בית המשפט ופקידת הסעד

כנובע מהמלצותינו עד כה, ארבע "מצוות" העשה של גירושים טובים הם:

  • סיום מהיר ככל הניתן של הליך הגירושים.
  • דין ודברים המכבד את בן/בת הזוג ואותך עצמך.
  • התחשבות בצרכים וביכולות של בן/בת הזוג.
  • מיקוד בצרכי הילד, תוך דגש על ההבנה שהפרידה שלך מבן/בת הזוג אינה כוללת פרידה של הילד מאחד מהוריו. 

קשה מאד לקיים "מצוות" אלה אם אתם פונים לבית המשפט. זוגות המגיעים לבית המשפט, מגיעים בדרך כלל עם תחושה של 'מלחמה עד הסוף'. מערכת המשפט לא בנויה להביא לפתרון מהיר לטובת הילד, ולא פעם אף מעודדת ריב ומדון בין ההורים המתגרשים, ולו רק מעצם הצורך להוכיח עד כמה האחר "לא בסדר". התהליך בבית המשפט מסורבל, ארוך ונמדד לרוב בשנים. בנוסף, מן הסתם תבחרו להיות מיוצגים על ידי עורך דין. עורך הדין מחויב אך ורק לך, וכדי לעשות את עבודתו נאמנה ישאף להשיג עד כמה שיותר עבורך. העניין הוא שגם אם אתם, ההורים, נפרדים, אתם עדיין שותפים למערכת אחת בגלל הילדים – וראיה מערכתית עדיין מאד מאד חשובה, אולם, כאמור, היא לרוב לא מעניינו של עורך הדין המייצג אותך.

בנוסף, עורך הדין יתמקד בדברים הגדולים (משמורת, הסדרי ראיה, מזונות ורכוש) ופחות בדברים הקטנים של חיי היום יום כפי שתוארו בפרק 'תכנית ההורות', אם בגלל החשש "להתעסק בקטנות", אם משום שמטרתו להגיע להסכם במהירות האפשרית ולסגור את התיק, ואם מאחר והוא פשוט לא יכול להיות מודע לכל הניואנסים הדקים של המשפחה המסוימת שלכם. לכן, גם אם אתם נעזרים בעורכי דין, עליכם לדאוג שכל נושא ונושא הנראה לכם חשוב יוכנס להסכם הפרידה או שלפחות יהיה ניסיון להכניסו.

בכל מקרה, במידה ולא הצלחתם להגיע להסכמות לבד או בגישור, אין ברירה אלא לפנות לבית המשפט.

בחירת עורך דין:

איך מוצאים? המלצות חברים, מפה לאוזן, מקריאת שמו בפסק דין כזה או אחר. בכל מקרה, חשוב ללכת לשיחת יעוץ (עלות של כמה מאות שקלים – סכום קטן ביחס לכל העלויות הצפויות). המפגש נועד בעיקר להתרשמות – במהלכו יינתן הסבר כללי על המצב ועל דרכי פעולה, אבל בעיקר חשוב להקשיב ולהיות קשוב, לבחון אם יש כימיה עם עורך הדין ואם דרכו ומטרותיו תואמות את אלו שלך. חשוב לוודא שלעורך הדין ניסיון בתחום ושהוא בקיא בדיני משפחה, במיוחד אם המקרה שלכם "לא שגרתי" – קונפליקט גבוה, ילדים בעלי צרכים מיוחדים, וכד'.

כמה זה יעלה? אין מחיר אחיד. המחירים לתיק נעים בין אלפי לעשרות אלפי שקלים, תלוי בטיב, בשם ובניסיון של עורך הדין. יש עורכי דין שלוקחים תשלום מראש עבור הטיפול בתיק, ויש כאלה שגובים לפי משימה שביצעו.

חשוב, במידת האפשר, לקרוא חומר (מחקרים פסיכולוגיים, פסקי דין קודמים וכד') ולבוא בקיא ומוכן הן לפגישות עם עורך הדין, הן לבית המשפט: א. ההתייחסות לאדם בעל ידע היא שונה. ב. עצם ההשקעה מעידה שהנושא חשוב לך.

חשוב לזכור – עורך הדין מביא איתו ידע מקצועי הכולל הכרת החוק והיכולת להתנסח כנדרש בבית המשפט. מעבר לזאת הוא אמור לייצג אותך, להשיג עבורך "כמה שיותר", כאשר ההשלכות לא תמיד מעניינו. עורכי הדין לא תמיד מעורים במחקרים פסיכולוגיים ובממצאים חדשים בתחום. בנוסף, יש לעורך הדין את דעותיו  הפרטיות ואת האינטרסים שלו, שלא תמיד תואמים את שלך. חשוב להיות מעורב ואף ביקורתי ביחס לכל מה שיוצא משולחנו. חשוב לקרוא את כתב התביעה/הגנה, לוודא שהפרטים והעובדות נכונים ושהוא אכן מביע את שברצונך להביע, כולל כל הנושאים שלך נראים חשובים להסכם.

פניה לבית המשפט:

היתרון לפונה הראשון לבית המשפט הוא בקביעת בית המשפט בו ידון עניינכם – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. למרות הדעה הרווחת שבית דין רבני עדיף לאבות ובית דין למשפחה עדיף לאמהות, נראה שלשופט ולמורכבות התיק יש השפעה רבה יותר על התוצאות.

כתב תביעה או הגנה:

הפונה הראשון לבית המשפט מגיש כתב תביעה בו הוא שוטח את טענותיו ומפרט את שברצונו להשיג. היה וכבר הוגש כתב תביעה על ידי בן/בת הזוג, התגובה לו היא כתב הגנה, בו תהיה התייחסות לכתב התביעה, ופירוט רצונותיו של המשיב. אין יתרון למגיש ראשון את כתב התביעה. כשמצרפים חומר מקצועי, רצוי לשבץ ציטוטים רלבנטיים בכתב התביעה/הגנה עצמם, כדי שלשופט יהיה ההקשר הנכון, וכדי לא לאלץ אותו לקרוא חומר רב.

עם הגשת כתב התביעה לבית המשפט החלה בעצם המלחמה! העצבים חשופים, ובמלחמה שכזו, לא פעם התחושה היא שהכל "כשר". והילדים? הם וצרכיהם לא פעם נדחקים הצידה בלהט הקרב.

אבות שמגיעים לבית המשפט, מקבלים, במקרים רבים, עצות "מלחמתיות" מעורך דינם המאריכות את ההליכים שלא לצורך ואף מנציחות את הסכסוך. מנגד, יש הממליצים לאם להגיש תלונות במשטרה, בעיקר תלונות על אלימות. במרבית המקרים התלונות מוגשות על מנת ששמו של האב יוכתם, על מנת להרחיקו מהבית ומהילדים, ועל מנת שיאבד את שלוות רוחו. כל אלו מאפשרים לעורך הדין של האם למנוע מהאב הסכם של משמורת משותפת (ראה פרק ב – סוגי משמורת) או הסדרי ראיה מורחבים עם הילדים, מאחר ובמקרה הטוב ניתן לטעון לאי הסכמה ושיתוף פעולה בין ההורים (ראה הרחבה בהמשך), ובמקרה הרע ניתן לטעון לאי כשירות.

לתשומת לבכם: שופטים מעדיפים כתבי תביעה או הגנה קצרים, ענייניים וממוקדים!

מינוי שופט:

אין ספק שיש משקל רב לשופט שימונה לתיק שלכם – מדובר בבני אדם, וככאלו אין הם פועלים כמיקשה אחת – אולם אין אפשרות להשפיע על המינוי.

חוות דעת מסייעת לשופט:

לרוב, כשלב ראשון, ישלח אתכם השופט ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט. את יחידת הסיוע מתפעלות עובדות סוציאליות שתפקידן לנסות להביא אתכם להסכמות. כדאי לגשת אליהן בראש פתוח, במיוחד לאלה שלא התנסו בגישור. במידה וכבר ניסיתם להגיע להבנות בגישור, הסיכוי שתגיעו להבנות בשלב זה הוא נמוך, ועדיין ההמלצה היא לנסות, שהרי הסכמה ביניכם עדיפה על הכרעה של צד שלישי.

בהמשך, באין הסכמות, תישלחו על ידי השופט לפקידת הסעד ברשות בה מתגוררים הילדים להכנת תסקיר. ישנה אפשרות, לרוב בהסכמת שני ההורים (בגלל העלות הכספית), ללכת לאיש מקצוע פרטי ולא לפקידת סעד ובכך לקצר זמני המתנה באופן משמעותי.

בשלב מאוחר יותר, במידה ועדיין לא הגעתם לעמק השווה, לרוב אם השופט יתבקש לכך על ידי אחד הצדדים, ולעיתים ביוזמתו, יש וישלחו אתכם לבדיקת מסוגלות הורית (על אף שכל תוקפה, כפי שנכתב במאמרם של פרופ' שגיא וד"ר יואלס, מוטל בספק!).

יחידת הסיוע, פקידת הסעד ובדיקת המסוגלות ההורית כולם משמשים עבור השופט גורם חיצוני, מומחה ברמה כזו או אחרת בתחום הבין-אישי, עליו הוא יכול להישען כדי להגיע להחלטה.

מבחינתכם, המתדיינים, חשוב להבין כי ככל שהשופט נזקק ליותר כלים שכאלה הרי שהוא פחות "בטוח" בהחלטתו, ולכן גם עולה הסבירות ששני הצדדים יותר מוקצנים בעמדותיהם. התוצאה הישירה היא סחבת ואי קבלת החלטה מצד השופט. כשבסופו של דבר ניתנת החלטה, הסיכוי הוא שכולם יצאו לא מרוצים. לכן ההמלצה למתן עמדות, להתחשב ולבוא לקראת ההורה האחר, לטובת כל הנוגעים בדבר, תקפה גם כאן.

פקידות הסעד:

מאחר ורובם הגדול של הפונים לבית המשפט יופנו לפקידת הסעד, להלן תקציר על הנדרש ממנה, ועל התסקיר אותו היא אמורה להגיש לבית המשפט:

מתוך הוראה 3.20 "תפקידו ודרכי עבודתו של פקיד סעד לחוק הסעד סדרי דין" שפורסמה ב- 4.3.2008:

"יש לראות את התערבותו של פקיד הסעד, במהלך עריכת תסקיר שנושאו פירוד או גירושין כהליך טיפולי ומשמעותי בחיי המשפחה כולה, אשר ישאף ככל שניתן לסייע להורים לקיים הורות משותפת תוך חלוקה האחריות והמעורבות בכל היבטי חיי הילד."

מתוך 'עקרונות עבודתו של פקיד הסעד':

"עבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין מאופיינת בראיית התא המשפחתי כמערכת…

…עקרון טובת הילד הינו תמיד עקרון על. יש לקיימו תוך ברור ומתן עזרה להורים, כדי לסייע בחיזוק המערכת המשפחתית. הורים שנפרדו ממשיכים להיות הורים לילדיהם וחלק מתפקידו של פקיד הסעד הינו, בנוסף להיותו הזרוע הארוכה של בית המשפט – לסייע, להנחות ולהדריך בתכנון ההורות, תוך הסתייעות בצוות המחלקה לשירותים חברתיים ובמסגרות אחרות של שירותי הרווחה המקומיים ושירותים אחרים בקהילה."

ומתוך 'מטרות ותפקידים של פקידי הסעד':

"הבטחת שלומם וטובתם של ילדים שהוריהם בהליכי פירוד וגירושין ובכל הקשר אחר: … סיוע בבנייה ושמירה על הקשר של הילד עם שני הוריו, סיוע להורים לבנות הורות משותפת תוך לקיחת אחריות משותפת על הילד."

עקב עומס רב, יעברו מספר חודשים מיום ההפניה של בית המשפט ועד שפקידת הסעד תזמן את ההורים לפגישה ראשונה. בתקופה זו חשוב לשמר את הקשר של הילדים עם שני ההורים (ראה בהמשך). עליכם לעמוד על כך שיקבעו הסדרי ראייה זמניים. אלה יכולים לנוע משתי לינות באמצע השבוע ושהות מיום שישי עד יום ראשון בבוקר כל סוף שבוע שני, ועד פעמיים בשבוע למספר שעות אחר הצהרים וסוף שבוע מקוצר – מיום שישי עד מוצ"ש. במידה ויש חשש לאלימות או להתנהגות לא נאותה אחרת או קושי עצום בין ההורים יקבעו זמני ראיה במרכז קשר.

הסדרי ראייה זמניים:

אחת הבעיות הכאובות ביותר היא בעיית הסדרי הראיה הזמניים והמידיים. חשוב כבר מיום הפרידה הראשון לדאוג לזמני שהות של הילדים עם האב. לעיתים האם, בחוסר ברירה, חוזרת לבית הוריה ובמקרים רבים גורמת בכך לנתק בין האב לילדיו. אמהות אחרות עלולות לנצל את המצב כדי לעשות דין לעצמן ולא מאפשרות לאבא להיפגש עם ילדיו בכלל, או מאפשרות מפגשים מצומצמים ומוגבלים בלבד. לעיתים זאת החלטה אישית של האם עקב כעסיה על אבי ילדיה, לעיתים בעצת עורך הדין שמבין שלא פעם מה שהיה הוא שיהיה, וקביעת עובדות בשטח הגורמות לאב למעט לראות את ילדיו בלא תגובה מצידו תשרת את האם בשלב הבא בו יפגשו ההורים עם פקידת הסעד.

לאם אנו רוצים לחזור ולהדגיש את המחיר שנתק כזה גובה מן הילדים. מנגד, עליך כאב להתעקש על זכותך וחובתך לראות את ילדיך! לעורך דינך ולנכונותו לדאוג לקדם דיון מהיר בנושא, ללא קשר לשאר ההליכים, יש חשיבות מכרעת (לכן זו יכולה להיות שאלת מפתח בפגישת ההיכרות עם עורך הדין). יש אבות שלא ראו את ילדיהם מספר שבועות כאשר נפרדו מגרושתם. עליך לדאוג שלך זה לא יקרה.

נתק שכזה פוגע כמובן בילדים אבל בנוסף לכך הוא מהווה את זרע הפורענות וחומר התבערה העיקרי המצית את הזעם, ההשפלה, השנאה, הקונפליקטים המסלימים, את האלימות המילולית ואפילו את האלימות הפיזית.

הערה: אנחנו מתייחסים במדריך זה לרוב ציבור המתגרשים ולא למיעוט בו אלימות פיזית או אחרת היא הבסיס לפרידה. כמובן שבמקרים של אלימות מוכחת יש בהחלט מקום להרחיק את הילדים. 

תסקיר פקידת סעד:

'נוהל עריכת התסקיר', מתוך הוראה 3.20:

"פניה להגשת תסקיר בסוגיות הקשורות לילדים ואחריות ההורית כלפיהן מגיעה מערכאה משפטית, שופט או דיין…."

"על פקיד הסעד להתחיל בעריכת התסקיר: הזמנת בני המשפחה תלווה בדף מידע להורים בהליכים משפטיים (נספח ו'). זימון ההורים ביחד ולחוד, איסוף נתונים ממוסדות החינוך, בריאות ורווחה בקהילה, פגישה עם הילדים (לחוד וביחד עם הוריהם), איסוף נתונים ממטפלים ומוסדות עמם נמצאת המשפחה בקשר וריכוז מידע מגורמים רלוונטיים. על התסקיר להגיע לערכאה המשפטית בהתאם למועד שנקבע, או לבקש דחיה מנומקת בכתב…"

"במהלך המעורבות של פקיד הסעד לסדרי דין ייערך ביקור בית אחד לפחות ובו יש לשאוף שהילדים… ישתתפו. ביקורים ומפגשים נוספים יעשו עפ"י הצורך כולל ביקורי פתע."

פקידת הסעד ממונה על-ידי השופט להיות איש המקצוע שייפגש אתכם, יכיר אתכם ואת ילדיכם, יאסוף נתונים מגורמים נוספים, וימליץ לבית המשפט על תוכנית ההורות המתאימה לתא המשפחתי שלכם. כמה פגישות? מספר בודד של פגישות ברוב המקרים. פגישה עם כל אחד מההורים בנפרד, ופגישה עם ההורה והילדים. לעיתים גם פגישה עם שני ההורים יחד.

פקידת הסעד שתמונה היא פקידת הסעד המשויכת לרשות המקומית בה התגוררתם כמשפחה, או בה גרה האם כיום.

האם קביעתה חשובה? קריטית! שופטים, אם אין סיבה מהותית אחרת, מקבלים את המלצת פקידת הסעד כלשונה. אולם, בעוד הורותה של האם מתקבלת ללא עוררין, האב צריך להוכיח את יכולתו כהורה ואת רצונו האמיתי להיות הורה לילדיו. כתוצאה מכך היחס לשני ההורים, בבסיסו, שונה וההשלכות בהתאם.

ראוי לציין, כמצוטט לעיל, שמשרד הרווחה פועל מזה מספר שנים לקדם את נושא ההורות המשותפת. כיום, יותר ויותר פקידות סעד מכירות ומיישמות את המדיניות העדכנית של משרד הרווחה המבוססת על מחקרים פסיכולוגיים עדכניים, מבינות את חשיבותו של האב בחיי ילדיו, ממליצות על הסדר של משמורת משותפת ומעודדות את הקשר של הילד עם שני הוריו. ניתן לקרוא בפסקי הדין ציטוטים מתסקירים שהוגשו לבית המשפט בהם נכתבו דברים המקדמים את חלוקת האחריות ההורית המשותפת. 

אולם עדיין ישנן גם פקידות סעד אשר מתקשות לקבל את השינוי, ומתוך כך נוטות להקל עם האם ולהחמיר עם האב. במידה ובמהלך הפגישות עם פקידת הסעד נתקלת ביחס לא הגון, לא הוגן או לא מקצועי ויש לך השגות על ההמלצות, תמיד ניתן לבקש ועדת תסקירים כדי שההמלצות ייבחנו בדרג גבוה יותר. בוועדת התסקירים יהיו נוכחים ההורים (ומותר להביא ידיד לתמיכה), פקידת הסעד, פקידת סעד מחוזית ולעיתים גם פקידת סעד ראשית. במידת הצורך, יהיו נוכחים גם אנשי טיפול בילדים, נציגים מבית הספר וכד'. כמו כן, ניתן לפנות לפקידת סעד ראשית, הגברת סימונה שטיינמץ (פקס 02-6708357). הנכונות שלה לבחון כל מקרה ומקרה קיימת, ודלתה תמיד פתוחה.

"זכות הוטו" של האשה:

ברוב רובם של המקרים, הן פקידות הסעד והן השופטים מתנים המלצה למשמורת משותפת ברמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים, יחסי אמון, תקשורת טובה, הבנה וכבוד הדדי.

חשובה כאן האבחנה שהמשמעות העיקרית של מתן משמורת משותפת היא בהגדרת שני ההורים ככאלה ובקיבוע מעמדם כהורים שווים בהורותם. מכאן תצמח התפיסה שלהם את עצמם כהורים, התפיסה של הילדים את הוריהם, וכמובן של החברה המורחבת. לכן כל הדרישות שלעיל הן דרישות מוטעות – שהרי מדובר ביחסי הורה-ילד, ולא במערכת היחסים שבין ההורים. יתרה מכך – התניה זו, המובילה לא פעם לקביעת משמורן יחיד, ומתוך כך ליצירת מעין היררכיה בין ההורים (גם אם תפיסתית בלבד), עלולה להעמיק ולהחריף את העוינות ואי שיתוף הפעולה בין ההורים, את חוסר התקשורת וכד'.

כיום, מאחר והתפיסה החברתית והמשפטית היא של משמורת לאם, בעוד שמשמורת משותפת היא עדיין החריג, ומאחר ועל פי התפיסה הרווחת (אך השגויה, כמוסבר לעיל) נדרשת תקשורת טובה בין ההורים בכדי לאשר משמורת משותפת, הרי שבפועל האם היא זו שמחליטה לחסד או לשבט. היה והאם אינה מעוניינת במשמורת משותפת, כל שעליה לעשות הוא לתת בפני אנשי המקצוע (פקידות הסעד והשופט) מצג של מערכת יחסים קלוקלת בינה לבין האב, ובכך לפסול על הסף את האפשרות של משמורת משותפת ולקבל את המשמורת אליה. כמובן שעורכי הדין מודעים לכך, וההמלצות בהתאם. פועל יוצא הוא שגם אם האב והאם לכאורה שווים בפני בית המשפט, הרי שמעשית, לאם הוקנתה מעין זכות וטו.

בפסק דינו (תמ"ש 07\17120 – פורסם באוגוסט 2010) נדרש כבוד השופט סילמן לסוגיה זו. הוא טוען, ובצדק רב:

"סבורני כי יש מקום להבחין בין מועד בדיקה 'אגב הליך' ובין בחינת הדברים לפני ההליך ולאחריו".

עוד הוסיף וכתב:

"לא יעלה על הדעת ליתן במה לשאלת התקשורת (כתנאי בלעדיו אין), ובכך לעודד חוסר תקשורת בין הורים, על ידי קביעה כי תנאי לקיומה של משמורת משותפת הנה התקשורת האופטימלית הבין הורית; היעלה על הדעת כי צד אשר אינו חפץ במשמורת משותפת, יחבל בעצמו בתקשורת, יחטא בפגיעה בטובת הקטינים, ואף יזכה לפרס?… דא עקא ששאלת המשמורת לא נבחנת בתנאי האופטימום;  שאלת המשמורת נבחנת דווקא כאשר הצדדים ניצים". 

"לטעמי, הן בפן המשפטי (כגישה ראויה), הן בפן העובדתי (התנהלות ההורים שניהם, העדויות, התסקירים), הוכח כי טובת הבנות להיות במשמורת שני ההורים, המשותפת. סבור אני, כמאמר התסקיר, כי עם תום ההליך, יתם המדון בין הצדדים, ודווקא המשמורת המשותפת היא שתסייע בבניית קשר הורי ראוי ביניהם (כפי שהתנהל כל עוד לא עמדו הצדדים בפני דיון)".

עד היום פורסם מספר מצומצם מאוד של פסקי דין בהם נפסקה משמורת משותפת ללא הסכמת האם. לכן, על האב מוטל לנסות ולהמשיך להסביר ולשכנע את פקידת הסעד והשופט מדוע הנושא כה חשוב. שלושה קווים מנחים חשובים:

א.    השתדל לשמור על קור רוח ושיקול דעת למרות הסיטואציה המלחיצה והמאיימת. אבות מתלהמים או וכחניים יוצרים רושם של הורים לא ראויים, כי ההנחה היא שהם יתנהלו כך גם עם ילדיהם. עד כמה שההמלצה נשמעת בלתי אפשרית, חשוב לשמור על "התנהלות נאותה" הן במהלך המפגשים עם פקידת הסעד והן בבית המשפט.

ב.     תאר, ובהרחבה, את הקשר שלך עם ילדיך, את איכותו, את פרטיו. לדוגמא: מספר אבות סיפרו לנו שבעקבות המידע שקראו באתר בנושא קופות החולים הם דאגו להוציא כרטיס מגנטי לילדיהם וכאשר נושא הטיפול הרפואי לילד עלה בשיחה עם פקידת הסעד, לדעתם זה הוסיף להם נקודות זכות. ספר על פעילויות שעשית ואתה עושה עם הילדים, על סדר היום שלכם, וכד'.

ג.      שמור על דו שיח מכבד ומכובד עם האם. כפי שהוסבר לעיל, פקידות הסעד והשופטים עדיין מייחסים, גם אם ללא הצדקה וללא כל סיבה מקצועית, חשיבות מכרעת לנושא התקשורת בין ההורים, יחסי האמון ושיתוף הפעולה ביניהם כגורם מכריע בהחלטה באם להמליץ על משמורת משותפת. לפיכך, מעבר לברור מאליו שעליך לשמור על יחסים טובים ונאותים עם האם, הרי שיש לכך גם השפעה על ההמלצות שתתקבלנה, ולכן עליך להתנהל בהתאם. 

ולכל החוששים מהטיית דין בעקבות ההנחיות שלעיל – מהלך הדברים הוא כה תובעני וכה ממושך עד שבלתי אפשרי להסתיר את טבעו ואת טיבו האמיתי של האדם. כל שאנו ממליצים הוא לדבוק באמת הפנימית, ולתת לה להנחות.

בעקבות המפגשים, ועל פי ההנחיות, "על פקיד הסעד לקיים שיחה ולהביא לידיעת בני הזוג את המסקנות וההמלצות בתסקיר לפני הדיון בערכאה המשפטית", אך לא פעם הנחיה זו אינה מתקיימת. "יתכנו מקרים בהם ישקול פקיד הסעד שלא לקיים שיחה זו" – לטובתכם ההורים, רצוי שלא להגיע לכך, ולכן, שוב, חשוב לשמור על התנהלות נאותה. השתדלו לקבל עותק תסקיר במועד, כלומר לפחות מספר ימים לפני הדיון, כדי שיהיה לכם (ולעו"ד המייצג אתכם) זמן לקרוא ולהתכונן.

האם חייבים לקבל את המלצתה של פקידת הסעד? לא ולא. עורך הדין יכול לחקור את פקידת הסעד ולנסות להוכיח שהמסקנה ו/או ההמלצה לא נכונה או לא מוצדקת.

לרוב, במהלך הדיונים או לאחר מתן פסק הדין, בית המשפט ממנה את פקידת הסעד להמשיך בתפקידה לזמן מוגבל ונותן לה סמכויות לשנות ולהתאים את הסדרי הראיה על פי הצורך. לעיתים במקום פקידת הסעד ימנה בית המשפט מתאם הורי פרטי.

היתרון? פתרון מהיר של בעיות שצצות בשוטף. גרושתו של ג', אשר ילדו ישן אצלו כמעט מחצית מהימים במהלך השנה, ניסתה למנוע ממנו להלין את ילדו בביתו ביום האחרון של החופש הגדול, לפני תחילת שנת הלימודים החדשה. מכיוון שבית המשפט נתן סמכויות לפקידת הסעד פנה ג' אליה. האם טענה כי טובתו של הקטין היא לצאת מביתה ליום הראשון ללימודים מאחר שהיא הדואגת לארגן את כל הציוד הנדרש ושהקטין ילך לישון בזמן, בעיקר לקראת היום הראשון ללימודים. כמו כן טענה האם שלהחלטת בית המשפט, על היותה משמורנית, יש משמעות, והדבר מטיל עליה זכויות וחובות, ביניהן האחריות לדאוג לכל הדרוש וללוות את הקטין ליום הראשון ללימודים. האב טען שזאת זכותו הבסיסית להלין את ילדו ביום חשוב זה, בדיוק כפי שילדו לן אצלו במהלך כל יום אחר במהלך השנה. פקידת הסעד החליטה שהילד יישן אצל האב, על פי הרצף השוטף של הסדרי הראיה, והנושא נחתם.

יש חשיבות עליונה לכך שהויכוח בין ההורים נפתר בצורה מהירה. במידה ולפקידת הסעד לא היו סמכויות לקבל החלטה בנושא, ההחלטה היתה נותרת בידי בית המשפט, שמעניק נופך הרבה יותר מלחמתי לעניין, ובו ההליך יותר מסורבל (בקשה, תגובת נגד תוך פרק זמן, המתנה מורטת עצבים להחלטה, ושההחלטה תהיה בזמן).

מרכזי קשר:

במקרה של קונפליקט גבוה, או חוסר מסוגלות כזו או אחרת של אחד ההורים, נקבעים הסדרי הראיה במרכז קשר (לרוב מיושם רק ביחס לאבות).

מתוך הוראה 3.36 "מרכז קשר הורים-ילדים" שפורסמה ביום 5.3.2009:

"מרכז קשר הורים-ילדים הוא מסגרת אזורית, מוגנת, תומכת ומקצועית לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע של פירוד, גירושין, או אלימות וסיכון."

"מטרות מרכז הקשר:

א.             בניה והבניה מחדש של הקשר בין הורים לילדיהם לאחר שנפגע במהלך משבר פירוד או גירושין של ההורים או במקרים של אלימות במשפחה;

ב.              חידוש הקשר בין הורים לילדים שאינם גרים יחד בגלל פירוד, גירושין, נתק ממושך, או עזיבת ילדים את ביתם (למקלט, אומנה, פנימייה), שימורו והידוקו;

ג.               כחלק משמירת הקשר לטווח ארוך, הגנה על ילדים הנמצאים בסיכון במפגש עם אחד מהוריהם או שניהם."

להלן דבריה של א', פקידת סעד לסדרי דין:

"למרכזי הקשר יש תפקיד חשוב ואף הכרחי לטובת הילד שכן במקרים מסוימים ללא מרכזי קשר יהיו אבות שלא יראו את ילדיהם בכלל. אך כיום, פקידות הסעד ממליצות על קיום הסדרי ראיה בין האב לילדו במרכזי קשר בקלות רבה מידי וללא קריטריונים מקצועיים תקפים ומובהקים. לדעתי, מה שחשוב הוא שיהיו קריטריונים כאלה לקביעת הסדרי ראיה במרכזי קשר, וגם הם רצוי שייבחנו לאור ובמהלך התפתחות הקשר.  

החלטה על קיום מפגשים במרכז הקשר יכולה להיות של ביהמ"ש או ביה"ד או של פקידת הסעד. כשבימ"ש נותן סמכויות לפקידת הסעד אין צורך לבקש את אישורו לכך שוב. לרוב הסמכויות ניתנות לה מראש וללא הגבלת זמן. הסיבות להחלטה על מרכז הקשר יכולות להיות רבות: סרבנות קשר, סיוע בחידוש קשר בעקבות נתק ארוך, הגנה על ילדים במקרים בהם קיימת אלימות כלפיהם מצד ההורה ועוד.

המפגשים אמורים להיות מוגבלים בזמן (מס' שבועות \ חודשים) ואם רוצים להאריך את משך הזמן יש צורך בהתייעצות עם פק"ס מחוזית. ישנם מקרים שההורים נאלצים להתראות עם ילדם במרכזי קשר למשך שנים. לרוב המפגשים מתקיימים אחת לשבוע למשך זמן קבוע המשתנה בהתאם למספר פרמטרים: איכות המפגשים, מידת ההסתה, שיתוף הפעולה מצד ההורים, מצב הילד וגילו, מצב הקונפליקט ההורי, משאבים ויכולת מקצועית של עו"ס או רשויות הרווחה ועוד. ישנם מקרים מעטים בהם תדירות המפגשים גדולה יותר ומשך הביקור ארוך יותר. כמו כן, ישנם מצבים בהם מרכז הקשר משמש רק לצורך העברת הילדים מהורה להורה וזאת במקרים בהם יש קונפליקט מאוד גבוה בין ההורים ורוצים להבטיח כי המעבר יתבצע בצורה טובה יותר באמצעות גורם מתווך.  

אין ספק שלילדים קטנים מפגש של שעה בשבוע איננו עונה על צרכיהם כלל, ואיננו מאפשר להם לפתח התקשרות לאב ולדמותו בחייהם. לילדים ומתבגרים מעל גיל 11-12 המקום כבר לא ממש מתאים וצר מלהכיל אותם יחד עם אבותיהם, ואת צרכיהם כמתבגרים. 

יש הטוענים שמרכזי הקשר מאפשרים לאימהות (בד"כ) להגביל ללא הצדקה את הקשר עם האב (בד"כ) ולפגוע בו, ויש בזה ממש. מאידך, במקרים אחרים, ללא מרכזי קשר פשוט לא יהיה קשר ילד-אבא בכלל, או רק לאחר נתק ארוך ככל שהאימא תוכל. כיום, כמעט כל הבקשות למפגשים במרכז קשר באות מצד אימהות משמורניות".

העובדת הסוציאלית של מרכז הקשר מדווחת על התרשמויותיה שלה מן המפגשים שמתקיימים במרכז הקשר או באמצעותו. חשוב לציין שעלולים להיות מקרים  בהם הדיווחים יהיו מוטים מאחר ולאחראית מרכז הקשר אין את הכלים לעשות את האבחנה האם האב כועס ומריר על עצם קיום המפגשים במרכז הקשר, או שמא הוא אדם תוקפני ולא משתף פעולה במהותו. כלומר לרוב אין צפייה ניטרלית רק על הקשר שבין האב לילדיו, אלא גם התרשמות אישית של העו"ס מהאינטראקציות הבלתי נעימות שיש לה עם ההורה "המבקר". לכן, שוב, ההמלצה שעוברת כחוט השני לאורך המדריך להתנהגות נאותה, ולשמירה על קור רוח, היא בעלת משנה תוקף, ויש לה משקל לגבי עתיד הקשר שלך עם ילדיך.

לא ניתן לסיים פרק זה בלא להבהיר שההתדיינות עם פקידת הסעד כרוכה במתח ובלחץ, בתחושה של חוסר ודאות ורמה כזו או אחרת של חוסר אונים. העצה הטובה ביותר היא לפנות ולהתייעץ לפני כל תגובה או פעולה. שתפו חברים שעברו את התהליך, אנשי מקצוע וכו', במה שעובר עליכם, קבלו משוב לתהליך ונסו לעבור אותו בצורה כמה שיותר קלה למרות חשיבותו.

שלב ההוכחות:

לאחר הדיון הראשוני והגשת התסקיר על ידי פקידת הסעד תחזרו לבית המשפט לדיונים הנקראים 'שלב ההוכחות'. כל צד יכול לחקור את פקידת הסעד על המלצותיה ואף להביא עדים נוספים, משום שגם אם לרוב המלצות פקידת הסעד יתקבלו כלשונן, השופט תמיד שומר לעצמו את הזכות לשיקול דעת.

היום שאחרי:

בסופו של הליך יהיה פסק דין. היחסים שלכם יהיו, כנראה, הרבה יותר עוינים משהיו לפני הגשת התביעה, שהרי בסופו של דבר לאורך כל הדרך, כל צד מנסה להוכיח לבית המשפט עד כמה הוא ראוי יותר, ועד כמה הצד האחר "לא בסדר". טובת הילד לא בהכרח התקיימה, אך אולי עכשיו אחרי שיש פסק דין, המהווה בעצם את תוכנית ההורות שלכם, תוכלו לצאת לדרך חדשה.

מומלץ לא לפתוח את פסק הדין לתקופת מה כדי לתת לאבק לשקוע, כדי לצאת מאווירת המאבק והמלחמה, וכדי לאפשר שיגרה ארוכת זמן מספיק כדי באמת לבחון את המשמעויות השונות של פסק הדין, את מערכת היחסים המתפתחת בין ההורים (לעיתים, אחרי שנגמרים הדיונים המשפטיים, היחסים בין ההורים נרגעים ובפועל תהיה חלוקה של האחריות ההורית), ובמיוחד ובעיקר את השתלבותם של הילדים במערך החדש שנוצר.

אולם, פסק דין אינו סוף פסוק. למרות שההמלצה הגורפת היא לאפשר לדברים להירגע ולהיכנס לשגרה, יש לדעת שתמיד ניתן לפנות פעם נוספת לבית המשפט. חשוב להוסיף כי אם מתעוררים דברים אקוטיים, כמו למשל הסתה פרועה של אחד ההורים – בהחלט יש מקום לפנות, ומיידית, לבית המשפט.

אנו מאמינים שבשנים הקרובות, בעקבות פרסום הדו"ח הסופי של ועדת שניט, יותנע תהליך חברתי שיביא לשינוי מהותי ביחס החברה, משרד הרווחה ובתי המשפט להורותם של האבות בפרט ולהורות בכלל, וכתוצאה יצומצם ויוקל ההליך המשפטי.

עד כאן, על קצה המזלג, שהרי כל מקרה הוא לגופו ומושפע מהמתדיינים, מעורכי הדין, מהשופט, מפקידת הסעד ועוד גורמים וכוחות שלוקחים חלק בתהליך הלא קצר הזה. החשוב מכל הוא לדעת איך לעבור את התהליך בלי לאבד צלם אנוש, כך שאחרי שיסתיים ההליך בבית המשפט תוכלו לצאת לדרך חדשה.

  • חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011

חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011

סיכום המאמר:

"עד עתה נראה כי העבודה הסוציאלית כמקצוע האמור לצמצם מצוקות של אנשים ולשפר ולפתח את יכולותיהם להתמודד  בחיי היומיום ובמעברי חיים קשים, טרם הכירה באוכלוסיית הגברים כאוכולוסיית יעד.  זאת למרות ההכרה שגם גברים סובלים ממצוקות ובעיות ועל אף הידיעה שלגברים יש קושי רב בבקשת עזרה.  מי שאינו יודע לבקש עזרה ומי שאינו מכיר בכך שהוא זקוק לעזרה, חובה עלינו להציע לו עזרה גם מבלי שיבקש זאת".

והנה תקציר המאמר: המגדר הנאלם

ישראל אורון טובת הילד, מסוגלות הורית ושלילת אב בסכסוכי הורים על משמורת ילדיהם

דניאל גוטליב מתאם הורי -מודל לישוב סכסוכים בין הורים הגרים בנפרד

יורם צדיק – איך להעריך מסוגלות הורית

 

Share|

התגובות סגורות.