תוכנית הורות

להשקפתנו, כל משפחה היא עולם ומלואו ולכן אין הסכם אחד אשר יתאים לכל המשפחות. תוכנית ההורות באתר היא הסכם מסגרת הנוגעת בכל הדברים החשובים, אך לכל משפחה דברים המייחדים אותה ולכן, במידת הצורך, צריכה להיות התייחסות מפורטת גם לנושאים אלו (ילדים בעלי צרכים מיוחדים, עבודה במשמרות, וכו').

כמו כן כבר קראנו על רעיונות "חריגים" אותם קבעו ההורים במשותף או בהמלצת איש מקצוע, למשל, האבא הוא זה שלוקח בבוקר יום ראשון את הילדים למערכת החינוך לאחר סוף שבוע ארוך אצל האמא; חלוקת זמני השהות בחגים, כל זמן שהקטין תינוק, בהתאם לשהותו של האב הדתי בבית הכנסת; פתיחת חשבון בנק יעודי לנושא המזונות אליו שני ההורים מזרימים כספים וכו'.

צריך לזכור כי ההסכם נועד לשמש אתכם במשך שנים ארוכות. יש לקחת בחשבון כי צרכים ותנאים של היום אינם אותם צרכים ותנאים של מחר – שהרי מדובר בילדים שמתבגרים, וגם אצל ההורים תנאים יכולים להשתנות: מהחלפת מקום עבודה ועד נישואין וילדים נוספים.

מטרת המסמך שאתם עומדים לבנות היא ליצור מסגרת מאד ברורה ומוגדרת להתנהלות עתידית אולם חשוב להדגיש שמסגרת זו נועדה גם לתת את הביטחון לאפשר את הגמישות הנדרשת מידי פעם, למשל בהחלפת ימים, ואת החריגות החד פעמיות מהמסגרת לרווחת הילדים וההורים גם יחד.

ועדת שניט ממליצה כי בעת פרידה, תהיה חובת מילוי "תוכנית הורות": "יש לעודד את ההורים להגיע להידברות ולכתיבת הסכם הורות באופן עצמאי בין אם בסיוע טפסים מובנים, כפי שהוכנו במסגרת עבודת הוועדה, ובין אם בסיוע של גורמים מקצועיים, כגון מומחים מיחידות הסיוע של בתי המשפט, מגשרים, מטפלים מקצועיים או מתאמי הורות".

אנחנו ממליצים מאד כי הסכם שנכתב על ידי ההורים עצמם, יועבר לעיון גורם בעל ידע (מגשר, מתאם הורי, עו"ד, יועץ כזה או אחר העוסק בגירושים) לבחינה והערות לפני הגשתו לבית המשפט לאישור. עד כמה שניסינו לדייק, לא פעם נדרשת פרספקטיבה רחבה יותר כדי להגיע להסכם מיטבי.

הסכם המוגש על דעת שני הצדדים, יאושר על ידי בית המשפט לאחר שייבדק וייבחן כי ניתן בו מענה לטובת הילדים, לשביעות רצונו של בית המשפט.

מהי תוכנית הורות?

הסכם הפרידה שלכם יכלול שלושה נושאים: תוכנית הורות, סכום המזונות שישולם וחלוקת הרכוש – אישורו בבית משפט הופך אותו להסכם הגירושין.

כאשר זוגות נשואים, בחלק מהמקרים המטלות ההוריות בבית הן עדיין באחריות האמהות. באופן טבעי עם הגירושין מצב זה יכול, ואף רצוי, להשתנות וצריך להתייחס לכך. תוכנית ההורות באה לבנות את המסגרת החדשה לחלוקת האחריות ההורית.

תוכנית ההורות היא החלק המעשי, ההתנהלותי, היום-יומי שבהסכם הפרידה שלכם. במסמך יופיעו בפרטי פרטים תנאי חלוקת האחריות ההורית. מי אחראי על מה, מתי, עד כמה, וכד'. ככל שהתוכנית יותר מפורטת, יותר "סגורה" – יהיה פחות מקום לחיכוכים בעתיד. חשוב שתוכנית ההורות תכתב בלשון ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים, וחשוב לוודא ששני ההורים תמימי דעים בהבנתם את הכתוב.

תוכנית ההורות תכלול, בין היתר, את כל הנוגע להסדרי ראיה, חינוך, בריאות, הסעות ילדים, אזור המגורים וכו', ותלווה אתכם, לרוב, לאורך שנים.

כאשר הסכם הפרידה נעשה על ידי מתאם הורי או בגישור קל ונוח יותר לדבר ולדון גם על כל הנושאים המוגדרים לעיתים "קטנים" אך בחיי היום יום יש להם חשיבות עצומה לשמירת יחסים תקינים ושלווים בין ההורים. כאשר פרטי ההסכם נקבעים על ידי בית המשפט ופקידות הסעד (ראה פרק ה') לרוב הדיון יתמקד בנושא המשמורת והמזונות ואילו שאר הנושאים לעיתים יוזנחו וכך יתכן ובעתיד יתגלעו מחלוקות על נושאים אלו בין ההורים. מומלץ מאוד לדאוג גם במקרה של חתימת הסכם בבית המשפט לנושאים אלו.

הכנת תוכנית הורות:

במידה ואתם מאותם זוגות המסוגלים להידבר ולהגיע להסכמות, אשריכם וטוב לכם – ביכולתכם לבנות תוכנית הורות ולהסכים על פרטיה ביניכם. מאחר ולרוב האנשים הנושא חדש, מאיים, ומצריך החלטות הרות גורל דווקא בתקופה של לחץ ומתח, מרבית הזוגות זקוקים לעזרה חיצונית. עדיף לבנות את תוכנית ההורות בעזרת מגשר או מתאם הורות שישב עם שניכם ויבחן יחד אתכם את צרכי הילדים, את הצרכים שלכם ואת יכולותיכם, תוך מודעות לשינויים צפויים בעתיד והכללת הגמישות הנדרשת כדי להתאים את התוכנית לשינויים אלו. 

כדי לחסוך בזמן ובכסף רצוי שכל אחד מההורים יגיע לפגישות כשהוא מודע ליכולותיו ורצונותיו ביחס לנושאים הרלבנטיים לכם ולילדיכם, כמותווה בהמשך. זכרו שבפגישות עם המגשר או המתאם הנכם מייצגים גם את ילדיכם, ושהתוכנית הנבנית היא עבורם ולמענם. בעזרת המגשר יאוחדו יכולות, רצונות וצרכי כל אחד מההורים למסמך אחד: תוכנית ההורות המתאימה לתא המשפחתי שלכם.

במטרה להגיע לשיתוף פעולה מלא בין ההורים ולמנוע אי הבנות עתידיות בנושאים מהותיים הקשורים למהלך החיים השוטף, ולמרות שלשני ההורים משמורת משפטית (אפוטרופסות), רצוי לציין במפורט את אחריותם של שני ההורים בכל נושא ונושא מהותי בחייו של הילד.

להלן נושאים שחשוב להתייחס אליהם בתוכנית ההורות. אלו נושאים כלליים. צריכה להיות התייחסות מפורטת גם לנושאים הייחודיים למשפחה שלכם (ילד בעל צרכים מיוחדים, עבודה במשמרות, וכו'). גם אם הדברים המפורטים בהמשך נראים מובנים מאליהם, חשוב שהם יהיו רשומים.

נציין שקשה מאוד לשנות הסכם הגירושין, אלא אם כן השינוי הוא בהסכמת שני הצדדים. בבית המשפט, כל תוספת בתחום חלוקת זמני השהות (הסדרי הראיה – רק בהמלצת פקידות הסעד) או שינוי סכום המזונות, גם אם הוא נובע משינוי לגיטימי לטעמו של אחד ההורים, הוא מסובך מאוד (זמני שהות), עד בלתי אפשרי (מזונות), וכרוך במאמצים רבים, במשאבים (כסף, זמן ועצבים) ולרוב בהתדיינויות ארוכות בבית המשפט. לכן חשוב מאוד, כבר בשלב זה, לבנות הסכם פרידה איתו אתם חושבים שתוכלו לחיות למשך שנים ארוכות. עליכם לקחת בחשבון שצרכים ותנאים של היום הם לא צרכים ותנאים של מחר – שהרי מדובר בילדים שמתבגרים, וגם אצל ההורים תנאים יכולים להשתנות: מהחלפת מקום עבודה ועד נישואין וילדים נוספים.

הערה: לשם הנוחות התייחסנו באופן עקבי לאם כהורה משמורן, לאב כהורה שאינו משמורן.

כללי:

חשוב שיהיה רשום בתוכנית ההורות ששני ההורים מתחייבים הדדית למסור איש לרעהו כל מידע הנוגע לילד, לרבות מידע לגבי כל שינוי במצב בריאותו, לימודיו וכיו"ב. כמו כן, נכון להיום, מסמכים רשמיים הנוגעים לילד מגיעים ברוב רובם של המקרים לכתובתה של האם בלבד (ראה פרק ו'). חובת היידוע חלה עליה, וגם זה צריך להיות רשום בתוכנית ההורות.

לינה בבית האב:

חלוקת האחריות ההורית כוללת כמובן גם שינה בשני בתי ההורים. על פי הנורמות המקובלות היום בבתי המשפט, לינה אצל האם נחשבת מובנת מאליה. לעומת זאת, על האב להוכיח שהוא כשיר להלין את ילדיו בביתו. ללינה חשיבות רבה בבניית קשר הורה-ילד, משום שהיא יוצרת את ההבדל שבין ביקור לבית. כיום, בניגוד לעבר, יותר ויותר אבות מלינים את ילדיהם 1-3 לילות באמצע השבוע, ובכל סוף שבוע שני: מיום שישי בצהרים (איסוף ממוסד הלימודים) ועד יום א' בבוקר (למוסד הלימודים).

שינה היא כל מה שמסביב לה. דווקא בגילאים הצעירים, כאשר הילדים עדיין פחות עצמאיים, יש חשיבות מרובה לזמן האיכות שנוצר כמו מאליו לקראת השינה: מקלחת, הקראת סיפורים, חיבוק, נשיקת לילה טוב, כמו גם הקימה בבוקר שאחרי. שינה סוגרת את היום ופותחת יום חדש והיא חלק חשוב ואינטגרלי לשגרת היום ולקשר עם הילדים.

מעברים מבית לבית:

האם לילד לא קשה לעבור מבית לבית? האם אנחנו באמת דואגים לטובתו של הילד כאשר  הילד ישן כמעט כל לילה בבית אחר? בדיוק כפי שלעיתים קשה לילד לקום כל בוקר בשעה מוקדמת בכדי ללכת לגן או לבית הספר ועדיין, זוהי השגרה, ואנחנו דבקים בה, כך גם לגבי המעברים מבית לבית, הם הופכים להיות חלק משגרת חייהם של הילדים, כמו הליכה לגן בבוקר או לחוג אחר הצהרים. מבלי להתעלם מאי הנוחות האפשרית במעברים יומיים, אין ספק (בהתאם למחקרים הפסיכולוגיים העדכניים אשר צוטטו בפרק הקודם) שלילד עדיף מצב זה, כשבצידו קשר הדוק עם שני הוריו. לכן חשוב ביותר שהילד יישן בשני בתי הוריו.

אם אתם עדיין מוטרדים מהמעברים התכופים, במיוחד אם הילדים בגילאים גבוהים יותר, ניתן לחלק את השבוע בכל צורה המוסכמת על שניכם, עד למעברים של פעם בשבוע.

חובת עמידה בזמני השהות (הסדרי ראיה):

כיום, לאבות גרושים שאינם משמורנים אין כל חובה חוקית להיות בקשר עם ילדם ולעמוד בחלוקת זמני השהות כפי שנקבעה. בהסכמי פרידה רבים רשום שלאב יש 'זכות' לזמני השהות, שהוא 'רשאי' לראות את ילדיו. ירצה האב, ישמור על קשר עם ילדיו. לא ירצה, הנטל ייפול על האם. כתוצאה מכך, חלק מהאבות מרגישים נוח שלא לעמוד בהסכמות כלשונן, ומקיימים קשר לא סדיר עם ילדם, מאחרים להגיע לקחת את הילד, או אף מבטלים ברגע האחרון את המפגש. בכך הם גם פוגעים בילד וגם דוחקים את האם לפינה, מחייבים אותה לשנות תוכניות, להישאר עם הילדים או לארגן בייבי סיטר, וכמובן להתמודד עם שברון הלב של הילד.

כאב, עליך לעמוד על חובת זמני שהות (לעומת זכות או רשות) בהסכם הפרידה, ובהמשך, לעמוד בזמני השהות שנקבעו. עליך לקחת חלק בחיי ילדיך, להיות אחראי כלפיהם ולשאת בעול גידולם. אם זמני השהות אינם מוגדרים בהסכם כחובה, אתה עצמך מצהיר על היותך הורה משני!!

בכל מקרה, כדי שלא לאפשר פרצות ומאחר ובית המשפט אינו מזדרז לכפות עמידה בזמני השהות על אבות משתמטים, מומלץ להכניס לתוכנית ההורות סנקציות כספיות וקבועות כנגד אב שלא מממש את זמני השהות שלו, במטרה לשמור על קשר הורי זה.

במקביל, אמהות לעיתים מתייחסות לזמני השהות של האב עם הילדים כ'רשות' או 'זכות' – ולעיתים מונעות מפגשים מסיבות שונות. שוב אנו רוצים לחזור ולהדגיש את חשיבות הקשר שבין הילד לשני הוריו, ומתוך כך את חשיבותם של המפגשים שבין האב לילדיו. כפי שהמלצנו לעיל על הכנסת סנקציות כספיות וקבועות כנגד אב שלא מממש את זמני השהות שלו, אנו גם ממליצים על הכנסת סנקציות כספיות וקבועות כנגד אם המונעת את קיום זמני שהות בין האב לילדיו בתואנות שונות.

איסוף:

איסוף הילד ממוסד הלימודים והחזרתו לשם בבוקר מקל מאד על הילד את המעבר  שהופך לחלק משגרת היום – סיום בית הספר, הליכה הביתה, בילוי אחר צהרים, ערב, לילה, קימה בבוקר וחזרה לבית הספר. זאת לעומת מעבר מבית לבית בערב שהופך את הפרידה מהורה ומעבר להורה האחר למשהו מאד מודע, ולפעמים כאוב.

בנוסף, מעבר מבית הורה לבית ההורה האחר, יוצר פתח לחיכוך ומריבות בין הורים, אם מעצם המפגש שאוצר בחובו לא מעט מתח, ואם בגלל איחור או הקדמה, אי מילוי ציפיות רחצה, האכלה, הלבשה, וכד'.

גילאים:

מאיזה גיל מקובל שהילד יישן בבית האב? כיום פקידות הסעד ממליצות על שינה בבית האב כבר מגיל שנה, לעיתים אף קודם לכן. בכל מקרה, גם אם בזמן כתיבת ההסכם אין לינה בבית האב, חשוב לעגן בתוכנית ההורות ממתי יחלו הסדרי לינה, באילו ימים, תנאי איסוף, וכו'.

אזור מגורים:

אזור המגורים של שני ההורים הוא בעל חשיבות עליונה לטובתו של הילד, שכן מרחק גדול בין ההורים ימנע מאחד ההורים, לרוב האב, קשר רציף ועקבי עם ילדיו. מומלץ מאוד להוסיף לתוכנית ההורות תחום מוגדר למגורי ההורים.

האם זה תקף משפטית, האם אין כאן סתירה לזכויות הבסיסיות ביותר של כל הורה, באשר הוא אדם, לבחור לעצמו את מקום מגוריו, לעבור בעקבות קשר זוגי חדש או בעקבות משרה טובה יותר? עד לאחרונה האם החליטה ועשתה כרצונה, אם בקביעת עובדות בשטח ומעבר חד צדדי יחד עם הילדים ואם דרך בית המשפט שעד היום כמעט תמיד אישר את מעבר האם. כיום, בית המשפט לא תמיד מאפשר לאם מעבר מגורים באופן אוטומטי ובודק כל מקרה לגופו.

בנושא זה יפים דבריו של כבוד השופט סילמן (בתמ"ש 4212-12-09):

"אני דוחה גם את טענות האם כי כמשמורנית נהנית היא מעדיפות המצדיקה מתן אפשרות מעבר; נכון כי אין ברצון לבצע מעבר כדי לסכן את המשמורת (כ"רצון" גרידא); אך בשאלת התרת המעבר יש לשקול גם שינוי המשמורת, וכחלק בלתי נפרד מהשיקולים, במיוחד עת מדובר בהסדרים נרחבים קודם למעבר."

כבוד השופט סילמן תמש 4212-12-09 מעבר מקום מגורים 09.07.2010

ומה לגבי מעבר מגורים (ללא הילדים) של האב? כיוון שהמערכת כולה מתייחסת להורותו של האב כמשנית, האב יכול כיום לעבור מקום מגורים מכל סיבה, ללא צורך במתן הסבר או קבלת אישור לכך ולכל מקום שיחפוץ. מעבר של האב למקום מרוחק בהחלט יוצר קושי ולחץ על מערכת היחסים שלו עם הילד. הגעה דורשת יותר משאבים (כסף, זמן, תכנון) ולילד קשה יותר להגיע לאביו באופן עצמאי. לכן אנו ממליצים לשמור על מרחק מגורים סביר.

במידה ואחד ההורים בכל זאת מתכוון לעבור למקום מגורים מרוחק שיש לו השפעה מיידית על הסדרי הראיה, אנו ממליצים בשלב ראשון לשוחח, אף להיעזר במתאם הורי (ראה פרק א'), כדי לתת מענה לכל השינויים הנובעים מהמעבר. ראוי לבחון, למשל, אפשרות מעבר של שני ההורים, חובה לבחון את ההשלכות על הזמן של הילדים עם כל אחד מההורים, לבחון את אופן ההגעה של הילדים לכל אחד מההורים וכד'.

עקב החשיבות של שמירת הקשר של הילד עם שני הוריו, בלית ברירה וכאפשרות אחרונה במקרה של חוסר שיתוף פעולה, ניתן לגשת לבית המשפט ולהוציא צו מניעה למעבר. 

חינוך:

חשוב להחליט, במסגרת תוכנית ההורות, על סוג החינוך שאתם רוצים להעניק לילדיכם (דתי, דמוקרטי, וכד').

כפי שהוסבר בפרק הקודם, לשני ההורים משמורת משפטית משותפת (אפוטרופסות) ולפיכך כל עניין מהותי הקשור לילד (רישום לגן, לבית הספר, מגמות לימוד וכד') חייב להתקבל בהחלטה משותפת של שני ההורים.

בנוסף, חשוב לציין בהסכם שההורים יעדכנו האחד את רעהו בדבר כל האירועים ואסיפות ההורים במוסדות החינוכיים בהם לומד וילמד הילד, ומייד כאשר יוודע להם עליהם, וזאת כדי לאפשר את השתתפות שני ההורים.

חוגים:

רצוי ששני ההורים, יחד עם הילד, יתאמו מדי שנה לאילו חוגים הילד ילך. בעיקרון שני ההורים אמורים להסכים לחוג, במיוחד אם הוא "פולש" לזמן של ההורה האחר.

בתוכנית ההורות רצוי להגדיר לכמה חוגים ניתן לרשום את הילד, מה העלות החודשית המכסימלית לחוגים, באיזה ימים (בעיקר מבחינת אצלי/אצלך) ומי לוקח.

בריאות:

חשוב לציין בתוכנית ההורות כי שני ההורים אחראים לבריאותו השוטפת של הילד. כל הורה ייקח את ילדו לרופא בהתאם לצורך, בימים בהם הילד איתו (כל קופות החולים מאפשרות כרטיס מגנטי לילד לכל אחד מהוריו). במקרים יוצאי דופן, כמו אשפוזים בבית החולים וטיפולים חריגים ודחופים, חובת ההורה לדאוג לילדו, ובמידת האפשר לתאם הכל עם ההורה האחר.

טיפול פסיכולוגי, טיפולי שיניים (כגון ישור שיניים), טיפולים אסתטיים, טיפולים אלטרנטיביים וכו' הינם נושאים מהותיים ולכן יש צורך באישור שני ההורים, אבל כאן יש מקום לציין שחשוב לשמוע את דעת הילד ולהתחשב בה.

מחלה או חופשה בלתי צפויה:

יש לקבוע על מי מההורים החובה לטפל ולהשגיח על הילד במקרה שהילד אינו יכול להיות במסגרת החינוכית עקב מחלה פתאומית, שביתה או חופשה בלתי צפויה.

לרוב – על פי חלוקת זמני השהות של אותו יום, כלומר, אם הילד מתעורר אצל אחד ההורים עם חום, במקום לקחת אותו לבית הספר אותו הורה לוקח אותו לקופת חולים (במידת הצורך), ונשאר איתו, או דואג שמישהו יישאר איתו עד לשעה בה ההורה האחר אמור לאסוף אותו במידה ואמור להתבצע מעבר.

חגים:

למעט מקרים יוצאי דופן מחולקים החגים בשווה בין ההורים. חג אצל אבא, חג אצל אמא, לסירוגין – שנה אחת אצל האב, שנה אחת אצל האם. כמובן שיש גם יוצאים מן הכלל – אם עקב החלטת פקידות הסעד ובית המשפט ואם מבחירת ההורים. לדוגמא, פנה אלינו אב גרוש, דתי, וביקש עזרה בניסוח הסכם הפרידה שלו בו יהיה כתוב שכל עוד ילדו קטן מאוד, בראש השנה ויום כיפור הוא תמיד ישהה בבית האם, מאחר ורוב שעות החג האב בבית הכנסת.

רצוי להגדיר את חלוקת החגים על פי טבלה מפורטת, כולל הערה ל"ימים מיוחדים" (כמו ימי בחירות, שביתות, וכד'), כדי למנוע חילוקי דעות ומריבות בעתיד.

כמו כן חשוב להקפיד שימי החג בתוכנית ההורות יהיו תואמים לימי החג שנקבעים במוסד החינוכי (גן, בתי ספר) כדי שימים כמו איסרו חג, או החופשה המקדימה לחג הפסח לא יגרמו לויכוחים בין ההורים.

חופשת הקיץ:

כיוון שחופשת הקיץ ארוכה מאוד, רצוי לקבוע סידור מתאים כך ששני ההורים יוכלו מצד אחד להמשיך בעבודתם ומצד שני לצאת עם הילד לחופשה. לרוב, ימי הקייטנה הם כימי שנת הלימודים. היתרה מתחלקת שווה בשווה בין ההורים, כמתאים להם, לעיתים אף שבוע או שבועיים ברצף כדי שאפשר יהיה לתכנן חופשה ארוכה עם הילד.

כאן המקום לציין שבחלוף הזמן, כאשר דברים נרגעים, אפשר לתאם חופשות בין ההורים, ולהחליף ימים במידת הצורך. זו סיבה נוספת להיפרד יפה וללא משקעים.

דרכון:

במידה וההורים מתגרשים ולילד אין עדיין דרכון, יש צורך בחתימת שני ההורים במשרד הפנים על טופס בקשת הדרכון (יש להביא את הסכם הגירושין המקורי וניתן להגיע בנפרד), אלא אם כן יש אישור מיוחד מבית המשפט להוצאת הדרכון באישור הורה אחד בלבד.

במידה ולילד יש דרכון תקף במועד הפרידה והגירושין, ניתן לבקש ממשרד הפנים לרשום הערה במחשב שחידוש הדרכון יעשה בחתימת שני ההורים.

כאשר יש לילד דרכון, רצוי לרשום בתוכנית הורות אצל מי הדרכון יהיה למשמרת (אחד ההורים או גורם שלישי המוסכם על שניכם).

נסיעות לחו"ל:

חשוב להגדיר מראש לכמה זמן ניתן לנסוע עם הילד לחופשות בחו"ל, ולאילו יעדים. אם אתם צופים שינויים בעתיד, כדאי להכניס אותם לתוכנית ההורות, או לפחות שורה שאומרת שעתידים להיות שינויים וכיצד הם יקבעו.

כמו כן רצוי לקבוע מה קורה כאשר אחד ההורים נוסע לחו"ל לבדו, אם לחופשה ואם למטרת עבודה – היכן הילד ישהה ובאחריות מי לדאוג לסידור לילד.

נסיעות:

בעבר, למרבית המשפחות היה רכב אחד, לרוב ברשות האב המפרנס. למרות שכיום לרוב לכל אחד מבני הזוג יש רכב ברשותו, נוצרה "מסורת" לא ברורה לפיה האב הוא שאחראי לנסיעות. זוהי "נורמה" חברתית מיושנת שאין לה אזכור בחוק. לכן חשוב להכניס לתוכנית ההורות סעיף שעניינו חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. שופטים, לרוב, מתייחסים לעניין כשולי ומטילים את עול הנסיעות על האב. איסוף והחזרה למוסד הלימודים על ידי ההורה אצלו שוהה הילד נותנים פיתרון חלקי לנושא.

פתרון מחלוקות:

מומלץ להכניס לתוכנית ההורות סעיף המגדיר כיצד יפתרו מחלוקות עתידיות, על מנת שדברים קטנים לא יהפכו לויכוח גדול ומיותר. ניתן לקבוע שההורים ינסו לפתור ביניהם כל מחלוקת ובמקרה הצורך יפנו למגשר, מתאם הורי, או כל אדם אחר המוסכם על שני ההורים. אם יש מישהו מסוים ששניכם מסכימים עליו, רצוי להכניס את פרטיו לתוכנית ההורות.

לסיכום:

המטרה בהכנת תוכנית הורות היא להקיף את מירב הנושאים שניתן לחשוב עליהם במועד הפרידה על מנת להעניק ביטחון וליצור התנהלות צפויה עם היציאה לדרך החדשה. מעבר לפן המעשי, עצם כתיבת תוכנית ההורות מביאה למודעות שני ההורים גם יחד את הצורך בשיתוף פעולה בנוגע לילדים, את אופי והיקף שיתוף הפעולה, את המחויבויות של כל הורה כלפי הילד וכלפי רעהו, כמו גם את זכויותיו. כאמור, הנושאים שלעיל הם נושאים כלליים. עליכם להכניס גם את כל אותם דברים שהם ספציפיים לתא המשפחתי הייחודי שלכם, כגון: שעת איסוף בימי שישי אם אתם ממשפחה דתית, הורה שעובד בחו"ל וכד', כדי ליצור את תוכנית ההורות הייחודית לכם.