החוק לנושא מסירת מידע להורה

כאשר גרתם ביחד, כל המידע מהגופים השונים כמו העירייה ומוסדות החינוך זרם לבית אחד.

עכשיו אתם גרים בשני בתים, לרוב מען הילד רשום אצל האמא ולכן היא זו שתמשיך לקבל את כל המידע, לה אין מה לדאוג. ומה עם האבא? לצערנו, ברגע שאתם מתגוררים בכתובות שונות, מוסדות המדינה "מנתקים" את אחד ההורים, כאמור לרוב את האבא, ממרבית המידע הקשור לילדו.

לטעמנו אין כל סיבה שהאמא תשמש כ"מזכירה" של האב ותהיה אחראית להעביר לו את המידע ואין סיבה שהאב יהיה תלוי בנכונותה של האם לשתף ולהעביר לו את כל המידע הנוגע לילדו שלו. זה מרגיז, זה לא הגיוני, אך לצערנו זהו המצב כרגע. חשוב לציין שהמדינה "מנתקת" כל אב גרוש ממידע לגבי ילדיו, כולל אבות בהסדר של משמורת משותפת. כמובן שכאשר המשמורת היא של האב והילד רשום במענו של האב, כל המידע יגיע לכתובת האב והאם היא זו שתנותק ממידע לגבי ילדיה.

להשקפתנו אסור שכך יהיה! אסור, למשל, שאבות גרושים לא יקבלו מהעירייה את טפסי הרישום והשיבוץ למוסדות החינוך, לא ידעו כלל שנשלחו טפסים ולא יהיו שותפים מלאים בהחלטות לגבי רישום הילד לגן או לבית הספר.

בשל כך יזמנו שינוי בחוק למצב זה והכנסת אישרה שני חוקים שלנו לנושא שקידמו את הנושא, אך לא פתרו אותו כפי שקיווינו:

חוק "מסירת מידע להורה" אושר בכנסת במרץ 2010  והגישו אותו לבקשתנו ח"כ יריב לוין וח"כ דב חנין. החוק מהווה מסלול ראשון לקבלת המידע – על ההורה לשלוח מכתב בקשה בכתב לכל גוף המצוין בלשון החוק (מוסדות חינוך, עירייה ורשויות, קופות החולים, הביטוח הלאומי ומוסדות פיננסיים) ואשר ממנו הוא מעוניין לקבל את המידע.

החוק אומר: "גוף המנוי בתוספת ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, קיבל מהורהו של הקטין הודעה בכתב על רצונו לקבל עותק מהמידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר של הקטין, ימסור את המידע גם לאותו הורה". (עמוד 423 בקובץ לשון החוק המצורף).  

חוק_כשרות_משפטית_ואפוטרופסות-תיקון_מספר 14- חובת_מסירת_מידע_להורה_פרוד_או_גרוש

הצעת חוק מסירת מידע להורה

הצלחנו להביא לכך שדואר רשמי מחמשת גופים אלו יגיע לשני ההורים כאשר ההורה האחר (ההורה אצלו לא רשומים הילדים, לרוב ההורה הלא משמורן, כלומר האבא) פונה ומבקש זאת בכתב.

לצערנו חוק זה עדיין לא תמיד מיושם על יד הגופים השונים למרות שהיועץ המשפטי לממשלה פנה אליהם והסביר להם שמחובתם לעמוד בלשון החוק:

מכתב מלשכת היועץ המשפטי לממשלה לגופים המוזכרים בלשון החוק

אמנם לא לנוסח חוק כזה פיללנו. אבל צעד ראשון נעשה, ומכאן המשכנו לחוק השני, יחד עם ח"כ מאיר שטרית.

לאחר דיונים ארוכים והתנגדות של משרדי הממשלה השונים הוחלט שהמידע לא ישלח, כפי שאנו רצינו וקידמנו, לשני ההורים באופן אוטומטי וכברירת מחדל. הוחלט להוסיף מסלול שני, בנוסף לחוק הראשון, מסלול האומר שניתן יהיה לרשום במרשם האוכלוסין שתי כתובות לילד (וזה הישג נאה שכן עד עכשיו היתה אפשרות לרשום כתובת אחת בלבד).

חוק "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" אושר בינואר 2012 ונכנס לתוקף בחודש יוני 2012.

החוק אומר שההורה האחר יוכל לגשת למשרד הפנים, להוסיף את כתובת מגוריו שלו למשלוח דואר, ואז 4 גופים ישלחו להורה את כל המידע באופן אוטומטי: עירייה והרשות המקומית, הביטוח הלאומי, רשות המיסוי ומשרד התחבורה. (עמוד 142 בלשון החוק המצורף).

חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין

אכן, חלמאי לחלוטין, בירוקרטי, מיותר, ואיזה מידע מקבלים עבור הילד ממשרד התחבורה ורשות המיסים?  אך לצערנו נתקלנו בהתנגדות מסיבית של משרד המשפטים ומשרד הרווחה לנושא וזאת התוצאה.

בשורה התחתונה, שני החוקים בעצם אומרים שהאמא, בהמשך למצב הקיים כיום, תמשיך ותקבל את כל המידע אוטומטית וכברירת מחדל, והאבא (וזה החלק החדש) יוכל לקבל מידע מחלק מהגופים, שכן לא כל הגופים מוזכרים בלשון שני החוקים, למשל גני הילדים לפעוטות שבאחריות משרד התמ"ת, צהל ועוד) בשני מסלולים שונים:

1. לשלוח מכתב בקשה לכל גוף שרשום בחוק הראשון (מוסדות חינוך, עירייה ורשויות, קופות החולים, הביטוח הלאומי ומוסדות פיננסיים) ולקבל גם הוא את המידע.

2. לרשום במשרד הפנים את כתובתו ככתובת שנייה למשלוח דואר ואז הוא יקבל את המידע הנוגע לילדו מארבע גופים המוזכרים בחוק השני (עירייה והרשות המקומית, הביטוח הלאומי, רשות המיסוי ומשרד התחבורה).

כמובן שבמקרים שבהם האפוטרופסות של אחד ההורים נשללה או הוגבלה בהחלטת בית המשפט, לא יימסר מידע כאמור לאותו הורה.

וכן, גם אחרי אישור שני חוקים אלו ההסתכלות של המדינה כלפי האב היא כהורה סוג ב' ! מדוע לא יקבל האב אוטומטית וכברירת מחדל את כל המידע הנוגע לילדו שלו בדיוק כמו האם? כמה אבות יודעים שהם יכולים להשתמש בחוקים אלו וכמה באמת ישתמשו אם ידעו? למי יש כוח לבירוקרטיה מול כל הגופים? אך לפחות עכשיו, בעקבות אישור החוקים שיזמנו, יש לאב זכות חוקית לבקש ואף לקבל את המידע. החסם ירד חלקית, אך יחד עם ההצלחה בקידום טפסים חדשים שהוצאו על ידי משרד החינוך בהם ניתן לרשום את כתובות שני ההורים במקרים בהם ההורים גרים בכתובות שונות, אנו מקווים שבעתיד, לפחות מהעירייה וממוסדות החינוך, המידע יגיע לשני ההורים. אנו כמובן נמשיך ונקדם נושא זה.

כחברה, אסור לנו להניח או לקוות שיש הסכמות בין ההורים. מי שמכיר את המציאות בשטח, מבין שזאת הנחה פרועה ולא מציאותית. לצערנו, מספר הילדים להורים גרושים הוא רב ביותר ועלינו כחברה מוטלת האחריות לדאוג לכולם, גם לאותם ילדים שלהוריהם, אחרי הגירושין, יש ויכוחים ואי הסכמות.

המדינה צריכה לבטל את כל החסמים הטכניים הקשורים לנושא זה ולספק את כל המידע, באופן אוטומטי וכברירת מחדל, לשני הורי הילד באופן שווה.

נכון להיום, אין ספק שדברים לא מתנהלים כפי שנכון היה שיהיו, ואב שלא יפנה ויבקש ויאמר שהוא רוצה לקבל מכתבים ועדכונים בקשר לילד שלו, לא יקבל אותם – כי זה מה שהחוק אומר.

הכדור בידי כל אחד ואחד מכם, ועשייה של כל אחד, גם תוכיח את רצינותו ביחס לתפקידו כהורה (ומה לעשות, זה בהחלט נבחן כרגע – משום שהטענה הרווחת היא שאבות רוצים להיות שותפים מלאים בגידול ילדיהם רק כתירוץ להפחתת מזונות ותו לאו), וגם, במצטבר, תקדם שינוי מבורך עבור כל ציבור האבות והילדים.

אבות רבים שקראו על הנושא באתר או שקיבלו מאיתנו מייל בנושא, פנו לאותם גופים הרשומים בהצעת החוק הראשונה, חלקם כלל לא קיבלו מענה, חלקם קיבלו תשובות מתחמקות ואף תשובות שלאותו גוף אין את האפשרות, לרוב מסיבות טכניות, לשלוח את המידע גם לאב.

ניתן לפנות בתלונה למשרד מבקר המדינה ולבקש את פועלו כך שגופים אלו יעמדו בלשון החוק. באתר תמצאו מכתבים מוכנים למשרד מבקר המדינה בכל נושא ונושא.

מאמרים בנושא:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1222360

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4045239,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3322015,00.html

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/171/472.html?hp=1&cat=479

http://www.local.co.il/kfar-saba/76582/article.htm

http://www.news1.co.il/Archive/0019-D-43609-00.html?tag=12-11-05

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-61489-00.html

ראיון ברדיו אצל גבי גזית:

http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FEFDLD&c41t4nzVQ=EE