פרק ד' – מזונות והוצאות כספיות

פרק זה יעסוק בכל הקשור לכסף. מזונות לילדים וכל ההוצאות הכספיות האחרות הקשורות לגידולם.

1. כללי

הנחת היסוד בקביעת גובה דמי המזונות היא שיש לשמר את רמת החיים של הילד למרות הגירושין.

מכיוון שלרוב רמת החיים של שני ההורים יורדת (משתי משכורות המתחזקות בית אחד, כל אחד מההורים מתחזק בית באופן עצמאי), הרי ששימור רמת החיים אינו בהכרח יעד מציאותי.

כיום, תשלום המזונות אכן, במידה כזו או אחרת, משמר את רמת החיים של הילד בבית האם, אך לא בבית האב.

אבות שמשכורתם קרובה לשכר הממוצע במשק ולהם שני ילדים ומעלה, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני.

אבות רבים, עקב סכום המזונות הגבוה שעליהם לשלם, אינם מסוגלים לקנות או לשכור דירה משלהם והם נאלצים לחזור לבית ההורים. חשוב להבין שיש בכך פגיעה גם בילד אשר אין לו תנאים של בית כאשר הוא נמצא עם אביו, ולכן מומלץ לשני ההורים להגיע להבנות גם בנושא המזונות, כך שטובת הילד תישמר.

כיום אין נוסחה רשמית לחישוב המזונות אך פסקי הדין היוצאים ממערכת המשפט מבוססים על "הבנות בלתי כתובות" לגבי מינימום סכום המזונות והוצאות נוספות – קבועות (כמו מדור) ומשתנות (כמו שעורי עזר), אך עדיין, מכיוון שאין חוק כתוב או נוסחה ברורה, קיימת אי בהירות ביחס לאופן ולהגיון שבקביעת סכום המזונות.

במידה ומתקיים משא ומתן בין ההורים הוא גורר מריבות תכופות, ובסופו של ההליך, פסיקת בית המשפט על גובה הסכום יוצרת לא פעם תחושת קיפוח של צד זה או אחר, ולאי שקט מתמשך, המתעצם עם כל קושי כלכלי, הנובע מהתהייה אם הסכום שנקבע הוא אכן סכום מוצדק.

2. המצב כיום:

הנוסחה הבלתי רשמית המשמשת כיום את השופטים היא: 1,250₪ מזונות בסיסיים מינימליים + מדור המחושב לפי 30% מעלות שכר הדירה (כאשר יש שני ילדים רכיב המדור עולה ל- 40%, ול- 50% במקרה של שלושה ילדים) + חלוקת ההוצאות החריגות. סכום המזונות מוצמד למדד ומשולם עד גיל 18. כאשר הילד בצבא מקובל שסכום המזונות יורד ל-1/3. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות.

לא מקובל להוריד את דמי המזונות מתחת לסף זה אלא במקרים חריגים מאוד. לעומת זאת ניתן להעלותם על פי הכנסת האב.

פסיקות אחרונות מראות תזוזה בנושא היצמדות השופטים לדין העברי ומעבר לפסיקות לפי דין צדק.

מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע לעליית המדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשתך ובהתאם להסכם.

תמיד ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בבקשה להעלאת (לרוב האמהות, בשם הילדים) או להורדת (האב, עקב שינוי נסיבות מהותי) דמי המזונות – אבל התהליך אינו פשוט ותמיד תתלווה אליו התחושה של ניסיון סחיטה או התחמקות. זהו אחד היתרונות של נוסחה קבועה, שקופה וברורה, כפי שממליצה ועדת שיפמן, לפיה כל אחד יכול לחשב את הסכום מחדש על פי נתונים עכשוויים, ולהגיע להסכמות ללא פניה לבית המשפט, או לחילופין בתהליך יחסית קצר ומהיר.

כאן המקום לציין ואף להדגיש כי תשלום המזונות הוא עבור הילדים ורווחתם, אי לכך האבות חייבים בהעברת הכספים בצורה מסודרת וקבועה. חריגה עקבית, אי סדירות בתשלום המזונות או אפילו השמטת ההצמדה, הם עילה מוצדקת וראויה לפניה לערכאות או להוצאה לפועל בבקשה לאכיפת התשלום או להשלמת הפרשי ההצמדה למדד (ההוצאה לפועל מחשבת עבור האם את סכום ההפרשים). האחריות היא כפולה – מצד האב, להעביר את הכספים, ומצד האם לדאוג לקבלם.        

3. מרכיבי דמי המזונות:

3(א). מזונות קבועים:

סכום המזונות הקבוע מיועד לכסות את כל ההוצאות השוטפות בגידול הילד וכוללים בחובם את כל ההוצאות השוטפות – ממזון, ביגוד והנעלה ותספורת.

כמו כן, צריך לקחת בחשבון שלפחות חלק מהוצאות אלה חלות על האב כאשר הילד איתו ואצלו וכך, למעשה, האב משלם תשלום כפול. סכומים קטנים מצטברים בסופו של דבר לסכומים גדולים, ומה שכיום נראה כשולי עלול להכביד ביותר בהמשך.

חשוב להדגיש – כחלק מתוכנית ההורות, אתם יכולים להגיע ביניכם להסכמות על גובה המזונות. בית המשפט יבחן הסכמות אלו, יתכן ואף ידרוש הבהרות על מנת לוודא שטובת הילד נשמרת, ואם אין בהן חריגה – ייתן את אישורו.

3(ב). הוצאות משתנות:

לרוב, אך בתוכנית הורות שלכם ניתן כמובן לקבוע מנגנון שונה, ההוצאות המשתנות כגון: משקפיים, טיפולי שיניים, עזרה בלימודים וכדומה מתחלקות בין ההורים. נציין שישנם פסקי דין בהם נקבע שאחד ההורים ישלם את כל הוצאות הצהרון או הוצאות משתנות אחרות. אין זה אומר שאחד ההורים יכול להחליט לבדו על הוצאות אלו, בוודאי במקרים כאשר מדובר על נושאים מהותיים. כל הוצאה כספית שכזאת חשוב שתתואם מראש בין ההורים כך שלא יהיו לאחר מכן אי הבנות לגבי השתתפות ההורה השני בהוצאה.

3(ג). מדור:

כאמור לעיל, לסכום המזונות נוסף מדור. סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות  אשר האב מעביר לאם. מדור ישולם רק במידה והאם שוכרת דירה, או משלמת משכנתא על דירה בבעלותה. אם הדירה בבעלות שני ההורים, תשלומי משכנתא או חלקם יחשבו כתשלום מדור, בעוד שהדירה עצמה תופיע בהסכם חלוקת הרכוש.

מדור משולם לפי 30% מעלות שכר הדירה כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו 50% במקרה של שלושה ילדים. אותו עיקרון חל כאשר התשלומים הם עבור החזר המשכנתא.

ראוי להעיר שאב המלין את ילדו אצלו, גם אם לילה אחד בשבוע, חייב אף הוא בחדר עבור הילד. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שהאב נושא בעלות מדור עבור הילד גם בבית האם וגם בביתו שלו. יש מקום לדון ולהסכים ביניכם על גובה השתתפות כל אחד מההורים בעלות המדור, בהתחשב ביכולותיו הכלכליות של כל אחד מכם.

3(ד). בריאות:

חשוב להחליט מי נושא בתשלום ביטוח הבריאות עבור הילדים, אם מטעם קופת החולים בה  אתם חברים, אם חיצוני לה. מקובל שתשלום זה חל על האם, אבל אם לאחד ההורים תנאים מיוחדים (כמו ביטוח מטעם העבודה) הרי שצריך לכלול זאת בהסכם ואף לחשב זאת בסכום הסופי.

עלות טיפולים חריגים הדורשים תשלום, כגון: טיפול שיניים, פסיכולוג, טיפולים אסתטיים,  טיפולים אלטרנטיביים וכד', לרוב מתחלקת שווה בשווה בין ההורים. נזכיר שטיפולים אלו, מהיותם מהותיים, מחייבים את הסכמת שני ההורים (ראה פרק ב' – משמורת משפטית משותפת).

3(ה). חינוך:

עלות מעון, גן ילדים וצהרון – היא גבוהה. מאחר וזו עלות זמנית, חשוב שתשלום זה יופיע כסעיף נפרד בהסכם ובנוסף לדמי המזונות הקבועים.

הוצאות המעון/גן הן חיוב מדין תורה, דהיינו חיוב אבסולוטי שהאב (עפ"י הדין האישי) ללא כל קשר להכנסתו חייב לשלם. כלומר, מדובר בחלק ממה שמוגדר "צרכים בסיסיים".

בעבר היה מקובל שהוצאות הצהרון מתחלקות שווה בין ההורים. בשנת 2012 פורסמו מספר פסקי דין אשר החלו מגמה חדשה לפיה הוצאות הצהרון הן חיוב מדין צדקה, והאב מחויב להשתתף בהם רק אם הכנסתו מאפשרת זאת, ובהתאם למה שנשאר ממנה לאחר סיפוק צרכיו שלו וחיוביו לילדיו מדין תורה (אם לא נשאר – לא יחויב!).

תמ"ש 21631-08-10 מתאריך 23.01.2012 כבוד השופט זגורי – תשלום צהרון משמורת יחידנית:

"מכל מקום וכידוע, החיוב בגין המעון אינו נתפס תמיד כחיוב אבסולוטי ויש להתאימו ליכולותיהם הכלכליות של ההורים (תמ"ש (ת"א) 53/96 סרור נ' סרור, (לא פורסם)). על כן היו מקרים שנפסק  שיש להפריד בין סעיף הגן הנכלל בחינוך לבין סעיף הצהרון הנכלל בדמי טיפול ; התוספת של הצהרון או השעות הנוספת מעבר לשעות הגן, אינה נכללת בפריט של חינוך, אלא למעשה היא דרך לטיפול בילד כדי לאפשר לאם לעבוד. שהות הילד במועדונית או שהות מעבר לשעות הגן, באה לפתור את הטיפול בילד ולא את חינוכו. ככזה קבע השופט פורת, כי הסכום הנוסף מעבר לעלות הגן הוא בגדר חיוב מדיני צדקה (ע"מ (ת"א) 1018/99פלוני נ' פלונית (25/05/1999))".

תמ"ש 4597-02-12 כבוד השופטת שרית גולן – האישה מרוויחה יותר? היא תישא בהוצאות השונות – מזונות זמניים.

כבוד השופטת שרית גולן פסקה, בפסק דין בתביעה למזונות זמניים, כי אין כל סיבה שהאם, אשר משתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים.

"הכנסת אם התובעים גבוהה מהכנסת הנתבע…בשל הפרש זה, אין מקום לחייב הנתבע בצרכים המפורטים בסעיף 14(א) להחלטה שהינם צרכים מדין צדקה והם יחולו על אם התובעים לאור ההחלטה".

תמ"ש 019660/07 מתאריך 03.09.2008 כבוד השופט גרינברגר תשלום צהרון במשמורת משותפת.

"בין ההורים ישנו פער ברמת השתכרותם; על מנת להשוות את סכומי ההשתכרות, וכפי שהוצע על ידי הנתבע (29.10.07, עמ' 5, ש' 5) ישלם הנתבע לידי התובעת סך 2,500 ₪ למזונות ומדור שני הקטינים יחד. בנוסף, ישלם הנתבע בלעדית עבור צהרון לבת …, מאחר שהבת שוהה בצהרון רק בימים בהם נמצאת אצל האב. אם תשתמש גם האם בשירותי הצהרון, תשא בתשלום מחצית העלות. אם הבן … יבקר בצהרון ישלם הנתבע את עלותו במלואה, אלא אם תשתמש גם האם בשירותי הצהרון ואז ישלם הנתבע מחצית מעלותו. סכום המזונות יהיה צמוד למדד יוקר המחיה הידוע היום ויעודכן אחת לשלושה חודשים ללא חישוב למפרע".

3(ו). חוגים:

חשוב לקבוע מראש לכמה חוגים יכול הילד ללכת, או לחילופין עלות מכסימלית לחוגים במידה והעלות מתחלקת בין ההורים, כדי למנוע חילוקי דעות וחיכוכים בעתיד.

3(ז). ביטוח לאומי:

עד גיל 18 מעביר הביטוח הלאומי קצבת ילדים חודשית, לרוב לאם. בגילאים 6-14 הביטוח הלאומי מעביר מענק שנתי לאם, בגין הוצאות בית הספר. יש להתחשב בסכומים אלו בחישוב המזונות.

3(ח). נסיעות:

כמצוין בפרק הקודם, נטל הנסיעות, ללא כל סיבה, נופל לרוב על האב. הדבר משמעותי במיוחד כאשר איסוף הילדים לא נעשה ממוסד הלימודים, ועוד יותר כאשר מדובר בנסיעה ארוכה.

חשוב לכתוב במפורש בהסכם הן מי מסיע, והן כיצד מתחלקות הוצאות הנסיעה. לתשומת לבכם – גם אם היום אתם ההורים גרים בשכנות, יתכן ומי מכם יבחר לעבור למקום מרוחק יותר, וחשוב שתהיה התייחסות לאפשרות בהסכם (הן מבחינת עצם המעבר, כמוסבר בפרק קודם, והן מבחינת עלויות, כחלק מהסכם המזונות).

3(ט). קניות עבור הילד:

אחד הנושאים החשובים, המסמלים אתכם כהורים בעיני הילד, הוא נושא הקניות. קניית תיק לבית הספר, נעליים, תספורת וכד'. צריך לזכור שהילד אינו מודע לכך שהאב מעביר כל חודש דמי מזונות לאם, ושחלק מהדברים הנרכשים על ידה הם מכספי המזונות. מבחינת הילד אמא קנתה, אמא הביאה. לכן חשוב שגם האב ייקח את הילד לקניות.

הוצאות אלה נכללות בדמי המזונות הקבועים. כדי להימנע מתשלום כפול ניתן לתאם את הקניות מראש עם האם שתחזיר את העלות לאב (לא ניתן לקזז סכומים אלה מדמי המזונות).

אפשרות נוספת, קצת יותר מורכבת ולכן דורשת שיתוף פעולה, היא החלטה על חלוקת האחריות הכספית בין ההורים ועיגונה בהסכם (לדוגמא: ביגוד מול הנעלה, ציוד עזר לבית הספר מול ספרים [בתחשיב שכזה צריך להיות מודעים לסכום מביטוח לאומי אותו מקבלת האם מידי שנה] – ואם יש חילוקי דעות, אפשר שנה ככה, שנה הפוך). כמובן שיש לקבוע ולפרט מה כולל סעיף זה, כולל כמויות והגבלת סכומים הן מינימליים – כדי שלא תהיה התחמקות מקניה, והן מכסימליים – כדי שלא תהיינה חריגות.

4. מזונות ומשמורת משותפת:

אחת הטענות כנגד אבות גרושים, לצערנו לעיתים בצדק רב, היא שהם מעוניינים בהסכם של משמורת משותפת רק על מנת להקטין את סכום המזונות.

לטעמנו מזונות לא צריכים להיות פונקציה של הגדרה הורית אלא של הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות. ההורים, ללא קשר להגדרתם ההורית, צריכים לנסות ולהגיע להסכמה על נוסחה שתתחשב בגובה הכנסת כל אחד מההורים ומספר ימי השהות של הילדים אצל כל אחד מהם.

כאן המקום לציין את פסק דינה של כבוד השופטת מקייס (תמ"ש 28102-05)  מחודש פברואר 2010, בו פסקה השופטת על משמורת משותפת וחלוקת ימי הורות באופן שווה בין ההורים. בנוסף לכך, בפעם הראשונה בבית המשפט לענייני משפחה, קבעה השופטת כי מאחר ולשני ההורים משכורות נאות המספיקות לצרכי הילדות, אין צורך במזונות קבועים וכל צד ישא בהוצאות עבור הילדות כאשר הן אצלו.

5. ועדת שיפמן ממליצה על מהפכה בתחום דרך קביעת המזונות בישראל.

מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שתפקידה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל.

כיום, יוני 2012, הועדה נמצאת בשלב הסופי של אישור הדו"ח.

יו"ר הוועדה פרופ' שיפמן הופיע בתכנית פוליטיקה וסיפר על חלק ממסקנות הוועדה. פרופ' שיפמן ציין שנקודת המוצא היא ששני ההורים צריכים לשאת באחריות משותפת לילדיהם, טיפולית וכלכלית. לדבריו הוועדה ממליצה על נוסחה לקביעת סכום המזונות כאשר הנוסחה מבוססת על ימי הורות (חלוקת זמני השהות) והכנסות ההורים לצד פרמטרים נוספים תוך שימת לב להוצאות קבועות ומשתנות.

דברים דומים נאמרו על ידי פרופסור שיפמן בכנס מכון רקמן בסוף שנת 2011 ובכנס עורכי הדין בתחילת שנת 2012.

המטרה העיקרית בקביעת נוסחה זו היא להמעיט ככל הניתן את ההתמקחויות וההתדיינויות בנושא. רק במקרים חריגים יהיה שיקול דעת לשופטים בקביעת סכום המזונות.

ברגע שתהיה נוסחה פשוטה ומובנת לחישוב סכום המזונות ושני ההורים ישאו בהוצאות גידול הילד, על פי חלוקה ברורה, קבועה, וניתנת לחישוב עצמאי, הויכוחים המרובים פשוט ייעלמו.

6. נקודות זיכוי

כאשר הילדים במשמורת האם בלבד היא מקבלת נקודת זיכוי אחת עבור כל אחד מהילדים, בעוד שהאב מקבל נקודת זיכוי אחת עבור כל הילדים, במידה והוא משלם מזונות.

בעקבות פניה של אב בהסדר של משמורת משותפת בתלונה למשרד מבקר המדינה בנושא, אושר על יד מס הכנסה נוהל חדש האומר שנקודות הזיכוי תתחלקנה בשווה בין ההורים. בהתאם להנחיות המעודכנות, באם קיימת משמורת משותפת יינתן הזיכוי בעת הגשת דו"ח שנתי בלבד – בקשה להחזר מס – של שני בני הזוג. כל אחד מגיש דו"ח בנפרד, אולם הבדיקה נעשית במקביל – מכיוון שהזיכוי בגין הילדים מתחלק בחלקים שווים.

נקודות זיכוי להורים גרושים במשמורת משותפת

אישור מס הכנסה בעקבות פנית אב במשמורת משותפת למשרד מבקר המדינה

7. נקודה למחשבה:

מניסיוננו, אחת התחושות הקשות המלוות תשלום דמי מזונות היא אי הידיעה מה נעשה  עם הכסף ולמה הוא משמש. כדי להקל ולתת מענה (ומתוך כך להבטיח שיתוף פעולה) אחת האפשרויות היא העברת סכום (שיקבע ביניכם) מתוך דמי המזונות ישירות לאם להוצאות שוטפות ("לחם וגבינה") והיתרה לחשבון ממנו יוצאו כספים להוצאות גדולות יותר (ביגוד, הנעלה). אפשרות נוספת היא העברת חלק מהסכום לחיסכון. סכום זה ישמש להוצאות גדולות בעתיד כמו לימודים, בר/בת מצווה וכד'. עוד אפשרות היא שתשלומים חריגים המשולמים חצי חצי ישולמו ישירות לגוף המחייב את התשלום (חוג, טיפול שיניים וכד'). וכמובן, כל אפשרות אחרת המתאימה לכם.

כפי שאנו חוזרים ומדגישים לאורכו של המדריך, כל האפשרויות הללו ואחרות נובעות  מדו שיח ושיתוף פעולה בין ההורים בנוגע לילדים. כאן אנו מנסים להראות שהידברות יכולה להביא לפתרונות יצירתיים ולהיענות לצרכים של כל הנוגעים בדבר ללא עלות. היתרון לכל הצדדים ברור: לילד – הסכמות ודו שיח בין ההורים תמיד ייטיבו עימו, לאמא – מאחר ויש הסכמה והענות, הבטחת העברה עקבית של דמי המזונות, לאב – בדוגמא שלעיל, ידיעה כיצד מנותבים הכספים שהוא מעביר.