מזונות – ועדת שיפמן

הנחת היסוד בקביעת גובה דמי המזונות היא שיש לשמר את רמת החיים של הילד למרות הגירושין.

מכיוון שלרוב רמת החיים של שני ההורים יורדת (משתי משכורות המתחזקות בית אחד, כל אחד מההורים מתחזק בית באופן עצמאי), הרי ששימור רמת החיים אינו בהכרח יעד מציאותי.

כיום, תשלום המזונות אכן, במידה כזו או אחרת, משמר את רמת החיים של הילד בבית האם, אך לא בבית האב. אבות שמשכורתם קרובה לשכר הממוצע במשק ולהם שני ילדים ומעלה, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני.

אבות רבים, עקב סכום המזונות הגבוה שעליהם לשלם, אינם מסוגלים לקנות או לשכור דירה משלהם והם נאלצים לחזור לבית ההורים. חשוב להבין שיש בכך פגיעה גם בילד אשר אין לו תנאים של בית כאשר הוא נמצא עם אביו, ולכן מומלץ לשני ההורים להגיע להבנות גם בנושא המזונות כדי שטובת הילד תישמר.

כיום אין נוסחה רשמית לחישוב המזונות אך פסקי הדין היוצאים ממערכת המשפט מבוססים על "הבנות בלתי כתובות" לגבי מינימום סכום המזונות והוצאות נוספות – קבועות (כמו מדור) ומשתנות (כמו שעורי עזר), אך עדיין, מכיוון שאין חוק כתוב או נוסחה ברורה, קיימת אי בהירות ביחס לאופן ולהגיון שבקביעת סכום המזונות. במידה ומתקיים משא ומתן בין ההורים הוא גורר מריבות תכופות, ובסופו של ההליך, פסיקת בית המשפט על גובה הסכום יוצרת לא פעם תחושת קיפוח של צד זה או אחר, ולאי שקט מתמשך, המתעצם עם כל קושי כלכלי, הנובע מהתהייה אם הסכום שנקבע הוא אכן סכום מוצדק.

מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שתפקידה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל.

ועדת שיפמן ממליצה על מהפכה בתחום דרך קביעת המזונות בישראל.

כיום, תחילת שנת 2012, הועדה נמצאת בשלב הסופי של אישור הדו"ח.

ב- 26.10.2010 הופיע יו"ר הוועדה, פרופ' שיפמן, בתכנית פוליטיקה וסיפר על חלק ממסקנות הוועדה. פרופ' שיפמן ציין שנקודת המוצא היא ששני ההורים צריכים לשאת באחריות משותפת לילדיהם, טיפולית וכלכלית. לדבריו הוועדה ממליצה על נוסחה לקביעת סכום המזונות כאשר הנוסחה מבוססת על ימי הורות (הסדרי הראיה) והכנסות ההורים לצד פרמטרים נוספים תוך שימת לב להוצאות קבועות ומשתנות.

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=wODr8ffV5XM

המטרה העיקרית בקביעת נוסחה זו היא להמעיט ככל הניתן את ההתמקחויות וההתדיינויות בנושא. רק במקרים חריגים יהיה שיקול דעת לשופטים בקביעת סכום המזונות.

דברים דומים נאמרו על ידי פרופסור שיפמן בכנס מכון רקמן בסוף שנת 2011 ובכנס עורכי הדין בתחילת שנת 2012.

כמי שמקדמים את חלוקת האחריות ההורית אנו חושבים שיש בהמלצת וועדת שיפמן צעד נכבד לקראת השרשת התפיסה שגם כשמתגרשים לילד שני הורים ולשניהם יחדיו חובה כלכלית לגידולו.

ברגע שתהיה נוסחה פשוטה ומובנת לחישוב סכום המזונות ושני ההורים ישאו בהוצאות גידול הילד, על פי חלוקה ברורה, קבועה, וניתנת לחישוב עצמאי, הויכוחים המרובים פשוט ייעלמו.

הודעה לעיתונות בנושא כתב המינוי לועדת שיפמן

בתחילת עבודת הוועדה (שנת 2007) הציג גיא בפני חברי ועדת שיפמן את עמדתנו בנושא (ותודה לעו"ד אמיר שי שהראה לנו מה קורה בעולם בתחום זה) – נוסחה פשוטה וברורה לחישוב סכום המזונות כאשר שני הפרמטרים העיקריים לקביעת סכום המזונות הם משכורות ההורים והסדרי הראיה באותו תא משפחתי.

ועדת שיפמן מצגת גיא רוה

נוסחת גיא רוה לקביעת סכום המזונות – ועדת שיפמן

לינק לחישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה:

http://www.dadsdivorce.com/index.php/child-support-calculators-mainmenu-40

המצב כיום:

הנוסחה הבלתי רשמית המשמשת כיום את השופטים היא: 1,250₪ מזונות בסיסיים מינימליים + מדור המחושב לפי 30% מעלות שכר הדירה (כאשר יש שני ילדים רכיב המדור עולה ל- 40%, ול- 50% במקרה של שלושה ילדים) + חצי מההוצאות החריגות. סכום המזונות מוצמד למדד ומשולם עד גיל 18. כאשר הילד בצבא מקובל שסכום המזונות יורד ל-1/3. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות.

לא מקובל להוריד את דמי המזונות מתחת לסף זה אלא במקרים חריגים מאוד. לעומת זאת ניתן להעלותם על פי הכנסת האב.

פסיקות אחרונות מראות תזוזה:

• האישה מרוויחה יותר? היא תישא בהוצאות השונות – מזונות זמניים.

כבוד השופטת שרית גולן פסקה, בפסק דין בתביעה למזונות זמניים, כי אין כל סיבה שהאם, אשר משתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים.

מדובר על זוג הורים אשר להם שני ילדים בני 5 וחצי (כלומר חבות האב במזונותיו הינה חבות אבסולוטית גם אם אין ידו משגת לעשות כן) ו 8 (כלומר חבות הנתבע הינה מכח תקנות הרבנות הראשית תש"ד).

האם תבעה את הבעל בשם הילדים (וגם כאן יש שימוש נלוז על ידי האם ועורך דינה אשר ציינו בכתב התביעה "באמצעות אמם והאפוט' הטבעית" כאשר ידוע לכולם ששני ההורים תמיד אפוטרופסים לילדיהם) לאחר שזה הפסיק להעביר את משכורתו לחשבון המשותף. האם, בשם הילדים, ביקשה מזונות על סך 7,000 ₪ כאשר משכורת האב הינה 6,800 ₪ לחודש. האם מרוויחה כ 8,250 ₪ לחודש.

כבוד השופטת העמידה את הוצאות גידול הילדים על סך 4,400 ₪, הורידה את קצבת הביטוח הלאומי והעמידה את סכום המזונות הזמני על 4,000 ₪.

כבוד השופטת גולן, ואני מזכיר את פסק דין אחר שלה המופיע כאן באתר בו היא פסקה שהאב ישלם 70% מסכום המזונות, פסק דין עליו הוגש ערעור שהתקבל, מצאה את הדרך לצדק ופסקה כי אין סיבה שהאם שכאמור, משתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים. צהרון, חוגים, מספרה, צעצועים, הצגות וסרטים לילדיהם המשותפים.

"הכנסת אם התובעים גבוהה מהכנסת הנתבע…בשל הפרש זה, אין מקום לחייב הנתבע בצרכים המפורטים בסעיף 14(א) להחלטה שהינם צרכים מדין צדקה והם יחולו על אם התובעים לאור ההחלטה".

פסק הדין מנומק היטב, מכיל הסבר מורחב על עלויות גידול הילדים, כהרגלה של כבוד השופטת גולן.

תמ"ש 4597-02-12 כבוד השופטת שרית גולן – האישה מרוויחה יותר? היא תישא בהוצאות השונות – מזונות זמניים.

כתבה בעיתון "השבוע באשדוד" מאת ענת ביגר.

התקציר נכתב על ידי גיא רוה.

• הילד בחזקת האב, האם תשלם מזונות.

פסיקה מיוחדת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה:

כבוד השופטת אספרנצה אלון קובעת: צריך לקרוא את הדין העברי בראייה התואמת את התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו בתא המשפחתי המסורתי.

"כשם שהורים נשואים חולקים ביניהם בהוצאות המשפחה במשותף.. כך יש לשמור על הרצף שעה שמתפרק התא המשפחתי המסורתי ויש לשמור על שיתוף גם בין הורים גרושים"

כך כותבת השופטת אספרנצה אלון, מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפסק דין יוצא דופן, שבו חייבה את האם, בתשלום מזונות עבור בנה בן ה-13 הנמצא בחזקתו של האב.

ההורים ניהלו קשר כידועים בציבור במשך כשנה וחצי, מקשר זה נולד הבן ובהיותו כבן שנה נפרדו ההורים. בתביעה האחרונה, שהגיש האב, באמצעות עו"ד טל איטקין מחיפה, הוא תבע לחייב את האם בדמי מזונות לבנם הנמצא ברשותו.

לטענתו, האם משתכרת מדי חודש הרבה יותר ממנו, ברשותה רכוש רב הכולל דירה באזור יוקרתי ועתודות גדולות לפנסיה, כולל הפרשה חודשית של 4000 שקל בעוד שהוא עצמו חי בדוחק רב ומגדל בן נוסף מנישואין קודמים.

האם לעומת זאת טענה כי על פי הדין העברי "חובת האב לשאת במזונות הקטין הינה אבסולוטית ובלעדית" וכן טענה שאין בידה הכנסה פנויה להשתתפות במזונות בנה הקטין.

בפסק דין מנומק בוחנת השופטת אספרנצה אלון את הנושא לעומקו. לדבריה אומנם "דיני המשפחה בישראל ובהם דיני המזונות כרוכים בדין הדתי" ובמקרה זה חל על שני בני הזוג "הדין האישי העברי" שמטיל "חובה מוחלטת על האב לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15", אולם, מציינת כב' השופטת כי "ערך השוויון הוכר כעקרון על במערכת המשפט הישראלית"  ובעשור האחרון ניכר בפסקי הדין של בית המשפט העליון, רצון לקיים צדק שוויון ויחסים הוגנים בחברה ובמשפט בישראל, כך נוצר מימד נוסף בדיני משפחה הקרוי "דיני המשפחה האזרחיים".

השופטת ציינה גם את דו"ח הביניים של "ועדת שניט" שבו הומלץ לבטל את "חזקת הגיל הרך" כ "ניסיון להחדיר את עקרון השוויון לתא המשפחתי".

לדבריה "אין ספק כי ניתן וצריך לקרוא את הדין העברי בראייה התואמת את התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו בתא המשפחתי המסורתי, וניתן לפרש את הדין הדתי מבלי לפגוע בשלמותו". הפרשנות הראויה בעיניה של השופטת היא "במצב שבו מעמדו הכלכלי של האב דומה למעמדה הכלכלי של האם, יצומצם חיובו".

הכלל החדש שקובעת השופטת אלון בפסק דינה הוא "הדין העברי ייושם תוך בחינת יכולת כל אחד מההורים לצאת ולהשתכר…בכך תושג תוצאה הוגנת כלפי ההורים והתוצאה המטיבה עבור הקטין".

* התקציר נכתב על ידי עו"ד טל איטקין אשר ייצגה בתיק זה את האב.

תמ"ש 34681-06-01 כבוד השופטת אספרנצה אלון – הילד בחזקת האב, האם תשלם מזונות.

• פסקי דין בנושא הוצאות צהרון.

בעבר היה מקובל שהוצאות הצהרון מתחלקות שווה בין ההורים. בשנת 2012 פורסמו מספר פסקי דין אשר החלו מגמה חדשה לפיה הוצאות הצהרון הן חיוב מדין צדקה, והאב מחויב להשתתף בהם רק אם הכנסתו מאפשרת זאת, ובהתאם למה שנשאר ממנה לאחר סיפוק צרכיו שלו וחיוביו לילדיו מדין תורה (אם לא נשאר – לא יחויב!).

תמ"ש 21631-08-10 מתאריך 23.01.2012 כבוד השופט זגורי – תשלום צהרון משמורת יחידנית:

"מכל מקום וכידוע, החיוב בגין המעון אינו נתפס תמיד כחיוב אבסולוטי ויש להתאימו ליכולותיהם הכלכליות של ההורים (תמ"ש (ת"א) 53/96 סרור נ' סרור, (לא פורסם)). על כן היו מקרים שנפסק  שיש להפריד בין סעיף הגן הנכלל בחינוך לבין סעיף הצהרון הנכלל בדמי טיפול ; התוספת של הצהרון או השעות הנוספת מעבר לשעות הגן, אינה נכללת בפריט של חינוך, אלא למעשה היא דרך לטיפול בילד כדי לאפשר לאם לעבוד. שהות הילד במועדונית או שהות מעבר לשעות הגן, באה לפתור את הטיפול בילד ולא את חינוכו. ככזה קבע השופט פורת, כי הסכום הנוסף מעבר לעלות הגן הוא בגדר חיוב מדיני צדקה (ע"מ (ת"א) 1018/99פלוני נ' פלונית (25/05/1999))".

תמ"ש 4597-02-12 כבוד השופטת שרית גולן – האישה מרוויחה יותר? היא תישא בהוצאות השונות – מזונות זמניים.

כבוד השופטת שרית גולן פסקה, בפסק דין בתביעה למזונות זמניים, כי אין כל סיבה שהאם, אשר משתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים.

"הכנסת אם התובעים גבוהה מהכנסת הנתבע…בשל הפרש זה, אין מקום לחייב הנתבע בצרכים המפורטים בסעיף 14(א) להחלטה שהינם צרכים מדין צדקה והם יחולו על אם התובעים לאור ההחלטה".

תמ"ש 019660/07 מתאריך 03.09.2008 כבוד השופט גרינברגר תשלום צהרון במשמורת משותפת.

"בין ההורים ישנו פער ברמת השתכרותם; על מנת להשוות את סכומי ההשתכרות, וכפי שהוצע על ידי הנתבע (29.10.07, עמ' 5, ש' 5) ישלם הנתבע לידי התובעת סך 2,500 ₪ למזונות ומדור שני הקטינים יחד. בנוסף, ישלם הנתבע בלעדית עבור צהרון לבת …, מאחר שהבת שוהה בצהרון רק בימים בהם נמצאת אצל האב. אם תשתמש גם האם בשירותי הצהרון, תשא בתשלום מחצית העלות. אם הבן … יבקר בצהרון ישלם הנתבע את עלותו במלואה, אלא אם תשתמש גם האם בשירותי הצהרון ואז ישלם הנתבע מחצית מעלותו. סכום המזונות יהיה צמוד למדד יוקר המחיה הידוע היום ויעודכן אחת לשלושה חודשים ללא חישוב למפרע".

• פסק דין בנושא קיום מינימלי גם לאב נדון בתמ"ש 15939-10-10 של כבוד השופט אסף זגורי מתאריך 01.12.2010. צרכיהם ההכרחיים של הקטינים נקבעו לסכום של 3,400 ₪ אולם ביהמ"ש מצא לנכון לחייב את האב בתשלום מזונות זמניים בשיעור של 2,800 ₪ בחודש בלבד, שכן, בהסתמך על עקרונות שוויון, צדק, הגינות ויושר, ניתן לצמצם את החיובים למזונות שהדין האישי מטיל (בענייננו, הדין העברי) וזאת עד לרמה המאפשרת קיום מינימלי של החייב במזונות.

תמ"ש 15939-10-10 כבוד השופט אסף זגורי – מזונות אשר יאפשרו לאב קיום מינימלי.

• פסק דין נוסף ומעניין בנושא פורסם בדצמבר 2010. בפסק הדין (תמ"ש 1630-09)* שניתן על ידי השופטת שרית גולן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בדק ביהמ"ש מהו יחס ההכנסות בין ההורים וקבע כי יחס זהה יתקיים בחיוב המזונות. האב ישלם רק 70% מצרכי הילדים במזונות. פסד הדין נותן משקל למשכורות ההורים ובכך מאמץ חלק ממסקנות ועדת שיפמן עוד בטרם פורסמו והפכו לחוק בישראל.

ההורים התגרשו, ולהם שלושה ילדים. מזונות זמניים נפסקו על סכום של 5,520. משכורתו של האב היא כ- 8,500 ש"ח ברוטו, מה שמשאיר בידיו כ- 3,000 ש"ח בלבד (פחות משכר מינימום!!). בפסק דין זה, קבעה כבוד השופטת גולן שהחל מגיל 6 של כל ילד, סכום המזונות שישלם האב הינו 70% מסכום המזונות הבסיסי (1,145 שח).

פסק הדין מכיל נתונים רבים על הכנסות ההורים וההוצאות בגין הילדים, דבר המראה עד כמה נושא חישוב המזונות מורכב וצריך להיות מותאם לכל תא משפחתי (ולא סכום קבוע לילד, כפי שנקבע היום בבתי המשפט למשפחה). מבחינתי, פסק הדין מהווה עוד צעד קדימה לחישוב סכומי מזונות צודקים והוגנים יותר. אין ספק שקריאת פסק הדין  רק ממחישה מדוע יש לשנות את דרך חישוב קביעת סכומי המזונות הנפסקים ולאמץ את מסקנות ועדת שיפמן לקביעת נוסחה מסודרת, אשר תתחשב בימי ההורות של ההורים (הסדרי ראיה) וגובה הכנסתם.

* בפסק זה הוגש ערעור למחוזי והערעור התקבל.

תמ"ש 1630-09 כבוד השופטת שרית גולן – 70% תשלום מזונות

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000608139

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/206/632.html?hp=0&loc=102

• בפסק דין נוסף של כבוד השופט אסף זגורי נפסק כי יש להתחשב בעובדה שהאב מקיים הסדרי ביקורים נרחבים עם הילדים (פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני – כולל לינה מה שאומר שהילדים אצל האב כמעט 50% מהזמן!) ובכך מקל האב על נטל הטיפול בקטינים מצד האם אך מנגד מעמיס על עצמו הוצאות נוספות מעבר לתשלום המזונות.

לעניין מינימום הכרחי מציין השופט כי בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים עבור כל קטין, ללא צורך בראיות, סכום המגיע כדי 1,300 ₪ בקירוב, כשהסכום אינו כולל מדור, חינוך והוצאות חריגות ו/או הוצאות מדין צדקה; לעניין גובה הסכום קובעת הפסיקה, כי השיעור ייקבע, לאחר שנקבע החיוב במזונות ההכרחיים, על פי מעמדו הכלכלי של האב, כאשר מילת המפתח בפסיקת מזונות בכלל הינה "איזון": על ההחלטה בדבר חיוב אב במזונות ילדיו לאזן באופן ראוי בין צרכי הילדים, יכולתו הכלכלית של האב ויכולתה הכלכלית של האם. בנסיבות אלו, האב חוייב בתשלום מזונות הכרחיים בשיעור של 1,150 ₪ בלבד עבור כל קטין, כלומר הפחתה של כ- 10%.

תמ"ש 16450-06-10 כבוד השופט אסף זגורי – מזונות קטינים מופחתים בשל הסדרי ראיה נרחבים

• תמ"ש 5096-04-10 ד. ואח' נ' ב, כב' השופטת אילת גולן-תבורי  בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בנושא שינוי סכום המזונות: 

הגידול הניכר בהשתכרותו של האב (כמעט פי 4), בצירוף העובדה כי בעבר לא נפסק מדור לקטינה והעובדה שכיום עליה ללמוד בחינוך מיוחד, עולה כי אכן היה שינוי נסיבות מהותי, אשר מצדיק שינוי בפסיקת המזונות. עם זאת, יש מקום להתחשב גם בעובדה, שבמקביל עלה גם שכרה של האם. בשקלול הנתונים נפסק כי סכום המזונות החודשי לא ישונה, אולם יתווסף לו חיוב בעלות המדור לקטינה (30% משכר-דירה שתשכור האם למגוריה עם הקטינה ועד לתקרה של 1,000 ₪ לחודש) וכן השתתפות בהוצאות החינוך החריגות (50%).

תמ"ש 5096-04-10 כב' השופטת אילת גולן-תבורי בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בנושא שינוי סכום המזונות:

• פסק דין של כבוד השופטת מקייס (לא פורסם) בנושא הפחתת מזונות זמניים:

פסק דין של כבוד השופטת מקייס (לא פורסם) בנושא הפחתת מזונות זמניים.

• חיוב האישה במזונות ילדיה מכוח דיני היושר ע"מ 367/02. פלוני נ' פלונית, תק-מח 2003(2) 35002 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בבית המשפט לענייני משפחה חוייב המערער בתשלום מזונות לשלוש בנותיו ובהוצאות נוספות (כגון: הוצאות רפואיות חריגות ומשכנתא), באופן שלטענתו אינו מאפשר לו להתקיים ולו בדוחק, והוא נאלץ להישען על בני משפחה וחברים. תביעתו לחייב גם את האם בתשלומי המזונות נדחתה ומכאן הערעור. המשיבות לא מתכחשות למצבו של האב, אולם לטענתן אין זה רלוונטי, שעה שמדובר במזונות של קטני קטנים, שכן חובת האב למזונות ילדיו עד גיל שש הינה מוחלטת, ומעיקר הדין אין האם חייבת כלל במזונות ילדיה. בית המשפט דן בפגיעה בעקרונות הצדק והשוויון, ומחיל את דיני היושר שבמשפט העברי, בראותו בכך דרך ראויה למתן מענה להגנה על זכויות היסוד של האב מבלי לפגוע ברווחת הילדות. פסק הדין ניתן בכ' באייר תשס"ג (22.5.03).

חיוב האישה במזונות ילדיה מכוח דיני היושר

• תמ"ש 59890/08 כבוד השופט נפתלי שילה. האם יש לבטל את תשלומי המזונות שמשל התובע לשני ילדיו הקטינים מאמר והם הגדר "ילדים מרדנים" וכן מחמת שחלה הרעה ממשית בהשתכרותו של התובע עקב מצבו הרפואי.

תמ"ש 59890/08 כבוד השופט נפתלי שילה

• בתמ"ש53148-06-11 , תמ"ש 12107-04-10 ותמ"ש 13135-10-09 (משמורת משותפת) מסביר כבוד השופט זגורי את דרך קביעת סכום המזנות בתיקים הנדונים:

כבוד השופט זגורי – תמ"ש 53148-06-11

כבוד השופט זגורי – תמ"ש 12107-04-10

כבוד השופט זגורי – תמ"ש 13135-10-09 (משמורת משותפת)

• מצורפים מספר פסקי דין ששלח לי עו"ד אמיר שי, כולם דנים בחיוב מזונות אם.

המחוזי 1992 חיוב אשה במזונות מגיל 6

המחוזי 1994- מחייב אם במזונות ממש מעל גיל 15

ויצמן כפ'ס 2006 – חיוב האם מגיל 6

טפרברג – בש 2007 – חיוב אם מדין צדקה

מזונות ומשמורת משותפת:

אחת הטענות כנגד אבות גרושים, לצערנו לעיתים בצדק רב, היא שהם מעוניינים בהסכם של משמורת משותפת רק על מנת להקטין את סכום המזונות.

ראוי לזכור שהמזונות לא צריכים להיות פונקציה של הגדרה הורית אלא של הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות. אבות, בעיקר אלו שמלינים את ילדם מספר פעמים בשבוע, וללא קשר להגדרתם ההורית, צריכים לנסות ולהגיע להסכמה על נוסחה שתתחשב בגובה הכנסת כל אחד מההורים ומספר ימי השהות של הילדים אצל כל אחד מהם.

א. כאן המקום לציין את פסק דינה של כבוד השופטת מקייס (תמ"ש 28102-05)  מחודש פברואר 2010, בו פסקה השופטת על משמורת משותפת וחלוקת ימי הורות באופן שווה בין ההורים. בנוסף לכך, בפעם הראשונה בבית המשפט לענייני משפחה, קבעה השופטת כי מאחר ולשני ההורים משכורות נאות המספיקות לצרכי הילדות, אין צורך במזונות קבועים וכל צד ישא בהוצאות עבור הילדות כאשר הן אצלו.

תמ"ש 28102-05 כבוד השופטת רבקה מקייס – משמורת משותפת ללא מזונות

ב. פסק דין נוסף בנושא מזונות, כאשר יש הסכם של משמורת משותפת, של כבוד השופט אסף זגורי דן בנושא בתמ"ש 12107-04-10 ופורסם ב 25.01.2011. בתא המשפחתי בתיק זה שני קטינים (ילידי 2005 ו-2007), להורים הסכם של משמורת משותפת והסדרי ראיה שווים. האם משתכרת כ-17,500 ₪ בחודש נטו מעבודתה והאב משתכר כ-6,500 ₪ נטו. השופט נדרש לפסוק האם יש צורך במזונות ומהם צרכי הילדים.

כבוד השופט אסף זגורי, כבול על ידי הנחיות הדין האישי, התעלם כמעט לחלוטין מהעובדה שמשכורת האם גבוהה כמעט פי שלוש ממשכורת האב. השופט הסתמך על פסקי דין ישנים שגם בהם התלבטו השופטים כיצד לקבוע את סכום המזונות במקרים של משמורת משותפת וקבעו כלל אצבע אשר אינו מסתמך על בסיס מוצק והגיוני, לפיו במשמורת משותפת סכום המזונות יהיה 75% מסכום המזונות הרגיל שהיה נפסק בתיק שכזה.

סכום המזונות שקבע השופט עומד על 2,350 ₪. 1,850 ₪ מזונות + 500 ₪ מדור. אמנם המדור נמוך יחסית, אך מדוע במקרה זה האב צריך בכלל לשלם מדור, שהרי הוא מלין את ילדיו גם אצלו? מדוע האב צריך לשלם מזונות, שהרי הוא מכלכל את ילדיו כשהם שוהים עמו? לאחר תשלום המזונות, לאם תהיה מידי חודש הכנסה של 19,850 ₪ בעוד שהאב יצטרך לכלכל את ילדיו ואת עצמו בסכום של 4,150 ₪. בכך נקבע חוסר איזון כלכלי משווע בין ההורים ומצב בו ישנה פגיעה חמורה בילדים, שכן האב לא יוכל לדאוג באופן סביר לילדיו.

תמ"ש 12107-04-10 כבוד השופט אסף זגורי – מזונות מופחתים, אך לא מאוזנים, במשמורת משותפת

נקודות זיכוי

כאשר הילדים במשמורת האם בלבד היא מקבלת נקודת זיכוי אחת עבור כל אחד מהילדים, בעוד שהאב מקבל נקודת זיכוי אחת עבור כל הילדים, במידה והוא משלם מזונות.

בעקבות פניה של אב בעל הסדר של משמורת משותפת בתלונה למשרד מבקר המדינה בנושא, אושר על יד מס הכנסה נוהל חדש האומר שנקודות הזיכוי תתחלקנה בשווה בין ההורים. בהתאם להנחיות המעודכנות, באם קיימת משמורת משותפת יינתן הזיכוי בעת הגשת דו"ח שנתי בלבד – בקשה להחזר מס – של שני בני הזוג. כל אחד מגיש דו"ח בנפרד, אולם הבדיקה נעשית במקביל – מכיוון שהזיכוי בגין הילדים מתחלק בחלקים שווים.

נקודות זיכוי להורים גרושים במשמורת משותפת

אישור מס הכנסה בעקבות פנית אב במשמורת משותפת למשרד מבקר המדינה

מידע נוסף בנושא המזונות ותשלומים כספיים אחרים בהסכם פרידה ניתן למצוא בפרק המתאים במדריך להורים המתגרשים.