אזור המגורים של שני ההורים הוא בעל חשיבות עליונה לטובתו של הילד, שכן מרחק גדול בין ההורים ימנע מאחד ההורים, לרוב האב, קשר רציף ועקבי עם ילדיו. מומלץ מאוד להוסיף לתוכנית ההורות תחום מוגדר למגורי ההורים.
האם זה תקף משפטית, האם אין כאן סתירה לזכויות הבסיסיות ביותר של כל הורה, באשר הוא אדם, לבחור לעצמו את מקום מגוריו, לעבור בעקבות קשר זוגי חדש או בעקבות משרה טובה יותר? עד לאחרונה האם החליטה ועשתה כרצונה, אם בקביעת עובדות בשטח ומעבר חד צדדי יחד עם הילדים ואם דרך בית המשפט שעד היום כמעט תמיד אישר את מעבר האם. כיום, בית המשפט לא תמיד מאפשר לאם מעבר מגורים באופן אוטומטי ובודק כל מקרה לגופו.
בנושא זה יפים דבריו של כבוד השופט סילמן (בתמ"ש 4212-12-09):
"אני דוחה גם את טענות האם כי כמשמורנית נהנית היא מעדיפות המצדיקה מתן אפשרות מעבר; נכון כי אין ברצון לבצע מעבר כדי לסכן את המשמורת (כ"רצון" גרידא); אך בשאלת התרת המעבר יש לשקול גם שינוי המשמורת, וכחלק בלתי נפרד מהשיקולים, במיוחד עת מדובר בהסדרים נרחבים קודם למעבר."
כבוד השופט סילמן תמש 4212-12-09 מעבר מקום מגורים 09.07.2010
מבחינתנו, כמי שמקדמים את חלוקת האחריות ההורית המשותפת, יש כאן עוד צעד חשוב קדימה בעיקר בהבחנה שלאם משמורנית אין כל יתרון בנושא קביעת מקום המגורים!
שני ההורים הם האפוטרופסים לילדם (משמורת משפטית משותפת ) ומכך לשני ההורים זכות, כמו גם חובה, לקבוע יחדיו בכל נושא מהותי הקשור לגידול ילדם.
ומה לגבי מעבר מגורים (ללא הילדים) של האב? כיוון שהמערכת כולה מתייחסת להורותו של האב כמשנית, האב יכול כיום לעבור מקום מגורים מכל סיבה, ללא צורך במתן הסבר או קבלת אישור לכך ולכל מקום שיחפוץ. מעבר של האב למקום מרוחק בהחלט יוצר קושי ולחץ על מערכת היחסים שלו עם הילד. הגעה דורשת יותר משאבים (כסף, זמן, תכנון) ולילד קשה יותר להגיע לאביו באופן עצמאי. לכן אנו ממליצים לשמור על מרחק מגורים סביר.
- בתמ"ש 39564-08-10 דן כבוד השופט פיליפ מרכוס בשאלה איפה יגורו הילדים בעקבות מעבר חד צדדי של האם עם הילדים. להורים שני בנים בני 6 ו 5.
"בקיץ 2010 לקחה האם את הילדים בהסכמת האב לבית הוריה באזור מגורי הוריה בעיר …, כאשר הכוונה הייתה שהם ישהו שם פרק זמן מסוים וישובו, עם תחילת שנת הלימודים, לירושלים"
"כנראה ללא ידיעת האב, האם פרשה מעבודתה ב…. בירושלים ביום 14.8.10, יום לפני הנסיעה ל…, ורשמה את הילדים למסגרות חינוך והם התחילו כבר הלימודים במקומות אלה עם תחילת שנת הלימודים".
בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב- 1962, סעיף 15 ו- 17:
"15. תפקידי ההורים אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד, ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.
17. קנה מידה לחובת ההורים באפוטרופסות לקטין, חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".
כותב כבוד השופט:
"לענייננו, קביעת מקום מגורי הילדים הוא תפקיד משותף של הורים לילדים, אף אם הם פרודים, ופעולה חד צדדית של אחד ההורים והעתקת מקום מגורי הילדים אינה כדין אלא אם קדם לה הליך בפני בית המשפט על פי סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות".
" כמובן אם או אב רשאים לעבור ממקום מגורים אחד למקום אחר, ולהורה השני סמכות מאוד מצומצמת להגביל זאת. אך הדבר אינו יכול להעשות בנוגע לילדים. לכן צודק ב"כ האב, שאם האם לא הייתה שבעת רצון עם מערכת הנישואין, יכלה לעבור לכל מקום שהוא, אך הייתה חייבת לפנות לבית המשפט לקבלת הכרעה בדבר מקום מגורי הילדים, לפני המעבר ולא לאחריו".
ההחלטה:
"בנסיבות אלה, אין מנוס מהמסקנה כי הילדים חייבים לחזור לירושלים. אם האם תסכים לחזור לירושלים, ולגור בשכונה בה מתגורר האב, כי אז ניתן להגיע להסדר הקובע את חלוקת הזמן בין ההורים, בהתאם לצרכים של הילדים והאילוצים של ההורים, מבחינת עבודה והמחויבויות האחרות שלהם.
אם האם תודיע כי אין בכוונתה לחזור לירושלים, כי אז הילדים יגורו עם האב, ובית משפט יקבע הסדרי קשר בינם לבין האם, שוב בהתאם לכל הצרכים והאילוצים האמורים".
כבוד השופט פיליפ מרכוס, תמ"ש 39564-08-10 החזרת הילדים לירושלים מתאריך 26.06.2011
- כבוד השופט בן ציון גרינברגר בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בבש"א 054727/09 ניתח בפסק דינו מיום 2.10.09 את המצב הכללי והספציפי למקרה בו דן וקבע כך:
הנושא של שינוי מקום מגורים של קטינים מעסיק רבות את בתי המשפט, ואם כי קיימות גישות שונות ומגוונות, הרי שכל בתי המשפט וכל המלומדים שעסקו בשאלה זו תמימי דעים במסקנתם כי מדובר בהחלטה קשה במיוחד. מצד אחד, אין לפגוע יתר על המידה בשאיפת ההורה המשמורן להתקדם בחייו, לעבור למקומות עבודה חדשים אשר פותחים בפניו אופקים חדשים וגם מביא לשיפור כלכלי בהכנסותיו, ובחיי העולם המודרני אכן מקובל כדבר שבשגרה שאנשים עוברים מגורים ממקום למקום, ואף ממדינה למדינה, בהתאם להזדמנויות חדשות הנפתחות בפניהם בהמשך החיים. הנתק המוחלט שאמור ללוות את הגירושין, אמור גם לשחרר את ההורה המשמורן מלהיות כבול ותלוי בהורה השני, לא רק בחיי הזוגיות שלהם אלא אף בכל הקשור למקומות מגוריהם. מצד שני, אין להתכחש לעובדה שגם לאחר גירושין ממשיכים להתקיים יחסים הדוקים בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, וכי יש למנוע כל צעד או פעולה מצד ההורה המשמורן אשר גורם לצמצום או לפגיעה בהמשך המגעים התקינים והחיוביים שבין הילדים לבין ההורה השני. אין מחלוקת בעובדה שהמשך קשר בריא ותקין בין קטינים ובין ההורה הלא משמורן הינו מרכיב חיוני בהתפתחותם הנפשית, ועל כן פועלת המערכת המשפטית בכל הקשור ליחסי קטינים- הורים לשמירה ועידוד של הקשר הזה. הסתירה המוחלטת שבין שתי המגמות הנ"ל בבקשות לעקירת מגורי קטינים – מצד אחד, שחרור ההורה המשמורן להמשך התפתחותו וקידומו, ומצד שני, שמירה על קשר בריא בין הקטינים לבין ההורה השני – מעמידה לפעמים את בית המשפט בפני דילמה אשר קשה במיוחד לפותרה.
במקרה דנן, כל השיקולים אשר פורטו לעיל הם רלוונטיים: המעבר לצפון אכן יטיב עם האם, גם אישית וגם כלכלית, ולכן גם ייטיב עם הקטינים במובן זה שחייהם ישופרו ככל שמצב הכלכלי של האם ישתפר וככל שהאם תהיה רגועה יותר ומרוצה בחייה. אין ספק ששיפור בחיי האם מקרין ומשליך גם על חיי הקטינים המתגוררים עימה. אין גם להתעלם מכך שרצונה של האם לעבור לצפון מוגן עקרונית כחלק מזכויות היסוד שלה על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מצד שני, אין גם כל ספק כי המעבר המבוקש יפגע פגיעה חמורה בקשר השוטף והחם הקיים היום בין האב לילדים, וגם בפעילות הרחבה יותר של האב בכל הקשור לילדים, במוסדות החינוך וכדומה. מלאכת האיזונים המתבקשת במקרה מהסוג הזה מחייבת את בית המשפט ליחס את המשקל הראוי לכל אחד ואחד מהטיעונים ולהגיע למסקנה האם לצעד זה או אחר השפעה משמעותית ומכרעת בהשוואה ליתר הצעדים הנשקלים, בכל הקשור לטובת הילדים בנסיבות הספציפיות של משפחה זו. מאמצי הצדדים לגייס תמיכה לעמדותיהם תוך הפניה לפסקי דין שניתנו לכאן ולכאן יועילו רק מעט בהכרעה המתבקשת במקרה שבפניי, מאחר שהנסיבות הרלוונטיות של כל משפחה ומשפחה המתדיינת בסוגיה זו שונות ומגוונות, וקשה להשליך מהחלטה אחת על חברתה. לאחר ששקלתי את כל הטיעונים, מסקנתי היא ששמירה על היחסים המיוחדים הקיימים בין האב לילדים מחייבת כי בית המשפט ייענה בחיוב לבקשת האב להשאיר על כנו את צו המניעה הזמני שניתן נגד המעבר לצפון. (בהמשך הדיונים, ראה פסק דין מצורף, שינה כבוד השופט את החלטתו ואפשר לאם את מעבר המגורים).
כבוד השופט בן ציון גרינברגר מניעת מעבר מקום מגורים לצפון. בשא 054727.09 מתאריך 03.09.2009
כתבה בידיעות אחרונות 10.11.2009
- טובת הילדים עדיפה על טובת האם – ביהמ"ש העדיף הסדר של משמורת משותפת.
כבוד השופט זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה תמ"ש 12148-04-10 מתאריך 28.04.2011 פסק על משמורת משותפת ודחה את דרישת האם למשמורת יחידנית שנכרך בה הרצון לעבור עם הילדים מאזור הצפון לאזור השרון.
ההורים נפרדו שנתיים לאחר שהחליטו לעבור מאזור השרון לאזור הצפון, קרוב לבית הורי האב. בתביעת המשמורת שהגישה, ביקשה האם כי בית המשפט יורה כי משמורת הקטינים תהא בידה וכי יתיר לה לעבור עמם חזרה לאזור השרון, בסמוך לבית הוריה וקרוב יותר למקום עבודתה. לטענתה, הסכימה לעבור לצפון באופן זמני על מנת לנסות להציל את נישואי הצדדים, וכי משאלה נכשלו, ומאחר ואין לה כל תמיכה באזור הצפון, היא שרויה במצוקה נפשית קשה וזקוקה לעבור לאזור השרון, שם משפחתה, חבריה וסביבתה התומכת. המעבר, לטענתה, יאפשר לה לשקם את מצבה הנפשי, הרגשי, האישי והחברתי.
האב התנגד למעבר וטען, כי המשפחה עברה להתגורר בסמוך לבני משפחתו בצפון בהחלטה משותפת לטווח ארוך, על מנת שמשפחתו תוכל לסייע לו בטיפול בקטינים מאחר והאם עבדה בשעות לא שגרתיות, ורוב עול הטיפול בילדים הונח לפתחו של האב.
משמורת משותפת ומניעת מעבר מגורים תמ"ש 12148-04-10 כב' השופט אסף זגורי מתאריך 28.04.2011
פסקי דין נוספים:
26.06.2011 כבוד השופט זגורי, תמש 24310-12-09 החזרת האם יחד עם הקטין מבת ים לאזור נצרת עלית.
תקציר פסק דינו של כבוד השופט זגורי תמ"ש 24310-12-09
כבוד השופט אריאל בן ארי החזרת האם מחיפה לרמת גן תמש 036000.06 מתאריך 15.07.2009
שמי גיא רוה, אב גרוש, פעיל לקידום חלוקת האחריות ההורית המשותפת בחקיקה ובחברה. במהלך השנים האחרונות כתבתי מספר רב של מאמרים בנושא; יזמתי והצלחתי לקדם בכנסת את חוק "מסירת מידע להורה"; משרד הבריאות הוציא שני חוזרים חדשים בעקבות פנייתי, ואני בקשר מתמיד עם גופים שונים כמו משרד החינוך, משרד הבריאות ועיריות שונות. באתר תקראו על הישגים שונים, כמו על דרכי פעולה הפתוחות בפניכם, אך הדרך עוד ארוכה, ואני מזמין כל אחד ואחת מכם להצטרף, אם על ידי הפצת המסר, אם על ידי שיתוף פעולה, כמפורט בדפי האתר.