עצות לפרידה

החלטתם להיפרד. הבית האחד הופך לשני בתים. לחץ, החלטות שצריך לקבל, לא פעם הרגשות פגועים, והעתיד לא ממש ברור – למה לצפות? איך נסתדר? מה עם הילדים? להלן כמה עצות קצרות ובסיסיות שנאספו הן מניסיון אישי והן במהלך שנות פעילות ציבורית. נקודת המוצא שלנו היא, כאמור, טובת הילד.

תהליך הפרידה

העצה החכמה ביותר לזוג המתגרש היא לעשות כל שניתן כדי להיפרד בצורה חברית ויפה. מעבר לטובת הילדים, זה יפעל גם לטובתכם.

למרות הגירושים, כאשר יש ילדים, הקשר ביניכם לא נגמר עם קבלת הגט או אישור הסכם הגירושים. תפקידכם כהורים הוא לדאוג לילדים ולעשות את כל המאמצים כדי שהם לא ייפגעו מהתהליך. חובתכם להעניק לילדיכם את כל הביטחון והתמיכה לה הם זקוקים בתקופה זו, וכמובן גם בהמשך. וכן, זה קשה, הכל משתנה, הכל מתערער, העתיד לא ברור, ההווה גדוש בסערות ועומס רגשי, אינטלקטואלי, חברתי. יש כעסים, יש אומללות, ויש תחושה של לבד. אתם באנרגיות נמוכות ואינכם פנויים לשום דבר, ועדיין אתם חייבים לדאוג לילדיכם גם בזמן הזה. פגיעה בבן/בת הזוג היא פגיעה, גם אם עקיפה, בילדיך שלך. נסו להישאר הוגנים עד כמה שאפשר, לזכור שכל סיום הוא גם התחלה והתחדשות, שזהו מצב זמני אחריו תוכלו לארגן מחדש את חייכם. לכן אנו ממליצים בחום לסיים את התהליך מהר ככל האפשר, כדי לעבור מהשלב הכאוטי לשלב ההתארגנות, הבניה וההתחדשות.

מתאם/מלווה הורי

המטרה העיקרית בכתיבת מדריך זה היא לספק ידע על נפתולי תהליך הגירושין ומידע על הכלים והאפשרויות העומדים לרשותכם. מאחר וידע מצמצם את אי הודאות ותורם לביטחון, אנו מאמינים שיש בו כדי לסייע לדין ודברים פחות חשדני ויותר רגוע ונינוח בין בני הזוג ויאפשר לכם להגיע לתכנית הורות שתפעל לטובת כל הצדדים ובעיקר לטובת ילדיכם.

לאחר שנים של ניסיון בתחום ובעיקר לאור הכרת הרגישות הגבוהה המלווה את כל תהליך הפרידה, רצוי מאוד, כבר מתחילת התהליך, להיעזר בגורם חיצוני שייתן במה לכל אחד מהצדדים ויאפשר לכם להגיע לפתרונות ראויים, תוך ראיה מערכתית הכוללת את שני ההורים והילדים. זה בדיוק תפקידו של המתאם ההורי.

מתאם הורי יכול להיות כל אדם שאתם סומכים עליו. לרוב זה יהיה איש מקצוע בתחום, וישנם כיום אנשי מקצוע רבים לנושא, אך המתאם יכול להיות גם אבא או אמא של, רב הקהילה או חבר שמכיר את התחום ומוכן לקחת על עצמו את הליווי הראשוני של הפרידה.

כדי לחסוך בעלויות, ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך במזכירות בית המשפט לענייני משפחה באמצעות מילוי טופס ותשלום אגרה. הטיפול ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום.

להשקפתנו יש חשיבות רבה למתאם ההורי דווקא בתחילת התהליך שכן רבים מן ההורים המתגרשים לא מודעים כלל לזכויותיהם ולחובותיהם. תוסיפו לכך את הפגיעה, הכעסים, הפחדים, הרצון לנקום, החשדנות ההדדית ושאר המתחים הנובעים מתהליך הפרידה, ונושאים קטנים וקלים יחסית לפתרון הופכים בהרבה מקרים למחלוקות קשות. ההגעה להסכמה שתשרת את שני ההורים ואת הילדים מתרחקת, וגדל הסיכוי להגיע לפתחו של בית המשפט.

פניות רבות שהגיעו אלינו בשנים האחרונות המחישו לנו את חשיבות מעורבותו של מתאם/מלווה הורי. הורים רבים מתווכחים על נושאים בסיסיים של חיי היום יום כמו מתן חיסון לילד, רישום לגן או לבית הספר, הסדרי ראיה מייד עם הפרידה וכו'. לעיתים ההורים לא מודעים לכך שלמרות הפרידה יש צורך בהסכמת שני ההורים לכל החלטה מהותית הנוגעת לילד (ראה פרק ב' – משמורת משפטית משותפת). דעות שונות, ויכוחים ומחלוקות שהיו חלק משגרת היום יום כשההורים היו יחדיו, הופכים עכשיו, לא פעם, למלחמת עולם.

לכן, אנו ממליצים בחום להיעזר כבר מראשית התהליך במתאם הורי אשר ילווה אתכם ויעזור לכם לקבל יחדיו את ההחלטות השונות, קטנות וגדולות כאחת. גם אם אינכם מצליחים להסכים על מתאם, עדיף שכל אחד מכם ייעזר אישית בייעוץ ובהכוונה של מתאם. זה יעיל, חסכוני מאוד לעומת העלויות הגבוהות הכרוכות בפניה לבית המשפט, ומבחינתנו – בעיקר פועל לטובת הילד. פחות מריבות, יותר דו שיח וקבלת החלטות במשותף (גם אם בסיוע גורם שלישי), וסיום מהיר יחסית של תהליך הפרידה, פועלים לטובת כל הצדדים.

מקום מגורים

מומלץ להורים לגור בסמיכות. אנא עשו כל שביכולתכם שמקום המגורים הנוסף יהיה קרוב לבית המקורי, או במידה ושני ההורים עוברים, להתגורר בדירות הממוקמות במרחק הליכה או נסיעה קצרה. כך יתאפשר לשני ההורים להלין את הילד בביתם גם באמצע השבוע (בנוסף לכל סוף שבוע שני).

לילדים יהיה קל יותר אם הסביבה נשארת אותה סביבה, החברים נשארים אותם חברים ויכולים לבוא לביקורים בכל אחד מהבתים בהם הם נמצאים. כל ילד נשאר באותו מוסד לימודים וקל לו להגיע אליו. כמו כן, הילדים ממשיכים ללכת אחר הצהריים לאותה גינה, לאותו קניון ולאותה פיצרייה, כך שמבחינתם, החיים, עד כמה שניתן, ממשיכים כסדרם.

לאב המתגרש: לינה הינה אחד הדברים החשובים והבסיסיים ביותר בקשר שלך עם הילד, מאחר ולינה מאפשרת לשניכם חווית חיים שלמה ורצופה. אם בחרת לפתוח תיק בבית המשפט בבקשה להסדרי ראיה הכוללים לינה גם באמצע השבוע או בקשה למשמורת משותפת, אחד הקריטריונים שייבדקו על ידי בית המשפט ופקידות הסעד הוא המרחק בין בתי המגורים שלכם. אתם לא חייבים להתגורר באותה שכונה אך מרחק הנסיעה בין שני הבתים חייב להיות סביר.

תמיכה בילדים

איך תעזרו לילדיכם להתמודד עם הפרידה? תלוי כמובן בגיל הילד ובמידת בגרותו. ככלל, צריך לשתף, מאחר ואי הידיעה מפחידה ומאיימת, אבל לא להפיל על כתפי הילדים את העומס הרגשי המלווה גירושים. גם אם אתם כועסים זה על זו או פגועים, חשוב לא לשתף את הילדים ברגשות עצמם. זיכרו – אתם מתגרשים זה מזו. הילדים לא מתגרשים מאף אחד מכם. למעשה, עכשיו הם זקוקים לכל אחד מכם יותר מאשר אי פעם.

לילדים צעירים אפשר לבקש עצות ממומחית לגיל הרך איך לספר, מה אומרים לילד, איך מסבירים לו שיהיו לו מעכשיו שני בתים, איך להקל על המעבר עצמו וכו'. ישנם גם ספרים לילדים בנושא אותם ניתן להקריא לילד, או לתת לו לקרוא בעצמו, לשוחח איתו על הכתוב, ובהמשך לשוחח עליכם ועל מה שקורה בביתכם.

איך תעזרו לילדכם להסתגל לביתו הנוסף (לרוב דירתו החדשה של האב)? אם הילד צעיר מאד ואתם חוששים שהוא יתקשה בימים הראשונים לישון בביתו החדש, סכמו עם ההורה האחר שהוא יהיה "כונן".

אחת העצות היותר מעניינות שקיבל גיא (בנו היה בן שנתיים וחצי בזמן פרידת ההורים) מהמומחית לגיל הרך אליה פנו, היתה לקחת איתו סדינים של הילד שכבר היו בשימוש, כדי לתת לבן את הריח וההרגשה של הבית ובכך להקל עליו. המלצה דומה היתה לגבי צעצועים וספרים. אם יש בעל חיים שהילד קשור אליו, רצוי להביא גם אותו יחד עם הילד. הקו המנחה הוא להפוך את הבית החדש לכמה שפחות זר. דברים קטנים אלו יכולים לעזור, אך צריך לקחת בחשבון שמבחינת הילד, בדיוק כמו מבחינתך, זהו בית חדש ועליו להתרגל אליו.

גיא מספר: "במשך שבועיים עשיתי עם בני את כל אותם דברים אשר עשינו תמיד לפני השינה – ארוחת ערב, מקלחת ושני סיפורים במיטה – אך אחרי קריאת הסיפורים, בני היה קם מהמיטה, ניגש לדלת ומבקש לישון אצל אמא. לקחתי אותו לאמו. הלב בכה, המחשבות מה יהיה ואיך זה יסתדר הטריפו אותי, אך בדיוק כפי שאמרה המומחית, 'צריך לתת לו את הזמן שלו והוא יתרגל', כך היה. אחרי שבועיים, כאילו כך היה תמיד, בני נשאר לישון אצלי. מאז עברו מספר שנים ובני רואה בשני בתי הוריו את ביתו שלו".

קבלת עזרה

מומלץ וחשוב להתייעץ: עם חברים שעברו את התהליך, עם אנשי מקצוע שאולי אף ילוו אתכם בתהליך, לקרוא חומר, למצוא קבוצת תמיכה. אולם עליכם להיזהר מאותם אנשים שלמרות שכוונתם טובה מלבים את האש, לדעת לזהות אינטרסים זרים שאולי קיימים, ולבחון בשימת לב עצות המבוססות על מוסכמות לא בדוקות שעלולות בסופו של יום לפעול לרעתכם.

רותי מספרת: "התגרשתי בקנדה (בה משמורת משותפת בהחלט מקובלת). היה לי ברור שאינני עומדת לחבל בקשר שבין הילדים לאביהם, אבל מעבר לזה? לא היה לי שום מושג. האב העלה את הרעיון של משמורת משותפת. ההסבר שלו: 'אני רוצה לקרוא לילדים סיפור לפני שאני משכיב אותם לישון. אני רוצה להכין להם סנדוויץ' לבית הספר'. לקח לי יומיים להבין שבסך הכל זה גם מה שאני רוצה – שהוא ימשיך להיות אבא (לא אורח), ושההתנגדות הראשונית שלי, שנבעה מרצון להעניק לילדים מיטה אחת, בית אחד, אינה ריאלית – שהרי הילדים נהגו לישון אצל חברים (אז למה לא במיטה אצל אבא?) ומידי שנה היינו מגיעים לארץ לתקופות ארוכות (אז למה לא בבית של אבא?). לתדהמתי, כשבאנו עם פתרון של 'משמורת משותפת' לזוג המגשרות שלנו – עובדת סוציאלית ועורכת דין – הן היו אלה שניסו להניא אותי ממנו ולעודד אותי לדבוק במשמורת יחידנית. הייתי צריכה לעמוד בתוקף על דעתי כדי שנוכל להמשיך בתהליך."

עד כאן בקווים כללים, מכאן ואילך ביתר פירוט.