בית המשפט לענייני משפחה: בדף זה נסקור את התהליך אותו יצטרכו לעבור הורים גרושים אשר לא הצליחו להגיע להסכמות בעצמם או בגישור בעזרת איש מקצוע (יחידות הסיוע / גישור) והגיעו לבית המשפט לענייני משפחה. אנו ממליצים להורים המתגרשים בחום לנסות לסגור את ההסכם גירושין בגישור ולא להגיע לשלב זה.
הליך גירושים – הדרך הנכונה
ארבע "מצוות" העשה של פרידה טובה:
1. סיום מהיר ככל הניתן של הליך הפרידה.
2. דין ודברים המכבד את בן/בת הזוג ואותך עצמך.
3. מיקוד בצרכי הילד, תוך דגש על ההבנה שהפרידה שלך מבן/בת הזוג אינה כוללת פרידה של הילד מאחד מהוריו.
4. התחשבות בצרכים וביכולות של בן/בת הזוג.
קשה מאד לקיים "מצוות" אלה אם אתם פונים לבית המשפט למשפחה או לבתי הדין הרבניים. זוגות המגיעים לבית המשפט מגיעים בדרך כלל עם תחושה של 'מלחמה עד הסוף'. בנוסף, ברוב המקרים, גם מערכת המשפט והרווחה גורמות להעצמת ויכוחי ההורים.
מערכת המשפט לא בנויה להביא לפתרון מהיר, ולא פעם אף מעודדת ריב ומדון בין ההורים, ולו רק מעצם הצורך להוכיח עד כמה האחר "לא בסדר" בתחרות המיותרת על ההגדרה ההורית.
פגישות מהות – בקשה ליישוב סכסוך
בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה וכשלב ראשון, לאחר שאחד ההורים יגיש בקשה ליישוב סכסוך (העלות היא 101 ש"ח) יזמינו אתכם ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה. כדאי לגשת אליהן בראש פתוח, במיוחד לאלה מכם שטרם התנסו בגישור, מתוך מטרה לא להגיע לבית המשפט ולרווחה. בפגישה הראשונה שהיא ללא עורכי דין מומלץ בעיקר להקשיב ולא להתחייב לדבר.
נציין שלא כל עורכות הדין (לצערנו ביחידות הסיוע יש רק נשים, פשוט כי גברים לא ניגשו למכרז) ביחידות הסיוע מעודכנות בכל פסקי הדין ובמונחים החדשים, בדיוק כמו שלעיתים קורה עם עורכי דין מהשורה. אנו ממליצים לכל הורה ללמוד את הזכויות שלו, לדעת מה הוא רוצה, ולפני הפגישות לקרוא באתר את ההסכם גירושין שלנו ולראות מה בו חשוב לכם להסכם שלכם. תמיד ניתן לשלוח לנו טיוטה של ההסכם שלכם למשוב.
על הגשת בקשה ליישוב סכסוך וההליך ביחידות הסיוע ניתן לקרוא כאן.
הגשת כתב תביעה = תחילת המלחמה
הורים
במידה ולא הצלחתם להגיע להסכם ביחידות הסיוע או בגישור, הרי השלב הבא הוא בית המשפט. עם הגשת כתב התביעה לבית המשפט לענייני משפחה החלה בעצם המלחמה בחסות המדינה! העצבים חשופים, ובמלחמה שכזו, לא פעם התחושה היא שהכל "כשר". והילדים? הם וצרכיהם נדחקים לא פעם הצידה בלהט הקרב. התהליך בבית המשפט לענייני משפחה מסורבל, ארוך ונמדד לרוב בשנים. שנה עד שלוש זה הממוצע.
שופטים
כן, גם לשופטים 'אשמה', על עצם פתיחת המלחמה. למשל, שופטים רבים שולחים אוט' את ההורים לתסקיר רווחה פשוט כי כך מקובל, כאשר רובם עדיין מבקשים המלצה גם על נושא המשמורת, למרות שכיום ישנה עמדה שהגדרתם ההורים טוב ותהיה שווה ולא יהיה כלל דיון או החלטה לגביה.
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב ממאי 2021, עמ"ש 13008-02-21, הוא אחד מפסקי הדין החשובים והנהדרים שקראנו בשנים האחרונות אשר מסביר מדוע כה חשוב לעבור למתווה של הגדרת ההורים כשווים. אנו תקווה שפסק דין זה יביא לשינוי מהותי בדרך עבודתם של שופטי בתי המשפט והעו"סיות ברווחה. לא עוד מאבק כה מיותר בין ההורים על הגדרתם ההורית. ראו גם פסק דינה של כבוד השופטת נאוה גדיש, תלה"מ 6306-10-18, מקום המגורים של הילד יהיה רשום במקום מגורי האב, בהתאם לטובת הילד והשינוי החברתי בשנים האחרונות אין כל צורך לקבוע הורה משמורן, אשר פורסם גם הוא בתאריך 18.05.2021.
לעורכי הדין פסקי דין אלו יכולים להוות בסיס מקצועי לבקש עוד בראשית הדרך שההגדרה ההורית תהיה שווה, וגם אם השופט מחליט לשלוח את ההורים לתסקיר, לצערנו דבר די אוט', הבקשה תהיה להמלצה לחלוקת זמני השהות בלבד, ללא צורך להמלצה על ההגדרה ההורית. כך לא יהיה מאבק מיותר וכה אמוציונאלי בין ההורים אשר במקרים רבים פוגע בילדם המשותף.
עורך דין
בנוסף, מן הסתם תבחרו להיות מיוצגים על ידי עורך דין. עורך הדין מחויב אך ורק לך, וכדי לעשות את עבודתו נאמנה ישאף להשיג עד כמה שיותר עבורך. העניין הוא שגם אם אתם, ההורים, נפרדים, אתם עדיין שותפים בכל הקשור לילדים – ולכן ראיה מערכתית עדיין מאד מאד חשובה.
בנוסף, עורך הדין, השופט והעו"ס לעניין סדרי דין יתמקדו בדברים הגדולים (משמורת, חלוקת זמני השהות, מזונות ילדים ורכוש) ופחות בדברים הקטנים של חיי היום יום כפי שתוארו בדף 'הסכם גירושין', אם בגלל החשש "להתעסק בקטנות", אם משום שמטרתם להגיע להסכם במהירות האפשרית ולסגור את התיק, ואם מאחר והם פשוט לא יכולים להיות מודעים לכל הניואנסים הדקים של המשפחה המסוימת שלכם. לכן, גם אם אתם נעזרים בעורכי דין, עליכם לדאוג שכל נושא ונושא הנראה לכם חשוב יוכנס להסכם הפרידה או שלפחות יהיה ניסיון להכניסו.
חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995
בחירת עורך דין למשפחה
כמו בכל מקצוע, יש עורכי דין נהדרים ויש עורכי דין גרועים. על מנת לבחור עורך דין המתאים לכם ראו כאן. אנו לא ממליצים על עורכי דין, אך בהחלט ניתן לבקש המלצות בקבוצת הפייסבוק שלנו.
פניה אל בית המשפט לענייני משפחה
בעבר הדעה הרווחת היתה שבית דין רבני עדיף לאבות, ובית דין למשפחה עדיף לאמהות. כיום ישנה הבנה שישנם נושאים שעדיף לאם שיהיו ברבני ויש נושאים שיהיו בבית המשפט, כך שכל מקרה צריך להבחן לגופו. בנושא מזונות ילדים למשל, ברוב המקרים הרבני טוב יותר לאם, ופחות טוב לאב, כאשר נזכיר שבנושא המזונות להורים זכות בחירה האם הם מסכימים שהתיק יידון ברבני. גם לשופט/דיין ולמורכבות התיק יש השפעה רבה יותר על התוצאות.
רשימת בתי המשפט לענייני משפחה וכתובתם
ראו כאן
אגרות ושכר טרחה בבתי המשפט לענייני משפחה
נכון ליום כתיבת הדברים תביעה בעניין מזונות או מדור, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, הודעה לצד שלישי, שיפוי, תביעה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים וכן אכיפת פסק חוץ בעניינים אלה עולה 237 ש"ח.
כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה עולה 480 ש"ח.
האגרות מתעדכנות פעם בתקופה בהתאם למדד. ראו "אגרות ושכר טרחה בתי המשפט לענייני משפחה".
גופים המעניקים עזרה משפטית להורים גרושים: הסיוע המשפטי, ויצו, נעמת, הסיוע המשפט של משרד המשפטים.
הורים בקשיים כלכליים יכולים לחפש גופים אשר מעניקים עזרה. למשל הסיוע המשפטי מטעם המדינה או "שכר מצווה". לאמהות קל יותר למצוא (נעמת, ויצו, מכון רקמן 03-5318895 ועוד).
האגף לסיוע משפטי – דיני משפחה וענייני המעמד האישי
תחום המעמד האישי הינו אחד התחומים העיקריים והמרכזיים בו עוסק האגף לסיוע משפטי. הגידול המשמעותי שחל בשנים האחרונות באחוזי הגירושין וריבוי קיומן של משפחות שבראשן הורה עצמאי, הוביל אף לגידול מבקשי הסיוע המשפטי בתחום זה
האגף לסיוע משפטי – דיני משפחה וענייני המעמד האישי.
הזכאות לקבלת סיוע משפטי מותנית בשלושה תנאים מצטברים:
- מבחן נושאי של עניינים משפטיים שבהם ניתן להעניק סיוע משפטי.
- בחינת זכאות כלכלית: הסיוע המשפטי מוענק רק לזכאים לכך מבחינה כלכלית, פרט בנושאים המפורטים מטה.
המבחן הכלכלי כולל שני מבחנים מצטברים:
מבחן הכנסה: בחינת גובה ההכנסה של מגיש הבקשה ומשפחתו.
יחיד או משפחה עד שלוש נפשות שגובה הכנסתם עד 67% מהשכר הממוצע במשק (השכר הממוצע במשק עומד כיום על 10,581 ₪). לכל נפש נוספת יש תוספת של 6%. בענייני מעמד אישי לא נבדקת הכנסת בן או בת זוג.
מבחן הרכוש: בחינה כי הרכוש השייך למגיש הבקשה וניתן למימוש (למשל: חסכונות, רכב וכו') או הרכוש שעבורו תינתן הלוואה, אינו עולה על שילוש השכר הממוצע במשק (31,743 ₪). סייג זה לא חל על דירת מגורים או רכוש של בן או בת זוג.
בנושאים הבאים לא נבחנת הזכאות הכלכלית של מבקשי הסיוע: ביטוח לאומי, ניצולי שואה, אשפוז בכפייה, ייצוג הורים בהליכי אימוץ, ילדים ונוער, גביית מזונות חו"ל, נפגעי סחר בבני אדם, נפגעי עבירות המתה (רצח והריגה), נפגעי עבירות מין, לרבות חוק המגבלות, נפגעי פעולות איבה, משפחות שכולות, עניינים רפואיים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות או סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות במקום עבודתם.
בחינת הסיכוי משפטי להצלחת ההליך: בכל תיק (למעט חריגים, כגון: ייצוג בוועדות פסיכיאטריות, ייצוג הורים בהליכי אימוץ ילדים וכיו"ב) ייבחן הסיכוי המשפטי להצלחה בהליך. במסגרת זו נבחן הפן העובדתי והפן המשפטי, תוך בחינת הראיות והטענות של הצד שכנגד. במקרים גבוליים תינקט מדיניות מרחיבה.
ראו כאן.
בג"ץ 8176/13
נציין שבעקבות הגשת בג"ץ 8176/13 על ידי עו"ד חיים פאשי לוין, עו"ד מיכאל אביב ועו"ד אביב גבע נפסק ביום 27.10.2015 שבעוד שעד היום תביעות למזונות ילדים אשר הגישו אמהות קיבלו סיוע אוטומטי מהמדינה, בלי קשר לשכר האם, הרי בעקבות הבג"ץ עכשיו הסיוע יתקבל רק לפי מבחן הכנסה שנקבע.
כמו כן לא עוד רק להורה המשמורן, מעכשיו הסיוע ניתן לשני ההורים ובלי קשר למשמורת, אלא בהתאם למבחן הכנסה של כל הורה.
הגשת כתב תביעה או כתב הגנה בתיק משפחה
הפונה הראשון לבית המשפט מגיש כתב תביעה בו הוא שוטח את טענותיו ומפרט את שברצונו להשיג. היה וכבר הוגש כתב תביעה על ידי בן/בת הזוג, התגובה לו היא כתב הגנה, בו תהיה התייחסות לכתב התביעה, ופירוט רצונותיו של המשיב.
חשיבות פרסום פסקי הדין
בג"ץ 8001/19 מתאריך 30.11.2020 בו נכתב:
"רשמנו אפוא לפנינו כי במבט צופה פני עתיד תודיע הנהלת בתי המשפט על קידום צעדים פנימיים שיציפו את הצורך והחשיבות של פרסום פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה תוך הסרת פרטים מזהים; ואף אנו סבורים כי ישנה חשיבות לשינוי תפיסתי שיאפשר פרסום פסיקת בתי משפט אלה במתכונת שתמנע פגיעה בפרטיות ובאינטרסים אחרים של בעלי הדין."
כבוד השופטים ברנט, פלאוט וויצמן, עמ"ש 58735-05-19, פסק דין המסביר יפה את חשיבות פרסום פסקי הדין בבתי המשפט למשפחה:
כאמור, מצאנו להתייחס לסוגיית פרסום פסק דין בדיני משפחה לגופה ומתוך שכך ליתן מענה לבקשה עצמה.
- ראשון יאמר – פרסומו של פסק דינו אינו תלוי כלל ועיקר בחשיבותו. פסק דין נקרא על ידי רבים ושונים, ועניין החשוב לאחד אפשר שאינו חשוב לשני. לא הרי העניין שמגלים הצדדים לתיק בפסק הדין כעניין שמגלה בו הקורא מן החוץ, ולא הרי חשיבותו של דבר למלומד העוסק בסוגיה פלונית כעניינו להדיוט מן השוק, כך סטודנט הלומד לבחינה, עיתונאי, עורך דין הנדרש לתקדימים, ובלוגר נלהב, לכל אחד מהם עניין שונה בפירות המשפטיים היוצאים מבית המשפט וחשיבות הכתוב בפסק הדין משתנה מאחד לאחד. לפיכך, אין מאזניים אחידים בהן נמדוד את חשיבותו של פסק דין ואיננו נדרשים לשמש "כשַׁמַּאֵי פסיקה" על מנת לבחון איזה פסק דין יש לפרסם ואיזה לא. דברים כגון דא מצאנו בפסיקתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין רמש (חיפה) 53787-01-20 – ד.ב.ש נ' ע.ג, (2020) במסגרתו הובהר מפי כב' הש' א. אלון בלשון שיש להעתיקה לענייננו –
"השאלה האם ההחלטה היא בעלת חשיבות משפטית או ציבורית כטענת המבקש או שהיא נעדרת תועלת כטענת המשיבה, אינה מהותית בעיניי"
הכלל הוא שבית המשפט אינו "כותב למגירה" ופסק הדין לעולם נועד לעין הציבורית, לפיכך יש לפרסמו. אכן דיונים בעניינים שהצנעה יפה להם, כדיוני בית המשפט לענייני משפחה הנסובים סביב המרחב המשפחתי הפרטי של המשפחות המתדיינות, ראוי שיתנהלו בדלתיים סגורות, כמצוות המחוקק (דוגמת סע' 68 (א) ו – (ה) לחוק בתי המשפט) שהרי מה לו לאדם מן החוץ להלך רכיל בעניינה הפרטית של משפחה מסויימת. ואולם, בצד זה, פרי הדיונים ותוצאתם הסופית, היינו – פסק הדין, ככל שאין נימוק ראוי לחסותו, יפורסם באופן ראוי כאשר פרטי הצדדים אינם חשופים. ככלות הכל, על דרך הכלל, מעת שנחסה את שמות הצדדים ופרטים המהותיים הקשורים לזהותם יהיו הם בגדר פלונים וילמד הקורא מתוכנם של דברים ולא מגופם של אנשים.
- בדרך הנזכרת ימצא האיזון הראוי שבין הגנה על עניינם הפרטי של הצדדים לבין עניינו הכללי של הציבור ללמוד ממסקנות פסק הדין. וגם לכאן יפים הדברים שנאמרו בעניין רמש (חיפה) 53787-01-20 הנ"ל –
"פרסום החלטות ופסקי דין בדיני משפחה הינו עניין חשוב כשלעצמו, בעל תכלית עצמאית, וזאת ללא כל תלות וקשר מחייב בחשיבותה המשפטית או הציבורית של ההחלטה או פסק הדין עצמו. הידע המשפטי המתהווה בפסיקותיו של בתי המשפט, הינו ידע חברתי כללי ולא של מאן דהוא פרטי. הנגשתו מאפשרת לציבור המתדיינים ולבאי כוחם ללמוד לעומק מצבים משפטיים, לנתחם, ולעשות בהם שימוש (עיינו: רות הלפרין ועדי בלוטנר, "תורת הנסתר", עורך דין, אפריל 2013, 112). בנוסף, ככל שגוף הידע המונגש לציבור ולסוכני המשפט יהיה רחב יותר, כך תתקבלנה תמונה מציאותית ונכונה יותר לגבי המצב המשפטי הקיים בישראל, וזאת בניגוד להותרת מצב בו פסקי הדין והחלטות של בית המשפט ישמרו סמויים מן העין. עיקרון פרסום הדיון באופן רחב ומלא מאפשר את פיתוח המשפט, המותנה בביקורת אקדמאית מקצועית, המסוגלת לנתח את הפסיקה, להצביע על כשליה, חוזקותיה ותוצאותיה, ביקורת שיש בה כדי לשמש תמריץ לשינוי חקיקה ולשינויי מדיניות, שינוי קביעת הלכות משפטיות קיימות, וקביעת הלכות משפטיות חדשות".
כאמור, ראו גם את פסק דינה של כבוד השופטת אספרנצה אלון ברמ"ש 53787-01-20, מחוזי חיפה. פסק הדין אליו מתייחס האישור פרסום:
"מרבית ההחלטות ופסקי הדין לענייני משפחה, עיקרם דיני נפשות וממון הרלבנטיים לכל אדם בישראל, החלטות ופסקי דין אלה אינם חשופים לביקורת ציבורית לגיטימית וצודקת, היעדר פרסומם פוגע בכל סוכני המשפט ובשיטת המשפט כולה. פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה"
ראו גם תלונה שקיבלה נציבות תלונות הציבור על שופטים כנגד כבוד השופט בר יוסף בנושא. ותלונה נוספת כנגד כבוד השופט ארז שני.
הכנו לעורכי הדין מכתב בקשה מתאים. מוזמנים להשתמש בו.
יש מקרים בהם השופטים מאשרים את פרסום פסק הדין, אך משום מה "שוכחים" להעביר אותו לדוברות בתי המשפט לפרסום. בנושא זה הגשנו מספר פעמים תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים. ראו החלטה על פסק דין שכזה של כבוד השופטת ונקרט שפורסם רק לאחר שהגשנו תלונה. ותלונה נוספת. יש לכם מקרה דומה? יכולים לשלוח לנו ואנחנו נטפל.
ועדת אנגלרד – הוועדה הציבורית לבחינת שאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי-דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בתי המשפט.
הוועדה הוקמה בשנת 2010 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' יעקב נאמן ז"ל, והתבקשה ליתן דעתה, נוכח השינוי הטכנולוגי בתהליכי פרסום דיגיטלי של פסקי דין, למכלול השאלות הקשורות למתח בין עיקרון פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת והרצון לאפשר ביקורת ומחקר על בתי המשפט מחד גיסא, לבין הזכות לפרטיות, הגנה על קטינים וחסויים, איסור לשון הרע וזכויות נוספות מאידך גיסא.
הוועדה התבקשה להגיש לשר המשפטים את המלצותיה ומסקנותיה באשר למדיניות המומלצת אשר לחשיפתם של פרטים מזהים על אודות אדם בפסקי-דין ובהחלטות בית המשפט – בהתחשב בין היתר בפרסומם של פסקי-דין והחלטות במאגרים משפטיים ממוחשבים ובאינטרנט.
דו"ח ועדת אנגלרד המלא אשר פורסם בשנת 2023. כן, 13 שנים אחרי מינוי הוועדה.
מינוי שופט
אין ספק שיש משקל רב לשופט שימונה לתיק שלכם – מדובר בבני אדם, וככאלו הם אינם פועלים כמקשה אחת ויש גישות שונות אצל השופטים לנושא המשמורת המשותפת וכן לנושא המזונות – אולם אין אפשרות להשפיע על המינוי.
משמורת זמנית
לעיתים, ללא כל סיבה מקצועית או אחרת, ניתנת המשמורת הזמנית לאם. לעיתים הדבר אף נעשה ללא שמיעת עמדת האב. כמובן שזה לא תקין משפטית.
בנושא זה נציין שאב אחד לא הסכים להתנהלות זו והגיש תלונה כנגד השופט נפתלי שילה על שקבע משמורת זמנית ללא שמיעת עמדת האב. תלונתו נמצאה מוצדקת.
זמני שהות זמניים
אחת הבעיות הכאובות ביותר היא בעיית חלוקת זמני השהות הזמניים והמידיים. חשוב כבר מיום הפרידה הראשון לדאוג לזמני שהות של הילדים עם שני ההורים. ראו בנושא זה נוהל הנשיאה: נוהל 2-20 – "נוהל טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם".
לעיתים האם, מחוסר ברירה, חוזרת לבית הוריה שעלול להיות מרוחק, ובכך היא גורמת לנתק בין האב לילדיו. אמהות אחרות עלולות לנצל את המצב כדי לעשות דין לעצמן ולא מאפשרות לאב להיפגש עם ילדיו בכלל, או מאפשרות מפגשים מצומצמים ומוגבלים בלבד. לעיתים זאת החלטה אישית של האם עקב כעסיה על אבי ילדיה, לעיתים בעצת עורך הדין שמבין שיש בכך החלשה פסיכולוגית של האב.
לאם – אנו רוצים לחזור ולהדגיש את המחיר שנתק כזה גובה מן הילדים.
לאב – נציין שעליך להתעקש על זכותך וחובתך לראות את ילדיך!
לעורך דינך ולנכונותו לדאוג לקדם דיון מהיר בנושא, ללא קשר לשאר ההליכים, יש חשיבות מכרעת (לכן זו יכולה להיות שאלת מפתח בפגישת ההיכרות עם עורך הדין).
יש אבות שלא ראו את ילדיהם מספר שבועות ואף חודשים בעקבות הפרידה. עליך לדאוג שלך זה לא יקרה. המערכת כיום לא תמיד דואגת ולא מתגייסת לתת מענה לנושא חשוב זה.
נתק שכזה פוגע בראש ובראשונה בילדים, אבל בנוסף לכך הוא מהווה את זרע הפורענות וחומר התבערה העיקרי המצית את הזעם, ההשפלה, השנאה, הקונפליקטים המסלימים, את האלימות המילולית ואפילו את האלימות הפיזית.
הערה: אנחנו מתייחסים באתר זה לרוב ציבור ההורים ולא למיעוט בו אלימות פיזית או אחרת היא הבסיס לפרידה. כמובן שבמקרים של אלימות מוכחת יש בהחלט מקום להרחיק את הילדים מההורה האלים.
עו"ס לעניין סדרי דין (פקידת סעד).
בהמשך, באין הסכמות, תישלחו על ידי השופט לעו"ס לעניין סדרי דין ברשות בה מתגוררים הילדים להכנת תסקיר. ישנה אפשרות, לרוב בהסכמת שני ההורים (בגלל העלות הכספית), ללכת לאיש מקצוע פרטי ולא לעו"ס ובכך לקצר זמני המתנה באופן משמעותי.
על תהליך הכנת התסקיר, המפגשים עם העו"ס לעניין סדרי דין, ועדת תסקירים, ועוד ניתן לקרוא בהרחבה כאן. על מרכזי הקשר ניתן לקרוא כאן.
האם חייבים לקבל את המלצתה של עו"ס לעניין סדרי דין?
עורך הדין יכול לחקור את עו"ס לעניין סדרי דין ולנסות להוכיח שהמסקנה ו/או ההמלצה לא נכונה או לא מוצדקת. ניתן גם לבקש ועדת תסקירים או לפנות לפקידת סעד ארצית.
לרוב, במהלך הדיונים או לאחר מתן פסק הדין, בית המשפט ממנה את העו"ס לעניין סדרי דין להמשיך בתפקידה לזמן מוגבל ונותן לה סמכויות לשנות ולהתאים את חלוקת זמני השהות על פי הצורך. לעיתים במקום עו"ס לעניין סדרי דין ימנה בית המשפט מתאם הורי פרטי. היתרון? פתרון מהיר של בעיות שצצות בשוטף. יש חשיבות עליונה לכך שוויכוח בין ההורים ייפתר בצורה מהירה.
במידה ולעו"ס לעניין סדרי דין אין סמכויות לקבל החלטה בנושא, ההחלטה נותרת בידי בית המשפט, שמעניק נופך הרבה יותר מלחמתי לעניין, וההליך בו יותר מסורבל (בקשה, תגובת נגד תוך פרק זמן, המתנה מורטת עצבים להחלטה, ושההחלטה תהיה בזמן).
החיסרון? כאשר העובדת הסוציאלית לסדרי דין מוטה לצד אחד ההורים.
המלצה לקראת המפגש עם העו"ס לעניין סדרי דין
חשוב להבהיר שההתדיינות עם העו"ס לעניין סדרי דין כרוכה במתח ובלחץ, בתחושה של חוסר ודאות ורמה כזו או אחרת של חוסר אונים.
העצה הטובה ביותר היא לפנות ולהתייעץ לפני כל תגובה או פעולה. שתפו חברים שעברו את התהליך, אנשי מקצוע וכו', במה שעובר עליכם, קבלו משוב לתהליך ונסו לעבור אותו בצורה כמה שיותר קלה למרות חשיבותו.
על תפקידה של העו"ס והמלצות לפגישה איתה ראו כאן.
מסוגלות הורית
בשלב מאוחר יותר, במידה ועדיין לא הגעתם לעמק השווה, לרוב אם השופט יתבקש לכך על ידי אחד הצדדים, ולעיתים ביוזמתו, יש וישלחו אתכם לבדיקת מסוגלות הורית (על אף שכל תוקפה, כפי שנכתב במאמרם של פרופ' שגיא וד"ר יואלס, מוטל בספק!).
יחידת הסיוע, עו"ס לעניין סדרי דין ובדיקת המסוגלות ההורית כולם משמשים עבור השופט גורם חיצוני, מומחה ברמה כזו או אחרת בתחום הבין-אישי, עליו הוא יכול להישען כדי להגיע להחלטה.
מבחינתכם, המתדיינים, חשוב להבין כי ככל שהשופט נזקק ליותר כלים שכאלה הרי שהוא פחות "בטוח" בהחלטתו, ולכן גם עולה הסבירות ששני הצדדים יותר מוקצנים בעמדותיהם.
התוצאה הישירה היא סחבת ואי קבלת החלטה מצד השופט. כשבסופו של דבר ניתנת החלטה, הסיכוי הוא שכולם יצאו לא מרוצים. לכן ההמלצה למתן עמדות, להתחשב ולבוא לקראת ההורה האחר, לטובת כל הנוגעים בדבר, תקפה גם כאן.
האם השופט ייפגש עם הילד?
בשנים האחרונות ישנה יותר פתיחות לשמיעת רצונם של הילדים בבתי המשפט לענייני משפחה. הכל תלוי בגיל הילד, בבגרותו, בשופט עצמו ופרמטרים נוספים.
כמובן שהדברים שאומר הילד אינם מגיעים לידי ההורים ולא מופיעים כלשונם בפסק הדין.
שלב ההוכחות
לאחר הדיון הראשוני והגשת התסקיר על ידי העו"ס לעניין סדרי דין תחזרו לבית המשפט לענייני משפחה לדיונים הנקראים 'שלב ההוכחות'.
כל צד יכול לחקור את העו"ס לעניין סדרי דין על המלצותיה ואף להביא עדים נוספים, משום שגם אם לרוב המלצות העו"ס לעניין סדרי דין יתקבלו כלשונן, השופט תמיד שומר לעצמו את הזכות לשיקול דעת.
פסק דין אינו סוף פסוק.
למרות שההמלצה הגורפת היא לאפשר לדברים להירגע ולהיכנס לשגרה, יש לדעת שתמיד ניתן לפנות פעם נוספת לבית המשפט.
חשוב להוסיף כי אם מתעוררים דברים אקוטיים, כמו למשל הסתה פרועה של אחד ההורים – בהחלט יש מקום לפנות, ומיידית, לבית המשפט.
אנו מאמינים שבשנים הקרובות, בעקבות פרסום הדו"ח הסופי של ועדת שניט ותזכיר החוק "הורים וילדיהם" מטעם משרד המשפטים, יותנע תהליך חברתי שיביא לשינוי מהותי ביחס החברה, משרד הרווחה ובתי המשפט להורותם של האבות בפרט ולהורות בכלל, וכתוצאה יצומצם ויוקל ההליך המשפטי.
תיקון פסק דין?
טיפ: כבוד השופטת אפרת ונקרט הסבירה בתלה"מ 8655-06-19 (מיום 03.08.2021) שישנם נושאים, כמו הוצאות מדור לאחר מעבר האם מבית ההורים לדירה שכורה או השתתפות שני ההורים בהוצאות החינוך לאחר מימוש המענק לימודים מהביטוח הלאומי שהם "דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" וישנה אפשרות להגיש בקשה תוך 21 יום לתיקונם בפסק הדין.
היום שאחרי
בסופו של ההליך יהיה פסק דין. היחסים שלכם יהיו, כנראה, הרבה יותר עוינים משהיו לפני הגשת התביעה, שהרי בסופו של דבר לאורך כל הדרך, כל צד מנסה להוכיח לבית המשפט עד כמה הוא ראוי יותר, ועד כמה הצד האחר ראוי פחות.
טובת הילד סביר שלא התקיימה, אך אולי עכשיו אחרי שיש פסק דין, המהווה בעצם את תוכנית ההורות שלכם, תוכלו לצאת לדרך חדשה.
מומלץ לא לפתוח את פסק הדין לתקופת מה כדי לתת לאבק לשקוע, כדי לצאת מאווירת המאבק והמלחמה, וכדי לאפשר שיגרה ארוכת זמן מספיק כדי באמת לבחון את המשמעויות השונות של פסק הדין, את מערכת היחסים המתפתחת בין ההורים (לעיתים, אחרי שנגמרים הדיונים המשפטיים, היחסים בין ההורים נרגעים), ובמיוחד ובעיקר את השתלבותם של הילדים במערך החדש שנוצר.
עד כאן, על קצה המזלג בנושא בית משפט לענייני משפחה, שהרי כל מקרה הוא לגופו ומושפע מהמתדיינים, מעורכי הדין, מהשופט, מעו"ס לעניין סדרי דין ועוד גורמים וכוחות שלוקחים חלק בתהליך הלא קצר הזה.
החשוב מכל הוא לדעת איך לעבור את התהליך בלי לאבד צלם אנוש, כך שאחרי שיסתיים ההליך בבית המשפט תוכלו לצאת לדרך חדשה.
מאמרים בנושא בית משפט לענייני משפחה
ד"ר נחמי באום 2006, המגדר הנאלם: התייחסות העבודה הסוציאלית אל הגבר כלקוח
ישראל אורון טובת הילד, מסוגלות הורית ושלילת אב בסכסוכי הורים על משמורת ילדיהם
דניאל גוטליב מתאם הורי -מודל לישוב סכסוכים בין הורים הגרים בנפרד