מעבר מקום מגורים: אזור המגורים של שני ההורים הוא בעל חשיבות עליונה לטובתו של הילד, שכן מרחק גדול בין ההורים ימנע מאחד ההורים, לרוב האב, קשר רציף ועקבי עם ילדיו.
כיצד לקבוע את מקום מגוריכם?
לינה הינה אחד הדברים החשובים והבסיסיים ביותר בקשר שלכם עם הילד, מאחר ולינה מאפשרת להורה ולילד חווית חיים שלמה ורצופה, ותחושה אמיתית ובטוחה של בית אצל כל אחד מהוריו. לכן מומלץ להורים לגור בסמיכות ככל שביכולתכם שמקום המגורים הנוסף יהיה קרוב לבית המקורי, או במידה ושני ההורים עוברים, עשו מאמץ להתגורר בדירות הממוקמות במרחק הליכה או נסיעה קצרה. כך יתאפשר לשני ההורים להלין את הילד בביתם גם באמצע השבוע (בנוסף לכל סוף שבוע שני).
לילדים יהיה קל יותר אם הסביבה תישאר קבועה ככל האפשר. החברים נשארים אותם חברים ויכולים לבוא לביקורים בכל אחד מהבתים בהם הם נמצאים. כל ילד נשאר באותו מוסד לימודים וקל לו להגיע אליו. כמו כן, הילדים ממשיכים ללכת אחר הצהריים לאותה גינה, לאותו קניון ולאותה פיצרייה, כך שמבחינתם, החיים, עד כמה שניתן, ממשיכים כסדרם.
כאשר הילדים מתבגרים הם מעדיפים להיות בעיקר עם החברים. מגורים בסמיכות יעזרו לשמירת הקשר של שני ההורים עם הילד.
מעבר מקום מגורים
חשוב לדעת: מעבר מעבר מקום מגורים של הורה יחד עם הילד למרחק מהותי אשר משפיע על עמידה של ההורה האחר בחלוקת זמני השהות – ללא הסכמת ההורה האחר או בית המשפט – אינו חוקי!
כאשר הורה מעוניין לעבור מקום מגורים עם הילד, הדבר הנכון הוא לשוחח על כך עם ההורה האחר. לפעמים רצוי ללכת לגישור. כאשר יש חשש אמיתי שאחד ההורים יעבור עם הילד למרחק מהותי וההורים לא הגיעו להבנות או שכלל לא שוחחו על כך, הרי בלית ברירה ניתן לפנות לבית המשפט ולמנוע את המעבר על ידי הוצאת צו מניעה דחוף בבית המשפט.
אחת הדרכים לנסות ולבדוק האם האמא מתכננת מעבר מגורים עם הילדים, בעיקר לפני תחילת שנת הלימודים, הוא לפנות לרשות בה אמורים להיות הילדים רשומים למוסדות החינוך ולבדוק שהם אכן, עדיין רשומים.
הערה כללית: כמי שקוראים את כל פסקי הדין המפורסמים בנושא מעבר מגורים (משפחה ורבני כאחד) לצד פסקי דין נוספים שאנחנו מקבלים מעורכי דין והורים גרושים, יש הרגשה שבעוד שבבתי המשפט המשפחה אכן כל מקרה ומקרה נבדק בהתאם לטובת הילד (לפחות מנסים), וההוכחה לכך היא שיש גם פסקי דין בהם המעבר מאושר, אך יש גם פסקי דין בהם המעבר של האם עם הילדים לא מאושר לצד פסקי דין בהם נפסק שעל האם לחזור עם הילדים למקום המגורים הקודם עקב מעבר מגורים לא חוקי, בבתי הדין הרבניים רושמים ("על הקרח") שבוחנים את טובת הילד, אך התוצאה הסופית, מלבד מקרים מאוד בודדים, אחידה היא. המעבר מאושר. לפיכך, גם בנושא זה, בדיוק כמו בנושא המזונות, ברמה הכללית, האם תעדיף את הרבני והאב את בית המשפט למשפחה.
מעבר מקום מגורים הורים גרושים
על פי החוק ומתוקף האפוטרופסות, החלטות עקרוניות ומהותיות כגון מעבר מקום מגורים למרחק משמעותי חייבות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים. הגדרת הורה כמשמורן יחיד אינה מקנה לו זכות לקבל החלטות אלו על דעת עצמו.
מומלץ מאוד להוסיף להסכם הגירושין תחום מוגדר למגורי ההורים. לרוב מכניסים להסכם מרחק בק"מ, אנחנו ממליצים לרשום זמן נסיעה בשעות הבוקר למוסד החינוכי.
בשנים האחרונות שופטי בתי המשפט למשפחה מקפידים על הנושא יותר ויותר, ואנו רואים פסקי דין רבים בהם השופט פוסק, לאחר מעבר חד צדדי של האם, שעל האם לחזור יחד עם הילד למקום המגורים הקודם מתוך מטרה לשמור על טובת הילד והקשר שלו עם שני הוריו. ועדיין, ההמלצה היא למנוע מראש מעברים שכאלו ולא להגיע למצב שצריך להחזיר את האם בצו בית משפט. בבתי הדין הרבניים המצב שונה, ולרוב יאפשרו לאם לעבור כרצונה.
האם הגיוני לאפשר את מעבר האם והילדים?
למרות שלא ניתן למנוע מעבר מגורים של אדם מבוגר, הרי שכיום, כאשר למבוגר נלווים גם קטינים, ויש במעבר כדי להשפיע על הקשר שבין הילדים להורה הנשאר, בית המשפט בוחן את טובת הילד, לא תמיד מאפשר לאם מעבר מגורים ובודק כל מקרה לגופו.
בנושא זה יפים דבריו של כבוד השופט סילמן (בתמ"ש 4212-12-09):
אני דוחה גם את טענות האם כי כמשמורנית נהנית היא מעדיפות המצדיקה מתן אפשרות מעבר; נכון כי אין ברצון לבצע מעבר כדי לסכן את המשמורת (כ"רצון" גרידא); אך בשאלת התרת המעבר יש לשקול גם שינוי המשמורת, וכחלק בלתי נפרד מהשיקולים, במיוחד עת מדובר בהסדרים נרחבים קודם למעבר.
דף: פסקי דין בנושא מעבר מגורים.
מעבר מקום מגורים ללא הילדים
ומה לגבי מעבר מגורים ללא הילדים (לרוב של האב)? נכון להיום המערכת כולה מתייחסת להורותו של האב כמשנית, ולכן האב יכול לעבור מקום מגורים, לכל מרחק שירצה, מכל סיבה, ללא צורך במתן הסבר או קבלת אישור לכך.
מעבר של האב למקום מרוחק בהחלט יוצר קושי ולחץ על מערכת היחסים שלו עם הילד. הגעה דורשת יותר משאבים (כסף, זמן, תכנון) ולילד קשה יותר להגיע לאביו באופן עצמאי. במקביל, מעבר שכזה מטיל עול על כתפי האם. המצב הזה פוגע, בסופו של דבר, בילדים.
אנו מקווים שגם נושא זה, אשר אינו מופיע בדו"ח ועדת שניט ובתזכיר החוק "הורים וילדיהם", יהפוך בעתיד להיות חלק מהחוק בישראל.
פגיעה בזמני השהות
במידה ואחד ההורים בכל זאת מתכוון לעבור למקום מגורים מרוחק, מעבר שיש לו השפעה מיידית על זמני השהות, אנו ממליצים בשלב ראשון לשוחח (רצוי להיעזר במגשר), כדי לתת מענה לכל השינויים הנובעים מהמעבר. ראוי לבחון, למשל, אפשרות מעבר של שני ההורים, חובה לבחון את ההשלכות על הזמן של הילדים עם כל אחד מההורים, לבחון את אופן ההגעה של הילדים לכל אחד מההורים וכד'.
שינוי מען – ילד להורים גרושים
חשוב לדעת שכיום הורה משמורן בלעדי (לרוב האם) יכול לגשת לבדו למרשם האוכלוסין ולרשום כתובת חדשה לילדים ללא אישור או ידיעת האב. כאשר להורים הגדרה הורית שווה לא ניתן לרשום מען חדש ללא הסכמת שני הורי הילד.
כמובן שאת מעבר המגורים עצמו ניתן לעשות גם ללא שינוי מען רשמי, בעיקר כשמדובר בתינוקות ואין עדיין צורך להראות מען ברשות לצורך רישום למוסד חינוכי. ראו כאן.
מאמרים בנושא מעבר מקום מגורים הורים גרושים
העתקת מגורים לאחר גירושין – הגדרת טובת הילד דר' דניאל גוטליב