מרכז קשר הורה – ילד: במקרה של קונפליקט גבוה, חוסר מסוגלות כזו או אחרת של אחד ההורים, ולצערנו לעיתים גם ללא כל סיבה מספקת, נקבעים המפגשים עם הילד במרכז קשר. יש מקרים שרק באמצעות מרכז הקשר ניתן לשמר את הקשר בין הילד להורה!
יחד עם זאת, כ – 15% מההורים המגיעים לרווחה יראו את ילדם במרכז קשר. זה נתון מטורף.
להלן נתונים על מרכז קשר הורה – ילד בין השנים 2016-2022 שקיבלנו ממשרד הרווחה:
כל שנה מגיעים למרכזי הקשר כ- 2,500 משפחות. תשובת משרד הרווחה מיום 15.01.2024.
מטרות מרכז הקשר הורה – ילד
- בניה והבניה מחדש של הקשר בין הורים לילדיהם לאחר שנפגע במהלך משבר פירוד או גירושין של ההורים או במקרים של אלימות במשפחה;
- חידוש הקשר בין הורים לילדים שאינם גרים יחד בגלל פירוד, גירושין, נתק ממושך, או עזיבת ילדים את ביתם (למקלט, אומנה, פנימייה), שימורו והידוקו;
- כחלק משמירת הקשר לטווח ארוך, הגנה על ילדים הנמצאים בסיכון במפגש עם אחד מהוריהם או שניהם."
מתוך הוראה 3.36 "מרכזי קשר הורים-ילדים" שפורסמה ביום 5.3.2009:
"מרכזי קשר הורים ילדים הוא מסגרת אזורית, מוגנת, תומכת ומקצועית לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע של פירוד, גירושין, או אלימות וסיכון."
ראו פסק דין תלה"מ 48737-03-19.
בין היתר נפסק כדלקמן:
- בדיקת מסוגלות הורית הינה תהליך איבחוני מקיף ביותר, המצביעה, בין היתר, על חוזקות וחולשות של כל אחד מההורים וליקויים בתפקודו כהורה, מדובר בכלי המשמש את בתי המשפט במקרים מורכבים ולא אחת נקבע כי אין להורות על עריכתה כעניין שבשגרה אלא במקרים מורכבים. מכל מקום, יש לבחון בצורה עמוקה ויסודית את הממצאים והתאמתם לנסיבות המשתנות. במקרה זה, ממצאי חווה"ד בהחלט תומכים בהגדרת האם כהורה המשמורן, דבר שאף האב אינו חולק עליו. אולם, לא כל ליקוי שנמצא בבחינת מסוגלות הורית, יש בו כדי לקבע קיום מפגשים מפוקחים בין הורה לקטין. מסקנה שכזו עלולה למנוע מהורים להסכים לבצע בחינה למסוגלות הורית מתוך חשש כי יבולע להם, ויוטל עליהם "אות קין" לנצח.
- לכך יש להוסיף, כי מפגשים במרכז הקשר מעצם טיבם וטבעם נועדו לתת מענה זמני ולא להוות אכסניה קבועה למפגשים בין הורה לקטין עד הגיעו לבגרות (למעט במקרים חריגים בהם נדרשת הגנה מתמשכת לקטין לשם מניעת פגיעה פיזית או נפשית). יש לזכור, כי מרכז הקשר הינו משאב מוגבל האמור לתת מענה לקטינים הזקוקים להגנה. קביעה כי מפגשים בין הורה לקטין יתקיימו במרכז קשר מקום בו אין לכך הצדקה, עלולה לגרום לפגיעה קשה בציבור שלם של קטינים והורים, הממתינים לקביעת מפגשים במרכז קשר במקרים המתאימים.
- קיבוע מפגשים במרכז קשר ובפיקוח מלא, מקום שלא מוכח הצורך בכך, וללא אפשרות של שינוי בעתיד, אינו רצוי לא רק בהיבט של האב, שנמצא כיום במצב של תסכול מהמגבלות המוטלות על הקשר שלו עם ביתו, אלא גם ובעיקר מבחינת טובתה של הקטינה, שככל שתתבגר, עלולה להתקבע בליבה תחושה של פחד מאביה מולידה, הגם שאין כל אינדיקציה לכך שהוא אכן עלול לפגוע בה.
מרכז קשר הורה – ילד – להלן דבריה של א', עו"ס לעניין סדרי דין:
"למרכזי הקשר הורים ילדים תפקיד חשוב ואף הכרחי לטובת הילד שכן במקרים מסוימים ללא מרכזי קשר יהיו אבות שלא יראו את ילדיהם בכלל.
אך כיום, עו"ס לעניין סדרי דין ממליצות על קיום זמני שהות בין האב לילדו במרכזי קשר בקלות רבה מידי וללא קריטריונים מקצועיים תקפים ומובהקים. לדעתי, מה שחשוב הוא שיהיו קריטריונים כאלה לקביעת זמני שהות במרכזי קשר, וגם הם רצוי שייבחנו לאור ובמהלך התפתחות הקשר.
החלטה על קיום מפגשים במרכז הקשר יכולה להיות של ביהמ"ש או ביה"ד או של עו"ס לעניין סדרי דין. כשבימ"ש נותן סמכויות לעו"ס לעניין סדרי דין אין צורך לבקש את אישורו לכך שוב.
לרוב הסמכויות ניתנות לה מראש וללא הגבלת זמן. הסיבות להחלטה על מרכז הקשר יכולות להיות רבות: סרבנות קשר, סיוע בחידוש קשר בעקבות נתק ארוך, הגנה על ילדים במקרים בהם קיימת אלימות כלפיהם מצד ההורה ועוד.
וכן:
המפגשים אמורים להיות מוגבלים בזמן (מס' שבועות \ חודשים) ואם רוצים להאריך את משך הזמן יש צורך בהתייעצות עם פק"ס מחוזית. ישנם מקרים שההורים נאלצים להתראות עם ילדם במרכזי קשר למשך שנים.
לרוב המפגשים מתקיימים אחת לשבוע למשך זמן קבוע המשתנה בהתאם למספר פרמטרים: איכות המפגשים, מידת ההסתה, שיתוף הפעולה מצד ההורים, מצב הילד וגילו, מצב הקונפליקט ההורי, משאבים ויכולת מקצועית של עו"ס או רשויות הרווחה ועוד.
ישנם מקרים מעטים בהם תדירות המפגשים גדולה יותר ומשך הביקור ארוך יותר. כמו כן, ישנם מצבים בהם מרכז הקשר משמש רק לצורך העברת הילדים מהורה להורה וזאת במקרים בהם יש קונפליקט מאוד גבוה בין ההורים ורוצים להבטיח כי המעבר יתבצע בצורה טובה יותר באמצעות גורם מתווך.
אין ספק שלילדים קטנים מפגש של שעה בשבוע איננו עונה על צרכיהם כלל, ואיננו מאפשר להם לפתח התקשרות לאב ולדמותו בחייהם. לילדים ומתבגרים מעל גיל 11-12 המקום כבר לא ממש מתאים וצר מלהכיל אותם יחד עם אבותיהם, ואת צרכיהם כמתבגרים.
יש הטוענים שמרכזי הקשר הורים ילדים מאפשרים לאימהות (בד"כ) להגביל ללא הצדקה את הקשר עם האב (בד"כ) ולפגוע בו, ויש בזה ממש.
מאידך, במקרים אחרים, ללא מרכזי קשר פשוט לא יהיה קשר ילד-אבא בכלל, או רק לאחר נתק ארוך ככל שהאימא תוכל. כיום, כמעט כל הבקשות למפגשים במרכז קשר באות מצד אימהות משמורניות".
מרכז קשר אמור להיות האפשרות האחרונה. כשאין ברירה:
ראו בהקשר זה דבריו של כב' השופט סארי ג'יוסי בעניין העברת מפגשים למרכז הקשר:
"החלטה לפיה ילדים יוכלו לפגוש את הוריהם במרכז-קשר אינה ברירת-מחדל היא "נשק יום-הדין". עמדה לפיה כל מורכבות ביחסי הורים-ילדים תגרום להעברת המפגשים למרכז-קשר, עלולה לפגוע אנושות לא רק בטובתם של הילדים שהופנו למרכז-הקשר מבלי שיהא צורך בכך, כי אם גם בטובתם של ילדים שחייבים את המפגשים עם הוריהם במרכז-הקשר.
… לא זו אף זו, החלטה מעין זו מהווה התערבות בוטה באוטונומיה של התא-המשפחתי וביחסי הורים-ילדים, ולפיכך עליה להיעשות במשורה, בשיג'-דעת, במקרים המתאימים בלבד, לאחר שמוצו כל החלופות האחרות ולפרק זמן מוגבל.." (רמ"ש 44364-01-21 נ' ב' נ' י' ב' (פורסם בנבו, 9.3.21) (ההדגשות שלי-ה.ג).
"…מרכז-הקשר הוא הכלי האחרון בו נשתמש כדי לאפשר קשר. מרכז-הקשר הוא חלופה לנתק. לקשר שלא יכול להתקיים במסגרת אחרת…" (דבריה של גב' מירי ספיר, מפקחת ארצית של משרד הרווחה, בדיון בנושא "פעילות מרכזי קשר הורים-ילדים" בוועדה המיוחדת לזכויות הילד של הכנסת מיום 06.03.2018)
פסק הדין בתיק תלה"מ 56458-01-20
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 51148-12-21 מיום 21.03.2022, הסביר יפה ובהתאם להמלצות הרווחה שגם כאשר האב הפגין אלימות כנגד האם, ישב בכלא, מהווה לעמדת שני "פצצה מתקתקת", מגיע הזמן שיש לאפשר לו להתחיל לראות את ילדיו מחוץ למרכז הקשר.
מרכז קשר הורה – ילד: דיווחים לשופט
העובדת הסוציאלית של מרכז הקשר מדווחת על התרשמויותיה מן המפגשים שמתקיימים במרכז הקשר או באמצעותו. חשוב לציין שעלולים להיות מקרים בהם הדיווחים יהיו מוטים מאחר ולאחראית מרכז הקשר אין את הכלים לעשות את האבחנה האם האב כועס ומריר על עצם קיום המפגשים במרכז הקשר, או שמא הוא אדם תוקפני ולא משתף פעולה במהותו.
כלומר לרוב אין צפייה ניטראלית רק על הקשר שבין האב לילדיו, אלא גם התרשמות אישית של העו"ס מהאינטראקציות הבלתי נעימות שיש לה עם ההורה "המבקר".
לכן, שוב, ההמלצה שלנו היא להתנהגות נאותה, ולשמירה על קור רוח למרות הקושי הברור מאליו.
מהו אחוז ההורים אשר רואים את ילדם במרכזי הקשר
בחודש מרץ 2018 היה דיון בכנסת, הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ יפעת שאשא-ביטון בנושא מרכזי הקשר. הוצגו הנתונים הבאים.
סקירה של מחלקת המחקר של הכנסת מיום 05.03.2018. מרכזי קשר הורים-ילדים
הנתון מפחיד! מצמרר! כ – 15% מההורים המגיעים לרווחה נשלחים לראות את ילדם במרכז קשר.
פקידת סעד ארצית התחלפה, ח"כ שאשא ביטון עברה להיות שרה. ביולי 2019 פנינו למשרד הרווחה לקבלת הנתונים לשנים 2017 ו 2018. אותם נתונים מפחידים. לצערנו, מהדיון לא יצא דבר.
וכן, פנינו גם בשנת 2022 והנתונים זהים! יותר מיד זהים!
אין תשובה אחת מדוע האחוז כה גבוה, גבוה בצורה מפחידה, אך ייתכן ואחת הסיבות לכך היא שמרכזי הקשר מקבלים כספים מהמדינה בהתאם למספר הילדים המגיעים אליהם. (ראו נספח ה' להוראה 8.38).
פסק דין מרכז קשר
כבוד השופטת מירה רום פלאי, תלה"מ 38264-12-21, האב מתנהג בצורה נוראית, המפגשים עם הבת נקבעו לחצי שנה במרכז הקשר, מיום 24.11.2022.
התנהלות האב נוראית :-(. חבל. זה אכן מקרה המתאים למפגשים במרכז הקשר. לא יודע אם צריך לקבוע מראש חצי שנה.
כבוד השופט שוחט, רמ"ש 35283-09-22, האם עו"סית לסדרי דין נחשבת כמומחית בית המשפט?, מיום 18.09.2022.
האם טוענת שעו"סית לסדרי דין הינה מומחית של בית המשפט (זה שגוי!) ולכן ביהמ"ש קמא פעל בניגוד גמור לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א -2020 (להלן: "התקנות") משמנע ממנה את זכותה הקנויה לפי תקנה 25(ה) לתקנות להגיש שאלות הבהרה לעו"ס לסדרי דין ובהמשך לבקש לחקור אותה לפי תקנה 25(ו) לתקנות.
כבוד השופט שוחט קובע שהעו"סית אינה מוגדרת כמומחית (צודק) ודוחה את הבקשה (מוזר, הרי בפסקי דין אחרים כתב אחרת. אולי בגלל הנימוק השגוי).