פסקי דין מזונות – משפחה: דבר ידוע הוא שבבית המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים אין כיום דין צדק (ההלכה הדתית). אמנם בהתחלה רבים, בתמימותם, חושבים שבבתי המשפט פוסקים לפי צדק, כך לימדו אותנו תמיד, אך לא כך הוא.
אז צדק כמובן שעדיין אין כאן, אך בבתי המשפחה – לאחר פסק הדין בבע"מ 919/15 של בית המשפט העליון ביולי 2017 – בהחלט ישנה התקדמות לכוון צדק עבור ילדים מעל גיל 6.
פסקי דין מזונות – משפחה
כבוד השופט עובד אליאס, תלה"מ 38882-03-19, זמני שהות כאשר האם הורשעה באלימות כלפי האב ומזונות 3 הילדים, מיום 05.02.2024.
מספר שאלות עקרונית עולות מהחלק של חלוקת זמני השהות:
במידה וזה היה הפוך, והיה מקרה בו האב היה אלים כלפי האמא, האם כבוד השופט אליאס היה פוסק אותו דבר? האם ההמלצה של ועדת התסקירים להוריד לאם יום לינה היא בראייה של טובת הילדים או במטרה להעניש/להעיר את האם? האם הגיוני שיהיו כל כך הרבה מומחים, ושמכון שריג יגיש עמדות מנוגדות לבית המשפט? האם הגיוני שההליך, למרות מורכבותו, ייקח כל כך הרבה זמן?
לנושא המזונות: גם בפסק דין זה כבודו מוסיף את הוצאות אחזקת המדור, למרות שמחוזי מרכז הבהיר מספר פעמים שהסכום 2,250 ₪ כבר כולל בתוכו הוצאות אלו! וגם כאן כבודו פוסק בניגוד לעמדת המחוזי בחישוב מזונות הילדה מתחת לגיל 6.
פסק הדין בתלה"מ 38882-03-19. על פסק הדין הוגש ערעור למחוזי (עמ"ש 60066-03-24 לא פורסם) ואז גם לעליון. בע"מ 17218-11-24
כבוד השופט עובד אליאס, תמ"ש 41433-06-23, מזונות ילד מתחת ומעל גיל 6 כאשר זמני השהות שווים ויחס ההכנסה הפנויה הוא 90/10, מיום 06.11.2024.
לאחר שהאם הבינה שלא יאשרו לה מעבר מגורים חזרה ליד בית הוריה, נשאר לקבוע את סכום המזונות. מתחת ומעל גיל 6.
משום מה העו"ד של האב לא דאג שבמזונות הזמניים יתחשבו בזמני השהות אצל האב. או שדאג ולא רשום לנו. וגם במזונות הקבועים כבוד השופט אליאס בחר שלא להפחית את הסכום. מצב לא ראוי!
במקרה זה יש פערי שכר מהותיים. בנוסף, האם שוכרת דירה יקרה (מידי?) ולאב אין תשלום מדור. מצב זה מביא ליחס הכנסה פנויה של 90/10. שוב נשאלת השאלה האם להשוות תפוחים לאגסים זאת דרך נכונה?
כבוד השופטת גלית מרגלית ביטון, תלה"מ 69072-09-24, למי הסמכות למזונות – רבני או משפחה? מיום 20.10.2024.
מרוץ הסמכויות בין הרבני למשפחה. כבוד השופטת מרגלית ביטון (שופטת חדשה) עושה אבחנה בין נושא זמני השהות והאחריות ההורית המשותפת (האם הקדימה את האב ב 5 דקות, ולכן הסמכות לרבני), לבין נושא המזונות בו באין הסכמה בין שני ההורים הסמכות היא למשפחה בהתאם לפסיקה הידועה של מזוז. וכן, ממתינים וממתינים וממתינים שבית המשפט העליון יאשרר פסיקה זו וישים סוף למרוץ הסמכויות שרק פוגע בשני ההורים וילדם.
סעיפים 29-30 מאוד מעניינים.
כב' השופט אריה נאמן, מחוזי חיפה, עמ"ש 25790-03-24, קבלת ערעור האם על סכום המזונות מיום 18.09.2024.
ערעור האם על סכום המזונות התקבל. הסיבה המרכזית היא שבית המשפט למשפחה (זיתוני) חישב את הכנסת האב נטו בעוד שעל פי המקובל ובהתאם לפסיקה יש לחשב את ההכנסה ברוטו לאחר ניכויי חובה בלבד. כאן מדובר על הפרש של 3,000 ₪, שמשפיע כמובן על יחס הכנסות ההורים.
כב' השופט ארז שני, תלה"מ 73366-01-23, מזונות קטינה בת 5, מיום 22.09.2024.
מזונות ילדה בת 5. מעל ומתחת לקו הצדק. לטעמי יש לכבוד השופט שני מספר טעויות בפסק הדין. ואולי אלו 'לא טעויות' אלה דרכו של כבודו להגדיל את סכום המזונות, לאור זאת שהוא לא אהב את התנהלות האב בהליך.
בפסק דין זה בחרנו להראות את החישוב הנכון, כפי שמקובל כיום בבתי המשפט בהתאם לפסיקות של המחוזי, לעומת החישוב של כבודו.
חלוקת זמני השהות היא 8/6 סטנדרטי. שכר האב נקבע על 20,000 ₪. שכר האם – למרות שכבר הרוויחה יותר וכרגע עובדת אצל אביה – נקבע על 13,400 ש"ח. יחס של 60/40.
הילדה כאמור כמעט בת 5. עד גיל 6 לכבודו לא בא לחשב את הסכום העדכני, אז הוא קובע שסכום המזונות הזמניים (המטורף) יישאר עד גיל 6.
אחרי גיל 6 האב ישלם 1,600 ₪. לאור פערי השכר אולי הגיוני, אך האם פערי השכר נכונים? האם דרך החישוב נכונה?
כבוד השופטת שירי היימן, תלה"מ 26447-04-21, מזונות ילד בן 5 כאשר שכר ההורים שווה והאב לא נפגש עם הילד, מיום 01.09.2024.
מה יהיה סכום המזונות כאשר האב כלל לא בקשר עם הילד בן ה 5, כיום מתחת לגיל קו הצדק, והמזונות מעל גיל 6.
החלק החשוב בפסק הדין: שימו לב שעל מנת לבדוק מהי ההכנסה הפנויה של האם כבודה לקחה רק את המדור של הילדים. כך אכן היה מקובל בעבר, כפי שצריך להיות, אך כיום השופטים החלו משום מה (עצלנות?) להוריד את המדור המלא, כלומר כולל החלק שהוא לא של הילדים.
הכנסה פנויה של האם 12,400 (כבודה שכחה להוסיף את קצבת הילד לשכר האם) וההכנסה הפנויה של האב היא 12,750. הכנסות פנויות שוות. כל נטל גידול הקטין על האם. האב כלל לא נפגש איתו.
מעל גיל 6 יש שני פרמטרים לחישוב סכום המזנות. הכנסה של שני ההורים (ולא רק האב כפי שזה עד גיל 6) וחלוקת זמני השהות.
עקרונית, כאשר שכר ההורים שווה הרי בחלק החישוב של שכר ההורים על האב לשלם מחצית מצרכי הילד, ואז יש חישוב של זמני השהות, שכאן לא מתקיימים כלל. ראו למשל פסק הדין של כבוד השופטת נחמיאס פסק הדין בתלה"מ 53794-06-22. לאור זאת שכל הנטל כאן על האם, כבודה קובעת שבמקום 50% כאן זה יהיה 65%. סבבה.
כבוד השופטת אביבית נחמיאס, תלה"מ 53794-06-22, מזונות 4 ילדים מעל גיל קו הצדק כאשר שכר ההורים מאוד נמוך ולאב אין זמני שהות עם הילדים, מיום 11.08.2024.
לא קלה היא עבודתם של השופטים. כבוד השופטת אביבית נחמיאס צריכה לקבוע את סכום המזונות ל 4 ילדים מעל גיל קו הצדק כאשר האב לא בקשר עם הילדים (ילד אחד מקבל קצבת נכות) ושכרו מאוד נמוך. כ- 6,000 ₪. מוסבר שהאב טרם התאושש מהלם הגירושים.
העו"ד של האם מבקש שלאם תהיה אחריות הורית מלאה על הילדים. זה כמובן שגוי מיסודו!
על מנת לשמר את הקשר של האב עם הילדים: "אני מורה כי זמני השהות עם האב יתקיימו לפחות אחת לשבועיים, באמצע השבוע למשך 3 שעות, ביום קבוע.." וגם שיחות טלפון.
כמקובל כיום, נקבעה "אחריות הורית משותפת".
לגבי המזונות: שכר ההורים מאוד נמוך. כבודה קובעת את צרכי שלושת הילדים על 1,400 ₪ לילד (4,200 לשלושתם) ואת צרכי הילד הנכה על סך 2,400 ₪ ואחרי הקצבת נכות על סך 700 ₪. סך הכך צרכי הילדים 6,900 ₪. מכיוון שהשכר דומה, נשאר חישוב לפי יחס זמני שהות שהם כאמור רק אצל האם, ולכן המזונות יהיו חצי מצרכי הילדים. האב ישלם 3,450 ₪. לחודש. נכון, האב בבעיה, עני, אך מחובתו לשלם את חלקו בגידול הילדים.
כב' השופטת לורן אקוקה, תלה"מ 35824-02-23, מזונות ילד בן 5 כאשר זמני השהות שווים, מיום 30.07.2024.
נתחיל ישר במסקנה מפסק הדין: חשוב מאוד שכל עו"ד אשר מייצג אב בתיק מזונות כאשר הילדים מתחת לגיל 6 יסביר בכל תיק ותיק את נושא ההפחתה בסכום המזונות והמדור בהתאם לזמני השהות של הילדים עם האב. פשוט להכין פעם אחת מלל הסבר לנושא, ולהכניס אותו לתיקים המתאימים. בדף המזונות באתר יש מספר רב של פסקי דין לנושא. כך תעשו את שלכם. מכאן זה של השופט. אך חובה להסביר.
מזונות קטין בן 5. מתחת לגיל קו הצדק. לאחר שכבודה קובעת את שכרו של כל אחד מההורים (פחות החלק שלנו) נקבעו מזונות עד גיל 6 ואחרי גיל 6.
- היה ראוי להפחית את סכום המזונות מתחת לגיל 6 בכ – 50% ולא רק 25% לאור חלוקת זמני השהות השווה. ראו בנושא זה את פסק דינו של כבוד השופט ויצמן ב עמ"ש 36635-10-23 וכמובן שיש עוד פסקי דין רבים לנושא.
- האם ההורים מבינים מפסק הדין את נושא חלוקת תשלום ההוצאות השונות? כמובן שלא! הנושא הידוע בו יש מריבות אצל הורים רבים הוא נושא הביגוד. אז נכון, כנראה שגם כאן הכוונה היא שהמזונות יהיו עבור בגדים לשני הבתים, כלומר שעל האם לקנות ביגוד גם לבית האב, אך למה לא לרשום זאת להורים על מנת שלא יהיו מריבות מיותרות? אם רק רוצים, כה קל למנוע מריבה זאת…
- את ההוצאות המשתנות היה ניתן לעגל לחצי חצי. אך כל שופט וטעמו.
כבוד השופטת עינת גלעד משולם, תלה"מ 62236-09-22, מזונות שני ילדים מתחת לגיל 6 כאשר יש פערי שכר גבוהים לטובת האב וזמני השהות עם האב מאוד מצומצמים, מיום 05.05.2024.
פסק דין למזונות 2 ילדים אשר כיום הם מתחת לגיל קו הצדק. מדובר על מקרה בו יש הפרשים גבוהים מאוד לטובת האב בשכר, וזמני השהות של האב עם הילדים מאוד מצומצמים.
בחלק בו כבודה קובעת את הכנסתו הפנויה של האב היא מורידה משכרו 4,800 ₪ שהם לא עבור מדור כי האב גר אצל הסבתא. אולי זה אחזקת מדור + מזון עבור הילדים בזמן אצלו + ביגוד? ממש לא ברור. חבל שכבודה לא הסבירה. בכל מקרה, זה כמובן שגוי.
לצערי, גם בפסק דין זה אין פירוט מה כלול בהוצאות שאינן תלויות שהות בהיותן דומות להוצאות המשתנות (לשעבר מחציות) ובעיקר ראוי לרשום להורים האם נושא הביגוד הוא לשני הבתים או לבית אחד. התשובה לרוב היא לשני הבתים, בטח במקרה זה, אך על מנת למנוע מריבות מראש בנושא כה רגיש זה ראוי לציין זאת! כה פשוט למנוע ויכוחים מיותרים…
כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 8986-07-21, קביעת מזונות לילד אחד מתחת לגיל 6, מיום 29.07.2024.
ישנם פסקי דין רבים שמייד אחרי שאני פותח את הקובץ ורואה מי העו"ד שמייצג את האם אני יודע שכנראה אקרא על מקרה ובו טענות לאלימות של האב/תלונות שווא/ניכור הורי. רוב עורכי הדין למשפחה מכירים כמובן את אותם עורכי דין 'בעיתיים'.
כאשר אני קורא פסק דין של כבוד השופטת מאיה לוי למזונות ילדים אני יודע שהיא שוב תחזור על אותן טעויות קבועות שלה שחוזרות שוב ושוב בפסקי הדין שלה – בניגוד לפסיקה של בתי המשפט המחוזיים. גם כאן, עורכי הדין מכירים כמובן את ההתנהלות של כבודה. מעניין אם הם דואגים לרשום בתגובות/סיכומים הסברים כלליים איך מקובל להתייחס לנושאים שונים בחישוב המזונות?
כבוד השופט איתי כץ, תלה"מ 28880-03-24, גם לאב יש זכות בסיסית להגיש תביעה למזונות הילדים, מיום 01.05.2024.
החלטה עקרונית וחשובה. ההחלטה סוקרה גם בגלובס. ראו כאן.
האם הגישה בקשה לדחות את תביעת האב לפסיקת גובה מזונות רק בשל כך שהוא זה שהגיש אותה. מרוץ סמכויות. נקבע כך: אבא יכול להגיש תביעת מזונות על מנת לקבוע מה גובה המזונות שייקבעו. מגדריות OUT שוויון IN
השופט הבכיר איתי כץ מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה את הבקשה לסילוק על הסף, וקבע כי אין לה ביסוס משפטי. "זכות תובענה למזונות קטינים אינה מנת חלקן של אימהות בלבד והיא בבחינת מיצוי זכות הדיונים שנקבעה בחוק, ואין מדובר כלל בשימוש לרעה בהליכי משפט".
השופט הפנה לפסיקת העליון, שקבעה שוויון בנטל המזונות ללא הבחנה מגדרית, וציין כי "טוב היה אם טענה זו לא הייתה מועלית על־ידי האם".
כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 19893-05-22, מזונות 3 ילדים מעל גיל קו הצדק כאשר יש פערי שכר מהותיים בין ההורים, מיום 27.05.2024.
כבוד השופטת לוי פשוט מתעלמת מפסק דינו של כבוד השופט ג'יוסי בעמ"ש 59345-11-22, פסק דין מחוזי שניתן על פסק דין שלה! הגיוני? ראוי? מאבק כוחות?
בפסק הדין מספר דברים יפים וחשובים, לצד מספר טעויות. אנשי המקצוע ילמדו מזה ומזה.
כבוד השופט רן ארנון, תלה"מ 10800-11-22, מזונות עבור ילדה בת 4, מיום 21.05.2024.
קביעת מזונותיה של ילדה בת 4. עד גיל קו הצדק 6 ואחרי גיל קו הצדק 6.
למרות שכר ההורים הנמוך, ולמרות שכבודו מזכיר את פסק דינו החשוב של כבוד השופט ג'יוסי לנושא, כבודו קובע את צרכי הילדה (בלי קשר למדור) על סכום מופרז של 2,200 ₪!
בנוסף, מתחת לגיל 6 החישוב צריך להיות כמובן לפי צרכים הכרחיים בלבד, ואילו כבודו מחשב לפי צרכי הילדה (2,200 ₪) הכוללים הוצאות תלויות שהות ולא תלויות זמני שהות, בדומה לחישוב מעל גיל 6. שגוי מיסודו!
כמקובל כיום, יש הפחתה מתחת לגיל 6 בהתאם לחלוקת זמני השהות.
בפסק דין זה יש התייחסות למזונות גם במצב הנוכחי בו ההורים מפונים מהצפון.
כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 37186-05-22, מזונות הילדים כאשר אין זמני שהות עם האב עקב מצבו, מיום 23.05.2024.
בגדול, כאשר בית המשפט קובע שזמני השהות של האב עם הילדים יהיו מצומצמים (או שכך האב רוצה) אין סיבה שלא ישלם מזונות בהתאם.
במקרה שלנו נראה שמדובר על אב עם בעיות נפשיות. זאת לפחות הטענה. כיום אין לו זמני שהות עם הילדים.
בקשת האם להיוון המזונות נדחית.
כבוד השופטת שני כ"ץ, תלה"מ 5104-03-21, מזונות 4 ילדים, שלושה מעל קו הצדק ואחד מתחת לקו הצדק, מיום 25.03.2024.
להורים 4 ילדים. חלוקת זמני השהות בתא משפחתי זה היא 4/14 (לפי לינות). הדיון הוא על
גובה מזונות הילדים, מתחת לקו הצדק ומעל לקו הצדק.
האם האב עשה טעות שלא שכר דירה?
ברגע שכבודה מפרטת מה כלול ב 1,400 ₪, למשל נושא הביגוד או תספורות, היא מונעת ויכוחים על הנושא בהמשך הדרך. כל הכבוד!
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 29015-10-21, מזונות שני ילדים (אחד מעל קו הצדק והשני מתחת לקו הצדק, חלוקת זמני שהות וצהרון כאשר האם לא מעוניינת, מיום 06.03.2024.
פסק דין ארוך, אך יש בו מספר דברים מעניינים, חלקם שגויים.
1.במזונות מתחת לגיל 6 יש חלוקה לצרכים הכרחיים וצרכים לא הכרחיים. אבל במקום לקחת את הסכום המקובל 1,600ש"ח כמזונות הכרחיים, כבודה לקחה את סכום צרכי הילדים לאחר גיל 6, 2,000 ₪ בתיק זה, ובכך בעצם קבעה שהאב ששכרו גבוה משכר האם ישלם יותר (1,880 ₪) מסכום הצרכים ההכרחיים המקובל (1,600 ₪)!
כבודה העצימה את העוול תחת הדין האישי! פשוט הזוי. והכל בניגוד לסעיף 57 בו נרשם: בהתאמה, פרשנות מצמצמת של מושג הצרכים ההכרחיים עולה בקנה אחד עם ערך השוויון.
דרך נוספת לצמצום העוול תחת הדין האישי היא התחשבות בחלוקת זמני השהות. כבודה התעלמה…האם העו"ד של האב העלה זאת? לא יודע.
2. גם בתיק זה האם (עוה"ד איילה תל – פז) מעלה טענות של אלימות, רק מתוך מטרה לצמצם את זמני השהות של האב עם הילדים:
"יודגש כי חוץ מטענות של ה' ועורכת הדין איילה תל פז על אלימות של ת' כנגד ה' וכנגד הילדים, לא נתקלתי בראיות כאלה ואחרות לאלימות זו"
3. האב מבקש לרשום את הקטינים לצהרון ולחייב את האם במחצית עלותו והאֵם מבקשת כי הקטינים ישהו בצהרון רק בימים בהם הם שוהים אצל האב וכי האב יישא במלוא עלות הצהרון.
כב' השופט יחזקאל אליהו, תלה"מ 11324-01-22, חלוקת זמני שהות, הגדרות הוריות ומזונות ילדים מתחת ומעל גיל 6, מיום 04.01.2024.
פסק דין המתאר יפה את העידן החדש בבתי המשפט למשפחה. הדרך עוד ארוכה היא כפי שניתן לראות גם בפסק דין זה, אך השינוי בעשור האחרון חשוב ונהדר:
- לא עוד 'משמורת'. עברנו ל "אחריות הורית משותפת" (שלא קשורה לחלוקת זמני השהות).
- גם אבא הוא הורה. והורתו חשובה לילדיו. אך הוא עדיין צריך להוכיח שמגיע לו.
- במזונות מעל גיל 6 חובה לקחת בחשבון גם את שכר האם. המהות של 919/15 כמובן. במזונות מתחת לגיל 6 נתחשב בזמני השהות של האב עם הילדים.
- לא כל טענה של האם (במקרה שלנו המון טענות…) כנגד הורותו של האב מתקבלת עוד כתורה מסיני.
בחרנו להסביר בפסק דין זה את עמדתנו לחשיבות העצומה בהפסקת השימוש במונח 'משמורת' בראייה של טובת הילד, כאשר המטרה היא למנוע מראש את הויכוחים המרים בין ההורים על מונח מיותר זה.
בסופו של יום נקבעה חלוקת זמני שהות שווה (7/7) ללא מזונות מעל גיל 6.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 21342-06-19, קביעת המזונות של 3 ילדים כאשר אחד מהם נכה, מיום 02.03.20204.
להורים 3 ילדים. חלוקת זמני שהות סטנדרטית של 8/6. ילד אחד קצת מתחת לקו הצדק. ילד אחד נכה.
במזונות הזמניים נקבע שהאב ישלם 2,400 ₪ עבור שני הילדים, על הילד הנכה אין תשלום מזונות עקב הקצבת נכות, ואין תשלום מדור. לאם זה לא מספיק, והיא מבקשת מזונות בסך 9,000 ₪.
כבודה בודקת בצורה יפה את הנתונים, וקובעת שהאב ישלם 450 ₪ עבור כל אחד מהקטינים עד הגיעו של כל קטין לגיל 18 או סיום כיתה י"ב המאוחר ביניהם ( 1,350 ₪) ולאחר מכן 1/3 עד גיל 21, ובנוסף ישלם האב סך של 325 ₪ בגין מדור ודמי מדור (לדעתי בדמי מדור יש לכבודה טעות) עבור שלושת הקטינים. סך הכל ישלם האב 1,700 ₪ במקום 2,400 ₪.
כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 10533-06-21, מזונות 3 ילדים (2 מקבלים קצבת נכות) לאחר מעבר מגורים של האם, מיום 07.03.2024
'הבלאגן' מתחיל לאחר שהאם, באישור בית המשפט, עוברת לגור במרחק של שעה נסיעה. האם עוברת לגור עם בן זוג חדש (לגיטימי כמובן שהיא ממשיכה בחייה, על המרחק אפשר לדון) אבל המרחק מונע מהאב את זמני השהות השווים שהיו עד כה, ונראה שהאב גם מתרגז על אישור המעבר (לגיטימי כמובן). מכל זה נפגעים כמובן הילדים.
מזונות לשלושה ילדים מעל גיל קו הצדק, כאשר 2 מהם מקבלים קצבת נכות עקב אלרגיות (מה שאומר שאין הרבה הוצאות מעבר להוצאות הרגילות וכנראה שמדובר בקצבה זמנית).
לא הבנתי את נושא האין מדור של האם: פוטנציאל/הכנסות התובעת נקבע בגובה של כ-6,500 ₪ בחודש והכנסות הנתבע לרבות פוטנציאל הכנסותיו נקבעו בגובה של 16,800 ₪ בחודש. האב משלם מדור. האם גרה אצל בן הזוג ולא משלמת מדור.
האם הגיוני לקבוע שמעכשיו עד גיל 18 של הילדים לא יהיה לאם תשלום מדור? כמובן שלא. מדוע האם לא משלמת לבן הזוג מדור חלקי? לא ברור. (ניסתה להתחכם עם דירה אחרת של בן הזוג..). לכן, נשאלת השאלה האם הדרך של חישוב הכנסה פנויה הגיונית כאן? הכנסתו הפנויה של הנתבע, לאחר הפחתת הוצאות שכר דירה, תועמד ע"ס של 11,600 ₪ בחודש.
נקבע שהאב ישלם 800 ₪ עבור כל ילד (ללא מדור).
כב' השופט ליאור ברינגר, תלה"מ 48009-10-21, מזונות ילדה מתחת לגיל 6 בהתאם למדרגות חלוקת זמני השהות שקבעו ההורים, מיום 10.12.2023.
כאשר הורים מגיעים לאישור הסכם גירושין בבית המשפט, השופטים בודקים שההסכם תואם את טובת הילד, ובמקרה הצורך מעירים ומתקנים יחד עם ההורים.
נשאלת השאלה: כאשר ההורים מסכימים על זמני שהות כמו במקרה זה, כה מדורגים וללא לינה אצל האב עד גיל 3, וגם אז רק לילה אחד בשבוע, האם על בית המשפט להתערב/לשאול את ההורים האם לעמדתם זוהי טובת הילדים?
האם טוענת שסכום שכר הדירה והוצאות אחזקת המדור שלה הוא 8,000 ₪. כבודו קובע שכר דירה של 6,000 ₪. יפה מאוד! השופטים צריכים לקחת שכר דירה ממוצע והגיוני. מי שרוצה לגור בדירה יקרה יותר יכול, אך על חשבונו!
כבוד השופט ברינגר קובע את סכום המזונות בהתאם למדרגות חלוקת זמני השהות. יפה.
כבוד השופט רן ארנון, תלה"מ 38914-03-22, פסיקת מזונות עבור 4 קטינים, כאשר האב הוא איש צבא קבע שעתיד להשתחרר בקרוב, מיום 31.07.2023.
פסיקת מזונות עבור 4 קטינים, כאשר האב הוא איש צבא קבע שעתיד להשתחרר בקרוב ולקבל פנסיה מהצבא. פסק הדין קבע תקופות שונות לתשלום המזונות.
להורים אחריות הורית משותפת (ברירת המחדל כיום) וחלוקת זמני שהות שווה. 7/7. נקבע, שאין צורך בתשלום מדור והרי כל הורה מלין את הילדים מחצית מהזמן.
גם כאן נקבע סכום מופרז לצרכי הילדים, ובעיקר סכומים מופרזים להוצאות שאינן תלויות שהות. נראה שהלכת ורד 'מתה'…
לא ברור מדוע כבודו מציין את ההלוואות קצרות הטווח שלקחו שני ההורים, ובעיקר אם הוא התחשב בהן. כה מיותר ושגוי!
גם מתחת לגיל 6 כבודו מתחשב בחלוקת זמני השהות השווה בקביעת סכום המזונות. יפה.
כב' השופטת תמר סנונית פורר, תלה"מ 53596-04-21, קביעת מזונות תאומים בני 11, מיום 28.08.2023
פסק דין למזונות תאומים בני 11. בתיק זה מדובר על שתי אמהות.
החלק החשוב מבחינתי בפסק הדין: כבודה רושמת שהמזונות כוללים קניית ביגוד והנעלה לשני הבתים. אישית, בכל תא משפחתי שזה אפשרי בו, כמובן שראוי שכל הורה יקנה לביתו. ששני ההורים יחוו את חווית הקניות עם הילדים. אך לא בכל מקרה זה אפשרי. ויש מקרים שרוצים למנוע מריבות מי יקנה מה, מותגים, כמות וכו'. לכן, מבחינתי החלק החשוב הוא שהנושא רשום וברור. כך מונעים מריבות מיותרות בין ההורים בהמשך הדרך.
ההכנסה הפנויה (לאחר תשלום המדור) של התובעת היא 6,067 ₪ לחודש. ההכנסה הפנויה של הנתבעת היא 9,000 ₪. חלוקת זמני שהות של 7/7. חלוקה שווה.
סכום המדור שונה מהותית, 6000 ₪ לעומת 7,500. כאשר מדובר במקרים בהם ההורים גרים בסמיכות, ואחד ההורים בוחר דירה יקרה יותר מהממוצע באזור המגורים, נוצר מצב בחישוב לפי הכנסה פנויה שבעצם משווים תפוחים לאגסים. זכותו של כל הורה לשכור דירה יקרה יותר, אך לחישוב המזונות יש לקחת שכר דירה ממוצע, ובמקרה זה סכום שווה.
קצבת הילדים תתחלק שווה בשווה בין שתי האימהות. כאן ראוי להסביר שהביטוח הלאומי עדיין לא מוכן לשלם מחצית מקצבת הילדים לכל הורה, ועל ההורים לבצע העברה כספית של מחצית הסכום מההורה המקבל את קצבת הילדים לחשבונו, להורה האחר.
כבוד השופטת, פלאוט, מחוזי מרכז, עמ"ש 2366-06-23, קבלת ערעור האם על מזונות הילדים, מיום 24.12.2023.
בית המשפט מחוז מרכז מסביר שאת יחס משכורות ההורים יש לעשות בהתאם להכנסה הפנויה. כלכלית זה כמובן לא נכון לכל המקרים – למשל כאשר לאחד ההורים אין בשלב זה הוצאות מדור כי הוא גר אצל ההורים ויעבור לשכירות בהמשך הדרך או כששני ההורים גרים באותה עיר/ או עיר אחרת באותה רמת שכירות ושניהם מעניקים מדור ראוי לילדים (לא כמו במקרה שלנו) אך צד אחד בוחר לחיות ברמת חיים גבוהה משמעותית מהשני ולשכור דירה בשכירות גבוה מהממוצע לאזור – אך שופטים הם אנשי משפט ולא אנשי כלכלה. בנוסף, כלל לא בטוח שזה נכון לפי 919/15.
לא מבין איך עוה"ד אורן שפקמן המייצג את האב 'אישר לו' להסכים שבית האם יוגדר רשמית כבית העיקרי 🙁 אך בסופו של יום העו"ד רק מסביר (מקווה שהסביר), הלקוח הוא זה שמחליט.
לכבוד השופטת פלאוט יש לטעמי מספר טעויות בפסק הדין. בטח לגבי הסכום 2,250 לצרכי כל ילד כאשר מדובר על הורים ששכרם נמוך וחלוקת זמני השהות היא 'רק' 4/14.
כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 11276-07-20, מזונות 2 ילדים מעל קו הצדק כאשר יש פערי שכר מהותיים לטובת האב, מיום 07.01.2024.
חלוקת זמני השהות היא 8/6. הכנסה פנויה של האב 30,000 ושל האם 15,000. כל הילדים מעל גיל קו הצדק.
לטעמנו לכבודה יש מספר טעויות בפסק הדין.
כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 37568-02-21, זמני שהות ומזונות ילדים, לשלושה ילדים מעל גיל קו הצדק, מיום 21.12.2023.
אבות צריכים להבין שבעידן של היום זמני שהות זה לא מתי שבא לך…ואם העבודה לא מאפשרת, קובעים חלוקה אחרת שהאב כן יוכל לעמוד בה.
מדובר על תביעה לזמני שהות ומזונות הילדים. כולם מעל גיל קו הצדק. כבוד השופטת שקדי שץ מתעלמת יפה מבקשת האם למשמורת.
מעבר לקבלת ההחלטות הרגילות בתיק, כבודה עושה להורים סדר בנושא זמני השהות הבעייתי (וגם החלק של הוצאות החינוך והבריאות מוסבר ומפורט יפה מאוד, מתוך מטרה שהכל יהיה ברור וימנע ויכוחים בהמשך הדרך), כי כאן מדובר על אב שעובד גם ככונן בעבודה ולכן לא תמיד יכול לעמוד בזמני השהות שנקבעו, מתוך מטרה שלאחר פסק הדין יהיו כמה שפחות ויכוחים בין ההורים בנושא זמני השהות.
חבל שבנושא ההוצאות הבלתי תלויות שהות אין הסבר קצר מה הן כוללות, כך שגם בנושא זה לא יהיו מריבות בהמשך הדרך (בעיקר לגבי הביגוד).
בעידן הנוכחי האב, למרות שיחס ההכנסה הפנויה הוא 70%-30% וגם יחס זמני השהות הוא 70%-30%, ישלם 1,200 ₪ לילד. יגידו לי הקוראים, אז הנה, הסכום דומה לסכומים שנקבעים ברבני, למה אתם נגד הרבני? התשובה היא כמובן שכאן זה סכום שכבר כולל את המדור, וברבני לא…
כבוד השופטת לירון זרבל – קדשאי, תלה"מ 33086-03-21, מזונות שתי ילדות מעל גיל קו הצדק, כאשר יש פערי שכר מהותיים בין ההורים, מיום 19.11.2023.
הויכוח העיקרי בין ההורים הוא לגבי שכרם. יחס השכר. נראה שכבודה בודקת נושא זה לעומק. ככל שניתן.
בפסק הדין יש שוב את הטעויות הרגילות של שופטים רבים. כה חבל. מקווה שעורכי הדין קוראים, לומדים, ויסבירו לשופטים.
האמא ביקשה גם כסף לעוזרת…
בסופו של יום, לאור חלוקת זמני השהות של 8/6 ופערי שכר מהותיים בין ההורים, האב ישלם סך של 1,250 ₪ עבור כל ילדה. העידן החדש. מתחשבים גם בשכר האם, הסכומים יוצאים הגיוניים וצודקים יותר.
כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, תלה"מ 30204-07-20, הגדרה הורית ומזונות שני ילדים, מיום 17.07.2023.
לא אהבתי את התנהלות העו"ד של האם. גם השופטת לא.
ההורים, באמצעות עורכי דינם כמובן – כאילו אנחנו בשנת 2020 🙂 – רבים על המונח משמורת. זורקים בוץ וזבל אחד על השני. כבוד השופטת ואלך-ניסן מסבירה להם שכיום כבר לא משתמשים במונח זה, וקובעת אחריות הורית משותפת כמקובל, ללא קשר לחלוקת זמני השהות כמובן. אולי, אם מראש כבודה היתה עוצרת את המאבק על ההגדרה, לא היה צורך בכל הבוץ והזבל…
להורים שני ילדים, אחת מעל קו הצדק ואחד מתחת. המזונות נקבעו בהתאם. עד גיל 6 ואחרי גיל 6. כרגיל, פערים לא הגיוניים תחת ההלכה הדתית. כבודה מפחיתה את סכום המזונות והמדור מתחת לגיל 6 לאור זמני השהות השווים, ובכך מצמצמת קצת את העוול. לטעמי לא מספיק.
האב יקבל החזר על מזונות ששולמו ביתר. כהרגלנו, דילגנו על החלק של הרכוש.
כב' השופטת תמר סנונית פורר, תלה"מ 3917-04-21, מזונות תאומים בני 6 כאשר יש פערי שכר בין ההורים, מיום 18.10.2022
סוף סוף שופטת משפחה שמסבירה מדוע כה חשוב לרשום להורים מה כלול תחת ההוצאות שאינן תלויות שהות, במטרה למנוע ויכוחים מיותרים בין ההורים בהמשך הדרך. נהדר! ככל שאני מכיר וזוכר, פעם ראשונה. מקווה שעורכי הדין ידעו להשתמש בנושא.
מרגיז לראות את הדיון בסעיף 62 על המונח "בית עיקרי" כה מיושן. כה מלחמתי. כה מיותר כיום.
כב' השופטת ענת אלפסי, תלה"מ 67744-02-20, תשלום מזונות מהאם לאב, מיום 29.11.2023
כמה מזונות תשלם האם לאב? בעבר (ברבני החשוך עד היום…כן, ברבני כך זה גם כאשר הילד גר רק אצל האב) אמא לא הייתה משלמת מזונות לאב. כיום, לפחות בבתי המשפט למשפחה, ורק לילדים מעל גיל קו הצדק (גיל 6), הנושא אינו מגדרי עוד.
בתיק זה פעלו גם לחידוש הקשר בין האם ילדים, לשמחתנו הצליח, ולכן האם תשלם מזונות לאב (1,000 ₪), ותמשיך לרכוש לילדים דברים בסכום של 400 ₪ לחודש, דבר שיחזק את הקשר. אחלה.
"עיון בנספח 5 לתצהירה מעלה כי מדי חודש רכשה עבור הילדים ביגוד, ציוד מחשבים, וציוד סלולר בסכומים העולים על 500 ₪ לחודש. למרבה הצער, מדובר באחד האמצעים בהם היה עליה לנקוט על מנת לגייסם לקשר ולרכוש את אמונם. שעה שמדובר בנערים מתבגרים יש לאפשר לה להמשיך ולעשות כן".
סעיף 58 בפסק הדין קצת מוזר לי. כולי תקווה שזה לא כי במקרה זה האם היא זו שמשלמת את המזונות.
כב' השופט יהורם שקד, תמ"ש 67407-07-20, מזונות ילד בן 11.5 כאשר זמני השהות רחבים ולהורים לא חסר, מיום 04.12.2023.
מזונות ילד בן 11.5. מעל גיל קו הצדק. להורים לא חסר. זמני שהות 8/6, אך בלי לינה בשבת אצל האב. לא ברור למה.
החלק המעניין בפסק הדין הם סעיפים 28-29. במקרה נקודתי ומיוחד זה האם, תחזיר לאב את כל הכספים ששולמו עד כה עבור המזונות. 3 שנים.
מודה שלא הבנתי את התנהלות האם. נקבע שבתא משפחתי זה לא יהיו מזונות. ההוצאות המשתנות יהיו ביחס שווה. לאור התנהלות האם, היא תשלם לאב הוצאות משפט בסך 15,000 ₪!
כב' השופט ליאור ברינגר, תלה"מ 37928-03-21, מזונות ילדה מתחת ומעל גיל 6, מיום 28.11.2023
מזונות ילדה מתחת ומעל לקו הצדק. ראו את ההבדל בסכומים. העוול המגדרי תחת ההלכה היהודית מרתיח!
החלק החשוב בפסק דין זההוא שבקביעת סכום המזונות והמדור מתחת לגיל 6 יש התחשבות מלאה בזמני השהות אצל האב!
לנושא יש פסקי דין רבים, כולל במחוזי, וחשוב שעורכי הדין ישתמשו בהם כי לא כל השופטים זוכרים לפסוק בהתאם.
כבודו התעצל, עיגל פינה, ולא חישב את מזונות הילדה בנפרד, עד גיל 6 ומעל גיל 6. לקח את צרכי הילדה כסכום המזונות גם מתחת לגיל 6. 2,110 ש"ח במקום 1,600 ₪. בעיה…
כבודו, בניגוד לפסיקה, שכח להוסיף את קצבת הילדה להכנסת האם, בטח לחישוב המזונות לאחר גיל 6.
כב' השופטת מירה רום פלאי, תלה"מ 39830-09-20, הגדרה הורית ומזונות שני הילדים כאשר האב בעל ממון, מיום 27.11.2023.
פסק דין בו יש אמירות יפות של כבוד השופטת מירה רום פלאי.
הדיון בשאלת ה"משמורת" הוא דיון עקר במובנים רבים. מדובר במונח יציר הפסיקה שכבר אינו שגור ורווח בהיבטים רבים של השיח המשפטי הנוהג ואף הוצא, הלכה למעשה, מתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א – 2020.
מספר צווי ההגנה – כולל על ניסיון לאונס מעשים מגונים והטרדה מינית – שהוגש בתיק מוזר, בטח לאור זאת שנראה שבכולם ההורים הגיעו להסכמות והם נמחקו.
להורים שני ילדים. האב עשיר. לא רשום לנו מהו שכרו, גם כי האב ניסה להסתיר את הנתונים, אך אין ספק שמצבו הכליל טוב מאוד. ושל האם לא.
ההורים חתמו על הסכם ממון בו נרשם שאם ההורים יתגרשו, לצורך החישוב של שכר האב יקחו 150% מהשכר הממוצע במשק.
כבודה מציינת לנושא זה: "אין בהסכם הממון כדי לפגוע בזכויות הקטינים, בהתאם לסעיף 33 להסכם. הקטינים אינם צד להסכם ועל כן אינם כבולים להסכמת הוריהם".
סעיף 71 מעניין וחשוב. האב מבקש שלא יהיו מזונות והוא ישלם את כל שאר ההוצאות על הילדים. כבודה מציינת: "אלא שקביעה על פיה האב יישא במאה אחוז מהוצאות הקטינים, תפגע במערכת היחסים בין האם לקטינים, תכרסם בהורותה של האם, תעניק שליטה מוחלטת של האב בחיי הקטינים ללא התחשבות במקומה של האם, תפר את האיזון בין שני ההורים, ובסופו של יום, תזיק לקטינים ולחוסנם הרגשי". שיקול מעניין וחשוב!!
סעיף 47 משעשע: בעדותה לא ידעה להשיב האם מה מתוכם עבור צרכים הכרחיים, אלא הפנתה לרשימת הצרכים שנערכה בעצת עורכות דינה J
האב ישלם הוצאות של 59,000 ₪.
כב' השופטתתמר סנונית פורר, תלה"מ 34991-04-21, מזונות ילדים מתחת ומעל גיל 6 כאשר בין ההורים יש פערי שכר, מיום 13.04.2023.
מזונות שני הילדים מתחת מעל גיל 6 (העוול המגדרי) כאשר יש פערי שכר בין ההורים וזמני השהות לא שווים.
- ראו כמה זמן לקח עד מתן פסק הדין? לא ראוי!
- כבודה, כמו כל השופטים, טועה בנושא חלוקת ההוצאות המשתנות (לשעבר מחציות).
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 57919-05-19, קביעת חלוקת זמני השהות ומזונות הילדים מעל גיל 6, מיום 18.11.2023.
למה תיק משפחה צריך לקחת כמעט 5 שנים? השופטים לא מבינים כמה נזק זה גורם?
בתיק זה נקבעו זמני שהות שווים, אין החלטה לקביעת הגדרה הורית שזאת הדרך הנכונה כיום, ולאור זאת ששכר ההורים דומה והילדים מעל גיל 6 גם לא נקבעו מזונות.
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 17791-01-22, מזונות 2 ילדים מתחת לקו הצדק כאשר זמני השהות עם האב מצומצמים ושכר האם גבוה מהותית משכר האב, מיום 11.10.2023
שני הילדים מתחת לגיל קו הצדק. בגלל המרחק הרב בין ההורים זמני השהות עם האב מצומצמים (מה שצריך להגדיל את סכום המזונות). שכר האם גבוה מהותית משכר האב (מה שצריך להקטין את סכום המזונות). האב נשאר עני מרוד, אך לא בטוח שיש לשופטת ברירה 🙁
גם בפסק דין זה לא מוסבר מה ההוצאות שאינן תלויות שהות כוללות, דבר שייתכן ויביא בהמשך הדרך לוויכוחים בין ההורים מה כלול בסכום זה לעומת המחציות. חבל.
כבודה ממשיכה להסביר את נושא השוויון המגדרי מתחת לגיל 6 ומחלקת את צרכי הילדים להכרחיים ולא הכרחיים: "בהתאמה, פרשנות מצמצמת של מושג הצרכים ההכרחיים עולה בקנה אחד ערך השוויון, באופן טבעי – עת צרכים לא יחשבו הכרחיים, תהיה התחשבות בהכנסות שני ההורים (מכוח דיני הצדקה), ותיושם מדיניות עקרון שוויון מגדרי".
כבודה עושה עבודה נאה בסעיף 47.
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 42923-11-20, מזונות ילדים מתחת ומעל גיל 6 כאשר שכר האם נמוך, מיום 03.04.2023.
קביעת מזונות 3 ילדים כאשר שכר ההורים (בעיקר האם) נמוך. 2 ילדים מתחת לקו הצדק, אחד מעל.
כבודה קובעת את צרכי כל אחד מהילדים על 1,600 ₪, ומציינת ש "מתוך סכום זה אני אומדת את הצרכים ההכרחיים של הקטין י' סך 1,200 ₪ לחודש וצרכים שאינם הכרחיים סך 400 ₪".
כבודה מציינת לגבי הילד מתחת לגיל 6:
"פרשנות מצמצמת של מושג הצרכים ההכרחיים עולה בקנה אחד ערך השוויון, באופן טבעי – עת צרכים לא יחשבו הכרחיים, תהיה התחשבות בהכנסות שני ההורים (מכוח דיני הצדקה), ותיושם מדיניות עקרון שוויון מגדרי". זה אומר שהסכום של ה 400 ש"ח הוא לא מגדרי, ומתחלק בין שני ההורים (לא שווה בשווה).
גם בפסק דין נקבע סכום מופרז של 500 ₪ להוצאות שאינן תלויות שהות, ולא מוסבר מה הן כוללות, דבר שייתכן ויביא בהמשך הדרך לויכוחים בין ההורים מה כלול בסכום זה לעומת המחציות. חבל.
כב' השופטת ענת אלפסי, תלה"מ 40343-03-20, קביעת סכום המזונות כאשר 2 ילדים חיים אצל האב ו 2 ילדים אצל האם, מיום 26.09.2023.
האם המטרה בתשלום מזונות ילדים היא שבשני הבתים יהיה סכום שווה לחלוטין בפתיחת החודש?
מקרה זה הוא דוגמא טובה לכך שאת תשלום המחציות צריך לחשב רק לאחר תשלום המזונות.
כבודה עושה סלט בנושא ההוצאות החריגות (חינוך ובריאות), דבר שייתכן ויביא למריבות בין ההורים. מיותר.
מדובר בארבעה ילדים, שתי הבנות אצל האם ושני הבנים אצל האב. זמני שהות שווים.
כל הורה נדרש לממן צרכי הילדים המתגוררים אצלו מתוך הכנסתו הפנויה, כאשר את ההפרש יעביר ההורה שהכנסתו גבוהה יותר להורה שהכנסתו נמוכה יותר.
משעה שנמצא כי הכנסתו הפנויה של האב עומדת על 5,000 ₪ ושל האם על 1,000 ₪, כאשר צרכי כל ילד או ילדה 1,500 ₪, על האב להעביר לאם 2,000 ₪ לחודש.
כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 12672-12-21, מזונות ילדה בת 8 כאשר יש פערי שכר מהותיים בין ההורים (לאמא נקבע פוטנציאל השתכרות) וזמני שהות שווים, מיום 10.09.2023.
פסק דין למזונות ילדה בת 8 כאשר יש פערי שכר מהותיים בין ההורים (לאמא נקבע פוטנציאל השתכרות) וזמני שהות שווים. בחרנו לרשום בהרחבה את ההערות שלנו, הטעויות לטעמנו, בתקווה שבעתיד…למרות שכבודה חוזרת על אותן טעויות פעם אחר פעם. בקיצור, לא קוראת את עמדתנו 🙂
מאוד מוזר ששופטי מחוז צפון לא מזכירים, ולא פועלים, לפי פסק דינו של כבוד השופט ג'יוסי בעמ"ש 59345-11-22. ואיך עורכי הדין לא מזכירים אותו בסיכומים ולא משתמשים? פשוט לא מובן.
שוב ושוב שופטי מחוז חיפה חוזרים על הטעות של חלוקת סכום צרכי הילדים להוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות בחלוקה של חצי חצי. קובעים סכום מופרז ולא הגיוני לסכום של ההוצאות שאינן תלויות שהות. כנראה כי חצי קל לחשב…פשוט הזוי.
אני מאוד אוהב את החלק של המחציות בו שופטי חיפה, בעיקר, עושים סדר יפה לכל נושא ההוצאות החריגות ומונעים מריבות מיותרות. ומכאן נשאלת השאלה מדוע לא לרשום תחת ההוצאות שאינן תלויות שהות, שלרוב דומות מאוד למחציות, מה כלול בהן על מנת למנוע מריבות בין ההורים? חבל.
כבודה, כהרגלה, שכחה להוסיף את סכום קצבת הילדה להכנסת האם. או להפחית את מחצית הסכום מסכום המזונות.
כב' השופטת תמר סנונית פורר, תלה"מ 63274-06-20, למרות פערי השכר לטובת האב, לאור זאת שהילדים שוהים במשך כל ימות השבוע עם האב למעט במוצ"ש, האם תשלם לאב סכום של 570 ₪ לחודש עבור כל ילד, מיום 28.07.2023.
שומו שמיים, בתיק זה אמא משלמת מזונות לאבא. במידה והתיק היה מתנהל ברבני, כמובן שלא היו פוסקים מזונות מהאם לאב. ברבני אין כזאת חיה שאם תשלם מזונות.
סכום הצרכים שאינם תלוי שהות נקבע על 400 ₪ לילד. לפחות לא הסכומים הלא הגיוניים של מחוז חיפה! אבל מה כלול בהוצאות אלו? למה לא לרשום זאת כמו שרשום כה יפה לגבי המחציות על מנת ששני ההורים ידעו וזאת ובכך למנוע ויכוחים מיותרים?
כיום שוהים הקטינים במשך כל ימות השבוע עם האב למעט במוצ"ש עת שוהים עם האם. לכן, האם תשלם לאב סכום של 570 ₪ לחודש עבור כל ילד.
כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 56021-10-21, זמני שהות ומזונות שני ילדים מעל גיל 6, מיום 13.08.2023.
החלק המעניין בפסק דין זה הוא נושא המזונות. על נושא הרכוש דילגנו כהרגלנו.
מאוד מוזר ששופטי מחוז צפון לא מזכירים, ולא פועלים, לפי פסק דינו של כבוד השופט ג'יוסי בעמ"ש 59345-11-22. ואיך עורכי הדין לא מזכירים אותו בסיכומים ולא משתמשים? לא מובן.
שוב ושוב שופטי מחוז חיפה חוזרים על הטעות של חלוקת סכום צרכי הילדים להוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות בחלוקה של חצי חצי. כנראה כי חצי קל לחשב…פשוט הזוי.
כבודה שכחה להוסיף את סכום קצבת שני הילדים להכנסת האם.
אני מאוד אוהב את החלק הזה בו שופטי חיפה, בעיקר, עושים סדר יפה לכל נושא ההוצאות החריגות ומונעים מריבות מיותרות.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 60192-07-19, חלוקת זמני שהות, מזונות מעל גיל 6 ודרך שונה לנושא המחציות, מיום 05.07.2023.
הסעיף היפה והחשוב בפסק הדין הוא סעיף 55. (גם 51).
- "יובהר כי לא נעלמו מעיני טענות האם כי במהלך שנות הנישואין הייתה היא זו שנשאה בטיפול ובאחריות על הקטינים באופן כמעט מוחלט והיתה ההורה הדומיננטי בטיפול ודאגה לצרכהם של הקטינים בעוד לטענתה האב כמעט ולא היה מעורב, עם זאת דומה כי בלא מעט משפחות בארץ (ואולי גם מחוצה לה) במהלך הנישואין אחד ההורים, ולעיתים האם, הוא הגורם הנושא ברוב האחריות על צרכי הילדים והטיפול בהם בעוד בן הזוג השני מטפח קריירה ונושא באופן מופחת בנטל היומיומי בטיפול בקטינים. אך עם סיום חיי הנישואין לעיתים רבות ההורה שהיה פחות מעורב הופך למעורב יותר וחולק באחריות שווה או דומה לאחריות בה נשא או נושא ההורה השני. במשפחות רבות החלוקה אינה שוויונית לחלוטין ועם זאת שני ההורים משמעותיים מאד ונושאים כל אחד בנטל גידול הילדים. דומה כי כיום לכל אחד מההורים מקום משמעותי וחשוב וכל אחד מהם ממלא תפקידים מסויימים ונושא באחריות ובנטל".
עצוב לקרוא כמה נזק נגרם לילדים ממריבות ההורים. כבודה עושה עבודה נאה בניסיונות לשמור על טובת הילדים: חלוקת זמני השהות נשארת ללא שינוי, סכום המזונות משתנה ל 500 ₪ לילד (כולם מעל גיל 6 כמובן) ויש הסדר מיוחד למחציות. בדיוק על זה נאמר כל משפחה היא עולם ומלואו.
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 5141-01-22, קביעת מזונות לשני ילדים מכל גיל 6, מיום 23.03.2023.
לדעתי יש לכבודה מספר טעויות בחישוב סכום המזונות.
לגבי סכום צרכי הילד: האם השופטים מחיפה לא מכירים את הפסיקה של מחוזי חיפה? פשוט מגוחך: ביום 13.02.2023 בעמ"ש 59345-11-22קבע בית המשפט המחוזי חיפה – בהרכב השופטים סארי ג'יוסי [אב"ד], עפרה אטיאס ומאזן דאוד – שהסכום 2,250 שקבע מחוזי מרכז אינו מתאים למחוז חיפה!
כאשר רואים את הכנסות ההורים במקרה זה, בעיקר של האם, מובן מאליו שזה הזוי!
שאלה נוספת היא האחוז אותו קובעים השופטים עבור הוצאות שאינן תלויות שהות. גם כאן הסכום גבוה ולא הגיוני. ושוב לא רשום לנו מה הוא כולל!
הסעיף הקצת מצחיק וקצת עצוב: סעיף 17.
כב' השופטת הילה גלבוע, תלה"מ 55666-10-20, קביעת מזונות 2 ילדים מעל גיל 6, מיום 08.05.2023.
לטעמי יש לכבודה טעות בחישוב המדור. וטעות נוספת בחישוב המזונות תלוי השהות.
השאלה העיקרית אשר עולה מקריאת פסק הדין היא האם השופטים, בעיקר אלו שלא ממחוז מרכז/תל אביב – בהם לרוב ההוצאות על צרכי הילד גבוהים משאר המחוזות – לא מכירים את הפסיקה של מחוזי חיפה? בוחרים בכוונה להתעלם ממנה? לא ברור. אך חבל: ביום 13.02.2023 בעמ"ש 59345-11-22קבע בית המשפט המחוזי חיפה – בהרכב השופטים סארי ג'יוסי [אב"ד], עפרה אטיאס ומאזן דאוד – שהסכום 2,250 שקבע מחוזי מרכז אינו מתאים למחוז חיפה!
שאלה נוספת היא האחוז אותו קובעים השופטים עבור הוצאות שאינן תלויות שהות. גם כאן הסכום גבוה ולא הגיוני.
הסעיף הקצת המצחיק: 24.
פסק הדין בתלה"מ 55666-10-20 על פסק הדין הוגש ערעור שהתקבל. האב ישלם 500 ש"ח עבור שני הילדים יחדיו.
כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, תלה"מ 26873-11-20, מזונות 4 קטינים מעל גיל 6, מיום 14.05.2023.
החלק החשוב בפסד דינה של כבוד השופטת ואלך-ניסן הם סעיפים 66-67 והאמירה החד משמעית לעורכי הדין למשפחה להפסיק עם הדרישה לסכומי מזונות מוגזמים! וכאן אף נפסקו הוצאות על האם בסך 7,000 ש"ח. יופי!! הגיע הזמן.
האם גרה עם בן זוג ולכן האב ישלם 25% מדור. סעיף 82.
כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 52501-08-22, קביעת מזונות הילד מתחת ומעל גיל 6, מיום 10.05.2023.
פסק דין הזוי ששווה להגיש עליו ערעור. מזמן לא קראתי פסק דין למזונות ילדים עם כל כך הרבה שגיאות כה בסיסיות. חבל.
כבוד השופטת שירלי שי, תלה"מ 33568-04-20, הגדרה הורית, זמני שהות ומזונות, מיום 07.03.2023.
כל הכבוד לעוסית שעומדת מול עורכי הדין ודואגת לטובת הילדים!
כהרגלנו, נדלג על נושא הרכוש ונתמקד בילדים. הגדרה הורית, זמני שהות ומזונות.
האם מנסה שהגדרה ההורית שלה תהיה עדיפה על הגדרתו של האב…העוסית והשופטת לא מאפשרות לה! יפה מאוד! זמני השהות בתא משפחתי זה שווים. 7/7.
שימו לב לסכום ההוצאות הגבוה שקובעת כבודה בכל סעיף וסעיף.
נקבע שבתא משפחתי זה אין צורך בתשלום מזונות. כרגע שכר האם כמעט כפול משכר האב. אך שכר האב יעלה בעתיד. האב גם לא הגיש בקשה למזונות. די מוזר. אבל הבנתי שכן הגיש וזה לא נרשם.
כבוד השופט רן ארנון, תלה"מ 21922-11-20, מזונות לשני ילדים מעל גיל 6 בזמני שהות שווים, מיום 13.04.2023.
האב מבקש להרחיב את זמני השהות מ 8/6 ל 7/7. בקשתו, באין מניעה לכך, וגם לאור זאת ששני ההורים גרים באותו הקיבוץ, מתקבלת.
לנושא המזונות, בצדק נקבע לאב כושר השתכרות (לא עובד במשרה מלאה). האם סכום המזונות צודק? כמו תמיד, כל אחד ודעתו. לי נראה שכבודו פשוט התעצל…
נראה שלא כל אנשי המקצוע הבינו את ההגדרות החדשות.
האם הגישה את התביעות בנובמבר 2020!! כמעט שנתיים אחרי זה יש דיון הוכחות, ופסק הדין ניתן רק עכשיו. אפריל 2023. שנתיים וחצי אחרי הגשת התביעות! נזק עצום לילדים ולהורים כאחד!
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 33578-05-21, קביעת מזונות הילדה – מתחת ומעל גיל 6 – כאשר כל נטל הגידול הוא רק עם האם, מיום 12.02.2023.
בשלב זה האב כלל לא נפגש עם הילדה. כל נטל הגידול על האם.
החלק החשוב והמעניין בפסק הדין הראוי של כבוד השופטת גורביץ עובדיה הוא החלוקה של צרכי הילדה להכרחיים ולא הכרחיים, והקביעה שהאב ישלם רק את מלוא הצרכים ההכרחיים (כנראה עקב הסכום הנמוך ששני ההורים מרוויחים). 1,300 ₪. סכום זה כולל אחזקת מדור, אך לא כולל מדור. ראו בנושא זה גם תלה"מ 16838-11-19. כמובן שמעל גיל 6 יש הפחתה קלה.
כמו בפסק הדין הקודם שהפצנו, אהבתי את החלק האחרון, ההסבר הארוך והמפורט לנושא ההוצאות המשתנות. הלוואי וכך זה היה בכל פסק דין.
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 28306-09-20, קביעת מזונות הילד – מתחת ומעל גיל 6 – כאשר כל נטל הגידול הוא רק עם האם, מיום 13.03.2023.
פסק דין ראוי ביותר של כבודה. משמח. אני הכי אהבתי את החלק האחרון, ההסבר הארוך והמפורט לנושא ההוצאות המשתנות. הלוואי וכך זה היה בכל פסק דין.
כבודה אף מעמיקה ובוחנת היטב את הכנסות ההורים, ומראה ששניהם משקרים לבית המשפט ולביטוח הלאומי.
כמו כן, בראייה של טובת הילד והקשר שלו עם האב, כבודה נותנת תמריץ לאב (הפחתת סכום המזונות מעל גיל 6) אם זמני השהות יורחבו בעתיד.
כבוד השופטתרותם קודלר עיאש, תלה"מ 5214-04-20, קביעת סכום המזונות לשני ילדים מעל גיל 6 כאשר אחד בפנימייה, מיום 28.09.2022.
להורים שני ילדים. אחד מהם בפנימייה. שכר ההורים, בעיקר האב, מאוד גבוה. על הילד בפנימייה לא נקבע תשלום מזונות, על הילדה נקבע סכום של 860 שח ושאין צורך בתשלום מדור.
החלק המוזר בפסק הדין הוא נושא ה"הוצאות ממעגל הצרכים השני". דמי כיס לילדים.
גם בפסק דין זה עולה השאלה העקרונית האם החישוב צריך להיות לפי יחס הכנסות ההורים לפני תשלום המזונות או אחרי התשלום. כלכלית כמובן שזה צריך להיות לאחר תשלום המזונות, אך השופטים התרגלו ואף עו"ד כנראה לא מסביר להם…
כב' השופט פליקס גורודצקי, תלה"מ 5437-08-20, קביעת מזונות של ילדה מעל גיל 6 וילד מתחת לגיל 6 כאשר שכר ההורים דומה וחלוקת זמני השהות היא 30/70, מיום 30.01.2023.
החלק החשוב בפסק הדין הוא סעיף 61: כאשר האם עוברת לגור עם בן זוג (במקרה שלנו מתחתנת מחדש), תשלום המדור של האב מופחת בחצי. כמובן שזה לא אוטומטי וצריך להגיש בקשה להפחתת המזונות.
כהרגלנו, הדגשנו עוד מספר דברים חשובים וטעויות של כבודו בפסק הדין.
כבוד השופטים סארי ג'יוסי [אב"ד], עפרה אטיאס, מאזן דאוד, עמ"ש 59345-11-22, פסק דין בו אמירות מאוד חשובות לנושא המזונות והחזרת התיק חזרה לבית המשפט, מיום 13.02.2023.
פסק דין עם אמירות מאוד חשובות לנושא מזונות ילדים!
- על בית המשפט למשפחה לעשות עבודתו נאמנה (ולא להתעצל…), לדרוש מהצדדים את כל המסמכים והמידע הדרושים לו, ולהימנע ככל הניתן בשימוש באומדנים כאלו ואחרים על מנת לקבוע את מזונות הילדים!
- אין להשתמש בסכומים (השגויים…) שקבע בית המשפט המחוזי מרכז לקביעת צרכים מינימליים לילד שחי בחלוקת זמני שהות רחבה/שווה בשני בתי הוריו (2,250 ₪), והרי אין צורך להכביר מילים על ההבדלים המשמעותיים שקיימים בעלויות המחייה באזור המרכז לבין אלו באזור חיפה והצפון, מה גם שקיים בנמצא מספר לא מבוטל של פסקי-דין, שניתנו בבית המשפט המחוזי בחיפה ושעליהם להנחות, מקל וחומר בסוגיות של דמי-מזונות, את בתי המשפט לענייני משפחה זה.
סוף סוף! עשרות פעמים כתבנו כמה ההחלטה של מחוזי מרכז שגויה כלכלית – בכך שהסכום 2,250 ש"ח כולל בתוכו את הוצאות החזקת המדור במקום לקבוע סכומים נפרדים והרי לא בכל תא משפחתי יש הוצאות החזקת מדור, ויותר חשוב: שאסור לקבוע סכום אחיד כאומדן לכל המחוזות ולכל המשפחות!!
לסיכום נקודה חשובה זו: יש לקבוע את צרכי הילדים – נניח 1,600 ₪ לחלוקת זמני שהות לא רחבה וכ- 1,800 ש"ח לחלוקת זמני שהות רחבה – והכל בהתאם למאפיינים של אותו תא משפחתי ולא כאומדן, כלומר הסכום יכול להיות גם 1,300 ₪ כאשר שכר ההורים מאוד נמוך כמו בפסק הדין בתלה"מ 16838-11-19 או 2,000-2,500 ₪ ומעלה במקרים בהם להורים השתכרות גבוהה מאוד – ושהסכום להוצאות החזקת מדור יתווסף, במידת הצורך, בנפרד.
- בפסקי דין רבים, בעיקר במחוז חיפה, השופטים קובעים – שוב כאומדן – שאת צרכי הילדים יש לחלק באופן שווה בין צרכים תלוי שהות לצרכים שאינם תלוי שהות. (כנראה נוח להם בחישובים…) נקבע כי "מקובלת עלינו טענת המערער לפיה, ככלל, הצרכים תלויי שהות גבוהים מאלה שאינם תלויי שהות".
גם כאן, הסברנו פעמים רבות את הטעות הכלכלית בקביעת חלוקה שווה בין צרכים תלוי שהות לצרכים שאינם תלוי שהות. והנה זה מובן ומתקבל סוף סוף!! החלק של ההוצאות שאינן תלויות שהות הוא נמוך מאוד, ואת רובו ניתן להכניס למחציות וזהו.
בסופו של יום התיק הוחזר לבית המשפט קמא (פעם שנייה!) על מנת שכבודה תבחן שוב את כל הדרוש על מנת לקבוע את מזונות הילדים, ככל הניתן לא בדרך של אומדנה!
כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 44969-05-21, קביעת תשלום המזונות לשתי ילדות מעל גיל 6 כאשר זמני השהות שווים ויש פערים מהותיים בשכר ההורים, מיום 30.01.2023.
החלק המשמח בפסק הדין הוא שלאחר שהיו זמני שהות מאוד מצומצמים בין האם לילדות, הקשר חודש וכיום יש חלוקת זמני שהות שווה. נהדר.
בפסק הדין יש חישובים מספריים המסבירים את דרך חישוב סכום המזונות. יפה מאוד!
יחד עם זאת, לטעמנו יש בפסק הדין מספר טעויות בסיסיות בחישובים/בהשקפה. חבל. לנו נראה שכבודה חיפשה דרכים "לנפח" את סכום המזונות בגלל פערי השכר המהותיים. לטעמנו עדיף היה אם כל החישובים וההסברים היו נכונים, ללא ניפוחים וללא טריקים ושתיקים, ואז, בסוף, היה הסבר שבגין פערי השכר האב ישלם עוד x ₪. הרבה יותר טוב והגיוני.
דיון נוסף הוא האם חלוקת ההוצאות המשתנות צריכה להיות לפי יחס שכר ההורים או שווה בשווה.
כב' השופטת ענת הלר-כריש, תלה"מ 40015-07-20, קביעת מזונות לשתי תאומות בנות 4, מיום 26.12.2022
כהרגלנו, נדלג על החלק של הרכוש ונעבור ישירות לסעיף 32.
האם פשוט משקרת לבית המשפט לא בושה, פעם אחר פעם! גם בקשר להכנסות שלה וגם על נושא המדור. מדהים לקרוא. עצוב לקרוא. לפחות בפסק דין זה חטפה על זה הוצאות. 25,000 ₪.
שכר ההורים שווה/דומה, חלוקת זמני השהות היא 8/6. עד גיל 6 לכבודה אין ברירה והאב ישלם 900 ₪ עבור כל ילדה – יש כאן התחשבות נאה בזמני השהות של הבנות עם האב.
מעל גיל 6 אין תשלום מזונות. שאלו אותי בקבוצת הפייסבוק שלנו אבל אם יש הבדל בזמני השהות מדוע אין מזונות? ראשית, זה זניח. 2 ימים בחודש. שנית, במקרה נקודתי זה כבודה כתבה שהאם תקבל את קצבת התאומות וזה "יכסה" את ההפרש.
כב' השופטתציפי כהן אביטן, תלה"מ 64659-02-22, קביעת מזונות הילד מספר שנים לאחר אישור הסכם הגירושין, מיום 17.01.2023
להורים ילד אחד יליד 2013. בזמנו חתמו על הסכם גירושין ברבני בו נקבע שהאב ישלם 1,250 ₪. האב בקושי נפגש עם הקטין. עצוב.
האם הגישה בקשה חדשה לקביעת המזונות בשם הקטין. לא צריך להוכיח שינוי נסיבות…
כיום הילד מעל גיל 6. יחס שכר ההורים 70/30. האב ישלם 1,850 ₪ (במקום 1,250 ₪ לפי ההסכם גירושין) + 70% מההוצאות המשתנות (הוצאות חינוך היו כלולות לפי ההסכם בסכום של ה 1,250 ₪).
כבוד השופטת אפרת שהם דליות, תלה"מ 66980-12-20, מזונות שני הילדים כאשר האב בחר לא לראותם, מיום 15.08.2022
האב עבר למרכז, חי עם אשתו החדשה, האם והילדים נשארו בדרום. האב בחר שלא לראות את הילדים כלל, אז שישלם!
כב' השופטת ענת הלר-כריש, תלה"מ 27386-01-21, חלוקת זמני שהות, אחריות הורית ומזונות הילדים, מיום 17.10.2022.
להורים שני ילדים מעל גיל קו הצדק. העו"ד של האם מבקשת משמורת לאם, ויוצרת בכך מלחמות ומאבקים בהתאם. חבל. מיושן ומיותר.
בהמשך העו"ד של האם מבקשת שהילדים יהיו באחריות הורית רק שלה. חוסר הבנה של השינוי החשוב:
"יש לקבוע שהילדים יהיו באחריותה ההורית של התובעת וישהו עם הנתבע פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני". הסבר: אין כזה דבר באחריות של אחד ההורים בלבד, אלא אם מדובר על שלילת אפוטרופסות. חבל שחלק מעורכי הדין טרם מבינים זאת וממשיכים בדרך המאבק.
נקבעה חלוקת זמני שהות של 8/6 עוד לפני הגשת התסקיר. ללא תשלום מזונות.
חבל שמתן פסק הדין לקח כמעט שנתיים.
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 16838-11-19, מזונות 3 ילדים מעל גיל קו הצדק כאשר שכר שני ההורים מתחת לשכר המינימום וזמני השהות של האב עם הילדים מאוד מצומצמים, מיום 18.08.2022.
פסק דין נאה של כבודה.
להורים 3 ילדים מעל קו הצדק לחישוב מזונות. שכר ההורים מאוד נמוך (שניהם מתחת לשכר המינימום) וכבודה קובעת את צרכי הילדים "רק" על 1,300 ₪ לילד. יפה שאין קיבעון מחשבתי, אך ייתכן שגם סכום זה גבוה לתא משפחתי זה. לאב זמני שהות מאוד מצומצמים עם הילדים.
בסופו של יום האב ישלם בשלב זה (בקרוב הבת מתגייסת) 2,700 ₪ מתוך הכנסה פנויה של 4,000 ₪, אך האב כלל לא מגדל את הילדים. בעיה להתגרש כאשר שכר שני ההורים כה נמוך…
ההסבר לחלק של ההוצאות המשתנות מרשים! הלוואי וכך זה היה נרשם בכל פסק דין למזונות. מונע את רוב המריבות מראש.
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 34699-10-20, מזונות מתחת ומעל גיל 6, מיום 30.08.2022.
פסק דין למזונות. להורים שתי בנות. אחת מתחת לקו הצדק והשנייה מעל קו הצדק. חלוקת זמני השהות שווה, ויחס שכר ההורים כמעט שווה.
פסק דין המראה היטב את העוול הנורא במזונות ילדים מתחת ומעל גיל 6. עד מתי? מתי כבר יגיע תיק כזה לעליון?
לטעמי בהסבר ובחישוב המזונות עד גיל 6 יש סלט. לא ברור מה כוונת כבודה והיא לא עושה סדר. חבל.
ראשית, נזכיר כי בע"מ 919/15 שינה מהותית את חישוב המזונות מעל גיל 6, אך השופטים לא הסכימו לדון בנושא העקרוני של מזונות מתחת לגיל 6 – ועד גיל 6 דבר לא השתנה! זה אומר שעד גיל 6 אנחנו מדברים על צרכים הכרחיים (הכל על האב) ובמקרים נדירים צרכים לא הכרחיים, בעוד מעל גיל 6 אנחנו מדברים על צרכים מלאים, תלויי שהות ולא תלויי שהות.
- יש כאן טעות בסיסית של כבודה, והרי היא 'שכחה' להתחשב בחלוקת זמני השהות השווה ובהוצאות שהאב מוציא באופן ישיר בימים שלו בסכום הצרכים ההכרחיים! וזאת אחרי שהיא הסבירה נושא זה כה יפה לגבי מדור. ראו בנושא בהרחבה כאן. מדוע עורכי הדין לא מסבירים זאת בדיונים ובמסמכים המוגשים לבית המשפט?
- את נושא המדור על גיל 6 לא הבנתי. האם כבודה שכחה להטיל על האב את עלות המדור עד גיל 6 (שוב, החלקית, לאור זמני השהות השווים) או שאין צורך בתשלום מדור בגלל התשלום משכנתא?
ההסבר לחלק של ההוצאות המשתנות מרשים! הלוואי וכך זה היה נרשם בכל פסק דין למזונות. מונע את רוב המריבות מראש.
כבוד השופטת מירה רום פלאי, תלה"מ 16962-02-21, מזונות שני ילדים מעל גיל 6 בזמני שהות שווים ופערי שכר מהותיים לטובת האב, מיום 22.09.2022
השאלה העולה מפסק הדין היא האם כאשר חלוקת זמני השהות היא שווה (7/7) והאם אשר עובדת כסייעת בבית הספר ושכרה 4,000 ש"ח (מתחת לשכר המינימום, כלומר לא משרה מלאה), הגיוני לקחת את שכרה זה כאשר יש לה אפשרות לעבוד ולהשתכר יותר בימים שהילדים אצל האב? האם לא ראוי לקחת בחשבון גם את כל ההנחות וההטבות לאם, למשל סיוע בשכר דירה? האם שכר האב בעתיד, לאחר הפציעה, הוא אכן 12,000 ₪. נראה שכבודה עשתה לעצמה הנחה בבדיקת העובדות.
ראו סעיף 49: האם לא ראוי לחשב את חלוקת ההוצאות המשתנות לאחר תשלום המזונות? כלכלית התשובה היא כן. בתי המשפט טרם מכירים בכך. עורכי הדין לא מסבירים.
כבוד השופט שמואל בר יוסף, תמ"ש 37708-02-22, לשני ההורים הכנסה מאוד גבוהה, האב לא מוכן להרחיב את זמני השהות המאוד מצומצמים עם הילד, מיום 31.08.2022.
החשוב בפסק דין זה הוא נושא ההוצאות! אמנם לא נקבעו הוצאות על מנת לא להחריף את יחסי ההורים, אך כבוד השופט בר יוסף מסביר שלאור דרישת האם למזונות מופרכים היה ראוי לחייבה בהוצאות לאב. סוף סוף!! עורכי הדין אשר מייצגים אבות בתיק מזונות מוזמנים להשתמש בעמדה זו.
בפסק הדין הסבר מורחב על נושא מדור כאשר ישנה משכנתא. לעמדתו של בר יוסף משכנתא היא לא הוני. לטעמנו זה שגוי.
כמו כן יש הסבר נאה ומעניין על נושא דמי טיפול והדין האישי.
כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 25077-03-20, מזונות עד ומעל גיל 6 לצד קביעת מקום הלימודים של הקטין, יום 27.07.2022.
כל הכבוד לכבוד השופטת שקדי כץ! משקיעה, מראה איפה ההורים כתבו אחרת ממקום אחר, בודקת כל נושא לעומק ומסבירה היטב. מרשים ביותר!
האם קביעת הכנסתו של האב צודקת? קשה להגיד. סכום צרכי הילד חסר כל הגיון!
רשמנו כמובן עוד מספר הערות בפסק הדין עצמו.
אציין שקיבלנו פניות בנושא אי "הסמכותיות" של כבודה בנושא חידוש קשר, דבר שהביא לאי הצלחה בתיק. לא יודע כמה זה משקף את המציאות. אנשי המקצוע מכירים טוב ממני.
על פסק הדין הוגש ערעור. עמ"ש 16541-08-22. המחוזי לא קיבל את הערעור, אך מצא טעות חישובית והמזונות הופחתו במעט.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 27221-07-19, קביעת מזונות ל 4 ילדים, מיום 01.03.2022.
אחד מפסקי הדין המרשימים שקראנו למזונות ילדים! לא שהסכמנו עם הכל, אך רואים שכבודה השקיעה חשיבה רבה בבדיקת התא המשפחתי, בהכנסות ההורים, ובעיקר אהבנו את נושא הסכום החודשי למשכנתא. מקווה ששופטים אחרים ילמדו נושא זה מפסק דין זה.
יש החזר מזונות חלקי בלבד למרות שלאם יש הכנסה יפה מאוד וחיסון נאה בבנק.
תיקנו את עמדתנו לנושא קצבת ילדים. מוסבר בפסק הדין.
חבל שההליך לקח 3 שנים.
פסק הדין ניתן עוד בחודש מרץ ואושר לפרסום, אך משום מה לא פורסם. לאחרונה הגשנו תלונה לנציב והנה הוא פורסם.
כבוד השופטת אליה נוס, תלה"מ 11534-07-19, חלוקת זמני שהות, מזונות הילדים ורכוש, מיום 25.07.2022.
פסק דין נאה של כבודה. אני לא מתייחס לחלק של הרכוש אותו אנחנו לא מסקרים.
החלק המעניין בפסק הדין הוא שהאב יקבל מחצית מהמזונות שכבר שולמו.
החלק "המבדר" בפסק הדין הוא כמות עורכי הדין של האם.
זמני שהות שווים + יחס הכנסות שווה=אין מזונות. אהבנו גם את ההחלטה בנושא קצבת הילדים.
לגבי ההוצאות המשתנות (בריאות וחינוך) חבל שאין פירוט, ובעיקר מה עושים במקרה של אי הסכמה! הלוואי ובכל פסק דין היה נוסח אחיד ומפורט לנושא, כך היו נמנעות מריבות רבות בהמשך הדרך!
כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 42389-05-20, קביעת מזונות הילדים (אחת מתחת לגיל 6 ואחד מעל) במקרה בו האם עברה למרחק מהותי בניגוד לחוק, מיום 20.07.2022.
האם הגיוני לקבוע סכום מזונות קבועים בטרם נקבעה חלוקת זמני השהות הסופית?
האם עברה לגור במרחק עצום. ללא אישור האב או בית המשפט. כלומר מעבר לא חוקי. לא רשום האם נעשה ניסיון להוציא צו מניעה לחזרתה. לכן נוסף כאן נושא הוצאות הדלק והזמן. האם האב יצליח להתמיד בנסיעות הארוכות לאורך זמן ובעיקר כאשר הילדים יהיו בבית הספר? קשה לי להאמין.
לאם אין כרגע מדור, ולכן נקבע מה יהיה המדור בעתיד, כאשר האם תשכור דירה משלה. יפה שנקבע מעכשיו ולא החזירו את הצדדים לבית המשפט בעתיד.
כמו ברוב בקשות האמהות למזונות, הסכומים מאוד מופרזים והשופטים לא עושים דבר. חבל.
אהבתי לראות את דרך הרישום של חלוקת זמני השהות. כך צריך. וגם את ההנחיות בסוף פסק הדין. ראוי ונכון.
כבודה שכחה להוסיף את קצבת הילדים להכנסת האם.
כבוד השופטת עינת רביד, כבוד השופט נפתלי שילה, כבוד השופט אילן דפדי, מחוזי תל אביב, עמ"ש 18701-07-21, קבלת ערעור האם על סכום המזונות, מיום 26.07.2022.
מחוזי תל אביב חוזר ומאשר שבמקרים בהם הילדים מתחת לקו הצדק, מתחת לגל 6, בחישוב סכום המזונות יש חובה להתחשב בזמני השהות של הילדים עם האב והרי בימים שלו האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים.
מהות הערעור: לאם דירה בבעלותה. חלקה עדיין במשכנתא (700,000 מתוך שווי של 4,000,000). ההורים שלה משלמים חלק מהותי מהמשכנתא. כבוד השופט שקד קבע שהדירה היא גורם שובר שוויון לנושא המזונות ולכן יחס הכנסות ההורים הוא 3:1 לטובת האם (ששכרה נמוך משכר האב). די קיצוני. מחוזי קובע לאור זאת שלא ברור, ואין כל התחייבות, שהורי האם ימשיכו לשלם עבורה את התשלום, היחס הנכון הוא 1:1.
עקרונית טיעון הגיוני, אך לא ברור אם נכון באופן מלא לאור זאת שהמשכנתא כיום היא רק על 17.5% משווי הדירה.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 43220-01-19, קביעת מזונות שני ילדים מעל גיל 6 כאשר זמני השהות שווים ויש פערי שכר לא גבוהים בין ההורים, מיום 10.01.2022.
מדוע בתביעת מזונות שנפתחה עוד לפני 5/2019 יש פסק דין רק בינואר 2022? פשוט נורא.
הסבר נוסף על הסכום הלא ראוי 2,250 ₪.
האם הגיע הזמן לחישוב מדור בדרך מתאימה יותר?
ראו את ההבדל בסכומים שמשלם האב עד גיל 6 ולאחר גיל 6. פשוט הזוי. והעולם שותק.
פסק הדין אושר על ידי כבוד השופטת ונקרט לפרסום עוד בינואר 2022, אך משום מה עותק לא נשלח לדוברות. רק לאחר שהגשנו תלונה פורסם פסק הדין. ראו החלטה על פרסום פסק הדין
את האב ייצג עו"ד איתן שלוש
כב' השופטת ענת אלפסי, תלה"מ 39532-11-19, הבנות מתגוררות עם האב שמבקש עבורן מזונות, מיום 10.07.2022.
להורים 4 בנות אשר חיות בבית האב. 2 מתראות עם האם, 2 לא. האב תובע מזונות מהאם ובקשתו מתקבלת. מצב האם לא טוב, ולפי הכתוב היא מתגוררת במכונית שלה 🙁
אנחנו בשנת 2022 ובבתי המשפט למשפחה, בניגוד לרבני, עבור ילדים מעל גיל 6 אין יותר אפליה מגדרית.
נראה שכבודה שכחה לקבוע את חלקה של האם במחציות.
לא ברור מדוע לא רשומים שמות עורכי הדין.
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 44354-01-19, מזונות שלושת הילדים מעל גיל 6 כאשר ילדה אחת רק אצל האמא ושני ילדים רוב הזמן אצל האב, מיום 15.06.2022.
תביעת מזונות עבור שלושה קטינים שהגישה האֵם – כאשר במהלך ההליכים, עברו שני קטינים ללון רק בבית האב. התביעה של האם נדחתה מאחר ועלה בחישוב כי האם צריכה לשלם לאב, אך מאחר והאב לא הגיש תביעה למזונות לא נפסקו סכומים לזכותו. כמוסבר באתר, וכידוע לרוב העוסקים בתחום, במקרה בו האב חושב שתשלום המזונות צריך להיות מהאם אליו, עליו להגיש תביעה נפרדת!! למה האב לא הגיש? לא ברור.
עברו חלפו להם 3.5 שנים מיום הגשת התביעות ליום מתן פסק הדין! פשוט נורא!! האם זה מה שגרם לנתק בין הילדים להורים (כל ילד והמקרה שלו)? לא יודע. בהחלט ייתכן.
כבוד השופט אריאל ממן, תלה"מ 34825-04-21, קביעת מזונות מתחת ומעל גיל 6, מיום 26.05.2022.
משום מה אין הפחתה במזונות עד גיל 6 למרות חלוקת זמני השהות הרחבה ולמרות שיש פסיקה ענפה לנושא.
בחישוב סכום המזונות לאחר גיל 6 יש טעות בסיסית שרבים מהשופטים עושים!
קשה מאוד לדעת מה שכר האב הנכון. בנושא המדור עד גיל 6 נראה שנעשתה "הנחה" לאב.
כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 35292-09-17, קביעת סכום מזונות הילדים כאשר האב לא עומד גם בזמני השהות המצוצמים שנקבעו לו, מיום 26.06.2022.
לאב נקבעו זמני שהות מאוד מצומצמים עם הילדים. מדובר על עוד מקרה עצוב בו האב, מבחירה שלו, לא עומד בהם, כנראה לאחר שפתח בפרק ב'. עמדתנו ידועה: שישלם! וכאן יש לו מאיפה אז בכלל אין בעיה. כל השאלה היא כמה. נראה שכבודה "העמיסה" את צרכי הילדים על מנת שתשלום המזונות יהיה גבוה יותר. כל אחד ועמדתו לנושא.
החלק העצוב הוא מצבם של הילדים 🙁 עמדתם של הילדים מתוארת באריכות.
האב ישלם את הסכומים החל מתחילת שנת 2018.
כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 51510-10-19, מזונות שני ילדים מעל גיל 6 כאשר להורים שכר דומה וזמני שהות שווים, מיום 21.06.2022.
אין צורך לדון בנושא המשמורת. כאן גם לא נרשם המונח "אחריות הורית משותפת". וזה תקין כמובן. נקבעו זמני שהות של 8/6 ללא תסקיר, ו 7/7 לאחר התסקיר.
בתא משפחתי זה אין צורך במזונות, אך האם נקבעה כהורה מרכז, ובגין זה יש כמובן תשלום חודשי.
עצוב מאוד שפסק הדין ניתן רק לאחר שנתיים וחצי לאחר פתיחתו. נזק עצום לכל הצדדים!
כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 23250-03-21, קביעת מזונות ילד אחד בן 7 לאחר שבפסק הדין למזונות זמניי נקבע שאין צורך בתשלום מזונות, מיום 14.06.2022.
בהחלטה למזונות זמניים נקבע שאין צורך במזונות. כך גם בפסק הדין למזונות הקבועים. גם כאן, ההליך ארוך. נורא. סעיף 23 לפסק הדין מאוד מעניין.
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 5987-10-16, קביעת סכום מזונות 2 ילדים מעל גיל 6 כאשר זמני השהות שווים ושכר האב גבוה צהותית משכר האם, מיום 26.04.2022.
פסק דין נאה ביותר. זמני השהות שווים, שכר האב גבוה מהותית משכר האם. כיצד נחשב את מזונות שני הילדים אשר גילם מעל 6?
כבוד השופט בן שלו, תלה"מ 42986-12-19, בקשת האב להחזרת הילדים, מתן סמכויות בלעדיות לאם בענייני חינוך של הקטינים, משמורת ומזונות הילדים, מיום 03.03.2022.
החלק העיקרי בפסק הדין מתרכז בנושא בקשת האב להחזרת הילדים:
- ברור שיש חובה לנמק, להסביר, בעיקר בראייה של טובת הילדים, אך כאן זה פשוט ארוך מידי. חוזר על עצמו. מפורט מידי. ללא שום צורך.
- כאשר מדובר על מעבר דירה, הרי בלי שהשופט רושם את המרחק, כיצד נדע להתייחס להחלטה? לא רציני.
אהבתי את נושא המשמורת. ניתן לומר שסוף סוף נפל האסימון גם לכבוד השופט שלו. קצר וקולע. אין צורך בפלפולים מיותרים כפי שעשה לאחרונה כבוד השופט זגורי.
לנושא המזונות, אני מסכים על עמדת השופטים שכל מקרה לגופו ושלא תמיד נעבוד לפי הנוסחאות ("תחשיב חשבוני גרידא"), אך עדיין לכתוב סכום ללא כל הסבר זה דבר לא ראוי אחרי 919/15.
כבוד השופטת הבכירה מאיה לוי, תלה"מ 840-02-20, קביעת מזונות הילדה, מתחת ומעל גיל 6, כאשר שכר ההורים שווה ולאב זמני שהות מאוד מצומצמים, מיום 28.04.2022.
פסק דין נאה לפסיקת מזונות לילד מתחת ומעל גיל 6 כאשר שכר שני ההורים גבוה ולאב בקושי יש זמני שהות עם הילד. לא ברור מדוע לאחר גיל 6 נקבע שהתשלום יהיה רק 60%? לאב בקושי יש זמני שהות עם הילד, שכר ההורים שווה.
קצת צורם/מוזר שלא נרשם מהו שכר ההורים. פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה והרי לנושא חשיבות בקביעת סכום המזונות. אולי יש כאן סיבה מיוחדת.
כבוד השופטת ו. פלאוט, אב"ד, כבוד השופט צ. ויצמן וכבוד השופט ג. שני, עמ"ש 38131-07-21, ערעור האב על סכום המזונות, מיום 10.04.2022.
אפשר להתחיל לקרוא מסעיף 25. עד אז זה הצהוב. מי אמר למי, איך, ולמה.
החלק החשוב בפסק הדין הוא סעיף 27!
- לצורך חישוב המדור למזונות יש לקחת שכר דירה מתאים וממוצע באזור המגורים.
- בית המשפט מחוזי מרכז שב ומציין שאת חישוב המדור יש לעשות לפי היכולת הכלכלית וגם לפי חלוקת זמני השהות!!
לטעמי יש טעות בפסק הדין בנושא חישוב המזונות.
כב' השופטת פאני גילת כהן, תלה"מ 1002-10-17, מזונות 4 הילדים כאשר שכר שני ההורים גבוה והאב לא מממש את הורותו, מיום 18.04.2022.
מדהים, ועצוב, לראות את משך ההליך המשפטי. נזק לכל הצדדים בתא המשפחתי!
האב פשוט מתחמק מהורותו. לא ממש רוצה להיות עם ילדיו. אז שישלם! ויש לו מאיפה.
כב' השופטת אורית בן דור ליבל, תלה"מ 14518-06-20, תובענה לאיזון משאבים, במסגרתה נדונה השאלה האם יש לכלול במסגרת האיזון גם הלוואה שלטענת הנתבע ניטלה ע"י משפחת התובעת לצורך מילוי התחייבותם בשטר התנאים, וכן בתביעה למזונות קטינים, מיום 13.03.2022.
ההורים חרדים. הכנסתם נמוכה. האב לא מלין את הילדים. מה עושים במקרה שכזה?
בנוסף, הסברנו בפסק הדין את הטעות הכלכלית (לעמדתנו) בשימוש בהכנסה פנויה, והסברנו כמה חשוב בסוף פסק הדין להתייחס לכמה שיותר נושאים כלכליים של חיי היום יום, במטרה למנוע ויכוחים מיותרים בין ההורים.
ראו סעיף 60 🙂
כבוד השופט אסף זגורי, תלה"מ 49843-03-19, פסק דין למזונות קטינים, כאשר אחד מעל גיל 6 והשניה מתחת לגיל 6 וחיוב במדור רעיוני, מיום 03.04.2022.
פסק דין אשר עולה ממנו השאלה העקרונית: האם נושא המדור – משכנתא מול שכירות – מבוצע כיום באופן ראוי ונכון בבתי המשפט?
צריך להבין שאחרי 919/15 יש כאן שני נושאים נפרדים:
- החלק הרגיל שהיה בעבר, כאשר בנושא זה יש את נייר העמדה של כבוד השופט שקד שחיבר בין שתי פסיקות של בית המשפט העליון לנושא, לצד העמדה הרווחת בעיקר בבתי הדין הרבניים ששם הכל על האב, והאב ישלם מדור בכל מקרה, גם אם לאם דירה משלה ללא משכנתא. משום מה, זאת גם הדרך בה בחר כבודו בפסק דין זה.
- החלק החדש הוא האם במקרה בו לאחד ההורים יש משכנתא, נלך בדרך החישוב של ההכנסה הפנויה או בדרך של ההכנסה הרגילה. מכיוון שלא ניתן להשוות תפוחים לאגסים, הדרך הנכונה היא ההכנסה הרגילה.
כמו כן עולה השאלה, האם ראוי "לנפח" את סכום המזונות, או פשוט לקבוע שלאור זאת שהאב בקושי רואה את ילדיו, כלומר כל הנטל ביום יום הוא על האם בלבד, יש לזה מחיר כלכלי, ובשל כך להעלות את סכום המזונות? לטעמנו עדיפה כמובן דרך ההסבר על הנטל הרב על הורה אשר הילדים רק אצלו מאשר דרך הניפוח.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 70224-07-18, רכוש, תביעה נזיקית ותביעה בעניין הקטינים, וקביעת מזונות הילדים במצב בו זמני השהות שווים הם, אך יש פער גדול מאוד בהכנסות ההורים, מיום 09.04.2022.
מזונות: שכר האם נקבע על 5,000 ₪. שכר האב 30,000 (הטווח הנמוך). כמובן שחייבים להיות מזונות, כל השאלה היא כמה? גם לאחר תשלום המזונות הפערים גדולים, אך המטרה היא לא להשוות.
וראו סעיף 71 🙂
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 38054-09-20, קביעת מזונות הקטין עד גיל 6 ומעל גיל 6, מיום 21.03.2022.
כיום הילד מתחת לגיל 6, ולכן המזונות נקבעים בשתי מדרגות. עד גיל 6 ואחרי גיל 6.
כבוד השופטת מציינת ומדגישה את תרגילי ושקרי האם. ועדיין אין הוצאות לאם. מה שכסף עושה לאנשים. כמובן שבפסקי דין אחרים גם אבות לעיתים מתנהלים כך. לא משהו מגדרי.
כבוד השופט טל פפרני, תלה"מ 2158-08-18, הגדרה הורית, מזונות, תביעה רכושית, סעד הצהרתי, פירוק שיתוף ואיזון משאבים, מיום 03.01.2022.
- פסק דין מרגיז ומיושן לנושא המשמורת (נקבעה "משמורת משותפת" ולא "אחריות הורית משותפת") כן, סוף סוף הגענו ליעד עם המונח "אחריות הורית משותפת", והנה אני מתלונן על "משמורת משותפת"….
- נקבעו מזונות מופרכים לתא משפחתי זה, וישנה טעות בסיסית בכלכלה של כבודו.
- נקודה חשובה נוספת אשר עולה בפסק דין זה היא נושא "ההכנסה הפנויה" כאשר לאחד ההורים משכנתא (הוני) ולהורה האחר תשלום שכר דירה.
- על פסק הדין הוגש ערעור למחוזי מצד שני הצדדים. האב על המזונות (בצדק רב) האם על הרכוש (לא קראתי).
כב' השופט ליאור ברינגר, תלה"מ 7226-11-19, מזונות קטין מעל גיל 6, מיום 14.03.2022.
מדובר בתיק שפרסמנו לאחרונה בו ניתן אישור לאב לקזז מהמזונות כנגד הטיפול הפסיכולוגי לילד. פסק הדין בתלה"מ 7226-11-19.
הכנסת האב 20,000. הכנסת האם 14,000. זמני שהות שווים. המזונות (כולל מדור) נקבעו על סך 292 ש"ח. כתבנו את עמדתנו בפסק הדין.
כבוד השופטת בכירה מ. ברנט, כבוד השופטת ו. פלאוט, כבוד השופט צ. ויצמן, מחוזי מרכז, עמ"ש 47781-05-21, ערעור האם על מזונות שלושת הילדים, מיום 20.01.2022.
בית המשפט המחוזי מקבל את טענת האם שהחישוב שבוצע בבית המשפט למשפחה (גדיש – לא פורסם) שגוי וקובע מחדש את סכום המזונות.
פסק דין שגוי לטעמנו. ההחלטה להגדלת סכום המזונות מתבססת רק על יחס שכר ההורים – הכנסה לעומת הכנסה פנויה – כאשר בפסיקה לא נקבעה דרך אחת נכונה, ובצדק.
מפסק דין זה ניתן ללמוד היטב מדוע את החלוקה להוצאות החינוך, הבריאות וכו יש לעשות לאחר תשלום המזונות! כלכלה בסיסית. אך עורכי הדין טרם הבניו או הסבירו זאת לשופטים.
שימו לב שהמחוזי חוזר וקובע שסכום המדור יחושב באופן יחסי לפי זמני שהיית הקטינים אצל הוריהם לצד יכולותיהם הכלכליות
לפני כבוד השופט הבכיר שאהר אטרש, כבוד השופטת עירית הוד וכבוד השופט ערפאת טאהא, מחוזי נצרת, עמ"ש 50227-01-21, ערעור על ההכנסה הפנויה של האם עקב תשלום משכנתא, מיום 03.02.2022
החשוב בפסק דין זה (מחוזי, ולכן מהווה פסק דין מנחה לשאר בתי המשפט למשפחה) הוא:
- כאשר הורה שוכר/לוקח משכנתא בסכום העולה על צרכיו, יש להתחשב בכך.
- תשלום משכנתא הוא תשלום הוני ולכן בחישוב ההכנסה הפנויה של ההורה לא נוריד את סכום התשלום עבור המשכנתא מהכנסת ההורה.
כמו כן נקבע בהמשך שכל המזונות ששלומו ממועד פסק הדין של בית משפט למשפחה יוחזרו לאב. 32,000 ש"ח. ראו כאן.
כב' השופט ליאור ברינגר, תלה"מ 7226-11-19, אישור לאב לקזז מהמזונות כנגד הטיפול הפסיכולוגי לילד, מיום 03.02.222.
הילד הולך מזה כשנה וחצי לפסיכולוגית פרטית. העלויות מאוד גבוהות. האם לא משלמת את חלקה, ואף לא מגיעה לפגישות שלה עם הפסיכולוגית, בטענה שאין לה אפשרות כספית. שכר שני ההורים מעל השכר הממוצע במשק.
נקבע שהאב יקזז את העלות של הטיפולים מסכום המזונות החודשי, והכל על מנת לשמור על טובת הילד והמשך הפגישות שלו עם הפסיכולוגית.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 6686-07-20, בקשת האם לקבלת תשלום ההצמדה למדד שלא שולמה מעל שנתיים, מיום 15.01.2022.
האב שילם את המזונות שנקבעו בהסכם, אך לא שילם את ההצמדה למדד. קו המחלוקת הוא האם גם לתקופה של מעל שנתיים ימים האם תוכל לקבל את הסכומים שלא שולמו שכן לזה צריך את אישור בית המשפט (הוצאה לפועל לא יכולים לאשר), ובמקרה זה נקבע שהאם זכאית לתשלום: "משום שמצאתי כי עלה בידי התובעת להוכיח כי לא ויתרה על תשלום הפרשי המדד בגין המזונות וכי השיהוי בגביית הפרשי המדד היה מוצדק."
פסק הדין בתלה"מ 6686-07-20 ראו בנושא זה גם עמ"ש 17587-02-20 ממחוזי חיפה.
כבוד השופט, סגן הנשיא שאול שוחט, כבוד השופטת עינת רביד וכבוד השופט נפתלי שילה, עמ"ש 55289-06-20, מי מההורים יהיה הורה מרכז? מיום 20.10.2021
נקבע שכל הורה יהיה אחראי על חלק מהנושאים. יפה מאוד.
פסק הדין בעמ"ש 55289-06-20
כבוד השופטת אביבית נחמיאס, תלה"מ 59562-09-20, בקשת אב לביטול מזונות בנותיו בגילאי 19 ו- 17.5 לטענתו, בשל מרדנות ובשל הסתת הבנות ע"י אימן, ולהשבה רטרואקטיבית של מזונות ששולמו, מיום 01.12.2021.
בפסק הדין הסבר נרחב על ההבחנה בין מצב של כישלון קשר, מרדנות וניכור הורי בהקשר של פטור מחובת תשלום מזונות. בתיק זה נפסק שאין סיבה לבטל את המזונות.
פסק הדין בתיק תלה"מ 59562-09-20.
כבוד השופטים סארי ג'יוסי, עפרה אטיאס וניצן סילמן, עמ"ש 12367-09-21, ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת ליאת דהן חיון, מיום 13.12.2021.
ראשית, נברך על שובו של כבוד השופט סילמן.
שני דברים מעניינים בפסק הדין:
1. בפסק דינה של כבוד השופטת ליאת דהן חיון יש מספר טעויות גסות. חלקן חישוביות! לא ברור מדוע עורכי הדין לא העלו נושא זה בערעורים. ואולי העלו וזה לא נרשם. אבל איך יכול להיות ששני הערעורים נדחו?
2. הערעורים נדחו, אך יש כאן דיון/ויכוח עקרוני ומעניין בין עמדתו של כבוד השופט סילמן שמצטט את מזוז "כידוע, מטרת העל הינה "חתירה אל שוויון מהותי שאינו מתעלם ממכלול השיקולים ומהמורכבות של הסיטואציה"" וגם "יודגש, כי כמדיניות ראוי ונכון להכיר בהרחבת זמני שהות משמעותיים בין הורה לילדיו כשינוי נסיבות, משנעלה מספק בעיניי כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת קטינים" – בעוד כבוד השופט ג'יוסי אינו מוכן לקבל עמדה זו לצדק והגינות.
כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש, תלה"מ 18908-04-19, קביעת מזונות לשני ילדים מעל גיל 6 כאשר שכר האב גבוה מאוד (יותר מכפול משכר האם), מיום 18.11.2021.
להורים שני ילדים. 13.5 ו 11 וחצי. הכנסות הנתבע מעיסוקיו: 25,000-30,000 ש"ח. הכנסות האם מעבודתה 11,000 ש"ח. זמני שהות 8/6. האב ישלם 2,700 ש"ח עבור שני הילדים יחד. בהפרשי שכר שכאלו אין שום בעיה. הכנסת האב נטו היא 25,000. יישאר עם 22,300. לא הצלחנו להבין את סעיף 15 בפסק הדין. נראה לא קשור.
כב' השופטת קרן גיל, תלה"מ 14303-06-19, תביעות הדדיות לפסיקת מזונות ולמשמורת שלושה קטינים בני למעלה משש שנים, מיום 24.11.2021.
תיק נוסף המלמד אותנו כמה עמדתו של כבוד השופט שוחט (אשר מבוססת על המלצות ועדת שניט) לאי שימוש במונח "משמורת" חשובה להפחתת מלחמות ההורים על גבם של הילדים. חשוב להימנע עוד מההתחלה לדון על נושא המשמורת, ובטח לא לבקש בנושא המלצה בתסקיר! כך "נשחרר" את ההורים מהמריבות האיומות בנושא זה. זאת הדרך לפעול לטובת הילדים. התיק הזה התחיל לפני המפץ הגדול של שוחט ולכן ההורים "זכו" לריב על הגדרתם ההורית. ונכון שהתוצאה היא אחריות הורית משותפת, אז הנזק כבר נגרם. כל הכבוד לעו"סית בתיק. אמיצה ומקצועית.
כמו כן נפסקו מזונות שלושת הילדים. 1,980 ש"ח.
כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 52857-09-20, קביעת סכום המזונות לשתי ילדות מתחת לגיל 6 כאשר יש פערי שכר מהותיים, מיום 08.12.2021.
להורים שתי בנות מתחת לגיל 6. דיון על מזונות מתחת לגיל 6 וחלוקת זמני שהות "נכונה" – נקבע שלא תהיה הפחתה עקב זמני השהות כי הילדות אצל האב "רק" שליש המזמן, וזאת כמובן בניגוד להלכה של המחוזי – ומזונות לאחר גיל 6.
כב' השופטת פאני גילת כהן, תלה"מ 40364-11-20, קביעת מזונות 5 ילדים כאשר שכר האב כפול משכר האם, מיום 10.1.2021.
ההורים הגיעו להסכמות על כל הנושאים, אך לא על נושא המזונות. 5 הילדים מעל גיל 6 אז ניתן לפסוק לפי צדק. לפחות לנסות. לצערנו לכבודה מספר טעויות בפסק הדין וחבל שכך.
כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אלה מירז, תלה"מ 29481-11-18, הבת עברה לגור עם האב שמבקש לקבל מזונות מהאם, מיום 20.10.20221.
הבת (16) עברה לגור עם האב. יחס הכנסות ההורים שני שליש/שליש לטובת האב. הבת לא ישנה כלל אצל האם. נקבע שהאב ישלם לאם מזונות בסך 250 ש"ח. יפה ואף חשוב שכבודה מנסה לשמור על המשך הקשר בין הבת לאם, זה הדבר הכי חשוב, אךנראה שפסק הדין עדיין קצת מגדרי.
כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש, תלה"מ 51339-12-17, מזונות שלושת הילדים כאשר יש פערי שכר מהותיים לטובת האב לצד זמני שהות מצומצמים.
החלק המעניין לדיון בפסק דין זה הוא אחוז חלוקת זמני השהות.
כבוד השופט בן שלו, תלה"מ 17811-01-21, הגדרות הוריות, מזונות מתחת ומעל גיל 6, מיום 20.10.2021.
לאחר הפסיקה הנהדרת של כבוד השופט שוחט בנושא אי השימוש במונח משמורת, מאוד לא קל לקרוא פסקי דין של כבוד השופט שלו. אז הנה עוד אחד. צורם ומיושן. האסימון טרם נפל. מזלה של הילדה והוריה שהעו"סית נהדרת.
ובנושא המזונות, צורם מאוד שאין הפחתה בסכום המזונות עד גיל 6 לאור זמני השהות השווים.
כבוד השופט בן שלו, תלה"מ 60227-10-18, קביעת מזונות הילדים מתחת ומעל גיל 6 כאשר שכר האב גבוה מהותית משכר האם וזמני השהות של האב עם הילדים מאוד מצומצמים, מיום 07.10.2021.
זמני השהות של הילדים עם האב מאוד מצומצמים. שכרו גבוה מהותית משכר האם. אז שישלם!! כל השאלה היא כמה. כאן נראה שכבודו קצת הגזים.
כבוד השופט בן שלו, תלה"מ 19063-08-17, קביעת משמורת, מזונות כאשר שכר האב גבוה פי 2 שכר האם וזמני השהות שלו עם הילדות מאוד מצומצמים, תביעת נזיקין, מיום 29.09.2021.
עוד פסק דין מאוד מרגיז של כבוד השופט בן שלו בנושא הגדרות ההורים. ראו גם פסק הדין בתלה"מ 27204-12-19 שפרסמנו לאחרונה. אחרי פסק הדין הנהדר של כבוד השופט שוחט זה פשוט לא מתאים יותר. כאשר האב מרוויח פי 2 מהאם ובקושי נפגש עם הילדים, אז שישלם. כל השאלה היא כמה. תביעת הנזיקין בנושא הניכור הורי נדחתה.
כבוד השופטת אילת גולן – תבורי, תלה"מ 27249-07-18, מזונות ילדים מעל גיל 6, מיום 04.07.2021.
שכר האב כפול משכר האם. שני ההורים בעלי רכוש. לאם דירה יקרה ולאב חברה. צרכי הילדים נקבעים לפיכך על הצד הגבוה.2,250 ש"ח לילד. זמנו שהות 8/6 אך ללא לינה במוצאי השבת. האב ישלם לידי האם, כהשתתפות במזונות 2 הילדים, סך 1,350 ₪ לחודש (675 ש"ח לכל ילד). בנוסף, השלמת חלקו בגין עלות מדור והוצאותיו לשני הילדים בסך של 780 ₪ לחודש, ובעתיד לקטין אחד 585 ₪ לחודש.
כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש, תלה"מ 31635-07-19, תביעה שהוגשה ע"י האב לביטול מזונות ילדיו א' ו-ב', קטינים כבני 17 ו-15 בטענה כי הלכה למעשה הם מתגוררים אצלו דרך קבע, מיום 26.08.2021.
פסה"ד עסק בתביעת אב לביטול מזונות הקטינים עקב מעבר הקטינים למגורים אצלו, שינוי בהכנסות ובהוצאות. נקבע בפסה"ד כי הוכח שהאם נקטה בתחבולות להסתרת הכנסותיה, הן במסגרת ההליכים והן כשיטה אל מול רשויות המס של מדינת ישראל. עוד נקבע בפסה"ד כי כאשר בעל דין בוחר להסתיר הכנסות, בין כדרך חיים ובין אם קונקרטית במסגרת ניהול ההליך, עליו לדעת כי יכול והנתונים שהוא אינו מגלה, יישארו כנעלם שנזקף לחובתו.
יחד עם זאת, הובהר כי גם אם יש, ויש, פערי הכנסה בין ההורים, הרי שיש גם פערים בהיקף ההוצאות של כל אחד מההורים ביחס לכל אחד מהקטינים.
נקבע בפסה"ד בעניין הצדדים כי פער ההכנסה הוא לטובת האב (למרות האמירות הקשות על כך שהאם מסתירה את הכנסתה מבית המשפט ומס הכנסה, משום מה לא נרשם מהו שכר האם. לא ראוי), אך פער ההוצאה הוא לטובת האם (לה יש הוצאות מופחתות) ומכאן שהדברים מתאזנים.
כב' השופט הבכיר, אסף זגורי, תלה"מ 2590-02-21, האם יש להיענות לתביעת התובעת להגדלת מזונות קטינים בשל שינוי נסיבות מהותי? מיום 13.10.2021.
על פי הפסיקה, יש לשאוף לסופיות הדיון גם בהליכי מזונות. היענות בחיוב לתביעת האם במקרה זה והגדלת המזונות בכ-160 ₪ בחודש אינה אלא מתן הכשר וזרז להגשת תביעות מסוג זה בעתיד, לא רק על ידי האם אלא גם על ידי האב, שכן בעתיד בהחלט יתכן שהשתכרות הצדדים תהיה זהה או דומה (במהלך החיים המשותפים האם השתכרה יותר מהאב). לא זו מטרת הפסיקה הקובעת כי שינוי נסיבות ושינוי בחיוב במזונות צריך להיעשות במשורה וישנם שינויים שעל ההורים לספוג.
חלק מטיעוני עורך הדין של האם נראים בעייתיים.
כבוד השופט רן ארנון, תלה"מ 26310-06-20, משמורת ז"ל, חלוקת זמני השהות לבת (2.5 שנים), סכום המזונות מתחת ומעל גיל 6 והוספת שם משפחתה של האם לשם הילדה, מיום 14.10.2021.
פסק דין נוסף שדן בנושא השימוש המיותר במונח משמורת. לא בטוח שכבוד השופט ארנון הבין באופן מלא את הדברים הכה חכמים של כבוד השופט שוחט. נקבעו זמני שהות בהדרגה עד ל 7/7. משכורות ההורים שוות, וניתן לראות את העוול הנורא עד גיל 6.
כבוד השופטת ליאת דהן חיון, תלה"מ 43680-09-19, הפחתת סכום המזונות עקב אי הסכמת הילדה להיות בקשר עם האב + החזרת כספי עבר, מיום 10.10.2021.
עוד מקרה עצוב בו אחד ההורים לא בקשר עם ילדו, הפעם האב. לא מדובר על ניכור הורי. בפסק הדין הסבר מקיף לנושא "בן מרדן". המזונות הופחתו באופן חלקי ויש החזר כספי.
כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 39665-11-18, קביעת מזונות מתחת ומעל גיל 6 כאשר האב לא מתראה עם הבת, מיום 07.10.2021.
פסק דין נאה ביותר. האב לא נפגש עם הילדה ולכן אחרי גיל 6 יש הפחתה מינימלית של 20%.
כב' השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 59549-02-18, תביעת האב לחייב את האם במזונות הילדים המשותפים, מיום 26.09.2021.
תקציר מטעם דוברות בתי המשפט: בפסק הדין עצמו רשמנו כמו תמיד את עמדנו.
מדובר בנסיבות חריגות בהן האם לקתה במחלה קשה אשר השפיעה על מצבה הנפשי ולכן עזבה את הבית. שלושת הילדים נותרו באחריות האב ונוצר נתק בינם לבין האם, אשר שני ההורים ניסו לטפל בו, ללא הצלחה.
עם זאת, האם קיבלה כ- 800,000 ש"ח בגין חלקה בדירת המגורים המשותפת וטענה כי מחלתה גרמה לה לבזבז את הכספים בכללותם. טענה זו לא נתקבלה, נקבע כי יש להניח שנותרו ברשותה כ- 500,000 ₪, רכשה מכונית חדשה בגובה 140,000 ₪, והיא עובדת למחייתה. לגבי האב נקבע כי ברשותו כ- 1,500,000 ₪, משרד עורכי דין אשר שוויו לפחות 350,000 ₪, שלושה כלי רכב (חלקם בשימוש הילדים) והכנסה חודשית משמעותית. לפיכך נקבע כי האם תחוייב להשתתף בשיעור 20% מצרכי הילדים.
כב' השופטת ענת הלר-כריש, תלה"מ 19734-08-20, תביעת האב בעניין מזונות שני הילדים, תאומים ילידי שנת 2015 בני כשש שנים, המתגוררים כיום בעיקר עם אביהם ומקיימים זמני שהות עם אמם, מיום 25.07.2021.
יחס זמני השהות: כ- 70% אצל האב – 30% אצל האם. יחס הכנסות: כ- 38% אב – 62% אם. הפסיקה בבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל 6 כבר אינה מגדרית, והאם תשלם מזונות לאב. השאלה היא רק כמה?
כב' השופטת הדס גולדקורן, תלה"מ 72096-05-19, מזונות שני הילדים מעל גיל 6 כאשר יש פערי שכר מהותיים, מיום 22.07.2021.
שני הילדים מעל גיל 6, אז אפשר להתחשב בשכר האם ולפסוק לפי צדק. במקרה זה לא ניתן להשתמש במחשבון שכן ישנם פערי שכר מאוד מהותיים בין ההורים.
כבוד השופטת חגית מטלין, תמ"ש 14076-10-16, מזונות מתחת ומעל גיל 6, קביעת הורה מרכז, מיום 15.06.2020.
להורים 3 בנות. אחריות הורית משותפת וזמני שהות סטנדרטיים של 8/6. בפסק הדין נקבעים המזונות מתחת ומעל גיל 6. רשמנו את עמדתנו על מספר טעויות בפסק הדין עצמו.
כבוד השופטתעידית בן-דב ג'וליאן, תלה"מ 40802-03-18, הגדרה הורית, חלוקת זמני השהות ומזונות מתחת ומעל גיל 6 (החלטה שגויה), מיום 03.09.2021.
פסק דין מרשים ביותר בנושאים של ההגדרה ההורית וחלוקת זמני השהות, כבוד לעו"סית לסדרי דין, פחות כבוד למכון שלם. פחות אהבנו את החלק של המזונות עד גיל 6. לא ברור מדוע פסק הדין פורסם עכשיו, שנה לאחר מתן פסק הדין.
כבוד השופטתעידית בן-דב ג'וליאן, תמ"ש 1074-03-18 – הרחבת זמני שהות ותמ"ש 1061-03-18 – ביטול מזונות, מיום 15.08.2021.
על יסוד כל האמור נפסק כדלקמן:
א. בתקופה מחודש יולי 2016 עד חודש 3/21 – כל אחד מההורים נשא במלוא צרכיהם השוטפים של הקטינים עמו, תלויי שהות ושאינם תלויי שהות. האם קיבלה לידה את מלוא קצבאות הקטינים ומענקים מהמוסד לביטוח לאומי, ולא נמצא לחייב מי מהצדדים לשלם לצד השני עבור השתתפות בצרכיהם השוטפים של הקטינים.
ב. מחודש 3/21 ואילך –
האב ישלם לידי האם עבור השתתפות בצרכי הקטין ר. סך 200 ₪ בחודש.
האב ישלם לידי האם עבור השתתפות בצרכי הקטין ע. סך 800 ₪ בחודש.
החל מחודש זה יחלקו ההורים בחלקים שווים כל קצבה, זכות או מענק המתקבלים עבור כל אחד מהקטינים. ככל שהתקבלו במלואם לידי האם, האם תשלם מחצית הסכומים שהתקבלו לידי האב.
ג. החל מחודש יולי 2016 הצדדים ישאו בחלקים שווים בכל הוצאות חינוך הקטינים, לרבות תשלומי חובה לבי"ס, תל"ן, צהרון עד תום כתה ג', שני חוגים לקטין, שיעורי עזר, קייטנות – הכל כנגד קבלות.
ד. החל מחודש יולי 2016 הצדדים ישאו בחלקים שווים בביטוח בריאות ממלכתי של כל קטין ובכל הוצאה רפואית חריגה שאינה מכוסה על ידי ביטוח בריאות ממלכתי או ביטוח רפואי פרטי של כל קטין, ככל שקיים, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו"ב, כנגד קבלות.
ה. סכום המזונות שנקבע בס"ק ב' לעיל צמוד למדד המחירים לצרכן אשר ידוע היום, והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.
ו. סכום המזונות שנקבע בס"ק ב' לעיל ישולם עד הגיעו של כל קטין לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים על פי המאוחר. ממועד זה ועד תום שירות צבאי חובה או שירות לאומי, יעמוד סכום המזונות על שליש מהסך הנזכר.
ז. קצבאות הקטינים מהמוסד לביטוח לאומי, וכן כל מענק אשר ישולם עבור הקטינים, יחולק בין הצדדים בחלקים שווים מחודש מרץ 2021.
ח. סכומים ששילם האב לידי האם עבור מזונות הקטינים בהתאם לפסק הדין מיום 12.7.16, החל מחודש יולי 2017 עד מועד פסק דין זה, יוחזרו על ידי האם לידי האב ב-12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מחודש אוגוסט 2021.
כבוד השופטים: סארי ג'יוסי [אב"ד], עפרה אטיאס וניצן סילמן, מחוזי חיפה, עמ"ש 44496-10-20, ערעור האם על סכום המזונות וחלוקת הוצאות משתנות, מיום 11.08.2021.
ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת הילה גורביץ שינפלד בתלה"מ 1603-11-18. החלק היותר מעניין בפסק הדין של המחוזי: דעת המיעוט של כבוד השופט סילמן.
כבוד השופטת אפרת ונקרטף, תלה"מ 43316-11-18, תשלום מזונות כאשר האב לא מממש את הורותו (חי בחו"ל), מיום 28.07.2021.
האב מתגורר בחו"ל. לטענתו מצבו הכלכלי קשה, אך לא הציג בפני בית המשפט שום מסמכים המאשרים זאת. בהתאם לרמת החיים הקודמת של ההורים, נקבעו מזונות גבוהים.
כב' השופטת בכירה רות אטדגי-פריאנטה, תלה"מ 22476-11-18, מזונות לשתי ילדות מעל גיל 6, מיום 01.07.2021.
רשמנו את עמדתנו בפסק הדין עצמו. לצערנו בפסק הדין טעויות לרוב. חלקן קטנות, אך חלקן עקרוניות.
כב' השופט רן ארנון, תלה"מ 29166-11-19, פסיקת מזונות כאשר שתי הילדות חיות אצל האם ולא רואות את האב, והילד חי אצל האב ולא רואה את האם.
פסק דין בו מתואר מקרה עצוב, אך חישוב המזונות ראוי ונכון. לא עוד חישוב מגדרי.
כב' השופט נמרוד פלקס, תלה"מ 16400-03-18, מזונות ילדים, מיום 28.04.2021.
להורים 4 ילדים. פערי שכר מהותיים. המזונות נקבעו על סך של 5,000 ש"ח.
כב' השופטתגילה ספרא-ברנע, תלה"מ 52992-02-19, קביעת חלוקת זמני השהות כאשר האם מבקשת שהאב יהיה יותר זמן עם הילדה והאב מסרב, לצד קביעת סכום המזונות ודמי טיפול, מיום 09.03.2021.
מקרה "הפוך" בו האם מבקשת שהאב יהיה יותר זמן עם הילדה. אהבנו את הכוון, למרות שבמקרה זה כנראה פחות מתאים. רשמו את עמדתנו בפסק הדין עצמו, כולל טעות לדעתנו בחישוב שכרה הפנוי של האם.
כב' השופטת הדס גולדקורן, תלה"מ 18790-11-17, זמני שהות, רכוש ומזונות, מיום 24.03.2021.
להורים 3 ילדים. לשני ההורים שכר גבוה. כבודה שכחה להוסיף את קצבת שלושת הילדים לשכר האם. רשמנו את עמדתנו בפסק הדין.
כב' השופטת שושנה ברגר, תלה"מ 31090-06-17, לאור מעבר הילדה לבית האב האם תשלם מזונות לאב, מיום 22.06.2021.
להורים שתי בנות. אחת עברה לגור אצל האב והמשמורת ניתנה לאב (מיותר ולא נכון). לאור זאת, כבודה קובעת שעל האם לשלם מזונות לאב. 500 ש"ח.
השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תלה"מ 39884-06-18, משמורת משותפת, זמני שהות שווים, ללא מזונות, מיום 05.03.2021.
רשמנו את עמדתנו לפסק הדין בקובץ עצמו. על נושא הרכוש דילגנו, אך הוספנו את עמדתה של עו"ד לימור סויסה אשר ייצגה את האב.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 23265-09-19, קביעת מזונות לילדה כאשר ההורים חסרי דת, מיום 11.06.2021.
אמנם ההורים חסרי דת, אך עדיין יש מה ללמוד מפסק הדין. רשמנו את עמדתנו בקובץ עצמו.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 38247-11-18, מזונות תאומים שהגיעו לגיל 6, מיום 06.06.2021.
נעבור ישירות לסעיף 73 בו מתחיל נושא המזונות. להורים שני ילדים אשר במזל טוב הגיעו לאחרונה גיל 6. ההכנסה הפנויה של האם נקבעה על סך של 8,000 ש"ח (לא משלמת שכירות). של האב על סך של 9,700 ש"ח. זמני שהות רגילים של 8/6. צרכיו של כל ילד נקבעו על סך של 2,500 ש"ח. מטורף!! בטח כשההורים לא עשירים כמו במקרה זה.
בסופו של יום האב ישלם 600 ש"ח עבור כל ילד – כנראה בגלל הפרש השכר אך לצערנו אין לנושא הסבר – ועוד 400 ש"ח הוצאות מדור, לא ממש ברור מדוע יש צורך בתשלום זה כאשר זמני השהות כמעט שווים וההכנסה הפנויה די דומה. אולי גם כאן זה בגלל פערי השכר והיומיים עודפים בחודש.
לטעמנו טעתה כבודה כאשר קבעה בנפרד תשלום עבור הוצאות המדור והרי כב' השופטת ברנט כבר הסבירה שסכום המינימום שקבע מחוזי מרכז במקרים של זמני שהות רחבים (סכום שלטעמנו שגוי והרי הוא אינו מתייחס לאזור המגורים של ההורים, לרמת ההשתכרות של ההורים וכו') כולל בתוכו כבר את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25.
כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 40397-08-19, מזונות ומשמורת על בת קטינה משותפת וקביעת יחס הוצאות 'חריג' להוצאות משתנות, מיום 24.05.2021.
שכר האב 19,000 ש"ח והשכר הפוטנציאלי של האם הינו 10,000 ש"ח. חלוקת זמני שהות 8/6 כמקובל. עד גיל 6 מזונות + מדור כמקובל. מעל גיל 6 נקבע כי כל צד יישא בהוצאות הקטינה עבור צרכים תלויי שהות.
עבור צרכים שאינם תלויי שהות מכל סוג שהוא – הצדדים יישאו ביחס של 3:1 לטובת האם (או לרעתה …). על כל שקל של האב, היא צריכה לשים 3 שקלים. הקביעה הזו נעוצה בכך שיש לה רכוש, דירה בשווי 4 מיליון ₪ בערך, בעוד לאב אין רכוש.
על פסק הדין הוגש ערעור שהתקבל: פסק הדין בעמ"ש 18701-07-21
כבוד השופט בן שלו, תלה"מ 73368-06-20, מזונות שתי ילדות מעל גיל 6 כאשר שכר ההורים מתחת לשכר המינימום במשק, ילדה אחת מקבלת קצבת נכות, והאב לא נפגש כלל עם הילדות, מיום 03.06.2021
בכל מקרה אחר, לאור זאת שהאב לא מממש את הורותו והכל נופל על האם הייתי כותב שעל האב לשלם מזונות גבוהים יותר, אך במקרה זה בו שכר ההורים כה נמוך הסכום הגיוני.
כב' השופט ארנון קימלמן, תמ"ש 65321-06-18, הרחבת זמני השהות בין הילדה לאב, נטל נסיעות ומזונות הילדה, מיום 11.01.2021.
התובע והנתבעת החליטו להביא ילד לעולם בהחלטה משותפת ללא קשר זוגי. זמני השהות הורחבו, חלקה של האם בנטל הנסיעות יבוא לידי ביטוי במזונות אשר נקבעו על סך של 1,000 ש"ח + 400 ש"ח עבור הוצאות המדור.
רשמנו את עמדתנו בפסק הדין עצמו.
כבוד השופטת עפרה גיא, תלה"מ 24167-02-20, קביעת סכום המזונות לפני ואחרי גיל 6 כאשר זמני השהות מאוד מצומצמים, מיום 20.05.2021.
להורים ילדה אחת משותפת. זמני השהות של האב עם הילדה מאוד מצומצמים. בפסק הדין מספר קביעות נאות בנושא אחוז המדור הראוי כאשר האם כבר מקבלת מדור מגרוש אחר, סכום צרכי הילדה מתחת למינימום 'המקובל", ואין סיבה להפחית את סכום המזונות לאחר גיל 6 בתא משפחתי זה. אהבנו. רשמנו את עמדתנו בפסק הדין עצמו.
כבוד השופט ניר זיתוני, תמ"ש 14264-09-19, הילד מעל גיל 6 וחי אצל האב, אנחנו בעידן החדש בו גם אמהות משלמות מזונות (הסכום נמוך), מיום 14.05.2021.
הכנסתו הפנויה של האב 8,000 ש"ח ושל האם 4,400 ש"ח. הבן נמצא כמעט רק עם האב. צרכי הילד נקבעו על 1,250 ש"ח בלבד! האם הסכום שנקבע – 600 ש"ח – הגיוני או קשור למגדר ההורה המשלם?
כבוד השופטים: סארי ג'יוסי [אב"ד], אספרנצה אלון, מאזן דאוד, עמ"ש 60931-07-20, קבלה חלקית של ערעור האב על פסק דינו של כבוד השופט זיתוני, מיום 21.04.2021.
שלישית, סבור אני, כי בענייננו אף נפלה בפסק-הדין שגיאה לוגית, הואיל ובית משפט קמא הפחית מן החישוב הכולל את אובדן יום העבודה השבועי של המשיבה ואת המחירים הכלכליים להם היא נדרשת בשל נסיעות אלו, פעמיים: פעם אחת בעת חישוב יכולותיה הכלכליות של המשיבה וקביעת דמי-המזונות בשים-לב לפערים הכלכליים בין הצדדים, ובפעם השנייה בעת חישוב דמי-המדור.
כבוד השופט עובד אליאס, תלה"מ 19268-06-20, הרחבת זמני השהות של הילדים (בני 3 ו 2) עם האב וקביעת מזונות הילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6, מיום 22.04.2021.
לצד הגישה הראויה בה נדחו טענות האם שלא ניתן להרחיב את זמני השהות של האב עם הילדים כי הוא נותן להם שוקולד וגלידה במקום ארוחה מזינה, מלביש להם בגדים לא מתאימים ועוד, בנושא מזונות הילדים יש לטעמנו מספר טעויות, וחבל.
הסברנו את עמדתנו לפסק הדין בקובץ עצמו.
כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 47889-12-18, זמני שהות שווים, שני ההורים חברי קיבוץ שיתופי, אין צורך במזונות, מיום 11.04.2021.
סעיף 36 רשום קצת מוזר והרי להגדרה משמורת משותפת, בניגוד לחלוקת זמני השהות, אין כיום שום השפעה על נושא המזונות. את האב ייצגה עו"ד דורית ענבר סברדליק.
כבוד השופטים ברנט, ויצמן וטויסטר ישראלי, מחוזי מרכז, עמ"ש 31135-07-20, מזונות ילדים, חלוקת זמני שהות והגדרה הורית, מיום 22.02.2021.
את עמדתנו לפסק הדין רשמנו בקובץ עצמו.
כבוד השופטים ברנט, ויצמן וגלר, מחוזי מרכז, עמ"ש, 45565-07-20, מזונות קטינה, מיום 18.02.2021.
את עמדתנו לפסק הדין רשמנו בקובץ עצמו.
כבוד השופטת נאוה גדיש, תלה"מ 26216-11-18, זמני השהות של הקטינות עם האם מאוד מצומצמים, ולכן האם תשלם מזונות לאב, מיום 25.10.2020.
כב' השופט נמרוד פלקס, תלה"מ 60999-06-19, קביעת מזונות עבור 4 ילדים מעל גיל 6 כאשר שכר ההורים דומה אך אין כלל זמני השהות של האב עם הילדים, מיום 06.09.2020.
כתבנו את עמדתנו בפסק הדין עצמו.
כבוד השופטים מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, עמ"ש 65692-11-19, קבלת ערעור האב למזונות שתי הבנות, מיום 22.09.2020.
פסק דין אשר דן בערעורו של האב על פסק דינה של כבוד השופטת מירה רום פלאי אשר העמידה את הצרכים של כל אחת מהילדות על 5,000 ש"ח!! ובצדק רב מקבל את ערעור האב.
חלוקת זמני השהות שווה. שכר האם 12,000 ש"ח. שכר האב נקבע על 18,000 במקום 25,000 שקבעה לא כל ביסוס כבוד השופטת רום פלאי. צרכי כל ילדה נקבעים על 2,250 ש"ח, הסכום שמחוז מרכז מקדם, לטעמנו בטעות, מזה תקופה ארוכה.
מספר נקודות חשובות מפסק הדין:
כאמור, צרכי הילדות נקבעים כל אחת על 2,250 ש"ח. גם בהתאם לפרסומים של הלמ"ס. נזכיר שבעמ"ש (ת"א) 8680-01-19 צוין בנושא נתוני הלמ"ס:
לטעמנו, היה על בית המשפט לבחון את פירוט הצרכים בכתב התביעה ובכתב ההגנה ולאמוד את הצרכים על פיהם. כל תא משפחתי ואפיוניו, ולא ניתן לאמוד הוצאה לנפש על פי נתונים סטטיסטיים שהם טובים למטרה לה ניתנו.
לקבוע סכום אחיד לצרכי הילד, ללא התאמה להכנסות כל אחד מההורים, למקום המגורים, לרמת החיים, זה דבר לא הגיוני כלכלית. לקבוע את צרכי הילד על סכום של 2,250 אולי מתאים במקרה זה בו שכר שני ההורים מכובד, אך לאור זאת שפסק דין של בית משפט מחוזי מנחה את שאר בתי המשפט, ואכן הסכום המאוד גבוה נרשם כבר גם בפסקי דין אחרים, הרי הדבר לא מקצועי ולא ראוי. בנוסף, שכחו במקרה זה את הלכת ורד.
לגבי המדור, נאמר באופן ראוי (ולדעתנו כפי שהיה מקובל עד היום), אך נפלה טעות בחישוב והסכום היה צריך להיות 400 ש"ח ולא 200 ש"ח:
אחת הבעיות העולות בעת חישוב הוצאות שכירת המדור היא, כי אם ניקח את הסכומים בהם נושא בפועל כל אחד מההורים ונגזור מהם את שיעור חיובו של כל אחד מהם, הרי שאנו נותנים פתח למי מההורים לשכור מדור בעלויות גבוהות לצורך שינוי שיעור החיוב כלפי משנהו, כך אם יחסי ההכנסות הוא כדוגמה 60-40 לטובת האב והצדדים חולקים זמני שהות שווים, הרי שאם האב ישכור דירה בעלות של 10,000 ₪ והאם בעלות של 5,000 ₪ ולא יחוב, לכאורה, האב מאומה לאם. על מנת להתגבר על עניין זה אנו סבורים כי הדרך הראויה לחשב את רכיב המדור לקטין המתגורר בשני בתים היא בדרך של הערכת עלות מדור סבירה בעניינו וחלוקת אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחס זמני השהות ושיעור השתכרותם.
בנוסף, נפסק שלאחר גיל 18 אין עוד צורך במזונות ושההורים יחלקו את קצבת הילדות באופן שווה (דבר שכבר הסברנו בעבר מספר פעמים שאינו אפשרי מעשית, ולכן היה ראוי יותר להוריד את חלקו של האב מהמזונות שנקבעו).
חלוקת זמני השהות היא 8/6. זה אומר חלוקה של 43%-57%, ויחד עם חגים והחופשה הגדולה – בהם העלויות גם גבוהות יותר – מגיעים ליחס שווה עוד יותר. ושוב חוזרת הטעות של השופטים שרושמים יחס של 60%-40%. חבל.
סוף דבר
41 . בכל הקשור לתביעת המזונות המערער ישא במזונות שתי בנותיו הקטינות בסך 650 ₪ לחודש (325 ₪ לכל אחת) כאשר סך זה כולל את צרכי מדורן. הסך הנזכר ישולם עד להגיעה של כל קטינה לגיל 18 ו/או סיום לימודיה התיכוניים על פי המאוחר. כיוון שהמערער הוא זה הנושא בכלל מזונות בתו הבגירה בהן נשא אף בעת קטינותה אנו פוטרים המערער לשאת במזונות הקטינות אחר בגירותן
כבוד השופט גורודצקי, תלה"מ 1500-01-19, מזונות ילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6, מיום 20.08.2020.
בפסק הדין טעויות לרוב. חבל. להורים שתי בנות. אחת מתחת לגיל 6 והאחרת מעל גיל 6. זמני השהות שנקבעו אצל האב הם פעמיים בשבוע + כל סוף שבוע שני, אך ללא לינה במוצאי השבת. עכשיו, על מנת לחשב את יחס זמני השהות, צריך לתרגם את זה למספרים. כאמור, הילדות לנות אצל האב 5 ימים מלאים שזה 35% מהזמן. הבנות נמצאות אצל האב ביום שבת רק עד מוצאי השבת. לשם ההגינות ניקח חצי יום. הגענו ל 40% מהזמן. כבוד השופט גורודצקי קבע שהחלוקה היא 65/35. לטעמנו טעות.
שכר האם 8,331 ש"ח. שכר האב 6,530. כבודו מציין משום מה שמדובר בפערי שכר לא מהותיים, ובנוסף שכח להוסיף להכנסת האם את קצבת הילדים, למרות שיש בנושא פסק דין מנחה של המחוזי. לטעמנו טעות.
צרכי הבנות נקבעים על הצד הגבוה, למרות שהכנסות ההורים נמוכות/ממוצעות. גם כאן, לטעמנו טעות.
בחישוב המזונות של הילדה הגדולה, כבודו מגיע לסכום של 202 ש"ח, קובע שהוא נמוך מידי, ומעמיד את הסכום על 450 ש"ח.
מזונות הילדה הקטנה נקבעים עד גיל 6 על סך של 1,600 ש"ח. גם כאן, על הרף הגבוה בהתייחס לשכר האב. בנוסף, בניגוד להנחיית המחוזי, אין כל התחשבות בחלוקת זמני השהות. לטעמנו טעות.
נשאלת השאלה העקרונית, עד מתי שופטים יכתבו בכזאת קלות וללא כל בעיה מוסרית וערכית את נושא עוול המזונות עד גיל 6 ומעל גיל 6. וכן, פסקי דין שכאלו הם דוגמה מצוינת לערעורים שיגיעו לעליון ויקבעו הלכה חדשה גם עבור ילדים מתחת לגיל 6. אבל זה עולה הרבה כסף. בעיה.
חלוקת ההוצאות המשתנות היא שווה בשווה. מדוע לא לפי יחס ההכנסות? כי האם מרוויחה יותר? לא ראוי! כבודו שכח לציין שאת הוצאות החינוך ישלמו ההורים שווה בשווה לאחר מימוש מענק הלימודים. אמנם כך מקובל, אך מדוע לא לרשום זאת ולמנוע ויכוחים מיותרים בין ההורים?
כבוד השופט נמרוד פלקס, תלה"מ 50709-05-19, האם מרוויחה יותר מהאב (12,000 לעומת 7,000) ובהתאם להלכה החדשה תשלם מזונות לאב, מיום 12.07.2020.
להורים 4 ילדים. אחד מתחת לגיל 6. כהרגלנו, דילגנו על נושא הרכוש.
שכר האם 12,000 ש"ח. שכר האב 7,000 ש"ח.
האיש הוא המטפל העיקרי בשני הבנים הגדולים, הממעטים לשהות עם האישה, ובאשר לשניים הקטנים, חולקים הצדדים זמני שהות שווים בעיקרם. מפאת מצבם המדאיג של שני הבנים הגדולים, שמזה כשנה כמעט ואינם פוקדים את ספסל הלימודים, ואף מסרבים לקיים קשר עם האישה, הוגשו לבית המשפט המלצות המומחית הגברת ללי גרשנזון. בדיון שהתקיים ביום 7.6.20, הסכימו הצדדים, כי להמלצותיה יינתן תוקף של פסק דין. עיקר המלצות המומחית הן קביעת משמורת משותפת באשר לארבעת הילדים, שני הילדים הגדולים יופנו לטיפול, ובד בבד תפנה כל המשפחה להתערבות טיפולית. עוד הוסכם, כי יודיעו הצדדים לבית המשפט הסכמתם באשר לחלוקה פרטנית של שהות הילדים הקטנים במחיצת מי מהם.
כבודו קובע את צרכי הילדים בהנחה, בהתאם להסכמות ההורים, שבקרוב חלוקת זמני השהות תהיה שווה, ומתייחס כמובן להלכת ורד:
מהאמור עולה, כי יש להעריך את עלות צרכי א. בסך 2,250 ₪ לחודש, את עלות צרכי מו. בסך 2,050 ₪ לחודש, את עלות צרכי מר. בסך 1,850 ₪ לחודש ואת עלות צרכי מב. בסך 1,650 ₪ לחודש. זאת עת ישהו כלל הילדים באופן שווה אצל כל אחד מהוריהם. ברם, שהות שווה זו אינה שוררת לעת עתה, והדעת נותנת, כי ככל שהצדדים יפעלו כהסכמתם ויישמו את המשמורת והסדרי השהות המשותפים אף באשר לשני הילדים הגדולים, יעלה בידיהם לעשות כן בעוד מספר חודשים. בנסיבות אלו סבורני, כי בכל הנוגע לשני הילדים הגדולים, יש לאמוד את צרכיהם ממועד הגשת התביעה ועד סוף שנה זו, בהתחשב בכך שיתגוררו את עיקר העיקרים של זמנם במחיצת האיש, קרי – עלות צרכי מר. סך 1,600 ₪ לחודש ועלות צרכי מב. סך 1,400 ₪ לחודש. מפאת הדין האישי החל על הצדדים, אף יש להבחין כאמור בין מלוא עלות צרכיו של א., לבין צרכיו ההכרחיים בלבד, אשר באחרונים חב האיש בלבד, אם כי בידיו לספקם בעין, ולא אך בתשלום לאישה בגינם.
עמדתנו ידועה, סכום של 2,250 לילד הוא סכום גבוה מאוד כאשר מדובר במשפחה ממוצעת. כבודו אף מציין שיש להתחשב במקום המגורים של ההורים בקביעת צרכי הילדים. כזכור, הסכום של 2,250 נקבע באזור המרכז.
אכן אף פסיקה זו, כמו גם הפסיקה באשר לעלות צרכיו ההכרחיים של ילד, מעוררת קשיים לא מבוטלים, ולו בכל הנוגע לתחולתה הגיאוגרפית – שכן קשה להלום, כי עלות הצרכים הבסיסיים, או עלות הצרכים ההכרחיים, של ילד ביישוב בו מתגוררת אוכלוסייה איתנה כלכלית, תהיה זהה לעלות ביישוב בו מתגוררת אוכלוסייה חלשה כלכלית.
כאמור הכנסת האישה (נטו) עולה בסך 5,000 ₪ לחודש על הכנסת האיש, באופן בו הכנסתה כמעט כפולה מזו של האיש. לסיום סוגיה זו אעיר, כי דומני, ששני הצדדים ממצים את כושר השתכרותם. ההפרש הניכר בהשתכרותם בפועל נובע ממקצועותיהם השונים ואופי העיסוק השונה.
האב נקבע כהורה מרכז.
באשר להוצאות שאינן תלויות שהות – הצפויות להיות בעיקר עבור ביגוד, הנעלה, כרטיסי נסיעה תקופתיים בתחבורה ציבורית, ומתנות לימי הולדת ומסיבות אליהן יוזמנו הילדים על ידי חבריהם – העידה האישה, כי מעת שנפרדו הצדדים היא אינה נושאת בהן כלל
סכום המזונות אותו תשלם האם לאב נקבע לפי שלוש תקופות שונות:
בקביעת החיוב במזונות יש להבחין בין שלוש תקופות: הראשונה, מיום פרידת הצדדים בפועל (שכן על אף שתביעת המזונות הוגשה קודם לכן, בפועל הצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת, ולא נטען שאך מי מהם נשא בצרכי הילדים קודם לפירוד) ועד סוף שנה זו (עת הדעת נותנת שיעלה בידי הצדדים לקיים זמני שהות שווים אף של שני הילדים הגדולים, ולא רק של השניים הקטנים); השנייה, מתום התקופה הראשונה, ועד הגיע הבן הקטן לגיל שש, עת החיוב במזונותיו יחול על הצדדים באופן שווה; השלישית, לאחר הגיע הבן הצעיר לגיל שש שנים כאמור. משמעות הדברים היא, כי בשתי התקופות הראשונות לא תשלם האישה לאיש דבר בגין מזונות הבן הצעיר, שכן כאמור על האיש החובה המוחלטת במזונותיו ההכרחיים (בשני הבתים גם יחד).
מיום 1.9.19 (מועד הפירוד בפועל) ועד יום 31.12.20, עת הדעת נותנת, כי לא יעלה בידי הצדדים למכור את דירתם המשותפת קודם לכן, ובשים לב לנטל עלות המדור הגבוה שיוטל על האישה ביחס לאיש בתקופה זו וחובתה לשאת במחצית ההחזר החודשי של הלוואת המשכנתא, אך יחד עם זאת בשים לב לדמי השימוש אותם תקבל מאת האיש, לא תשלם האישה דבר בגין מזונות הבן א., ותשלם לאיש בגין מזונות מו. סך 700 ₪ לחודש, בגין מזונות מר. סך 1,300 ₪ לחודש ובגין מזונות מב. סך 1,100 ₪ לחודש. ככל שדירת הצדדים תימכר קודם לתום התקופה האמורה ועל האיש יהיה לשכור דירה למגוריו ומגורי הילדים, ומאידך לא יהיה חייב בתשלום דמי שימוש לאישה ושני הצדדים יהיו פטורים מההחזר החודשי של הלוואת המשכנתא, תשלם האישה לאיש בגין מזונות מו. סך 900 ₪ לחודש, בגין מזונות מר. סך 1,400 ₪ לחודש ובגין מזונות מב. סך 1,200 ₪ לחודש. הסכומים האמורים כוללים את רכיב המדור והוצאות אחזקת המדור.
מיום 31.12.20 ועד הגיע הבן א. לגיל שש שנים, לא תשלם האישה דבר בגין מזונות הבן א., ותשלם לאיש בגין מזונות מו. סך 900 ₪ לחודש, בגין מזונות מר. סך 800 ₪ לחודש ובגין מזונות מב. סך 700 ₪ לחודש. ככל שדירת הצדדים לא תימכר אף לאחר יום 31.12.20, יופחת החיוב בגין מזונות מו. לכדי 700 ₪ לחודש, בגין מזונות מר. לכדי סך 600 ₪ לחודש ובגין מזונות מב. סך 500 ₪ לחודש, וזאת עד למועד מכירת הדירה. הסכומים האמורים כוללים את רכיב המדור והוצאות אחזקת המדור.
לאחר הגיע א. לגיל שש שנים, ותוך הנחה שבכל אותה תקופה יידרשו שני הצדדים לשכור דירה למגוריהם ומגורי ילדיהם, תשלם האישה לאיש, מידי חודש, בגין מזונות א. סך 900 ₪, בגין מזונות מו. סך 800 ₪ לחודש, בגין מזונות מר. סך 700 ₪ לחודש ובגין מזונות מב. סך 600 ₪ לחודש. הסכומים האמורים כוללים את רכיב המדור והוצאות אחזקת המדור.
מחציות ישלמו ההורים באופן שווה. מדוע? בגלל שמדובר על מקרה בו האם משתכרת יותר מאב? בהתאם להלכת 919/15 היה צריך לקבוע את תשלום המחציות בהתאם ליחס שכר ההורים.
קצבת הילדים תשולם לאב. ראוי היה להוסיפה להכנסת האב.
ונשאלת השאלה העקרונית, עד מתי שופטי בתי המשפט למשפחה יכתבו משפטים שכאלו בלי להניד עפעף?
בהתאם לדין האישי החל על הצדדים, חיובם במזונות הילדים הוא מדין צדקה, למעט החיוב במזונותיהם ההכרחיים של בן הזקונים שטרם מלאו לו שש שנים, שאזי חיוב זה מוטל על האיש לבדו.
כבוד השופטת מירית פולוס, תלה"מ 23842-05-18, מזונות ילדים מעל ומתחת לגיל 6, מיום 19.06.2020.
להורים שני ילדים. אחד מתחת לגיל 6 ואחד מעל. החלק הראשון בפסק הדין דן בנושא הרכוש. לא התחום שלנו.
הגדרה הורית וחלוקת זמני השהות – בתחילת הדרך ההורים היו בהסדר של "נסטינג". ההורים עברו שני תסקירים ברווחה כולל ועדת תסקירים, וההמלצה היא להגדרה של משמורת משותפת, חלוקת זמני שהות שווה, ושהאם לא תעבור למקום מגורים מרוחק כפי שהיא מעוניינת, אלא למקום מגורים קרוב יותר.
המלצות התסקיר אושרו על ידי כבודה. באשר לחלוקת הנסיעות נקבע (החלטה יפה וכך ראוי!):
באשר להסעות – שני ההורים יאספו את הקטינים בימים שלהם מהמסגרת החינוכית וישיבו אותם ישירות למסגרת. חלוקת הסעות בימי חופשה – האב יאסוף את הקטינים מבית האם ב****, האם תאסוף את הקטינים מבית האב ב****.
מזונות – שכר האם נקבע על 7,900 ש"ח. האב עובד עם אביו. שכרו נקבע על 15,000 ש"ח הכוללים גם 2,500 ש"ח עזרה מהאב. לא בטוח שזה הגיוני, והרי הילדים קטנים ואין כל ביטחון שכך יהיה עד שהילדים יגיעו לגיל 18. צרכי הילדים נקבעו על 2,250 ש"ח לילד. בקצה הגבוה. לא בטוח ששכר ההורים מצדיק זאת. יותר בעייתי, נושא הלכת ורד פשוט נשכח!
סכום המזונות לילד הקטן נקבע על 1,700 עד גיל 6. סכום המזונות של הילד הגדול והילד הקטן לאחר גיל 6 יצא בחישוב 607 ש"ח לקטין, אך לאור פערי השכר והרכוש נקבע על סכום של 1,000 או 900 ש"ח (לא ממש ברור מפסק הדין). הצבנו את הנתונים המספריים במחשבון שלנו והתוצאה כמעט זהה. במחשבון, שהוא יותר מדויק, יצא 1,255 ש"ח לשני הילדים. 627 ש"ח לילד.
מספר הערות על פסק הדין:
עד מתי יהיו כאלו פערים בסכומים בין ילד מתחת לגיל 6 לילד עד גיל 6? כיצד השופטים ממשיכים לפסוק זאת ללא שהדבר מפריע להם? איך פסיקה שכזו קשורה לצדק? לטובת הילד? לפני ההלכה החדשה נפסקו לאורך השנים מזונות מטורפים. ההלכה החדשה שיפרה את המצב עבור ילדים מעל גיל 6. אבל איך ייתכן שעדיין לא קם שופט שלא רואה את אי ההיגיון הכה צורם?
ייתכן והיה ראוי יותר לבדוק את יחס הכנסות ההורים לפי חישוב של הכנסה פנויה.
צרכי הילדים יחדיו הם לא 4,500 ש"ח והיה ראוי לקבוע סכום בהתאם להלכת ורד.
את קצבת הילדים החודשית היה ראוי להוסיף לשכר האם כמקובל. ראו החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, כבוד השופט סארי ג'יוסי.
חבל שאין בסוף פסק הדין יותר פירוט על נושאים 'קטנים' בנושא המזונות (כפי שנרשם כה יפה בנושא חלוקת הנסיעות) כמו שהוצאות החינוך הן לאחר מימוש מענק הלימודים מהביטוח הלאומי כמקובל. אם היה נרשם היה מונע ויכוחים בעתיד. ראוי שבכל פסקי הדין ירשמו השופטים בסוף פסק הדין תשובות לנושאים יום יומיים אלו.
כבוד השופט נמרוד פלקס, תלה"מ 904-08-18, מזונות עבור ילדים מתחת ומעל גיל 6, מיום 29.03.2020.
להורים 6 ילדים. חלקם מעל גיל 6 וחלקם מתחת לגיל 6. שני ההורים עצמאיים, והניסיון להעלים הכנסות בהתאם. כך מציין כבוד השופט פלקס בהרחבה. אנחנו נדלג על החלק של הרכוש.
האם מתגוררת עם הילדים בדירה המשותפת. לאב אין בשלב זה מקום מגורים קבוע.
משמורת: האם ביקשה משמורת בלעדית. האב ביקש משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה. מצב הילדים פשוט נורא. מוזנחים. לכל אחד מההורים קשיים משלו.
בתסקיר העו"ס תואר מצב דברים בו, ששה ילדים רכים בשנים, נושאים במחיר המאבק הקשה בין הוריהם. שלושת הילדים הגדולים, מתפקדים כ"ילדים הוריים", ומתבקשים, אף ללא מילים, לצדד במי מהוריהם. כלל הילדים, חשופים לגילויי אלימות מילולית, ולנוכחות משטרה בעימותים בין ההורים. הילדים מוזנחים ברמה הפיזית, סובלים מבעיות היגיינה, וצרכיהם הרגשיים לא זוכים למענה.
לאור מצב הילדים, מסביר כבוד השופט פלקס (גם לאור המלצת התסקיר) שהדרך לשמור עם טובתם של הילדים במקרה זה היא משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה! אכן, הגדרה הורית שווה חשובה לא רק במקרים בהם המצב "נהדר", אלא בכל מצב. חלוקת זמני השהות בהתאם למתאים לכל תא משפחתי.
הקושי הקיים בהתנהלות האישה ויכולותיה אינו מוביל למסקנה, כי התנהגות האיש, בכל הנוגע לילדים, חפה מפגמים. האיש בחר לצמצם את טיפולו בילדים, באיצטלת היעדר מדור הולם, ובכך גדל הנטל המוטל על האישה – נטל בו למגינת הלב התקשתה עד מאד לשאת – עד כדי פגיעה בילדים (ראו: עמ' 12 לתסקיר). אין מנוס איפוא מחלוקה ממשית של הנטל בין הצדדים, באופן שהילדים יחלקו שהותם אצל הצדדים באופן שווה
מזונות הילדים: כמובן שישנה הפרדה בין מזונות הילדים מעל גיל 6 למזונות הילדים מתחת לגיל 6. נשאלת השאלה עד מתי מצב אבסורדי זה יימשך? מתי הנושא יגיע כערעור לעליון? הגיע הזמן! לא ייתכן שהמזונות של ילד בגיל 5 יהיו שונים בצורה כה מהותית מהמזונות של ילד בגיל 7!
כל אחד מההורים עתיד לקבל כ 800,000 ממכירת הדירה המשותפת. לאחר שהאב ימצא דירה משלו חלוקת זמני השהות תהיה שווה. לשני ההורים שכר דומה ויחסית גבוה, ככל שהשופט הצליח לבדוק זאת, לאור זאת שכאמור כל אחד מההורים לא מסר באופן מלא את הפרטים.
כבודו מציין:
עת דנים במזונות הילדים, מהלך הדיון הוא, ראשית בחינת צרכיהם ושנית האופן בו יסופקו צרכים אלו. אף כאשר הורי הילדים בעלי אמצעים. אין בכך כדי לחייב פסיקת מזונות בשיעור גבוה, ואין לפסוק דמי מזונות בשיעור העולה על צרכי הילדים.
נוכח מסקנתי להלן, שלצדדים יכולת כלכלית דומה, וששניהם עתידים לשאת בנטל גידול הילדים באופן שווה, אסתפק באמור לעיל באשר לצרכי הילדים, ללא צורך בפירוט מדוקדק באשר לצרכיהם המשוערים, עת יקיימו הצדדים שני משקי בית נפרדים, כאשר הילדים יחלקו זמנם בין שני משקי בית אלו, בחלקים שווים. במצב דברים זה, יספק כל אחד מהצדדים בעין את צרכי הילדים תלויי השהות (מדור, הוצאות החזקת מדור, הסעת הילדים עת הם שוהים עמו, כלכלה וכיוב'). הוצאות החינוך והרפואה תשולמנה על ידי הצדדים בחלקים שווים, וההוצאה לגביה יש לקבוע מנגנון של תשלום מצד אחד למשנהו, היא אותה הוצאה שאינה תלויית שהות, ובפרט ביגוד ועלויות תחבורה ציבורית, בדרך של קביעת "הורה מרכז".
מצאנו שיכולתם הכלכלית של הצדדים דומה בעיקרה. לאור קביעתי דלעיל באשר למשמורת משותפת ברי, כי לאחר פירוק השיתוף בדירת המגורים, שני הצדדים יידרשו לשכור דירה שתתאים למגוריהם יחד עם הילדים, ויספקו בעין את מדורם והוצאות אחזקת מדור הילדים, עת הללו ישהו עמם. הדעת נותנת איפוא, כי לצדדים שניהם תהינה הוצאות זהות בגין מדור והחזקת מדור, ויספקו את צרכי הילדים בעין, עת הילדים ישהו עמם.
וכאן אנו מגיעים לסעיף המאוד בעייתי בפסק הדין. הסכום שנקבע עבור ההוצאות של ההורה המרכז. פשוט לא יאומן! כבודו מעמיד את הסכום עבור כל ילד על סך של 800 ש"ח! (כלומר התשלום של האב הוא 400 ש"ח). כאשר בוחנים עבור מה מיועד הכסף כבודו מציין שעבור בעיקר ביגוד, הנעלה, תחבורה ציבורית ומתנות לימי הולדת (שכמובן הן רק לגיל הצעיר). איך מגיעים מזה לסכום של 800 ש"ח לחודש עבור כל ילד?
ההוצאות שאינן תלויות שהות צפוייות להיות בעיקר עבור ביגוד, הנעלה, כרטיסי נסיעה תקופתיים בתחבורה ציבורית, ומתנות לימי הולדות ומסיבות אליהן יוזמנו הילדים על ידי חבריהם. יתר ההוצאות שאינן תלויות שהות, הן למעשה הוצאות חינוך ורפואה, אינן דורושת מנגנון של "הורה מרכז", באופן בו על מי מהצדדים שלם לאחר סכום חודשי קבוע, ודי בקביעה, כי על הצדדים לחלוק בהן.
לגבי הילדים מתחת לגיל 6, נראה שבוצעה הפחתה בסכום המזונות לאור חלוקת זמני השהות השווה כפי שחייב להיות, אך לא ממש ברור מהו אחוז ההפחתה.
קצבת הילדים, במקרה זה הרבה כסף, תשולם לאם. לאור זאת שכאן רב הנסתר על הגלוי בהכנסות ההורים קשה להגיד אם צודק או לא.
כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן, מזונות ילדה בת 6.5 כאשר זמני השהות של הילדה עם האב מאוד מצומצמים מבחירה של האב שאף אינו משלם את המזונות, מיום 05.01.2020.
להורים ילדה אחת בת 6.5. האב לא כל כך רוצה לממש את הורותו לילדה. הסכים שהמשמורת תהיה אצל האם ואף ביקש לצמצם את חלוקת זמני השהות שנקבעה ולא משלם את מזונות הילדה.
שכר האם נקבע על 3,400 – 4,000 ₪, בעיקר לאור זאת שהיא לא עובדת במשרה מלאה ומטפלת באמה. לא בטוח שמוצדק. שכר האב על 8,000-8,500 ₪. האב לא צרף כל אסמכתא בדבר הכנסותיו בזמנים בהם עבד. לא לכתב ההגנה ולא לתצהיר עדותו הראשית. יחס של 70%-30%.
צרכי הילדה נקבעים על סך של 1,780 ₪. צרכים הכרחיים ומעבר להכרחיים. זה הסכום שהאם ביקשה, האב כלל לא ביקש לחקור את האם על סכומים אלו. האב אינו מוציא כספים על גידול הילדה. זמני השהות, כאמור, מאוד מצומצמים ומבחירה של האב. האם ביקשה גם דמי טיפול על הילדה. כרגע האם מתגוררת אצל הוריה ולכן אין מדור.
"בענייניו, זמני שהות הקטינה עם הנתבע מצומצמים לפעם בשבוע וכל סוף שבוע שני. ביתר הזמן (ששה ימים בשבוע אחד, ארבעה ימים בשבוע שאחריו) נמצאת הקטינה עם התובעת. עיקר הטיפול הקטינה נופל על כתפי התובעת והתובעת היא זו הדואגת לקטינה לכל צרכיה מרבית זמנה של הקטינה, פיזיים, רוחניים וטיפוליים. יש לכך משמעות כלכלית. בנסיבות אלו זכאית התובעת לקבל דמי טיפול מהנתבע".
לסיכום:
- הנתבע ישלם לידי התובעת למזונות הקטינה עד הגיעה לגיל 6 סך 1,450 ₪ בחודש, כולל הוצאות החזקת הבית.
- ממועד הגיעה של הקטינה לגיל 6 ועד הגיעה לגיל 18 או תום כתה י"ב על פי המאוחר, ישלם הנתבע לידי התובעת עבור מזונות הקטינה סך 1,200 ₪ בחודש.
- ככל שבעתיד תשכור התובעת דירה למגוריה עם הקטינה, ישלם הנתבע לידי התובעת בנוסף 1/3 (שליש) משכר הדירה שישולם, כפוף להצגת חוזה שכירות תקף.
- בנוסף, ישלם הנתבע לידי התובעת דמי טיפול בקטינה בסך 250 ₪ בחודש.
- הצדדים ישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך הקטינה, לרבות גן, צהרון עד תום כתה ג', תשלומי חובה לבי"ס, חוג אחד ומחזור אחד של קייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ"ס.
- הצדדים ישאו בחלקים שווים בהוצאות קופ"ח עבור הקטינה וביטוח בריאות ממלכתי, ובהוצאות רפואיות חריגות של הקטינה, אשר אינן משולמות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי של הקטינה, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו"ב.
לא ברור מדוע הוצאות החינוך והבריאות נקבעו ביחס שווה לאור פערי השכר בין ההורים. למרות התנהלות האב, עדיין ראוי שיש הפחתה קטנה בסכום המזונות מעל גיל 6.
כבוד השופטת קרן גיל, תלה"מ 57594-05-18, משמורת, זמני שהות ומזונות לתאומות בנות 5, מיום 09.03.2020.
משמורת וזמני שהות: להורים תאומות ילידות שנת 2015. האם עתרה לקביעת המשמורת אצלה ולקביעת זמני שהות ללא לינה אצל האב. כאילו חזרנו 15 שנה אחורה. עד מתי?
העוסית לסדרי דין, גרטי כהן מבת ים, המליצה על הסדר של משמורת משותפת כמקובל (ואולי הגיע הזמן לעבור לאחריות הורית משותפת באופן גורף) וחלוקת זמני שהות של 8/6 ללא לינה במוצאי השבת אצל האב. מיותר, מיושן ולא נכון. ראו גם כאן. מדוע הבנות, שישנות אצל האב פעמיים באמצע השבוע ובחלוקה שווה בחגים, צריכות דווקא במוצאי השבת לחזור לישון בבית האם? למי זה מועיל? בטח לא לילדות.
זמני השהות אצל האב הם ימי א' ו ג'. כלומר, בשבת אצל האב, הילדות ישנו ביום שישי אצל האב, במוצאי השבת ישנו אצל האם, וביום ראשון שוב אצל האב. אם הבעיה היא רצף של שלושה ימים, אז מדוע לקבוע את הימים אצל האב ביום ראשון ולא שני ורביעי? מאוד צורם.
ויותר חשוב, נניח וזאת ההחלטה. מדוע לא להמליץ מאיזה גיל כן ישנו אצל האב במוצאי השבת? במצב הנוכחי האב יצטרך לחזור עם הנושא לבית המשפט. ושוב מתחים. ושוב מריבות. כה מיותר. והכל על גבן של הילדות. וכן, כבוד השופטת גיל מאשרת את ההמלצה ללא כל נימוק. זאת ההמלצה וזהו.
מזונות: שכר האם 6,500 ש"ח. שכר האב 11,600 ש"ח. פערים מהותיים. האם, כמו במקרים רבים. מפריזה מאוד בצרכי הילדות. כבוד השופטת גיל מציינת זאת. אך עד מתי זה ימשך?
עד גיל 6 צרכי הילדות נקבעו כמקובל על 1,300 ש"ח (כולל הלכת ורד) + מדור (עם תקרה של מדור בסך 4,000 ש"ח כמקובל). כבוד השופטת גיל 'שכחה' (או שעורך דינו של האב לא הסביר וביקש) להתחשב בחלוקת זמני השהות הרחבה ולהפחית את סכום המזונות בהתאם, כמקובל.
לאחר גיל 6 המזונות יהיו 900 ש"ח עבור כל ילדה + 30% מדור. למה יש מדור אם הילדות נמצאות בזמני שהות רחבים? כבודה חישבה שהילדות ישנות אצל האב רק 10 ימים בחודש, וכנראה גם בגלל פערי השכר המהותיים בין ההורים.
כבוד השופטים שוחט, רביד ושילה (מחוזי תל אביב), עמ"ש 8680-01-19, קבלה חלקית של ערעור להפחתת סכום מזונות הילדים, מיום 06.02.2020.
להורים שלושה ילדים. אחת מתחת לגיל 6 ושניים מעל. להורים הגדרה של משמורת משותפת, ובמקרה זה גם חלוקת זמני שהות שווה 7/7. חשוב להבין שכיום מדובר על שני מונחים שונים!
לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון ביולי 2017 אין יותר קשר בין ההגדרה ההורית למזונות. רק לזמני השהות. לכן, החלק אליו יש להתייחס בקביעת המזונות הוא זמני השהות ולא הכותרת ההורית (משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת) וחבל מאוד שכאן שוב יש ערבוב בין המונחים, דבר שרק ממשיך את הבלבול בשטח. ראוי שבמחוזי הדברים יהיו רשומים בצורה נכונה וברורה והרי מפסקי דין אלו כולנו לומדים.
מספר דברים מעניינים בפסק הדין של מחוזי תל אביב שקיבל את הערעור באופן חלקי:
בתא משפחתי זה נקבע בבית המשפט למשפחה שאת הוצאות החינוך תשלם האם. לכן האם מקבלת גם את קצבת הילדים (במקרה זה מקוזזת במדור) וגם את מענק הלימודים, כאשר בגלל זה אין לגבי מענק הלימודים את ההסבר הרגיל והחשוב שתשלום הוצאות החינוך בתחילת השנה יהיה לאחר קיזוז מענק הלימודים.
חישוב שכר האב במחוזי גילה שבית המשפט למשפחה פשוט טעה בחישוב שכרו של האב מהתלושים שהוצגו.
בית המשפט למשפחה, במקום לדאוג ולחשב את צרכי הילדים לתא משפחתי זה, כפי שהוסבר היטב בפסק הדין של בית המשפט העליון, לוקח נתונים של הלמ"ס. שופט זה עשה שימוש בנתוני הלמ"ס במספר פסקי דין וזה כמובן לא נכון והמחוזי לא מוכן לקבל זאת!
מכאן עובר המחוזי לחישוב המזונות שעל האב לשלם, עד גיל 6 ואחרי גיל 6. ראשית, נציין שעבור הילדה מתחת לגיל 6 יש התחשבות בזמני השהות שלה אצל האב כבר בפסק הדין של בית המשפט למשפחה כפי שהיה מקובל בעבר וקצת נשכח והמחוזי כמובן מקבל זאת. חלק מעורכי הדין לא מעלים נושא זה וחבל. ראו הסבר לנושא כאן. טוב מאוד שהמחוזי מציין זאת. הפעם נקבעה הפחתה של 25% (מסלול חיפה).
צרכי הילדים כפי שנרשמו בכתב התביעה (סעיף 8 בפסק הדין של המחוזי) הם 2,000 ש"ח לילד ונראה שהם כוללים הוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות כאחד. משום מה יש גם סעיף להחזקת רכב. רק של האם. מוזר. מכיוון שמדובר על הליך בו לא היו עדויות אלא ניתן על סמך נתונים בכתב בלבד זהו הסכום שנקבע.
האם נקבעה כהורה מרכז. כאן הנושא מאוד צורם! פשוט לוקחים לאב חלק מהורותו. עמדתנו ידועה, הגדרה מיותרת! גם אם מחליטים לקבוע הורה אחד שתפקידו יהיה לרכוש לילדים בגדים וכו' – דבר מאוד מיותר ברוב המשפחות אשר מונע את חווית הקניות של האב עם הילדים ובמקרה שלנו כולל משום מה גם כסף עבור בילויים של הילדים (כאשר הילדים אצל האב ויוצאים לבלות האם תשלם?), ימי הולדת לחברים ודמי כיס (ברור שהאב כן ייתן לילדים כסף ואז זאת בעצם הוצאה כפולה) – מתן הגדרה 'עודפת', לנושא מיותר ומנוגד לכל המלצות ועדת שניט, גם אם מדובר על הנושא הכספי בלבד.
המחוזי, למרות שלא התבקש לכך, אף מתקן את ההחלטה בדבר הוצאות החינוך וקובע שהאב ישלם מחצית גן וצהרון לפי עלות ציבורית. יפה!
דבר חדש שיש בפסק הדין הוא הקביעה שבתא משפחתי זה, לאור הקשר של האב עם הילדים, לאחר גיל 18 אין יותר צורך במזונות! אך אם דברים לא יתנהלו באופן ראוי האם תוכל להגיש בקשה חדשה לנושא.
לסיכום: הערעור התקבל באופן חלקי ויש הפחתה נאה. זה החלק החשוב. הסכומים שנקבעו בתא משפחתי זה בבית המשפט למשפחה אכן היו לא הגיוניים ובעיקר חושבו בדרך שגויה – קביעת צרכי הילדים לפי נתוני הלמ"ס בניגוד לפסיקת העליון.
את האב ייצגו עו"ד יעל גיל ואור פינקלשטיין.
כבוד השופטת סגלית אופק, תלה"מ 23015-05-17, יחס הכנסה פנויה שווה, יחס זמני שהות שווה, ההורים חולקים באופן שווה את כל ההוצאות תלויות השהות וההוצאות שאינן תלויות שהות, ולכן אין צורך במזונות, מיום 01.09.2019.
להורים שלושה ילדים, כיום מעל גיל 6. בזמן הישוב סכסוך הילדים היו עדיין "מקטני קטינים" וסכום המזונות היה 5,500 ש"ח. בית הדין הרבני קבע חלוקת זמני שהות שווה ומשמורת לאם (נושא המשמורת לא ברור. מוזר).
בתביעת המזונות האם מבקשת רק 10,805 מזונות, ללא שום אסמכתאות. הפעם כבודה מציינת עובדה זו. יפה. סוף סוף יש התייחסות לסכומים המופרזים שעורכי הדין מבקשים בשם האמהות.
האם עצמאית ועשתה ככל יכולתה להסתיר את שכרה. בסופו של דבר שכרה נקבע על 10,000 ש"ח. מדור האם הוא 5,000 ש"ח אך חדר אחד מיועד לעסק, ולכן המדור נקבע על 3,750 ש"ח והחזקת מדור 1,200 ש"ח. הכנסתה החודשית הפנויה אם כך 5,050 ש"ח. האב משתכר 6,800 ש"ח. מתגורר אצל אמו ומשלם לה 1,500 ש"ח. הכנסתו החודשית הפנויה 5,300 ש"ח. מסקנה: יחס הכנסות דומה.
לאור זאת שבתא משפחתי זה יחס הכנסות שווה לצד יחס זמני שהות שווה, ולאור זאת שכל ההוצאות, תלויות השהות וגם לא תלויות השהות, מתחלקות שווה בין שני ההורים, נקבע בצדק שאין צורך בתשלום מזונות.
מה היה קורה אם האב היה מתגורר בדירה משלו? האם האם היתה משלמת מזונות לאב?
את האב ייצג עו"ד ישראל מרק.
כבוד השופטים ישעיהו שנלר, השופט קובי ורדי, כבוד השופטת יעל בלכר, עמ"ש 44301-01-18, מחוזי תל אביב, גם כאשר הילדים מתחת לגיל 6 חובה על בית המשפט לפסוק את מזונות הילדים לאחר גיל 6 בהתאם להלכה החדשה, מיום 22.08.2019.
להורים שני ילדים אשר בזמן מתן פסק הדין היו מתחת לגיל 6 (חמש וחצי ושלוש וחצי). כב' השופטת תמר סנונית פורר קבעה את סכום מזונות הילדים והמדור בהתאם לעוול הרגיל עד גיל שש, אך בחרה שלא לקבוע סכום מזונות שונה לאחר גיל 6 בהתאם להלכה. גם כי לעמדתה הסכום לא ישתנה עקב פערי השכר, וגם עקב אי התייחסות הצדדים לנושא.
בית המשפט המחוזי מציין:
… כל עוד ופסק הדין לא הפך לחלוט, יש מקום להחיל את ההלכה וכמפורט בנימוקים שניתנו לכך, ואין צורך לחזור ולפרטם.
סבורני, כי לא היה מקום להתעלם, בנסיבותיו של המקרה דנן, מיישום ההלכה או התייחסות אליה לגופה גם אם לא נטען אשר ציין בית משפט קמא.
הנימוק, כי יכול והתוצאה הייתה "לרעת" האב, אינו נימוק שדי בו. ההפך מכך, דווקא הערכאה הדיונית אשר כה הטיבה לנתח את הנתונים השונים ולהתייחס לטענות השונות, בעת יישום הדין בהתייחס לקטני קטינים, מהראוי היה כי תידרש גם ליישום הנדרש על סמך הנתונים, בהתייחס לאשר אמור היה לחול כשלושה שבועות לאחר מתן פסק הדין, גם אם הדבר היה דורש את הצורך להתייחס לתקופות השונות הרלוונטיות.
כבוד השופט נמרוד פלקס, תלה"מ 52770-03-17, קביעת מזונות ילדים מעל גיל 6 בהתאם להלכה החדשה, מיום 23.07.2019.
התיק עוסק בקביעת המזונות עבור שלושת הילדים הקטינים. כבוד השופט פלקס מסביר שאם בעבר סכום צרכי הילדים עמד במקרים שהילד נמצא רוב זמנו בבית אחד על 1300-1400, הרי כאשר מדובר על ילדים החולקים את זמנם בשני בתי ההורים הסכום שיש לקחת כיום לאחר ההלכה החדשה הוא גבוה יותר, ומציין פסיקות בהן הסכום נקבע אף על סך של 2,250 לילד. כמו כן הוא מדגיש שהסכום צריך להיות מדורג בהתאם להלכת ורד, נושא שרבים מהשופטים שוכחים מאז פרסום ההלכה החדשה.
קצבת הילדים תשולם לאם, שזה בסדר, אך ראוי היה לקחת את הסכומים בחשבון ולהוסיפם להכנסות האם כפי שפסק בית המשפט המחוזי בחיפה לנושא.
בסופו של יום, האב ישלם סכומים של 600 ש"ח, 500 ש"ח ו 400 ש"ח עבור הילדים הקטינים.
כבוד השופטים סארי ג'יוסי [אב"ד] חננאל שרעבי אספרנצה אלון, עמ"ש 4208-01-19, ערעור בנושא מזונות ילדים מיום 21.07.2019.
להורים שלושה ילדים. הבת הגדולה (12) במשמורת האב ושני הילדים הנוספים במשמורת האם. הכנסת האב 9,500 ש"ח והכנסת האם 5,800 ש"ח. יחס זמני השהות הוא 65/35 להורה המשמורן.
פסק הדין מלמד מדוע כה חשובה קביעת ההכנסות שני ההורים בבית משפט למשפחה. הסיכוי לשינוי במחוזי קלוש ובצדק.
המחוזי מקבל את עמדת האב כי לא היה מקום לקבוע סכום של 4,000 ש"ח עבור כל ילד, וקובע אותם על 3,400 ש"ח. הוצאות תלויות שהות בסך 2,200 (אמנם מדובר בהורים עם הכנסות ממוצעות ומטה, אך נניח שסביר) ועוד הוצאות שאינן תלויות שהות בסך 1,200 ש"ח, סכום שנראה לא הגיוני והרי תחת הוצאות שאינן תלויות שהות נכנסים נושאים ספורים בלבד, אך במקרה נקודתי זה הסכום כולל מדור!
בהתאם לכך, האב ישלם (בקיזוז מזונות האם עבור הבת הגדולה שנמצאת במשמורת האב סכום של 522 ש"ח) במקום 2,565 ש"ח 2,200 ש"ח. כמו כן המשיבה תחזיר חלק מהמזונות ששולמו מיום פסק הדין של בית המשפט למשפחה.
כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 26306-08-14, קביעת מזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה כאשר לאב אין הוצאות מדור, מיום 16.06.2019.
להורים שני ילדים בני 11.5 ו 9. זמני שהות כמעט שווים לחלוטין והגדרה הורית של משמורת משותפת. בסעיף 12 נרשם שבמקרה זה יש לפסוק לפי העובדה שיש "משמורת שווה ומשותפת של זמני השהות". נדגיש שוב, יש להפריד בין המונח הגדרה הורית לבין חלוקת זמני השהות. לנושא ההגדרה ההורית השווה (משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת) אין שום קשר לסכום המזונות! רק לזמני השהות ושכר כל אחד מההורים. חשוב לדייק. ראו כאן.
הכנסות האב נקבעו על סך 15,350. האב מתגורר בקומה נפרדת בבית הוריו ולכן אין לו הוצאות מדור מלבד 200 ש"ח לאחזקת מדור. הכנסות האם נקבעו על סך 13,600 ש"ח, האם שוכרת דירה ב 5,000 ש"ח כך שהכנסתה הפנויה הינה 8,600 ש"ח. בשכר האם חושב גם נושא הרכב. כבודה קיבלה את הטענה שמי שמקבל רכב מהעבודה יש להוסיף את השווי הכספי של ההטבה לסכום הנטו, לעומת מי ששכרו לא כולל רכב מהעבודה.
ושוב, האם מגישה סכומים מופרזים עבור צרכי הילדים. כבודה קובעת את הצרכים תלויי השהות על סכום של 1,600 ש"ח לילד. בהתאם לנוסחת החישוב המוכרת והמקובלת, לאחר חישוב יחס ההכנסה הפנויה של ההורים (64% מול 34%), על האב לשלם 448 ש"ח עבור חלקו במזונות תלויי השהות.
הסכום עבור הוצאות שאינן תלויות שהות נקבע על 500 ש"ח לילד. בהתאם ליחס ההכנסה הפנויה, על האב לשלם לאם 640 ש"ח.
מדור: כאמור, לאב אין הוצאות שכר דירה. רק 200 ש"ח אחזקת דירה. האם שוכרת דירה ב 5,000 ש"ח ויש לה הוצאות אחזקת דירה בסך של 1,500 ש"ח. החלק של הילדים הוא 40% (שני ילדים) כך שעל האב לשלם עוד 1,592 ש"ח. נשאלת השאלה העקרונית ומה יקרה אם וכאשר האב ישכור דירה משלו? האם לא היה ראוי כבר מעכשיו לקבוע את סכום המזונות במידה ואכן כך יקרה במקום שההורים יחזרו לבית המשפט?
בסופו של יום על האב לשלם סך של 2,680 ש"ח עבור שני הילדים. כבודה בודקת (יפה!) מהו הסכום שאיתו יתחיל כל הורה את החודש. האב יתחיל עם 10,570 והאם עם 7,180. קיים פער, וכבודה מציינת שהתוצאה סבירה בעיניה לאור זאת שהאם מקבלת את קצבת הילדים (שהפעם לא נוספה להכנסת האם כמקובל) ובעיקר כי בכל ההוצאות המשתנות, חינוך ובריאות, יחס התשלום הוא 64% לאב ו 34% לאם. כלומר לאור זאת שהאב ישלם את מרבית ההוצאות המשתנות יש להתחשב גם בכך בקביעת סכום המזונות החודשי. יפה מאוד. חשיבה מרעננת.
פסק הדין המלא של כבוד השופטת פינקלשטיין
כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 29244-01-18, מזונות עד גיל 6 ולאחר גיל 6, מיום 14.06.2019.
להורים שני ילדים. בני חמש וחצי ושנתיים. משמורת משותפת וזמני שהות של 8/6 (עבור הילד הקטן כאשר יגיע לגיל 3). שכר האם נקבע על 7,000 ש"ח נטו. כבודו כולל בשכר האם את קצבת הילדים כפי שמקובל לאחרונה (ראו גם החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, כבוד השופט סארי ג'יוסי), את פוטנציאל שכרה לאור זאת שהיא עובדת במשרה חלקית, ואת שכרה בעבודתה הנוספת.
שכר האב נקבע על 8,500 ש"ח. לאחר תשלום שכר הדירה והוצאות אחזקת מדור הכנסתו הפנויה של האב היא 4,100 ש"ח.
כיום האם לא שוכרת דירה, אך שוקלת לעבור לדירה שכורה, ולכן כבודו לוקח בחשבון שכירות של 3,000 ש"ח וקובע את שכרה הפנוי על סך 4,000 ש"ח. אם הבנו נכון את החישוב, יש כאן טעות. אם ההכנסה הפנויה של האב חושבה לאחר הפחתה של הוצאות אחזקת המדור, הרי שכך יש לעשות גם לגבי האם.
צרכי הילדים: האם ציינה בבקשתה שצרכי הילדים הם 3,500 ש"ח ועוד 4,640 לילד השני. נשאלת השאלה עד מתי יסכימו שופטים לקבל בקשות לסכומים שכאלו ללא שום הערה או תגובה? צרכיו הבסיסיים של כל ילד נקבעו בסופו של דבר על 1,500 ש"ח לילד.
מזונות עד גיל 6
כל עוד כל ילד מתחת לגיל 6, האב ישלם 1,500 ש"ח לכל ילד בעבור צרכיו הבסיסיים (3,000 לשני הילדים) + מדור המחושב לפי שכר דירה של 4,000 ש"ח (מה שכנראה מחזק את הטענה שבחישוב ההכנסה הפנויה של האם לא נלקח בחשבון הסכום לאחזקת המדור). 20% עד לתקרה של 800 ש"ח עד שהבת תגיע לגיל 6 (עוד חצי שנה) ולאחר מכן, עד שהבן יגיע לגיל 6, 15% עד תקרה של 600 ש"ח. בנוסף ישלם האב עוד 200 ש"ח הוצאות אחזקת מדור עד שהבת תגיע לגיל 6 ולאחר מכן 150 ש"ח עד שהבן יגיע לגיל 6. הלכה למעשה זה אומר שחצי שנה האב ישלם לאם סכום של 4,000 ש"ח (מטורף, והרי הכנסתו הפנויה של האב נקבעה על 4,100 ש"ח) ולאחר מכן, לתקופה של עוד שנתיים וחצי סכום של 2,250 ש"ח. אם לוקחים בחשבון שהאב משלם במשך 30 חודשים עוד 2,000 ש"ח בעקבות ההחלטה של בית הדין הרבני (ראו סעיף 40) לא ברור כיצד האב ישרוד.
נשאלת השאלה העקרונית: עד לפרסום ההלכה החדשה היתה הפחתה בסכום המזונות והמדור עבור ילדים עד גיל 6 (ובכלל) בהתאם לזמני השהות. 25%-50%. כאן אנו רואים שיש הפחתה רק לנושא המדור. לא למזונות. האם עורכי הדין שוכחים להעלות נושא זה? האם השופטים שוכחים לבצע הפחתות אלו? לא ברור. על הנושא ניתן לקרוא בנייר העמדה שהפצנו השנה. מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.
מזונות לאחר גיל 6
לאחר גיל 6, לאור ההכנסות השוות, לאור זמני השהות הכמעט שווים, לא יהיו כלל מזונות עבור ההוצאות תלויות השהות.
עבור ההוצאות שאינן תלויות שהות ייפתח חשבון משותף וכל אחד מההורים יפקיד אליו סכום שווה. האם הוגדרה להיות הורה מרכז לנושא. ל
את האב ייצגה עו"ד אלינור ליבוביץ.
פסק הדין המלא של כבוד השופט יהורם שקד בתלה"מ 29244-01-18
כבוד השופט שלמה אלבז, תלה"מ 51531-09-17, קביעת מזונות הילדים בהתאם לנוסחת ליפשיץ את ליפשיץ, מיום 11.04.2019.
להורים שלושה ילדים. כולם מעל גיל 6. שניים בפנימייה. כבוד השופט אלבז מאמץ את נוסחת החישוב של ליפשיץ ומפרט באריכות כל סעיף חישוב על מנת שדרך החישוב תהיה ברורה ומובנת.
מצאנו הגיון רב בעמדתו של השופט במקרה זה. התחשבות בהכנסה פנויה, בעלות המדור של הילדים בשני הבתים ובקצבת הילדים.
כבוד השופט שקד, תלה"מ 15323-02-18, בקשת אם להגדלת מזונות הילד לאחר 17 שנה ושימוש בנוסחת המזונות גם כאשר זמני השהות מועטים ביותר, מיום 27.11.2018.
פסק הדין עוסק בשאלה האם יש לשנות חיובו של אב במזונות בנו שנקבעו בהסכם, ואם כן, האם ממועד פסק הדין או ממועד אחר כלשהוא?
להורים ילד אחד. נפרדו כאשר הילד היה בן 5 חודשים. זמני השהות שנקבעו הם יום באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני. מזונות נקבעו על סך 1,300 עד גיל 18 בלבד. בזמן הגשת הבקשה הילד בן 17.5. כיום זמני השהות מועטים ביותר, הילד מתבגר, יש לו מפתח לדירת האב והוא בוחר להגיע לבית האב בעיקר כשהאב בחו"ל. לאורך השנים האם ביקשה מהאב שסכום המזונות יעלה, האב הסכים ועד מועד הגשת התביעה שילם 1,850 ש"ח.
כבוד השופט שקד מציין שחבל שהוגשה תביעה זו, וחבל שהאם לא קיבלה את הפשרה שהציע בית המשפט. בתביעה שהוגשה 217 עמודים! יש בה ליקויים רבים! אין בה את הנתון החשוב והבסיסי מהם צרכי הילד! ועדיין, למרות הליקויים הרבים, כבודו בוחר לדון בבקשה כי מדובר בטובת הילד. האם מבקשת מזונות בסך 3,500 ש"ח ומדור למרות שהיא מתגוררת אצל אמה, והכל רטרואקטיבי!
כיום, שכר ההורים שווה. זמני השהות נקבעים ביחס של 90/10. לאור זאת ששכר ההורים שווה, כבוד השופט שקד מחשב את סכום המזונות בהתאם לנוסחה המקובלת. כן, גם כאשר מדובר על זמני שהות כה מועטים יש לאב הוצאות בביתו. יש פסק דין נוסף בנושא זה של כבוד השופט זגורי. הסכום בהתאם לנוסחה הוא 1,080 ש"ח. הרבה פחות מסכום המזונות ששילם האב עד מועד הגשת התביעה (1,850).
לסיכום: לאור זאת שיש שינוי מיום ההסכם הקודם (זמני השהות פחתו), נעשה חישוב מזונות מחדש בהתאם לנוסחה המקובלת (שכר ההורים שווה ולכן הנוסחה מתאימה), סכום המזונות נקבע על 1,080 ש"ח (אכן, הרבה פחות מ 1,850 שהאב שילם עד מועד הגשת התביעה), נקבע שעד לתחילת השירות הצבאי ישלם האב 1,080 ש"ח, ומיום הגיוס (סעיף שלא היה בהסכם המקורי ולכן טוב שתוקן) ישלם האב 400 ש"ח לחודש.
צריך להבין, אנחנו נמצאים בעולם חדש. הלכה 919/15. לפני שמגישים תביעה חדשה צריך לשקול זאת היטב. לאור ההיקף החריג של כתבי בית הדין, התוצאה המשפטית, האם תשלם הוצאות משפט של 15,000 ש"ח.
את האב ייצגו עו"ד לירון ישראלי ועו"ד מיכאל בן יאיר.
תלה"מ 8402-04-17, כב' השופט פליקס גורודיצקי, מזונות ילדים מתחת ומעל גיל 6 בהתאם להלכה החדשה, מיום 27.02.2019.
להורים שני ילדים בני 4.4 ו 3.3. כמקובל כיום, משמורת משותפת וזמני שהות של 8/6. שכר האב 8,961 ש"ח. שכר האם כולל קצבת הילדים (כך צריך להיות!) 8,403 ש"ח. יחס הכנסות הוא 52/48. יחס זמני שהות הוא 57/43 (חישוב מדויק יותר, הכולל חגים, מביא אותנו למספרים קצת יותר שווים).
כבוד השופט גורודיצקי מציין שכיום צריך לבחון כל מקרה לגופו ולא לעבוד לפי הנוסחה המוכרת אשר מהווה כלי עזר בלבד, אך לאור זאת שבמקרה זה שכר ההורים דומה וכך גם זמני השהות, בהחלט ראוי לקבוע את סכום המזונות בהתאם לנוסחה המוכרת. צרכי כל ילד נקבעו על סך של 2,000 ש"ח.
בסיכומו של יום: בהתאם להלהכה החדשה, אין צורך בתשלום מדור. המזונות עד גיל 6 יהיו 1,000 ש"ח לילד, ואחרי גיל 6 המזונות הם 180 ש"ח לילד. מקרה קלאסי לערעור לעליון!
כבודו מציין:
האם, בתור ההורה המרכז, תישא בהוצאות שאינן תלוי שהות. הוצאות שאינן תלויי שהות הן: תשלום עבור טלפונים ניידים, תשלום עבור שירותי בריאות (קופ"ח), ביטוחי בריאות, מספרה. האב ישיב לאם מחצית מעלות הוצאות שאינן תלויי שהות בתוך 10 ימים בכפוף להצגת אסמכתה בדבר ביצוע התשלום.
תלה"מ 38418-09-17, כבוד השופט נמרוד פלקס, קביעת מזונות ילדים, מיום 17.02.2019.
להורים שני ילדים אשר נולדו בשנים 2012 ו 2015. ההורים מסכימים לחלוקת זמני שהות של 8/6 והוויכוח הוא הוא להיענות לבקשת האב לחלוקה של 7/7. כמו כן האם מבקשת להיות משמורנית יחידה.
כבוד השופט פלקס מציין שמעורבות העוסית בתא משפחתי זה מיותרת. שהיא רק מסלימה את מאבקי ההורים. לכן, לבקשת האב, היא משוחררת מתפקידה. משפחה זו צריכה שקט אומר כבודו.
ההמלצה בתסקיר היתה למשמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה, כי לעמדתה של העוסית כנראה רק כך אפשר להמליץ על משמורת משותפת (כמה נורא..). כבודו מסביר שלא כך הוא. הגדרה של משמורת משותפת אינה מחייבת חלוקת זמני שהות שווה לחלוטין. כבודו מקבל את ההמלצה למשמורת משותפת, אך אינו מקבל את ההמלצה לחלוקת זמני שהות של 7/7 כי לטעמו היא אינה טובה בראייה של הילדים בעוד העוסית בחנה את בעיקר את בקשות ההורים לשוויון.
מזונות: שכר האם הוא 6,500 ש"ח ומכיוון שהיא מקבל את קצבת הילדים יש להוסיף את הסכום להכנסתה. כלומר 6,900 ש"ח. הכנסתה הפנויה נקבעת על 2,700 ש"ח. שכר האב הוא 10,400 ש"ח והכנסתנו הפנויה 7,000 ש"ח. השופט לא מחייב ביתר עד גיל 6.
צרכי הילד נקבעים על 2,250 ש"ח. אלו צרכים לשני הבתים, כפי שקבע כבוד השופט ויצמן במחוזי מרכז. נשאלת השאלה העקרונית האם עבור הורים להם הכנסה פנויה של 2,700 ש"ח ו 7,000 ש"ח אלו הם אכן צרכי הילד?
בסופו של יום המזונות נקבעו על סכום של 2,500 ש"ח.
את האב ייצג עו"ד ניר כחלון
כבוד השופט גורודצקי, תלה"מ 34761-08-17, הילדים חיים בבית האב, כולם מעל גיל 6, בהתאם להלכה החדשה אשר קובעת שנושא המזונות אינו מגדרי יותר תשלם האם מזונות לאב עבור גידול הילדים, מיום 16.01.2018.
להורים שלושה ילדים. כולם מעל גיל 6. שכר האב 9,802 ש"ח. שכר האם נקבע בהתאם לפוטנציאל שכרה, שכר המינימום. 5,300 ש"ח. צרכי הילד נקבעו על 1,400 ש"ח. לילד. משום מה אין אזכור להלכת ורד. הילדים מתגוררים בבית האב.
הדבר היפה בפסק הדין הוא שהשופט גורודצקי פשוט מחשב מהו סכום המזונות המתאים למקרה זה בהתאם להלכה החדשה ללא קשר למגדר ההורים. הידד! עוד שלב ביישום ההלכה החדשה. נזכיר שכבוד השופט פישר ציין בתלה"מ 7890-08-17 שההלכה החדשה בודדה את ההבדל המגדרי בתשלום מזונות, ובעצם נתנה חותמת מבורכת ובפרשנות ליברלית מודרנית לנושא מזונות ילדים. והנה אנו רואים את היישום בשטח.
האם תשלם לאב 1,470 ש"ח (490 ש"ח לילד) ועוד 1,500 ש"ח מדור. סה"כ 2,970 ש"ח. לנושא קבצת הילדים שהאם קיבלה עד היום, השופט מסביר שיש להגיש תביעה נפרדת.
כבוד השופט נחשון פישר, תלה"מ 7890-08-17, לאור ירושה שקיבלה האם היא תתחיל לשלם מזונות עבור ילדיה בהתאם לעקרונות הצדק והלכת 919/15, מיום 15.01.2019.
להורים 6 ילדים. 2 בוגרים. כל הילדים מעל גיל 6. מדובר על מקרה כאוב בו לאם קשיים אישיים, נכות נפשית והיא מתראה עם הילדים רק פעם בשבוע למספר שעות. האם אף לא באה לחלק מהדיונים. האב המשמורן מגדל את הילדים בביתו, משקיע בהם והאם לא משלמת כל הוצאה. כך הוא המצב במשך 6 שנים! האם קיבלה ירושה של 1.2 מליון ש"ח, והאב פונה באוגוסט 2017 לבית המשפט, שכן לטעמו עכשיו האם בהחלט יכולה לשלם עבור חלק מהוצאות הילדים.
שכר האב 10,000 ש"ח. שכר האם 5,000 ש"ח. כבוד השופט פישר מסביר יפה (סעיפים 45-60) שההלכה החדשה בודדה את ההבדל המגדרי בתשלום מזונות, ובעצם נתנה חותמת מבורכת ובפרשנות ליברלית מודרנית לנושא מזונות ילדים.
צרכי כל ילד נקבעו על סך 1,300 ש"ח. האם תשלם 250 ש"ח עבור כל ילד שלומד בישיבה (מחצית העלות) ועוד 400 ש"ח מזונות. סה"כ 650 ש"ח עבור כל ילד.
את האב ייצגה עו"ד אלינור לייבוביץ.
כבוד השופטת שלי אייזנברג, תלה"מ 18590-11-17, קביעת מזונות הילדות מעל ומתחת לגיל 6 כאשר להורים הסדר של משמורת משותפת וזמני שהות שווים, מיום 29.10.2018.
להורים שתי ילדות. בגיל 5 ו 12. החלק הראשון בפסק הדין נוגע לדירה המשותפת של הצדדים. לא החלק שלנו, אך נציין שלעמדתנו, לאחר ההחלטה שהתקבלה בנושא העקרוני של ההיוון, עכשיו ראוי לאפשר לאם לרכוש את חלקו של האב בדירה לפי שווי מוסכם בין הצדדים. בכך יפעלו שני ההורים לטובת הבנות המשותפות.
ההורים הסכימו מראש על הסדר של משמורת משותפת המקובל כיום.
"נראה שיש הבנה בין ההורים שהמשמורת תהיה משותפת כפי שבאה לידי ביטוי בהתנהלותם היומיומית.
התרשמתי כי שני ההורים מסורים, רואים את טובת הקטינות לנגד עיניהם ובעלי מסוגלות הורית טובה, כך עולה אף מהתסקיר. ההורים משתפים פעולה באופן הדדי ומעדכנים זו את זה באשר בענייני הקטינות".
זמני השהות שווים. 7/7. נדגיש בנושא זה: מעבר מחלוקת זמני שהות של 8/6 לחלוקה של 7/7 לא מחייב השפעה על כמות המעברים בין הבתים כפי שציינו ברווחה בפסק דינה של כבוד השופטת נאוה גדיש (אחד למטה). כאשר יום חמישי הוא יום מתחלף, כמו במקרה שלפנינו, הוא הרי מוצמד לסוף השבוע או ליום רביעי לפניו, כך שאין עוד מעבר! גם במקרה נקודתי זה בו חלוקת זמני השהות היא ימים א ו ב אצל האם וימים ג ו ד אצל האב, הוספת יום חמישי אינה מביאה לעוד מעבר, מאחר שאצל האב הוא מוצמד ליום רביעי, ואצל האם לסוף השבוע.
צרכי הבנות: אמנם במקרים שכאלו, בהם שכר ההורים דומה ויחס זמני השהות שווה, לסכום צרכי הילדים השפעה לא גבוהה, אך לאחרונה נראה שהשופטים נסחפים בסכומים. ההגיון של צרכים בשני הבתים מקובל, אך הסכומים קצת מנותקים מהעם. במקרה שלנו 2,600 ש"ח עבור כל ילדה (בלי מדור. ראו פירוט בפסק הדין).
מזונות הילדות: שכר האב הוא 14,800 ש"ח. שכר האם 11,800 ש"ח. יחס של 55% / 45%. מזונות עד גיל 6 נקבעו על סך של 1,210 ש"ח:
בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה.
ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר, ראה עמ"ש 318/05 שם בוצעה הפחתה של 25% בנסיבות בהן האב השתכר שכר העולה על כפל שכרה של האם, ראה גם עמ"ש 25027-02-14 פלונים נ' פלונית, ניתן ביום 4.1.15 פורסם בנבו, שם בוצעה הפחתה של 50% בנסיבות בהן הכנסות הצדדים היו זהות. שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו.
ומן הכלל אל הפרט- צרכיה ההכרחיים של הקטינה מ' אינם טעונים הוכחה, כאשר אלו הועמדו בפסיקה על 1,400 ₪ לחודש ובתוספת חלקה במדור (כ- 800 ₪) יועמדו על 2,200 ₪ לחודש. נוכח חלוקת זמני השהות השווה ומשאין מדובר בפערי השתכרות גדולים בין הצדדים, מצאתי להורות על הפחתה של 45% מדמי המזונות של הקטינה מ', כך שעל האב הנתבע לשלם לידי האם בגין מזונות הקטינה מ' 55% מהחיוב-סך של 1,210 ₪ לחודש מיום הגשת התביעה למזונות (8.11.17) ועד מלאות לה 6 שנים.
האב ישלם לידי האם סך של 1,210 ₪ עבור מזונותיה של הקטינה מ', החל מיום הגשת הבקשה התביעה למזונות (8.11.17) ועד הגיע מ' לגיל 6.
מזונות לאחר גיל 6:
נוכח זמני השהות השוויוניים אין מקום להביא בחשבון במסגרת צורכי הקטינות את הוצאות המדור ואחזקתו.
ברי כי כל אחד מההורים נושא בהוצאות המזון והנסיעות של הקטינות עת הן שוהות עמו, כמו גם בהוצאות עבור רכישת משחקים וספרים, תרבות, בילוי, תרופות כל אחד לביתו.
בהתאם ליחס ההכנסות בין הצדדים נקבע כי התשלום יהיה על סך של של 523 ₪ לחודש (950*0.55 בעיגול מעלה) עבור כל ילדה החל מגיל 6.
הורה מרכז:
לעמדתנו החלטה שגויה וצורמת של כבוד השופטת אייזנברג!
"בחנתי את טענות הצדדים לעניין חלוקת נטל הטיפול. שניהם נוטלים חלק פעיל בטיפול בקטינות ובסיפוק צרכיהן טרם הפירוד ולאחריו. (כך המציאו שניהם קבלות על רכישת בגדים, שניהם מסיעים לחוגים ופעילויות חברתיות וכיוצא בזה). יחד עם זאת למען היעילות (הדגשה שלנו) יש לקבוע גורם אחד כאשר נוכח גילן של הקטינות והתרשמותי מההורים, אני בוחרת באם כהורה מרכז, שתהא אחראית על רכישת ביגוד והנעלה, תספורת, טיפוח והיגיינה, דמי כיס, טלפון נייד, מתנות לחברים וצורכי לימוד לאורך השנה עבור שתי הקטינות. צרכים אחרים אלו של הקטינות מוערכים בסך של 950 ₪ לחודש עבור כל אחת מהקטינות כמפורט בסעיף 43 לפסק הדין. על האב יהיה לשלם לידי האם השתתפותו בצרכים אחרים אלו של הקטינות".
אנו מבינים את הכוונה הטובה של כבוד השופטת אייזנברג ל "יעילות". אך במקרה זה המחיר גדול מהרווח וחבל. כבוד השופטת אייזנברג בעצם שללה מהאב את הזכות לרכוש בעצמו ביגוד לילדות, לקחת אותן להסתפר, לרכוש יחד איתן מתנות לחברים וכו', ומצד שני הטילה את האחריות הבלעדית לנושא הקניות והתספורות על האם, כאילו זהו תפקידה עקב מגדרה. במקרים בהם זמני השהות עם אחד ההורים מאוד מצומצמים ייתכן והחלטה שכזו תהיה סבירה, אך כאשר מדובר על משמורת משותפת זהו מסר לא נכון לתפקידה של האם (אמא=עושה את כל הקניות), לתפקידו של האב (פטור=רק משלם), ולחינוך הילדים.
סעיפים ראויים נוסף בפסק הדין:
"כל הוצאה חריגה אחרת, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת)".
קצבת הילדים המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם ותחסך במלואה לטובת הקטינות עד הגיען לגיל 21
פסק דינה של כבוד השופטת אייזנברג
כבוד השופטת נאוה גדיש, תמ"ש 51061-10-15, הסבר על משמורת משותפת בימינו אנו לצד מזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה, מיום 04.11.2018.
הגדרה הורית וחלוקת זמני השהות: כיום הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת נפוצה מאוד. במקרה שלנו להורים שני ילדים מתחת לגיל 6. זמני השהות הם 8/6 וכאשר הילדה הקטנה תגיע לגיל 5 יהיו זמני שהות של 7/7. מרגיז. העוסיות מתרצות זאת במעברים מיותרים. נדגיש, הוספת יום בשבוע אצל האב רק "מזיזה" את המעבר ביום, אין שום תוספת מעברים! נקווה שבעתיד ההסתכלות על חלוקת זמני השהות תהיה פחות מגדרית, ויותר מקצועית לטובת הילד. כאשר יום חמישי הוא יום מתחלף הוא הרי מוצמד לסוף השבוע או ליום רביעי לפניו, כך שלרוב אין עוד מעבר! חבל שהרווחה עדיין מיושנים בנושא. בנוסף, מעברים יש גם בזמני שהות של 8/6, הילדים מתרגלים לכך ללא בעיה, בעיקר כשהם קטנים. נקבעת הגדרה של אחריות הורית משותפת.
אמנם כבר שנים הגדרה הורית שווה היא דבר שבשגרה, אך כבוד השופט גדיש מרחיבה בנושא ובשמחה רבה אנו מדגישים:
"הוסכם על ההורים ששאלת המשמורת איננה דורשת הכרעה. בחוכמתם, השכילו להסכים כי האחריות ההורית על הקטינים הינה אחריות הורית משותפת החלה על שניהם".
נהדר! הורים רבים מכירים במציאות חדשה זו, שומעים עליה מהורים אחרים ומבעלי המקצוע, ופשוט מגיעים להסכמות על הגדרה הורית שווה כבר ביחידות הסיוע או בגישור, ולא מגיעים לשלב המלחמות המיותרות בבתי המשפט וברווחה.
"למעשה יש בהסכמות ההורים כדי לבטא את האמור בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיו ממילא ההורים שניהם הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם…".
"אין צורך להזדקק למחקרים פסיכולוגיים על מנת לקבוע שילדים בכלל וילדים צעירים בפרט זקוקים לקשר תקין ושוטף עם שני הוריהם, בין אם אלו חיים יחד ובין אם החיים הם בנפרד"
"לא מצאתי לנכון במסגרת פסק דין זה לצטט את המחקרים הרבים שנעשו לאורך השנים ומביאים לידי ביטוי את חשיבות הקשר של פעוטות עם שני הוריהם שכן הדברים ברורים והוזכרו לא אחת בפסיקה".
"…מצאתי להדגיש כי יש לבחון את טובת הילדים לפי המצב החדש שנוצר, ולא לפי התנהלות ההורים לפני הפירוד. השאלה מי מההורים היה ה"מטפל העיקרי" בילדים טרם הפרידה, יכולה להטעות ולא להשליך בהכרח על טובתם כעת… עם הפרידה נוצר מצב בו שני ההורים נדרשים "לחשב מסלול מחדש" וכאשר כל הורה יודע שאין לו את הפריבילגיה להתעורר מדי בוקר עם ילדיו ולראות אותם מידי ערב לפני השינה ואף באמצע הלילה, בזמן שהם ישנים, עליו לעשות את השינויים הנדרשים על מנת לשהות עם ילדיו זמן מיריבי ואיכותי. שינוי כזה הוא מתבקש ונדרש לא רק מבחינת ההורים אלא אף מבחינת הקטינים, שההורים מחוייבים להמשיך ולפעול לטובתם, גם אם בחרו שלא לחיות יחדיו".
"זאת ועוד, במצב הדברים שנוצר, בימים בהם הילדים מצויים באחריות ההורה האחד יכול ההורה האחר להרחיב את שעות העבודה שלו ולמצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו".
מזונות: שכר האב הוא 16,000 ש"ח. שכר האם 12,500 ש"ח. כבוד השופט גדיש מדגישה שעד גיל 6 יש להתחשב בזמני השהות של האב והרי בימים אלו הוא מוציא את הכספים ישירות על הילדים, אך בפועל אין כמעט שום הפחתה! מוזר. המזונות עד גיל 6 נקבעים על 1,200 ש"ח + גג של 500 ש"ח למדור (20%) עבור כל ילד. לאור זמני השהות השווים, אכן הייתה אמורה להיות הפחתה של כ- 50%. מדור נקבע על 20% עבור כל ילד, כלומר אין שום הפחתה. מזונות נקבעו על סך 1,200 (ללא שום חישוב או הסבר) נניח במקום 1,400. הפחתה שולית ביותר. אחרי גיל 6 על סך של 600 ש"ח. השופטת מדגישה בסעיף 45.7 שזה כולל ביגוד והנעלה. ומה עם זכות האב לקנות ביגוד לילדיו? האם ניקח לאב והילדים את חווית הקניות? מיותר ולא ראוי, בטח בהסדר של זמני שהות שווים.
בנוסף, לאור זאת שמדובר על מזונות קבועים הנמוכים מהמזונות הזמניים, יהיה החזר כספי. יופי! כפי שהסביר כבוד השופט שקד נושא זה מאוד חשוב.
"דווקא התחשבות בדמי מזונות שנגבו ביתר או בחסר, יש בה להוריד את עוצמת הוויכוח שבין ההורים בשלב המקדמי של ההליך ולסייע לצדדים להגיע להסכמות זמניות מבלי לוותר על זכותם לבירור מעמיק בשלב ההוכחות".
גם הסעיף בנושא ההוצאות מרגיז ולא ראוי. זכותו הבסיסית של האב היא להתעקש על זמני שהות שהוא חושב שמתאימים לו! אנחנו כבר לא בימים ההם שהאב מקבל כמה שעות אחר הצהריים, בדיוק כפי שציינה כבודה כה יפה בתחילת פסק הדין. אז מדוע לזקוף את חקירת העוס בנושא זמני השהות לחובתו של האב?
כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 25329-11-17, קביעת מזונות לילד כבן 4 תוך התייחסות לכך שלאם דירה משלה, מיום 03.12.2018.
להורים היתה מערכת יחסים וממנה נולד להם ילד. כיום כבן 4. לאב יש ילדה בת 16 ממערכת יחסים קודמת. בסעיף 126 בפסק הדין של בית המשפט העליון צוין:
"בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים".
ראשית, כבוד השופט שקד דואג לכל מחסורו של הילד. קובע סל הוצאות רחב ביותר לרווחתו של הילד שזה כמובן החשוב מכל, אך יחד עם זאת בוחן את מכלול התא המשפחתי. מדובר על תא משפחתי בו האב גר ביחידת דיור ומשלם מזונות על בתו מקשר קודם, בעוד לאם דירה בבעלותה והיא גרה בדירה מושכרת ויקרה, בעלת חסכונות, מקבלת כספים ממשפחתה, שכרה ראוי ואף צפוי לעלות בהמשך. לאור מרחק המגורים הרב זמני השהות מצומצמים והמשמורת אצל האם. יפה לראות ששני ההורים עושים מאמצים לשמירת הקשר של הילד עם שני הוריו ונושאים יחדיו בנטל הנסיעות. אכן, לא כל נטל הנסיעות על האב. הגיע הזמן. זמני השהות הם 25% / 75%. לאור זאת שבחלק מהימים מדובר על חצאי ימים, יש שיגידו שצריך להסתכל אחרת על אחוז זמני השהות. ייתכן, אך ראוי לציין שכאן מדובר על אב שאינו מתחמק אלא עושה מאמצים ניכרים לשמור על קשר עם ילדו למרות המרחק הגדול לצד גידול בתו הנוספת.
מזונות זמניים נקבעו בהסכמת ההורים על 2,100 ש"ח. ההורים לא הסכימו על סכום המזונות הקבועים ולכן פסק הדין, אשר נקבע לאחר שההורים ויתרו על הגשת סיכומים דבר שלעצמו מקצר את ההליך. כבוד השופט שקד מפרט בהרחבה, עם הסברים רבים ויפים, את הפסיקה כיום, את הדין הדתי, וכיצד יש לקבוע את מזונות הילד עד גיל 6 ולאחר גיל 6, ובפעם הראשונה גם יש התייחסות לדירה בבעלות האם. נציין שראוי להערכה כיצד כבודו בא לבחון את התיק בראש פתוח, בוחן ומסביר את עמדתו ולא כבול לפסקי דין אחרים, והכל בראייה של טובת הילד. כמובן שאין כזה דבר "מושלם" יש דברים שהם בעיני המתבונן, אך כל מי שקורא לעומק את פסק הדין יכול להתרשם שכבוד השופט שקד בחן היטב נושאים רבים בטרם קיבל את עמדתו. לא סתם כבודו קודם לאחרונה לבית המשפט המחוזי. ברכות גם לכבוד השופט סילמן, בהחלט מינוי ראוי מאותן סיבות.
מזונות עד גיל 6:
בסעיף 8 מציין כבוד השופט שקד כי לפי הדין האישי:
"האב חייב במזונות הכרחיים של ילדו ומעבר להוצאות ההכרחיות יחויבו שני ההורים בהתאם ליכולותיהם". "חיובו של האב במזונות הקטין נובע, בין היתר, מסיווגם של צרכיהם – כצרכים הכרחיים או כצרכים מדין צדקה. בצרכים ההכרחיים יחויב האב בלבד ואילו בצרכים שהם מדין צדקה יחויבו שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית".
ממשיך כבוד השופט שקד:
"אין הדין העברי מטיל חובה על האב לשלם לידי האם עבור צרכים אלה כברירת מחדל, תוך התעלמות מנשיאתו הישירה בצרכי הילדים. חובתו של האב לזון את ילדיו, כשמה כן היא. חובה זו מתקיימת בין האב לבין ילדיו, כך שמחד, על האב קמה חובה לזון את הילדים ומנגד, לילדים קמה הזכות להיות ניזונים ממנו. החובה המיוחסת לאב היא לזון את הילדים, להאכיל את הילדים ולכלכל את הילדים וככל שהוא עושה זאת באופן חלקי כאשר הם עמו, הרי שיש להביא את בחשבון". "נמצא, אפוא, כי לחלוקת זמני השהות של הילד עם הוריו ישנה השפעה על אופן הנשיאה ביניהם…יש להביא בחשבון את אותם צרכים בהם נושא האב ממילא עת הילד שוהה עמו".
בסעיף 12 כבוד השופט שקד מציין שהמגמה כיום בפסיקה היא של צמצום מעגל הצרכים ההכרחיים למינימום, על מנת שעיקרון השוויון בין בני הזוג ימצא ביטוי בדמי מזונות גם על פי הדין האישי. צרכים הכרחיים: מזון, ביגוד, מדור ואחזקתו ובריאות (לא כולל הוצאות חריגות). חשוב: נציין שאם בעבר הדרך המקובלת היתה הפחתה של 25-50% בשיעור המזונות רק במקרים של זמני שהות שווים או קרובים לכך (8/6), הרי כיום דרך זו נכונה ומתאימה יותר. ראו גם תלה"מ 55934-03-17 ותלה"מ 50999-07-17. הצרכים ההכרחיים נקבעים על סך של 1,755₪. 350 ₪ אצל האב ו 1,400 ₪ אצל האם, בהתאם ליחס זמני השהות של הילד אצל כל הורה. ההכנסה של האם נקבעה על סך של 7,621 ₪ והכנסתה הפנויה על 5,700 ₪ נטו לאחר הפחתת הוצאות המדור שלה. ההכנסה של האב נקבעה על סך של 10,500 ₪, והכנסתו הפנויה של האב נקבעה על סך של 7,000 ₪ לאחר הפחתת עלות שכר דירתו. בשקלול דירת האם ויתר הזכויות בנות הערך הכספי שיש לאם, נקבע כי היכולת הכלכלית של האם גבוהה בכ 50% מיכולותיו של האב. כלומר לאם הכנסה פנויה של 10,500 ₪. נציין כי בעוד האב גר ביחידת דיור, האם גרה בדירה שעלות השכירות שלה היא 6,000 ₪ ויש בה הוצאות מדור של 1,725 ₪!
לנושא הוצאות מדור, אנו מרגישים חובה להעיר שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה וללא תלות בילדים. לגבי טלפונים, מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות, כפי שאכן נעשה בתיק זה. לעמדתנו ההוצאות הנכונות לסעיף זה הן לרוב חשמל ומים.
האם עצם העובדה שלאם דירה בבעלותה, לצד זכויות כספיות נוספות, צריכה להשפיע בצורה כה מהותית על חישוב יחס ההכנסה הפנויה של ההורים? מכיוון שנושא הדירה לא נידון עד היום בפסיקה לאחר ההלכה קשה לנו להתייחס. לסיכום המזונות עד גיל 6: כבוד השופט שקד קובע שלאב יש הוצאות הכרחיות שהוא מוציא על הקטין בזמני השהות אצלו בסך 350 ₪, כך שהיקף חיובו של האב לאם הוא 1,400 ₪. זאת לאור הדין האישי החל על האב, דין אשר לצערנו ממשיך לחול על אבות לילדים בגילאים 0-6.
מזונות מעל גיל 6:
בסעיף 37 מוסבר כי בהתאם להלכה החדשה המזונות מעל גיל 6 חלים על שני הורי הילד באופן שוויוני, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות של ההורים ויחס חלוקת זמני השהות, וללא העדפה מגדרית. לשם כך יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור, הצרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים. צרכים תלויי שהות: כלל הוצאות המדור נקבעות על סכום של 1,000 ₪, כאשר האם נושאת בכ 750 ₪ והאב בכ 250 ₪. כלכלתו של הילד נקבעת אף היא בסכום של 1,000 ₪ – כאשר האם נושאת בכ 750 ₪ והאב בכ 250 ₪, לאור יחס זמני השהות. סה"כ הוצאות תלויות שהות 2,000 ₪. כבודו מציין בסעיף 51 שמדובר על סל הוצאות רחב ביותר לרווחתו של הילד. בסעיף 43 מסביר כבודו שאם כך, לאחר שקבע את יחס ההכנסות על יחס של 2:3, על האב לשאת בעלות של 800 ₪ ולאור זאת שהוא משלם בפועל 500 ₪ הרי עליו לשלם סך של 300 ₪. לחלופין, חלקה של האם בהוצאות הוא 1,200 ₪ כאשר בפועל האם נושאת בתשלום של 1,500 ₪, ולכן על האב לשלם לאם 300 ₪. צרכים שאינם תלוי שהות כגון: ביגוד, תשלומי בית ספר, יתר הוצאות חינוך, חוגים, הוצאות בריאות, נסיעות, תספורת, טלפון נייד, מתנות ואירועים, כל אלו בהתאם ליחס הכנסות ההורים. כבודו קובע שיפתח חשבון משותף להוצאות אלו ביחס של 40% לאב ו 60% לאם. בנוסף וחשוב מאוד, בסעיפים 48-49, קובע כבודו שיש להשיב כספים ששולמו ביתר (המזונות הנוכחיים לעומת המזונות הזמניים) ומסביר מדוע ראוי שבתי המשפט יכירו בחיוב החזרת תשלומים אלו על מנת לעודד הגעה להסכמות ולהנמיך להבות.
"ברור לי כי פסק דין שתוצאות הסבת כספים מהאם לאב, לא תיטיב עם האם וייתכן שאף עם הקטין, ואולם אל לשכוח כי אף האב נצרך להוצאות בעבור הקטין, כך שסכום שיועבר מידי האם לאב ולכאורה ייגרע מהקטין, הוא אותו הסכום אשר ייזקף לרווחת הקטין מידי האב. "דווקא התחשבות בדמי מזונות שנגבו ביתר או בחסר, יש בה להוריד את עוצמת הוויכוח שבין ההורים בשלב המקדמי של ההליך ולסייע לצדדים להגיע להסכמות זמניות מבלי לוותר על זכותם לבירור מעמיק בשלב ההוכחות".
לאחר גיל 18 ועד לסיום שירות החובה ובשים לב לחיוב הזניח, יישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות הילד שאינן תלויות שהות. את האב ייצג עו"ד אביעד דיין. פסק דינו של כבוד השופט יהורם שקד.
כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, בית הדין הרבני באר שבע, חיוב האב והאם במזונות כאשר המשמורת משותפת (זמני שהות שווים) תיק 1140557/4, מיום 08.11.2018.
להורים שני ילדים. בני 3 ו 6. משמורת משותפת כמקובל כיום, וזמני שהות שווים. שכר האם על שלושת רבעי משרה הוא 3,400 ש"ח. שכר האב 6,400 ש"ח. בית הדין הרבני בוחר להסביר באריכות את עמדתו הלא חיובית על ההלכה החדשה של בית המשפט העליון הפוגעת בדין הדתי, ובעיקר על ההבדלים או השקפות העולם השונות לגבי הדין הדתי הקיים. בנוסף יש הבהרות רבות שהציטוטים בפסק הדין של בית המשפט העליון בנושא הדין הדתי שגויים הם!
בית הדין הרבני בבאר שבע מסביר שבניגוד למה שרובנו אמרנו/חשבנו עד היום, כולל ובעיקר האמירות המוזכרות בפסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, זה לא נכון שלפי הדין הדתי כלכלת הילד גם במקרים של זמני שהות רחבים היא על האב לבדו!
הדיינים מסבירים שהדין הדתי בעצם קובע, ותמיד קבע, שבהחלט יש להתחשב בהוצאות של האב בזמני השהות שלו עם הילד, וללא קשר לגיל הילד!
אמירות אלו חשובות לעתיד! אנו צופים שינוי חיובי בדרך קביעת שיעור מזונות ילדים גם בבתי הדין הרבניים, כאשר מדובר על זמני שהות רחבים.
במדינת ישראל יש, וכנראה תמיד יהיו, מחלקות בנושאים עקרוניים בין דתיים לחילוניים. אך גם אם הרבני יפסוק מעכשיו לפי הדין הדתי "העדכני", ובית המשפט למשפחה ימשיך לפסוק לפי ההלכה החדשה לגבי ילדים מעל גיל 6 ויתחשב גם בזמני השהות של הילדים אצל האב בהתאם להסבר זה של הדיינים, הרי שאם שתי הדרכים יגיעו לאותה תוצאה, גם אם מסיבות והנמקות שונות, כך שתישמר טובת הילד והאפשרות שלו לגדול בשני בתי הוריו ברמה בסיסית וסבירה, והוריו יוכלו לענות על צרכיו אלו, הרי אנו בפתחו של הליך נהדר.
"הנחת היסוד, עליה חזר כב' השופט שלוש פעמים ולפיה לפי הדין העברי על האב להעביר לידי האם את מלוא סכום הצרכים ההכרחיים עבור התקופה של חודש שלם, מבלי לקזז בדרך כלשהי את ההוצאה הישירה שמוציא הוא על ילדיו, נשגבה מבינתי. לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו. אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם. אם אכן פסקו אי פעם בתי המשפט פסיקה מוזרה כזו, ולפיה על האב להעביר לידי האם דמי מזונות גם על התקופה בה הילדים שוהים אצלו, פרשנות זו היא היא הגורם לנטל שהוטל על כתפי האבות. אין כל ספק שבבית הדין הרבני לא עלה על הדעת לחייב את האב פעמיים. לעומת זאת, בית הדין שלא עלה על דעתו לחייב את האב גם על התקופה בה שוהים ילדיו אצלו, חייב בדמי מזונות נמוכים יותר. והנה אותם דמי מזונות עצמם שחויבו על ידי בית הדין אמש ונתפסו כנמוכים, הפכו להיות היום גבוהים כתוצאה מנפלאות הפרשנות. בצער רב נוכל לקבוע שאין זה היחס הנכון למשפט העברי, ולא נוכל להימנע בהקשר זה ממחשבות נוגות. אם כך הוא היחס למשפט העברי בחוק המזונות, שכל כולו מבוסס עליו, מה יהיה היחס בחוקים שזיקתם למשפט העברי פחותה?! הנה בתמצית חיוב המזונות לפי דין תורה: החיוב שיוטל על האב יהיה סביר ומידתי, יכלול רק את הזמן בו שוהים הילדים אצל האם, יותיר לאב די סיפק למחייתו, לא יכלול את המושג פוטנציאל השתכרות, ולא יטיל חיובים במצבים בהם יש להסתפק אם יש לחייבו.
בסופו של דבר נקבע שהאב ישלם סכום של 900 ש"ח עבור כל ילד ועוד 650 ש"ח מדור. סך הכל תשלום של 2,450 ש"ח. וההסבר הוא:
"כך ייוותר לו למחייתו סכום הקרוב לשכר מינימום, ודומה שבזה יצאנו ידי חובת מלוא המדדים של דין תורה אף אם נאמר שחיוב מזונות הוא מדין צדקה".
בסופו של יום:
האם תפתח את החודש עם 5,850 ש"ח (כאמור, עובדת חלקית) ועוד קצבאות הילדים ונקודות הזיכוי שזה קרוב ל 1,000 ש"ח, כלומר כ- 6,500 ש"ח. לאחר תשלום המזונות וקבלת נקודת זיכוי אחת בלבד על כך שהוא משלם מזונות, האב יפתח את החודש עם כ- 4,150 ש"ח. אחרי תשלום מחציות האב מאוד עני! יש הבדל מהותי למחציות שהן יוצאות מכיס בו יש 6,500 ש"ח (האם) לבין כיס שיש בו רק 4,150 ש"ח (האב). השאלה הראשונה שעולה היא: מדוע שהאם לא תעבור לעבוד במשרה מלאה? אחרי שמתגרשים רמת החיים יורדת. אין מה לעשות. אך מצופה משני ההורים, בעיקר מהורים ששכרם לא גבוה כמו במקרה הזה, לנסות ככל יכולתם לדאוג כלכלית לילדיהם. המינימום שהדיינים יכלו לדרוש מהאם הוא לעבוד במשרה מלאה. לטובתה ולטובת הילדים. לאור זמני השהות השווים זה בהחלט אפשרי והגיוני. השאלה השנייה שעולה היא: זמני השהות כאמור שווים. הדיינים בחרו כמו תמיד להתייחס לעלות המדור רק אצל האם. כיצד ניתן להתעלם מעלות המדור של הילדים אצל האב? לאור זאת שזמני השהות שווים, לאור הכנסות ההורים (בעיקר עם מה נשאר כל הורה בתחילת החודש), לאור אי הסתכלות הדיינים על פוטנציאל שכר האם, לאור אי לקיחת עלות המדור של הילדים בבית האב, צדק כמובן שאין כאן. אם הדין העברי קובע שהילדים אצל האב יהיו עניים, עולה השאלה המוסרית לגבי הדין העברי. פסק הדין.
כבוד השופט בר יוסף, תלה"מ 54788-02-18, כבודו מצטרף לעמדתו של כבוד השופט אליאס שבע"מ 919/15 מהווה בעצמו סיבה לבדיקה האם ראוי להפחית את המזונות (במקרים שאינם בהסכם*), מיום 16.11.2018.
- – לטעמנו גישה לא נכונה! במקרים רבים ההורים בוחרים לחתום על הסכמים שהם לא מרוצים מהם בגישור, על מנת לא להגיע לבית המשפט ולרווחה. לפעמים זאת שאלה כספית, לפעמים ההורים מבינים שהליך בבית המשפט אשר נמשך בממוצע כשנתיים רק יחריף את יחסי ההורים ויפגע בילד. ודווקא לגבי הורים אלו שרואים את טובת ילדם כבודו קובע שלהם אין אפשרות לתקן את ההסכם? לא ראוי.
להורים שני ילדים מעל גיל 6. בעבר, לפני יולי 2017, כבר הופחתו המזונות, ועכשיו האב מבקש הפחתה נוספת רק לפי ההלכה החדשה ללא כל שינוי אחר. כבוד השופט בר יוסף קובע כי במקרים בהם אין מדובר על הסכמות בין הצדדים:
"לא מצאתי טעמים כבדי משקל שלא ליישם את הלכת סולל בונה על פסקי דין למזונות (שהורתם איננה בהסכם). נהפוך הוא, ישנם טעמים טובים לקבוע, כי לבע"מ 919/15 תחולה רטרוספקטיבית.
ראשית, יש לתת את הדעת למאפייניו המיוחדים של פסק דין למזונות. בשונה מתחומים אחרים של המשפט האזרחי, העילה לחיוב במזונות הינה עילה מתמשכת, וביצועו של פסק הדין הולך ונמשך לעתיד. משעה שמדובר בעילה הנולדת בכל חודש מחדש, קטן יסוד ההסתמכות.
שנית, ההלכה הפסוקה לפיה שינוי מהותי בנסיבות העובדתיות מצדיק בחינה מחדש של פסק הדין (פרשת פייגה), מקטינה אף היא את מידת ההסתמכות על אותו פסק דין.
שלישית, ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 לא באה לעולם בחטף ורוחה ריחפה על פני הליכים משפטיים זמן רב לפני שניתנה (דברי כב' השופטת נאור (כתוארה אז) בפרשת סולל בונה). ממילא מידת ההסתמכות על פסק דין למזונות שניתן בעת שהסוגיה מושא בע"מ 919/15 ריחפה על פני ההליכים המשפטיים (שם) קטנה יותר.
רביעית, בע"מ 919/15 שינה מן היסוד את האופן בו נפסקים מזונות לילדים מעל גיל 6, והדבר עשוי להתבטא בשינוי של ממש בסכום החיוב. ממילא קשה להלום מצב, לפיו חייבי מזונות, ששילמו עד כה סכומים גבוהים יותר (ככל שכך הוא), ימשיכו לשלמם רק משום שאיתרע מזלם והמזונות נפסקו טרם שינוי ההלכה. לטעמי מדובר בתוצאה לא צודקת ולכן לא ראויה".
ומחדד כבודו בסעיף 17 לפסק הדין:
"מסקנתי עד הנה – בע"מ 919/15, כשלעצמו, הינו עילה לבחינת דמי מזונות שנפסקו בפסקי דין חלוטים שנתנו קודם לכן (שלא על דרך אישור הסכם). נטל הראיה (הנטל המשני) לשכנע, כי אין לשנות את החיוב הפסוק בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון מוטל על כתפי הנתבע/ת.
נסיבות רלוונטיות אפשריות הן: מידת ההסתמכות על החיוב הפסוק, מועד מתן פסק הדין ביחס לפסיקה בבע"מ 919/15, והאם הובאו בחשבון שיקולים שהפכו לימים חלק מההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15. ככל שהוכחו נסיבות כאמור (והנטל אינו מכביד) יחזור וירבוץ נטל הראיה על כתפי התובע/ת להוכיח כי ישנו פער מהותי בין סכום החיוב מושא התביעה לזה שסביר כי היה נפסק לפני בע"מ 919/15. ככל שכך, יש לאזן בין השיקולים התומכים בשינוי סכום החיוב לבין אלה התומכים בהותרתו על כנו. במסגרת זו ניתן להביא בחשבון שינויי נסיבות עובדתיים שאירעו (לעניין הכנסה, צרכים וכו'), גם אם לא מדובר בשינויים שהיה בהם, כשלעצמם, להצדיק שינוי של החיוב. כאמור, השאיפה לצמצם התדיינויות חוזרות בין בני משפחה מצדיקה לזקוף ספק לחובת התובע/ת, ולכן סכום החיוב ישונה רק מקום בו זעקת הצדק עוצמתית דיה".
מכאן עובר כבודו לבחינת תיק נקודתי זה וקובע שאין מקום להפחתת מזונות. פסק דינו של כבוד השופט בר יוסף
כבוד השופט שלו, תמ"ש 33878-05-14, קביעת מזונות הילדים כאשר בחלק מזמני השהות המצומצמים גם כך האב לא מלין את ילדיו בביתו (אלא אצל הוריו), מיום 04.10.2018.
להורים שלושה ילדים. כולם מעל גיל 6. לאב זמני שהות מצומצמים מאוד, כאשר חלקם מתקיימים בבית הוריו. מקריאת פסק הדין עולה תמונה של אב שאינו מעורב בחיי ילדיו, למרות הצהרותיו הרבות כמה הדבר חשוב לו. בהתאם לזאת, קובע כבוד השופט שלו את מזונות הילדים לא לפי הנוסחה שהתווה בית המשפט העליון אלא בהתאם למקרה הנקודתי שלפניו. בצדק כמובן.
"המקרה שלפני הוא דוגמה מובהקת למקרה שבו ככלל, אין בנוסחאות שהוצעו לחישוב המזונות כדי לשנות מהמסקנה היסודית לפיה על האב לשאת בעיקר צרכיהם של הקטינים. זאת, הן לאור היעדר המעורבות שלו בפועל בחיי הקטינים ומנגד לדומיננטיות של האם בחיי הקטינים לרבות בזמני השהות ולרבות בהוצאות שאינן ברות כימות כספי מדוייק הנובעות מהשהות העיקרית עימה, והן בהכנסתם הפוטנציאלית הפנויה של הצדדים וגם לו אניח כי הכנסתו הפוטנציאלית הפנויה של האב נמוכה מזו של האם".
לאחר קביעת הכנסות כל אחד מההורים קובע כבודו:
"בנסיבות אלה, ובהביאי בחשבון את הכנסתו הפוטנציאלית הפנויה של האב כפי שקבעתי לעיל כמו גם את קצבת הילדים הממשיכה להשתלם לאם, סבורני כי סכום המזונות הזמניים (3,600 ₪ לחודש) משקף בהחלט גם עתה את האיזון הראוי לכלל המשתנים הצריכים לענייננו, גם בראי הדין הנוהג והנסיבות הקיימות. לפיכך, אני מעמיד את סכום המזונות על סך כולל של 3,600 ₪ לחודש (1,200 ₪ לכל קטין)".
כבוד השופטים ויצמן, גלר וגורמן, עמ"ש 62263-10-17, תחולתה של ההלכה החדשה על הסכמי גירושין כוללים, מיום 17.09.2018.
ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת ורדה בן שחר במסגרתו נדחתה תביעת אב להפחתת חיובו במזונות ילדיו הקטינים אשר נקבעו בהסכם הגירושין, ובצד זה נקבע כי כספי קצבת המל"ל המשולמת עבור אחד הקטינים (על הרצף האוטיסטי) ומועברת לידי האם תקוזז מתוך ההוצאות החריגות של הקטין, זאת למרות שהוסכם על הצדדים בהסכם הגירושין כי הקצבה לא תשמש כחלק מהמזונות. כבוד השופט ויצמן דן בסוגיה העקרונית האם בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות מהותי העומד בפני עצמו המצדיק בחינת שיעורי מזונות שנקבעו או הוסכמו קודם לנתינתה, אך מדגיש שכיוון שמדובר על מזונות ילדים שנקבעו בהסכם גירושין כולל, נמקד את המסקנות והקביעה לעניין זה, ולעניין זה בלבד. כבודו מציין בסעיף 33 לפסק הדין:
לסברתנו, דרך הביניים אשר ראוי יהיה להלך בה בנסיבות אלו בהן נקבעו המזונות בהסכמה בין הצדדים במסגרתו של הסכם גירושין כולל, היא כי לצורך שינויי המזונות המוסכמים יהא צורך להוכיח ראשית דבר שינוי נסיבות עובדתי, אך ורק אם יוכח שינוי שכזה שומה יהא על בית המשפט להעריך ולשקול את מצב הדברים לאור המצב המשפטי הקיים כיום, היינו לרבות השפעתה של הלכת 919/15 על שיעור המזונות אותו ראוי לקבוע. זאת ועוד – כאמור לעיל, אנו סבורים, כי נוכח השינוי העצום שהביאה בכנפיה הלכת 919/15 יהא ראוי כי בית המשפט יבחן את סוגיית שינוי הנסיבות העובדתי בעין מקילה יותר ופחות קפדנית מזו שנהוג היה עד כה ע"פ פסיקת בתי המשפט בעניין פייגה ובעניין גלעדי הנ"ל. בדרך המוצעת נמנע מפתיחת השער לכלל המתדיינים אשר הגיעו להסכמות כוללות ולהסכם גירושין מספק מבחינתם ונייחד את הדיון באלו אשר מצבם אכן השתנה לרעה באופן ממשי ושינוי ההלכה, לצד שינוי הנסיבות העובדתי בעניינם, יכול להיות רלבנטי עבורם.
ובסעיף 34:
יודגש, כי אף לאור קביעה זו, לא כל שינוי נסיבות עובדתי יגרור מיד קבלת התביעה להפחתת המזונות תוך בחינת יישומה של הלכת 9191/15, ובתי המשפט ידרשו לנקוט זהירות יתירה בבחינת תובענות שעניינן הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל, שמא מבקש המבקש להתלות באילנה של הלכת 919/15 שלא בתום לב אף ששינוי הנסיבות זניח ואינו אמיתי ושעה שחיוב המזונות הקיים אינו פוגע כלכלית באופן ממשי בבן הזוג המשלם מזונות.
ומסכם את פסק דינו בסעיף 35
אם נבוא לסכם הדברים – כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, מטעמים של שינוי נסיבות, לא תשמש הלכת 919/15 כעילה יחידה לשינוי הנסיבות אלא אך ורק באם יוכח ראשית דבר, שינוי נסיבות עובדתי אשר בית המשפט יסבור כי יש בו להצדיק את שינוי שיעור המזונות הוא יוסיף ויבחן לצורך אומדנם גם את השפעת הלכת 919/15 על שיעור המזונות. בחינת שינוי הנסיבות העובדתי תעשה, מחד, באופן קפדני פחות, ומאידך, תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של המבקש.
קשה לקבל את עמדתו של כבוד השופט ויצמן
הרצון של המערכת המשפטית "להגן על עצמה" מפתיחת השער לכל ההורים הגרושים אינו מתיישב עם עיקרון הצדק! דוגמא פשוטה תסביר היטב את הנושא: זוג הורים התגרשו בשנת 2016. להם 3 ילדים מקסימים בני 7,8, 10. זמני שהות 8/6 כמקובל בשנת 2016. כל אחד מההורים מרוויח שכר ממוצע. כ – 10,000 ש"ח. בהתאם למקובל בשנת 2016 נקבעו מזונות של 4,000 ש"ח (כולל מדור) + מחציות. האם הסכם שכזה "מספק מבחינתם" כפי שמציין כבודו? כמובן שלא, זה היה המצב בשנת 2016 ולאב לא היתה ברירה אלא לחתום על הסכם שקובע שמעכשיו הוא יהיה עני! האם התחילה את החודש עם 14,000 ש"ח בעוד האב התחיל את החודש עם 6,000 ש"ח. אחרי שכר דירה ומחציות, לאב אין כסף לקנות לילדים פיצה. כמקובל בשנת 2016. אבל ההלכה החדשה 919/15 באה לשנות מצב נוראי זה, להביא צדק במקרים שכאלו ולאפשר לילדים ללון בשני בתי ההורים, כשכל הורה מסוגל למלא אחר הצרכים הכלכליים הבסיסיים של ילדיו. מה עשה כבוד השופט ויצמן? הכריז שהוא ממשיך את העוול הנורא שנעשה לאותם אבות וילדיהם! כל עוד אין שינוי מהותי, בהסכמי גירושין כוללים, על מנת שלא תהיה הצפה של המערכת ועל מנת לא להחזיר הורים שכבר סיימו את ההליכים המשפטיים לבית המשפט ההלכה החדשה לא עומדת בפני עצמה ולא תקפה. אבל כבודו, האב עני! הקשר עם הילדים מושפע מכך! כבודו הוא "האח הגדול" שקובע להורים כיצד לנהוג? מה לדעתם כאנשים בוגרים הם צריכים לעשות בחייהם, כאשר כאן מדובר על האחריות הכלכלית לילדיהם? איך אפשר לעשות הכללה כל כך בוטה, כל כך צורמת, ולהגיד בכזאת קלות לאב מדוגמא זו, סליחה, אין לנו רצון לשמוע אותך, מה שהיה היה. תישאר עני! לאור זאת שבית המשפט למשפחה לא בדק כראוי את טענות האב לשינוי נסיבות מהותי, למשל נושא ההפחתה הניכרת בצרכי הקטינים, קבע המחוזי שהתיק יחזור לבחינה מחודשת.
כבוד השופט זגורי, תלה"מ 10726-05-18, דיון על תחולת הלכת בע"מ 919/15 על הסכמי ממון וגירושין שכוללים התחייבות לתשלום מזונות על פי הדין הקודם, מיום 06.09.2018.
כבוד השופט זגורי סוקר את פסקי הדין שפורסמו עד היום בנושא יישום ההלכה החדשה על תיקים ישנים, כאשר כל שופט (אבולוציה) ניסה להתמודד עם המציאות החדשה כמיטב יכולתו, ומציין שלעמדתו (סעיף 35.1) ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות בפני עצמה רק בחלק מהמקרים. כבודו מציע להבחין מבחינת התחולה והתפיסה של בע"מ 919/15 כ"שינוי נסיבות" בין מקרים שבהם החיוב במזונות נקבע במסגרת הסכם גירושין ויחסי ממון (שאז אין לראות בה שינוי נסיבות מהותי או להחילה למפרע אבל ייתכן שבמידה ראייתית נמוכה יותר מבעבר / שינוי נסיבות עובדתי קל יותר מבעבר (מבחינת מצב כלכלי של הצדדים)" (ס' 35.8) לבין מקרים שבהם החיוב נקבע בהסכם מזונות בלבד או בפסק דין שיפוטי (בדומה לפסק דינו של כבוד השופט אליאס). בנוסף, כבוד השופט זגורי מציין (לטעמנו בצדק רב) שיש להוסיף בכל מקרה בתביעות להפחתת מזונות המבוססים על הלכת 919/15 את דרישת תם הלב, האם האב אכן מקיים את זמני השהות שלו (במקרה הזה ההסכם לגבי זמני השהות אומר "וכן נקבע כי האב "רשאי" לקבל הילדים בימים ב' ו-ד' בשבוע להסדרי שהות כולל לינה" – כאילו חזרנו 10 שנים אחורה – ובסעיף 17 צוין שהאב ביקש להפחית את זמני השהות עם הילדים על מנת להקל עליו) כדי להימנע ממניפולציה שתפגע בילדים. בסעיף 35.6 מציין כבוד השופט זגורי את נושא היציבות והחשש מהצפת תביעות במשפחות אשר כבר סיימו את התהליך המשפטי.
"קריאה ואמירה שיפוטית שכזו היא בבחינת זעזוע של משפחות רבות שסיימו עניינן (לעתים באופן סוער) זה מכבר "ולא זקוקות" לזעזוע וסערה נוספים. קריאה שכזו מערערת לחלוטין את היציבות בחיי משפחות שנפרדו והסתגלו לתאי משפחה חדשים נפרדים".
לטעמנו, לאור זאת שעד לפני כשנה הפסיקה לילדים מעל גיל 6 היתה לא הגונה, לא צודקת – לצערנו בבתי הדין עד היום – ויש המון מקרים בהם אבות נידונו לא באשמתם לחיי עוני, דבר שכמובן משליך באופן ישיר על הקשר שלהם עם הילדים, אמירה זו מאוד בעייתית. לטעמנו יש לבחון כל מקרה לגופו כפי שבוחנים כל נושא אחר הקשור לטובת הילד. בתיק זה נדחית התביעה על הסף לאחר שכבודו שוכנע שהתובע נעדר תם לב ומגיש התביעה ממניע אישי ואולי אף נקמני הנובע מעמידת האם על כך שיתקיימו הסדרי שהות עם הילדים באופן קבוע ולפי ההסכם ולא לפי בחירתו של האב. בהסתכלות של צדק נציין שאכן יש בעייתיות רבה שהורה יגיש בקשה להפחתת מזונות בעוד הוא לא מקיים את זמני השהות שלו, אך האם מזונות של 7,000 ₪ לאב ששכרו כ 15,000 ש"ח במקרה הטוב לא קובעים חיי עוני לאב אשר יגרמו עוד יותר לנתק מהילדים עקב חוסר יכולת להלינם ולכלכלם?
כבוד השופט סילמן, תלה"מ 18283-10-17, קבלת בקשה להפחתת מזונות בתיק שהיה סגור בזמן פרסום ההלכה החדשה והפחתה משמעותית בנטל הוכחת שינוי נסיבות מהותי כאשר מתקיימים זמני שהות רחבים, מיום 01.08.2018.
להורים שני ילדים. אחריות הורית משותפת וזמני שהות רחבים. האב הגיש ערעור להפחתת מזונות. התיק נסגר בסוף מרץ 2017. ביולי 2017 פורסמה ההלכה החדשה. האב הגיש בקשה נוספת להפחתה. כבוד השופט סילמן מציין שמצד אחד אין לאפשר דרישה רטרואקטיבית של השבת מזונות, אך לנושא הפחתת המזונות גישתו לפי דין צדק וטובת הילדים.
"שביל הזהב מחייב להותיר את דרישת שינוי הנסיבות על כנה, אם כי להוריד הרף הראייתי הנדרש בשינוי, וגם זאת – במקרה של חלוקה הורית שווה או קרובה."
עיקר העוול בתיקים ישנים הוא כאשר האב נוטל חלק שווה או דומה בגידול הילדים, אך משלם מזונות "רגילים" אשר לא מתחשבים כלל בהוצאות של האב בימים שהילדים איתו. כפל מזונות. כבוד השופט סילמן מכוון למקרים שכאלו ומסביר שבהם נטל ההוכחה לשינוי נסיבות יהיה מעכשיו נמוך מהותית.
"הרי לאור בע"מ 919/15 יש לאפשר לשינוי נסיבות קל משמעותית, לגישתי, להביא להתערבות בחיוב, במיוחד בעת קיום הסדרי חלוקת זמנים שוויוניים או קרוב לכך".
בסעיפים 36-40 מנמק כבוד השופט סילמן את עמדתו זו. לאור זאת שאחת הטענות של האב להפחתת המזונות היתה שהאם מתגוררת כיום עם בן זוג, כך שהוצאות הבית מתחלקות בין שניהם, מציין כבודו בסעיף 45:
"יוצא כי הקמת תא זוגי חדש, אשר בעבר לא היוותה שינוי נסיבות, יכול ותשמש תדירות יותר ויותר כשינוי נסיבות, שכן מרכיב המדור וההכנסה הפנויה משתנה משמעותית בהקמת אותו תא משפחתי, מתוך הנחה כי צריכת החלק היחסי במדור ובצריכה האישית פוחתים משמעותית מקום בו קיים בן זוג".
ומסכם כבודו את החלק העיוני והחשוב:
"המשמעות – מקום בו נקבע כי חלו שינויי נסיבות, נפתח הפתח להתערבות בגובה המזונות, משנפתח הפתח (פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של היכל), ניתן להחיל העקרונות והחישובים כאמור בבע"מ 919/15".
את האב ייצג עו"ד מאיר אזוט.
כבוד השופטת חגית מטלין, תמ"ש 30397-12-15, קביעת מזונות הילדים בהתאם להלכה החדשה, מיום, 10.05.2018.
להורים שלושה ילדים. כיום מעל גיל 6. כמקובל כיום, משמורת משותפת וזמני שהות של 8/6. כבוד השופטת מטלין בוחנת כיצד צריכים להיקבע מזונות הילדים בהתאם להלכה החדשה, מסבירה שראוי היה שהאם תמסור לבית המשפט נתוני אמת על הכנסתה, מפרטת ומסבירה כל סעיף וסעיף ואת התוצאה הסופית. כבוד לשופטת מטלין שמסבירה כה יפה ובצורה כה פשוטה את דרך החישוב. כך שני הצדדים מבינים את הפסיקה וגם זה מאוד חשוב. אין ספק שלאב במקרה זה היה מזל רב. הגיש ערעור על הפסיקה המקורית, התיק נמשך ונגרר, הגיעה ההלכה החדשה וסכום המזונות שנקבע הגון יותר לעומת הסכום הקודם שהיה משאיר את האב עני. גם דרך חישוב המדור נכונה במקרה נקודתי זה בו יש פערי שכר מהותיים. עלות המדור בשני הבתים יחדיו נכנסים לצרכי הילדים.
פסק דינה של כבוד השופטת מטלין.
כבוד השופט עובד אליאס, תמ"ש 4542-03-16, פסק דין ראשון בו נקבע שההלכה החדשה כשלעצמה מהווה שינוי נסיבות בתיקים סגורים, מיום 01.07.2018.
נתמקד בדבר החשוב בפסק הדין (עמודים 7-15): האב הציג כמה שינויים אשר לטעמו צריכים להביא להפחתת סכום המזונות שהוא משלם. כבוד השופט אליאס דחה את כולם מלבד נושא החינוך (ההורים התכוונו לשלוח את הילדים לבית ספר פרטי ובסופו של יום הילדים לומדים בבית ספר ציבורי). אבל בהמשך פסק הדין כבוד השופט אליאס מסביר ומנמק ארוכות מדוע ההלכה החדשה למזונות ילדים מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות להפחתת מזונות ילדים בתיקים סגורים! סוף סוף שופט אמיץ אשר רואה את נושא השוויון לנגד עיניו, ואף כותב זאת מפורשות.
"ככל שתיק שהסתיים בו הדיון מגיע לבית המשפט בתביעה לשינוי מזונות בשל שינוי נסיבות של דין חדש שחל, יש להידרש לו ובמקרים מסויימים יכולה נסיבה זו בלבד להביא לשינוי בשיעור המזנות. בע"מ 919/15 לא חל איפוא על תיקים שהסתיימו מכח תחולה רטרוספקטיבית של דין חדש על עניינים שהסתיימו, אלא הוא חל מכח היותו, לכשעצמו, שינוי נסיבות המצדיק שינוי בשיעור המזונות, ועפ"י הכללים הרגילים הנהוגים לעניין שינוי נסיבות." "אין לטעמי להבחין בין פסקי דין שאישרו הסכמות בין צדדים לבין פסקי דין שניתנו לאחר הליך משפטי….". "קבלת העמדה כי השינוי בדין החל אינו מהווה שינוי נסיבות תביא עימה לטעמי לאבחנה ולשוני בלתי רצוי בסכומי המזונות בין בני זוג שנפרדו לפני חודש יולי 2017 לבין בני זוג בעלי נתונים זהים שנפרדו לאחר חודש יולי 2017. התוצאה תהיה מעין אבות משני סוגים, אלא שנהנים מהשוויון שיצר בע"מ 919/15 ואלה שלא. גם מטעם זה אני סבור כי מדיניות משפטית ראויה תהיה להקל עם הבאים בשערי בית המשפט בשנית, בשל הדין החדש שחל, ובכך נרחיב את מעגל הזוכים לשוויון שיצר דין זה". "ראוי לציין לעניין זה כי דומה שאין חולק כי הלכת 919/15 תרמה משמעותית לשוויון שבין ההורים, שהוא, לכשעצמו, ערך חשוב שיש לעודד, והביאה לכדי סיום הלכה עתיקת יומין שהטילה על האב את מלוא החיוב במזונות, תהיינה הכנסות האם אשר תהיינה. גם מטעם זה יש לטעמי להקל עם המתדיינים המבקשים להחיל על עצמם את ערכי השוויון שיצר הדין החדש החל".
מעכשיו, יוכלו אבות רבים שבעבר נקבעו להם מזונות גבוהים מאוד, בהתאם לנהוג עד ליולי 2017, לנסות ולהפחית את המזונות כך שיהיו צודקים והוגנים יותר בכל תא משפחתי. מכיוון שזהו פסק דין של בית משפט למשפחה, ולא הלכה חדשה של בית המשפט העליון, ייתכן שעדיין יהיו שופטים שיפסקו אחרת, בניגוד לרוח השוויון. אבות רבים שנעשה להם בעבר עוול נוראי, שנידונו לחיי עוני, שחלקם חזרו לגור עם ההורים, יוכלו עכשיו לפנות לבית המשפט למשפחה ולנסות להפחית את המזונות ובכך לשקם את חייהם ואת הקשר שלהם עם ילדיהם, שלעיתים נפגע או נותק עקב המחסור הכספי. באותה הדרך יוכלו כמובן לפעול כל האבות אשר נעשה להם עוול, גם אם לא נגזרו עליהם חיי עוני. מכיוון שבתי הדין הרבניים לא אימצו את פסק דינו של בית המשפט העליון, אני מניח שלפסק דין זה לא תהיה כל משמעות בבתי הדין הרבניים. הלוואי והזמן יוכיח שאנו טועים. לא ניתן לסיים סקירה זו ללא התייחסות למקרה הספציפי בתיק זה: האב, כנראה בלית ברירה וכמו עוד אבות גרושים רבים אחרים, חתם בשנת 2014 על הסכם המרחיב את זמני השהות שלו עם הילדים להסדר המקובל 8/6, אך "בתמורה" התחייב לא לבקש בעתיד הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת ולא את צמצום מזונות הילדים. כבוד לאב שראה את טובת הילדים לנגד עיניו, ובלית ברירה היה מוכן לחתום על הסכם שכזה. אז אמנם המזונות שישלם מעכשיו האב פחתו בצורה ניכרת, בעיקר בגלל נושא החינוך, אך נשאלת כמובן השאלה מדוע כבוד השופט אליאס לא מיישם את עיקרון השוויון והצדק באופן מלא כלפי האב שחתם על הסכם דרקוני שכזה במטרה להיות אב נוכח לילדיו. ברכות לעו"ד מתת פלסנר ועו"ד הילה ווינטרוב שייצגו את האב, וברכות גם לכבוד השופט אליאס על פסק דין המאמץ את עקרונות השוויון והצדק. פסק הדין של כבוד השופט אליאס.
כבוד השופטים סארי ג'יוסי, עפרה ורבנר ועפרה אטיאס, מחוזי חיפה עמ"ש 21269-05-17, קביעת משמורת משותפת במקום משמורת אב, והחזרת התיק לבית המשפט למשפחה על מנת שפסיקת המזונות תהיה בהתאם להלכה החדשה, מיום 24.05.2018.
להורים ילד אחד בן 5 ו 10 חודשים. המשמורת נקבעה בהסכמה לאב. מיותר ולא נכון. ההגדרה ההורית חייבת תתמיד להיות שווה בראייה של טובת הילד. בשלב מאוחר יותר האם לא הסכימה ונקבעה משמורת משותפת ואחריות הורית משותפת לטובת הקטין, וזמני שהות שווים. בעבר תקשורת "תקינה" היתה כלי וטו יעיל למנוע הגדרה הורית שווה. בשנים האחרונות לא עוד. בית המשפט המחוזי חוזר ומדגיש שתקשורת בסיסית מספיקה. יופי! נציין שזאת כמובן עמדת משרד הרווחה מזה שנים ארוכות. לנושא המזונות בית המשפט למשפחה סקר היטב את הכנסות הצדדים וקבע מזונות בטרם ההלכה החדשה. האב, למזלו הרב, הגיש ערעור למחוזי ואז פורסמה ההלכה החדשה. לפיכך, בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית המשפט למשפחה כך שהמזונות יפסקו בהתאם להלכה החדשה. פסק דינו של מחוזי חיפה.
כבוד השופטת רות אטדגי-פריאנטה, תמ"ש 59672-03-15, קביעת מזונות בהתאם להלכה החדשה במקרה בו האב כלל לא נפגש עם ילדו, מיום 09.05.2018.
בפסק הדין שני דברים חשובים: הראשון, עוד שופט, במקרה הזה שופטת, שמקבל ופועל בהתאם להלכה החדשה ומבצע את חישוב המזונות בשני שלבים, בהתאם ליחס ההכנסות ויחס זמני השהות. השני, שישנם מקרים חריגים, כמו המקרה שלנו בו האב אינו רואה כלל את ילדו, שלא צריך לפעול כמו רובוטים לפי הנוסחה ואפשר לקבוע מזונות גבוהים יותר מההיבט המוסרי. צודקת כבוד השופטת. פסק הדין של כבוד השופטת רות אטדגי-פריאנטה
כבוד השופטים סובל, דורות ואילני, עמ"ש 45464-02-18, קבלה חלקית של ערעור מזונות, מיום 17.05.2018.
להורים שני ילדים. אחד מעל 6 אשר לגביו נקבעו מזונות של 1,100 ש"ח ואחד מתחת לגיל 6 לגביו נקבעו מזונות של 1,850 ש"ח, כאשר בגיל 6 המזונות יהיו זהים לאלו של הילד הגדול, כלומר גם כן 1,100 ש"ח. בנוסף, חויב האב בסכום של 1,100 ש"ח עבור ההוצאות הבלתי תלויות לילד הגדול. כמקובל, האחריות ההורית היא משותפת וזמני שהות קלאסיים של 8/6. שני ההורים גרים בשכירות של 3,500 ש"ח. המשיב טוען ששכרו כ- 7,000 ש"ח, אך בית המשפט קבע פוטנציאל שכר של 12,500 – 13,000 ש"ח, בדומה לשכר האם. האם נקבעה כהורה מרכז (מיותר ולא נכון לקבוע בדלת האחורית הגדרות הוריות מפלות). האב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים אשר התקבל חלקית. נושא המזונות לילד הקטן לא התקבל. שני דברים חשובים שניתן ללמוד/להסביר באמצעות פסק הדין: הראשון: כאשר להורים זמני שהות שווים או קרובים לכך, הרי שרוב הוצאות הילד כגון מזון ומדור, משולמות ישירות על ידי האב כאשר הילדים בביתו, ולכן תבוצע (כמובן שחשוב לבקש זאת) הפחתה של 25%-50% בהתאם למחוז בו מתנהל התיק.
דרך נוספת וחדשה יותר לקביעת מזונות ילדים עד גיל 6 היא התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו. ראו למשל תלה"מ 55934-03-17 ותלה"מ 50999-07-17. ושוב, כמובן שיש להסביר ולבקש זאת.
השני: שופטים הם לא אנשי כלכלה ומפסק דין זה ניתן להסביר יפה טעות מהותית של מספר רב של שופטים: בעקבות ההלכה החדשה חלק מהשופטים מחלקים את הוצאות הילד לתלויות זמני שהות והוצאות שאינן תלויות שהות בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון. אמנם לטעמנו, מלבד תשלום חובה לביטוח בריאות, אין עוד הוצאות שאינן תלויות שהות ולכן סעיף זה מעשית מיותר, ואם יש עוד הוצאות אפשר פשוט להעבירן להוצאות המשתנות.
הטעות המהותית של השופטים היא שהם הגדילו, ללא שום סיבה, את הוצאות הילד. השופטים לוקחים את הבסיס שהיה (בערך 1,400) ועכשיו מוסיפים אליו הוצאות שאינן תלויות שהות, כאשר מתמטית, על מנת לשמור על הוצאות הילד ברמה קבועה והרי עלות גידול הילד לא השתנתה בעקבות ההלכה החדשה, היו צריכים להוריד את הסכום של 1,400 על מנת להגיע, יחד עם ההוצאות שאינן תלויות שהות, פחות או יותר לאותו סכום! רק חלוקת ההוצאות, כלומר שיוך כל הוצאה לסוג שונה. לכן אנו טוענים שהשופטים, כנראה בטעות, פשוט הגדילו מהותית את הסכומים לעלות גידול הילד. לפיכך, כה חשוב שעורכי הדין יפרטו את הסכומים שעולה הילד, זאת גם ההנחיה של העליון וזה רשום גם בפסק דין זה, כך שיהיה ברור מהן ההוצאות, גם התלויות זמני שהות וגם הלא תלויות זמני שהות.
כמו כן נקבע כי על בית המשפט קמא לנמק מדוע קבע דווקא את האם כהורה מרכז ואת קביעת ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות לילד הגדול שנראות מופרזות. פסק הדין המלא עמ"ש 45464-02-18
כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 30291-07-16, פסק דין בו אמירות יפות לנושא קביעת משמורת משותפת, לצד מזונות בהתאם להלכה החדשה, מיום 22.05.2018.
ראשית, נדרש כבודו לנושא ההגדרה ההורית ומציין: "ומשכך, תשמש משמורת משותפת לא רק ככלי חברתי לשיוויון בהורות ולא רק כביטוי לשני הורים מתקשרים הפועלים לטובת קטין גם לאחר פרידתם, אלא ולעתים אפילו ככלי למניעת השתלטות חריגה של הורה על חיי קטין, כדי גרם הפרעה וניכור ביחסיו עם ההורה האחר, אף שזהו המקרה הנדיר יותר." כבודו, קובע כמובן הסדר של משמורת משותפת כמקובל כיום, ואף מבקש מהעוסית תסקיר משלים להרחבת זמני השהות מ 8/6 ל 7/7. תקרת הזכוכית של 8/6 נשברת שוב ושוב. לנושא המזונות: שכר האם הוא 11,500 ש"ח. שכר האב 9,000 ש"ח. זמני שהות כאמור 8/6 כיום. כבודו מסביר שכיום, שיש הלכה חדשה, המונח משמורת כלל אינו רלוונטי לנושא המזונות. כבוד השופט שני לוקח מדור רק אצל האם, וקובע שהאב ישלם מזונות (רק עבור המדור) של 300 ש"ח לחודש. לא ברור מדוע אין קיזוז מלא של המדור לאור זאת שזמני השהות שווים. אמנם במקרה זה ההבדלי השכר קטנים, אך נראה שהשופטים עדיין מתקשים לקבוע מזונות מהאם לאב במקרים המתאימים. לנושא ההוצאות החריגות, בהתאם ליחס הכנסות ההורים כמקובל, כלומר האב ישלם 44% והאם 56%. פסק הדין המלא בתמ"ש 30291-07-16
כבוד השופט עובד אליאס, תלה"מ 50999-07-17, קביעת מזונות מדורגים לילדי ההורים בהתאם להלכה החדשה, מיום 12.02.2018.
להורים 3 ילדים. שניים מתחת לגיל 6. כבוד השופט אליאס קובע את מזונות כל ילד, בהתאם לגילו (מעל גיל 6 ומתחת לגיל 6), כאשר מתחת לגיל 6 ישנה התחשבות בזמני השהות של הילדים עם האב וההוצאות הישירות שהאב מוציא בימים שלו. יפה! אותו עיקרון לנושא המדור, כאשר לאחר שהילד הקטן יגיע לגיל 6 לא יהיה כלל מדור. פסק הדין המלא של כבוד השופט אליאס
כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 55934-03-17, קביעת מזונות עד גיל 6 תוך התחשבות בהוצאות הישירות של האב בזמני השהות שלו, ומזונות אחרי גיל 6 בהתאם להלכה החדשה, מיום 11.02.2018.
פסק דין ראוי ביותר, הכולל הסברים מורחבים לחישוב המזונות בכל גיל. הידד לכבוד השופט שקד. להורים ילד אחד בן כ 5. זמני השהות בתחילת הדרך היו מצומצמים, אך בהתאם לטובתו של הילד הורחבו לזמני השהות המקובלים של 8/6 ולכן קובע כבודו שיש כאן שינוי מהותי ושהוא מקבל את הבקשה לשינוי סכום המזונות. כבוד השופט שקד בוחן ארוכות כיצד יש לקבוע את המזונות שישלם האב עד גיל 6, בעיקר במקרה זה בו האם משלמת משכנתא (כלומר הכספים שהיא משלמת חוזרים אליה) והאב שוכר דירה. האב מרוויח 10,000 ש"ח ומשלם שכירות של 3,200 ש"ח. נשאר עם 6,800 ש"ח. האם מרוויחה 6,000 ש"ח והמשכנתא היא 2,200 ש"ח. האם מקבלת גם את קצבת הילד (יפה! זאת הכנסה לכל דבר ועניין) ולכן נשארת עם 4,000 ש"ח. כבודו מחלק, כפי שצריך, את חישוב המזונות לשתי תקופות. עד גיל 6 ואחרי גיל 6. עד גיל 6 נקבע שיש להתחשב בהוצאות הישירות שמוציא האב עבור הילד בזמני השהות שלו. כל הכבוד! אחרי גיל 6, בהתאם להלכה החדשה. כמובן שגם כאן כולל התחשבות בהוצאות הישירות של האב והחישוב הוא בהתאם למחשבון שלנו. בסופו של יום: עד גיל 6 ישלם האב 1,150 + מחציות. אחרי גיל 6 ישלם האב 500 ש"ח + 66% מההוצאות המשתנות עד גיל 12, ולאחר מכן שוב מחציות. כבודו מציין לטובה את עורך דינה של האם שהסכים שבמקרה זה אכן אין צורך בתשלום מדור. ברכות לכבוד השופט שקד על ההשקעה בחתירה לפסק דין ראוי כך שלשני ההורים יתאפשר לגדל את ילדם. פסק דינו המלא של כבוד השופט שקד
כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 14465-12-15, מזונות ילד בן 8 כאשר זמני השהות מאוד מועטים, מיום 31.01.2018.
להורים ילד אחד בן 8. זמני השהות שנקבעו הם ימי ראשון ורביעי בשעות 17-20 (לינה בימי רביעי לבחירת האב) וכל סוף שבוע שני ללא לינה במוצאי השבת. זמני שהות מאוד מועטים. כבודה מחשבת את ההוצאות הילד: 2,000 ש"ח חלקו במדור בבית האם, 1,400 ש"ח צרכיו ועוד 100 ש"ח הוצאות חינוך. סך הכל 3,500 ש"ח. כל אחד מההורים נשאר אחרי מדור עם 12,000 ש"ח. לכן, לאור השכר השווה ולאור זמני השהות הנמוכים בהם השופטת בחרה לא להתחשב, האב ישלם מזונות חודשיים בסך מחצית מהסכום, כלומר 1,750 ש"ח. כבודה, בניגוד לשופטים אחרים, אינה מתעלמת מנושא ההוצאות שיש לאב בזמני השהות שלו אך מציינת שבמקרה זה זמני השהות כה מצומצמים כך שאין טעם להתחשב בהם. לטעמנו ראוי להתחשב גם בהוצאות בזמני השהות כה מועטים, כפי שאף עשה כבוד השופט זגורי. הצבת הנתונים במחשבון שלנו (לקחנו רק לילה אחד בכל 14 יום) מראה שיחד עם החגים זמני השהות אצל האב הם 18%, ולכן אולי היה כן ראוי להתייחס לנקודה זו, ואז סכום המזונות המדויק יותר יוצא 1,125. פסק הדין המלא של כבוד השופטת אלפסי.
כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 13548-04-17, מזונות מדורגים. עד גיל 6 ישלם האב 3,300 ש"ח, ולאחר גיל 6 900 ש"ח, מיום 30.01.2018.
להורים ילד אחד בן 5.5. זמני השהות יהיו ככל הנראה 8/6 כמקובל. משום מה אין הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת. כבודו מחשב את יחס הכנסות ההורים, לאחר מכן מחשב את יחס זמני השהות – כפי שצריך להיות, כאשר ישנם פסקי דין רבים בהם חלק זה משום מה לא נעשה – וקובע שעד גיל 6 האב ישלם את כל צרכי הילד (3,300 ש"ח) ולאחר גיל 6, בהתאם להלכה החדשה ישלם 900 ש"ח. הסכום 3,300 ש"ח מורכב מצרכים הכרחיים 1,600 ש"ח ועוד 1,200 ש"ח מדור ועוד 500 ש"ח הוצאות מדור. לא ברור מדוע החישוב לאחר גיל 6 אינו מקזז את המדור, והרי גם לאב יש הוצאות מדור ומעל גיל 6 יש להכיר בהן. הקלדת הנתונים שקבע כבודו תביא לתוצאה זהה במחשבון שלנו. כמו כן כבודו מציין שלהבנתו אין שום סיבה למזונות שונים לילד בגיל 5.5 או גיל 6, אך ידיו כבולות. לעמדתנו, ניתן היה להפחית את סכום המזונות עד גיל 6 בהתאם למה שהיה מקובל עד היום, כלומר הפחתה של 25%-50%. לנושא זה ראו פסק דינו של כבוד השופט גורודצקי בתלה"מ 8402-04-17. ההוצאות שאינן תלויות בתיק זה נקבעו רק לביטוח בריאות (הגיוני – ולכן אמרנו במחשבון שלנו שניתן להעבירן באופן קבוע להוצאות המשתנות), אך משום מה הטיל את התשלום רב על האב ולא חישוב לפי יחס הכנסות כפי שהיה צריך להיות. את האב ייצגה עו"ד יפעת שחר שורמן.
כבוד השופטת אילת גולן-תבורי, תמ"ש 57199-03-15, מזונות מדורגים כאשר לאחר גיל 6 אין מזונות כלל, מיום 24.01.2018.
להורים שני ילדים. בני כמעט 5 ו 6. כמקובל, הגדרה של משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות קלאסית של 8/6, אך כאן עם מספר שעות בימי חמישי פעם בשבועיים. כמו בפסקי דין רבים, האם מבקשת סכום מזונות מטורף עבור הילדים. השופטים מציינים זאת פעם אחר פער, שיש הגזמה בסכומים וסעיפים מיותרים, אך לצערנו זה נמשך. כאן האם ביקשה 6,776 ש"ח. שכר האם 9,000 ש"ח ברוטו. לאם יש רכוש נוסף כמו ירושה במחצית דירה. האם שוכרת דירה ומשלמת לבדה את המשכנתא. שכר האב 12,500 ש"ח ברוטו. האב מתגורר כרגע עם אמו. אם כך, יחס השכר הוא 60/40 ויחס זמני השהות הוא 55/45. כבוד השופטת גולן-תבורי פוסקת שבמקרה זה, לאור פערי השכר הקטנים, ולאור זאת שלאם הכנסות ממקורות נוספים, ולאור זמני השהות הכמעט שווים, אחרי גיל 6 לא יהיו מזונות כלל. אהבנו את המחשבה של כבודה שכיום אמנם האב אינו משלם מדור (גר אצל האם), אך בעתיד ירצה לעבור לדירה משלו ואם היו נקבעים מזונות ייתכן וצעד חשוב זה, לרווחת הילדים, היה נמנע. בנוסף, קובעת כבודה שקצבת הילדים תחולק שווה בשווה בין ההורים. יפה מאוד. מה שחדש בפסק הדין הוא שהאם נקבעה להורה מרכז לשנתיים הראשונות, לאחר מכן האב יהיה הורה מרכז לשנתיים, וכך הלאה. אנו מאמינים ומקווים שההורים יסתדרו ולא יהיה צורך בחילופים אלו, אך באין הסכמה יש החלטה, וגם כאן שני ההורים שווים, וזה ראוי ביותר. את האב ייצג עו"ד יואב גולן. פסק הדין המלא של כבוד השופטת אילת גולן-תבורי.
כבוד השופטת גליק, תמ"ש 42158-05-17, מזונות ילדים, מיום 23.01.2018.
להורים ילדה אחת בת 7. נקבעה, כמוקבל היום, הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת. זמני השהות שווים. גם במקרה זה כבודה קבעה את מזונות הילדה ללא כל התייחסות להוצאות האב בזמני השהות שלו. כמו אין קצבת הילדים עוברת לאמא, ללא כל קיזוז. פסק דינה של כבוד השופטת גליק.
כבוד השופטת גליק, תלה"מ 22846-04-17, מזונות ילדים לאחר ההלכה החדשה, מיום 25.01.2018.
כיום כבר ניתן להגיד בקול רם, עד של שלא יוגש ערעור למחוזי על פסקי הדין של כבוד השופטת שפרה גליק, נמשיך ונראה פסקי דין שגויים, הסותרים את ההלכה החדשה. לאור זאת שערעורים במחוז תל אביב מגיעים לרוב לכבוד השופטים שוחט ושנלר, אשר כבר הביעו את עמדתם שבהתאם להלכה החדשה יש חובה להתחשב גם בהוצאות אשר מוציא האב בזמני השהות שלו באופן ישיר על הילדים, הסיכוי לערעורים אלו גבוה. ביום 25.01.2018 פורסם תלה"מ 22846-04-17. ראשית, מציינת כבוד השופטת גליק שבכתב התביעה צוינו הקטינים כתובעים את אביהם, וציינה שנוהל זה שגוי בהתאם לתקנה שקידמנו עוד בשנת 2014. תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס'3), התשע"ד 2014 – תקנה 258ה(א). הגיע הזמן שעורכי הדין לא יעשו יותר שימוש לא ראוי בילדים, בדיוק בשביל זה קידמנו את התקנה. ולנושא המזונות. להורים שני ילדים, בני 8.5 ו 5.5. הכנסתו של האב נקבעה על 11,354 ₪. האב משלם שכר דירה של 3,100 ₪, כך שהוא נשאר עם 8,254 ₪ לחודש. כבודה מציינת שאין לקחת בחשבון עזרה כספית אשר מעניקה אמו של האב, לאור זאת שכיום הרבה הורים נאלצים לעזור, מעת לעת, לילדיהם. החלטה הגיונית, והרי הילדים קטנים ואף אחד לא מבטיח שלאמו של האב תהיה אפשרות כלכלית לעזור כל השנים, ולבטח אין מדובר על "מקור כספי" כפי שאף ציינה בצדק כבודה. שכר האם נקבע על 8,656 ₪. השכירות אשר משלמת האם היא 5,200 ₪ לחודש, כאשר חלקה הוא כמובן רק 60% (40% הם עבור שני הקטינים), ולכן חלקה של האם בשכר הדירה הוא 3,120 ש"ח. האב טען שהאם מקבלת דמי שכירות של 3,800 ש"ח מנכס אשר בבעלותה. למרות שההלכה החדשה קובעת שאת היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים יש לקבוע בהתאם להכנסות מכל מקור, אין בפסק הדין כל התייחסות להכנסה זו. כמובן שאם הכנסה זו של האם היתה מתווספת להכנסותיה, כפי שצריך להיות, הרי כל החישובים היו משתנים בהתאם. האב שוכר דירה קטנה, בשכר דירה מאוד נמוך לאזור גוש דן, בעוד האם שוכרת דירה גדולה. האם לא ראוי להתייחס לנושא? לקחת אותו בחשבון ולאפשר לאב, לטובת הקטינים, לשכור בעתיד דירה קצת יותר מרווחת? וגם אם לא, כיצד זה קבעה כבודה את חלקה של האם בשכר הדירה, ואילו אצל האב לקחה את כל שכר הדירה שהוא משלם ולא רק את חלקו? לא הגיוני כמובן. לגבי זמני השהות, חלוקה של 8/6, כאשר כבודה מגדירה זאת החלוקה "הקלאסית". אהבנו. צרכי הקטינים נקבעו בהתאם לסכומים שהיו מקובלים בעת חתימת ההסכם, 1,450 ₪. הצבנו את נתוני תא משפחתי זה במחשבון שלנו, והנה התוצאות:יחס ההכנסות הוא 60% / 40%. זהו כמובן גם יחס התשלום להוצאות המשתנות (לשעבר "מחציות"). יחס זמני השהות, כולל החגים, הוא 44.6% / 55.4%. בהתאם למחשבון, הורה א', במקרה זה האב, צריך להעביר להורה ב', האם, עבור צרכי הקטינים תלוי השהות (ולאור זאת שאין בפסק הדין כל חלוקה נניח שכל ה 1,450 ₪ הם תלוי שהות) 441 ₪. ומה פסקה כבודה? ראשית, כמו בפסקי דין קודמים שלה, כבוד השופטת גליק התעלמה לחלוטין מההוצאות הישירות אשר משלם האב עבור הקטינים בזמני השהות שלו. זה כמובן מנוגד להלכה החדשה. לכן, בחישוב מוטעה לפי יחס הכנסות בלבד, קבעה כבודה את התשלום עבור כל ילד (כאשר הבת תגיע לגיל 6), על סך של 884 ₪. כאמור, הסכום הנכון, שלוקח בחשבון את זמני השהות של האב הוא 220 ₪ לילד (441 עבור שני הקטינים). לגבי המדור, הוא נקבע על סך 866 ₪ עבור כל ילד. 16.6% משכר דירה של 5,200 ₪. כבודה התעלמה לחלוטין משכר הדירה של האב. כאילו הוא לא משלם שכירות. כמובן שגם החלטה זו לא הגיונית. תודה לעו"ד דפנה לביא אשר שלחה לנו את פסק הדין. פסק הדין של כבוד השופטת גליק.
כבוד השופט יזרעאלי, תמ"ש 9558-02-16, מזונות שני ילדים בהתאם להלכה החדשה, מיום 17.01.2018.
להורים שני ילדים. 8.5 ו 5 ו 10 חודשים. כמקובל, משמורת משותפת וזמני שהות של 8/6. זמני השהות בחגים, גם כן כמקובל, שווה בשווה. לכל אחד מההורים שכר דירה של 3,000 ש"ח. שכר האב 9,500 ש"ח. שכר האם נקבע גם כן על 9,500 ש"ח, אך כבודו רשם שהאם יכולה להרוויח יותר. כבוד השופט יזרעאלי כלל לא חישב את צרכי הילדים, כנראה לקח את הסכומים "המקובלים", ומשום מה הגיע למזונות של 500 ש"ח לילד + 20% מדור (עד סכום של 500 ש"ח). מדוע? לשני ההורים שכר שווה, זמני שהות כמעט שווים, איך הגיע כבודו למזונות אלו? לא מובן, וכמובן סותר את ההלכה החדשה. פסק הדין של כבוד השופט יזרעאלי.
כבוד השופטת כב' השופטת סגלית אופק, תמ"ש 11813-08-15, אי מתן הגדרה של משמורת משותפת ומזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה, מיום 11.01.2018.
להורים ילדה אחת בת 7.5. החלק הראשון של פסק הדין, נושא המשמורת, צורם ומיושן. מאוד. כאילו חזרנו במנהרת הזמן 10 שנים אחורה. מצד אחד כבודה כותבת שהאב רוצה הגדרה של משמורת משותפת על מנת להפחית מזונות, אך לאחר מכן, בחלק של המזונות, מציינת, בצדק, שכיום, לילדים מעל גיל 6, אין להגדרה ההורית השווה – אחריות הורית משותפת או משמורת משותפת – כל קשר לחישוב סכום המזונות, אלא רק לזמני השהות. כבודה סותרת את עצמה. כותרת הורית שווה זה דבר בסיסי. לנושא המזונות, סוף סוף פסק דין ראוי, מבוסס, אך לטעמנו יש לכבודה שתי טעויות קטנות: א. חלוקת זמני השהות נקבעה על 57/43. זה כמובן לא נכון. בזמני שהות של 8/6, כפי שיש במקרה זה, בהנחה שהחגים מחולקים שווה בשווה, כמוקבל, הרי חלוקת זמני השהות הנכונה היא 55/45. הפרש קטן, אך עדיף לדייק, והרי יש לזה משמעות כספית. ב. כבודה רשמה טבלת ההוצאות, כאשר בחלק של ההוצאות הבלתי תלויות הוסיפה "יום הולדת" ו" מתנות לאירועים". לטעמנו, אותה טעות כמו של כבוד השופט זגורי שהכניס חוגים להוצאות הרגילות. גם כאן, הוצאות אלו הן זמניות, עוד כמה שנים הילדה תגדל ואין יותר ימי הולדת בכיתה, לכן ראוי היה שהוצאות אלו יהיו בסעיף הוצאות חריגות. במקרה הזה האב ישלם הוצאות ימי הולדת גם בגיל 17… פסק הדין שמלא של כבוד השופטת סגלית אופק.
כבוד השופטת נחמיאס, תמ"ש 50603-03-15, אין צורך בתשלום מזונות לבנות מעל גיל 6, עבור הבת הקטנה המזונות יהיו עד גיל 6 בלבד, מיום 28.12.2017.
להורים 3 בנות בגילאים 10,11 ו 4.5. לאחר דיונים רבים ומספר תסקירים, הליך כה מיותר שרק מעצים את מאבקי ההורים, נקבעה כמקובל בימינו משמורת משותפת עם זמני שהות של 8/6. האם משתכרת 8,060 ש"ח, אך יש לה עוד הכנסה מהשכרת דירה בסכום של 9,000 ש"ח. בהתאם להלכה החדשה יש לבדוק את הכנסות ההורים מכל מקור. האב משתכר 5,900 ש"ח. כבוד השופטת נחמיאס מסבירה את המצב המשפטי בהתאם להלכה החדשה, וקובעת שעבור הבת הקטנה יהיו מזונות של 1,400 ש"ח עד שתגיע לגיל 6, ולגבי שתי הבנות שמעל גיל 6 אין כל צורך בתשלום מזונות. נציין שהאמא מקבלת גם את קצבת הילדות ועוד 3 נקודות זיכוי כל חודש. נשאלת השאלה, בהתאם להלכה החדשה שאינה מגדרית יותר, האם לא ראוי היה לקבוע במקרה זה מזונות מהאם לאב? כמובן שכן, זאת כל המהות של פסק הדין של בית המשפט העליון, שהמזונות הם לא מגדריים יותר. כנראה שעדיין יש קושי לפסוק פסיקה לא מגדרית וחבל. ברכות לעו"ד טלי אלמן ועו"ד מעיין סולומון. פסק הדין של כבוד השופטת נחמיאס.
כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 25893-07-14, מזונות לקטינה בת 8 וחצי בזמני שהות מועטים, מיום 20.09.2017.
להורים שלושה ילדים, שניים בוגרים וקטינה אחת בת 8 וחצי. שכר האב 7,000 ש"ח ושכר האם 8,100 ש"ח. זמני שהות 4/14 וצרכי הילדה נקבעים על 1,300 ש"ח. כבוד השופטת בן שחר קובעת שהאב ישלם לאם סך של 1,000 ש"ח ולאחר מכירת הדירה מדור של 20% (משכר דירה של מקסימלי של 3,500 ש"ח) + הוצאות מדור של 015 ש"ח וזאת במידה ושני הילדים הבוגרים לא יתגוררו עם האם, ובמידה וימשיכו להתגורר עם האב תשלום המדור יהיה 15% + 100 ש"ח הוצאות מדור. כבוד השופטת בן שחר לא מסבירה כיצד קבעה את הסכום על 1,000 ש"ח (77% מהוצאות הילדה שנקבעו על סך 1,300 – ללא מדור ומחציות). בדקנו: יחס הכנסות ההורים הוא 54%/46% לטובת האמא. לפי יחס זה האם צריכה לשאת בתשלום של 700 ש"ח והאב אמור לשאת בתשלום של 600 ש"ח. אמנם הבת נמצאת אצל האב רק 4 ימים בשבועיים, אך גם בימים אלו האב מוציא ישירות את הוצאות הילדה ויש להתחשב בהוצאות אלו, כך שלא ברור כיצד הגיעה כבודה לסכום של 1,000 ש"ח. פסק הדין המלא של כבוד השופטת בן שחר.
כבוד השופט זגורי, תמ"ש 46640-01-15, כיצד יש לקבוע את מזונות הילדות בזמני שהות כה מועטים עם האב, מיום 27.12.2017.
להורים 2 בנות. אחת מעל גיל 6 ואחת בת 5 ו 4 חודשים. מדובר על מקרה בו האם מטפלת בבנות מרבית הזמן ובית המשפט אף אישר לאם לעבור יחד עם הילדות מעפולה לגבעתיים. זמני השהות של האב עם הילדות הם כ- 1.5 ימים בשבועיים. כיצד יש לקבוע את מזונות הילדות? ראשית מציין כבוד השופט זגורי ששתי עורכות הדין "התעלמו" מההלכה החדשה, אך בית המשפט יפסוק כמובן בהתאם להלכה מחייבת זו. שכר האב הוא 12,000 ש"ח, אין לו הוצאות מדור (למרות שכבודו רושם שיש – לא ממש ברור) ולאחר הוצאות החזרת הלוואה ונסיעות, האב נשאר עם 10,700 ש"ח. שכר האם הוא 7,500 ש"ח ולאחר תשלום מדור (חלקה בלבד) והוצאות הנסיעות, האם נשארת עם 4,200. יחס הכנסות של 28%/72%. זמני השהות אצל האב הם 1.5 ימים במחזוריות של שבועיים. יחס של 90%/10%. כבוד השופט זגורי קובע את סכום המזונות עבור הבנות, לאחר חישוב יחס ההכנסות יחד עם יחס זמני השהות, על סך של 3,670 ש"ח. לגבי הילדה הקטנה מגיל 6, כבוד השופט זגורי מציין שהיא תהיה בת 6 עוד 8 חודשים ואין לבזבז זמן שיפוטי על חישובים מיותרים וקובע את מזונות שתי הילדות באותו אופן. מספר תהיות: 1. מדור האב לא ברור. 2. חוגים צריכים להיות כמובן תחת הוצאות חריגות והרי הם לא יהיו עד גיל 18 ולא הגיוני לשים אותם במזונות הקבועים. 3. אמנם ברוב המקרים חינוך הילדים הוא עד גיל 18 ולכן זה פחות משנה, אך כמובן שאת הוצאות החינוך מקובל לשים גם כן בהוצאות חריגות, מה עוד שבמקרים רבים האמא מקבלת מענק לימודים מהביטוח הלאומי בתחילת כל שנה. 4. כבוד השופט זגורי שגה בחישוב המזונות, שכן הוא קבע מהן ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות 770 ש"ח (חוגים- כאמור טעות לדעתנו, חינוך ותשלום בריאות חובה), הוסיף אותן לצרכי הילדים (מדור ותלוי שהות) 5,150 ש"ח, ואז עשה חישוב מזונות לפי שני השלבים של כבוד השופט שוחט (יחס זמני שהות ואחרי וגם יחס הכנסות), אך לקח בטעות את כל הסכום (כולל הוצאות שאינן תלויות זמני שהות). פסק הדין המלא של כבוד השופט זגורי.
כבוד השופטים שבח, שוחט ופלינר, עמ"ש 14612-10-16, בית המשפט המחוזי בתל אביב, קבלת ערעור מזונות והחזרת התיק לבית המשפט למשפחה, מיום 20.12.2017.
להורים ילדה אחת, ילידת 26.10.10. בית המשפט חייב את האב ביום 10.07.2016 (הבת היתה בגיל 5 שנים ו 9 חודשים) במזונות גבוהים מאוד. 4,560 ש"ח.
כבוד השופט שוחט, אשר כתב את פסק הדין, קובע שביום 19.07.2017 נפל דבר בישראל ויש הלכה חדשה והיא חלה על תיקים תלויים ועומדים בערכאות השיפוט, וקובע שלא רק שאין מניעה לדון בערעור, אלא זאת בעצם חובת בית המשפט, וכמובן לכל תיק ולא רק למקרים הנקודתיים שהיו בעליון.
כבוד השופט שוחט מציין 4 פרמטרים לחישוב סכום המזונות, והכל ללא כל קשר לדיני צדקה:
1. צרכי הילדים תלויי השהות כולל מדור והוצאות מדור, צרכים שאינם תלויי שהות והוצאות חריגות.
2. היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, מכל המקורות העומדים לרשותו.
3. קביעת יחס הכנסות ההורים לשם קביעת צרכי הילד שאינם תלוי שהות ולצרכים חריגים. 4. חלוקת זמני השהות. פסק הדין המלא של כבוד השופטים שבח, שוחט ופלינר
כבוד השופטת שפרה גליק, תמ"ש 31626-07-15, מזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה, מיום 19.12.2017.
להורים שני ילדים מעל גיל 6. בהמלצת גברת הדרה בר נקבע הסדר סטנדרטי של משמורת משותפת וזמני שהות כמעט שווים של 8/6. השופטת מציינת שהאם ביקשה מזונות מופרזים מאוד ושהאב ניסה להסתיר את הכנסתו הנכונה. שכר האם נקבע על 11,000 ש"ח נטו, הוצאות מדור ( 60% של האם בלבד, ללא הילדים) נקבעו על סך 3,000 ש"ח, ולכן האם נשארת עם 8,000 ש"ח. שכר האב נקבע על 18,000 ש"ח והוא משלם משכנתא על הדירה בסך של 1,800 ש"ח (גם כאן, 60% ממשכנתא של 3,000). לאב נשאר בתחילת החודש 16,200 ש"ח. יחס הכנסות של 67/33. כבוד השופטת קובעת שמשפחה זו ניהלה חיים ברמה בינונית (סעיף 39), אך כנראה התרגזה על האב (רואים זאת גם בהוצאות שנקבעו לאב), וקבעה את צרכי כל אחד מהילדים, ללא כל הוכחה לכך, על סך 2,000 ש"ח! לאור יחס ההכנסות קובעת השופטת את מזונות כל אחד מהילדים על סך 1,340 ש"ח. יחס ההוצאות לתשלומים חריגים נקבע אף הוא על 67/33. קצבת הילדים תחולק בין ההורים. מספר הערות על פסק הדין: גם כאן, כמו בפסקי דין קודמים של השופטת גליק, ולמרות שההלכה החדשה של בית המשפט העליון קובעת שאת מזונות הילדים יש לקבוע לפי שני פרמטרים: הכנסתם של שני ההורים וחלוקת זמני השהות, אין בפסק הדין כל התייחסות להוצאות הישירות של האב כאשר הילדים לנים בביתו. מוזר ולא מובן. דרך החישוב בעצם "מלמדת ומפצירה" בהורים, תשכרו דירות יקרות, מאוד, זה ישתלם לכם בחישוב המזונות. מיותר ולא נכון. את יחס תשלום ההוצאות החריגות יש לקבוע לא לפי יחס ההכנסות, אלא לפי יחס ההכנסות לאחר תשלום המזונות, והרי זהו הסכום הנכון בו כל הורה פותח עימו את החודש. בהחלט ראוי לחלק את קצבת הילדים בין ההורים, אך לאור זאת שהביטוח הלאומי אינו מאפשר כיום קבלת מחצית מהתשלום לחשבון כל אחד מההורים, הרי ראוי יותר, כפי שנעשה בפסקי דין אחרים, לקבוע קיזוז רעיוני ולהפחית את השווי הכספי מתשלום המזונות. כבוד השופטת לא התייחסה כלל לנושא נקודות הזיכוי וחבל. בסעיף 21 מציינת כבוד השופטת שבתביעה שהוגשה על ידי האם נרשמו הילדים תחת האם ודבר זה מנוגדת לתקנות. כמי שקידמו תקנה זו שמחנו לראות את ההקפדה על הנושא. פסק הדין המלא של כבוד השופטת גליק
כבוד השופטת מירה רום פלאי, תמ"ש 11985-07-16, קביעת משמורת משותפת ומזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה, מיום 21.11.2017.
להורים 4 ילדים בגילאים 3,4,7,9. ההורים גרו יחדיו בחולון, האם הגישה תלונה על אלימות שלא הוכחה, האב חשש מהגשת תלונה נוספת ולכן לא חזר לבית המשותף אלא עבר לגור אצל הוריו בחיפה. כיום, עקב המרחק הרב, האב נפגש עם הילדים יום אחד באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני (כנראה בלי לינה במוצאי השבת עקב המרחק), כאשר השופטת קובעת שעד למכירת הדירה המשותפת, דבר שיאפשר לאב לחזור ולגור ליד בית האם ולהרחיב את זמני השהות, הילדים ישנו אצל האב גם בימי חמישי, ומציינת שזאת טובתם להפסיד שני ימי לימודים בחודש, כאמור באופן זמני, על מנת לשהות עם האב. לאחר שהדירה תימכר זמני השהות יהיו שווים. בתחילת הדרך רצתה האם הסדר של משמורת משותפת וחלוקת זמנים שווה, שמחה להתפנות מעול הטיפול חלק מהזמן, אך לאחר מכן שינתה את עמדתה לאור נושא המזונות. השופטת, בראייה של טובת הילדים, קובעת הסדר של משמורת משותפת. מזונות הילדים: שכר האב הוא 13,500 ש"ח. האם לא עובדת, אך השופטת מעמידה את פוטנציאל השכר שלה על 6,500 ש"ח. יחס ההכנסות הוא 68% / 32%. הוצאות גידול כל ילד נקבעו על 1,200 בהתאם להוצאות ההורים בביתם המשותף, לכן, לפי יחס ההכנסות, החלק של האב הוא 816 ש"ח עבור כל ילד והחלק של האמא 384 ש"ח. כבוד השופטת קובעת מזונות מדורגים לילדים מתחת לגיל 6. עד גיל 6 התשלום יהיה 1,200 ש"ח ומגיל 6 800 ש"ח. לילדים הגדולים התשלום יהיה 800 ש"ח. עד כאן באמת פסק דין נהדר המנטרל את אגו ומלחמות ההורים, והכל בראייה של נטו טובת הילדים. עד שמגיעים לשלב הכנסת זמני השהות לתוך חישוב המזונות. גם בתיק זה, כמו בתיקים רבים שפורסמו עד כה, שכחה (אם הטעות חוזרת על עצמה שוב ושוב זה כנראה לא שכחה אלא אי הבנה בסיסית) כבוד השופטת להתייחס לחלוקת זמני השהות של הילדים בכל אחד מבתי ההורים! אם בעוד זמן קצר, לאחר מכירת הדירה המשותפת, זמני השהות יהיו 7/7, כיצד ניתן לא להתחשב בכך? הרי ההלכה של בית המשפט העליון קובעת שני פרמטרים לחישוב מזונות ילדים: שכר ההורים וזמני השהות. מכיוון שזמני השהות בעתיד הקרוב יהיו שווים, הרי יש חובה להתחשב בכך שבמחצית מהזמן האב משלם את הוצאות הילדים בביתו שלו! הערה: אם האמא לא עובדת, מה שאומר שהיא לא מקבלת את נקודות הזיכוי עבור הילדים, מדוע לא לתת אותן לאבא? פסק הדין המלא של כבוד השופטת רום פלאי
כבוד השופט נחשון פישר, תלה"מ 7531-05-17, קביעת מזונות זמניים בהתאם להלכה החדשה ודיון עקרוני בנושא, מיום 14.11.2017.
להורים 3 ילדים. כיום בני 12, 9 ו-3.5 שנים. זמני השהות של הילדים אצל האב 8/6 כמקובל, אך במקרה זה ללא לינה במוצאי השבת. יחס זמני השהות נקבע על 60/40.
כבוד השופט פישר סוקר בקצרה את כל פסקי הדין שפורסמו עד היום לאחר ההלכה החדשה, ואף מוסיף את עמדתו לנושא וכותב שהמטרה צריכה להיות "מגמה ברורה ליצור לקטינים בתים ומסגרות מאוזנות, ככל הניתן במסגרת יכולתם הכלכלית" ומציין שלא למצב זה פילל בית המשפט העליון בפסיקתו.
הכנסות האב הן 17,000 ₪ והכנסת האם 12,000 ₪. יחס ההכנסות בתא משפחתי זה הוא 60% / 40%. צרכי כל ילד נקבעים על 1,450 ₪.
לגבי הילדה מתחת לגיל 6 נקבעו כמובן מזונות ילדים "מלאים", ללא כל אזכור העוול הנורא. הוצאות אחזקת המדור נקבעו על 1,800 ₪ וחלקה של הילדה הוא 20%. 360 ₪. לגבי שני הילדים מעל גיל 6, אין צורך בתשלום אחזקת מדור כמובן, והרי האב שוכר גם הוא דירה ומלין בה את ילדיו. כנ"ל לגבי המדור. לילדה מתחת לגיל 6 נקבע מדור בסך 20% משכר דירה מקסימלי של 4,500 (כמקובל), כלומר 900 ₪.
לסיכום תשלום המזונות לבת מתחת לגיל 6: 1,750 ₪ למזונות ואחזקת מדור (מעוגל) ועוד 900 ₪ מדור. 2,650 ₪ לחודש. אמנם מדובר במזונות זמניים, אך אנו תקווה שבפסיקת המזונות הקבועים יקבע כבוד השופט גם את מזונות הילדה לאחר שתגיע לגיל 6, ולא "יכריח" את האב לחזור פעם נוספת לבית המשפט.
לגבי מזונות שני הילדים מעל גיל 6, קבע כבוד השופט שהסכום יהיה בהתאם ליחס ההכנסות ולכן 800 ₪.
נשאלת השאלה העקרונית והחשובה האם לא טעה כבוד השופט פישר בכך שקבע את סכום מזונות שני הילדים מעל גיל 6 ללא כל התייחסות לזמני השהות של הילדים אצל האב, והרי בימים אלו האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים השוטפות.
כאשר יחס ההכנסות הוא 60/40, הרי חלקו של האב לפי יחס ההכנסות צריך להיות 870 ₪ (כבודו כנראה עיגל ל 800 ₪) והאם צריכה לשאת בסכום של 580 ₪. כבוד השופט פישר שכח להתייחס לזמני השהות שבמקרה זה הם גם 60/40.
כבוד השופט פישר מציין שמסכום המזונות שנקבע, יופחת סכום קצבת הילדים בסך 520 ₪. לא נרשם מדוע כל הסכום ולא מחציתו, אנו מעריכים שזה מקוזז עם נושא נקודות הזיכוי שמקבלת האם.
כבוד השופט מציין מספר פעמים בפסק הדין שנקודת ההתחלה הכלכלית בשני הבתים צריכה להיות שווה. נבחן את זה:
לפי פסק הדין, האב נשאר בתחילת החודש עם 13,270 ₪ (17,000 פחות המזונות בסך 4,250 ₪ ולזה נוסיף את קיזוז קצבת הילדים בסך 520 ₪). האם מתחילה את החודש עם 15,730 ₪ (12,000 ועוד 3,730 שהאב מעביר לה). אכן, נוצר הפרש של מעל 2,000 ₪ לטובת בית האם.
פסק הדין המלא של כבוד השופט פישר.
כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 29329-07-16, דיון עקרוני בעקבות ההלכה החדשה של בית המשפט העליון: האם ההלכה היא רק למקרים של משמורת משותפת (לא – הבחינה היא זמני שהות), האם ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות לתביעות חדשות (לא) והאם יש שינוי בתשלומים לאחר גיל 18? (לא), מיום 09.11.2017.
להורים שני ילדים, תאומים, בני 7.5. זמני השהות של הילדים עם האב מועטים. המעניין בפסק דין זה הוא הדיון העקרוני בלבד. מציין כבוד השופט שני:
השאלות הצריכות לעניין: מה דין ההליכים שהחלו עוד טרם ניתנה ההלכה בע"מ 919/15 (ראה: בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית {פמ"מ – 19/7/2017}) (להלן: "הלכת 919"), האם ההלכה חלה רטרוספקטיבית ופרוספקטיבית? תת שאלה נוספת, שעולה, מה הדין לגבי תיקי מזונות שכבר נפסק בהם, שעה שידוע כי במקרה של שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי ניתן להגיש תובענה חדשה להפחתת מזונות. האם הלכת 919/15 חל גם על מקרים בהם אין משמורת משותפת, כאשר עסקינן בילדים שהם מעל גיל 6 שנים, כפי שיש במקרה שלפנינו? מה יהא דין מעתה והלאה בנוגע למזונות מגיל 18 ואילך, האם נמשיך בקביעה הנוהגת של פסיקת כ – 1/3 מסך המזונות שנפסקו לעת קטינות, או שמא עתה אנו נדרשים לקביעת מזונות לבגיר בדרך שונה?
לעמדתנו, פשוט נורא לראות כיצד כבוד השופט שני חוסם ומונע צדק בכל אותם תיקים ישנים אשר נפסקו לפי הלכה שונה, לא צודקת, אשר במקרים רבים גזרה חיי עוני קשים על האב ופגיעה אנושה בקשר שלו עם הילדים, וזאת בשל הרצון להגן על המערכת, למנוע הצפת תביעות וכו'. פשוט נורא. פסק הדין המלא של כבוד השופט שני.
כבוד השופט ישעיהו שנלר, סג"נ – אב"ד, כבוד השופט, ד"ר קובי ורדי, סג"נ וכבוד השופטת, עינת רביד, עמ"ש 33549-04-16, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת האב שיש לקבוע את מזונות הילדים בהתאם להלכה החדשה, מיום 02.11.2017.
להורים שני ילדים מעל גיל 6. המזונות שנפסקו בזמני הם 1,100 לכל ילד ועוד מדור של 1,000 ש"ח. זמני השהות הם 8/6 כמקובל כיום. האב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
כבוד השופט שנלר מציין בפסק הדין:
"לא בכדי הצדדים שבפנינו התייחסו לאשר נקבע בפרשת פלוני ובעת שאכן יש מקום להידרש לשאלה זו, לפחות כל עוד ולא ניתן פסק דין סופי וכשהערעור תלוי ועומד.
כפי שנקבע ברע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל (27.2.06) (להלן: סולל בונה) מפי כב' הנשיא ברק: "עד כמה שהפעלתה הרטרוספקטיבית של פרשת אטינגר פוגעת באינטרס ההסתמכות, יש להיזקק לדינים הכלליים המגינים על אינטרס זה, כדי למצוא בהם תרופה. על כן יש לאפשר לצדדים בערכאה הדיונית – אשר הגישו כתבי בית-דין לפני פרשת אטינגר – לתקן אותם בעקבות אותה פרשה. כן יש לאפשר להעלות טענות בעניין זה במסגרת הערעור, כל עוד פסק הדין לא הפך לסופי" (פסקה 26).
וכדברי כב' השופטת נאור (כתוארה אז): "בעניין זה, גם אני סבורה, כמו כל חברי, שראוי להחיל את הלכת אטינגר רטרואקטיבית על תיקים התלויים ועומדים בערכאות השיפוט. הלכת אטינגר לא באה לעולם בחטף ורוחה ריחפה על פני הליכים משפטיים זמן רב לפני שניתנה. צדדים רבים ביקשו לתקן כתבי תביעה ולטעון כי זכאים הם לפיצוי בגין השנים האבודות עוד בטרם באה הלכת אטינגר לעולם. תיקים רבים, בכל הערכאות, המתינו לסיום ההתדיינות בהלכת אטינגר, ואין זה ראוי שעזבון אטינגר יהיה היחיד הזוכה משינוי ההלכה. מעבר לכך, וכפי שציין חברי המשנה לנשיא חשין, להלכת אטינגר עצמה רבה, ובצדק רב קרא חברי השופט ריבלין בפסק דינו בפרשת אטינגר, לפסוק פיצוי בגין "השנים האבודות"" (פסקה 3).
ודוק, לכאורה דעת הרוב בעניין סולל בונה ראתה את ההחלה הרטרוספקטיבית של ההלכה החדשה ככלל, ואי החלה שכזו כחריג הנדרש לנימוק.
נראה כי אם הדברים היו יפים בפרשת סולל בונה ובהתייחס לאשר נפסק בעניין אטינגר, הרי בענייננו הדברים הינם בגדר קל וחומר, לרבות אשר נטען בתיקים רבים אודות שאלת המזונות במשמורת משותפת, ולא בכדי, אכן סברנו כי יש להמתין להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה הנכבדה, סוגיה שאכן הוכרעה בהרכב מורחב".
אם להלכת אטינגר היתה עוצמה רבה, כדברי כב' השופט חשין בעניין סולל בונה, הרי ההלכה בפרשת פלוני, ניתן לראותה כהלכה אשר שינתה מהיסוד את כל הקשור לפסיקת מזונות ילדים בגילאים שבין גיל 6 לגיל 15.
מכל מקום, דומה כי בפרשת פלוני לא נזקק בית המשפט לפתרון זה או אחר, בהתחשב בחובת האב האמורה, אלא בסיס פסק הדין, ביטול אותה פרשנות שתוצאתה חיוב אב במזונות הכרחיים בגילאים האמורים, וכי על כן יש לראות את כל חיובי המזונות מדין צדקה, כשלעניין זה שווים האב והאם. ההנמקה בתמצית, כי יש לפרש את תקנות תש"ד, באופן שלאחר גיל 6 החיוב במזונות הוא מדין צדקה בלבד. יתר על כן, אין לקבל פרשנות לפיה גם אם מדובר מדין צדקה חיובו של האב קודם ועיקרי לחיובה של האם.
ולסיכום:
אם נחזור למקרה דנן, לאור הנטען על ידי הצדדים, יש מקום להחזיר את הדיון לבית משפט קמא על מנת שיידרש לבחינת כל הנדרש, לאור ההלכה כפי שנקבעה בפרשת פלוני, תוך בחינת כל הנתונים הנדרשים לשם הכרעה, בסופו של יום, בשאלת חבות המזונות. במסגרת זאת תינתן האפשרות לכל צד להשלים טיעוניו לאור החזרת הדיון לבית משפט קמא.
כמובן שבית משפט קמא יפעל לפי שיקול דעתו, בכל הקשור לאופן יישום הנדרש לרבות, אם ימצא לנכון, שמיעת מי מהצדדים וכדומה.
פסק הדין המלא של כבוד השופטים שנלר, ורדי ורביד.
כבוד השופטת מירה רום פלאי, תמ"ש 48528-04-15, קבלת בקשה להפחת מזונות לאור זאת שגיל הילדה 11 וישנה הלכה חדשה, מיום 25.10.2017.
להורים בת אחת ילידת 25.10.2006 אשר חוגגת יום הולדת 11 ביום מתן פסק דין זה. בשנת 2013 נקבעו זמני שהות שווים והמזונות נקבעו על סכום של 2,360 ש"ח. ביום 28.04.2015 הגיש האב בקשה להפחתת או ביטול מזונות הילדה עקב שינוי שכר ההורים ולאור זאת שהילדה מעל גיל 6. כבוד השופטת רום פלאי מציינת שבמועד הגשת התביעה השאלה לגבי ההפחתה היתה פתוחה, אך כיום יש הלכה חדשה, בע"מ 919/15, ויש חובה להתאים את חיובו של הנתבע למצב המשפטי החדש. כמו כן שכר שני ההורים עלה ופערי השכר הצטמצמו, זאת בעקבות חלוקת זמני השהות השווה והיכולת של כל אחד מההורים להשקיע יותר זמן בעבודתו. שכר האב הוא 17,197 ש"ח ושכר האם הוא 14,320 ש"ח. יחס ההכנסות הוא 55% – 45%. צרכי הילדה נקבעו בזמנו על 2,360 וכיום התשלום הוא 2,400 ש"ח. לאור יחס ההכנסות, חלוקת זמני השהות וההלכה החדשה, קובעת כבוד השופטת שחלקו של האב הוא 1,320 וחלקה של האם הוא 1,080, ולכן האב ישלם כל חודש מוזנות בסך 240 ש"ח. הסכום הנכון צריך להיות כמובן 120 ש"ח. עם איזה סכום מתחיל כל אחד מההורים את החודש? לאב שכר של 17,197 ש"ח והוא משלם שכר דירה של 7,000 ש"ח ומזונות בסך 240 ש"ח, כך שהוא נשאר עם 9,957 ש"ח. לאם שכר של 14,320 ש"ח, היא שוכרת דירה ב 4,100 ש"ח ומקבלת מזונות עבור הילדה בסך 240 ש"ח, כך שהיא מתחילה את החודש עם 10,460 ש"ח. הנה אנו רואים ששני ההורים מגדלים את הילדה בזמני שהות שווים, אוהבים ומשקיעים בילדתם, ובכל בית מתחילים את החודש עם סכום זהה. צדק הגיע לבתי המשפט לענייני משפחה במדינת ישראל. פסק דין זה אמנם ניתן לאחר פרסום ההלכה החדשה, אך התביעה הוגשה הרבה לפני כן. נמתין בתקווה שיהיו פסקי דין דומים גם במקרים בהם התביעה תוגש לאחר פרסום ההלכה. צדק הוא צדק הוא צדק. פסק הדין המלא של כבוד השופטת רום פלאי
כבוד השופטת מירה רום פלאי, תלה"מ 17237-01-17, הורות משותפת לשלושה ילדים בני 1,5,7 וקביעת מזונות מדורגים עד גיל 6 ואחרי גיל 6, מיום 17.10.2017
להורים 3 ילדים קטנים בני 1,5,7. זמני השהות עד כה היו שני ימים באמצע השבוע + כל סוף שבוע שני, אך במוצאי השבת משום מה לא היתה לינה אצל האב. השופטת רום פלאי קובעת שבמקרה זה תוגדר הורות משותפת והילדים ישנו אצל האב גם במוצאי השבת. הסדר רגיל של 8/6. כבוד השופטת רושמת את זמני השהות של האב עם הילדים, לצד זמני השהות של האם עם הילדים, בהתאם להמלצתנו. מזונות הילדים: ההסתכלות של כבוד השופטת היא שמדובר על זמני שהות שווים. יום בשבועיים הוא פער זניח לטענתה. בצדק. שכר האם הוא 6,061 נטו. שכר האב הוא 9,454 נטו. יחס ההכנסות הוא 61% ו 39%. אמו של האב העבירה לזוג כל חודש סכום של 3,800 ש"ח אשר לעמדת השופטת מהווה את הבסיס הכלכלי להורות המשותפת. ראשית, קובעת כבוד השופטת רום פלאי שאין צורך במדור והרי כל אחד מההורים מלין את ילדיו בביתו. לגבי מזונות הילדים, הרי בהתאם להמלצתנו נקבעו כאן לראשונה מזונות מדורגים! לשני הילדים הקטנים מגיל 6 סכום המזונות יהיה 1,300, אך בגיל 6 הסכום ירד ל 790 (61%) והמזונות לילד הגדול, בן ה 7, יהיו כבר מעכשיו 790. להבנתנו יש כאן טעות בחישוב המזונות והרי אין כאן כל התחשבות בעלויות שיש לאב כשהילדים אצלו. רק ביחס ההכנסות. כמו כן נקבע שקצבת הילדים תחלוק שווה בשווה בין ההורים, אך לא נקבע שניתן לקזז אותה מהמזונות, מה שיביא לבעיית מימוש בהמשך. כמו כן אין כל התייחסות לנושא חלוקת נקודות הזיכוי שהיא מאוד משמעותית כשיש 3 ילדים. סעיף 48 בפסק הדין מאוד בעייתי הצהרתית. כבוד השופטת מציינת שאם לא היתה מעבירה אמו של האב סכום חודשי של 3,800 כנראה ולא היתה אפשרית הורות משותפת מבחינה כלכלית. נשאלת השאלה העקרונית האם במקרים דומים בהם אין עזרה של ההורים, בהם לשני ההורים שכר ממוצע במשק, ימנעו מאחד ההורים קשר יציב ומשמעותי עם ילדיו על מנת שהילדים יהיו רוב הזמן בבית אחד בו "יושקע" מרבית הכסף (משכורת האם + תשלום מזונות גבוה)? האם לילד, כל ילד, אין זכות מוקנית לקשר מיטיב עם שני הוריו? מילא אם שני ההורים היו מרוויחים שכר מינימום, אולי צריך למצוא פתרון, אך במקרים שכיחים כמו בפסק דין זה אין לקבל עמדה זו הנוגדת את הזכות הבסיסית של כל הורה לקשר עם ילדו והזכות הבסיסית של כל ילד לקשר עם שני הוריו. פסק הדין המלא של כבוד השופטת מירה רום פלאי
כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 21810-06-16, לאור ההלכה החדשה האב ישלם 500 ש"ח לילד ואין צורך במדור, מיום 09.10.2017.
להורים 3 ילדים. 18 ,15 ו 12. האב שילם בתחילת הדרך 5,000 ש"ח ולאחר מכירת הדירה המשותפת עוד 2,000 על מדור, כלומר 7,000 ש"ח לחודש. זמני השהות היו במחלוקת, אך בסופו של דבר נקבעו על 8/6 כמקובל. כבוד השופט שקד מסביר שבהתאם הלכה החדשה, ההסתכלות היא לא עוד לפי מגדר ההורה. במקרה הזה האב מרוויח 21,257 ש"ח נטו לחודש והאם 14,000 ש"ח. כבוד השופט שקד מסביר שההלכה החדשה חייבת לחול גם על תיקים קיימים. (במקום "אטינגר" יש לקרוא "בע"מ 919/15 " וכו'). הסעיפים החשובים והנהדרים בפסק הדין הם 20-23! בסופו של דבר, לאור פערי השכר, האב ישלם 500 ש"ח עבור כל ילד, רק עד גיל 18. כמו כן ההוצאות המשתנות יתחלקו כך שהאב ישלם 2/3 והאם 1/3. פסק הדין המלא של כבוד השופט שקד.
כבוד השופטת שפרה גליק, תמ"ש 16207-01-16, קביעת מזונות במקרה בו אין הגדרה רשמית של משמורת משותפת (זמני שהות 8/6 ופערי שכר מהותיים) בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, מיום 14.09.2017.
להורים 3 ילדים, כולם מעל גיל 6. ההכנסה הפנויה של האם היא 8,750 וההכנסה הפנויה של האב 30,000. ראשית, דנה השופטת גליק האם יש כאן הסדר של משמורת משותפת וקובעת שלא. אמנם זמני השהות הם כמעט שווים, כאמור הסדר רגיל של 8/6, אך לעמדת השופטת לאור זאת שלא מדובר על חלוקת זמני שהות של 7/7 או שלא נקבעה משמורת משותפת כהגדרה רשמית, אין כאן משמורת משותפת. מאוד מוזר, אך כפי שנראה בהמשך לא ממש חשוב. בהמשך דנה כבוד השופטת גליק האם ההלכה החדשה של בית המשפט העליון חלה במקרה זה וקובעת שבהחלט כן. השופטת מסבירה את פסק הדין של העליון לראייתה וקובעת בסופו של דבר, בסעיף 48.9, שאת שיעור המזונות יש לקבוע בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות. הסכום שנקבע גבוה מאוד. ייתכן בגלל ההכנסות המאוד גבוהות של האב, אך לדעתנו יש כאן טעות של השופטת שלא הפחיתה את החלק של ההוצאות כאשר הילדים נמצאים אצל האב. בכל מקרה, החשוב בפסק הדין הוא שהפסיקה היא בהתאם להלכה החדשה. נציין שהאב שכר דירה בת 4 חדרים בבניין סמוך לבית האם לשם שהיית הקטינים בביתו, ולכן עיקר הלכת 919/15 באה לידי ביטוי בפסיקת דמי המדור הנמוכים שהושתו על האב.
"בוטלה הפרשנות הקיימת לתקנת תש"ד, ונקבעו עקרונות אחרים, היינו, יש להביא בחשבון את הכנסותיהם הפנויות של ההורים, וחלוקם היחסי בסה"כ ההכנסה המשפחתית, וכן להביא בחשבון את חלוקת זמני השהיה ביניהם."
כבוד השופטת עידית בן-דב ג'לויאן, תמ"ש 39920-01-15, פסק דין ראשון ליישום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, אין צורך בתשלום מזונות, מיום 01.09.2017.
להורים 4 ילדים. מדובר על תיק מורכב וסבוך, כאשר בעבר נקבע ש 2 ילדים יהיו במשמורת האב ושני ילדים במשמורת האם. כל הילדים מעל גיל 6. שכר האם 8,000-8,500 ושכר האב 6,000-6,500. כבוד השופטת מציינת בסעיפים 17-20 לפסק הדין את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, מדגישה שטובתם של הילדים היא שיוכלו לחיות בשני הבתים בתנאים כלכליים דומים ולכן יש צורך לדאוג לכך שלכל אחד מההורים יהיו די משאבים לדאוג לכך לילדים אשר במשמורתו. כבוד השופט קבעה, בהתאם להלכה החדשה, שבמקרה זה אין צורך במזונות. כל הורה ישלם עבור הילדים אשר במשמורתו. צדק בבית המשפט! לפני ההלכה החדשה אנחנו מניחים שהיו מזונות על האב, כפי שגם היו בתחילת תיק זה, דבר אשר היה מביא את האב והילדים אשר אצלו לחיי עוני. את האב ייצג עו"ד עדי לנקרי. כבוד השופטת עידית בן-דב ג'לויאן, תמ"ש 39920-01-15, פסק דין ראשון ליישום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, אין צורך בתשלום מזונות, מיום 01.09.2017.
פסק דינו של בית המשפט העליון – בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15.
לפנינו פסק דין מקיף, מעמיק, ויש לומר מרתק, בנושא מזונות ילדים והשתת החבות הכלכלית על הוריהם. המסקנה הגורפת של כל שבעת השופטים באה לידי ביטוי בהחלטה שנתקבלה פה אחד:
"הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן. בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה."
כבוד השופט עוזי פוגלמן בוחן את הסוגיה בפן העקרוני מהותי, ואינו משאיר אבן לא הפוכה – בחינת הדין האישי והפרשנות הנוהגת לו; בחינת פרשנות חלופית לדין הנוהג, תוך הסתמכות על החלטות מועצת הרבנות הראשית והיועץ המשפטי לממשלה; בחינת מסקנות ועדת שניט וועדת שיפמן; בחינת פסיקות קודמות של בין המשפט העליון; בחינת עיקרון טובת הילד; בחינת הביקורת וההתנגדויות, תוך התבוננות מעמיקה על עיקרון השוויון והביקורת עליו בהקשר של משמורת פיזית משותפת; ולבסוף בחינה הסטיה מעיקרון תקדימי מחייב.
כבוד השופט פוגלמן מסכם את סקירתו המקיפה כך:
"עמדנו עתה על השיקולים התומכים באימוץ הפרשנות החלופית לתקנת תש"ד שלפיה בגילאי 6-15 חבים שני ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה. אימוצה של פרשנות זו יביא לכך שבגילאים האמורים תוטל החבות במזונות באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך בחינת יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה; הסדר המשמורת הפיזית שנקבע; ויתר הנסיבות הצריכות לעניין. ראינו כי בחירה פרשנית זו נתמכת בהכרעה שקיבל המחוקק האזרחי בחוק המזונות אשר לקביעת המזונות במקרים שבהם לא חל הדין האישי (הכלל בדבר materia pari in ;(כי היא מקדמת את טובת הילד במקרים של משמורת פיזית משותפת – שכן היא מבטיחה כי גם בידי האב יוותרו די משאבים הדרושים לכלכלתו; וכי היא מיטיבה להגשים את השוויון בין האיש לבין האישה, שכן היא מביאה לחלוקת החיוב ביניהם על פי פרמטרים כלכליים רלוונטיים במקרה הנתון. מטעם זה גם סברנו כי אין מדובר בשוויון טכני או פורמלי גרידא, אלא בשוויון מהותי המכיר ומכיל היטב את הפערים המהותיים בין האיש לבין האישה, הן במישור ההורי, הן במישור הכלכלי. דעתי היא אפוא כי האיזון בין מכלול השיקולים שעליהם עמדנו תומך באימוץ פרשנותה החלופית של תקנת תש"ד שלפיה בגילאי 6-15 תחול על שני ההורים האחריות למזונות הילדים מדין צדקה, וכי חלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך יכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה, כמו גם יתר נסיבות העניין."
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז מביאה לדיון את הפן המעשי, ולהלן המלצותיה:
"…העקרונות שאמורים לחול, לשיטתי, בכל הנוגע לנשיאה בחיובי מזונות במשמורת משותפת לילדים בגילאי 6-15: (א) במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים (לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות). (ב) ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים. (ג) ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה. (ד) כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים."
כבוד השופט סולברג מוסיף:
"נזכור ונזכיר: טרם נשלמה המלאכה. ראשית, פסק דין זה מסדיר באופן חלקי בלבד את סוגיית מזונות הילדים, ואינו מתייחס לתשלום מזונות ילדים בגילאי 0-6, חובה שעודנה מוטלת במלואה על כתפי האב, תהיינה נסיבות העניין אשר תהיינה"
נציין כי מעבר לאמור, עולות הנקודות הבאות מפסק הדין שלפנינו: זכות הקיום בכבוד להורה: "יש להבטיח כי גם עת שוהה הילד עם האב תובטח לו רמת חיים נאותה; וכי הנטל הכלכלי המוטל על האב לא ידרדר אותו לכדי מצוקה ממשית." (כב' השופט פוגלמן) היכולת לשוב ולדון במזונות ואף במשמורת, ולאו דווקא בגלל שינוי נסיבות מהותי, או לחילופין, מה יוגדר כשינוי נסיבות מהותי: לשם כך יש לעיין בסעיף 141 לדיונו של כב' השופט פוגלמן, ומתוכו נביא: "מטעם זה גם הוחלה הלכת התביעה העצמאית – שראשיתה כאמור בהסכמים בדבר מזונות – גם ביחס להסכמים שעניינם משמורתם הפיזית של הקטינים. הווה אומר, הילד לא יהיה כבול בהסכמת הוריו בדבר משמורת פיזית משותפת – אף אם זו אושרה בידי בית המשפט – אם יתברר בדיעבד כי שאלת טובתו לא נבחנה כדבעי". כב' השופטת %D
חפשו באתר:
חפשו מאמר לפי קטגוריה
הרשמה לעדכונים
למשתמשים בג'ימייל: לחלק מהנרשמים לניוזלטר שלנו המיילים יגיעו לתיקייה "קידומי מכירות". יש להיכנס לתיקייה זו ולסמן שלא מדובר על קידום מכירות.
אישור הרשמה לעדכונים
הרישום בוצע בהצלחה!