ערעור מזונות ילדים בבית המשפט העליון

    ערעור מזונות ילדים בבית המשפט העליון:

    ב – 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני הערעורים שהוגשו.

    בדף פסקי דין מזונות ילדים ניתן לקרוא את פסק הדין המלא + תקציר. אנו משאירים דף זה למזכרת.

    הגיע הזמן להתאים את שיעור מזונות הילדים לימינו אנו.

    ביום 30.11.2015 פרסמה מועצת הרבנות הראשית החלטה חדשה בה נכתב שהיות ותנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על בתי המשפט להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים גם את היכולת הכלכלית של האם. 

    האם בית המשפט העליון יקדם צדק, הוגנות ושוויון? האם העוול הנוראי כלפי האבות הגרושים וילדיהם יפסק? האם יש בכלל בשנת 2016 אפשרות לא לקבל את הערעורים?

    שני ערעורים נמצאים כיום לפני מתן פסק דין בבית המשפט העליון: בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15.

    הדיון השני והאחרון התקיים ביום 06.12.2016. בשני התיקים בבית המשפט העליון להורים הכנסות שוות לצד חלוקת זמני שהות שווה, אך לאחר תשלום המזונות נוצר פער זועק לשמיים כאשר הכנסת האם, בעקבות תשלום המזונות, הפכה להיות יותר מכפולה מזו של האב. בפסק הדין שיינתן על ידי הרכב מורחב של 7 שופטים, תידון השאלה העקרונית איך וכיצד יש לקבוע את שיעור מזונות הילדים, כאשר בתיקים הנידונים אין ספק שלא צריך להיות כלל תשלום מזונות, אלא רק השתתפות שווה של שני הורי הילד בכל הוצאות הילדים השוטפות,  כולל הוצאות שעד היום שולמו על ידי האם כנגד המזונות, כגון ביגוד והנעלה בהתאם לחלוקה שיקבעו ביניהם ההורים או במקרים חריגים בית המשפט.  

    בית המשפט העליון יצטרך להביע את עמדתו על הכאוס השורר בבתי המשפט, אשר מזה מספר שנים פוסקים סכומי מזונות שונים, באותם תנאים, במחוזות שונים. לאור עמדת הרבנות הראשית ולאור העמדה החיובית של היועץ המשפטי לממשלה שמן הצדק יש לקבל את עמדת הרבנות, אנו מקווים שבית המשפט העליון אכן יבחר לקבוע הלכה חדשה המתאימה לימינו.  

    שיעור מזונות הילדים צריך להיקבע לא לפי מגדר, אלא בהתאם לשני פרמטרים: הכנסות שני ההורים – כך שמראש יילקחו פערי השכר שעדיין קיימים במשק בין גברים לנשים, וחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים – אשר כמובן מטילה מזונות גבוהים יותר על אבות שלא נושאים בנטל גידול הילד. 

    הלכה שכזו הינה מחויבת מציאות ותפעל לטובת ילדינו אשר יזכו לשני בתים בהם רווחתם דומה.  

    פרוטוקול הדיון מתאריך 06.12.2016

     

    הדיון הראשון

    הדיון הראשון בשני התיקים התקיים ביום 16.03.2016. בתחילת יולי 2016 הוחלט להרחיב את ההרכב של שלושה שופטים להרכב מורחב של 7 שופטים (השופט ס' ג'ובראן, השופטת א' חיות, השופט ח' מלצר, השופט י' דנציגר, השופט ע' פוגלמן, השופט נ' סולברג והשופט מ' מזוז). ברגע האחרון שונה ההרכב. כבוד השופטת ברק-ארז נכנסה ויצא כבוד השופט מלצר. 

    לאור התגובה של היועץ המשפטי לממשלה (עמדה תומכת אך לצערנו חסויה ולא פורסמה) והעמדה החדשה של מועצת הרבנות הראשית, אנו מאוד מקווים להלכה חדשה ביחס למזונות ילדים, לפחות מעל גיל 6, וכמובן לא רק למקרים המיוחדים של זמני שהות שווים והכנסות שוות לחלוטין, אלא התחשבות בחלוקת זמני השהות והכנסות שני הורי הילד בכל תיק ותיק. 

    ערעור מזונות ילדים בבית המשפט העליון

    בע"מ 919/15

    בסוף שנת 2013 פסק כבוד השופט יעקב כהן בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 16785-09-12), שכאשר חלוקת זמני השהות בין ההורים שווה ומשכורותיהם שוות, אין כל צורך במזונות ילדים.

    אחרי שנים רבות בהן כבוד השופט כהן, כמו כל שאר שופטי המשפחה, חייב רק את האב במזונות הילדים, הרי לקראת פרישתו פסק השופט כהן לראשונה לפי ליבו וטובת הילדים, וקבע בפסק דין מנומק כי השינויים החברתיים וערכי הצדק והשוויון של מדינת ישראל מחייבים את בתי המשפט לקבוע הלכות חדשות בדיני מזונות ילדים.

    כבוד השופט כהן מביא לדוגמא פסק דין אחר (תמ"ש 12107-04-10) כדוגמא קיצונית וכותב:

    "תוצאה לפיה מחוייב האב המשתכר סך של 6,500 ₪ נטו לחודש לשאת בדמי מזונות ילדיו הקטינים לידי אם המשתכרת סך של 17,500 ₪ נטו לחודש כפי שנקבע בתמ"ש (טבריה) הנ"ל, כאשר הילדים מצויים במשמורת משותפת של הוריהם וכאשר שני ההורים נושאים באחריות טיפולית וכלכלית זהה ומשותפת לצרכי הילדים, הינה בעיני תוצאה מקוממת הפוגעת בערכים של צדק ושל שוויון ופוגעת בעקיפין באופן חמור בטובתם של קטינים העלולים להינטש כמעט כליל בפועל ע"י אב שאיננו מסוגל לעמוד במטלות שהוטלו עליו ע"י ביהמ"ש והופך להיות לאדם נרדף ע"י הליכי הוצל"פ, אב שאינו מסוגל לקיים משק בית עצמאי ולהעניק במסגרתו בית לילדיו בעת שהותם עימו."

    ערעור למחוזי

    על פסק הדין של כבוד השופט כהן הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עמ"ש 50603-01-14) בו ישבו בדין כבוד השופט צבי וייצמן אשר כתב את פסק הדין, כבוד השופטת מיכל נד"ב וכבוד השופטת ורדה פלאוט.

    הערעור התקבל, ונקבע שסכום המזונות כולל המדור יופחת ב 50% מהסכום המקובל. למה דווקא 50%? השופטים לא נימקו. בע"מ 919/15 הינו ערעור על ההחלטה של המחוזי.  

    מה נשאר לכל אחד מההורים בתיק הנדון לאחר תשלום המזונות שנקבעו במחוזי ולפני הוצאות משתנות:

    לאמא –  שכר נטו של 13,300 (אחרי תשלום על הרכב מטעם העבודה), שכר דירה של 4,500 ומזונות עבור הילדים אותם מעביר לה האב בסך 2,875. האמא פותחת את החודש עם 11,675 ₪.

    לאבא – שכר נטו של 12,500, שכר דירה של 4,500 (למעשה האב נשאר בדירת המשפחה מתוך ראיית יציבות הילדים וטובתם ומשלם 6,000 כשכ"ד, אך לשם הגינות החישוב נתייחס לשכר דירה של 4,500 כמו של האם) ותשלום מזונות לאם על סך 2,875. האבא פותח את החודש עם 5,125 ₪ אך עליו לשלם גם עבור אחזקת רכבו.

    תוצאה סופית:

    משכר דומה בתלוש המשכורת, הכנסתה של האם בעקבות תשלום המזונות הפכה להיות כפולה מזו של האב. האמא (גם אחרי תשלום ההוצאות המשתנות) חיה ברווחה כלכלית ויכולה להמשיך לספק לשלושת הילדים חיי רווחה.

    האבא, לאחר תשלום אחזקת רכב ותשלום ההוצאות המשתנות (כולל חוגים ל 3 ילדים שבמצב הכלכלי המתואר לעיל מהווים נטל כבד!), נידון בפסק דין זה לחיי עוני. כיצד יוכל האב להמשיך לכלכל את ילדיו בזמן שהם עמו (מחצית מהזמן)? ובעיקר נשאלת השאלה האם אכן נקבעה כאן טובת הילדים?

    ערעור לעליון

    האב הגיש ערעור לעליון. להפתעתנו, למרות שמדובר בערעור בתיק משפחה בין שני בני זוג, בית המשפט העליון ביקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה!

    היועץ המשפטי לממשלה הגיש את תגובתו, כאמור החיובית, לבית המשפט העליון, כאשר לתגובה צורפה העמדה החדשה של הרבנות הראשית שפורסמה לאחר מכן בכל כלי התקשורת.

    עמדת מועצת הרבנות הראשית

    "החלטה חדשה שהתקבלה במועצת הרבנות קובעת שאימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שנהוג היום מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הציג את הסוגיה לפני מועצת הרבנות הראשית ישראל ואף ציין את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט.

     

    "קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון", הסביר הרב יעקבי.

     

    "הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים", אמר.

     

    בסיומו של הדיון אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית צריכים "היושבים על מדין" – קרי: דיינים ושופטים – להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות הן ביכולת כלכלית של אימהות.

     

    החלטת הרבנות הראשית עשויה לייתר יוזמות חקיקה בנושא וצפויה להשפיע על הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלוני), הליך שהתבקשה בו התייצבות של היועץ המשפטי לממשלה."

     

    התיק השני (דיון במאוחד) הוא בע"מ 1709/15:

    להורים 3 ילדים (10.5,7.5,4.5). מזונות זמניים נקבעו על 6,300 ש"ח. לאחר שהרבני אישר הגדרה של אחריות הורית משותפת הופחתו המזונות ל 5,500 ש"ח והאב משלם 60% מהוצאות משתנות על חינוך ובריאות. לאחר מכן העוסית לסדרי דין המליצה להרחיב את זמני השהות לשווים.

    בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ייחס לאבא הכנסה של לפחות 10,000 ש"ח ולאמא 8,000 ש"ח. (שימו לב לסעיף 30 בפסק הדין – האמא רוצה לגדל את הילדים ופחות לעבוד). כבוד השופט בן ציון ברגר קבע את המזונות הקבועים על סך 4,500 ש"ח (כולל מדור). איך האבא, ממה שיישאר לו, ישכור בית עם חדרים לילדיו? יקנה להם אוכל? לא ברור.

    כבוד השופט בן ציון ברגר, תמ"ש 60285-12-12, מזונות על 3 ילדים כאשר יש זמני שהות שווים, מתאריך 23.06.2014.

    על פסק הדין הוגש ערעור למחוזי עמ"ש 54256-09-14  אשר נדחה על ידי השופטים יעל וילנר, ד"ר עדי זרנקין וחננאל שרעבי. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגשה ביום 08.03.2014 בקשת ערעור לעליון והיא התקבלה.

    למה ממתינים?

    כאמור, דיון אחרון נערך ביום 06.12.2016. ומתי יפורסם פסק הדין? לא ניתן לדעת כמה זמן זה ייקח.