ועדת סילמן – ועדת סלונים נבו

ועדת סילמן: הוועדה לבחינת מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בכל הקשור לשילוב במסגרות חוץ-ביתיות והסדרי ראייה (כיום המונח הוא זמני שהות) הוקמה ב- 4.7.13 על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ מאיר כהן. הוועדה, בראשותו של יוסי סילמן, מנכ"ל המשרד, כללה נציגים של מטה המשרד והמחוזות, האקדמיה והציבור. הוועדה קיימה מספר רב של ישיבות, ערכה סיורים ונפגשה עם נציגי עמותות ועם גורמים שונים העוסקים בתחום.

ועדת סילמן

 

מטרות ועדת סילמן

  1. בחינה מחודשת של מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות והסדרי ראייה (כיום "זמני שהות") וגיבוש המלצות לעתיד.
  2. בחינת סביבת העבודה של עובדי המשרד ושירותי הרווחה וגיבוש תכנית פעולה לתמיכה בעובדי המשרד העוסקים בסוגיה רגישה זו לגיבוים ולהגנה עליהם.
  3. דין וחשבון, הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא, הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ונושא הסדרי ראייה.

עיקרי המלצות ועדת סילמן לנושא ההורים הגרושים

ילדים הנחשפים לסכסוכי גירושים בעצימות גבוהה – בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של תהליכי גירושים בעימות בעצימות גבוהה. משמעות מגמה זו היא שימוש הולך וגובר בילדים ככלי משחק במאבקי ההורים.

במהלך העבודה נפרשו לפנינו עשרות רבות של מקרים שבהם ההורים מאשימים זה את זה באלימות כלפי הילדים ובהתעללות בהם, ונראה שאף צד אינו בוחל בצעדים, כאלו ואחרים, גם במחיר פגיעה קשה בבריאותם הנפשית והגופנית של הילדים. אירועים אלה מחייבים שיתוף פעולה הדוק בין עו"סים לעניין סדרי דין ועו"סים לפי חוק הנוער. נראה כי במצבים אלה אין מנוס מהגדרת הילד הנתון למניפולציה בין הורים הנמצאים בסכסוך בעצימות גבוהה כילד בסיכון.

מעורבות האבות בגידול ילדיהם

מגמה נוספת המתגברת בשנים האחרונות היא לקיחת אחריות מצד האבות ורצונם להיות מעורבים ישירות בגידול ילדיהם גם לאחר הגירושים. לאחרונה הגיש משרד המשפטים הצעת חוק לעדכון חזקת הגיל הרך ולהגדרת טובת הילד שמהותה המשך קשר טוב עם שני הוריו גם לאחר הגירושים. דאגה הורית משותפת מחייבת את בני הזוג בהידברות ובקבלת החלטות משותפת בנוגע לגידול ילדיהם. מצב שכזה, ככל שהוא מתאפשר, הוא המצב הרצוי מאחר שהוא טוב לילדים ומונע מצבים של סיכון. עם זאת, בכל מקרה שמצב כזה איננו אפשרי (למשל בשל ריחוק גאוגרפי וכדומה), השיקול העיקרי חייב להיות טובת הילד, הנגזרת מסביבתו המוכרת ומהרגלי חייו.

הוצאת צו הרחקה

ועדת סילמן זיהתה כי אחת מנקודות השבר בחיי הורים בהליך גירושים היא הוצאת צו הרחקה, אשר לרוב מופנה נגד האב. מובן שהוועדה אינה עוסקת בשיקולים אם יש צורך בצו הרחקה או במהותו או מערערת על הצורך בצו כזה או על מהותו, אך היא סבורה כי נקודת שבר זו עלולה להחריף את הקונפליקט, ולהגביר בכך את הסיכון לילדים. נראה כי יש מקום לפתח תכניות ומענים שיתמכו בהורים המורחקים תמיכה מקצועית ויקטינו בכך את פוטנציאל הסיכון לילדים.

הוועדה זיהתה שהשימוש המוגבר בסעיף 19 לחוק האפוטרופסות מחולל עימותים בעצימות גבוהה. סעיף 19 מאפשר לשופט להטיל את האחריות למימושו של תסקיר על העו"ס לעניין סדרי דין. הוועדה זיהתה עלייה חדה בשימוש בסעיף זה מכ- 3,000 מקרים בשנה לכ- 6,000. לדעת הוועדה, השימוש בסעיף 19 פגום.

תפקיד העו"ס לעניין סדרי דין הוא להכין תסקיר ולהביא המלצות לפני בית המשפט; תפקיד בית המשפט הוא לחקור, לאפשר לכל הצדדים להביע את דעתם ולפסוק. העברת כובד האחריות לכתפי העו"ס לעניין סדרי דין אינה במקומה, והיא בבחינת נטל כבד. ליווי התסקיר ומימושו על ידי העו"ס לעניין סדרי דין שכתב אותו אינו בר ביצוע. הסיכוי שהעו"ס לעניין סדרי דין יוכל לקדם מימוש של תסקיר אשר אחד הצדדים מרגיש שנפגע ממנו הוא קטן. כלל הוא כי טו הליך יישום הפסיקה אינו באחריות העו"ס לעניין סדרי דין, ובית המשפט או מגשר מטעמו הם שצריכים לנהל את הקונפליקט. דברים ברוח זו מובאים בתיקון לחוק שיזם משרד המשפטים, ואנו מאמצים את הצעת התיקון הזו לחוק.

ההמלצות העיקריות של ועדת סילמן

  1. הוועדה מכירה בערכה של הורות שוויונית, גם כאשר ברור שמרכז חייו של הילד הוא אצל אחד ההורים.
  2. עדכון סעיף 19 לחוק האפוטרופסות והגבלת האפשרות להטיל את האחריות לשמירת ענייניו של הקטין על העו"ס לעניין סדרי דין, לפי סעיף 68 (א).
  3. פיתוח תכניות לתמיכה ולטיפול בהורים מורחקים בתהליך הגירושים.

רגישות תרבותית ומחסור במנגנוני תלונות ובדיקה

הוועדה זיהתה שני נושאים נוספים הראויים לאזכור במסגרת עיקרי ההמלצות: האחד עוסק בהיות החברה הישראלית חברה רב-תרבותית, מגוונת ובעלת תת-קבוצות ותרבויות רבות. האחר עוסק במחסור הקיים במנגנוני תלונה, בדיקה ופיקוח אובייקטיביים שאינם חלק ממערכת שירותי הרווחה הפורמליים.

ההמלצות העיקריות

  1. פיתוח וקיום של הכשרות לעובדים הסוציאליים בכלל ולעו"סים לפי חוק הנוער ולעניין סדרי דין בפרט בנושא הרב-תרבותיות ומאפייני חברות מהגרים וחברות מיעוטים.
  2. הקמת נציבות תלונות ציבור (אומבודסמן) בלתי תלויה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

נייר עמדה מטעם עמותת "הורות משותפת=טובת הילד"  07.11.2013.

דו"ח הביניים של הוועדה. פברואר 2014

ועדת סלונים נבו

בכתב המינוי של ועדת סלונים התבקש הצוות לבדוק את תהליך הגיבוש של תסקירי פקידות הסעד בעניין משמורת ילדים והסדרי ראיה בהמלצות לערכאות המשפטיות. כמו כן התבקש הצוות להתייחס ליעילות מרכיביה של הבקרה המקצועית על עבודת פקידות הסעד.

הצוות, שמונה בראשית 2006 על ידי סגן השר הרב אברהם רביץ ז"ל, כלל ברובו פקידות ופקידים מצמרת משרד הרווחה, אבל בראשו מונתה פרופ' ורד-סלונים נבו מאונ' בן גוריון, וביוזמתה צורף אליו גם נציג האגודה לזכויות האזרח, עו"ד אבנר פינצ'וק.

שיפור מהימנות ופעילות שקופה וגלויה

הצוות מציין בדוח, שעבודתו התמקדה בסוגיות עקרוניות ולא ירדה לבדיקה של מקרים פרטניים. "יחד עם זאת", נאמר בדוח, "הבדיקות שביצענו והעדויות ששמענו הביאו אותנו לכלל דעה, ששינויים ושיפורים מערכתיים עשויים למנוע, או לפחות לצמצם, תקלות ותקלות לכאורה בעבודתן של פקידות הסעד, ולתרום לשביעות הרצון ולמידת ההשלמה שבה יתקבלו המלצותיהן." בהתאם לזאת, והגם שלא נמצאה עדות לקיומה של הטיה מכוונת בעבודתן של פקידות הסעד, ממליץ הצוות לשנות שורה של נהלים ופרקטיקות בתהליך עריכת התסקירים, על מנת כדי לשפר את מהימנותו ולעשותו שקוף וגלוי.

הצוות הצביע על כך, שלא כל הוראות התע"ס (תקנון העבודה הסוציאלית) מקוימות, ואין אחידות בכתיבת התסקירים. בתסקירים רבים אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואילו לא ומדוע, חסרה אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות. על כן ממליץ הצוות להבנות את התסקירים ולהגביר את מערך ההדרכה והפיקוח על עריכתם.

בחינה חוזרת על ידי ועדת תסקירים

הדוח ממליץ לאפשר לכל אחד מהצדדים הנוגעים לתסקיר לבקש את בחינתו החוזרת על ידי ועדת תסקירים, שבה ישבו גם נשות מקצוע חיצוניות – פסיכולוגית, מטפלת משפחתית וכדומה – וכן נציגת ציבור ניטראלית, דבר שיאפשר לוועדה לבחון את המקרים הבאים לפניה שלא רק על פי דפוסי המחשבה והלכי הרוח הפנימיים בתוך המערכת. במצב הנוכחי, נכתב בדוח, "מהווה התסקיר סוף פסוק ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט", אלא שאלה נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן. "הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות – עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה – שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית."

כאמור, הצוות לא עסק בבדיקה של תלונות קונקרטיות, ולא יכול היה לעמוד על מידת צידקתן. יחד עם זאת, בבחינה של תיקי תלונות נמצא שהפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד ודוחה את התלונות: "במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי אומבודסמן עצמאי או על ידי גורם חיצוני ועצמאי אחר, שיבדוק את התלונות שמתקבלות."

לאחר שהסתיימה עבודת הצוות  נבחנו המלצותיו בצמרת משרד הרווחה. בהתאם להודעה שפרסם דובר משרד הרווחה ב-5.5.09, החליט השר הרצוג לקבל את מרבית המלצות הצוות. בפועל, עד היום, מרבית המלצות ועדת סלונים נבו לא יושמו.

הדו"ח המלא של ועדת סלונים נבו.