פסקי דין מזונות ברבני: כמוסבר בדף מזונות ילדים, עד גיל 6 ישנה חובה לפסוק לפי הדין הדתי המפלה בין אב גרוש לאם גרושה. לאחר גיל 6, בתי הדין הרבניים לא מכירים בבע"מ 919/15 כך שהעוול, בניגוד לבתי המשפט למשפחה, נמשך עד גיל 18.
מאמר: כללים במתן פסק דין – הרב יצחק אושינסקי – אב"ד ירושלים.
חשוב לציין: כיום ישנה אפשרות בחירה האם נושא מזונות הילדים יידון בבית המשפט למשפחה או ברבני. לנושא זה יכולה להיות השפעה מכרעת על הסכום שייקבע וחשוב להבין זאת. לא רלוונטי כרגע. ממתינים לעליון.
פסקי דין נוספים ניתן למצוא כאן.
פסקי דין מזונות ברבני
הרב אברהם שינדלר, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוז -אילוז, תיק 1407770/1, הרבני הגדול, דחיית ערעור האב על מזונות שלא נפסקו בהתאם לבע"מ 919/15, מיום 05.12.2023.
האם עו"ד רפי רכס מהייעוץ המשפטי של בתיה"ד הרבניים מטעה ביודעין את בית המשפט העליון, משקר ביודעין, או באמת מאמין שהוא צודק?
הערעור של האב נדחה כמובן, אך בפסק הדין מצטטים הדיינים את עיקרי תשובתו של עו"ד רכס לבג"ץ 117/22 על כך שבתי הדין הרבניים אינם פוסקים מזונות עבור ילדים מעל גיל 6 בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15.
הרב אהרן דרשביץ – אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן, תיק 1399450/1, סמכות בית הדין במזונות קטינים שנכרכו, אף לאחר ולמרות בע"מ 7628/17, מיום 29.12.2022.
פסק דין נוסף של הרבני בו הם מסבירים שיש להם סמכות לדון במזונות ילדים. יש כאן תוספת להסברים הקודמים. אנחנו נמתין כמובן לפסיקת העליון.
כבוד הדיין הרב מימון נהרי, בית הדין הרבני הגדול, תיק 1405056/1 האם לקבל את בקשת רשות הערעור של אב, מיום 29.01.2023.
הדיין מתייחס רק לנושא העקרוני של האם לקבל את בקשת רשות הערעור. לא רשום לנו על איזה בית דין מדובר באזורי, אין מידע על מספר הילדים, הגיל והכנסות ההורים. הדיון כאן עקרוני נטו.
השאלה החשובה היא זו: נניח והאב לא מערער לגדול. והעליון מקבל באפריל את הבג"צים וקובע שלרבני, באין הסכמה של שני ההורים, אין סמכות לדון במזונות ילדים. האם האב 'בפנים'? האם האב שלא ערער לגדול ייהנה מפירות ההחלטה הצפויה (טפו טפו…) של העליון? לא יודע לענות, אם הייתי צריך להמר הייתי כותב שלא, אך כנראה שלאב במקרה זה שווה כלכלית להגיש את הערעור גם אם יפסיד ויחטוף הוצאות על מנת לעבור בהמשך הדרך למשפחה. השאלה עכשיו היא האם יספיק גם לקבל פסק דין בגדול וגם להגיש בג"ץ לעליון לפני מתן פסק הדין שם, והאם זה בכלל משנה?
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב מיכאל עמוס, בית הדין הרבני הגדול, תיק 1294717/2, ערעור הדדי של שני ההורים והסברים מקיפים על נושא המזונות, מיום 03.01.2023.
פסק דין מאוד מעניין! מאוד חשוב! אני מציע לכל עו"ד משפחה שעובד ברבני לקרוא ולהשתמש בו! יש כאן חידושים והדגשות לנושאים רבים!
למשל:
א. לבתי הדין הרבניים אין סמכות לקבוע מזונות מעל גיל 18.
ב. כאשר יש מספר ילדים הגיוני להתחשב בחלוקת נקודות הזיכוי בקביעת סכום המזונות, אך זה חייב לעלות בטיעונים לבית הדין הרבני האזורי.
ג. הסבר על דרך קביעת הוצאות משתנות ברבני.
אחת הפעמים הבודדות שיש פסק דין של הרבני הגדול שמסביר, מפרט, מנסה לנמק. וכן, חלק מהסיבה לכך היא שהם חייבים להראות לעליון שהם בסדר שהם פועלים לפי 919/15. לא הצליח להם…עוד ארוכה הדרך. אציין שלאחרונה מונו בבית הדין הרבני הגדול "עורכי פסקי דין", וכנראה יש לזה חלק בכך
בניגוד לבתי המשפט למשפחה, ברבני עדיין מדברים על משמורת במקום על זמני שהות. חבל. מיושן. מעצים את מאבקי ההורים ללא כל סיבה.
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב מיכאל עמוס, תיק 1336937/2, חיוב האב בתשלום בגין מדור הילדים אף שהוא בבית שבבעלות האם ואין היא משלמת שכר דירה בגינו, מיום 03.11.2022.
בית הדין הרבני חוזר ומסביר שבהתאם להלכה היהודית יש חובה על האב לשלם את מלוא מדור הילדים בבית האם, גם במקרים שיש לה דירה והיא משלמת משכנתא וגם במקרים שאין לאם משכנתא, אך על האב לשלם את חלקו לא לפי סכום משכנתא מאוד גבוה, אלא לפי ממוצע שכר דירה דומה באותו איזור מגורים.
נניח, בתקווה, שבע"מ 117/22 יתקבל. הלוואי. האם הרבני יעבוד לפי הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 גם בנושא המדור?
הרב דוד ברוך לאו – נשיא, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס, תיק 1248920/3, חבות האב במזונות ילדיו גם במשמורת משותפת וכשהכנסת האם גדולה מהכנסתו, מיום 01.06.2022.
בפסק הדין יש הסבר מקיף מדוע לעמדת בית הדין הרבני הגדול פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 שגוי, ומדוע הם לא מוכנים לפסוק לפיו!
יחד עם זאת, בסוף ההסבר הראשון של הרב איגרא נרשם: לפיכך, לאחר שהובהרו לעיל כמה מן העקרונות בפסיקת מזונות וניתן מענה לטענות האב הנוגעות לשאלות העקרוניות, לפני ההחלטה בתיק זה לפרטיו מתבקש כל אחד מן הצדדים להמציא בתוך ארבעה־עשר יום, שנים־עשר תלושי שכר אחרונים ממקום עבודתו. האם תמציא בנוסף לכך אישורים מהביטוח הלאומי הכוללים את כל הקצבאות שקיבלה בשנים־עשר החודשים האחרונים. לא חושב שיהיה שינוי בהחלטה. זה יותר לחלק הבירוקרטי שהכל נפסק באופן תקין. "הכנה" לבגץ.
רק לאחרונה התראיין הרב איגרא בתוכנית של קלמן ליבסקינד בנושא תזכיר החוק שפרסם משרד המשפטים. היה צורם ולא נעים לשמוע את עמדותיו. ראו כאן
הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס, תיק 1309558/1, ההבדל בין חובת האב במזונות לזו של האם; מידת השפעתם של זמני שהות שווים, מיום 23.11.2021.
פסק דין המסביר היטב את עמדת בתי הדין הרבניים למזונות ילדים, את ההבדל מבתי המשפט למשפחה, ומדוע בתי הדין הרבניים לא מקבלים את בע"מ 919/15. נציין שזהו פסק הדין עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון בתיק 117/22. בהצלחה למייצגים את האב.
בפסק הדין יש גם התקדמות נהדרת:
"נעיר: במסגרת החלטה זו, בית הדין התחשב במצב של הסדרי שהות כמעט שווים. מבחינת בית הדין אין משמעות להגדרת המשמורת, אף אם היא תוגדר כמשותפת, ככל שאין שינוי משמעותי בהסדרי השהות בפועל לא יבוא אף שינוי בפסיקת דמי המזונות, שהרי מבחינת בית הדין לא ההגדרה היא הקובעת, אלא הסדרי השהות בפועל"
נהדר!! בית הדין הרבני הגדול מבין סוף סוף שההסתכלות היא על חלוקת זמני השהות ולא על ההגדרה משמורת. התקדמות מאוד חשובה.
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז־אילוז, תיק 1320290/1, ערעור של האם להגדלת סכום המזונות, מיום 23.02.2022.
האב לומד בחו"ל. כל הנטל על האם. אז שישלם. אין בעיה. ונכון, הוא לומד בחו"ל, אז שייקח הלוואות. יקבל עזרה מההורים. אבל יש גם מספר נושאים עקרוניים.
הרבני הגדול מקבל את הערעור על סכום המזונות ומעלה אותו מ 1,000 ₪ לילד לסכום "המקובל" לעמדתם של 1,300 ₪, ובדרך שוכח להתייחס להלכת ורד
הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז, תיק 1284587/12, בקשת האב לקבל מזונות עבור הילדים מהאם, מיום 13.02.2022.
הילדים גדלים עם האב. שכר שני ההורים נמוך מאוד. בעיקר של האם שגם סובלת מבעיות נפשיות. לאור זאת, נקבע שהאם לא תשלם מזונות. במקרה נקודתי זה בו האם עניה וגם סובלת מבעיות נפשיות, נראה שפסק הדין ראוי הוא. אבל אם המקרה היא קצת שונה, האם היו מטילים מזונות על האם? גם לא! אלא אם זה היה מקרה קיצון בו האם עשירה.
הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז־אילוז, הרב דניאל אדרי, תיק 1289509/1, תיק המסביר היטב את נושא הסמכות של בתי הדין הרבניים כאשר ההורים רק אישרו את ההסכם ברבני, מיום 06.01.2022.
החלק החשוב בפסק הדין הוא ההסבר שכאשר ההורים רק אישרו הסכם גירושין ברבני, בלי שהיה עליו דיונים משפטיים וכו', זה אומר שהסמכות לעתיד היא לא בהכרח של הרבני. זאת בניגוד למצב בו בית הדין נתן פסק דין לאחר דיונים.
פסקי דין מזונות ברבני: הרב גדעון שריון, הרב שלמה תם – אב"ד, הרב מנחם האגר, תיק 1207251/7, האם יקבעו מזונות כאשר שכר האב מאוד נמוך? מיום 17.02.2022.
זמני שהות רחבים. הילדים מעל גיל 6 ולכן הדיינים הולכים בדרך של דיני צדקה. לאב שכר מאוד נמוך וזהו כושר ההשתכרות שלו, והוא כמובן משלם את מלוא הוצאות הילדים בימים שהם איתו. נקבע שהאב לא ישלם מזונות. וגם שהאם לא תשלם לאב, זה כבר מרחיק לכת ברבני של היום בניגוד למשפחה.
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב מיכאל עמוס, בבית הדין הרבני הגדול ירושלים, תיק 1263444/4, ערעור האם על גובה המזונות מיום 15.01.2022.
פסק דין מעניין בו המזונות לאב אמיד נקבעו על סך 800 ש"ח לאור חלוקת זמני השהות השווה + מדור מלא שזה החלק ההזוי. האם ערערה על הסכום.
הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו – נשיא, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס, בת הדין הרבני הגדול, תיק 1302426/2, הגדלת סכום המזונות בהתאם להסכם ההורים, מיום 19.10.2021.
להורים הסכם מזונות זמניים (זה חלק מהדיון) הקובע שכאשר הילד יגיע לגיל 2.5 נושא המזונות ייבחן ויקבעו מזונות קבועים. הרבני הגדול מסביר שגם כאשר לאם אין תשלום מדור כי היא גרה אצל הוריה עדיין על האב לשלם את המדור. הזוי. ההמלצה שלנו לנושא המזונות: כל מקרה יש לבחון לגופו, אך באופן כללי לגבר גרוש עדיף לברוח מהרבני, ולאישה עדיף רבני.
כבוד הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוז־אילוז, בבית הדין הרבני הגדול ירושלים, תיק 1303799/1, קבלת ערעור האם לנושא המזונות, מיום 20.05.2021.
חבל שהרבני הגדול לא רושם איזה בית דין אזורי זה, ומה מספר התיק כמקובל במשפחה. גם הפרטים לא רשומים. שכר ההורים, חלוקת זמני השהות.
וזה התיק באזורי: כבוד הרב שלמה תם – אב"ד, הרב מנחם האגר, הרב גדעון שריון, תיק 1236934/5, חיוב אב בדמי ילדים מדור כשיש לאם דירה משלה, מיום 14.06.2021.
התיק חזר לבית הדין האזורי ירושלים לאחר ערעור לרבני הגדול. הדיינים לא מוכנים לקבל את הנחיית הגדול ומחזירים אליו את התיק. מרד?
התרשמות ביה"ד מהחומר שבתיק, מהצדדים באופן אישי, ומהעובדות שעלו במהלך הדיונים, הייתה כי אין לאיש כושר השתכרות בכלל, גם לא כאברך כולל רגיל. לעומתו, האשה נמצאת בתהליך של התבססות כלכלית כפי שמפורט בפרוטוקולים ובחומר שבתיק. משכך, כל הטלת חיוב מזונות או מדור נוספים תביא את הבעל לקריסה מוחלטת. זאת בעצם הייתה הסיבה העיקרית לקביעת גובה דמי המזונות וכפי שהבין ביה"ד הגדול על נכון וכלשונו בהחלטה האמורה: "ומאחר ובית הדין האזורי לא נימק דיו מדוע חויב האב בסכום נמוך שכזה מעבר לקבלת גרסתו של האב שהכנסתו ויכולתו הכלכלית של האב היא נמוכה ביותר".
ביה"ד האזורי אכן קיבל את גרסתו כתוצאה מהתרשמות האישית, החומר והעובדות שבתיק. ואנו אכן סבורים כי חיוב גבוה ו/או נוסף של האיש תגרום לו לקריסה כלכלית מוחלטת ללא יכולת להמשיך בחיים שלו בשום פנים ואופן.
לאור דעתנו הנ"ל, עומדת לנגדנו מניעה הלכתית גמורה לפעול בהתאם להוראת ביה"ד הגדול להוציא ממון מהאב עבור מדור הילדים כשהם מתגוררים איתה בדירה.
על כן אנו מעבירים את התיק לביה"ד הגדול כהוראת כללי האתיקה הנזכרים לעיל.
התיק חזר לרבני הגדול שקבע תשלום מדור לאב.
כבוד הרב אהרן דרשביץ – אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן, אזורי באר שבע, תיק 1269656/13, ניסיון להחזרת הסמכות לדון במזונות ילדים לרבני, מיום 14.03.2021.
בית הדין הרבני בבאר שבע בעצם פוסל, בדרכו שלו, את בע"מ 7628/17 של כבוד השופט מזוז וקובע שגם באין הסכמה תהיה לרבני האפשרות לדון במזונות ילדים. אם זה יתקבל בהמשך הדרך, חזרנו לצערנו למירוץ הסמכויות הנוראי.
כבוד הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ, הרב נפתלי הייזלר, אזורי תל אביב, תיק 1209186/2, קביעת מזונות שתי ילדות מעל גיל 6, מיום 11.07.2021.
פעם אחר פעם נסביר: כיום ישנה אפשרות 'הטלת וטו' לכל אחד מההורים כך שנושא מזונות הילדים לא יידון בבית הדין הרבני. חשוב להיות מודעים לנושא ובעיקר לדעת כיצד לממשו! לנושא זה יכולה להיות השפעה מכרעת על הסכום שייקבע וחשוב להבין זאת. לרוב, אמהות יעדיפו את בית הדין הרבני ואבות את בית המשפט למשפחה, אך יש לשקול כל תיק כעומד בפני עצמו.
רשמנו את עמדתנו בפסק הדין עצמו.
כבוד הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז-אילוז, הרב דניאל אדרי, בבית הדין הרבני הגדול ירושלים, תיק 1226302/5, קבלת ערעור האם על גובה המזונות, מיום 10.06.2021.
רשמנו את עמדתנו המפורטת בפסק הדין עצמו. האם אנו רואים ניצנים של תקווה גם ברבני הגדול?
כבוד הרב אליהו אריאל אדרי, תיק 1231083/7, הסבר מעמיק על גובה חיוב המזונות כאשר אין לאב בכדי לספק צרכי הקטינים, מיום 26.04.2021.
כבוד הדיינים הרב שלמה שטסמן – אב"ד, הרב אייל יוסף, הרב עידו שחר, תיק 1074657/7, חיוב מזונות ילדים באב אסיר; כפית אב ללוות על מנת לזון את ילדיו, מיום 15.03.2021.
כבוד הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב צבי בן יעקב, תיק 1267785/2, קבלת ערעור בנושא מדור הילדים ואמירות נגד עמדתו של הרב אוריאל מבית הדין הרבני בנתניה (פסק הדין עצמו הוא על פסק דין של רבני אריאל), מיום 08.02.2021.
לאור זאת שההורים הסכימו על סכום המזונות הוא לא ישתנה, אך הערעור בנושא המדור התקבל. בפסק הדין אמירות נגד אותם מומחים (הלמ"ס, קהלת וכו').
כל הגופים הנ"ל חשובים ומכובדים אבל לצערנו התחשיבים מוטי אג'נדה ומסלפי הלכה של "השווה הכתוב אשה לאיש"
ברור שמי שיפסוק לפי המחקרים המדעיים, ללא בחינת הנחות המחקר ויכולת התממשותם במציאות היום־יומית עשוי לגזור על הילדים חיי עוני וסבל כלכלי, וזאת בנוסף לקשיים שחווים ילדים להורים גרושים
כבוד הדיינים ישי בוכריס – אב"ד, הרב בן ציון ציוני, הרב עודד מכמן, תיק 1111389/10, מזונות ילדים, מזונות בן מרדן, מיום 08.04.2021.
לצד הנושאים המקצועיים – מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים, 'הלכת ורד' ברבני, מזונות בן מרדן, הוצאות טיפול וקביעת מועד תשלום המזונות החדש – הדיינים בתיק זה בוחרים להביע את אי הסכמתם לפסיקות של כבוד הדיין אוריאל אליהו (רבני נתניה).
כבוד הדיינים יצחק מרוה אב"ד, רפאל זאב גלב, שמעון לביא, תיק 897031/3, תביעה לשינוי הסדרי שהות הגדלת מזונות ופרעון מזונות עבר, מיום 23.12.2020.
פסק דין בו יש הסברים רחבים על עמדתם של הדיינים בהרכב זה. האם העמדות נכונות? כל אחד ועמדתו.
אם נסכם את הדברים הרי שיש בפנינו תביעת מזונות קטינים בשלשה מישורים:
– חיוב מזונות קבועים.
– שינוי זמני שהות מהאמור בהסכם ומתן קנס על כל הפרה.
– חוב מזונות העבר.
בשאלה זו נדון בס"ד בסעיפים הבאים:
א. גדר חיוב האב במזונות ילדים מעל גיל שש מעיקר דין מזונות או מדין צדקה.
ב. חיוב האב במזונות ילדים בהתאם ליכולותיו לעומת פוטנציאל השתכרות.
ג. גובה השתכרותה של האם כעילה לחיובה בנשיאה בנטל.
ד. קצבת ילדים למי.
ה. חיוב האב בדמי טיפול.
ו. שינוי בהסדרי השהות מן המוסכם בהסכם הגירושין.
ז. מסקנות ופסק הדין.
כבוד הדיינים יוסף יגודה, סיני לוי ויעקב שרעבי, תיק 1169832/3, האב לא ישלם מזונות לאחר גיל 6 לאור שכרה הגבוה של האם, מיום 15.02.2021. והנה גם פסק הדין בו נקבעו המזונות הזמניים.
ברכות לעו"ד מיכל שוויקה שייצגה את האב.על פסק הדין לא הוגש ערעור.
רבני ירושלים, יצחק אושינסקי, תיק 1210809/10, חלוקת קצבאות הילדים בהסדר של משמורת משותפת מיום, 10.01.2021
כבוד הדיינים הרב שניאור פרדס – אב"ד, הרב פנחס מונדשיין, הרב בצלאל ווגל, תיק 1184092/2, מזונות ילדים, מיום 09.02.2020.
להורים שלושה ילדים. אחד הבנים כמעט בן 5 מקטני קטנים, ושניים מהבנים קטנים בני 9 ,11. חלוקת זמני השהות המקובלת. 8/6. בהתחלה זה היה ללא לינה במוצאי השבת (נושא צורם מאוד) ולאחר שהאב פנה בנושא לבית המשפט, נוספה לינה במוצאי השבת. שכר האב 20,000 ש"ח. שכר האם 12,000 ש"ח.
בפסק הדין הסברים הלכתיים ארוכים במספר סוגיות הקשורות לנושא מזונות ילדים.
צרכיו ההכרחיים של כל ילד, לפני מזונות מדין צדקה, נקבעו על סך של 700 ש"ח.
בבדיקה שערך ידידי הדיין הרב אוריאל אליהו שליט"א מצא כי משפחה בעלת הכנסה בינונית מוציאה לנפש 693 ש"ח בחודש, כשמתוך זה 428 ש"ח על מוצרים תלויי שהות, ואילו 264 ש"ח על מוצרים שאינם תלויי-שהות. לפי חשבון זה על האב לשלם עבור 16 יום שהילד אצל האם (בהסדרי ראיה רגילים כשפעמיים בשבוע פלוס סופ"ש כל שבועיים אצלו) 485 ש"ח בחודש, גם כשבדק לפי חישוב סך כל צרכי הילד במזון, הלבשה והנעלה, ומוצרי היגיינה, הגיע לסכום דומה של 443 ש"ח. עברתי בעיון על ממצאיו ורשימת הצרכים אותם חישב והנה אף שחברי סבר כדעה שהאב חייב לספק לילדיו צרכיהם כאדם בינוני במעמדו הכלכלי ולא כעני בישראל, ואילו אני לא כן עימדי וכדרך שפרטתי לעיל, בכ"ז נראה לי כי יש מקום להעלות במידת מה את הסכום אליו הגיע, מסיבות שלא נפרט כעת.
סבור אני כי אף שלא ניתן לקבוע מסמרות אולם הסכום המשקף את "כדי צרכן" במצרכים הבסיסיים, במשמורת רגילה, כמעט משותפת, הינו סכום של 700 ש"ח. בזה מקבל אני עקרונית את טענת האיש כי די ב-700 ש"ח למזונות הילדים לכדי צרכן, אלא וכאן יש להדגיש שלדעתי יש להוסיף על כך מזונות מדין צדקה וכפי שכעת אדון.
לאחר הסבר על נושא דיני צדקה במקרה זה, והרי שכר האב גבוה מהותית משכרה של האם, וברור שסכום של 700 ש"ח לילד אינו מתאים במקרה זה, נקבע בסופו של דבר:
הבעל חייב בחיוב מזונות הילדים בסך 2,800 ₪. שכר המדור יש להעמיד על 1600 ₪. קצבת הילדים לאם בסך כ- 500 ₪. מלבד מחציות אשר הצדדים ישלמו בשווה. כך שבס"ה תקבל האם לשלושת ילדיהם סך 4900 ₪ (כולל קצבת הילדים) ומלבד המחציות.
מספר מחשבות על פסק הדין:
בתי הדין הרבניים מדגישים שמאז ומתמיד היתה אצלם התחשבות בחלוקת זמני השהות, כלומר בהוצאות שהאב מוציא באופן ישיר על הילדים כאשר הם איתו. נשאלת השאלה מדוע יש התעלמות מוחלטת מנושא המדור שמשלם האב? לא רק שלרוב כלל אין הפחתה בסכום המדור המשולם לאם, אין כלל התייחסות למדור אותו משלם האב על דירתו בה הוא מלין את הילדים כמחצית מהזמן.
עם איזה סכום פותח כל אחד מההורים את החודש? שכר האב 20,000 ש"ח ולאחר תשלום המזונות (4,400 ש"ח) האב נשאר עם 15,600 ש"ח. שכר האם 12,000. היא מקבלת מזונות בסך 4,400 ש"ח ועוד 500 ש"ח קצבת ילדים (יפה שזכרו להוסיף), ופותחת את החודש עם 16,900 ש"ח. סביר.
בפסק הדין יש שימוש נרחב במונח הישן והצורם "הסדרי ראיה". פנינו בתלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים.
כבוד הדיינים הרב יצחק רפפורט – אב"ד, הרב אוריאל אליהו (אשר כתב את פסק הדין), הרב משה חביב, בית הדין הרבני נתניה, תיק 1158937/10 בנושא מזונות ילדים – פסק דין מהפכני – מיום 25.03.2020.
על פסק דין הוגש ערעור שהתקבל!
החלק הראשון בפסק הדין דן בנושא הפרוצדוראלי. פחות מעניין.
להורים 4 ילדים בגילאי 16, 14.5, 11 ו 9.5. האב משתכר 6,000 ₪ לחודש (לאחר הפחתה של 1,000 ₪ המשולמים עבור חוב משותף) והאם משתכרת 5,000 ₪.
בנוסף, האם מקבלת מהמדינה סיוע בשכ"ד על סך 1,470 ₪ לצורך הוצאות המדור של הקטינים [בעוד אילו היתה ללא קטינים בחזקתה לא היתה זכאית לסיוע כלל] וקצבת ילדים ע"ס 926 ₪ לצורך הוצאותיהם השותפות של הקטינים.
זמני השהות – כמעט שווים בין ההורים.
בפסק הדין המון אמירות משמחות (כולל מעשים!) על חשיבות שמירת טובת הילד בשני בתי ההורים, ובעיקר אצל האב שעד היום 'נחשב' על ידי רבים לכספומט בלבד:
וכאן מונח יסוד גדול ומקום לטעות קשה וגדולה, לבוא ולחשוב כי ביה"ד יכפה את ההורים להתנהגות הבסיסית הנ"ל, וממילא במקום שאחד מהשנים ימות ברעב או יזדקק לצדקה, נכפה את האב ואת האם לתת את פיתם ולמסור את נפשם למען ילדיהם בעל כרחם, ומכאן הגיעו לאבסורד גדול, שנוטלים מהאב את כל ממונו ונשאר הוא בעירום וחוסר כל ובלבד שלילד יהיה מזון משובח ובשפע, ביגוד כפי צו החברה והאופנה וחוגים ובילויים וכל שאר מותרות, שהרי האב "משועבד" לרווחת בנו
ובענין המזונות וכסות ושאר צרכים הארכנו רבות במקום אחר להוכיח כי ילד ממוצע צורך בסכום של כ 700-800 ₪ לחודש שלם (הדגשה שלי ג.ר – לצערנו, ככל הידוע לנו, פסק הדין טרם פורסם) וגם סכום זה הינו מעבר למזונות עני שאותם מחייב השו"ע, ואכמ"ל.
יתירה מזאת, והוא יסוד גדול בדין, שאין לחייב את האדם מעבר ליכולתו, ולכן גם חיוב מינימאלי זה הינו, אך ורק, באב שיש ביכולתו לזון את ילדיו, וזאת לאחר שיהיה לו בכדי לפרנס את עצמו.
אין ספק, שאדם המשתכר שכר של 6000 ₪ נטו שנחייב אותו ב 5400 ₪ ובנוסף לכך בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות, הרי שאדם זה ירעב ללחם בעצמו.
ואכן, כבר שמעתי דיינים הסבורים, כי צרכיהם הפיזיים של הקטינים קודמים לצורך הבסיסי שלהם בדמות אבהית הנוכחת ופעילה בחייהם, ולפיכך סבורים הם כי נכון הדבר שהקטינים יישהו אצל האם כל החודש, והאב יממן את כלכלתם מה ששולל את אבהותו בפועל.
דברים אלו הינם כנגד המושכל הפשוט כי טובתו המוחלטת של הקטין היא נוכחות משמעותית של שני ההורים בחייו וכי יהיה לו אב שמח מעניק ונותן וכבר נכתבו בזה מאות מחקרים [עיין בספר כנס הדיינים התשע"ח עמ' 135-137 והערה 4 שם] טובה זו קודמת לכל רווחה כלכלית כל עוד יש לילד מה לאכול ואינו גווע ברעב ח"ו.
דברי חז"ל חמורים דיים, בשביל לחייב אותנו לבחון היטב, כיצד לחייב, את מי לחייב ובאיזה סכום לחייב, לפיכך, ביה"ד בבואו להוציא ממון חייב להיות זהיר ומדויק מאד, הדיין רשאי להוציא ממון רק את מה שההלכה מחייבת בכפיה, ורק ממי שהלכה מחייבת, דיין המוציא ממון באומד הדעת וללא בדיקה מדויקת הן של צרכי המקבלים (הקטינים) והן של יכולות ההורים, הרי זה בכלל הגס לבו בהוראה שידועים דברי חז"ל עליו, וכבר כתב הרמב"ם כי כיום אין מי שיכול להוציא באומד הדעת בלבד, וכדפסק רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד
התפיסה של חלק מהדיינים, כי כל אדם בחזק שקרן ומרוויח הון שחור, כך שבטוח יש לו יותר ממה שדיווח לביה"ד, הינה תפיסה מופרכת ותלושה מהמציאות (לפי נתוני הלמ"ס מחצית מהעובדים במשק משתכרים בפחות מ 6,800 ₪ לחודש, שכר נטו חציוני, ויותר משליש מהעובדים מרוויחים פחות מ 4800 ₪, שכר נטו ממוצע), כך הוא ברוב חלקי הציבור, וברובא דאינשי, ואולי יש לומר בצער כי "האדם הוא נוף מולדתו" ומי שבא מציבור כזה שמסתובב בו הרבה הון שחור, סבור הוא, בטעות, כי כל המדיינים שלפניו גם הם ודאי מסתירים הכנסות, אך, ודאי שתפיסה זו שגויה לחלוטין, כך שאדם המצהיר על הכנסות נמוכות הינו אדם נורמטיבי.
ובכל מקרה אין להוציא ממון מעבר ליכולת המוכחת של האדם.
בעזרת טבלה פשוטה מראים הדיינים את המצב האבסורדי בו פותח כל אחד מההורים את החודש לאחר תשלום מזונות בסך 5,400 ש"ח ומציינים:
נמצינו למדים, כי האב צריך לכלכל את עצמו במשך כל החודש ואת 4 ילדיו במשך חצי חודש מ 600 ₪ בלבד ואילו האם והילדים בזמן שהם אצלה יחיו מ 13139 ₪.
ברור כי השהיה של הקטינים בבית האב הינה צורך חיוני של הקטינים והתפתחותם הבריאה… חובת בית הדין לדאוג לצורכיהן בבית האב, לא פחות מאשר הוא דואג להן בבית האם.
יתירה מזאת, חלוקת משאבים כזו הינה אכזרית לא רק ביחס לאב אלא גם ביחס לקטינים עצמם שביה"ד כל כך דואג להם.
פסיקת מזונות כזו, מעבר להיותה הוצאת ממון שלא כדין מהאב, לעניות דעתי, אינה רואה כלל את טובת הצדדים בכלל והקטינים בפרט. עולה חשש כי צורת פסיקה מסוימת, מושפעת מקונספציות חסרות בסיס הנובעות מאג'נדות מסויימות השולטות כיום באופן נרחב אצל לא מעט משופטי ודייני משפחה. לצערי יש הרואים באב כספומט ותו לא, ומרשים לעצמן לשלול מהאב את הזכות האלמנטרית לחיים וקיום בכבוד, זכות אישית זו הינה חלוטה, וקודמת למחויבותו לילדיו הקטינים, ובודאי קודמת לסכומים המופלגים שמחייבים את האבות בישראל בשם ההלכה היהודית, שאת שמה נושאים לשוא.
חיוב יתר של האב, פוגע בקטינים עצמם
יתירה מזאת, יש להעלות תמיהה, האם תפיסת האב ככספומט של ילדיו אכן משרתת אף את המטרה שלשמה נבנתה תפיסה זו? האם יתכן כי כוונותיה טובות אך מעשיה בפועל אינם מצליחים לדאוג באמת לטובת הקטינים, הן הפיזית והכלכלית והן הנפשית? האם איננו יוצרים כאן דור של יתומים מחיים? ילדים לאב הקורס תחת הנטל הכלכלי ואיננו יכול יותר לשמש כאב נותן, מעניק ומשענת בטוחה לילדיו הקטינים, והרי מחצית מטענם הגנטי ממנו הוא, ושלושה שותפים באדם אביו- אמו, והקב"ה.
האם לקטינים עצמם טוב שיהיה להם הורה אחד עני וחסר אמצעים, שאצלו גם הם יחיו בעוני ומחסור וללא תנאי קיום בסיסיים, ואילו הורה שני, שאצלו יחיו ברווחה כלכלית גבוהה בפער גדול מאד?!
שוב אנו רואים, כי הפסיקה האוטומטית המקובלת איננה באמת מצליחה לדאוג לטובת הקטינים, לא כ"ש שהיא מתאכזרת לאב וגוזרת עליו רעב עוני ומחסור. פסיקה זו, לענ"ד, לוקה בהעדר שיקול דעת אמיתי לטובת הקטינים, וכ"ש שאיננה פועלת לפי כללי היושר והצדק המצופים מכל שופט באשר הוא וכ"ש ממי שבא בשם ה' אלוקי הצדק המשפט והרחמים.
לסיום פסק הדין, מוצגת בשנית הטבלה בה רואים עם מה פותח כל אחד מההורים את החודש לאחר תשלום מזונות של 1,000 ₪ לשני הילדים הקטנים:
עתה נציב שוב את הנתונים בטבלה שתמחיש לנו כיצד יתנהלו שני הבתים במידה והאב יעביר לאם 1000 ₪ ונראה כי עדיין הכנסות האם גבוהות משל האב ב 75% אך חלוקת המשאבים שפויה יותר ומאפשרת לאב לחיות, אמנם בצורה מצומצמת, אך לחיות וגם האם יכולה לכלכל עצמה בצורה טובה, ואילו הקטינים עצמם יזכו לכלכלה סבירה בשני הבתים.
בסופו של יום נקבע:
-
האב יתקיים משכר מינימום בסך 5,000 ₪.
-
האב יעביר לחשבון האם מדין צדקה דמי מזונות ע"ס 1,000 ₪ מדין צדקה עבור מזונות כל הקטינים שמעל גיל 6 ופחות מגיל 15, [לא ניתן יהיה לגבות סכום זה בהוצל"פ משום שחיובו הינו מדין צדקה והאב אינו עשיר דיו לאפשר לביה"ד כפיה בכגון דא].
-
קצבת המל"ל, סיוע לשכ"ד ומענקים ישולמו לאשה ויתווספו לדמי המזונות, כך שהאם מקבלת עבור הקטינים כ 3,800 ₪ [1000+1470+936+333].
-
האב ימשיך לזון את הקטינים בזמן שהם אצלו.
-
האב אחראי על קניית הביגוד לקטינים.
-
הוצאות חינוך חובה יחולו על האב לבדו.
-
פס"ד זה הינו למזונות קבועים ותחולתו רטרואקטיבית החל מ 1/3/19.
לסיכום: פסק דין עם אמירות מאוד חשובות, משמחות וערכיות בראייה של טובת הילד לחיות, הלכה למעשה, בשני בתי הוריו כולל האפשרות הכלכלית לכך. בבתי הדין הרבניים יש כיום התחשבות בחלוקת זמני השהות בקביעת מזונות ילדים עד גיל 6 (עדיין לא בכל המקרים לצערנו) ואם עכשיו תקודם ראייה חדשה, בהתאם לפסק דין נהדר זה שכולו טובת הילד, שיש לדאוד לכך שהילד יוכל לחיות בשני בתי הוריו מהבחינה הכלכלית הרי זה נהדר. חבל רק שבפסק הדין עדיין יש שימוש במונח הישן והצורם "הסדרי ראיה". לא ראוי.
את האב ייצגה עו"ד רחל רייצ'ל שחר.
פסקי דין מזונות ברבני: כבוד הדיינים הרב ישי בוכריס – אב"ד, הרב דניאל כ"ץ, הרב עודד מכמן, תיק 969794/12, הפחתת מזונות הילדים עקב שינוי בזמני השהות, מיום 23.03.2019.
בתי הדין הרבניים לא מכירים בהלכה החדשה של בית המשפט העליון. בפסק דין זה 'יוצאים' הדיינים נגד ההלכה החדשה. מבחינתנו, אין כל בעיה שבתי המשפט למשפחה יפסקו בדרך אחת, אזרחית, ובתי הדין הרבניים יפסקו בדרך שונה, דתית, אך כל עוד נשמרת טובת הילד. הסברנו את עמדנו בנייר העמדה שפרסמנו לאחרונה.
החשוב בפסק הדין:
בבתי הדין הרבניים ישנה מגמה בה מכירים בכך שלזמני השהות אצל האב חייבת להיות השפעה על סכום המזונות. אמנם ההפחתה לא מספיקה במקרה זה, אך המגמה חשובה.
חשוב להבין ולהסביר לכל מי שניגש לבית הדין הרבני: בזמן תקנת הרבנות הראשית בתש"ד האבא היה המפרנס ולא האמא, היום המצב השתנה.
החלק הצורם בפסק הדין:
נראה שמבחינת הדיינים משמורת משותפת=חלוקת זמני שהות שווה. זה כמובן חיבור מיותר ולא נכון. ראו כאן.
ההפחתה נעשתה רק לחלק של מזונות הילדים ולא לחלק של המדור. ללא כל הסבר הגיוני.
לסיכום: לאחר שקבעו הסדר של משמורת משותפת לצד חלוקת זמני שהות שווה, המזונות שהיו קודם לכן על סכום של 2,400 ש"ח (שני ילדים) ועוד 1,100 ש"ח מדור, הופחתו ל 1,800 ש"ח (900 ש"ח לכל ילד) ומדור שלא השתנה בסך 1,100 ש"ח.
עם איזה סכום מתחיל כל אחד מההורים את החודש: האב משתכר 14,000 ש"ח. לאחר תשלום של 2,900 ש"ח הוא פותח את החודש עם 11,100 ש"ח. שכר האם הוא 10,000. היא מקבלת 2,900 ש"ח מזונות ופותחת את החודש עם 12,900 ש"ח, אך מקבלת גם את קצבת הילדים ונקודות הזיכוי. נראה שהיה ניתן להפחית בעוד כמה מאות ש"ח את המזונות ו/או המדור.
פסקי דין מזונות ברבני: כבוד הדיינים אחיעזר עמרני, אפרים כהן ויאיר בן מנחם, דיון בנושא חיוב אם במזונות ילדים מדין צדקה, מיום 22.03.2018.
להורים ילדה אחת בת שנה ו 9 חודשים. האב אברך ושכרו 3,200 ש"ח. שכר האם 4,000 ש"ח. לא רשום בפסק הדין מהם זמני השהות, אך הבנו שהם מינימאליים. בפסק הדין יש דיון ארוך בנושא חיוב אם במזונות ילדים מדין צדקה בהתאם להלכה היהודית, כאשר מסקנת הדיינים היא:
על כן נראה להלכה ולמעשה שכל אימת שאנו דנים בחיוב מזונותיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל שש יש להטילו אך על כתפי האב, אולם כאשר באים אנו לדון על מזונותיהם הראויים, מזונות העודפים על המזונות ההכרחיים, מזונות שמקורם בדיני הצדקה יש לשקול להטיל את אותם המזונות הן על האב והן על האם, בין אם יהיה זה בחלקים שווים ובין אם לא.
בסופו של דבר האב ישלם מזונות בסך 1,400. מזונות אלו כוללים מדור וחינוך, אך לא מחציות בתחום הבריאות (הגיוני). חיוב אם במזונות ילדים מדין צדקה תיק 1138852/4