תלונות שווא 

תלונות שווא: הגשת תלונת שווא היא אחת התופעות המכוערות והבזויות בהליך גירושין, לרוב מדובר בתלונות אשר מגישות אמהות כנגד אבי ילדיהן, וזאת כדי לקדם את ענייניהן בהליכים המשפטיים. כאשר מוגשת תלונה, נפתח תיק חקירה פלילי ולא פעם האב מורחק מביתו ומילדיו עוד לפני הבירור. אך גם אם האב לא מורחק מביתו, היחס כלפיו משתנה, אם בבית המשפט או בבית הדין, אם בלשכת הרווחה, מאחר והחשד נשאר, ללא קשר לתוצאות החקירה, אם אכן נעשתה חקירה.

המלצה: לתעד! אם יש צל של חשש שיעשה שימוש בתלונת שווא חשוב לתעד: לצלם ולהקליט כל מפגש ושיחה. לא תמיד יהיה שימוש בתיעוד, אך כבר היו מקרים בהם הקלטה ותיעוד הצילו מאישום כבד.

זכרו שבמקרה והוגשה תלונת שווא אחת, ההסתברות להגשת תלונות שווא נוספות היא גבוהה. יש גם לזכור שהתיעוד הוא דו צדדי. לא פעם יעשה נסיון לגרור את האב באמצעות פרובוקציות לאיבוד עשתונות כדי שהתיעוד ישמש כנשק בהליך המשפטי. נהגו בשיקול דעת, והיזהרו גם במילים, כאילו אתם מוקלטים ומצולמים כל העת.

הרחקת האב מהבית ומהילדים

לצער כל הנוגעים בדבר, ישנם עורכי דין אשר עושים שימוש נבזי בתלונות השווא וממליצים לאם להגיש תלונות במשטרה, בעיקר תלונות על אלימות. במרבית המקרים התלונות מוגשות ללא כל ראיה או הוכחה וללא כל בסיס, כדי להכתים את שמו של האב על לא עוול בכפו, להרחיקו מהבית ומהילדים, ולגרום לו לאבד את שלוות רוחו ולעיתים להתנהל שלא כבימים ימימה. כל אלו מאפשרים לאם ולעורך דינה לצבור "יתרון" משפטי מהותי, מכריע, בעיקר בניסיון למנוע מהאב משמורת משותפת או חלוקת זמני שהות נרחבים עם הילדים.

אין ספק שישנם מקרים בהם התלונה היא אמיתית ואף הכרחית, אך לתופעה שלילית זו של תלונות השווא יש השפעה על התייחסות המערכת במקרים של אלימות אמיתית.

מדוע התופעה ממשיכה?

כיום, גם כאשר הוכח במשטרה או בבית המשפט שמדובר בתלונת שווא, אין מיצוי דין עם מגישת התלונה: אין כל ענישה על מעשה חמור ושפל זה וכפועל יוצא אין תהליך למידה של הציבור הנובע מענישה עקבית וחד משמעית. מאחר ואין סיכון, השימוש בתלונות השווא בזמן גירושים הפך לדבר שבשגרה.

תקנה 2.5

בעבר, היו שטענו שהנחיית פרקליט המדינה מס' 2.5 מונעת הגשת תביעות כנגד נשים המגישות תלונות שווא. על פי ההנחיה המקורית, לא ינקטו אמצעים כנגד מגישת תלונת שווא כדי שנשים לא יחששו להגיש תלונות אמיתיות. בתאריך 23/03/2016 עודכנה ההנחיה, אך עד כה בשטח דבר לא השתנה.

משטרת ישראל

מה עושה משטרת ישראל בעקבות עדכון ההנחיה? לא הרבה. למשטרה נוהל משנת 2011 אשר לא השתנה בעקבות הנחיית הפרקליטות בשנת 2016. פנינו למשטרה בבקשה להוציא נוהל חדש, עדכני. לטענתם הם הפיצו לחוקרים את ההנחיה המעודכנת ולכן אין צורך להוציא נוהל חדש.

למרות ההנחיה המעודכנת, למיטב ידיעתנו, משטרת ישראל לא הגישה מאז פרסומה כתב אישום כנגד אמהות שהגישו תלונות שווא. היחס לנשים שונה מהותית מהיחס לגברים, ומאחר ואין ענישה, תלונות שווא מוגשות פשוט כי "אין מה להפסיד".

בנוסף, לאורך השנים השמועה עברה מפה לאוזן בפייסבוק וברשתות החברתיות, כך שכבר אין צורך שעורך הדין יסביר כיצד להשתמש בכלי נוראי זה.

תביעה אזרחית בגין "תלונת שווא"

במקרים בהם יש הוכחה שהתלונה היתה שקרית, מטעם המשטרה (סגירת התיק מחוסר אשמה) ו/או בית המשפט למשפחה, האב יכול להגיש תביעת נזיקין כנגד האם. רצוי לעשות זאת באמצעות עו"ד עם ניסיון בתחום.

נתונים מספריים

אין נתונים רשמיים לנושא תלונות השווא. המשטרה, על פי טענתה שלה בכנסת, אינה דואגת לתיעוד ורישום. בנתונים שכן נרשמים אין אבחנה מגדרית, ולאור מורכבות ושונות המקרים, קשה עד בלתי אפשרי להסיק מסקנות.

תלונות נסגרות בד"כ מחוסר עניין לציבור אך לא נמחקות מהרישום המשטרתי, ועלולות להמשיך ולהשפיע על הנילון גם בעתיד. ניתן למצוא לא מעט פוסטים של עורכי דין פליליים שמוכיחים שוב ושוב שמדובר בתלונת שווא.

ניסיונות למגר את התופעה, ולהעלות אותה למודעות, נתקלים בהתנגדות עזה של ארגוני הנשים שטוענים שאין נתונים מספריים ומנצלים טיעון זה כהוכחה שהתופעה לא קיימת, וגם אם כן, היא שולית וזניחה ולכן אין צורך לדון בה. המציאות היום יומית מראה אחרת.

שינוי עילת סגירה

כאשר אכן מדובר על תלונת שווא ותיק החקירה נסגר מכל עילה שאינה זיכוי מלא, דהיינו "לא נמצאה אשמה פלילית במעשיך", שבעקבותיה נמחק הרישום גם מהמערכות הפנימיות של המשטרה, חשוב וקריטי להגיש בקשה לשינוי עילת סגירת התיק כדי להביא למחיקה מוחלטת של התיק. מומלץ לעשות זאת בעזרת עורך הדין הבקיא בתחום מאחר וקשה יהיה לשנות את ההחלטה במקרה של דחיית הבקשה.

מה אבות יכולים לעשות למיגור התופעה?

לאבות תפקיד חשוב במניעת המשך תופעת תלונות השווא. אבות רבים אשר הוגשה נגדם תלונות שווא עוברים סבל רב. למרות זאת, גם במקרים בהם ברור שניתן להוכיח שמדובר בתלונת שווא אבות לא מגישים תלונה נגדית במשטרה ו/או תביעת נזיקין. רק כאשר מגישות תלונות השווא תלמדנה שהן עלולות להיתבע, לשלם פיצויים ולשאת באחריות על מעשיהן תיפסק תופעה מכוערת ופסולה זו.

מדריך שכתב אחד האבות:

שינוי עילת סגירת תיק במשטרה ל'חוסר אשמה" נוהל המשטרה: הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות בין בני זוג.

פסקי דין וכתבות בנושא תלונות שווא

כבוד השופט שלמה אלבז, תמ"ש 45282-03-15, מיום 25.07.2017.

כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 16092-14-16, קנס כספי בסך 40,000 לאשה אשר הגישה תלונת שווא כנגד האבא במסגרת הליך גירושין בהתבסס על חוק איסור לשון הרע,  מיום 02.02.2017.

כבוד השופט שקד קיבל את עמדת ב"כ האב עו"ד רון לוינטל שהתלונה הראשונה היתה תלונת שווא (את התלונה השנייה לא הצליחו להוכיח). מדובר על תלונות לתקיפה פיזית. האישה לא הסכימה להתנצל על מעשיה. כבוד השופט שקד ציין שיש כאן ניצול של המשטרה לרעה. שימו לב לסעיפים 8-10 בפסק הדין.

פסק הדין תמ"ש 16092-04-16

חוות דעת של ד"ר יואב מזא"ה ופרופ' אבי שגיא-שוורץ: האם יש בהגשת תלונת שווא בגין פגיעה מינית בילד/ה כנגד ההורה האחר כדי להשפיע על שאלת המשמורת, והאם יש בתלונה כזו כדי לגבור על חזקת הגיל הרך? 

לאחר בחינת המשמעות המעשית של משמורת – במקרים בהם אחד ההורים רוצה לחבל בקשר של ההורה האחר עם הילד, מושג המשמורת מאפשר להורה הפוגעני למנוע את הקשר של ההורה האחר עם הילד.

והסבר של חזקת הגיל הרך והתנאים לה – השיקול המנחה תמיד יהיה טובת הילד, ולכך נועדה הסיפא של החזקה לפיה היא תינתן לאם אך ורק "אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

בהמשך מציינים הכותבים

נבחנת מידת הפגיעה הנגרמת לילדים כתוצאה מתלונות שווא שנושאה פגיעה בילד עצמו – קונפליקט נאמנויות הגובה מחירים רגשיים משמעותיים בטווח הקצר והארוך שנובעים מההכרח לתמוך ולבחור בהורה הפוגעני, ולהתייחס להורה המיטיב כהורה פוגעני.

ולבסוף נבחנת יכולתו של ההורה מגיש תלונת השווא לדאוג לטובת הילד – והמסקנה היא שהורה כזה, שאינו מסוגל להבחין בין רגשותיו השליליים כלפי ההורה האחר לצרכי הילד, מבטא למעשה בתלונת השווא את חוסר יכולתו לדאוג לילד במקרים בהם צרכי הילד סותרים את צרכיו שלו. כלומר הורה המגיש תלונת שווא כנגד ההורה האחר שנושאה הוא פגיעה בילד מעלה חשש כבד בדבר יכולתו והתאמתו לקבל משמורת על הילד.

חוות דעת של ד"ר יואב מזא"ה ופרופ' אבי שגיא-שוורץ: האם יש בהגשת תלונת שווא בגין פגיעה מינית בילד/ה כנגד ההורה האחר כדי להשפיע על שאלת המשמורת, והאם יש בתלונה כזו כדי לגבור על חזקת הגיל הרך?

ד"ר יואב מזא"ה: תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה. 30.03.2016.

פסק דין בו נקבעו לאמא אשר הגישה תלונת שווא הוצאות בסך 10,000 ש"ח. האב עדכן אותנו שהוא קיבל תשובה מפרקליטות מחוז חיפה על שינוי עילת סגירת תיק מחוסר ראיות ל- חוסר אשמה פלילית.

תמ"ש 22857-01-13, פסק דין של כבוד השופט נחשון פישר: אישה תשלם 40 אלף שקל בגין תלונת שווא. הגיע הזמן! נקווה שזה ירתיע את כל התלונות שווא למיניהן כך שהתלונות המוצדקות באמת יטופלו עד תום.

פסד דין של כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 38843-10-13 (לא פורסם) דן במקרה בו האם לא בוחלת מלהגיד כל דבר על האב על מנת שזה לא יראה את ילדתם המשותפת. מתאריך 09.01.2014.

מכונת האמת גילתה האם בדתה את אלימות הבעל.

תלונות שווא