תלונות שווא

    תלונות שווא היא אחת התופעות המכוערות והבזויות בהליך הגירושים. המדובר בתלונות נשים (לרוב) כנגד אבי ילדיהן במסגרת הליך גירושים כדי לקדם אינטרס כזה או אחר.

    כמובן שישנם מקרים בהם התלונה היא אמיתית, הכרחית, אך לצערנו בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגדל בתלונות השווא ככלי "לגיטימי" לקידום אינטרסים. לצערנו כיום גם כאשר הוכח במשטרה או בבית המשפט שמדובר בתלונת שווא לא נעשה כלום למגישה אותה. לכן אין כל ענישה על מעשה חמור ושפל זה ואין תהליך למידה בעקבות ענישה והשימוש בנושא תלונות השווא ככלי במקרי גירושים הפך לדבר שבשגרה. כמובן שלמצב חברתי נורא זה יש גם השפעה שלילית לגבי אותן מתלוננות שבמקרה שלהן אכן ישנה אלימות אמיתית.

    הרחקת האב מהבית ומהילדים

    ישנם עורכי דין הממליצים לאם להגיש תלונות במשטרה, בעיקר תלונות על אלימות. במרבית המקרים התלונות מוגשות ללא כל בסיס, על מנת ששמו של האב יוכתם, על מנת להרחיקו מהבית ומהילדים, ועל מנת שיאבד את שלוות רוחו. כל אלו מאפשרים לעורך הדין של האם למנוע מהאב הסכם של משמורת משותפת (ראה סוגי משמורת) או חלוקת זמני שהות מורחבים עם הילדים, מאחר ובמקרה הטוב ניתן לטעון לאי הסכמה ושיתוף פעולה בין ההורים ובמקרה הרע ניתן לטעון לאי כשירות.

    שינוי עילת סגירה

    כאשר אכן מדובר על תלונת שווא חשוב בתחילת הדרך לדרוש מהמשטרה את שינוי עילת סגירת התיק ל"חוסר אשמה" ואח"כ ניתן להגיש תביעה כנגד המתלוננת בתביעת נזיקין. רק אם מגישות תלונות השווא תבנה שהן עלולות להיתבע, רק אז תיפסק תופעה מכוערת ופסולה זו.

    מדריך שכתב אחד האבות: שינוי עילת סגירת תיק במשטרה ל'חוסר אשמה" נוהל המשטרה: הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות בין בני זוג.

    תלונות שווא

     

    פסקי דין וכתבות בנושא תלונות שווא

    כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 16092-14-16, קנס כספי בסך 40,000 לאשה אשר הגישה תלונת שווא כנגד האבא במסגרת הליך גירושין בהתבסס על חוק איסור לשון הרע,  מיום 02.02.2017.

    כבוד השופט שקד קיבל את עמדת ב"כ האב עו"ד רון לוינטל שהתלונה הראשונה היתה תלונת שווא (את התלונה השנייה לא הצליחו להוכיח). מדובר על תלונות לתקיפה פיזית. האישה לא הסכימה להתנצל על מעשיה. כבוד השופט שקד ציין שיש כאן ניצול של המשטרה לרעה. שימו לב לסעיפים 8-10 בפסק הדין.

    פסק הדין תמ"ש 16092-04-16

    חוות דעת של ד"ר יואב מזא"ה ופרופ' אבי שגיא-שוורץ: האם יש בהגשת תלונת שווא בגין פגיעה מינית בילד/ה כנגד ההורה האחר כדי להשפיע על שאלת המשמורת, והאם יש בתלונה כזו כדי לגבור על חזקת הגיל הרך? 

    לאחר בחינת המשמעות המעשית של משמורת – במקרים בהם אחד ההורים רוצה לחבל בקשר של ההורה האחר עם הילד, מושג המשמורת מאפשר להורה הפוגעני למנוע את הקשר של ההורה האחר עם הילד.

    והסבר של חזקת הגיל הרך והתנאים לה – השיקול המנחה תמיד יהיה טובת הילד, ולכך נועדה הסיפא של החזקה לפיה היא תינתן לאם אך ורק "אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

    בהמשך מציינים הכותבים

    נבחנת מידת הפגיעה הנגרמת לילדים כתוצאה מתלונות שווא שנושאה פגיעה בילד עצמו – קונפליקט נאמנויות הגובה מחירים רגשיים משמעותיים בטווח הקצר והארוך שנובעים מההכרח לתמוך ולבחור בהורה הפוגעני, ולהתייחס להורה המיטיב כהורה פוגעני.

    ולבסוף נבחנת יכולתו של ההורה מגיש תלונת השווא לדאוג לטובת הילד – והמסקנה היא שהורה כזה, שאינו מסוגל להבחין בין רגשותיו השליליים כלפי ההורה האחר לצרכי הילד, מבטא למעשה בתלונת השווא את חוסר יכולתו לדאוג לילד במקרים בהם צרכי הילד סותרים את צרכיו שלו. כלומר הורה המגיש תלונת שווא כנגד ההורה האחר שנושאה הוא פגיעה בילד מעלה חשש כבד בדבר יכולתו והתאמתו לקבל משמורת על הילד.

    חוות דעת של ד"ר יואב מזא"ה ופרופ' אבי שגיא-שוורץ: האם יש בהגשת תלונת שווא בגין פגיעה מינית בילד/ה כנגד ההורה האחר כדי להשפיע על שאלת המשמורת, והאם יש בתלונה כזו כדי לגבור על חזקת הגיל הרך?

    ד"ר יואב מזא"ה: תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה. 30.03.2016.

    פסק דין בו נקבעו לאמא אשר הגישה תלונת שווא הוצאות בסך 10,000 ש"ח. האב עדכן אותנו שהוא קיבל תשובה מפרקליטות מחוז חיפה על שינוי עילת סגירת תיק מחוסר ראיות ל- חוסר אשמה פלילית.

    תמ"ש 22857-01-13, פסק דין של כבוד השופט נחשון פישר: אישה תשלם 40 אלף שקל בגין תלונת שווא. הגיע הזמן! נקווה שזה ירתיע את כל התלונות שווא למיניהן כך שהתלונות המוצדקות באמת יטופלו עד תום.

    פסד דין של כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 38843-10-13 (לא פורסם) דן במקרה בו האם לא בוחלת מלהגיד כל דבר על האב על מנת שזה לא יראה את ילדתם המשותפת. מתאריך 09.01.2014.

    מכונת האמת גילתה האם בדתה את אלימות הבעל.