תלונות שווא

הורות משותפת = טובת הילד

תלונות שווא

Print Friendly, PDF & Email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

תלונות שווא: הגשת תלונת שווא היא אחת התופעות המכוערות והבזויות בהליכי גירושין. לרוב מדובר בתלונות אשר מגישות אימהות כנגד אבי ילדיהן, בחלק מהמקרים בהדרכת עורך דינן, וזאת כדי לקדם את ענייניהן בהליכים המשפטיים בפרט בסוגיות משמורת וחלוקת זמני השהות.

מרבית התלונות נועדות לייצר להורה האחר דימוי כוזב של הורה אלים ופוגע, אם מזניחה וכיו"ב. לעיתים נראה כי אמהות מנסות לייצר לאבות דימוי אלים גם בבקשות לצאת למקלט לנשים מוכות או בהפניה למרכז לאלימות במשפחה כשהדבר אינו נתמך במציאות ואין לו כל שחר. זוהי תמצית תלונת השווא – למדר, לערער, לפגוע בביטחון ולנטרל את ההורה האחר מיכולתו לתפקד כאדם, איש משפחה ואף לפגוע בפרנסתו.

כאשר מוגשת תלונה, נפתח תיק חקירה פלילי ולא פעם האב מורחק מביתו ומילדיו עוד לפני הבירור. אך גם אם האב לא מורחק מביתו, היחס כלפיו משתנה, אם בבית המשפט או בבית הדין, אם בלשכת הרווחה, מאחר והחשד נשאר, ללא קשר לתוצאות החקירה. לעיתים האב עובר משפט ציבורי על ידי משפחתו, סביבתו החברתית, מקום העבודה שלו, והדבר מהווה פגיעה אנושה וקשה בחייו גם כאשר שמו מזוכה לאחר מכן מכל תלונה.

כמובן שיש גם מקרים בהם מגיש תלונת השווא הוא האב.

תלונות שווא

המלצה:

לתעד! אם יש צל של חשש שיעשה שימוש בתלונת שווא חשוב לתעד! לצלם ולהקליט כל מפגש ושיחה. לא תמיד יהיה שימוש בתיעוד, אך כבר היו מקרים בהם הקלטה ותיעוד הצילו מכתב אישום כבד שיש בו תכני שווא.

זכרו שבמקרה והוגשה תלונת שווא אחת, ההסתברות להגשת תלונות שווא נוספות היא גבוהה במידה רבה. אל תהיו אדישים לכך ואל תמנעו מלהתייחס לתלונת שווא באופן אקטיבי ומיידי. באשר לחשיבות התיעוד יש גם לזכור שהתיעוד הוא דו צדדי. לא פעם יעשה ניסיון לגרור את האב באמצעות פרובוקציות לאיבוד עשתונות כדי שהתיעוד ישמש כנשק בהליך המשפטי. נהגו בשיקול דעת, והיזהרו גם במילים, כאילו אתם מוקלטים ומצולמים כל העת. ניתן אף לראות כי ילדים נשלחים לערער את ההורה, להפקיע את סמכותו ואז לצלמו או להקליטו כדי שיעשה בכך שימוש בבימ"ש. לפיכך, היו זהירים וערניים לשימוש שנעשה בילדיכם בהקשר זה.

השר אוחנה –  מדיניות חדשה לצמצום תופעת תלונות השווא (מאי 2021)

בתאריך 21.09.2020 נערכה פגישת זום עם כבוד השר אוחנה, בה השתתפו בכירי משטרת ישראל ונציגי המשטרה בנושא תופעת הגשת תלונות השווא, נציגי פרקליטות המדינה, עורכי דין למשפחה, ואנוכי, יוזם הפרויקט והפגישה.

בתחילת הדרך פניתי בשם העמותה למשטרת ישראל. קיבלנו תשובת 'מריחה' רגילה. בשלב השני, ביקשתי ממספר עורכי דין למשפחה לפנות לשר אוחנה בנושא. לשמחתי היו 12 אמיצים (בעיקר אמיצות) שהסכימו ושלחו: עו"ד רחלי אייבס, עו"ד הילה בורנשטיין, עו"ד איריס גרבר, עו"ד יעל גיל, עורכות הדין ג'ני סטפנוב וגלית בס ויצמן, עו"ד כנרת זמור פרנקו, עו"ד דפנה לביא, עו"ד דורית ענבר סברדליק, עו"ד איימי בוני, עו"ד אברהם קורחוב ועו"ד אייל גבע. הנושא סוקר באתר כלכליסט.

תשובות מלשכת השר לא התקבלו, דבר לא התקדם, ולכן היה צורך להתעקש ולהגיע ישירות לשר על מנת לתאם פגישה, ואכן, כך היה. לעיתים שווה להתעקש.

תוצאות הפגישה:

בפגישה, 'מהצד שלנו', השתתפו עו"ד איימי בוני ואביחי ויצמן. בסיום הפגישה הארוכה השר סיכם את הפגישה במספר הנחיות:

1. אחד הנושאים החשובים שיצא מהפגישה הוא פניה של השר אוחנה להנהלת בתי המשפט בבקשה לשיתוף פעולה למיגור התופעה הנלוזה של הגשת תלונות שווא בקרב הורים גרושים. לשמחתנו, הנהלת בתי המשפט קיבלה את בקשת השר, והנחיה בנושא הועברה לכל נשיאי בתי המשפט. מעכשיו, לכל שופט האפשרות להעביר את התיק למשטרה לבחינתה.

חשוב: עכשיו תור עורכי הדין לפעול! בתיקים המתאימים, כאשר המקרה זועק לשמיים, הזכירו לשופט נוהל עבודה זה, ובקשו ממנו להפנות את התיק לבחינת המשטרה.

2. כמו בנושאים אחרים, ניתן להגיש גם תלונות בנושא זה למשטרה באופן מקוון.

3. ההבנה שלמרות שלא ניתן להציג נתונים מדוייקים לנושא (סעיף 4 במכתב התשובה מלשכת השר) – "הרי שלא ניתן לקבוע כי סגירתו של תיק אלמ"ב משמעה כי הוגשה בו תלונת שווא, ולכן, כאמור, קשה לקבוע אומדן מדויק של היקף המקרים, וממילא לפרסם נתונים אודותיו" – (תשובה שאנחנו כמובן מסכימים איתה), המשטרה מכירה בתופעה וסוף סוף פועלת למגרה!

4. יהיה פרסום של תיקים ספציפיים. המטרה היא כמובן הרתעה שהנה כה חשובה במניעת הישנות התופעה.

5. בדיון הסביר השר אוחנה שמיגור תופעת תלונות השווא יפעל גם לטובת כל אותן מתלוננות אמת. צודק כמובן.

האם עכשיו לא יהיו יותר תלונות שווא בקרב הורים גרושים?

לצערנו, כמובן שיהיו, והרי המדינה 'מכריחה' את ההורים לריב על הגדרתם ההורית ונושאים נוספים, הפיתוי רב, התוצאות מהירות ועושות את שלהן, אך מעכשיו תהיה סוף סוף הרתעה! עורכי דין למשפחה וההורים ידעו שמעכשיו יש טיפול לנושא! ויהיו מקרים בהם עורכי הדין/ההורה יענשו. 

תלונות שווא הורים גרושים

תלונות שווא בקרב הורים גרושים

לצער כל הנוגעים בדבר, ישנם עורכי דין אשר עושים שימוש נבזי בתלונות השווא וממליצים לאם להגיש תלונות במשטרה, בעיקר תלונות על אלימות. במרבית המקרים התלונות מוגשות ללא כל ראיה או הוכחה וללא כל בסיס, כדי להכתים את שמו של האב על לא עוול בכפו, להרחיקו מהבית ומהילדים, ולגרום לו לאבד את בטחונו העצמי ומעורבותו בחיי הילדים ולעיתים להתנהל שלא כבימים ימימה. כל אלו מאפשרים לאם ולעורך דינה לצבור "יתרון" משפטי מהותי, מכריע, בעיקר בניסיון למנוע מהאב משמורת משותפת או חלוקת זמני שהות רחבה עם הילדים.

אין ספק שישנם מקרים בהם התלונה היא אמיתית ואף הכרחית, אך לתופעה שלילית זו של תלונות השווא יש השפעה על התייחסות המערכת במקרים של אלימות ממשית שיש לטפל בה.

בנוסף, לאורך השנים השמועה על 'היעילות' של הגשת תלונת שווא עברה מפה לאוזן בפייסבוק וברשתות החברתיות, כך שכבר אין צורך שעורך הדין יסביר כיצד להשתמש בכלי נוראי זה.

מדוע התופעה ממשיכה?

כיום, גם כאשר הוכח במשטרה או בבית המשפט שמדובר בתלונת שווא, אין מיצוי דין עם מגישת התלונה: אין כל ענישה על מעשה חמור ושפל זה וכפועל יוצא אין תהליך למידה של הציבור הנובע מענישה עקבית וחד משמעית. מאחר ואין סיכון, השימוש בתלונות השווא בזמן גירושים הפך לדבר שבשגרה.

אנו תקווה שעכשיו, לאחר הנחיות השר אוחנה המתוארות לעיל, יתחיל שינוי בנושא. 

תקנה 2.5

בעבר, היו שטענו שהנחיית פרקליט המדינה מס' 2.5 מונעת הגשת תביעות כנגד נשים המגישות תלונות שווא. על פי ההנחיה המקורית, לא ינקטו אמצעים כנגד מגישת תלונת שווא כדי שנשים לא תחשושנה להגיש תלונות אמיתיות. בתאריך 23/03/2016 עודכנה ההנחיה, אך בשטח דבר לא השתנה.

משטרת ישראל

מה עושה משטרת ישראל בעקבות עדכון הנחיה 2.5? לא הרבה. למשטרה נוהל משנת 2011 אשר לא השתנה בעקבות הנחיית הפרקליטות בשנת 2016. פנינו למשטרה בבקשה להוציא נוהל חדש, עדכני. לטענתם, הם הפיצו לחוקרים את ההנחיה המעודכנת ולכן אין צורך להוציא נוהל חדש.

למרות ההנחיה המעודכנת, למיטב ידיעתנו, משטרת ישראל לא הגישה מאז פרסומה כתב אישום כנגד אימהות שהגישו תלונות שווא. היחס לנשים שונה מהותית מהיחס לגברים, ומאחר ואין ענישה, תלונות שווא מוגשות פשוט כי "אין מה להפסיד".

תביעה אזרחית בגין "תלונת שווא"

במקרים בהם יש הוכחה שהתלונה הייתה שקרית, מטעם המשטרה (סגירת התיק מחוסר אשמה) ו/או בית המשפט לענייני משפחה, האב יכול להגיש תביעת נזיקין כנגד האם. רצוי לעשות זאת באמצעות עו"ד עם ניסיון בתחום.

נתונים מספריים

אין נתונים רשמיים לנושא תלונות השווא. המשטרה, על פי טענתה שלה בכנסת, אינה דואגת לתיעוד ורישום. בנתונים שכן נרשמים אין אבחנה מגדרית, ולאור מורכבות ושונות המקרים, קשה עד בלתי אפשרי להסיק מסקנות.

תלונות נסגרות בד"כ מחוסר עניין לציבור, אך לא נמחקות מהרישום המשטרתי, ועלולות להמשיך ולהשפיע על הנילון גם בעתיד. 

ניסיונות למגר את התופעה, ולהעלות אותה למודעות, נתקלו לאורך השנים בהתנגדות עזה של ארגוני הנשים שטוענים שאין נתונים מספריים ומנצלים טיעון זה כהוכחה שהתופעה לא קיימת, וגם אם כן, היא שולית וזניחה ולכן אין צורך לדון בה. המציאות היום יומית מראה אחרת, וגם לא מעט מחקרים עדכניים וספרות שנכתבת בנושא. כאמור, כבוד השר אוחנה קיבל את העמדה שגם באין נתונים כמותיים מדוייקים לתופעה, היא קיימת ומחובת המשטרה לפעול כנגדה.

שינוי עילת סגירה

כאשר אכן מדובר על תלונת שווא ותיק החקירה נסגר מכל עילה שאינה זיכוי מלא, דהיינו "לא נמצאה אשמה פלילית במעשיך", חשוב וקריטי להגיש בקשה לשינוי עילת סגירת התיק ל – "חוסר אשמה" על מנת להביא למחיקה מוחלטת של התיק. מומלץ לעשות זאת בעזרת עורך הדין הבקיא בתחום מאחר וקשה יהיה לשנות את ההחלטה במקרה של דחיית הבקשה.

מה ניתן לעשות למיגור התופעה?

לנפגעי תלונות השווא תפקיד חשוב במניעתן! אבות רבים אשר הוגשה נגדם תלונות שווא עוברים סבל רב. למרות זאת, גם במקרים בהם ברור שניתן להוכיח שמדובר בתלונת שווא, אבות לא מגישים תלונה נגדית במשטרה ו/או תביעת נזיקין. רק כאשר מגישות תלונות השווא תלמדנה שהן עלולות להיתבע, לשלם פיצויים ולשאת באחריות על מעשיהן תיפסק תופעה מכוערת ופסולה זו. והפוך כמובן.

מדריך שכתב אחד האבות:

שינוי עילת סגירת תיק במשטרה ל'חוסר אשמה"

פסקי דין בנושא תלונות שווא

כבוד השופטת  הילה מלר-שלו, ה"ט 2378-11-19, פסק הדין עוסק רק בקביעת סכום הפיצוי על התנהלות האם, מיום 30.08.2021.

 

כאן יש להלך במשנה זהירות; שהרי ערכאת המשפחה, כהורתם של קטינים, תכליתה לספק להם הגנה; וברי, כי ככל וקיימת סכנה לשלומם – יש מקום לעודד הגשת הליכים בעניינם; מנגד, ככל ומתברר, כי לא כך הדבר, אזי הפגיעה בשלומם היא דווקא על דרך הגשת אותם הליכים העוטים כסות לכאורית של הגנה; וברי כי מצבים מעין אלה יש למגר.

 

בנסיבות אלה, תוך שהבאתי בחשבון את כל הנדרש, הן נורמטיבית, הן נסיבתית (הכל כמפורט בהרחבה לעיל) מצאתי באיזון הנדרש לחייב את האם בתשלום סך של 20,000 ₪ הוצאות משפט לידי האב תוך 30 יום מהיום; כן מצאתי לחייב את האם בתשלום סך של 7,500 ₪ לידי האב בגין החלק היחסי בהוצאות חווה"ד המומחה תוך 30 יום מהיום; לצד זאת מצאתי לחייב את האם בתשלום סך נוסף של 15,000 ₪ אשר ישולמו ב-24 תשלומים שווים ע"י האם ישירות לחשבון חסכון שייפתח על-ידי האב לטובת הקטינים; חשבון המיועד לצרכיהם, בהתאם לשיקול דעתו של האב בלבד – הן ביחס לטיב ההוצאות, לרבות הוצאות שבמישור היחסים שבינו לבין הקטינים לחיזוק הקשר, הן ביחס למועדן

פסק הדין בה"ט 2378-11-19

כבוד הדיינים יצחק רפפורט, צבי בוקשפן, והרב אוריאל אליהו, תיק 1289797/5, דעת מיעוט מורחבת של כבוד הרב הדיין אליהו על נושא צווי ההגנה ותלונות השווא בקרב הורים גרושים וכיצד על בתי הדין להתייחס לנושא, מיום 05.05.2021.

מרשים לקרוא את דבריו של הדיין אוריאל.

הרחקת ילד מאביו או מאמו הינה צעד קיצוני מאד, צעד אלים המהווה התעללות של ממש הן בקטין והן באביו או אמו, צעד כזה בהכרח פוגע בשלומו הנפשי של הקטין.

 

לצערנו הרב, כיום, תלונות על אלימות הפכו לכלי רב עוצמה בסכסוכי גירושין בכלל, ובסוגיית החזקת הילדים בפרט, בעיקר מהצד הנשי של המאבק, דבר המקטין מאד את האמינות שיש לייחס לטענה כטענה מצד עצמה, בפרט שלרוב מדובר על מילה כנגד מילה, כאשר לטוען לאלימות ישנם רווחים גדולים שירוויח אם יקבלו את טענתו, דבר המקטין עוד יותר את אמינות המתלונן או המתלוננת

 

יתירה מזאת, לו הייתה ענישה אמיתית על תלונות וטענות שווא, ענישה שהייתה מרתיעה את הטוענים בשקר, או אז ניתן היה לתת משקל גדול יותר לטענות, אך, לאור הנחיית 2.5 של פרקליטת המדינה לשעבר, שלא לחקור ולהגיש כתבי אישום כנגד מתלונני ומתלוננות שווא, גם אם הוכח שהתלונה הייתה תלונת שווא, הרי שאין שום סיבה שלא לנקוט בכלי תלונות השווא שהינו כלי רב עוצמה ויעיל בסכסוכי גירושין, אמנם הנחייה זו עודכנה זה מכבר, אך, עדיין, כמעט שאין טיפול משטרתי או משפטי בתלונות השווא, ובוודאי שאין הרתעה אמיתית ויעילה בפני מתלונני ומתלוננות שווא.

פסק הדין בתיק 1289797/5

 

כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 51455-03-17, תובענת נזיקין ובגינה הטלת סך של 150,000 ש"ח פיצויים ועוד 30,000 ש"ח הוצאות משפט על אם שטענה שבעלה לשעבר ביצע עבירות מין בבנם וכך גרמה לניכור מוחלט של הילד כלפי אביו, מיום 05.04.2020.

מדובר במקרה עצוב. האם הגישה למשטרה שתי תלונות נגד האב ושתיהן נסגרו מחוסר ראיות (כאשר מדובר בתלונת שווא חשוב מאוד לדאוג שהיא תיסגר תחת "חוסר אשמה" !). האב טען, כי מדובר בחלק ממסע מתמשך שהאם מנהלת נגדו ואשר הוביל לניכור קשה מצד בנם (כיום בן 12) המסרב לפגוש אותו. האם טענה, כי סגירת התיק מחוסר ראיות לא ניקתה את האב מחשד וכי היא ניסתה לשכנע את הבן להיות בקשר עם האב.

החשיבות בפסק הדין היא שבית המשפט קובע שיש להחמיר בפיצוי המוטל על הורים הגורמים לניכור שכזה ושעושים שימוש בתלונות שווא לשם פגיעה בהורה האחר. 

 

לטעמי, פסיקת עשרות אלפי ₪ ברף הנמוך, אין בה להרתיע הורים מנכרים, כשחלקם רואה עצמו שרוי ב"מלחמת קודש" ושום דבר שתראה ותוכיח לא ישכנעו כי ההורה האחר אינו "דמוני".

 

צריך להבין כי למעשה מדובר בעשיה אחת, בדרגות חומרה משתנות של הנתבעת. לא דומה בין זה שאינו טורח לעודד חידוש קשר לנתבעת כאן, אשר הגישה תלונות שווא, פנתה לגורמים נוספים אף התמידה שנים בחתירה לניכור, בהחמירה צעדיה מעת לעת.

 

בנוסף, בחלק העיוני של פסק הדין, כבוד השופט ארז השני מפרט ומסביר באריכות נושאים כאובים אלו (תלונות שווא וניכור הורי) ונותן לכל אנשי המקצוע 'הדרכה' למקרים דומים בעתיד.  

את האב ייצג עו"ד אסי סגל.

תלה"מ 51455-03-17

כבוד השופט זגורי, ה"ט 47671-11-19, בפסק דין ארוך העוסק בשאלה כיצד אמור בית המשפט לנהוג כאשר מוכח לפניו כי אמם של שני ילדים צעירים מגישה תלונות שווא במשטרה ובקשות כוזבות לצווי הגנה ובהן טענות לפגיעות מיניות מצד המשיבה עד כדי פדופיליה ואלימות פיסית מצד האב ? 

 

אני עושה שימוש בסמכותי לפי סעיף לחוק למניעת אלימות במשפחה לעיל ומשית על האם היא המבקשת חיוב שיפוטי לפצות את המשיבה בסך 50,000 ש"ח ואת האב בסך 25,000 ₪ וזאת בתוך 14 יום מהיום. אני מחייב את האם בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 5000

 

אני מורה על המצאת פסק הדין לפרקליטות מחוז צפון שתשקול מתן היתר לחקירה מתאימה בהתאם להנחיה 2.5 . להנחיות פרקליט המדינה בדבר "מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד" ובפרט הוראת סעיפים 7-9 שבה ) עדכון אחרון: י"א באדר ב' התשע"ו, 12 21/3/2016.

 

לאחר בדיקה, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק ולא להגיש תלונה כנגד האם.

פסק הדין המלא בה"ט 47671-11-19

כבוד השופט שלמה אלבז, תמ"ש 45282-03-15, מיום 25.07.2017.

כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 16092-14-16, קנס כספי בסך 40,000 לאשה אשר הגישה תלונת שווא כנגד האבא במסגרת הליך גירושין בהתבסס על חוק איסור לשון הרע,  מיום 02.02.2017.

כבוד השופט שקד קיבל את עמדת ב"כ האב עו"ד רון לוינטל שהתלונה הראשונה היתה תלונת שווא (את התלונה השנייה לא הצליחו להוכיח). מדובר על תלונות לתקיפה פיזית. האישה לא הסכימה להתנצל על מעשיה. כבוד השופט שקד ציין שיש כאן ניצול של המשטרה לרעה. שימו לב לסעיפים 8-10 בפסק הדין.

פסק הדין תמ"ש 16092-04-16

חוות דעת של ד"ר יואב מזא"ה ופרופ' אבי שגיא-שוורץ: האם יש בהגשת תלונת שווא בגין פגיעה מינית בילד/ה כנגד ההורה האחר כדי להשפיע על שאלת המשמורת, והאם יש בתלונה כזו כדי לגבור על חזקת הגיל הרך? 

לאחר בחינת המשמעות המעשית של משמורת – במקרים בהם אחד ההורים רוצה לחבל בקשר של ההורה האחר עם הילד, מושג המשמורת מאפשר להורה הפוגעני למנוע את הקשר של ההורה האחר עם הילד.

ההסבר של חזקת הגיל הרך והתנאים לה – השיקול המנחה תמיד יהיה טובת הילד, ולכך נועדה הסיפא של החזקה לפיה היא תינתן לאם אך ורק "אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

בהמשך מציינים הכותבים

נבחנת מידת הפגיעה הנגרמת לילדים כתוצאה מתלונות שווא שנושאה פגיעה בילד עצמו – קונפליקט נאמנויות הגובה מחירים רגשיים משמעותיים בטווח הקצר והארוך שנובעים מההכרח לתמוך ולבחור בהורה הפוגעני, ולהתייחס להורה המיטיב כהורה פוגעני.

ולבסוף נבחנת יכולתו של ההורה מגיש תלונת השווא לדאוג לטובת הילד – והמסקנה היא שהורה כזה, שאינו מסוגל להבחין בין רגשותיו השליליים כלפי ההורה האחר לצרכי הילד, מבטא למעשה בתלונת השווא את חוסר יכולתו לדאוג לילד במקרים בהם צרכי הילד סותרים את צרכיו שלו. כלומר הורה המגיש תלונת שווא כנגד ההורה האחר שנושאה הוא פגיעה בילד מעלה חשש כבד בדבר יכולתו והתאמתו לקבל משמורת על הילד.

חוות דעת של ד"ר יואב מזא"ה ופרופ' אבי שגיא-שוורץ: האם יש בהגשת תלונת שווא בגין פגיעה מינית בילד/ה כנגד ההורה האחר כדי להשפיע על שאלת המשמורת, והאם יש בתלונה כזו כדי לגבור על חזקת הגיל הרך?

ד"ר יואב מזא"ה: תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה. 30.03.2016.

פסק דין בו נקבעו לאמא אשר הגישה תלונת שווא הוצאות בסך 10,000 ש"ח. האב עדכן אותנו שהוא קיבל תשובה מפרקליטות מחוז חיפה על שינוי עילת סגירת תיק מחוסר ראיות ל- חוסר אשמה פלילית.

תמ"ש 22857-01-13, פסק דין של כבוד השופט נחשון פישר: אישה תשלם 40 אלף שקל בגין תלונת שווא. הגיע הזמן! נקווה שזה ירתיע את כל התלונות שווא למיניהן כך שהתלונות המוצדקות באמת יטופלו עד תום.

פסד דין של כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 38843-10-13 (לא פורסם) דן במקרה בו האם לא בוחלת מלהגיד כל דבר על האב על מנת שזה לא יראה את ילדתם המשותפת. מתאריך 09.01.2014.

מכונת האמת גילתה האם בדתה את אלימות הבעל.

תלונות שווא

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!