תלונות שווא הורים גרושים

גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים

תלונות שווא הורים גרושים

תלונות שווא הורים גרושים: הגשת תלונת שווא היא אחת התופעות המכוערות והבזויות בהליכי גירושין.

תלונות שווא הורים גרושים

לרוב מדובר בתלונות אשר מגישות אימהות כנגד אבי ילדיהן, בחלק מהמקרים בהדרכת עורך דינן, וזאת כדי לקדם את ענייניהן בהליכים המשפטיים בפרט בסוגיית משמורת וחלוקת זמני השהות.

כאשר מוגשת תלונה, נפתח תיק חקירה פלילי ולא פעם האב מורחק מביתו ומילדיו עוד לפני הבירור.

אך גם אם האב לא מורחק מביתו, היחס כלפיו משתנה, אם בבית המשפט או בבית הדין, אם בלשכת הרווחה, מאחר והחשד נשאר, ללא קשר לתוצאות החקירה.

לעיתים האב עובר משפט ציבורי על ידי משפחתו, סביבתו החברתית, מקום העבודה שלו, והדבר מהווה פגיעה אנושה וקשה בחייו גם כאשר שמו מזוכה לאחר מכן מכל תלונה.

מרבית התלונות נועדות לייצר להורה האחר דימוי כוזב של הורה אלים ופוגע. לעיתים נראה כי אמהות מנסות לייצר לאבות דימוי אלים גם בבקשות לצאת למקלט לנשים מוכות או בהפניה למרכז לאלימות במשפחה כשהדבר אינו נתמך במציאות ואין לו כל שחר.

זוהי תמצית תלונת השווא – למדר, לערער, לפגוע בביטחון ולנטרל את ההורה האחר מיכולתו לתפקד כאדם, איש משפחה ואף לפגוע בפרנסתו.

כמובן שיש גם מקרים בהם מגיש תלונת השווא הוא האב.

חשוב לציין: אין ספק שישנם מקרים בהם התלונה היא אמיתית ואף הכרחית, לצערנו לא חסרים מקרים שכאלו, אך לתופעה שלילית זו של תלונות השווא יש השפעה גם על התייחסות המערכת במקרים של אלימות ממשית שיש לטפל בה.

תלונות שווא

המלצה: לתעד! אם יש צל של חשש שיעשה שימוש בתלונת שווא חשוב לתעד! לצלם ולהקליט כל מפגש ושיחה. לא תמיד יהיה שימוש בתיעוד, אך כבר היו מקרים בהם הקלטה ותיעוד הצילו מכתב אישום כבד שיש בו תכני שווא.

זכרו שבמקרה והוגשה תלונת שווא אחת, ההסתברות להגשת תלונות שווא נוספות היא גבוהה במידה רבה.

אל תהיו אדישים לכך ואל תמנעו מלהתייחס לתלונת שווא באופן אקטיבי ומיידי. באשר לחשיבות התיעוד יש גם לזכור שהתיעוד הוא דו צדדי. לא פעם יעשה ניסיון לגרור את האב באמצעות פרובוקציות לאיבוד עשתונות כדי שהתיעוד ישמש כנשק בהליך המשפטי.

נהגו בשיקול דעת, והיזהרו גם במילים, כאילו אתם מוקלטים ומצולמים כל העת. ניתן אף לראות כי ילדים נשלחים לערער את ההורה, להפקיע את סמכותו ואז לצלמו או להקליטו כדי שיעשה בכך שימוש בבימ"ש. לפיכך, היו זהירים וערניים לשימוש שנעשה בילדיכם בהקשר זה.

תלונות שווא – כלי בידי עורכי הדין למשפחה

לצער כל הנוגעים בדבר, ישנם עורכי דין אשר עושים שימוש נבזי בתלונות השווא וממליצים לאם להגיש תלונות במשטרה, בעיקר תלונות על אלימות.

במרבית המקרים התלונות מוגשות ללא כל ראיה או הוכחה וללא כל בסיס, כדי להכתים את שמו של האב על לא עוול בכפו, להרחיקו מהבית ומהילדים, ולגרום לו לאבד את בטחונו העצמי ומעורבותו בחיי הילדים ולעיתים להתנהל שלא כבימים ימימה.

כל אלו מאפשרים לאם ולעורך דינה לצבור "יתרון" משפטי מהותי, מכריע, בעיקר בניסיון למנוע מהאב משמורת משותפת או חלוקת זמני שהות רחבה עם הילדים.

בנוסף, לאורך השנים השמועה על 'היעילות' של הגשת תלונת שווא עברה מפה לאוזן בפייסבוק וברשתות החברתיות.

מדוע התופעה ממשיכה?

כיום, גם כאשר הוכח במשטרה או בבית המשפט שמדובר בתלונת שווא, אין מיצוי דין עם מגישת התלונה: אין כל ענישה על מעשה חמור ושפל זה, וכפועל יוצא אין תהליך למידה של הציבור הנובע מענישה עקבית וחד משמעית. מאחר ואין סיכון, השימוש בתלונות השווא בזמן גירושים הפך לדבר שבשגרה.

תקנה 2.5

בעבר, היו שטענו שהנחיית פרקליט המדינה מס' 2.5 מונעת הגשת תביעות כנגד נשים המגישות תלונות שווא. על פי ההנחיה המקורית, לא ינקטו אמצעים כנגד מגישת תלונת שווא כדי שנשים לא תחשושנה להגיש תלונות אמיתיות. בתאריך 23/03/2016 עודכנה ההנחיה, אך בשטח דבר לא השתנה.

משטרת ישראל

מה עושה משטרת ישראל בעקבות עדכון הנחיה 2.5? לא הרבה. 

למשטרה נוהל משנת 2011 אשר לא השתנה בעקבות הנחיית הפרקליטות בשנת 2016. פנינו למשטרה בבקשה להוציא נוהל חדש, עדכני. לטענתם, הם הפיצו לחוקרים את ההנחיה המעודכנת ולכן אין צורך להוציא נוהל חדש.

למרות ההנחיה המעודכנת, למיטב ידיעתנו, משטרת ישראל לא הגישה מאז פרסומה כתב אישום כנגד אימהות שהגישו תלונות שווא. היחס לנשים שונה מהותית מהיחס לגברים, ומאחר ואין ענישה, תלונות שווא מוגשות פשוט כי "אין מה להפסיד".

תביעה אזרחית בגין "תלונת שווא"

במקרים בהם יש הוכחה שהתלונה הייתה שקרית, מטעם המשטרה (סגירת התיק מחוסר אשמה) ו/או בית המשפט לענייני משפחה, האב יכול להגיש תביעת נזיקין כנגד האם. רצוי לעשות זאת באמצעות עו"ד עם ניסיון בתחום.

נתונים מספריים על תופעת תלונות השווא

אין נתונים רשמיים לנושא תלונות השווא. המשטרה, על פי טענתה שלה בכנסת, אינה דואגת לתיעוד ורישום. בנתונים שכן נרשמים אין אבחנה מגדרית, ולאור מורכבות ושונות המקרים, קשה עד בלתי אפשרי להסיק מסקנות.

ניסיונות למגר את התופעה, ולהעלות אותה למודעות, נתקלו לאורך השנים בהתנגדות עזה של ארגוני הנשים שטוענים שאין נתונים מספריים ומנצלים טיעון זה כהוכחה שהתופעה לא קיימת, וגם אם כן, היא שולית וזניחה ולכן אין צורך לדון בה.

המציאות היום יומית מראה אחרת, וגם לא מעט מחקרים עדכניים וספרות שנכתבת בנושא.

שינוי עילת סגירה

תלונות נסגרות בד"כ מחוסר עניין לציבור, אך לא נמחקות מהרישום המשטרתי, ועלולות להמשיך ולהשפיע על הנילון גם בעתיד. 

כאשר אכן מדובר על תלונת שווא ותיק החקירה נסגר מכל עילה שאינה זיכוי מלא, דהיינו "לא נמצאה אשמה פלילית במעשיך", חשוב וקריטי להגיש בקשה לשינוי עילת סגירת התיק ל – "חוסר אשמה" על מנת להביא למחיקה מוחלטת של התיק.

מומלץ לעשות זאת בעזרת עורך הדין הבקיא בתחום מאחר וקשה יהיה לשנות את ההחלטה במקרה של דחיית הבקשה.

מה ניתן לעשות למיגור התופעה?

תפקיד נפגעי תלונות השווא

לנפגעי תלונות השווא תפקיד חשוב במניעתן!

אבות רבים אשר הוגשה נגדם תלונות שווא עוברים סבל רב. למרות זאת, גם במקרים בהם ברור שניתן להוכיח שמדובר בתלונת שווא, אבות לא מגישים תלונה נגדית במשטרה ו/או תביעת נזיקין.

רק כאשר מגישות תלונות השווא תלמדנה שהן עלולות להיתבע, לשלם פיצויים ולשאת באחריות על מעשיהן תיפסק תופעה מכוערת ופסולה זו. והפוך כמובן.

מדריך שכתב אחד האבות:

שינוי עילת סגירת תיק במשטרה ל'חוסר אשמה"

השר אוחנה – מדיניות חדשה לצמצום תופעת תלונות השווא (מאי 2021)

כיום, אפריל 2022, ניתן כבר לרשום שפעילות זו לא הצליחה. השר הוחלף ודבר לא השתנה. אבל ניסינו.

בתאריך 21.09.2020 נערכה פגישת זום עם כבוד השר אוחנה, בה השתתפו בכירי משטרת ישראל ונציגי המשטרה בנושא תופעת הגשת תלונות השווא, נציגי פרקליטות המדינה, עורכי דין למשפחה, ואנוכי, יוזם הפרויקט והפגישה.

בתחילת הדרך פניתי בשם העמותה למשטרת ישראל. קיבלנו תשובת 'מריחה' רגילה. בשלב השני, ביקשתי ממספר עורכי דין למשפחה לפנות לשר אוחנה בנושא. לשמחתי היו 12 אמיצים (בעיקר אמיצות) שהסכימו ושלחו: עו"ד רחלי אייבס, עו"ד הילה בורנשטיין, עו"ד איריס גרבר, עו"ד יעל גיל, עורכות הדין ג'ני סטפנוב וגלית בס ויצמן, עו"ד כנרת זמור פרנקו, עו"ד דפנה לביא, עו"ד דורית ענבר סברדליק, עו"ד איימי בוני, עו"ד אברהם קורחוב ועו"ד אייל גבע.

הנושא סוקר באתר כלכליסט.

תשובות מלשכת השר לא התקבלו, דבר לא התקדם, ולכן היה צורך להתעקש ולהגיע ישירות לשר על מנת לתאם פגישה, ואכן, כך היה. לעיתים שווה להתעקש.

תוצאות הפגישה:

בפגישה, 'מהצד שלנו', השתתפו עו"ד איימי בוני ואביחי ויצמן. בסיום הפגישה הארוכה השר סיכם את הפגישה במספר הנחיות:

1. אחד הנושאים החשובים שיצא מהפגישה הוא פניה של השר אוחנה להנהלת בתי המשפט בבקשה לשיתוף פעולה למיגור התופעה הנלוזה של הגשת תלונות שווא בקרב הורים גרושים.

לשמחתנו, הנהלת בתי המשפט קיבלה את בקשת השר, והנחיה בנושא הועברה לכל נשיאי בתי המשפט. מעכשיו, לכל שופט האפשרות להעביר את התיק למשטרה לבחינתה. בפועל, כיום (2024) ניתן להגיד שגם דרך זו נכשלה. השופטים בחרו שלא לפעול.

2. כמו בנושאים אחרים, ניתן להגיש גם תלונות בנושא זה למשטרה באופן מקוון.

3. ההבנה שלמרות שלא ניתן להציג נתונים מדוייקים לנושא (סעיף 4 במכתב התשובה מלשכת השר) – "הרי שלא ניתן לקבוע כי סגירתו של תיק אלמ"ב משמעה כי הוגשה בו תלונת שווא, ולכן, כאמור, קשה לקבוע אומדן מדויק של היקף המקרים, וממילא לפרסם נתונים אודותיו" – (תשובה שאנחנו כמובן מסכימים איתה), המשטרה מכירה בתופעה וסוף סוף פועלת למגרה!

4. יהיה פרסום של תיקים ספציפיים. המטרה היא כמובן הרתעה שהנה כה חשובה במניעת הישנות התופעה. לצערנו לא בוצע.

5. בדיון הסביר השר אוחנה שמיגור תופעת תלונות השווא יפעל גם לטובת כל אותן מתלוננות אמת. צודק כמובן.

תלונות שווא הורים גרושים

פסקי דין בנושא תלונות שווא הורים גרושים

כבוד השופט טל פפרני, תלה"מ 7246-04-22, חלוקת זמני שהות כאשר האם מגישה תלונות רבות על אלימות של האב כלפי הילדים, מיום 03.03.2024.

האם יש לנו שיא אולימפי חדש בהגשת תלונות שווא?

לאם יש קשיים. רשום לנו שהייתה מטופלת ואושפזה בבית חולים במחלקה פסיכיאטרית. אין בזה שום בושה או בעיה כמובן. אך ההתנהלות שלה מאוד בעייתית. מגישה המון תלונות שווא כנגד האב על אלימות כלפי הילדים. הבעיה היא עם הנזק לילדים ומכך שכבוד השופט פפרני  לא חותך דברים, אלא נותן להם להימרח. נותן לאם הזדמנות אחר הזדמנות. יש שיגידו יותר מידי הזדמנויות. שהוא פשוט מהמר על שלומם של הילדים. זוהי אחת מהרעות החולות של מערכת המשפט, איטיות בתגובות והתנהלות איטית שבסוף פוגעת בילדים.

בהתאם להמלצה המיושנת של העו"ס, שכבודו מקבל במקום להסביר שהיא שגויה, נקבע, כהחלטה זמנית, שהילדים יגורו אצל האב ולאם יהיו איתם זמני שהות (תקין לחלוטין) וגם להעביר את המשמורת לאב – מיושן ושגוי!

אם בהתאם לפסק הדין של כבוד השופט שוחט ובראייה של טובת הילד לא משתמשים יותר במונח משמורת, אז פשוט לא משתמשים. בכל התיקים מלבד תיקים של שלילת אפוטרופסות.

התיק הגיע למחוזי (סילמן) ונדחה, והגיע גם לעליון (בע"מ  3720/24) ונדחה. בעליון נרשם לנו: "להשלמת התמונה אציין כי ביום 8.5.2024, ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה להאריך את תוקפה של ההחלטה המקורית, עד למתן החלטה אחרת".

החלטה בתיק תלה"מ 7246-04-22

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז, תיק 1312088/7, בהעדר אינדיקציה לכך, חובת ההוכחה לטענה לפגיעה מינית בקטין, מוטלת על ההורה הטוען כך, מיום 07.09.2023.

החשוב בהחלטה זו היא הגישה. כך אמור להיות. חבל שכבוד הרב אושינסקי די בודד בבתי הדין הרבניים בנושא.

החלטה בתיק 1312088/7

כב' השופטת לורן אקוקה, ה"ט 34490-06-23, דחיית בקשת האם לצו הגנה, מיום 15.06.2023

לאור זאת שהתנהגות הילדה הקטנה השתנתה, האם מבקשת לקבל צו הגנה נגד האב ואמו עד לחקירת המשטרה…האב מסביר שהקטינה החלה בהליך של גמילה מטיטולים הגם שאין היא בשלה לכך מפאת גילה ואפשר גם כי הריונה של המבקשת עצמו משפיע על הקטינה.

כבודה מסבירה שראוי וחשוב לבדוק את השינוי בהתנהגות הילדה, אך אין שום סיבה לצו הגנה. ורומזת שבין ההורים יש עדיין ויכוח על נושא חלוקת זמני השהות.

פסק הדין בה"ט 34490-06-23 

כב' השופטת סגלית אופק, ה"ט 70429-05-23, ביטול צו ההגנה והטלת הוצאות על האם, מיום 02.06.2023.

האישה הגישה בקשה לצו הגנה מהגבר, ופרטה שלל מעשי אלימות מילולית ופיזית, וגם איומים לרצח.

כבוד השופטת אופק הופכת במסגרת עבודתה "לבלשית", בודקת לעומק את הטענות, ומסבירה מדוע היא לא מאמינה לאם. כל הכבוד! צריך לכך אומץ, למרות שכיום השופטים כבר מודעים לתופעת תלונות השווא בקרב הורים גרושים.

המשפט החשוב בפסק הדין מופיע בסעיף 18:  "נהיר כי הבקשה לצו הגנה היא בקשה טקטית, שנועדה להשיג יתרונות דיוניים, שהרי המשמעות של סידור גט מאליה כרוכה בסיום ההסכמה לחלוקת השימוש בדירה, והמבקשת מנסה, כך נראה, להרוויח זמן להמצא בדירה ללא צורך לחלוקת השימוש בה, בזמן שהצדדים צריכים לפעול למכר עצמאי" הופה! השופטת רושמת מה ששופטים רבים מפחדים לרשום "בקשה טקטית, שנועדה להשיג יתרונות דיוניים"!!

פסק הדין בה"ט 70429-05-23

כב' השופט נחשון פישר, תלה"מ 51953-04-19, דחיית תביעת הנזיקין של האב עקב הגשת תלונות שווא, מיום 08.02.2023.

האב הגיש תביעת נזיקין כנגד הגרושה בגין הגשת מספר תלונות שווא. כבוד השופט פישר דוחה את עמדתו, קובע שלא הוכח שאלו תלונות שווא, אך מסביר בפסק הדין (סעיפים 38-40) על הפסיקה בנושא.

הסעיף המצחיק בפסק הדין: סעיף 23.

פסק הדין בתלה"מ 51953-04-19

כבוד השופטת, סגנית הנשיא אביבית נחמיאס, תלה"מ 3637-05-21, בקשת האב להורות על הוצאת קטינים ממקלט בו שוהים האם והקטינים, ולהעברתם אליו, מיום 28.12.2022.

נשאלת השאלה האם האישה נכנסה למקלט לנשים מוכות בצדק כי האב מסוכן לילדים או כחלק מהטקטיקה בתיק למדר את האב מילדיו? בקבוצת הפייסבוק שלנו כתב אחד מעורכי הדין הסבר מעניין: בעיקר במגזר החרדי בו להתגרש זה "בעייתי" / "מביש" יש יחסית יותר מקרים שכאלו, כי האם צריכה להראות שהיתה סיבה למעשיה. לפרידה.

האם לוח הזמנים הגיוני? האם בית המשפט סלחן מידי כלפי האם למרות התנהלותה? האם מדובר על ניכור הורי?

החלטה בתיק תלה"מ 3637-05-21

כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, ה"ט 4358-03-23, דחיית בקשת האם לצו הגנה, מיום 15.03.2023.

האם מתקשה לקבל את ההמלצות להרחבת זמני השהות בין הילדים לאב, ומגישה צו הגנה כנגד האב.

כבודה דואגת לבדיקה מעמיקה של העובדות, בכל זאת יש כאן טענה וחשש לאלימות של האב כנגד הילדים, וקובעת שלא לקבל את צו ההגנה. סכום ההוצאות נמוך ולא ראוי.

הסעיף החשוב בפסק דין הוא סעיף 53.

החלטה בתיק ה"ט 4358-03-23 

כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, תלה"מ 13534-11-22, קביעת חלוקת זמני השהות לאור טענת האם למסוכנות האב, מיום 01.03.2023.

עוד מקרה עצוב ומכעיס בו האם מנסה לנתק את האב מהילדים. אם לפני 15 ו 10 שנים ההחלטה במקרים כאלו היתה ידועה מראש – קבלה אוט' של טענות האם וקביעת זמני שהות מצומצמים לאב עם הילדים – הרי כיום, רק בחלק מהמקרים כי צריך גם מזל בחיים – אנשי המקצוע והשופט מבינים שקיימת תופעה נפוצה של הגשת תלונות שווא (לעיתים בהדרכת עורך הדין) ובחלק מהמקרים מזהים זאת, רושמים זאת ללא חשש ומורא, ובכך מצילים את הילדים והקשר שלהם עם האב.

אז מאוד עצוב מה שעבר האב, הקושי הנפשי, החששות מה יהיה, זמני שהות מאוד מצומצמים, אך למזלו בתיק זה היו אנשי מקצוע טובים ושופטת שמבינה עניין, והוא וילדיו ניצלו.

בסופו של יום נקבע שאין שום מסוכנות במעשי האב, נקבעה הגדרה הורית של "אחריות הורית משותפת" כמקובל כיום, וזמני השהות הם 8/6 סטנדרטי, ובעוד חודשיים יבחנו האם לעבור לזמני שהות שווים של 7/7.

וכן, לא נתעלם ולא נשכח שיש גם המון מקרים של אלימות משפחתית.

הדבר היחיד שצורם בהחלטה הוא סכום ההוצאות הכה נמוך על מעשים שכאלו מצד האם.

החלטה בתיק תלה"מ 13534-11-22

כבוד השופטת אורית בן דור ליבל, ה"ט 35272-09-21, בקשת האם לחידוש צו הגנה עקב אלימות הבעל, מיום 07.11.2021.

המבקשת טוענת לאירועים קודמים בהם הפעיל המשיב אלימות כלפיה. אין חולק כי המבקשת לא התלוננה למשטרת ישראל בגין אותם אירועים, לא עתרה בקשר אליהם בבקשה לבית המשפט, והיא אף לא פירטה אימתי אירעו. המשיב הכחיש את הנטען.

בנסיבות העניין ולאור כל העובדות שלפני, עת התרשמתי כי המבקשת כלל אינה חוששת מהמשיב, משלא הוכחו טענותיה בדבר האירוע הנטען הנוכחי ובדבר אירועים אלימים קודמים, ומשאין מטרתו של הצו לפי חוק זה עונשית אלא הגנתית, סבורתני כי יש ליתן לטענות אלה של המבקשת משקל נמוך ועל כן אין בידי לקבל את טענתה לפי המשיב מהווה סכנה גופנית ממשית כלפיה.

אם כך, טענות האם לא התקבלו, נמצאו לא אמינות, וצו ההגנה לא חודש.

פסק הדין בה"ט 35272-09-21

כבוד הדיינים הרב אברהם מאיר שלוש, הרב אפרים בוגרד והרב בן ציון טופיק, תיק 1178140/6, האישה הפסידה את כתובתה עקב הגשת תלונות שווא כנגד האב, מיום 12.10.2021.

הדיינים מסבירים יפה ובאריכות מדוע במקרים בהם האישה מגישה תלונות שווא במשטרה כנגד הגבר היא תפסיד את כתובתה.

וכיון שתופעה זאת של הגשת תלונות שווא רווחת, בית הדין יתייחס לנושא כאוב זה:

הגשת תלונת שווא היא אחת התופעות המכוערות בהליכי גירושין, לעתים נעשות על ידי עצת עורך הדין, עצת אחיתופל. תמצית תלונת השווא – למדר, לערר, לפגוע בביטחון ולנטרל את נושא התלונה מיכולתו לתפקד כאדם, איש משפחה ואף לפגוע בפרנסתו. האדם מורחק מביתו מילדיו עוד לפני הבירור בנושא. לעתים עובר נשוא התלונה משפט ציבורי על ידי משפחתו, סביבתו החברתית, מקום עבודתו, ובית הדין נוכח בכמה מקרים שנדונו בפניו שהדבר היווה פגיעה אנושה וקשה בחייו, גם כאשר שמו מזוכה לאחר מכן.

נוסף לכל זה, תלונת שווא פוגעת ציבורית בכאלו שתלונתם אמיתית וכנה ויש חשש לשלומם, שהאמונים על שמירת החוק והסדר מראש לעתים מתייחסים בקהות חושים בתלונות על אלימות, ושלא באשמתם כיון שחווים בעבודתם תלונות שווא מרובות, כמשל הידוע על הרועה הקורא "זאב!" "זאב!".

נראה שבנושא זה הדיינים יותר אמיצים ויותר מחוברים לשטח מאשר שופטי בתי המשפט למשפחה.

פסק הדין בתיק 1178140/6 ראו באותו נושא גם תיק 1224675/4

כבוד השופטת הילה מלר-שלו, ה"ט 2378-11-19, פסק הדין עוסק רק בקביעת סכום הפיצוי על התנהלות האם, מיום 30.08.2021.

כאן יש להלך במשנה זהירות; שהרי ערכאת המשפחה, כהורתם של קטינים, תכליתה לספק להם הגנה; וברי, כי ככל וקיימת סכנה לשלומם – יש מקום לעודד הגשת הליכים בעניינם; מנגד, ככל ומתברר, כי לא כך הדבר, אזי הפגיעה בשלומם היא דווקא על דרך הגשת אותם הליכים העוטים כסות לכאורית של הגנה; וברי כי מצבים מעין אלה יש למגר.

בנסיבות אלה, תוך שהבאתי בחשבון את כל הנדרש, הן נורמטיבית, הן נסיבתית (הכל כמפורט בהרחבה לעיל) מצאתי באיזון הנדרש לחייב את האם בתשלום סך של 20,000 ₪ הוצאות משפט לידי האב תוך 30 יום מהיום; כן מצאתי לחייב את האם בתשלום סך של 7,500 ₪ לידי האב בגין החלק היחסי בהוצאות חווה"ד המומחה תוך 30 יום מהיום; לצד זאת מצאתי לחייב את האם בתשלום סך נוסף של 15,000 ₪ אשר ישולמו ב-24 תשלומים שווים ע"י האם ישירות לחשבון חסכון שייפתח על-ידי האב לטובת הקטינים; חשבון המיועד לצרכיהם, בהתאם לשיקול דעתו של האב בלבד – הן ביחס לטיב ההוצאות, לרבות הוצאות שבמישור היחסים שבינו לבין הקטינים לחיזוק הקשר, הן ביחס למועדן

פסק הדין בה"ט 2378-11-19

כבוד הדיינים יצחק רפפורט, צבי בוקשפן, והרב אוריאל אליהו, תיק 1289797/5, דעת מיעוט מורחבת של כבוד הרב הדיין אליהו על נושא צווי ההגנה ותלונות השווא בקרב הורים גרושים וכיצד על בתי הדין להתייחס לנושא, מיום 05.05.2021.

מרשים לקרוא את דבריו של הדיין אוריאל.

הרחקת ילד מאביו או מאמו הינה צעד קיצוני מאד, צעד אלים המהווה התעללות של ממש הן בקטין והן באביו או אמו, צעד כזה בהכרח פוגע בשלומו הנפשי של הקטין.

לצערנו הרב, כיום, תלונות על אלימות הפכו לכלי רב עוצמה בסכסוכי גירושין בכלל, ובסוגיית החזקת הילדים בפרט, בעיקר מהצד הנשי של המאבק, דבר המקטין מאד את האמינות שיש לייחס לטענה כטענה מצד עצמה, בפרט שלרוב מדובר על מילה כנגד מילה, כאשר לטוען לאלימות ישנם רווחים גדולים שירוויח אם יקבלו את טענתו, דבר המקטין עוד יותר את אמינות המתלונן או המתלוננת

יתירה מזאת, לו הייתה ענישה אמיתית על תלונות וטענות שווא, ענישה שהייתה מרתיעה את הטוענים בשקר, או אז ניתן היה לתת משקל גדול יותר לטענות, אך, לאור הנחיית 2.5 של פרקליטת המדינה לשעבר, שלא לחקור ולהגיש כתבי אישום כנגד מתלונני ומתלוננות שווא, גם אם הוכח שהתלונה הייתה תלונת שווא, הרי שאין שום סיבה שלא לנקוט בכלי תלונות השווא שהינו כלי רב עוצמה ויעיל בסכסוכי גירושין, אמנם הנחייה זו עודכנה זה מכבר, אך, עדיין, כמעט שאין טיפול משטרתי או משפטי בתלונות השווא, ובוודאי שאין הרתעה אמיתית ויעילה בפני מתלונני ומתלוננות שווא.

פסק הדין בתיק 1289797/5

כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 51455-03-17, תובענת נזיקין ובגינה הטלת סך של 150,000 ש"ח פיצויים ועוד 30,000 ש"ח הוצאות משפט על אם שטענה שבעלה לשעבר ביצע עבירות מין בבנם וכך גרמה לניכור מוחלט של הילד כלפי אביו, מיום 05.04.2020.

מדובר במקרה עצוב. האם הגישה למשטרה שתי תלונות נגד האב ושתיהן נסגרו מחוסר ראיות (כאשר מדובר בתלונת שווא חשוב מאוד לדאוג שהיא תיסגר תחת "חוסר אשמה" !). האב טען, כי מדובר בחלק ממסע מתמשך שהאם מנהלת נגדו ואשר הוביל לניכור קשה מצד בנם (כיום בן 12) המסרב לפגוש אותו. האם טענה, כי סגירת התיק מחוסר ראיות לא ניקתה את האב מחשד וכי היא ניסתה לשכנע את הבן להיות בקשר עם האב.

החשיבות בפסק הדין היא שבית המשפט קובע שיש להחמיר בפיצוי המוטל על הורים הגורמים לניכור שכזה ושעושים שימוש בתלונות שווא לשם פגיעה בהורה האחר. 

לטעמי, פסיקת עשרות אלפי ₪ ברף הנמוך, אין בה להרתיע הורים מנכרים, כשחלקם רואה עצמו שרוי ב"מלחמת קודש" ושום דבר שתראה ותוכיח לא ישכנעו כי ההורה האחר אינו "דמוני".

צריך להבין כי למעשה מדובר בעשיה אחת, בדרגות חומרה משתנות של הנתבעת. לא דומה בין זה שאינו טורח לעודד חידוש קשר לנתבעת כאן, אשר הגישה תלונות שווא, פנתה לגורמים נוספים אף התמידה שנים בחתירה לניכור, בהחמירה צעדיה מעת לעת.

בנוסף, בחלק העיוני של פסק הדין, כבוד השופט ארז השני מפרט ומסביר באריכות נושאים כאובים אלו (תלונות שווא וניכור הורי) ונותן לכל אנשי המקצוע 'הדרכה' למקרים דומים בעתיד.  

את האב ייצג עו"ד אסי סגל.

תלה"מ 51455-03-17. על פסק הדין הוגש ערעור עמ"ש 63448-06-20 שנדחה.

כבוד השופט זגורי, ה"ט 47671-11-19, בפסק דין ארוך העוסק בשאלה כיצד אמור בית המשפט לנהוג כאשר מוכח לפניו כי אמם של שני ילדים צעירים מגישה תלונות שווא במשטרה ובקשות כוזבות לצווי הגנה ובהן טענות לפגיעות מיניות מצד המשיבה עד כדי פדופיליה ואלימות פיסית מצד האב ? 

אני עושה שימוש בסמכותי לפי סעיף לחוק למניעת אלימות במשפחה לעיל ומשית על האם היא המבקשת חיוב שיפוטי לפצות את המשיבה בסך 50,000 ש"ח ואת האב בסך 25,000 ₪ וזאת בתוך 14 יום מהיום. אני מחייב את האם בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 5000

אני מורה על המצאת פסק הדין לפרקליטות מחוז צפון שתשקול מתן היתר לחקירה מתאימה בהתאם להנחיה 2.5 . להנחיות פרקליט המדינה בדבר "מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד" ובפרט הוראת סעיפים 7-9 שבה ) עדכון אחרון: י"א באדר ב' התשע"ו, 12 21/3/2016.

לאחר בדיקה, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק ולא להגיש תלונה כנגד האם.

פסק הדין המלא בה"ט 47671-11-19

כבוד השופט שלמה אלבז, תמ"ש 45282-03-15, מיום 25.07.2017.

כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 16092-14-16, קנס כספי בסך 40,000 לאשה אשר הגישה תלונת שווא כנגד האבא במסגרת הליך גירושין בהתבסס על חוק איסור לשון הרע,  מיום 02.02.2017.

כבוד השופט שקד קיבל את עמדת ב"כ האב עו"ד רון לוינטל שהתלונה הראשונה היתה תלונת שווא (את התלונה השנייה לא הצליחו להוכיח). מדובר על תלונות לתקיפה פיזית. האישה לא הסכימה להתנצל על מעשיה. כבוד השופט שקד ציין שיש כאן ניצול של המשטרה לרעה. שימו לב לסעיפים 8-10 בפסק הדין.

פסק הדין תמ"ש 16092-04-16

חוות דעת של ד"ר יואב מזא"ה ופרופ' אבי שגיא-שוורץ: האם יש בהגשת תלונת שווא בגין פגיעה מינית בילד/ה כנגד ההורה האחר כדי להשפיע על שאלת המשמורת, והאם יש בתלונה כזו כדי לגבור על חזקת הגיל הרך? 

לאחר בחינת המשמעות המעשית של משמורת – במקרים בהם אחד ההורים רוצה לחבל בקשר של ההורה האחר עם הילד, מושג המשמורת מאפשר להורה הפוגעני למנוע את הקשר של ההורה האחר עם הילד.

ההסבר של חזקת הגיל הרך והתנאים לה – השיקול המנחה תמיד יהיה טובת הילד, ולכך נועדה הסיפא של החזקה לפיה היא תינתן לאם אך ורק "אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

בהמשך מציינים הכותבים

נבחנת מידת הפגיעה הנגרמת לילדים כתוצאה מתלונות שווא שנושאה פגיעה בילד עצמו – קונפליקט נאמנויות הגובה מחירים רגשיים משמעותיים בטווח הקצר והארוך שנובעים מההכרח לתמוך ולבחור בהורה הפוגעני, ולהתייחס להורה המיטיב כהורה פוגעני.

ולבסוף נבחנת יכולתו של ההורה מגיש תלונת השווא לדאוג לטובת הילד – והמסקנה היא שהורה כזה, שאינו מסוגל להבחין בין רגשותיו השליליים כלפי ההורה האחר לצרכי הילד, מבטא למעשה בתלונת השווא את חוסר יכולתו לדאוג לילד במקרים בהם צרכי הילד סותרים את צרכיו שלו. כלומר הורה המגיש תלונת שווא כנגד ההורה האחר שנושאה הוא פגיעה בילד מעלה חשש כבד בדבר יכולתו והתאמתו לקבל משמורת על הילד.

חוות דעת של ד"ר יואב מזא"ה ופרופ' אבי שגיא-שוורץ: האם יש בהגשת תלונת שווא בגין פגיעה מינית בילד/ה כנגד ההורה האחר כדי להשפיע על שאלת המשמורת, והאם יש בתלונה כזו כדי לגבור על חזקת הגיל הרך?

ד"ר יואב מזא"ה: תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה. 30.03.2016.

פסק דין בו נקבעו לאמא אשר הגישה תלונת שווא הוצאות בסך 10,000 ש"ח. האב עדכן אותנו שהוא קיבל תשובה מפרקליטות מחוז חיפה על שינוי עילת סגירת תיק מחוסר ראיות ל- חוסר אשמה פלילית.

תמ"ש 22857-01-13, פסק דין של כבוד השופט נחשון פישר: אישה תשלם 40 אלף שקל בגין תלונת שווא. הגיע הזמן! נקווה שזה ירתיע את כל התלונות שווא למיניהן כך שהתלונות המוצדקות באמת יטופלו עד תום.

פסד דין של כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 38843-10-13 (לא פורסם) דן במקרה בו האם לא בוחלת מלהגיד כל דבר על האב על מנת שזה לא יראה את ילדתם המשותפת. מתאריך 09.01.2014.

מכונת האמת גילתה האם בדתה את אלימות הבעל.

תלונות שווא

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

למשתמשים בג'ימייל: לחלק מהנרשמים לניוזלטר שלנו המיילים יגיעו לתיקייה "קידומי מכירות". יש להיכנס לתיקייה זו ולסמן שלא מדובר על קידום מכירות.

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!