קבלת מידע הנוגע לילד

קבלת מידע הנוגע לילד: נפרדתם ועכשיו עכשיו אתם גרים בשני בתים. מרגע זה האב מנותק ממידע הנוגע לילדו ואם ברצונו לקבל את המידע עליו לפעול ולבקש.

המידע נשלח לבית אחד בלבד

כיום, כאשר הורים בוחרים לגור בנפרד, מען הילד רשום אצל הורה אחד בלבד. כמעט תמיד האמא. לכן היא זו שתמשיך לקבל את כל המידע, באופן אוטומטי וכברירת מחדל. ומה עם ההורה השני, האבא? לצערנו, מרגע שאתם מתגוררים בכתובות שונות, מוסדות המדינה "מנתקים" את ההורה הלא משמורן, לרוב האבא, ממידע הקשור לילדיו, ואם ברצונו לקבל את הידע מחובתו לבקש אותו. בירוקרטיה לא קלה.

במידה ומען הילד רשום בכתובתו של האב, המידע יגיע לכתובתו והאם היא זו שלא תקבל את המידע לגבי ילדיה.

אותה בעייתיות קיימת גם במקרים של משמורת משותפת. רק לכתובת אחת.

המצב הקיים פוגע בילד

כיום, מאחר והמידע מגיע רק לכתובת אחת, חלה על ההורה המקבל (לרוב האם) חובת יידוע של ההורה האחר (לרוב האב) – אחריות לא הגיונית ולא סבירה שנופלת על כתפיה, במיוחד לאחר שההורים בחרו להיפרד זה מזו. אין כל סיבה שהאם תשמש כ"מזכירה" של האב ותהיה אחראית להעביר לו את המידע, ואין סיבה שהאב יהיה תלוי בנכונותה של האם לשתף ולהעביר לו את המידע הנוגע לילדו שלו, מה עוד שהאם יכולה, בתום לב, לשכוח לעדכן, ועל לא כלום נוצרה עילה לוויכוח מיותר בין ההורים, אשר לרוב יגיע גם לפתחו של הילד.

מצב בו המידע נשלח להורה אחד בלבד אינו משרת את טובת הילד. למידע הנמסר מן הגופים השונים חשיבות מכרעת לגידולו של הילד ולטיפול בו. מניעתו ממי מההורים מהווה פגיעה קשה ביכולתו של אותו הורה למלא את חובתו כלפי הילד. דואר רשמי המגיע בעניין הילד לרוב עוסק בעניינים חשובים ומהותיים – אם רישום ושיבוץ לגן או לבית הספר, אם זימון ליום ההכרות לקראת עליית הילד לכיתה א', אם מידע רשמי מבית הספר, אם בעניין טיפול רפואי, ואם צו גיוס ראשון. חובה ששני ההורים יקבלו מידע חשוב זה.

בחירה לאב

השארת הבחירה להורה האחר (לרוב האב), בהתאם ללשון החוק הנוכחי, האם לקבל או לא לקבל את המידע הנוגע לילד כוולונטרית לא רק שאינה משרתת את טובת הילד, אלא אף פוגעת באותם ילדים, שאחד מהוריהם אינו מעוניין, מסיבה זו או אחרת, להיות פעיל בחייהם. מחובתה ובאחריותה של  המדינה להעביר גם להורה זה את כל המידע במסגרת חובתו ההורית, בדיוק כמו שהמדינה מעבירה מידע זה להורה האחר.

חשוב מכך, מעצם מתן הרשות להורה לקבל או לא לקבל את המידע, יחד עם היותו של ההליך לקבלת המידע הליך בירוקרטי הכרוך בהגשת בקשה כפי שמחייב כיום החוק, מאותתת המדינה להורה ש"מותר" להתחמק ולהשתמט מאחריותו ההורית לילדו. בכך משאירה המדינה את כל האחריות ההורית על הורה אחד בלבד. קבלת מידע לגבי הילד הינה זכות אך גם חובה הורית, ומחובתה של המדינה, בראייה של קשר ילד-הורה, לדאוג לכך שהמידע יגיע, באופן אוטומטי וכברירת מחדל, לשני הורי הילד.

נקודה למחשבה

גם אם לא לכך התכוון המחוקק, ההורה אשר צריך לפנות ולבקש את המידע למעשה הוגדר כהורה סוג ב'! מדוע ששני ההורים לא יקבלו אוטומטית וכברירת מחדל את כל המידע הנוגע לילדם? האם זו הדרך לשמר את הקשר של הילד עם שני הוריו לאחר פרידתם? מדוע הורה אחד צריך לפעול, ולבקש, ולשלוח מכתב? כיצד הורים גרושים אמורים לדעת על קיום החוק? כמה הורים אכן יפנו, גם אם הם יודעים? למי יש כוח לבירוקרטיה מול כל הגופים – לבקש, לחזור ולבקש, להתעקש? והרי בירוקרטיה, כדרכה של כל בירוקרטיה, תידחה ותידחה עד שתישכח.

הפעולות הבסיסיות אותן יש לבצע כדי לקבל חלק מהמידע הנוגע לילד

  1. על מנת לקבל מידע מהעירייה/רשות מקומית, עליך לרשום במשרד הפנים את כתובתך ככתובת שנייה למשלוח דואר לקטין. מידע מהרשות ישלח (או אמור להישלח) אליך באופן אוטומטי בהתאם ל "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" אולם חובה עליך לבדוק ביצוע – לודא שהכתובת אכן הועברה לעיריה/רשות מקומית. כיום כ-150 רשויות (מתוך 275) עומדות בלשון החוק.
  2. לשלוח מכתב למנהל/ת בית הספר (מכתב מוכן) ובו עדכון שאתם גרים בכתובות שונות ושאתה מבקש לקבל מבית הספר כל מידע הנוגע לילדיך. במקביל חשוב מאוד לבקש ממזכירות בית הספר להכניס את פרטיך האישיים למערכת המחשב (מנב"ס). מומלץ להיפגש עם המורה לשיחה אישית בנושא. דף קבלת מידע הנוגע לילד ממוסדות החינוך ראו כאן. יש צורך לבצע סעיף זה בכל מעבר לבית ספר חדש.
  3. עליך לפנות לקופת החולים בה חבר הילד כדי לקבל כרטיס מגנטי עבורו וכדי לקבל סיסמא משלך לחשבון הילד באתר האינטרנט של הקופה. כמו כן ניתן לפנות בכתב ולבקש לקבל בדואר כל מידע הנשלח לאמא. (נכון ליוני 2017 אנחנו יודעים שזה עובד חלקית בקופת חולים מכבי. מוזמנים לבדוק ולעדכן אותנו האם גם בשאר קופות החולים מקיימים את לשון החוק).

תוכלו למצוא דף מיוחד בנושא קבלת המידע מכל הגופים.

על החוק החלמאי (סעיף 18(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) ניתן לקרוא כאן.

קבלת מידע הנוגע לילד