קבלת מידע הנוגע לילד

    קבלת מידע הנוגע לילד: נפרדתם ועכשיו עכשיו אתם גרים בשני בתים. מרגע זה האב מנותק ממידע הנוגע לילדו ואם ברצונו לקבל את המידע עליו לפעול ולבקש.

    המידע נשלח לבית אחד בלבד

    מען הילד רשום כיום אצל הורה אחד בלבד, לרוב אצל ההורה המשמורן – האמא. לכן, האמא היא זו שתמשיך לקבל את כל המידע הנוגע לילד באופן שוטף וקבוע. ומה עם ההורה השני, האבא? לצערנו, מרגע שאתם מתגוררים בכתובות שונות, מוסדות המדינה "מנתקים" את ההורה הלא משמורן, לרוב האבא, ממידע הקשור לילדיו – למרות שעל פי החוק שני ההורים הם אפוטרופסיים טבעיים של הילדים ושכל החלטה מהותית בעניין הילד חייבת להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים (רישום לבית ספר, טיפול רפואי, וכד').

    במידה ומען הילד רשום בכתובתו של האב, המידע יגיע לכתובתו והאם היא זו שלא תקבל את המידע לגבי ילדיה.

    אותה בעייתיות קיימת גם במקרים של משמורת משותפת. רק לכתובת אחת.

    המצב הקיים פוגע בילד

    מאחר והמידע מגיע רק לכתובת אחת, חלה על האם חובת ידוע של האב – אחריות לא הגיונית ולא סבירה שנופלת על כתפיה. אין כל סיבה שהאמא תשמש כ"מזכירה" של האב ותהיה אחראית להעביר לו מידע.

    אין סיבה שהאב יהיה תלוי בנכונותה של האם לשתף ולהעביר לו את המידע הנוגע לילדו שלו, מה עוד שהאם יכולה, בתום לב, לשכוח לעדכן, ועל לא כלום נוצרה עילה לויכוח מיותר בין ההורים.

    אין כל סיבה שהמדינה בוחרת "להכריח" את האמא לקבל את המידע ואת האבא "משחררת", ואם ירצה לקבלו יוכל לבקש וגם אז יקבל רק חלק מהמידע.

    מצב זה אינו פועל לטובת הילד. דואר רשמי המגיע בעניין הילד לרוב עוסק בעניינים מהותיים – אם רישום ושיבוץ לגן או לבית הספר, אם זימון ליום ההכרות לקראת עליית הילד לכיתה א' ואם לטיפול רפואי. אסור שהאבות לא יקבלו מידע חשוב זה.

    הפעולות הבסיסיות אותן יש לבצע כדי לקבל חלק מהמידע הנוגע לילד

    1. על מנת לקבל מידע מהעירייה/רשות מקומית (טפסי רישום ושיבוץ לגנים ולבתי הספר ולעיתים מידע על חוגים), עליך לרשום במשרד הפנים את כתובתך ככתובת שנייה למשלוח דואר לקטין. מידע מהרשות ישלח (או אמור להישלח) אליך באופן אוטומטי בהתאם ל "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" אולם חובה עליך לבדוק ביצוע – לודא שהכתובת אכן הועברה לעיריה/רשות מקומית. כיום כ-150 רשויות (מתוך 275) עומדות בלשון החוק.
    2. עליך לשלוח מכתב למנהל/ת בית הספר (מכתב מוכן) ובו עדכון שאתם גרים בכתובות שונות ושאתה מבקש לקבל מבית הספר כל מידע הנוגע לילדיך. במקביל חשוב מאוד לבקש ממזכירות בית הספר להכניס את פרטיך האישיים למערכת המחשב (מנב"ס). מומלץ להיפגש עם המורה לשיחה אישית בנושא. דף קבלת מידע הנוגע לילד ממוסדות החינוך ראו כאן. יש צורך לבצע סעיף זה בכל מעבר לבית ספר חדש.
    3. עליך לפנות לקופת החולים בה חבר הילד כדי לקבל כרטיס מגנטי עבורו וכדי לקבל סיסמא משלך לחשבון הילד באתר האינטרנט של הקופה. כמו כן ניתן לפנות בכתב ולבקש לקבל בדואר כל מידע הנשלח לאמא. (נכון ליוני 2017 אנחנו יודעים שזה עובד חלקית בקופת חולים מכבי. מוזמנים לבדוק ולעדכן אותנו האם גם בשאר קופות החולים מקיימים את לשון החוק).

    נוהל משרד הפנים

    נוהל משרד הפנים לחוק "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" כולל טופס רישום הפרטים. מומלץ, ליתר בטחון, לקחת את הנוהל איתכם כאשר ניגשים למשרד הפנים.

    כמובן שבמקרים שבהם האפוטרופסות של אחד ההורים נשללה או הוגבלה בהחלטת בית המשפט, לא יימסר מידע כאמור לאותו הורה. לאחר הרישום נשלח על כך מכתב לאם, זאת על מנת שבמקרים בהם בית המשפט שלל מהאב את האפוטרופסות או את הזכות לקבל מידע, האם תוכל לדעת על הרישום ולפנות למשרד הפנים עם פסק דין מתאים ולבטלו.

    קבלת מידע הנוגע לילד מהגופים השונים

    נקודה למחשבה

    גם אם לא לכך התכוון המחוקק, ההורה אשר צריך לפנות ולבקש את המידע למעשה הוגדר כהורה סוג ב'! מדוע ששני ההורים לא יקבלו אוטומטית וכברירת מחדל את כל המידע הנוגע לילדם? האם זו הדרך לשמר את הקשר של הילד עם שני הוריו לאחר פרידתם? מדוע הורה אחד צריך לפעול, ולבקש, ולשלוח מכתב? כיצד הורים גרושים אמורים לדעת על קיום החוק? כמה הורים אכן יפנו, גם אם הם יודעים? למי יש כוח לבירוקרטיה מול כל הגופים – לבקש, לחזור ולבקש, להתעקש? והרי בירוקרטיה, כדרכה של כל בירוקרטיה, תידחה ותידחה עד שתישכח.

    יתרה מזאת, בעצם מתן הרשות והפיכת הליך קבלת מידע הנוגע לילד להליך בירוקרטי הכרוך בהגשת בקשה, מאותתת המדינה לאבות (בעיקר) ש"מותר" להתחמק ולהשתמט.