מעבר מקום מגורים

מעבר מקום מגורים הורים גרושים: אזור המגורים של שני ההורים הוא בעל חשיבות עליונה לטובתו של הילד, שכן מרחק גדול בין ההורים ימנע מאחד ההורים, לרוב האב, קשר רציף ועקבי עם ילדיו.

חשוב לדעת: מעבר מקום מגורים של הורה יחד עם הילד למרחק מהותי, ללא הסכמת ההורה האחר, אינו חוקי! 

כאשר הורה מעוניין לעבור מקום מגורים עם הילד, הדבר הנכון הוא לשוחח על כך עם ההורה האחר. לפעמים רצוי ללכת לגישור. בכל מקרה, מעבר שכזה כאשר מדובר על מרחק מהותי המשפיע על חלוקת זמני השהות, ללא הסכמת ההורה האחר, אינו חוקי.

כאשר יש חשש אמיתי שאחד ההורים יעבור על הילד למרחק מהותי וההורים לא הגיעו להבנות או שכלל לא שוחחו על כך, הרי בלית ברירה ניתן לפנות לבית המשפט ולמנוע את מעבר מקום המגורים על ידי הוצאת צו מניעה דחוף בבית המשפט.

אחת הדרכים לנסות ולבדוק האם האמא מתכננת מעבר מגורים עם הילדים, בעיקר לפני תחילת שנת הלימודים, הוא לפנות לרשות בה אמורים להיות הילדים רשומים למוסדות החינוך ולבדוק שהם אכן, עדיין רשומים.

מעבר מקום מגורים

מעבר מקום מגורים הורים גרושים

על פי החוק ומתוקף האפוטרופסות, החלטות עקרוניות ומהותיות כגון מעבר מקום מגורים למרחק משמעותי חייבות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים. הגדרת הורה כמשמורן יחיד אינה מקנה לו זכות לקבל החלטות אלו על דעת עצמו.

מומלץ מאוד להוסיף להסכם הגירושין תחום מוגדר למגורי ההורים.

בשנים האחרונות שופטי בתי המשפט למשפחה מקפידים על הנושא יותר ויותר, ואנו רואים פסקי דין רבים בהם השופט פוסק, לאחר מעבר חד צדדי של האם, שעל האם לחזור יחד עם הילד למקום המגורים הקודם מתוך מטרה לשמור על טובת הילד והקשר שלו עם שני הוריו. ועדיין, ההמלצה היא למנוע מראש  מעברים שכאלו ולא להגיע למצב שצריך להחזיר את האם בצו בית משפט.

האם הגיוני לאפשר את מעבר האם והילדים?

למרות שלא ניתן למנוע מעבר מגורים של אדם מבוגר, הרי שכיום, כאשר למבוגר נלווים גם קטינים, ויש במעבר כדי להשפיע על הקשר שבין הילדים להורה הנשאר, בית המשפט בוחן את טובת הילד, לא תמיד מאפשר לאם מעבר מגורים ובודק כל מקרה לגופו.

בנושא זה יפים דבריו של כבוד השופט סילמן (בתמ"ש 4212-12-09):

"אני דוחה גם את טענות האם כי כמשמורנית נהנית היא מעדיפות המצדיקה מתן אפשרות מעבר; נכון כי אין ברצון לבצע מעבר כדי לסכן את המשמורת (כ"רצון" גרידא); אך בשאלת התרת המעבר יש לשקול גם שינוי המשמורת, וכחלק בלתי נפרד מהשיקולים, במיוחד עת מדובר בהסדרים נרחבים קודם למעבר."

דף: פסקי דין בנושא מעבר מגורים.

מעבר מקום מגורים ללא הילדים

ומה לגבי מעבר מגורים (ללא הילדים) של האב? נכון להיום המערכת כולה מתייחסת להורותו של האב כמשנית, ולכן האב יכול לעבור מקום מגורים, לכל מרחק שירצה, מכל סיבה, ללא צורך במתן הסבר או קבלת אישור לכך.

מעבר של האב למקום מרוחק בהחלט יוצר קושי ולחץ על מערכת היחסים שלו עם הילד. הגעה דורשת יותר משאבים (כסף, זמן, תכנון) ולילד קשה יותר להגיע לאביו באופן עצמאי. במקביל, מעבר שכזה מטיל עול על כתפי האם. המצב הזה פוגע, בסופו של דבר, בילדים.

אנו מקווים שגם נושא זה, אשר אינו מופיע בדו"ח ועדת שניט ובתזכיר החוק "הורים וילדיהם", יהפוך בעתיד להיות חלק מהחוק בישראל.

פגיעה בזמני השהות

במידה ואחד ההורים בכל זאת מתכוון לעבור למקום מגורים מרוחק, מעבר שיש לו השפעה מיידית על זמני השהות, אנו ממליצים בשלב ראשון לשוחח (רצוי להיעזר במגשר), כדי לתת מענה לכל השינויים הנובעים מהמעבר. ראוי לבחון, למשל, אפשרות מעבר של שני ההורים, חובה לבחון את ההשלכות על הזמן של הילדים עם כל אחד מההורים, לבחון את אופן ההגעה של הילדים לכל אחד מההורים וכד'.

שינוי מען – ילד להורים גרושים

חשוב לדעת שכיום הורה משמורן בלעדי (לרוב האם) יכול לגשת לבדו למרשם האוכלוסין ולרשום כתובת חדשה לילדים ללא אישור או ידיעת האב. כאשר להורים הגדרה הורית שווה לא ניתן לרשום מען חדש ללא הסכמת שני הורי הילד.

כמובן שאת מעבר המגורים עצמו ניתן לעשות גם ללא שינוי מען רשמי, בעיקר כשמדובר בתינוקות ואין עדיין צורך להראות מען ברשות לצורך רישום למוסד חינוכי. ראו כאן.

מאמרים בנושא מעבר מקום מגורים הורים גרושים

העתקת מגורים לאחר גירושין – הגדרת טובת הילד דר' דניאל גוטליב

הירשמו לעידכונים