בית משפט לענייני משפחה

בית משפט לענייני משפחה: בדף זה נסקור בהרחבה את התהליך אותו יצטרכו לעבור הורים גרושים אשר לא הצליחו להגיע להסכמות בעצמם או בעזרת איש מקצוע והגיעו לבית משפט לענייני משפחה.

אנו ממליצים להורים בחום לא להגיע לשלב זה.

בית המשפט לענייני משפחה

הליך גירושים – הדרך הנכונה

ארבע "מצוות" העשה של פרידה טובה:

1. סיום מהיר ככל הניתן של הליך הפרידה.

2. דין ודברים המכבד את בן/בת הזוג ואותך עצמך.

3. מיקוד בצרכי הילד, תוך דגש על ההבנה שהפרידה שלך מבן/בת הזוג אינה כוללת פרידה של הילד מאחד מהוריו.

4. התחשבות בצרכים וביכולות של בן/בת הזוג.

קשה מאד לקיים "מצוות" אלה אם אתם פונים לבית משפט או לבתי הדין הרבניים. זוגות המגיעים לבית משפט לענייני משפחה, מגיעים בדרך כלל עם תחושה של 'מלחמה עד הסוף'.

מערכת המשפט לא בנויה להביא לפתרון מהיר, ולא פעם אף מעודדת ריב ומדון בין ההורים, ולו רק מעצם הצורך להוכיח עד כמה האחר "לא בסדר".

בית משפט לענייני משפחה – הגשת כתב תביעה = תחילת המלחמה

עם הגשת כתב התביעה לבית משפט לענייני משפחה החלה בעצם המלחמה! העצבים חשופים, ובמלחמה שכזו, לא פעם התחושה היא שהכל "כשר". והילדים? הם וצרכיהם נדחקים לא פעם הצידה בלהט הקרב.  

התהליך בבית המשפט לענייני משפחה מסורבל, ארוך ונמדד לרוב בשנים.

בנוסף, מן הסתם תבחרו להיות מיוצגים על ידי עורך דין. עורך הדין מחויב אך ורק לך, וכדי לעשות את עבודתו נאמנה ישאף להשיג עד כמה שיותר עבורך.

העניין הוא שגם אם אתם, ההורים, נפרדים, אתם עדיין שותפים בכל הקשור לילדים – ולכן ראיה מערכתית עדיין מאד מאד חשובה, אולם, כאמור, היא לרוב לא מעניינו של עורך הדין המייצג אותך.

בנוסף, עורך הדין, בית המשפט לענייני משפחה והעו"ס לעניין סדרי דין יתמקדו בדברים הגדולים (משמורת, חלוקת זמני השהות, מזונות ילדים ורכוש) ופחות בדברים הקטנים של חיי היום יום כפי שתוארו בדף 'הכנת הסכם גירושין', אם בגלל החשש "להתעסק בקטנות", אם משום שמטרתם להגיע להסכם במהירות האפשרית ולסגור את התיק, ואם מאחר והם פשוט לא יכולים להיות מודעים לכל הניואנסים הדקים של המשפחה המסוימת שלכם. לכן, גם אם אתם נעזרים בעורכי דין, עליכם לדאוג שכל נושא ונושא הנראה לכם חשוב יוכנס להסכם הפרידה או שלפחות יהיה ניסיון להכניסו.

חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995

בחירת עורך דין למשפחה

ראו כאן

פניה אל בית המשפט לענייני משפחה

היתרון לפונה הראשון לבית המשפט הוא בקביעת בית המשפט בו ידון עניינכם – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

למרות הדעה הרווחת שבית דין רבני עדיף לאבות ובית דין למשפחה עדיף לאמהות, נראה שלשופט/דיין ולמורכבות התיק יש השפעה רבה יותר על התוצאות.

רשימת בתי המשפט לענייני משפחה וכתובתם

ראו כאן

אגרות בית משפט לענייני משפחה

נכון לתאריך 01.01.2017 תביעה בעניין מזונות או מדור, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, הודעה לצד שלישי, שיפוי, תביעה למזונות או מדור מן  העיזבון או מן היורשים וכן אכיפת פסק חוץ בעניינים אלה עולה 234 ש"ח.

כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או  ערעור בבית המשפט לענייני משפחה עולה 476 ש"ח.

האגרות מתעדכנות פעם בתקופה בהתאם למדד. ראו "אגרות ושכר טרחה בתי המשפט לענייני משפחה".

גופים המעניקים עזרה משפטית להורים גרושים: הסיוע המשפטי, ויצו, נעמת ועוד

הורים בקשיים כלכליים יכולים לחפש גופים אשר מעניקים עזרה. לנשים קל יותר למצוא (נעמת, ויצו, מכון רקמן 03-5318895 ועוד) או לפנות לאגף לסיוע משפטי.

האגף לסיוע משפטי

"תחום המעמד האישי הינו אחד התחומים העיקריים והמרכזיים בו עוסק האגף לסיוע משפטי. הגידול המשמעותי שחל בשנים האחרונות באחוזי הגירושין וריבוי קיומן של משפחות שבראשן הורה עצמאי, הוביל אף לגידול מבקשי הסיוע המשפטי בתחום זה".

האגף לסיוע משפטי – דיני משפחה וענייני המעמד האישי. 

נציין שבעקבות הגשת בג"ץ 8176/13 נפסק ביום 27.10.2015 שבעוד שעד היום תביעות למזונות ילדים אשר הגישו אמהות קיבלו סיוע אוטומטי מהמדינה, בלי קשר לשכר האם, הרי בעקבות הבג"ץ אשר הגישו עו"ד מיכאל אביב ועו"ד חיים לוין עכשיו הסיוע יתקבל רק אם האמא ענייה, כלומר לפי מבחן הכנסה שיקבע.

כמו כן לא עוד רק להורה המשמורן, מעכשיו לשני ההורים ובלי קשר למשמורת, ובהתאם למבחן הכנסה מה שאומר שגם אבות יוכלו לקבל סיוע.

הגשת כתב תביעה או כתב הגנה בתיק משפחה

הפונה הראשון לבית המשפט מגיש כתב תביעה בו הוא שוטח את טענותיו ומפרט את שברצונו להשיג.

היה וכבר הוגש כתב תביעה על ידי בן/בת הזוג, התגובה לו היא כתב הגנה, בו תהיה התייחסות לכתב התביעה, ופירוט רצונותיו של המשיב.

מינוי שופט למשפחה

אין ספק שיש משקל רב לשופט שימונה לתיק שלכם – מדובר בבני אדם, וככאלו הם אינם פועלים כמקשה אחת ויש גישות שונות אצל השופטים לנושא המשמורת המשותפת ולעיתים אף בסכומי המזונות – אולם אין אפשרות להשפיע על המינוי.

משמורת זמנית

לעיתים, ללא כל סיבה מקצועית או אחרת, ניתנת המשמורת הזמנית לאם. לעיתים הדבר אף נעשה ללא שמיעת עמדת האב והוא לא תקין משפטית.

בנושא זה נציין שאב אחד לא הסכים להתנהלות זו והגיש תלונה כנגד השופט נפתלי שילה על שקבע משמורת זמנית ללא שמיעת עמדת האב. תלונתו נמצאה מוצדקת.

זמני שהות זמניים

אחת הבעיות הכאובות ביותר היא בעיית חלוקת זמני השהות הזמניים והמידיים. כיום הנושא לא מוסדר בתקנות ומאוד בעייתי. חשוב כבר מיום הפרידה הראשון לדאוג לזמני שהות של הילדים עם שני ההורים.

לעיתים האם, מחוסר ברירה, חוזרת לבית הוריה שעלול להיות מרוחק, ובכך היא גורמת לנתק בין האב לילדיו.

אמהות אחרות עלולות לנצל את המצב כדי לעשות דין לעצמן ולא מאפשרות לאב להיפגש עם ילדיו בכלל, או מאפשרות מפגשים מצומצמים ומוגבלים בלבד. 

לעיתים זאת החלטה אישית של האם עקב כעסיה על אבי ילדיה, לעיתים בעצת עורך הדין שמבין שיש בכך החלשה פסיכולוגית של האב.

לאם – אנו רוצים לחזור ולהדגיש את המחיר שנתק כזה גובה מן הילדים.

לאב – נציין שעליך להתעקש על זכותך וחובתך לראות את ילדיך!

לעורך דינך ולנכונותו לדאוג לקדם דיון מהיר בנושא, ללא קשר לשאר ההליכים, יש חשיבות מכרעת (לכן זו יכולה להיות שאלת מפתח בפגישת ההיכרות עם עורך הדין).

יש אבות שלא ראו את ילדיהם מספר שבועות ואף חודשים בעקבות הפרידה. עליך לדאוג שלך זה לא יקרה. המערכת כיום לא דואגת ולא מתגייסת לתת מענה לנושא חשוב זה.

נתק שכזה פוגע בראש ובראשונה בילדים, אבל בנוסף לכך הוא מהווה את זרע הפורענות וחומר התבערה העיקרי המצית את הזעם, ההשפלה, השנאה, הקונפליקטים המסלימים, את האלימות המילולית ואפילו את האלימות הפיזית.

הערה: אנחנו מתייחסים באתר זה לרוב ציבור ההורים ולא למיעוט בו אלימות פיזית או אחרת היא הבסיס לפרידה. כמובן שבמקרים של אלימות מוכחת יש בהחלט מקום להרחיק את הילדים מההורה האלים.

חוות דעת מקצועית מסייעת לשופט

לרוב, בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה וכשלב ראשון, השופט ישלח אתכם ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה. כדאי לגשת אליהן בראש פתוח, במיוחד לאלה מכם שלא התנסו בגישור.

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

החל מחודש ספטמבר 2016 הורים גרושים המגיעים לבית המשפט לענייני משפחה (או לבית הדין הרבני) מופנים כשלב ראשון לפגישות מהות. ראו כאן.

עו"ס לעניין סדרי דין (פקידת סעד).

בהמשך, באין הסכמות, תישלחו על ידי השופט לעו"ס לעניין סדרי דין ברשות בה מתגוררים הילדים להכנת תסקיר.

ישנה אפשרות, לרוב בהסכמת שני ההורים (בגלל העלות הכספית), ללכת לאיש מקצוע פרטי ולא לעו"ס לעניין סדרי דין ובכך לקצר זמני המתנה באופן משמעותי.

על תהליך הכנת התסקיר, המפגשים עם העו"ס לעניין סדרי דין, ועדת תסקירים, ועוד ניתן לקרוא בהרחבה כאן. על מרכזי הקשר ניתן לקרוא כאן.

האם חייבים לקבל את המלצתה של עו"ס לעניין סדרי דין? עורך הדין יכול לחקור את עו"ס לעניין סדרי דין ולנסות להוכיח שהמסקנה ו/או ההמלצה לא נכונה או לא מוצדקת.

לרוב, במהלך הדיונים או לאחר מתן פסק הדין, בית המשפט ממנה את העו"ס לעניין סדרי דין להמשיך בתפקידה לזמן מוגבל ונותן לה סמכויות לשנות ולהתאים את חלוקת זמני השהות על פי הצורך.

לעיתים במקום עו"ס לעניין סדרי דין ימנה בית המשפט מתאם הורי פרטי.

היתרון? פתרון מהיר של בעיות שצצות בשוטף. יש חשיבות עליונה לכך שוויכוח בין ההורים ייפתר בצורה מהירה.

במידה ולעו"ס לעניין סדרי דין אין סמכויות לקבל החלטה בנושא, ההחלטה נותרת בידי בית המשפט, שמעניק נופך הרבה יותר מלחמתי לעניין, וההליך בו יותר מסורבל (בקשה, תגובת נגד תוך פרק זמן, המתנה מורטת עצבים להחלטה, ושההחלטה תהיה בזמן).

החיסרון? כאשר העובדת הסוציאלית לסדרי דין מוטה לצד אחד ההורים.

ישנם מקרים בהם ההמלצה מטעם עו"ס לעניין סדרי דין היא למשמורת משותפת זמנית ולרוב בית המשפט נוטה לאשר המלצה זו.

נציין שמתן המלצה שכזו היא פתח למריבות מיותרות בין ההורים שכן לאם יש אינטרס מובהק וברור להסלים את יחסי ההורים ובכך בעצם למנוע פסיקה למתן משמורת משותפת קבועה.

עד היום פורסמו מספר רב של פסקי דין בהם נפסקה משמורת משותפת ללא הסכמת האם וישנם עוד עשרות פסקי דין רבים שלא פורסמו. על האב מוטל לנסות ולהמשיך להסביר ולשכנע את העו"ס לעניין סדרי דין והשופט מדוע הנושא כה חשוב.

המלצה לקראת המפגש עם העו"ס לעניין סדרי דין

חשוב להבהיר שההתדיינות עם העו"ס לעניין סדרי דין כרוכה במתח ובלחץ, בתחושה של חוסר ודאות ורמה כזו או אחרת של חוסר אונים.

העצה הטובה ביותר היא לפנות ולהתייעץ לפני כל תגובה או פעולה. שתפו חברים שעברו את התהליך, אנשי מקצוע וכו', במה שעובר עליכם, קבלו משוב לתהליך ונסו לעבור אותו בצורה כמה שיותר קלה למרות חשיבותו.

מסוגלות הורית

בשלב מאוחר יותר, במידה ועדיין לא הגעתם לעמק השווה, לרוב אם השופט יתבקש לכך על ידי אחד הצדדים, ולעיתים ביוזמתו, יש וישלחו אתכם לבדיקת מסוגלות הורית (על אף שכל תוקפה, כפי שנכתב במאמרם של פרופ' שגיא וד"ר יואלס, מוטל בספק!).

על נושא בחינות המסוגלות ההורית ניתן לקרוא גם במאמרו של ד"ר ישראל אורון (אוסטרֵיי), פסיכולוג, אוניברסיטת חיפה. ראו כאן

יחידת הסיוע, עו"ס לעניין סדרי דין ובדיקת המסוגלות ההורית כולם משמשים עבור השופט גורם חיצוני, מומחה ברמה כזו או אחרת בתחום הבין-אישי, עליו הוא יכול להישען כדי להגיע להחלטה.

מבחינתכם, המתדיינים, חשוב להבין כי ככל שהשופט נזקק ליותר כלים שכאלה הרי שהוא פחות "בטוח" בהחלטתו, ולכן גם עולה הסבירות ששני הצדדים יותר מוקצנים בעמדותיהם.

התוצאה הישירה היא סחבת ואי קבלת החלטה מצד השופט. כשבסופו של דבר ניתנת החלטה, הסיכוי הוא שכולם יצאו לא מרוצים. לכן ההמלצה למתן עמדות, להתחשב ולבוא לקראת ההורה האחר, לטובת כל הנוגעים בדבר, תקפה גם כאן.

האם השופט ייפגש עם הילד?

בשנים האחרונות ישנה יותר פתיחות לשמיעת רצונם של הילדים בבתי המשפט לענייני משפחה. הכל תלוי בגיל הילד, בבגרותו, בשופט עצמו ופרמטרים נוספים.

כמובן שהדברים שאומר הילד אינם מגיעים לידי ההורים ולא מופיעים כלשונם בפסק הדין.

הערכת התכנית הניסיונית לשיתוף ילדים בהליכים משפטיים הנוגעים להם בבתי משפט לענייני משפחה – מרכז אנגלברג לילדים ולנוער.

שלב ההוכחות

לאחר הדיון הראשוני והגשת התסקיר על ידי העו"ס לעניין סדרי דין תחזרו לבית המשפט לענייני משפחה לדיונים הנקראים 'שלב ההוכחות'.

כל צד יכול לחקור את העו"ס לעניין סדרי דין על המלצותיה ואף להביא עדים נוספים, משום שגם אם לרוב המלצות העו"ס לעניין סדרי דין יתקבלו כלשונן, השופט תמיד שומר לעצמו את הזכות לשיקול דעת.

 

איסור רישום הילדים כתובעים תחת אחד ההורים

תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס'3), התשע"ד 2014 – תקנה 258ה(א).

מתוך מטרה שהילד לא ישמש כלי במאבקי ההורים, עד כמה שניתן כמובן, פנינו למשרד המשפטים בבקשה להוציא תקנות כך שהנוסח המוגש בכתב התביעה יהיה כזה שלא יעשה בילד שימוש על ידי אחד ההורים.

חשוב להקפיד על נושא התקנות לטובת הילדים בעיקר בבתי המשפט לענייני משפחה. בבתי הדין הרבניים צורת הרישום שונה והילד לא תובע את אחד מהוריו.

טופס 26 א1 תקנה 258 ה(א). הפרסום ברשומות בוצע בתאריך 07.07.2014.

בבית המשפט לענייני משפחה
ב______________
תיק עיקרי _________________
תיק מס' _______________
לפני כב' השופט _______________
בן הזוג התובע/המבקש _________________

נגד

בן הזוג הנתבע/המשיב ________________

מהות התובענה __________________

בעניין הילד ___________________

מעמדו של התובע בעניין הילד __________________

תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס'3), התשע"ד 2014 – תקנה 258ה(א) לתקנות סדר הדין האזרחי

במדינת ישראל אנו חיים וכמובן ששופטי בתי המשפט לענייני משפחה ועורכי הדין לא עובדים בהתאם לתקנות.

פנינו לנציב תלונות השופטים בתלונה כנגד מספר שופטים, הנציב החליט לדחות את התלונות האישיות כנגד השופטים אך כן מצא אותן מוצדקות ברמה המערכתית.

בעקבות זאת הנהלת בתי המשפט עדכנה אותנו שבחודש דצמבר 2015 הוטמעה מערכת מיחשוב שתקדם את הטמעת התקנות.

הנחיה של כבוד השופט גביזון לעורכי הדין לעריכת כתבי טענות בהתאם לתקנה 258ה(א).

דוגמא לנושא וכל הכבוד לעו"ד אייל גבע:

תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס'3), התשע"ד 2014 - תקנה 258ה(א).

היום שאחרי

בסופו של ההליך יהיה פסק דין. היחסים שלכם יהיו, כנראה, הרבה יותר עוינים משהיו לפני הגשת התביעה, שהרי בסופו של דבר לאורך כל הדרך, כל צד מנסה להוכיח לבית המשפט עד כמה הוא ראוי יותר, ועד כמה הצד האחר ראוי פחות.

טובת הילד סביר שלא התקיימה, אך אולי עכשיו אחרי שיש פסק דין, המהווה בעצם את תוכנית ההורות שלכם, תוכלו לצאת לדרך חדשה.

מומלץ לא לפתוח את פסק הדין לתקופת מה כדי לתת לאבק לשקוע, כדי לצאת מאווירת המאבק והמלחמה, וכדי לאפשר שיגרה ארוכת זמן מספיק כדי באמת לבחון את המשמעויות השונות של פסק הדין, את מערכת היחסים המתפתחת בין ההורים (לעיתים, אחרי שנגמרים הדיונים המשפטיים, היחסים בין ההורים נרגעים), ובמיוחד ובעיקר את השתלבותם של הילדים במערך החדש שנוצר.

אולם, פסק דין אינו סוף פסוק. למרות שההמלצה הגורפת היא לאפשר לדברים להירגע ולהיכנס לשגרה, יש לדעת שתמיד ניתן לפנות פעם נוספת לבית המשפט.

חשוב להוסיף כי אם מתעוררים דברים אקוטיים, כמו למשל הסתה פרועה של אחד ההורים – בהחלט יש מקום לפנות, ומיידית, לבית המשפט.

אנו מאמינים שבשנים הקרובות, בעקבות פרסום הדו"ח הסופי של ועדת שניט ותזכיר החוק "הורים וילדיהם" מטעם משרד המשפטים, יותנע תהליך חברתי שיביא לשינוי מהותי ביחס החברה, משרד הרווחה ובתי המשפט להורותם של האבות בפרט ולהורות בכלל, וכתוצאה יצומצם ויוקל ההליך המשפטי.

עד כאן, על קצה המזלג בנושא בית משפט לענייני משפחה, שהרי כל מקרה הוא לגופו ומושפע מהמתדיינים, מעורכי הדין, מהשופט, מעו"ס לעניין סדרי דין ועוד גורמים וכוחות שלוקחים חלק בתהליך הלא קצר הזה.

החשוב מכל הוא לדעת איך לעבור את התהליך בלי לאבד צלם אנוש, כך שאחרי שיסתיים ההליך בבית המשפט תוכלו לצאת לדרך חדשה.

 בית משפט לענייני משפחה

תלונה של אב גרוש כנגד השופט נפתלי שילה לנציב תלונות הציבור על שופטים בנושא קביעת משמורת זמנית ללא שמיעת עמדת האב נמצאה מוצדקת 

מאמרים בנושא בית משפט לענייני משפחה

בג"ץ 2111/11 כ 15% מההורים המגיעים ללשכות הרווחה מופנים למרכזי הקשר

ד"ר נחמי באום 2006, המגדר הנאלם: התייחסות העבודה הסוציאלית אל הגבר כלקוח

תקציר המאמר: המגדר הנאלם

ישראל אורון טובת הילד, מסוגלות הורית ושלילת אב בסכסוכי הורים על משמורת ילדיהם

דניאל גוטליב מתאם הורי -מודל לישוב סכסוכים בין הורים הגרים בנפרד

יורם צדיק – איך להעריך מסוגלות הורית

חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011