משמורת ילדים ואפוטרופסות

משמורת ילדים ואפוטרופסות הינם מונחים שונים וחשוב להכיר את ההבדלים ביניהם על מנת שלא להגיע לוויכוחים מיותרים בין ההורים.

  משמורת ילדים

 

ההבדלים בין משמורת ילדים לאפוטרופסות

 

אפוטרופסות

אפוטרופוס הורה מקנה לכל אחד מההורים באופן שווה סמכות להחליט בעניינים מהותיים הנוגעים לילדיו, לרבות קביעת מקום מגורים, חינוך וקביעת מוסד חינוכי, בריאות (למשל טיפול פסיכולוגי לקטין) ודת. הלכה למעשה זה אומר שבהתאם לחוק החלטות עקרוניות ומהותיות שכאלו צריכות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים. החלטות של היום יום קובע כל הורה בזמני השהות שלו.

הגדרת הורה כמשמורן יחיד אינה מקנה לו זכות לקבל החלטות אלו על דעת עצמו.

עוד על אפוטרופסות ראה כאן.

משמורת ילדים

המונח "משמורת" אינו מוזכר כלל בלשון החוק. יחד עם זאת, מכיוון שהמונח כבר השתרש בשפה המשפטית נשתמש בו באתר למרות עמדתנו שהוא מיותר, ואף יש בו כדי להטעות.

משמורת יחידנית

עד שנת 2008, ובהתאם לחוק חזקת הגיל הרך, המשמורת היתה בלעדית לאמא על סמך מגדרה. 

מתכונת המשמורת המשותפת

משמורת משותפת (או אחריות הורית משותפת) הינו הסדר משפטי בו לשני ההורים הגדרה הורית שווה. כיום בתי המשפט לענייני למשפחה רואים חשיבות רבה במתן הגדרה הורית שווה לטובת הילד.

עוד על משמורת משותפת ואחריות הורית משותפת וחשיבותן ראו כאן.

ההבדל בין משמורת ילדים לאפוטרופסות

כאמור, מדובר בשני מונחים משפטיים שונים לחלוטין. אך המציאות מראה כי בחיי היום-יום, ההורים עצמם כמו גם בעלי תפקידים שונים, אינם מכירים את ההבדל בין אפוטרופסות למשמורת ילדים ואינם מיישמים את החוק.

אם בעבר כאשר הורה משמורן יחיד ביקש לקבוע לבדו בנושא מהותי הקשור לילד לרוב הוא גם הצליח, למרות שזה מנוגד ללשון החוק, הרי כיום בתי המשפט יותר מקפידים על הנושא, בעיקר בנושא מעבר מקום מגורים עם הילד ללא אישור ההורה האחר, רישום למוסדות החינוך (למרות שכאן לא ממש ברור האם אכן יש חובה באישור שני הורי הילד או רק באישור הורה אחד ולכן חלק מהרשויות עובדות כך שצריך את אישור שני ההורים וחלק מהרשויות לא).