מזונות ילדים

כיצד נקבעים מזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה, מזונות מדורגים בהתאם לגיל הילד, תשלום מדור, הוצאות משתנות (לשעבר "מחציות") וקיזוז או חלוקה של קצבאות ומענקים.

דמי מזונות ילדים

ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6. להסבר מפורט על ההלכה החדשה.

במדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, ועד גיל 6 מוטלת על האב בלבד. עד לפסיקת בית המשפט העליון הנטל על האב לבדו היה עד גיל 15, מצב שיצר עיוות נורא, אשר אנו תקווה שייפתר, גם אם בצורה חלקית, בעקבות ההלכה החדשה.

מאחר ומרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, נוצר מצב מופרך בו עבור ילדים עד גיל 6 האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר סכום חודשי לידי האם עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

מעשית, אבות שמשכורתם עד גובה השכר הממוצע במשק ולהם שני ילדים או יותר, נידונו ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני. תשלום מזונות הילדים, במידה כזו או אחרת, שומר את רמת החיים של הילד בבית האם, אך לא בבית האב, למרות ועל אף שרובם המוחלט של הילדים לנים גם אצל אביהם.

חוסר שוויון מהותי זה בין המגדרים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של העולם המודרני והפמיניזם. ישנם דיינים הטוענים שהאישה איננה חייבת במזונות ילדיה מטעם צדקה כי משפחת אם איננה קרויה משפחה. בנושא זה קולם של ארגוני הנשים לא נשמע. הכסף כנראה עוזר להתגבר.

אבות רבים, עקב סכום מזונות הגבוה שעליהם לשלם, אינם מסוגלים לדאוג לכלכלת ילדיהם כאשר הם שוהים עימם, שלא לומר להתקיים בכבוד. לא פעם אבות נאלצים לחזור לבית ההורים, או לשכור דירה מרוחקת וקטנה. המשמעות היא פגיעה בילד שאין לו תנאים של בית כאשר הוא שוהה עם אביו, ונאלץ לראות את אביו נאבק על קיומו, כשבו זמנית הוא חי ברווחה יחסית אצל אימו.

אנו תקווה שבעקבות ההלכה החדשה, לפחות במקרים בהם הילד מעל גיל 6, המצב הנוראי ישתנה באופן מהותי, בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבני (אשר עד כה לא ממש "אימצו" את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון) כאחד, אך רק הזמן יראה זאת.

אז כמה מזונות משלמים?

כל מקרה נבחן לגופו והתוצאה היא גם בהתאם לעמדתו האישית של כל שופט ושופט.

דמי מזונות מתחת לגיל 6

בשעתו נקבע בפסיקה כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,150 ₪. אין לסכום זה כל בסיס כלכלי אמיתי, אך השופטים ממשיכים לעשות בו שימוש באין אלטרנטיבה אחרת. לבסיס זה מתווספים סכומים משמעותיים עבור מדור והשתתפות במחצית כל הוצאה חריגה. עם חלוף הזמן הותאם הסך האמור, וכיום הוא עומד על כ- 1,250 עד 1,500 ₪ לקטין.

הנוסחה הבלתי רשמית המהווה כיום את הבסיס לחישוב שיעור מזונות הילדים עד גיל 6, ואשר משמשת כיום את השופטים היא: כ- 1,250 עד 1,500 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים מוצמד למדד.

חשוב – כאשר להורים זמני שהות שווים או קרובים לכך, הרי שרוב הוצאות הילד כגון מזון ומדור, משולמות ישירות על ידי האב כאשר הילדים בביתו ולכן תבוצע (כמובן שרצוי לבקש זאת) הפחתה של 25%-50% בהתאם למחוז בו מתנהל התיק. דרך נוספת וחדשה יותר לקביעת מזונות ילדים עד גיל 6 היא התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו. ראו למשל תלה"מ 55934-03-17 ותלה"מ 50999-07-17. כמובן שיש להסביר ולבקש זאת.

יצויין כי בכפוף להלכת ורד, כאשר מדובר ביותר מקטין אחד, סכום המזונות אינו אמור להיקבע באופן לינארי, דהיינו, אין לחשב מזונותיהם של מספר ילדים כמכפלת גובה צרכיו של ילד אחד והרי ישנן הוצאות, למשל מזון, שפוחתות כאשר יש מספר ילדים.

אנו מעריכים, בהמשך לפסק הדין של בית המשפט העליון, וכמובן שכל הורה גרוש וכל עו"ד למשפחה צריך לדאוג ולבקש זאת, שסכום מזונות ילדים יקבע בשתי מדרגות. במקרים בהם גיל הילד מתחת לגיל 6 ועל מנת ליצור ודאות לעתיד, ומתוך מטרה לא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6, רצוי לקבוע מראש סכום אחד עד גיל 6 שמרביתו יוטל כמו עד היום רק על האב, וסכום נמוך יותר, צודק יותר, המתחשב בהכנסות שני ההורים ובזמני השהות של הילד עם כל אחד מהם, לאחר שהילד יגיע לגיל 6.

מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, מזונות לגילאים אלו יקבעו בהתאם להכנסות שני ההורים ולחלוקת זמני השהות. יש כבר פסקי דין רבים לנושא. בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה החדשה, כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18.

טיפ – במקרים רבים התביעה למזונות ילדים מוגשת על ידי האם כאשר ההורים טרם התגרשו רשמית. זה אומר שהאם טרם מקבלת ממס הכנסה את נקודות הזיכוי עבור הילדים, ותתחיל לקבל אותן לאחר אישור הגירושין, אך תלושי השכר כבר הוגשו לבית המשפט. לכן חשוב להסביר ששכר האם שהוגש לבית המשפט אינו כולל את נקודות הזיכוי ויש להוסיפן לשכר נטו של האם. כאשר מדובר על מספר ילדים יש לנושא משמעות כספית.

מזונות ילדים וזמני שהות

חשוב! לאחר פרסום ההלכה פורסמו מספר פסקי דין בהם השופטים פשוט "שכחו" להתחשב בזמני השהות של הילדים אצל האב בקביעת מזונות הילדים. 

לכן, חשוב מאוד להסביר מראש, שבתאם להלכה החדשה מזונות ילדים מעל גיל 6 נקבעים לפי שני פרמטרים, הכנסות כל אחד מההורים יחד עם זמני השהות. ניתן כמובן להגיש לבית המשפט תדפיס של מחשבון המזונות שלנו להמחשה. בנושא זה של חישוב המזונות בשני שלבים, יחס ההכנסות וחלוקת זמני השהות, בהתאם להלכה של בית המשפט העליון ובהתאם למקובל, אתם מוזמנים לצפות בדברי כבוד השופט שוחט. חזור.

מזונות ילדים בתקופת השרות הצבאי – תשלום מזונות אחרי גיל 18

בזמן שרות החובה מקובל שסכום המזונות יורד ל-1/3 או מבוטל לחלוטין. יש כבר מספר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות.

מדור ילדים

כאשר הילד מתחת לגיל 6, לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף כאמור בחלק מהמקרים מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם. סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות אשר האב מעביר לאם. לרוב מדור ישולם במידה והאם שוכרת דירה.

מדור משולם לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע של עד כ- 4,000 ₪) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שהאב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו.

כאשר הילד מעל גיל 6, ובהתאם להלכה החדשה של העליון, כאשר הילדים שוהים שווה בשווה (או קרוב לכך) בשני בתי ההורים אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי. ראו הסבר בדף המחשבון.

יש מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו. חזור.

אחזקת מדור

למרות שבמקור דמי המזונות השוטפים כללו גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו', הרי שהיום, בחלק מהמחוזות, הם מחושבים בנוסף ובנפרד, וגם עליהם מחוייב האב – 30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה ומעלה.

אנו מרגישים חובה להעיר שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה וללא תלות בילדים, וטלפונים – מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות.

הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו).

הוצאות משתנות – לשעבר "מחציות"

הוצאות משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות או לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'. בעבר התחלקו הוצאות אלו שווה בשווה בין הורים. בעקבות ההלכה החדשה הוצאות אלו מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים.

לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו. אין כמובן רשימה מסודרת של נושאים לגביהם חל נושא המחציות והכל בהתאם לצרכים של כל תא משפחתי. חשוב מאוד לכתוב בהסכם הגירושין פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

הוצאות חינוך מחציות – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל ששני ההורים חולקים שווה בשווה את עלויות החינוך בתחילת השנה, לאחר קיזוז המענק.

הוצאות חינוך אחרות כמו שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא.

הוצאות רפואיות מחציות – מקובל שאת התשלום החודשי לקופת החולים משלמת האמא כחלק מתשלום המזונות החודשי. לגבי הוצאות רפואיות אחרות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים חולקים.

מזונות – קיזוז או חלוקה של קצבאות ומענקים

בחלק מההסכמים ופסקי הדין אנו רואים ניסיון לחלוקת כל ההטבות והמענקים השונים הניתנים בגין הילד. בחלק מהמקרים יש בכך הגיון רב וזאת גם דרך נוספת לצמצם את עוול מזונות הילדים. לנושא זה חשוב לציין את פסק דינו של כבוד השופט משה דרורי ברמ"ש 58470-01-16 שקבע קיזוז רעיוני (ראו גם תמ"ש 6639-08-13). דרך טובה מאוד וללא ביורוקרטיה מול הגופים השונים. ראו בהרחבה כאן.

הצמדת מזונות ילדים למדד

מקובל שסכום דמי מזונות הילדים צמוד למדד. העובדה שהמזונות צמודים למדד המחירים לצרכן, במיוחד כשמדובר בהסדר של שנים ארוכות, רק מחמירה את מצבם הכלכלי של אבות משום שמשכורות אינן צמודות למדד.

בשנים האחרונות יש מדדים שליליים. חשוב מאוד לבדוק שהוראת הקבע בבנק היא כזו שמצמידה את סכום המזונות לשני הכיוונים. כל הבנקים ערוכים לנושא, רק צריך לבקש ולוודא. על פי חוות דעת (עקרונית) של אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשרד המשפטים, אלא אם כן נכתב אחרת בפסק הדין, במידה והמדד המפורסם הוא שלילי, הרי שסכום המזונות יפחת בהתאם. חזור.

תשלום מזונות – כיצד מומלץ להעביר את תשלום מזונות הילדים?

מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע למדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשה ובהתאם להסכם.

הלכה חדשה למזונות ילדים מעל גיל 6

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 7 שופטים, אימץ בפסק דינו את חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ואת העמדה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, והגדיר הלכה חדשה בקביעת שיעור מזונות עבור ילדים יהודים.

ההלכה החדשה קובעת ששיעור מזונות הילד יקבע בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות כבר מגיל 6 (במקום 15). עד גיל 6 עדיין תשלום המזונות יהיה על האב בלבד.

עדיין לא ברור אם הדיינים יקבלו הלכה חדשה זו, עד כה נראה שלא. מצב בו יש מרוץ סמכויות חדש, בו לאמהות כדאי להגיע בנושא המזונות לבית הדין הרבני ולאבות לבתי המשפט למשפחה, אינו נכון ויביא למאבקים מיותרים. כבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן כתב לנו שלעמדתו, בהתאם להלכת בבלי בה כפה בג"ץ על בתי הדין הרבניים את יישום הלכת השיתוף אשר היתה אף היא בגדר חקיקה שיפוטית של ביהמ"ש העליון, כך גם לגבי מזונות הילדים. מן הראוי שעוה"ד המופיעים ברבני בענייני מזונות יעשו שימוש בהלכת בבלי כדי לשכנע את בתי הדין, והיה ולא ישתכנעו יש להמשיך בהליך עד בג"ץ. כבוד השופט שוחט טען באחד הכנסים לעמדה שונה. 

מספר שאלות ותשובות העולות מפסק הדין:

האם ההלכה החדשה תקפה רק למקרים בהם יש הגדרה של משמורת משותפת?

כמובן שלא. ההלכה אינה מחייבת הגדרה של משמורת משותפת, אלא מתייחסת לחלוקה בפועל של זמני השהות (משמורת פיזית משותפת) ופסקי הדין שפורסמו עד כה מאשרים זאת. ההלכה תקפה לכל המקרים בהם גיל הילד מעל 6, כאשר סכום המזונות יקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות שני ההורים בכל תא משפחתי. במקרים בהם זמני השהות אצל אחד ההורים מועטים מאוד, או שפערי השכר גבוהים במיוחד, הסיכוי להפחתה מאוד נמוך, ובצדק.

האם בתיקים "חיים", אשר מתנהלים כיום בבית המשפט ואשר נפתחו בטרם פורסמה ההלכה, היא תילקח בחשבון?

בהחלט. פורסמו כבר פסקי דין שכאלו. דף פסקי דין למזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה.

האם ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות מהותי לפתיחת תיקי מזונות ישנים?

לצערנו עד כה התשובה לכך היא לא. אמנם תמיד ניתן להגיש בקשה לשינוי סכום המזונות, אך יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי. האם הלכה חדשה לבדה היא שינוי מהותי? ההיגיון, הצדק, אומרים שכן, מאחר והיום מתקיימים תנאים שלא התקיימו בזמן הפסיקה ואף לא היו צפויים אז, אך יש הטוענים שההלכה לבדה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי.

כבוד השופט ארז שני ציין בתמ"ש 29329-07-16 שלעמדתו ההלכה החדשה אינה מהווה שינוי נסיבות לתיקים ישנים, כאשר הטיעון שלו הוא בעיקר שמירת המערכת מהצפת תיקים, ולטעמנו גם מחשש מביקורת על בתי המשפט למשפחה שעד להלכה זו גזרו חיי עוני של אבות גרושים רבים, וקושי רב בקיום קשר מהותי ורציף עם ילדיהם.

"אומר ראשית, כי גם משיקולים של מדיניות משפטית רצוייה, גם מן הטעם ששינוי הלכה משפטית לעולם צפוי הוא (והרי עניין שצפוי היה אינו בגדר שינוי נסיבות), גם מן הטעם ששינוי דין פועל רק "מכאן ולהבא", ואין דומה הליך שנפתח טרם ניתנה הלכת 919/15, להליך שנסתיים והוכרע וחל עליו עקרון ה"סופיות".

"משכך, נאמר מחדש כי הלכה פסוקה היא שאין לראות הבדל בין פסק-דין שניתן על ידי בית המשפט בסיומו של הליך משפטי, לבין פסק-דין שאישר הסכם מזונות בנוגע לסוגיה דנן. בשני המקרים לא תהא הלכת 919/15 כשלעצמה עילה לטענה בדבר שינוי נסיבות או עילה להגשת "תביעה עצמאית".

כבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן אשר שלח לנו את פסק הדין ציין:

"דעתי הינה כי יש למנוע התמשכות של עוול ויש לדון כיום בכל תביעת מזונות עפ"י הפרשנות החדשה של ביהמ"ש העליון. שום מדיניות שיפוטית אינה יכולה להוות הצדקה לעיוות מתמשך הפוגע ברווחתם של ילדים".

כבוד השופט סילמן:

בכנס שנערך ביום 08.01.2018 בחיפה ציין כבוד השופט סילמן שלעמדתו הלכת המזונות החדשה צריכה להיחשב כשינוי נסיבות, שכן כך ניתן יהיה לתקן עוול שכבר נגרם.

בנושא זה נפנה לע"א 65610/93 זלסקי נ' ראשלצ, פורסם בנבו.

כלל מעשה-בית-דין מבוסס על עקרון סופיות הדיון. עיקרון זה מעוגן בשני שיקולים עיקריים שבטובת הציבור: טעם אחד עניינו בהפעלה יעילה של מערכת המשפט ובמניעת הכרעות סותרות העלולות לפגוע ביציבות המשפט וביוקרת בתי-המשפט. טעם שני עניינו באינטרס כי ייעשה צדק עם בעל-הדין האחר, כך שלא יהא נטרד פעמיים או יותר בשל אותה עילה או אותה פלוגתא. אך עקרון הסופיות אינו עיקרון מוחלט. לכן, גם הכלל של מעשה-בית-דין, הנשען על עקרון הסופיות, אינו כלל מוחלט, החל בכל הנסיבות. המדובר הוא בכלל של שכל ישר, אשר בתי-המשפט קבעו לעצמם כעניין של מדיניות שיפוטית. על-כן קיימת נכונות, במקרים שבהם הצדק או האינטרס הציבורי מחייבים זאת, לקבוע סייגים לתחולת העיקרון הכללי (97ג, 99ז).

אך עקרון הסופיות אינו עיקרון מוחלט. המדובר הוא בעיקרון שהוא "…פרי ההלכה הפסוקה, אשר תמיד שמרה לעצמה את הכוח להגביל את תחולתו באותם מקרים – כמו תשלומי מזונות, למשל – בהם עשויה היא לגרום עיוות דין" (דברי השופט ברק בע"א 357/80 נעים ואח' נ' ברדה ואח' וערעור שכנגד [13], בעמ' 781). לכן, גם הכלל של מעשה-בית-דין, הנשען על עקרון הסופיות, אינו כלל מוחלט, החל בכל הנסיבות. אכן, המדובר ב"כלל שימושי המיועד למנוע הטרדת בעל-דין יריב על-ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק, כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר" (דברי מ"מ הנשיא זוסמן בע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק [14], בעמ' 35 – ההדגשה הוספה – ת' א'). על רקע זה אומר מ"מ הנשיא זוסמן, כי "בהיותו כלל שימושי, המיועד לעשות צדק בכל ענין וענין על נסיבותיו השונות והמשתנות, מותר לנהוג על-פיו בגמישות" (שם, שם) (וראו גם דברי מ"מ הנשיא זוסמן בע"א 581/72 ארביב  ואח' נ' מדינת ישראל [15], בעמ' 520).

טעמים של צדק הביאו את הפסיקה והספרות לעמוד על חריגים לכלל של מעשה-בית-דין מקום בו התחולל שינוי בדין לאחר פסק-הדין הראשון, או בנסיבות שנתגלו בהן  ראיות חשובות וחדשות לאחר סיום ההתדיינות הראשונה. כך, בע"פ 447/88 לוונטהל נ' מדינת ישראל [18], אימץ השופט ש' לוין כלל, שעל-פיו לא יוכר השתק פלוגתא מקום בו השתנה האקלים המשפטי עקב שינוי בהלכה בין פסק-הדין הראשון וההתדיינות המאוחרת לו.

לא התכוונתי בסקירה הקצרה דלעיל למצות את הדיון בסייגים שפותחו לכלל של מעשה-בית-דין. די בדברים שהובאו כדי להבהיר, כי עקרון מעשה-בית-דין אינו עיקרון מוחלט. המדובר הוא בכלל של שכל ישר, אשר בתי-המשפט קבעו לעצמם כעניין של מדיניות שיפוטית. על-כן קיימת נכונות, במקרים שבהם הצדק או האינטרס הציבורי מחייבים זאת, לקבוע סייגים לתחולת העיקרון הכללי. ודוק: ההלכות הספציפיות שפותחו לצורך הדוקטרינה של מעשה-בית-דין אינן חלות במישרין על ענייננו.

החלקים החשובים בפסק הדין לנושא שלנו מסומנים בצהוב. פסק הדין המלא.

אנו תקווה שיהיו שופטים אשר יפעלו באופן נקי ומקצועי לצדק. הרצון לשמור על המערכת ברור, מובן, אך צדק וטובת הילד קודם לכל.

בכל מקרה, על מנת להימנע מהוויכוח המשפטי וכן לדאוג לצדק וטובת הילד, הדרך הנכונה היא להגיש בקשה על שינוי בכל נושא אחר (שינוי בזמני השהות, שכר של אחד ההורים, מצב בריאותי, שינוי מצב משפחתי והולדת ילד חדש, נישואין מחדש לאדם אמיד, ירושה וכו') אפילו אם מדובר על שינוי קל, יחד עם פסה"ד של העליון.

האם העליון יסכים לדון גם בסכומי המזונות לילדים מתחת לגיל 6?

כמובן שאם בעתיד יגיע לבית המשפט העליון תיק מזונות ילדים בו הילדים יהיו מתחת לגיל 6, ויש בו עוול זועק לשמיים, ייתכן שהעליון יסכים לדון בכך, בדיוק כפי שדן בשני התיקים שהונחו לפניו. נקווה שיהיו אבות שיגיעו עם הנושא לעליון.

אין ספק שכאשר מדובר על הלכה הנוגעת רק לילדים מעל גיל 6, הפתרון הוא חלקי בלבד. הרי אין כל הגיון שתשלום מזונות עבור ילד בן 5 ו- 11 חודשים וילד בן 6 וחודש יהיה שונה מהותית, אך בהתחשב בדין הדתי המבחין בין ילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6, פסק הדין הוא מהפכה של ממש בקביעת גובה ואופן חלוקת האחריות הכלכלית על הילדים בין ההורים.

עמדה נוספת למזונות מתחת לגיל 6.

הדעה המקובלת כיום היא שבהתאם לדין הדתי מזונות הילד עד גיל 6 הם על האב בלבד, אך גם בנושא יש כבר ניצני דעות שונות (ראו סעיפים 36 ו 37 בפסק דינו של כבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן בתמ"ש 16785-09-12, אשר היווה את פסק הדין המקורי לגביו ניתנה ההלכה החדשה של העליון, לצד דבריה של כבוד השופטת ברק-ארז אשר ציינה:

"עוד ניתן לומר כי הגם שפסק דיננו זה תחום לדיון במזונותיהם של ילדים בגילאי 15-6, יש להניח כי העקרונות המנחים שהותוו בו יהיו יפים גם לעניינם של חיובי מזונות מדין צדקה החלים על ילדים בגילאים אחרים. עם זאת, מאחר שנושא זה אינו בפנינו איננו נדרשים להכריע בו."

לעמדתנו, סכום המזונות צריך להיקבע בהתאם לשני פרמטרים – הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות – ללא קשר לגיל הילד. בהסכם הגירושין שבאתר בחרנו לחלק את סכום המזונות המשולם לעד גיל 6, ואחרי גיל 6, בהתאם לפסק הדין של העליון. כמובן שהוספנו גם את האפשרות לפתיחת חשבון משותף.

האם יש סיכוי לצדק מלא בתשלום מזונות ילדים? האם יש סיכוי שילדים, בכל גיל, יוכלו לחיות בשני בתי ההורים ברווחה שווה ולא עוד בית עשיר אצל האמא ובית עני אצל האב? האם נגיע למצב בו חישוב המזונות לילד יהודי, נוצרי ומוסלמי יבוצע בדרך אחידה? הלוואי.

הורה גזבר – הגדרה מיותרת.

בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "גזבר".

אין כל צורך להגדיר את ההורה המקבל את תשלום המזונות כ "הורה מרכז". זה מיותר ולא נכון! ברור לכל שלמעט מקרי קיצון בהם זמני השהות שווים וגם משכורות ההורים דומות, כמו המקרים שנידנו בעליון, ימשיך ויקבע תשלום מזונות כזה או אחר. אחד ההורים, לרוב האב, יעביר להורה השני, לרוב האם, אשר יהיה אחראי להוצאות השוטפות עבור הילדים כמו ביגוד, הנעלה, תספורת וכו', בדיוק כמו היום. לכן, מיותר ולא נכון לתת לזה כותרות מיותרות כמו "הורה גזבר" שרק ידגישו את המעמדות השונים של ההורים ויעצימו את המריבות.

ראוי לזכור שוועדת שניט המליצה לבטל לחלוטין את המונחים משמורת והחזקה בילד, לא לקבוע הגדרה הורית מועדפת שרק מעצימה את סכסוכי ההורים, ודחתה את הצעת ארגוני הנשים להחלפת חזקת הגיל הרך בחזקת "ההורה העיקרי". בתי המשפט למשפחה אימצו מזמן המלצה מקצועית זו. כותרת של "הורה מרכז", מגדירה אף היא הורה מועדף. אין כל סיבה או הצדקה להכניס בדלת האחורית מאבק חדש למעמדות הוריים.

פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, נכון יותר בחלק מהמקרים, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות. חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו. ראו כאן. חזור.

השלב הבא – הצעת חוק ממשלתית?

בפסק הדין יש קריאה למחוקק לקדם את נושא המזונות בחקיקה. "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט". שרת המשפטים הצהירה שתקדם הצעת חוק ממשלתית. האם אכן תקודם הצעה שכזו, מה יהיה תוכנה? אף אחד לא יודע, מדובר בפוליטיקה. רק הזמן יגיד. לדעתנו, בעיקר לאור התנגדות החרדים, לא תקודם הצעת חוק שכזו.

 

מזונות ילדים

נושאים כספיים שחשוב להכיר:

הנחה בארנונה, מה חשוב לרשום בהסכם על מנת ששני ההורים יקבלו הנחה בחשבון המים, וקיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) להורים גרושים במשמורת משותפת. ראו כאן.

הסבר על נושאים כספיים נוספים בגירושין. תשלום קופת חולים, הוצאות חינוך, קייטנות, חוגים ועוד. ראו כאן.

חשוב להכניס להסכם הורות או לפסק הדין סעיף שעניינו חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. ראו כאן.

טיפים נוספים לנושא מזונות הילדים. חלוקת הנסיעות, חלוקת הקצבאות ועוד. ראו כאן.

כיצד יתחלקו נקודות הזיכוי בין ההורים הגרושים? ראו כאן.

ועדת שיפמן לנושא מזונות הילדים

מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שמונתה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. דו"ח הוועדה הוגש למשרד המשפטים באוקטובר 2012, אך עדיין לא זכה להתייחסות רשמית. כמובן שאנו מקווים שהוא אכן יקודם לחוק.

מזונות ילדים במדינות העולם הנאור:

"כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"

חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.

מכתבים ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מכתב ששלחנו לכל שופטי בתי המשפט למשפחה בנוגע לפסק הדין במחוזי עמ"ש 50603-01-14.

מכתב שלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה: "עד מתי"?

מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מאמרים בנושא מזונות ילדים

פרופ' מיכאל קורינאלדי: הדין האישי בישראל

פרופ' מיכאל קורינאלדי: היש ליישם את עקרון השוויון בדיני הורים וילדים מזונות אישה וילדים ואמצעי אכיפתם,

 עו"ד יעקב שפירא. מדינת ישראל, משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי.

מזונות ילדים קטינים" מגמות חדשות, יאיר שיבר

חיוב האם במזונות ילדים: הרב ד"ר משה בארי, הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני

קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך? מאת ד"ר רות זפרן חברת ועדת שיפמן