מזונות ילדים

במקרים רבים עורכי הדין למשפחה לא דואגים לבקש ולהסביר לשופט כל מה שניתן: 'סומכים' על השופט, חוסר ידע, מתעצלים. לכן הוספנו הסברים רחבים, ובהמשך גם מספר טיפים.

מזונות ילדים בגישור

הורים אשר בוחרים ללכת לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם – דרך המלך כמובן – יכולים לקבוע את סכום מזונות המתאים לתא המשפחתי שלהם, ללא צורך בקביעת סכום בהתאם לחוקים המיושנים במדינת ישראל (הדין הדתי). זאת כמובן ההמלצה שלנו.

אנו ממליצים להורים בחום להימנע "מהמלצות" של חברים, כולל בפייסבוק (חלקם ימליצו לפי מה שהיה אצלם לפני מספר שנים, דבר שלרוב כבר לא נכון כיום), וללא מחשבות מי "מנצח" את מי, אלא לפעול יחדיו לסכום הוגן והגון.

מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה:

מוזמנים לקרוא: נייר עמדה (ספטמבר 2026) – דרך חישוב מזונות ומדור ילדים בבתי המשפט לענייני משפחה

עיקרון העל המנחה את שופטי בתי המשפט למשפחה (גם) בחישוב מזונות ילדים הוא להתייחס לטובתו הספציפית של כל ילד וילד, בכל תא משפחתי על המאפיינים שלו, כעולם ומלואו.

המצב המשפטי: ההלכה של בית המשפט העליון מיולי 2017 (בע"מ 919/15) הקובעת שבחישוב מזונות ילדים מעל גיל 6 ייקחו בחשבון גם את שכר האם הביאה לתיקון העוול המגדרי הנורא, אך כאמור רק עבור ילדים מעל גיל 6, והיא תקפה כיום רק לתיקים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה!

בתי הדין הרבניים לא מכירים בהלכה זו. ברבני אין כזה דבר שאישה תשלם מזונות (גם אם הילדים מתגוררים רק עם האב). זה הנושא בתיק 117/22 (ראו בהמשך) בו ממתינים לדיון נוסף באוקטובר 2026, ואז לפסק דין של העליון.

שילבנו בהסברים גם דוגמא מספרית. החלק הזה בירוק. נדגיש שמדובר רק בדוגמא בסיסית! כל מקרה נבחן לגופו. 

להורים 3 ילדים. אחד מתחת לגיל 6 ושני ילדים מעל גיל 6. יחס שכר ההורים הוא 65% לאב ו 35% לאם. חלוקת זמני השהות בתא המשפחתי במחזור של שבועיים היא 8 ימים אצל האם ו 6 ימים אצל האב. ובקיצור 6/8. 57% אצל האם ו 43% אצל האב.

סכום הצרכים ההכרחיים עבור הילד שמתחת לגיל 6 הוא 1,600 ש"ח. הטווח המקובל כיום בפסיקה הוא 1,600-1,900 ש"ח, וכמובן שיש גם מקרי קצה למטה ולמעלה, וכמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו. סכום הצרכים המלאים של כל אחד מהילדים מעל גיל 6, אשר בדוגמא שלנו מתגוררים בשני הבתים בזמני שהות רחבים, הוא הסכום הנפוץ כיום בפסיקה, 2,250 ש"ח לילד. הטווח המקובל כיום בפסיקה הוא רחב, כ- 2,000-2,600 ש"ח וכמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו. בדוגמא, לשם הנוחות בלבד, נתעלם מהלכת ורד.

* נציין שכאשר זמני השהות אינם רחבים, צרכי הילד מעל גיל 6 המקובלים בפסיקה נמוכים יותר כמובן. 1,600-2,000 ש"ח.

כל אחד מההורים שוכר דירה בעלות של 4,000 ש"ח. בהתאם לפסיקה המנחה, חלקם של שלושת הילדים במדור הוא מחצית. 50%. 2,000 ש"ח. 666.66 ש"ח לילד.

חישוב מזונות ילדים מתחת לגיל 6.

עלינו לבדוק שני פרמטרים:

1.מהי חלוקת זמני השהות בתא המשפחתי.

2.מהו סכום צרכי הילד ההכרחיים המתאים לתא המשפחתי. כאמור, כיום הסכום המקובל בפסיקה הוא 1,600-1,900 ש"ח.

יש גם מקרים חריגים בהם שכר שני ההורים מאוד נמוך, ולכן נקבע סכום נמוך יותר עבור צרכי הילד, למשל של כ- 1,300 ש"ח. ראו בפסק הדין בתלה"מ 16838-11-19, תלה"מ 21446-01-21, ותלה"מ 53794-06-22.

ומה לגבי שכר ההורים?

לא רלוונטי. תחת ההלכה הדתית הכנסות ההורים לא רלוונטיות לחישוב סכום המזונות, והשופטים אף מציינים זאת בהחלטות למזונות זמניים. ועדיין, השופטים ירשמו את הכנסות ההורים והרי שכר שני ההורים הכרחי לחישוב מזונות הילד מעל גיל 6.

פסיקת מחוזי – מזונות מתחת לגיל 6:

בע"מ 919/15 לא שינה את הפסיקה עבור ילדים מתחת לגיל 6, ולכן החלוקה לגבי ההוצאות המשתנות (חינוך ובריאות) היא עדיין חצי חצי, וסכום הצרכים נשאר על ההכרחיים בלבד. לסכום זה מתווסף, במידת הצורך, מדור. ראו הסבר בהמשך.

חישוב המזונות והמדור – שתי דרכים לצמצום העוול הדתי/מגדרי מתחת לגיל 6:

חלק משופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים להרחיב את מעגל הצדק גם עבור ילדים מתחת לגיל 6. חשוב להכיר ולהשתמש. זה חלק מרכזי בתפקיד העו"ד!

א. התחשבות בחלוקת זמני השהות:

כאמור, בהתאם לפרשנות הנוכחית להלכה הדתית מתחת לגיל 6 על האב לשלם את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים. אך התשלום עבור המזונות והמדור כאחד יחושב רק עבור זמני השהות שהילדים אצל האם. בזמני השהות של האב עם הילדים הוא הרי משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים.

ראוי להדגיש שההתחשבות בזמני השהות לחישוב המזונות והמדור נכונה מתמטית וכלכלית, ומחויבת מציאות לא רק בזמני שהות שווים/רחבים אלא לכל המקרים, כלומר גם כאשר זמני השהות מצומצמים יותר. בכל מקרה בו האב ישלם לאם עבור צרכי הילד גם בימים שהילד עימו, יהיה כאן תשלום ביתר על ידי האב.

ומהו הסכום שיש להפחית? מתמטית, הסכום שיש להפחית מצרכי הילד שנקבעו הוא כמובן הסכום שהאב משלם ישירות בזמני השהות שלו עם הילדים. במידה וחלוקת זמני השהות היא 8/6, הרי שעל האב להשלים לאם 57%. במידה וחלוקת זמני השהות היא 10/4, הרי שעל האב להשלים לאם 71.43%. פשוט וקל. כיום, לצערנו, לא כל השופטים נוהגים כך. חשוב לדעת שזה לא נעשה באופן אוטומטי! על העו"ד להסביר זאת. לא להשאיר זאת לשופט, האם יזכור או לא, או כמה יבחר להפחית. אותו עיקרון גם לגבי המדור (הסבר בהמשך).

נניח וסכום הצרכים ההכרחיים הוא 1,600 ש"ח. חלוקת זמני השהות 10/4. כאמור, האב צריך להשלים לאם 71.43% (10/14) מ 1,600 ש"ח. 1,143 ש"ח. אם השופט לא יתחשב בזמני השהות אצל האב, ויקבע שעל האב להעביר לאם את מלוא ה 1,600 ש"ח, הרי במצב זה האב משלם באופן ישיר בימים שלו סכום של 457 ש"ח (1,600*28.57%) וגם מעביר לאם סכום של 1,600 ש"ח. כך 'יוצרים' תשלום ביתר.

נציין שדרך חישוב שכזו, בה יש התחשבות בזמני השהות של האב בכל מקרה, מעבר להיותה נכונה מתמטית, יש בה על מנת לצמצם מקרים של 'אבות נעלמים לילדיהם'.

דברי פרופ' שיפמן מתוך דו"ח הוועדה בראשה עמד:

"אמנם יש הטוענים שהצעתנו תשמש תמריץ מלאכותי לגברים להרחיב את ימי הטיפול בילד כדי לצמצם את חבותם במזונות. אך נראה לנו שכאן יחול הכלל ש"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה", ואם באמת ובתמים מבקש האב להקדיש זמן רב יותר לילד, והדבר הוא לטובת הילד, אין אלא לברך על כך. כמובן יש לתת את הדעת לחשש של מאבק שלא בתום לב. זה חשש שלא קל להתגבר עליו מראש ואף ועדת שניט נתנה עליו את דעתה".

ראו לנושא זה פסק הדין בעמ"ש 36635-10-23 בו כבוד השופט ויצמן (מחוזי מרכז מיום 02.07.2024, סעיף 24) עושה לנו סדר לנושא מזונות ילדים, ובין היתר חוזר ומסביר שמתחת לגיל 6 יש להפחית את ההוצאות עבור הילד, מזונות ומדור כאחד, שהאב מוציא באופן ישיר. ראו גם בפסק דין נוסף של כבודו רמ"ש 78829-12-24 (מיום 19.01.2025, סעיף 15).

פסקי דין נוספים במחוזי בהם יש התייחסות לנושא:

כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב) בפסק הדין בעמ"ש 18701-07-21 (יולי 2022) בעצם אישר את החלק הזה בפסק דינו של כבוד השופט שקד, בו נקבע שכאשר הילדים מתחת לגיל 6 סכום הצרכים ההכרחיים והמדור כאחד יופחתו בהתאם לחלוקת זמני השהות הרחבה בין ההורים.

אמירתו החד משמעית של כבוד השופט ג'יוסי (החל מסעיף 23) מבית המשפט המחוזי חיפה בעמ"ש 28488-09-19 מחודש מרץ 2020: "לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה לפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים".

כבוד השופט ישעיהו שנלר (מחוזי תל אביב) מסביר בעמ"ש 31745-02-17 (מאי 2018) שבמקרה זה אכן נעשתה הפחתה עקב זמני השהות הרחבים ובכך נותן תוקף לנושא (התיק הגיע לעליון שדחה את ערעור המבקש – בע"ם 4637/18).

כבוד השופט שוחט (מחוזי תל אביב) מסביר ברמ"ש 46972-01-19 (מרץ 2019) מחוזי תל אביב, מסביר את נושא ההפחתה בסכום הצרכים ההכרחיים בהתאם לחלוקת זמני השהות (כאן זאת חלוקת זמני שהות של 9/5).

ראו גם כבוד השופט ג'יוסי (מחוזי חיפה סעיף 23) בעמ"ש 28488-09-19.

ומספר פסקי דין בבתי המשפט למשפחה:

כבוד השופטת כ"ץ (סעיף 58) בפסק דין בתלה"מ 5104-03-21, כבוד השופטת מטלין בהחלטה למזונות זמניים החלטה בתלה"מ 4564-02-24, כבוד השופט יחזקאל בפסק הדין בתלה"מ 11324-01-22, כבוד השופט ברינגר בפסק דין בתלה"מ 48009-10-21, כבוד השופט רן ארנון בפסק הדין בתלה"מ 38914-03-22, כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן מפחיתה בתלה"מ 30204-07-20 (יולי 2023) את סכום המזונות והמדור מתחת לגיל 6 לאור זמני השהות השווים, ובכך מצמצמת קצת את העוול. לטעמי לא מספיק. כבוד השופט ברינגר, תלה"מ 37928-03-21 מיום 28.11.2023 בו יש התחשבות בזמני השהות של הילדה עם האב בחישוב המזונות מתחת לגיל 6 לנושא המזונות והמדור כאחד, תלה"מ 66993-06-18 (אוגוסט 2018) למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו. פסק דינה של כבוד השופטת מירה דהן, תלה"מ 17231-09-19 (דצמבר 2019), פסק דינה של כבוד השופטת מורן ואלך בתלה"מ 40312-05-22 (אוגוסט 2022), כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע (סעיף 41) בתלה"מ 68193-11-21, כבוד השופט שקד (סעיפים 17-20) בתלה"מ 55934-03-17 בו יש אמירות יפות לנושא, כבוד השופט אליאס (סעיף 12) בתלה"מ 50999-07-17, סעיפים 33-34 בפסק דינו של כבוד השופט שקד בתלה"מ 25329-11-17.

כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17 (אוקטובר 2018): "בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב". "ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר.., שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו".

לא כל עורכי הדין מכירים/מסבירים נושא זה לשופט. חלקם פשוט מתעצלים להסביר זאת, ו'סומכים' על השופט. דוגמא למקרה 'שגוי' לנושא פסק הדין בתלה"מ 35824-02-23. ראו גם פסק דין בתלה"מ 65464-07-21.

ב. חלוקת צרכי הילד להכרחיים ולא הכרחיים:

אמנם נושא זה פחות 'נפוץ' כיום, וגם פחות משמעותי בסכום ההפחתה, אך במקרים המתאימים (בעיקר כאשר שכר האם גבוה משכר האב) עדיין ראוי להסבירו. השופטים מודעים לעוול המגדרי עד גיל 6 ומנסים להתמודד איתו על ידי חלוקת צרכי הילד להכרחיים (אותם ישלם בהתאם להלכה הדתית רק האב) ולא הכרחיים אותם יחלקו שני ההורים בהתאם ליחס ההכנסות. אמנם מדובר בהפחתה די קטנה, אך כל צמצום בעוול מבורך.

הסבר: נניח וצרכי הילד נקבעו כמקובל על סך של 1,600 ש"ח. 1,200 ש"ח מתוכם (דוגמא בלבד) יחשבו כהכרחיים, אך 400 ש"ח יהיו עבור צרכים לא הכרחיים, ואת התשלום עבורם ישלמו שני ההורים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם. גם כאן, חשוב מאוד שעורכי הדין יכירו וישתמשו. 

ראו לנושא זה: החלטה בתיק תלה"מ 57457-04-25, פסק הדין בתלה"מ 17791-01-22 ו פסק הדין בתלה"מ 42923-11-20.

ובדוגמא שלנו: התשלום עבור החלק של המזונות (ללא המדור) יהיה סכום צרכי הילד ההכרחיים שנקבע (1,600 במקרה שלנו) כפול אחוז הזמן בו הילדים שוהים אצל האם. 912 ש"ח=0.57*1,600.

חישוב מזונות ילדים מגיל 6 עד 18:

אז כמה משלמים מזונות על 2 ילדים? שלא יטעו אתכם!

עורכי דין למשפחה המפרסמים באתרם סכום מזונות 'מקובל' תחת הכותרת "כמה משלמים מזונות על 2 ילדים" או "כמה משלמים מזונות על 3 ילדים" למעשה מטעים את ההורים, והרי כל מקרה יש לבחון לגופו! חלקם רושמים את סכום צרכי שני הילדים כסכום המזונות. זאת כמובן טעות גסה. וכמובן שבחוק אין סכומים מוגדרים למזונות, והרי יש חובה לבחון כל מקרה לגופו.

בכל תא משפחתי בו הילדים מעל גיל 6 יש לקבוע את סכום צרכי הילדים, ואז לחשב כמה כל הורה ישלם בהתאם לחלוקת זמני השהות ויחס שכר ההורים. לגבי ילדים מתחת לגיל 6, אותו עיקרון, רק שהחישוב יהיה רק לפי חלוקת זמני השהות.

דרך קביעת מזונות ילד מעל גיל 6:

בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15, כאן עלינו לבדוק כבר שלושה פרמטרים:

1.יחס הכנסות: שכר ההורים (הכנסה ברוטו לאחר ניכויי חובה)/יחס ההכנסה הפנויה של ההורים* – מכל מקור שהוא. למשל, אם להורה יש בבעלותו דירה להשקעה או חסכון כספי גדול שמניב תשואה חודשית, יש להתחשב בכך בקביעת שכרו. את קצבת הילדים יש להוסיף להכנסת ההורה המקבל אותה. לרוב האם.

* במקרים בהם מחושבת ההכנסה הפנויה, יש שופטים שיורידו משכר ההורה את מלוא עלות המדור שההורה משלם, ויש שופטים שיורידו רק את סכום חלקו של ההורה בעלות המדור (ללא חלקם של הילדים). יש שופטים שיורידו גם סכום מינימלי למחיית ההורה, ויש שלא.

עזרה מההורים:

גם אם היא חודשית, לרוב לא נחשבת כתוספת להכנסת ההורה. אף אחד לא יכול להבטיח שהעזרה תהיה עד שקטן הילדים יגיע לגיל 18.

הלוואות:

לעיתים, אחרי הפרדת הבתים, יש הוצאות חד פעמיות כגון קניית רכב, קניית ריהוט ומוצרי חשמל, תשלום לעו"ד וכו'. הלוואות קצרות מועד אלו לרוב לא יילקחו בחשבון בחישוב ההכנסה הפנויה, והרי לרוב הן למספר שנים קטן לעומת תשלום המזונות שהוא לשנים קדימה. אם יש הלוואה מסוימת לטווח ארוך (נניח עד שהילד הקטן מגיע לגיל 18) השופט יכול כמובן לבחור להתחשב בה, לצד הסבר על בחירתו.

במידה והשופטים היו מאשרים הלוואות שכאלו כדבר שבשגרה, ומפחיתים את התשלום החודשי בחישוב ההכנסה הפנויה, היה כאן פתח למצב בו כל הורה בהליך גירושין ייקח הלוואות על מנת לצמצם את הכנסתו הפנויה.

2.סכום צרכי הילד המלאים המתאימים לתא המשפחתי, שנלמד משכר ההורים ורמת החיים טרם הפרידה.

3.חלוקת זמני השהות בתא המשפחתי.

כאשר היחסים בסעיפים 1 ו 3 אינם שווים, עלינו לחשב כמה על הורה א' להעביר להורה ב'. החישוב מעל גיל 6 הוא כבר לא מגדרי.

כאן ראוי לציין שני דברים:

א. כיום ישנן פסיקות (בעיקר של כבוד השופטת מטלין וגם של כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן) אשר קובעות שכאשר הילדים עם הורה פעמיים באמצע השבוע ללא לינה, לחישוב זמני השהות לקביעת המזונות זה ייחשב ליום אחד. גם מחוזי אישר למעשה פסיקה זו בעמ"ש 29755-02-23 (מחוזי מרכז מיום 09.02.24).

ב. במקרים בהם הילד אצל הורה בסוף שבוע ללא לינה ביום שבת, משום מה טרם ראינו פסיקה שמתייחסת לנושא ומתחשבת בזה לחישוב זמני השהות. הילד הרי נמצא בבית ההורה מהבוקר עד הערב. וביום שבת לרוב יש כמובן הוצאות גבוהות יותר מיום 'רגיל'. גם לאוכל וגם לבילויים.

בע"מ 919/15

בהתאם לבע"מ 919/15 (2017) מזונות ילדים מעל גיל 6 מחושבים לפי יחס חלוקת זמני השהות ויחס שכר שני ההורים (על פי הפסיקה מקובל לחשב את ההכנסה ברוטו לאחר ניכויי חובה). השינוי שנקבע בבית המשפט העליון הוא שמתחשבים גם בשכר האם. לא עוד פסיקה מגדרית.

עלינו לבדוק את יחס שכר ההורים/ההכנסה הפנויה של ההורים מכל מקור שהוא ואת יחס חלוקת זמני השהות. כאשר היחסים לא שווים, עלינו לחשב כמה על הורה א' להעביר להורה ב'.

לפיכך, במקרים בהם בזמן מתן פסק הדין גיל הילד מתחת לגיל 6 סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות: מזונות עד גיל 6 בהם עדיין פוסקים לפי ההלכה הדתית ולכן אין שום התייחסות לשכר האם וחשוב מאוד לבקש הפחתה של המזונות והמדור כאחד בהתאם לחלוקת זמני השהות, וסכום מזונות לאחר גיל 6 אשר כאמור כיום אינם מגדריים יותר. כן, מדובר בעוול נוראי תחת ההלכה הדתית שלא מתאימה את עצמה לימינו אנו. כיום ממתינים להמלצות הוועדה שהוקמה לבחינת הנושא, ולאחר מכן להחלטת מועצת הרבנות הראשית.

המטרה בדרך זו של קביעת סכום המזונות לאחר גיל 6 כאשר הילד עדיין קטן מגיל זה היא כמובן ליצור ודאות לעתיד, ולא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. 

דרך החישוב לצרכים השונים של ילד מעל גיל 6: 

עקרונית, דרך החישוב לכל סוגי תשלומי המזונות היא אחידה: כמה ההורה אמור לשלם, פחות הסכום שהוא משלם בפועל*.

* אם הורה זכאי לקבל סיוע בשכר דירה, כמובן שבחישוב המדור יש להתייחס לכך, ולהוריד את סכום הסיוע מסכום המדור, ורק אז לבצע את החישוב. כנ"ל לגבי הנחות למעון וצהרון, ביטוחי בריאות וכו'. לגבי מענק הלימודים (כל עוד הוא מתקבל) הרי שמקובל שההורה המקבל אותו משלם באמצעותו את ההוצאות של תחילת השנה.

א. צרכים תלויי שהות ומדור: דרך החישוב זהה ומדובר בחישוב דו שלבי. מחשבים את הסכום שעל הורה א' לשאת בהתאם לשכרו, מחשבים כמה הוא מוציא באופן ישיר בימים שלו עם הילדים (בזמני השהות), והסכום שעליו להעביר יהיה הפרש הסכומים. 

את החישוב יש לעשות מאותו הסכום כמובן! אם צרכי הילד הם 2,250 ש"ח, אזי יש לכפול סכום זה באחוז שכר ההורה, ואז לכפול את אותו הסכום ביחס זמני השהות של ההורה, ואז לבצע חיסור בין שתי התוצאות שהתקבלו.

דרך החישוב היא אחידה לכל סוגי תשלומי המזונות, קרי, כמה ההורה אמור לשלם, פחות הסכום שהוא משלם בפועל:

צרכים תלויי שהות ומדור: 1. כמה על הורה א' לשאת בהתאם לשכרו. 2. כמה הוא מוציא באופן ישיר בימים שלו עם הילדים. 3. הסכום שעליו להעביר יהיה הפרש הסכומים. לחלק זה יש מחשבון של העמותה.

צרכים שאינם תלויי שהות והוצאות משתנות (חינוך ובריאות): 1. כמה על הורה א' לשאת בהתאם לשכרו. 2. פחות החלק שהוא מוציא באופן ישיר בימים שלו עם הילדים.

סכום צרכי ילד להורים גרושים:

ראשית נדגיש: סכום צרכי עלות גידול הילד זה כמובן לא סכום המזונות שישולם! עורכי דין רבים עדיין רושמים, בטעות או מתוך הרגל, את סכום צרכי הילדים כסכום המזונות המבוקש. זה כמובן שגוי מיסודו.

הסכום 'המקובל' כיום למקרים של זמני שהות רחבים הוא 2,250 ש"ח שקבע בזמנו כבוד השופט ויצמן (מחוז מרכז). הטענה היא שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה, העלויות גבוהות יותר בכל תא משפחתי. נדגיש שאת הסכום יש להתאים לכל תא משפחתי! בהתאם לחלוקת זמני השהות, לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הילדים, מספר הילדים, כאשר יש יותר מילד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד). הטווח כיום הוא 2,000 ש"ח – 2,600 ש"ח.

לטעמנו, גישה זו של מחוזי מרכז לסכום קבוע לכל המשפחות כולן שגוייה היא! סכום קבוע, אחיד לכל המשפחות, הוא לא דבר הגיוני, והרי יש משפחות רבות ששכר ההורים בהן ממוצע או חציוני (ובטח לא למקרים ששכר ההורים נמוך), וגם לא מותאם לאזור המגורים ורמת החיים של ההורים.

ביום 13.02.2023 בעמ"ש 59345-11-22 קבע בית המשפט המחוזי חיפה – בהרכב השופטים סארי ג'יוסי [אב"ד], עפרה אטיאס ומאזן דאוד, – שהסכום 2,250 ש"ח שקבע מחוזי מרכז אינו מתאים למחוז חיפה!

מאוד חשוב שעורכי הדין יסבירו לשופט בכל תיק מזונות שיש לקבוע את צרכי הילדים בהתאם למאפיינים של אותו תא משפחתי ולא כאומדן, כלומר הסכום יכול ויהיה 1,600 ש"ח ויכול להיות 2,250 ש"ח או 2,500 ₪ ומעלה באותם מקרים בהם להורים השתכרות גבוהה מאוד.

ובדוגמא שלנו:

קביעת החיוב בהתאם ליחס שכר ההורים:

האם: 2,250 ש"ח (צרכי כל ילד מעל גיל 6) * 35% (חלקה של האם בהכנסה המצרפית) =  787.5 ש"ח. 

האב: 2,250 ש"ח (צרכי כל ילד מעל גיל 6) * 65% (חלקו של האב בהכנסה המצרפית) = 1,462.5 ש"ח.

קביעת החיוב בהתאם לזמני השהות:

בשהייה אצל האם: 2,250 ש"ח * 57% (זמני השהות עם האם) = 1,282.5 ש"ח.

בשהייה אצל האב: 2,250 ש"ח * 43% (זמני השהות עם האב) =  967.5 ש"ח. 

תוצאה: על האב לשאת בסכום של 1,462.5 ש"ח בהתאם לשכרו, אך בימים שלו עם הילדים (43% מהזמן) האב מוציא באופן ישיר 967.5 ש"ח, ולכן עליו להעביר לאם רק את הפרש הסכומים. 495 ש"ח=1,462.5-967.5.

הלכת ורד: אמנם בדוגמא שלנו בחרנו, לשם הנוחות בלבד, לחשב את התשלום עבור ילד אחד ולהתעלם מהלכת ורד, אך כמובן שבמקרים המתאימים, כמו בדוגמא שלנו בה יש 3 ילדים, ראוי להשתמש בהלכה ולקבוע שסכום צרכי הילדים יחדיו הוא לא מכפלת הסכום 2,250 ש"ח*3 (6,750 ש"ח), אלא להפחיתו.

טיפ: חישוב המזונות בדרך מהירה – ההפרש/דלתא:

נדגים את החישוב גם על ידי דרך הפרש האחוזים (דלתא): יחס שכר ההורים: 15=65-50. האב משתכר יותר מהאם. יחס זמני השהות: 7=57-50. האב פחות זמן עם הילדים. לכן, במקרה זה, הדלתא היא חיבור ההפרשים. יחד זה 22%.

עלות צרכי הילד מעל גיל 6 היא 2,250 ש"ח. 495 ש"ח=0.22*2,250. ובחישוב לעיל יצא לנו כמובן גם 495. מתמטיקה. לא יכול לצאת אחרת אם מחשבים נכון.

חשוב להדגיש: במקרה הנפוץ כיום בו שכר האב גבוה יותר וזמני השהות של האב עם הילדים מצומצמים יותר, הדלתא היא חיבור שני ההפרשים. כמובן שאם במקרה אחר שכר האם גבוה יותר ו/או זמני השהות עם האב רחבים יותר, יש להתייחס לכך בחישוב ההפרשים. אם למשל שכר האם גבוה יותר, ההפרש (הדלתא) במקרה זה יהיה שלילי, ואותו נוסיף להפרש בגין זמני השהות. ראו למשל פסק דינה של כבוד השופטת מטלין בתלה"מ 58833-11-24 (סעיף 40 לחישוב מזונות הילדה מעל גיל 6) בו שכר האם גבוה משכר האב ולכן הדלתא בו היא 3=4+7-. כלומר 93.8 ש"ח=3%*3,126. ראו גם החלטה בתיק תלה"מ 26372-10-25.

ב. צרכים שאינם תלויי שהות והוצאות משתנות (חינוך, בריאות) מחושב לפי יחס הכנסות: כמה על הורה א' לשאת בהתאם ליחס שכרו, לאחר שהפחתנו מראש את החלק שהוא מוציא באופן ישיר בימים שלו עם הילדים*.

* חשוב לציין שכאשר השופט מחשב את תשלום הצרכים שאינם תלויי שהות, עליו לבדוק קודם האם ההורה האחר (לרוב האב) משלם באופן ישיר חלק מצרכים אלו. 

כאשר האב לא משתתף בשום תשלום עבור צרכים אלו, עליו להשלים את מלוא חלקו בהתאם ליחס שכר ההורים. אבל, אם האב משלם, למשל, את התשלום החודשי עבור הניידים, קונה ביגוד בעצמו, משלם עבור מתנות לימי הולדת של חברים של הילדים וכו', קודם יש להפחית סכום חודשי זה שהאב משלם ישירות מסכום הצרכים שאינם תלויי שהות, ורק אז לבצע את החישוב לפי יחס שכר ההורים ולקבוע מהו הסכום שעל האב להשלים לאם. כמו תמיד, עיקרון העל הוא לבחון כל מקרה לגופו.

נציין גם את המובן מאליו, למעשה זה הרי גם החישוב שההורים עושים בעצמם לגבי הוצאות הבריאות והחינוך. קיזוזים בין ההורים. אז כמובן שחישוב זה תקף גם לצרכים שאינם תלויי שהות.     

הוצאות שאינן תלויות שהות:

בחלק מהמקרים יחולקו צורכי הילד המלאים מעל גיל 6 לצרכים תלויי שהות וצרכים שאינם תלויי שהות. כאמור, הוצאות שאינן תלויות שהות יחושבו ע"פ יחס הכנסות בלבד.

כיום, לצערנו, החלוקה בין צרכים תלויי שהות לצרכים שאינם תלויי שהות הוא אחד הנושאים היותר בעיתיים בפסיקה. וחבל שכך. הכאוס נובע מהסתכלות כלכלית שגויה של השופטים:

א. מהן ההוצאות הכלולות תחת הסעיף צרכים שאינם תלויי שהות?

ב. מהו היחס הנכון בין צרכים תלויי השהות לעומת צרכים שאינם תלויי שהות?

בדיוק כפי שכבר נקבעו אומדנים לצרכי הילדים במקרים השונים, ראוי שבתי המשפט המחוזיים יקבעו אומדן לצרכים שאינם תלויי שהות, כולל רשימת הצרכים הכלולים בו.

המצב הנוכחי, בו גם לאחר מתן פסק הדין ההורים ועורכי דינם אינם יודעים מה כלול בצרכים שאינם תלויי שהות, על מה מבוצע הלכה למעשה התשלום, ומכך לא מבינים כיצד נקבע סכום צרכים אלו, מהווה פתח למריבות. בין ההורים לבין עצמם, ולעיתים בין ההורים לילדים. מי דואג להוצאותיהם של הילדים.

וכמו תמיד, חוסר וודאות, חוסר ההבנה, גורמים וויכוחים, אי הסכמות (למשל על נושא הביגוד) ומעודד הליכים משפטיים במקום הליכי גישור.

מדוע לטעמנו השופטים טועים כלכלית בסכום הנקבע כיום לצרכים שאינם תלויי שהות?

א. תחת הוצאות שאינן תלויות שהות יש מספר מצומצם מאוד של נושאים, בסכומים יחסית נמוכים. למשל: תשלום חודשי עבור טלפון נייד, ביטוח בריאות חובה לקופת חולים, נסיעות בתחבורה ציבורית, תספורת ומתנות לימי הולדת של חברים (למרות שזה עד גיל מסוים כמובן). לגבי ביגוד והנעלה שהוא הסכום הגדול יותר, הסכום לא קבוע. יש הבדלים בסכומים בין המשפחות השונות. לפי עשירונים, דרך חיים, בחירה האם לקנות/לא לקנות מותגים וכו'.

שימוש חודשי בטלפון נייד הוא כיום סכום מאוד נמוך (בניגוד לקנייה של טלפון חדש) ויש לבדוק מי מההורים משלם אותו. כנ"ל ביטוח בריאות חובה, אשר לרוב משלמת האם. תספורות, לרוב תלוי במגדר הילד.

ראו בנושא 'צרכים שאינם תלויי שהות' גם את המסמך שהוציא הלמ"ס עלות גידול ילד בישראל לצורך קביעת מזונות, פברואר 2022 בו יש (עמודים 30-31) רשימה של שלל ההוצאות לפי סוגים (לטעמי, וחבל שכך, לא כולן מתאימות לדרך החישוב בבתי המשפט), אך ניתן לראות שאם נבחר את ההוצאות המתאימות לסעיף צרכים שאינם תלויי שהות, ואף נצמיד אותן למדד ממועד הפרסום, לא נגיע לסכומים אשר נקבעים כיום בבתי המשפט.

הסכומים לצרכים שאינם תלויי שהות אשר קובעים שופטי משפחה חייבים להיות מותאמים להוצאות עצמן, ומאוד חשוב שהשופטים ירשמו להורים מה כלול בסכום זה, דבר שימנע ויכוחים מיותרים בין ההורים, בעיקר לגבי נושא הביגוד וההנעלה. 

לאחר פרסום בע"מ 919/15, נושא הביגוד וההנעלה (שלא עבור המוסד החינוכי) הפך לנושא נפיץ שגורם למריבות רבות בין הורים גרושים. במידה ולא רשום להורים מענה ברור לנושא, כל אחד מהם עלול לפרש אחרת את חלוקת התשלום. האם כל אחד מההורים קונה בעצמו לביתו או שההורה אשר מקבל את המזונות קונה עבור שני הבתים כפי שהיה מקובל לפני פרסום 919/15? כל עוד אין הבנה של ההורים, הסיכוי שבהמשך הדרך יהיה ויכוח על הנושא ולעיתים חזרה לבית המשפט גדל. אמירה תמציתית וקצרה של השופט תפתור מראש מריבות מיותרות אלו. 

להערכתנו, הסכום ההגיוני לצרכים שאינם תלויי שהות הוא 300-600 ש"ח. תלוי בעיקר מה קובעים לנושא הביגוד. 

בפועל, בשטח, אנחנו עדיין רואים שוב ושוב שופטים שקובעים סכומים מאוד מאוד מופרזים לצרכים שאינם תלויי שהות, סכומים ללא כל סימוכין (אילו צרכים כלולים בסכום, כלומר איך כבודו הגיע לסכום שקבע), ולעיתים אף קובעים שסכום הצרכים שאינם תלויי שהות גבוה מסכום הצרכים תלויי השהות! זה כמובן שגוי כלכלית ובלתי מתקבל על הדעת!

ראו דוגמא שגויה בסעיף 55 בפסק הדין בתלה"מ 49912-11-23. ראו גם פסק דין בתלה"מ 65464-07-21.

ובדוגמא שלנו: 

החישוב של סכום הצרכים תלויי השהות (נניח 1,750 ש"ח מתוך ה 2,250 ש"ח) יהיה לפי החישוב הרגיל לעיל, בעוד שהחישוב עבור ההוצאות שאינן תלויי שהות (500 ש"ח, ההפרש, במקרה שלנו) שונה, והוא יחושב רק לפי יחס הכנסות ההורים.

דרך החישוב: בדוגמא שלנו סכום ההוצאות שאינן תלויות שהות הוא 500 ש"ח. נניח שהאב לא משלם שום הוצאה באופן ישיר. יחס שכר ההורים הוא 65% לאב ו 35% לאם. לכן, האב ישלם לאם 325 ש"ח=0.65*500.

אם האב היה משלם כל חודש סכום של 100 ש"ח באופן ישיר עבור צרכים שאינם תלויי שהות, היינו צריכים קודם להפחית סכום זה, ואז לבצע את החישוב כמה עוד על האב להשלים לאם מסכום של 400 ש"ח.

הלכת ורד

כאשר יש יותר מילד אחד, ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת, מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם.

למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,600 ש"ח, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 4,800 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,200 – 4,500 ש"ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר. לא 1,600 ש"ח לכל ילד כמו בדוגמא שלנו.

טיפ: חשוב שהעו"ד יציין זאת בפני בית המשפט במקרים המתאימים. ראו את פסק הדין של כבוד השופט ויצמן בעמ"ש 36635-10-23.

הורה מרכז

בחלק מהמקרים יקבע הורה מרכז. בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "מרכז" – "גזבר".

הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר – קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים – ומתוך מטרה שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות.

יש משפחות שחשיבה זו בהחלט נכונה ומתאימה אצלן, ותפעל לטובת הילד. ברוב המשפחות שני ההורים חולקים את כל נושאי האחריות ההורית כולל קניות לילדים, לקחת לחוג, להסתפר, לרופא וכו', אם בזמן הנישואין ובעיקר אחרי הגירושין ואז הנושא מיותר כמובן, אך יש מקרים בהם כל הנטל הוא על האם וזה לא הוגן. כמובן שיש גם מקרים הפוכים, אך עדיין מעטים יותר.

אחד ההיבטים המסמלים אתכם כהורים בעיני הילד, הוא נושא הקניות. קניית תיק לבית הספר, נעליים, תספורת וכד'. צריך לזכור שהילד אינו מודע לכך שהאב מעביר כל חודש דמי מזונות לאם, ושחלק ניכר מהדברים הנרכשים על ידה הם מכספי המזונות. מבחינת הילד אמא קנתה, אמא הביאה. לכן חשוב שגם האב ייקח את הילד לקניות.

לפיכך, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, חשוב מאוד להסביר זאת, להראות דוגמאות וקבלות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו בנושא הקניות לילדים, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.

ראו למשל: פסק הדין בתלה"מ 64952-12-21

פתרון נוסף – חשבון משותף להוצאות הילדים

פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות. חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו.

לטעמנו חשבון משותף מתאים רק להורים שלא יריבו על כל הוצאה, ורואים עין בעין את ההוצאות על גידול הילדים. ראו כאן.

ומה לגבי מזונות ילדים מעל גיל 18?

בזמן שירות החובה מקובל שהתשלום יורד לשליש. וכמו תמיד, כל מקרה לגופו. לא בכל תא משפחתי זה מחויב מציאות. יש כבר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות מעל גיל 6, ואז כמובן שאין גם מזונות לתקופת השרות הצבאי.

מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע בהסכמה (או בהחלטת בית המשפט – ואז כמובן שצריך לבקש זאת!) שהסכום או חלקו ישולם לחייל ישירות.

חומר למחשבה: האם לאחר ששכר החיילים עלה באופן מהותי, בעיקר של הלוחמים, יש הגיון להמשיך עם השליש? עד היום הנושא לא עלה על ידי עורכי הדין או השופטים לדיון. נקווה שיהיה מי שיעלה אותו לדיון. נציין שבגיל 18 גם משתחררת לילד התוכנית "חיסכון לכל ילד".

ומה קורה כאשר הילד ממשיך את לימודיו לכיתות י"ג ו י"ד? שנת שירות? גם כאן, אין תשובה אחת. מצורף פסק דין אחד המסביר את הנושא. תלה"מ 18944-10-19.

תשלום מזונות מהאם לאב?

ההלכה משנת 2017 קובעת שמעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס הכנסות שני ההורים (לא רק האב) ויחס זמני השהות. זה אומר שבהחלט יש מקרים שהאם היא זו אשר משלמת את המזונות לאב.

חשוב לדעת (טיפ 1 בהמשך): במקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות מהאם, הרי מחובתו להגיש תביעה מתאימה מטעמו!

משמורת משותפת ומזונות – האם עדיין יש קשר? לא!

להגדרה ההורית (משמורת משותפת שכיום כבר פחות משתמשים בה בבתי המשפט למשפחה, אחריות הורית משותפת המקובלת כיום או אין הגדרה כלל) אין כיום, בניגוד לעבר, כל השפעה על מזונות הילדים.

מדור הילדים:

לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בשכירות או המשכנתא של ההורה. סכום זה מהווה חלק נכבד ומשמעותי מסכום המזונות. גם בנושא זה יש הבדל מהותי בין רבני למשפחה, בעיקר עבור ילדים מעל גיל 6.

מדור ילדים מתחת לגיל 6:

בדומה להסבר לעיל שמתחת לגיל 6 יש להתחשב בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות, כך הוא גם לגבי המדור.

ראו פסק הדין בעמ"ש 36635-10-23 בו כבוד השופט ויצמן (מחוזי מרכז מיום 02.07.2024, סעיף 24)  עושה לנו סדר לנושא מזונות ילדים, ובין היתר חוזר ומסביר שמתחת לגיל 6 יש להפחית את ההוצאות עבור הילד, מזונות ומדור כאחד, שהאב מוציא באופן ישיר. ראו גם בפסק דין נוסף של כבודו רמ"ש 78829-12-24 (מיום 19.01.2025, סעיף 15).

ובדוגמא שלנו עד גיל 6: התשלום יהיה סכום עלות המדור לילד (666.66=2,000/3), כפול אחוז הזמן בו הילדים שוהים אצל האם. 380 ש"ח=0.57*666.66.

אך זה לא נעשה באופן אוטומטי! חשוב מאוד שהעו"ד יסביר זאת עם פסקי הדין המתאימים לעיל! לא להשאיר זאת לשופט, האם יזכור או לא, או כמה יבחר להפחית.

כיצד נתמודד עם נושא רכיב המדור כאשר הילד מעל גיל 6?

באותם מקרים בהם הילדים לנים אצל שני ההורים (ולא רק בזמני שהות שווים/נרחבים), כל הורה משלם את מלוא עלות המדור עבור הילדים בביתו שלו. האב משלם מדור מלא עבור הילדים אצלו (100%) וגם האם משלמת מדור מלא עבור הילדים אצלה (100%). התשלום הוא חודשי, ומשולם, מטבע הדברים, גם על הימים שהילדים לנים אצל ההורה האחר. העלות המצרפית בפועל של שני ההורים עבור מדור הילדים בשני הבתים היא 200%.

כיום יש 2.5 דרכים לחישוב מדור הילדים:

1.כבוד השופטים ברנט, פלאוט וויצמן (מחוזי מרכז) ציינו עוד בספטמבר 2020 בעמ"ש 65692-11-19 (סעיף 29) את הקושי בפסיקת רכיב המדור, מקום בו התא המשפחתי התפצל ושני ההורים נושאים בתשלום שכירות מלא, כל אחד עבור מדורו, ואף התוו לנו את הדרך לחישוב המדור.

האם בעתיד ייתכן ודרך החישוב תשתנה? אם תמצא דרך מתאימה ונכונה יותר, הדבר בהחלט אפשרי. אנו מתמקדים במצב הקיים. וכלשון פסק הדין:

"אשר לרכיב שכירת המדור – ובכן, בסוגיית חישוב חלקו של הורה במדור ילדיו הקטינים המתגוררים בשני בתים נשתברו קולמוסים ונשחקו מקלדות ודומה שעדיין לא נמצא הפתרון הראוי לסוגיה ורבות בה המחלוקות. יש שסברו כי מעת שכל הורה מלין את הילדים עמו אין מקום להשתתפות בחלק מדורו של האחר, יש שסברו כי יש להתחשב בעלויות המדור בפועל של כל אחד מהצדדים ולחלקן לפי יחס ההשתכרויות בין הצדדים. אחת הבעיות העולות בעת חישוב הוצאות שכירת המדור היא, כי אם ניקח את הסכומים בהם נושא בפועל כל אחד מההורים ונגזור מהם את שיעור חיובו של כל אחד מהם, הרי שאנו נותנים פתח למי מההורים לשכור מדור בעלויות גבוהות לצורך שינוי שיעור החיוב כלפי משנהו, כך אם יחסי ההכנסות הוא כדוגמא 60-40 לטובת האב והצדדים חולקים זמני שהות שווים, הרי שאם האב ישכור דירה בעלות של 10,000 ש"ח והאם בעלות של 5,000 ש"ח ולא יחוב, לכאורה, האב מאומה לאם. על מנת להתגבר על עניין זה אנו סבורים כי הדרך הראויה לחשב את רכיב המדור לקטין המתגורר בשני בתים היא בדרך של הערכת עלות מדור סבירה בעניינו וחלוקת אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחס זמני השהות ושיעור השתכרותם". (הדגשה שלי ג.ר)

ובסעיף 30 לפסק הדין כבודה מחשבת כמה על האב לשאת בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים, כמה הוא נושא בפועל בזמני השהות שלו עם הילדות, וקובעת שעליו להעביר את ההפרש בין הסכומים.

כבוד השופט ויצמן חזר על הדברים בעמ"ש 36635-10-23, והוסיף שיש לקבוע עלות מדור סבירה (ללא תלות במדור ששוכרים ההורים בפועל) ולחלוק את אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחס השהייה ויחס ההשתכרות בניהם, וזאת בהתעלם לעיתים מהסך אותו מוציא כל הורה בפועל בגין רכיב המדור. הדבר אומר שכל הורה זכאי לשכור מדור יקר יותר מהממוצע באזור מגוריו, אך לצורך חישוב המדור בית המשפט ייקח עלות מדור "סביר".

ומה לגבי משכנתא?

כך ראוי גם אם להורה יש משכנתא. משכנתא ניתן לפרוס, למשל, ל 15 שנים ואפשר ל 25 שנים. ההורה יכול לשלוט בגובה התשלום החודשי שלו, וכמובן לפעול להקטנת הכנסתו הפנויה. לכן, לא תמיד יש לקחת את סכום המשכנתא החודשי עצמו, אלא סכום "סביר" ומתאים.

ראו בנושא זה את מאמרו של כבוד השופט יהורם שקד "בין משכנתא למדור" ואת פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 1061/24.

אם כך, בהתאם לפסיקות בתי המשפט המחוזיים, הדרך המקובלת כיום היא שמדור יחושב כפי שמחושבים צרכים תלויי שהות.

דרך חישוב המדור מתבצעת כדלקמן:

בשלב ראשון, השופטים מעריכים עלות מדור סביר המתאים לתא המשפחתי ואזור המגורים (במידה ומתקבל סיוע בשכר הדירה זה המקום לזכור להפחית אותו מסכום המדור), וממנו גוזרים בהתאם לפסיקה המנחה את סכום המדור עבור הילדים: 30% לילד אחד, 40% לשני הילדים, ו 50% לשלושה ילדים ומעלה.

בשלב הבא יש לחשב את עלות המדור שאמור לשלם כל אחד מההורים בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים, ולאחר מכן יש לחשב את העלות שמוציא כל הורה באופן ישיר על הילדים בביתו שלו. כזכור, החישוב הוא דו שלבי.

חשוב: שני הסכומים צריכים שניהם להיגזר מתוך אותה עלות מדור כמובן, בדיוק כפי שאנחנו מחשבים צרכים תלויי שהות בהתאם ליחס שכר ההורים ויחס זמני השהות לפי סכום אחד של צרכי הילד. את התוצאות שהתקבלו יש להפחית זו מזו, וזהו הסכום אותו יידרש להעביר מי מההורים להורה האחר.

במקרים בהם הילדים לנים בבית אחד בלבד, עקרונית החישוב זהה כמובן. המתמטיקה באה לעזרתנו גם כאן. כאשר אין כלל זמני שהות עם הורה אחד, הרי שהחלק החישובי הזה מתאפס, והסכום שההורה ישלם יהיה ללא שום הפחתה בגין זמני השהות. אך כמובן שכן  תהיה התחשבות ביחס שכר ההורים.

חישוב מדור לילד במקרה שהודגם :

קביעת החיובבהתאם לשכר ההורים:

האם: 666.66 ש"ח (עלות המדור של כל ילד) * 35% (חלקה של האם בהכנסה המצרפית) =  233.3 ש"ח.

האב: 666.66 ש"ח (עלות המדור של כל ילד) * 65% (חלקו של האב בהכנסה המצרפית) = 433.3 ש"ח.

קביעת החיובבהתאם לזמני השהות:

בשהייה אצל האם: 666.66 ש"ח * 57% (זמני השהות שהילדה עם האם) = 380 ש"ח.

בשהייה אצל האב: 666.66 ש"ח * 43% (זמני השהות שהילדה עם האב) =  286.66 ש"ח.

תוצאה: על האב לשאת בסכום של 433.33 ש"ח בהתאם ליחס שכר ההורים, אך בימים שלו עם הילדים (43% מהזמן) הוא משלם באופן ישיר עבור המדור 286.66 ש"ח, ולכן עליו להעביר לאם את הפרש הסכומים. 146.66 ש"ח=433.3-286.66. ולכל הילדים יחדיו כאשר כולם יהיו מעל גיל 6: 440 ש"ח=146.66*3.

חישוב המדור בדרך המהירה – ההפרש/דלתא:

נחשב את הדלתא (ההפרש) באחוזים של המדור: אלו אותם מספרים כמובן. יחס שכר ההורים: 15=65-50. האב משתכר יותר מהאם. יחס זמני השהות: 7=57-50. האב פחות זמן עם הילדים. לכן, במקרה זה הדלתא היא חיבור ההפרשים. יחד זה 22%.

146.66 ש"ח=0.22*666.66. ובחישוב לעיל יצא לנו כמובן גם 146.66. מתמטיקה.

2.שיטת "ליפשיץ וליפשיץ": שיטה זו פחות נפוצה כיום, וחשוב לציין את עמדתם שהיא מתאימה רק למקרים של זמני שהות רחבים.

החישוב מבוצע כך: לוקחים מדור מצרפי של הילדים בשני בתי ההורים, מחשבים את החלוקה בין שני ההורים רק לפי יחס השכר (בדרך זו אין התייחסות לחלוקת זמני השהות), ואז מפחיתים את התשלום שההורה האחר, לרוב האב, מבצע באופן ישיר.

ובדוגמא שלנו: מדור כל ילד הוא 666.66 ש"ח. בשני הבתים זה 1,333.33 ש"ח. עכשיו נחשב את חלקו של האב, כאמור רק לפי יחס שכר ההורים: 1,333.33*0.65=866.66. ואז, מסכום זה נפחית את מלוא הסכום שהאב מוציא באופן ישיר בעצמו, במקרה שלנו 666.66 ש"ח. לכן, המדור שעל האב להשלים לאם עבור כל ילד מעל גיל 6 הוא 200 ש"ח. 

2.5.  נאמר לנו שיש גם מספר פסיקות בהן בזמני שהות שווים/רחבים (6/8) נקבע שללא קשר לשכר ההורים אין צורך בתשלום מדור. כן, גם כאשר יש פערי שכר בין ההורים. נראה לי לא הגיוני.

פסיקות נוספות של מחוזי לחישוב מדור בדרך זו:

כבוד השופטת ברנט (מחוזי מרכז) עמ"ש 5121-05-20 (סעיף 28) מיום 26.10.2020, כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב), עמ"ש 18701-07-21 מיום 26.7.2022 סעיף 14.

חשוב לנו לציין:

קראנו מספר פסקי דין בהם בחישוב המדור השופט לקח מדור כפול. בשני הבתים, כאשר החישוב הוא לא בשיטת ליפשיץ. לטעמנו זה שגוי ומנוגד להנחיית המחוזי.

ראו למשל מספר החלטות של כבוד השופטת מטלין בתלה"מ 17018-02-25 מיום 24.03.2025, תלה"מ 13062-08-24 מיום 30.03.2025, ותלה"מ 58833-11-24 מיום 29.06.2025, החלטה של כבוד השופטת העמיתה, חני שירה, בתלה"מ 15873-02-24 מיום 12.06.2025, ופסק הדין בתלה"מ 16120-09-23 של כבוד השופט ירון אלטרזון. אנו מניחים שהנושא העקרוני יגיע בקרוב שוב להכרעת המחוזי.

אחזקת מדור:

בהתאם לפסיקות של מחוזי מרכז, הוצאות אחזקת המדור כבר כלולות כיום בסכום צרכי הילד! בכל גיל. גם מתחת לגיל 6 וגם מעל. ראו פסק דינו של כבוד השופט ויצמן ברמ"ש 78829-12-24. 

לטעמנו, המחשבה שיש להכניס כברירת מחדל את הוצאות אחזקת המדור בסכום צרכי הילד לכל המשפחות שגויה כלכלית! ישנם מקרים בהם לאחד ההורים אין הוצאות אחזקת מדור כלל/תשלום חלקי (למשל מגורים אצל ההורים). בדיוק כפי שאת ההוצאות המשתנות (לשעבר "מחציות") אנחנו לא מכניסים לסכום המזונות הקבוע, כך צריך להיות גם לגבי הוצאות אחזקת מדור.

אנו מרגישים חובה להעיר: בגין הארנונה האם מקבלת בד"כ הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה ללא תלות בילדים.

מחציות (עד גיל 6) / הוצאות משתנות (מעל גיל 6):

הוצאות חריגות/משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, לרוב בנושאי חינוך ובריאות.

כאמור, עד גיל 6 דבר לא השתנה, והחלוקה היא עדיין חצי חצי.

לאחר גיל 6 יש כיום שתי אפשרויות:

א. חצי חצי. נציין שיש שופטים אשר אף ציינו בפסק הדין שחלוקה שלא של חצי חצי יכולה להוות פתח למריבות מיותרות. כמו תמיד, כל מקרה לגופו.

ב. ההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים. נניח ויחס הכנסות ההורים נקבע על 70/30. מתוך הבנה שהיחס אחרי תשלום המזונות קטן יותר, חלק מהשופטים יקבעו שהחלוקה להוצאות המשתנות תהיה, נניח, 65/35 או 60/40. אך יש שופטים שמשאירים את יחס התשלום על 70/30. זאת כמובן טעות כלכלית בסיסית. במידה ורוצים לחשב במדויק את יחס ההוצאות החדש, הנכון, לאחר תשלום המזונות והמדור, יש להוסיף את סכום התשלום להכנסת האם, ולהפחיתו מהכנסת האב.

מזונות ילדים – מספר טיפים:

האם בקרוב יהיו שינויים בנושא דרך קביעת מזונות ילדים?

א. הרב דוד יוסף פרסם ביום 04.05.2025 כתב מינוי להקמת ועדה לבחינת פסיקת מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים. המילים החשובות בכתב המינוי הן "ובפרט לנוכח התמורות בדרכי החיים והשינויים החברתיים המשתקפים בשנים האחרונות באופיו ובאופן ובצורת התנהלותו של התא המשפחתי..".

ניתנה לנו הזכות לשלוח לוועדה את עמדתנו בנושא.

מה יצא מזה? לא ניתן לדעת. ברור שהרבני לא יבטל את ההלכה הדתית למזונות ילדים, אך אנחנו בהחלט מקווים שהוא יתאים אותה לשינויים החברתיים. ראש השנה עבר, ההמלצות טרם הוגשו. בדקנו. נאמר לנו שהן יוגשו בקרוב.

ב. ממתינים (הרבה מאוד זמן…), בתקווה, לפסק דין של בית המשפט העליון (סולברג, ברון, וילנר) בבג"ץ 117/22. ערעור על פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1309558/1על כך שבתי הדין הרבניים אינם פוסקים עבור ילדים מעל גיל 6 בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15. העמותה הצטרפה לתיק זה כידיד בית המשפט (מייצג את העמותה ד"ר עו"ד יואב מזא"ה).

במידה והתיק יתקבל, הרי בתי הדין הרבניים יהיו מחויבים לפסוק את מזונות ילדים מעל גיל 6 כמו בבתי המשפט, כלומר להתחשב בחישוב גם בשכר האם. כבוד השופט סולברג קבע ביום 04.05.2025 שבתיק יהיה דיון נוסף. למה? לא ידוע. מתי? אוקטובר 2026.

האם זהו אכן הדין הדתי?

יש הטוענים שלא כך קובע הדין הדתי, ומדובר בפרשנות שגויה של בתי המשפט. אנחנו מסתכלים על המציאות, והמציאות קשה ועצובה היא. אפליה מגדרית הזועקת לשמיים.

העוול הוא בעיקר כלפי אבות אשר לאחר הגירושין כן מממשים את הורותם, ויש להם זמני שהות רחבים עם הילדים. אבות שלא מממשים את הורותם בהחלט ראוי והגיוני שישלמו יותר מזונות מאבות שכן מממשים את הורותם. מאחר וכיום, בניגוד לעבר, מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו במקרים רבים האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר לאם סכום חודשי עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

חשוב לדעת שגם בבתי הדין הרבניים קיימת הבנה שכאשר הילדים בבית האב ההוצאות שלהם משולמות ישירות על ידו, ולכן מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות, אך תפקיד העו"ד להסביר זאת! לבקש זאת. זה לא אוט' ותלוי בשופט/דיין. 

דרך חישוב סכום המזונות בבתי הדין הרבניים:

בבתי הדין לרוב הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הילד נמוך מהסכומים בבתי המשפט למשפחה. 1,200 ש"ח – 1,350 ש"ח. גם כאן, מדובר על סכום צרכי הילד לפני הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות! גם כאן, חשוב שהעו"ד או הטוען הרבני יסביר ויבקש ולא יתפלל שהדיינים יזכרו…

נציין שלעיתים הדיינים מציינים שהסכום כבר מגלם הפחתה בגין זמני השהות אצל האב (הדרך הראויה יותר) ולעיתים זה פשוט מגולם ללא כל הסבר (פחות ראוי).

בתיק 1140557/4 (מיום 08.11.2018) מסבירים כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, מבית הדין הרבני באר שבע שהדין הדתי קובע, ותמיד קבע, שיש להתחשב בהוצאות של האב כשהילדים שוהים עמו, ללא קשר לגיל הילד!

"לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו".

"אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם". (הדגשות שלנו)

פסקי דין נוספים לנושא הם: תיק ‏1169832/6, תיק 1108714/2, תיק 969794/12, תיק 1097328/10.

מזונות ילדים בבית הדין הרבני מעל גיל 18.

האם לבתי הדין הרבניים יש בכלל סמכות לקבוע מזונות מעל גיל 18? לא.

ראו בנושא זה פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1294717/2 מיום 03.01.2023. ותיק 805488/11. ראו גם החלטה של הרבני הגדול בתיק 1367068/10. ראו גם תיק 1324367/10

כאשר מדובר רק על אישור הסכם גירושין בהסכמה, בתי הדין הרבניים מאשרים גם מזונות מעל גיל 18 אם זה רצון ההורים.

מדור ילדים ברבני

האב, תחת עוול הדין הדתי, ישלם מדור מלא עד גיל 18. ללא קשר לחלוקת זמני השהות או שכר ההורים.

בהתאם לפסיקות הרבני הגדול, האב ישלם מדור מלא גם במקרים בהם לאם דירה משלה (עם משכנתא או ללא משכנתא). ראו פסק הדין בתיק 1336937/2. ראו גם תיק 1383279/1. הזוי. 

יש עו"ד שטוענים שגם בנושא המדור יש התחשבנות ברבני. אנחנו לא מכירים פסיקה שכזו.

נושאים נוספים וחשובים למזונות ילדים:

1. תשלום מזונות עבור ילד נכה:

ראו פסקי דין כאן

2. ביגוד והנעלה לשני הבתים

חשוב מאוד לרשום בהסכם הגירושין (ובמידת הצורך לבקש שזה יהיה רשום בפסק הדין) האם המזונות כוללים ביגוד והנעלה לשני הבתים, וזאת על מנת למנוע ויכוחים בעתיד. כיום לרוב זה לא נרשם! זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים, בעיקר בתחילת הדרך. וכה קל לפתור אותו!

בבתי הדין הרבניים זה לרוב כלול במזונות. במשפחה, לאחר ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6, יש מקרים של אי וודאות. לכן, חשוב לבקש שהנושא יירשם, בדיוק כפי שרושמים את נושא המחציות לגבי הוצאות חינוך ובריאות. אם בפסק הדין נרשם שיש גם תשלום על הוצאות שאינן תלויות שהות, הרי נושא הביגוד כלול בסכום זה. ועדיין, רצוי לבקש שזה יהיה רשום.

3. הוצאות חריגות/משתנות – לשעבר "מחציות".

הוצאות חריגות/משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, לרוב בנושאי חינוך ובריאות. הן כוללות תשלומים על מעון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'.

לרוב, הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 (בבתי המשפט למשפחה) ובבתי הדין הרבניים עד גיל 18 – מתחלקות שווה בשווה בין ההורים. בבית המשפט למשפחה מעל גיל 6 בחלק מהמקרים ההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים/שווה בשווה. כל מקרה לגופו.

שאלה למחשבה:

האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים המחושב בבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל שש ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות? ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן. בפסיקה אנו רואים שיש שופטים שאכן פוסקים על יחס תשלום של חצי חצי גם במקרים של פערים לא מהותיים.

במחשבון המזונות שלנו יש חישוב בשתי הדרכים, כולל הסבר קצר לנושא.

לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר, וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין.

הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו או שהוא קיבל אישור לכך בפסק הדין. בהסכם הגירושין שלנו יש פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

מענק לימודים הורים גרושים

הוצאות חינוך 'מחציות' – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (ההורה המקבל את קצבת הילדים – לרוב האם) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל שכל עוד ההורה מקבל את המענק, שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה לאחר קיזוז המענק. חשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין על מנת למנוע ויכוחים מיותרים.

כבוד השופטת אפרת ונקרט הסבירה בתלה"מ 8655-06-19 (מיום 03.08.2021) שישנם נושאים, כמו הוצאות מדור לאחר מעבר האם מבית ההורים לדירה שכורה או השתתפות שני ההורים בהוצאות החינוך לאחר מימוש המענק לימודים מהביטוח הלאומי שהם "דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" וישנה אפשרות להגיש בקשה תוך 21 יום לתיקונם בפסק הדין.

מענק לימודים הביטוח הלאומי

נציין שכיום הביטוח הלאומי מאפשר להורים, כל עוד הורה זכאי למענק, להעביר את מענק הלימודים מהורה אחד לשני כל עוד יש הסכמה של שני ההורים לכך. או פסק דין. ראו כאן.