מזונות ילדים

גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים

מזונות ילדים

Print Friendly, PDF & Email

כיצד נקבע סכום מזונות הילדים? בדף זה נסביר בהרחבה על ההבדלים המהותיים בסכומים ובדרך החישוב בין בית המשפט למשפחה לבית הדין הרבני, תשלום מדור, קניית ביגוד, הוצאות משתנות, ומספר טיפים.

לבחירת בית המשפט שיידון בתיק שלכם, אזרחי או דתי, השפעה מהותית על סכום המזונות שיקבע!

ההלכה של בית המשפט העליון מיולי 2017 האומרת שבחישוב מזונות הילדים ייקחו בחשבון גם את שכר האם (ראו הסבר בהמשך ובדף מחשבון המזונות) הביאה לתיקון העוול המגדרי הנורא רק עבור ילדים מעל גיל 6, והיא תקפה כיום רק לתיקים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה!

בתי הדין הרבניים לא מכירים בהלכה זו. ברבני אין כזה דבר שאישה תשלם מזונות (גם אם הילדים רק אצל האב).

ממתינים (הרבה זמן…), בתקווה, לשני פסקי דין של בית המשפט העליון (סולברג, ברון, וילנר):

א. בג"ץ 117/22. ערעור על פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1309558/1 על כך שבתי הדין הרבניים אינם פוסקים עבור ילדים מעל גיל 6 בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15. העמותה הצטרפה לתיק זה כידיד בית המשפט (מייצג ד"ר עו"ד יואב מזאה). 

ב. סמכותם של בתי הדין הרבניים לפסוק מזונות ילדים כאשר אין הסכמה של שני הורי הילד:

בתאריך 22.09.2019 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 7628/17 בו נקבע שכל עוד אין הסכמה בין ההורים היכן יידון נושא מזונות הילדים בתיק שלהם, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. רק כאשר יש הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה.

כלומר, הייתה אפשרות 'הטלת וטו' לכל אחד מההורים, כך שנושא מזונות הילדים לא יידון בבית הדין הרבני. אבל, ביום 10.10.2021 פורסם פסק הדין בתיק 1250217/3 של הרבני הגדול אשר מחזיר לעמדתם את הסמכות לבתי הדין הרבניים. החלטה של הרבני הגדול אמנם אינה מחייבת את בתי הדין האזוריים, אך רובם יישרו קו.

על תיק זה הוגשו מספר ערעורים לבית המשפט העליון, אשר אוחדו לדיון אחד עקרוני. בג"ץ 7880/21, בג"ץ 5988/21, בג"ץ 8228/21, בג"ץ 5652/22. הדיון השני והאחרון היה בתאריך 20.09.2023. כרגע ממתינים לפסק הדין.

אנו תקווה ששני התיקים יתקבלו. 

מזונות ילדים

מספר הערות לפתיחה

1. אנשים הגולשים לאתר מחפשים באופן טבעי וודאות. רוצים לדעת מהו סכום המזונות 'הנכון' לתא המשפחתי שלהם. שלא 'דופקים' אותם. הגיוני.

האם לאחר קריאת הדף תדעו מהו סכום המזונות המדויק המתאים לתא המשפחתי שלכם? כיום אף איש מקצוע לא יכול לענות להורים המתגרשים במדויק על שאלה זו.

ראשית, יש הבדל מהותי בדרך החישוב בין בית הדין הרבני לבתי המשפט למשפחה. שנית, קיים שוני מהותי גם בהתאם לגיל הילד (מעל ומתחת גיל 6). אך יש גם הבדלים בכל אחד מהם בין הדיינים/השופטים השונים. כיוון לסכום, תמונה כללית, בהחלט ניתן לקבל, ובעיקר חשוב לדעת מה להסביר ואיך לפעול!

2. הורים אשר בוחרים ללכת לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם, יכולים לקבוע את סכום מזונות שמתאים להם – ללא צורך לקבוע סכומים בהתאם לחוקים המיושנים במדינת ישראל (הדין הדתי) "ולמקובל" בבתי המשפט.

אנו ממליצים להורים לנסות להימנע "מהמלצות" של חברים, כולל בפייסבוק (חלקם ימליצו לפי מה שהיה אצלם לפני מספר שנים, דבר שלא בהכרח נכון כיום) וללא מחשבות מי "מנצח" את מי, אלא לפעול יחדיו לסכום הוגן והגון.

3. לא ניתן להסביר את נושא מזונות הילדים בלי להתעלם מהפיל שבחדר – העוול המגדריבמדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, כאשר עד גיל 6 צרכים הכרחיים מוטלים רק על האב. עד לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (יולי 2017) הנטל על האב לבדו היה עד גיל 15.

האם זהו אכן הדין הדתי?

יש הטוענים שלא כך קובע הדין הדתי, ומדובר בפרשנות שגויה של בתי המשפט. אנחנו מסתכלים על המציאות, והמציאות קשה ועצובה היא. אפליה מגדרית הצועקת לשמיים. העוול הוא בעיקר כלפי אבות אשר לאחר הגירושין מממשים את הורותם, ויש להם זמני שהות רחבים עם הילדים. אבות שלא מממשים את הורותם בהחלט ראוי והגיוני שישלמו יותר מזונות מאבות שכן מממשים את הורותם.

מאחר וכיום, בניגוד לעבר, מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו במקרים רבים האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר לאם סכום חודשי עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

כיום קיימת הבנה שכאשר הילדים בבית האב ההוצאות שלהם משולמות ישירות על ידו, ולכן בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים בהחלט מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות, אך חשוב להסביר ולבקש זאת. זה לא אוט' ותלוי בשופט/דיין. הסבר מורחב בהמשך.

אז כמה מזונות משלמים?

כאמור, כיום אין תשובת ספר לקביעת סכום המזונות. גם כאשר תנאי התא המשפחתי ידועים, לא ניתן לדעת מראש מהו הסכום המדויק שייפסק. זה תלוי בגורמים רבים, בעיקר אם התיק נדון ברבני או במשפחה, בגיל הילדים ובעמדתו האישית של השופט/דיין. לכן, בדף זה יש מידע רב המנסה להסביר את המקובל כיום ככל שניתן, יחד עם מספר טיפים לנושא.

הנקודה החשובה היא להכיר במצב מורכב זה, ולדעת מה כן ניתן לבקש. במקרים רבים עורכי הדין לא דואגים לבקש כל מה שניתן ומקובל, וחבל שכך.

מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה:

חישוב מזונות ילדים מתחת לגיל 6

בהתאם לדין הדתי, עד גיל 6, האב נושא בעלות מלאה של ההוצאות ההכרחיות בגידול הילד.

הנוסחה הבלתי רשמית כיום לחישוב שיעור מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה עד גיל 6 היא: כ- 1,300 עד 1,600 ש"ח עבור צרכי הילד (לא בהכרח סכום המזונות).

חלק מהשופטים קובעים סכום זה כולו כמזונות הכרחיים לילד, וחלק מחלקים אותו לצרכים הכרחיים אותם משלם רק האב וצרכים לא הכרחיים בהם חולקים האב והאם יחדיו (כל זה לפני, וללא קשר להפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות) וכמובן שיש מקרים בהם הסכום נמוך יותר ראו למשל פסק הדין בתלה"מ 16838-11-19). לסכום זה מתווסף מדור (ראו הסבר בהמשך) + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים לרוב מוצמד למדד.

שני מסלולים שונים לצמצום העוול המגדרי עד גיל 6:

חלק משופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים להרחיב את מעגל הצדק גם עבור ילדים עד גיל 6. חשוב להכיר ולהשתמש.

א. התחשבות בחלוקת זמני השהות:

התחשבות בחלוקת זמני השהות של הילדים עם האב, והרי בימים שלו האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים בביתו. חשוב מאוד להסביר ולבקש זאת! לא להשאיר זאת לשופט, האם יזכור או לא. לא כל עורכי הדין מכירים/מסבירים נושא זה לשופט.

פסקי דין לנושא התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל האב בקביעת המזונות עבור ילד עד גיל 6.

פסקי דין במחוזי:

אמירתו החד משמעית (סעיף 23) של בית המשפט המחוזי חיפה (החלטת המחוזי מהווה פסיקה מנחה לבתי המשפט למשפחה), כבוד השופט ג'יוסי, בעמ"ש 28488-09-19 מחודש מרץ 2020: "לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה לפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים"..עמ"ש 31745-02-17 (מאי 2018) בו בית המשפט המחוזי תל אביב מציין שבמקרה זה אכן נעשתה הפחתה עקב זמני השהות הרחבים ובכך נותן תוקף לנושא (התיק הגיע לעליון שדחה את ערעור המבקש – בע"ם 4637/18). רמ"ש 46972-01-19 (מרץ 2019) מחוזי תל אביב, אשר גם בו מוסבר נושא ההפחתה בסכום הצרכים ההכרחיים בהתאם לחלוקת זמני השהות (כאן זאת חלוקת זמני שהות של 9/5). עמ"ש 25027-02-14 (ינואר 2015) בו נעשתה הפחתה של 50% גם למזונות וגם למדור. פסק הדין בעמ"ש 18701-07-21 (יולי 2022) בו כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב) אישר הלכה למעשה את החלק הזה בפסק דינו של כבוד השופט שקד בו נקבע שכאשר הילדים מתחת לגיל 6 סכום הצרכים ההכרחיים והמדור כאחד יופחתו בהתאם לחלוקת זמני השהות הרחבה בין ההורים.

פסקי דין בבתי המשפט למשפחה

כבוד השופט ברינגר בפסק דין בתלה"מ 48009-10-21, כבוד השופט רן ארנון בפסק הדין בתלה"מ 38914-03-22, כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן מפחיתה בתלה"מ 30204-07-20 (יולי 2023) את סכום המזונות והמדור מתחת לגיל 6 לאור זמני השהות השווים, ובכך מצמצמת קצת את העוול. לטעמי לא מספיק. כבוד השופט ברינגר, תלה"מ 37928-03-21 מיום 28.11.2023 בו יש התחשבות בזמני השהות של הילדה עם האב בחישוב המזונות מתחת לגיל 6 לנושא המזונות והמדור כאחד, תלה"מ 66993-06-18 (אוגוסט 2018) למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו. פסק דינה של כבוד השופטת מירה דהן, תלה"מ 17231-09-19 (דצמבר 2019), פסק דינה של כבוד השופטת מורן ואלך בתלה"מ 40312-05-22 (אוגוסט 2022), כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17 (אוקטובר 2018): "בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב""ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר.., שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו".

גם כאשר ישנם זמני שהות מצומצמים עם האב יש להתחשב בהוצאות שהוא משלם באופן ישיר בימים שלו:

ראו למשל כבוד השופט ג'יוסי (מחוזי חיפה), בעמ"ש 28488-09-19. כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע בתלה"מ 68193-11-21. כבוד השופט שקד בתלה"מ 55934-03-17 בו יש אמירות יפות לנושא. כבוד השופט אליאס בתלה"מ 50999-07-17. כבוד השופט שקד בתלה"מ 25329-11-17.

ב. חלוקת צרכי הילד להכרחיים ולא הכרחיים:

השופטים מודעים כמובן לעוול המגדרי עד גיל 6. חלקם מנסים להתמודד איתו על ידי חלוקת צרכי הילד להכרחיים (אותם ישלם בהתאם להלכה הדתית רק האב) ולא הכרחיים אותם יחלקו שני ההורים. אמנם מדובר בהפחתה די קטנה, אך כל צמצום בעוול מבורך.

הסבר: נניח וצרכי הילד נקבעו על סך של 1,600 ש"ח. 1,200 ש"ח מתוכם (דוגמא בלבד) יחשבו כהכרחיים, אך 400 ש"ח יהיו עבור צרכים לא הכרחיים, אותם יחלקו שני ההורים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם. גם כאן, חשוב מאוד שעורכי הדין יכירו וישתמשו.

ראו לנושא זה: פסק הדין בתלה"מ 17791-01-22 ו פסק הדין בתלה"מ 42923-11-20.

חישוב מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6. בע"מ 919/15

מזונות ילדים מעל גיל 6 יחושבו לפי יחס חלוקת זמני השהות ויחס שכר שני ההורים. השינוי העיקרי הוא שמתחשבים גם בשכר האם. לא עוד פסיקה מגדרית.

במקרים בהם בזמן מתן פסק הדין גיל הילד מתחת לגיל 6, סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות.

מזונות עד גיל 6 בהם עדיין פוסקים לפי ההלכה הדתית, ולכן אין ממש התייחסות לשכר האם, אך כאמור חשוב מאוד לבקש הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות, וסכום מזונות לאחר גיל 6, אשר כאמור כיום אינם מגדריים יותר. המטרה בכך היא ליצור ודאות לעתיד, ולא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. 

בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה 'החדשה', כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18.

נציין שכיום צרכי הילד (לא סכום המזונות הסופי) הם בטווח של 1,600 ש"ח – 2,250 ש"ח + (בהתאם לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הילדים, לצד הטענה שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה העלויות גבוהות יותר). וגם כאן, כאשר יש יותר מילד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד).

הויכוח על סכום צרכי הילד בין המחוזות השונים:

ראשית נדגיש: סכום צרכי עלות גידול הילד זה כמובן לא סכום המזונות שישולם! אחרי שקובעים את סכום צרכי הילד יש לחלק אותו בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות ושכר ההורים!

חשוב לדעת שהסכום שקבע בית המשפט המחוזי מרכז – 2,250 ש"ח + כבר כולל בתוכו את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25.

לטעמנו, גישה זו של מחוזי מרכז שגוייה היא! הסכום גבוה ולא מתאים למשפחות רבות ששכר ההורים בהן ממוצע או חציוני, וגם לא מותאם לאזור המגורים ורמת החיים של ההורים.

גם המחשבה שיש להכניס את הוצאות אחזקת המדור בסכום צרכי הילד, באופן אוט' וכברירת מחדל לכל המשפחות שגויה כלכלית! והרי יהיו מקרים בהם לאחד ההורים אין הוצאות אחזקת מדור כלל/מלאות (למשל מגורים עם בן זוג).

בדיוק כפי שאת ההוצאות המשתנות (לשעבר "מחציות") אנחנו לא מכניסים לסכום המזונות הקבוע, כך צריך להיות גם לגבי הוצאות אחזקת מדור.

בנושא זה חשוב לדעת: ביום 13.02.2023 בעמ"ש 59345-11-22 קבע בית המשפט המחוזי חיפה – בהרכב השופטים סארי ג'יוסי [אב"ד], עפרה אטיאס ומאזן דאוד, – שהסכום 2,250 שקבע מחוזי מרכז אינו מתאים למחוז חיפה!

מאוד חשוב שעורכי הדין יסבירו לשופט בכל תיק מזונות שיש לקבוע את צרכי הילדים – נניח 1,600 ₪ לחלוקת זמני שהות לא רחבה וכ- 1,800 ש"ח לחלוקת זמני שהות רחבה – והכל בהתאם למאפיינים של אותו תא משפחתי ולא כאומדן, כלומר הסכום יכול להיות גם 1,300 ₪ כאשר שכר ההורים מאוד נמוך כמו בפסק הדין בתלה"מ 16838-11-19 ותלה"מ 33578-05-21 ותלה"מ 48069-05-22 או 2,000-2,500 ₪ ומעלה באותם מקרים בהם להורים השתכרות גבוהה מאוד.

הלכת ורד

כאשר יש יותר מילד אחד ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם.

למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,500 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 4,500 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,000 ש"ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר. לא 1,500 לכל ילד כמו בדוגמא שלנו.

טיפ: כיום שופטים רבים "שכחו" להתחשב בהלכת ורד, ולכן יש חובה של עורך הדין לציין זאת בפני בית המשפט.

הורה מרכז

בחלק מהמקרים יקבע הורה מרכז. בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "מרכז" – "גזבר".

הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר – קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים – ומתוך מטרה שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות. "הורה מרכז". זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור הוצאות אלו.

יש משפחות שחשיבה זו בהחלט נכונה ומתאימה אצלן, ותפעל לטובת הילד. ברוב המשפחות שני ההורים חולקים את כל נושאי האחריות ההורית כולל קניות לילדים, לקחת לחוג, להסתפר, לרופא וכו', אם בזמן הנישואין ובעיקר אחרי הגירושין ואז הנושא מיותר כמובן, אך יש מקרים בהם כל הנטל הוא על האם וזה לא הוגן. כמובן שיש גם מקרים הפוכים, אך עדיין מעטים יותר.

אחד ההיבטים המסמלים אתכם כהורים בעיני הילד, הוא נושא הקניות. קניית תיק לבית הספר, נעליים, תספורת וכד'. צריך לזכור שהילד אינו מודע לכך שהאב מעביר כל חודש דמי מזונות לאם, ושחלק ניכר מהדברים הנרכשים על ידה הם מכספי המזונות. מבחינת הילד אמא קנתה, אמא הביאה. לכן חשוב שגם האב ייקח את הילד לקניות.

חשוב לדעת: לעיתים זאת דרך 'להעמיס' מזונות נוספים על האב ללא שום סיבה. לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, חשוב מאוד להסביר זאת, להראות דוגמאות וקבלות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו בנושא הקניות לילדים, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.

פתרון נוסף – חשבון משותף

פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות.

חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו.

לטעמנו חשבון משותף מתאים רק להורים שלא יריבו על כל הוצאה, ורואים עין בעין את ההוצאות על גידול הילדים. ראו כאן.

פסק דין חשב בנושא: כבוד השופט, סגן הנשיא שאול שוחט, כבוד השופטת עינת רביד וכבוד השופט נפתלי שילה, עמ"ש 55289-06-20, מי מההורים יהיה הורה מרכז? נקבע שכל הורה יהיה אחראי על חלק מהנושאים. יפה מאוד.

ומה לגבי מזונות מעל גיל 18?

בזמן שירות החובה מקובל שהתשלום יורד לשליש. וכמו תמיד, כל מקרה לגופו. לא בכל תא משפחתי זה מחויב מציאות. יש כבר מספר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות.

האם לאחר שלאחרונה שכר החיילים עלה באופן מהותי, בעיקר של הלוחמים, יש הגיון להמשיך עם השליש? עד היום הנושא לא עלה על ידי עורכי הדין או השופטים לדיון. נקווה שיהיה מי שיעלה אותו לדיון.

ומה קורה כאשר הילד ממשיך את לימודיו לכיתות י"ג ו י"ד? גם כאן, אין תשובה אחת. מצורף פסק דין אחד המסביר את הנושא. תלה"מ 18944-10-19.

תשלום מזונות מהאם לאב?

ההלכה החדשה קובעת – בניגוד למצב עד גיל 6 בו התשלום לפי הדין האישי הוא על האב בלבד – שמעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס ההכנסות ויחס זמני השהות.

זה אומר שבהחלט יהיו מקרים שהאם היא זו אשר תשלם את המזונות לאב. בדף פסקי הדין שלנו כבר פורסמו מספר פסקי דין שכאלו.

חשוב לדעת: במקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות מהאם, הרי יש חובה להגיש תביעה מתאימה מטעמו! כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר וחלוקת זמני השהות רחבה או שווה, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! יש שיגידו שמדובר בבירוקרטיה מיותרת, אך כיום זאת המציאות וחשוב להכיר אותה ולפעול בהתאם במקרים המתאימים. ראו למשל פסק הדין בתלה"מ 44354-01-19 

משמורת משותפת ומזונות

להגדרה ההורית (משמורת משותפת שכיום כבר פחות משתמשים בה בבתי המשפט למשפחה, אחריות הורית משותפת או אין הגדרה כלל כמקובל כיום) אין כיום, בניגוד לעבר, כל השפעה על מזונות הילדים.

חישוב מזונות ילדים בית הדין הרבני

כאמור, בתי הדין הרבניים לא קיבלו את ההלכה של בית המשפט העליון, ולכן סכום המזונות שנקבע הוא מגדרי וקבוע עד גיל 18. אין מדרגות של עד גיל 6 ואחרי גיל 6. 

בבתי הדין לרוב הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הילד נמוך יותר מבתי המשפט למשפחה. 1,200 ש"ח – 1,350 ש"ח לפני הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות! גם כאן, חשוב להסביר ולבקש.

נציין שלעיתים הדיינים מציינים שהסכום כבר מגלם הפחתה בגין זמני השהות אצל האב (הדרך הראויה יותר) ולעיתים זה פשוט מגולם ללא כל הסבר.

בתיק 1140557/4 (מיום 08.11.2018) מסבירים כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, מבית הדין הרבני באר שבע שהדין הדתי קובע, ותמיד קבע, שיש להתחשב בהוצאות של האב כשהילדים שוהים עמו, ללא קשר לגיל הילד!

לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו.

אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם. (הדגשות שלנו)

פסקי דין נוספים לנושא הם: תיק ‏1169832/6, תיק 1108714/2, תיק 969794/12, תיק 1097328/10.

דיני צדקה מגיל 6-18: במקרים המתאימים בהם יש חלוקת זמני שהות רחבה ושכר האם דומה לשכר האב, ובטח כאשר הוא גבוה משכר האב, חשוב לבקש זאת.

מזונות בבית הדין הרבני מעל גיל 18.

לבתי הדין הרבניים אין סמכות לקבוע מזונות מעל גיל 18!  לעיתים הדיינים "מאמצים" את המקובל בבתי המשפט למשפחה (שליש) ולכן חשוב לדעת ולהסביר. ראו בנושא זה פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1294717/2 מיום 03.01.2023.

כאשר מדובר רק על אישור הסכם גירושין בהסכמה, בתי הדין הרבניים מאשרים גם מזונות מעל גיל 18 אם זה רצון ההורים.

עד כאן על דרך חישוב מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים.

טיפים – מזונות ילדים:

מצורפת רשימת נושאים שכיום נחשבים 'מעבר' למקובל. כלומר דברים שעורכי הדין טרם העלו בפני השופטים. בהתאם לתא המשפחתי שלכם, חשוב להעלות אותם בהליך המשפטי.

א. לזכור לבקש הפחתה בסכום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות. ברבני לכל הגילאים, במשפחה לילדים מתחת לגיל 6. בעיקר כאשר מדובר על זמני שהות רחבים, אך לא רק.

ב. לדאוג לבקש שצרכי הילד מתחת לגיל 6 יחולקו להכרחיים וללא הכרחיים.

ג. כאשר הדיון הוא לא בבית המשפט למשפחה מרכז/תל אביב, לנושא צרכי הילד, ומדובר על זמני שהות רחבים/שווים, חשוב להשתמש בפסק הדין ממחוזי חיפה המסביר שהסכום 2,250 ₪ של מחוזי מרכז אינו ראוי ואינו מתאים לכל המחוזות ולכל המשפחות (תקף רק לבתי המשפט למשפחה – לא לרבני).

ד. כאשר יש הפרשי שכר מהותיים, את יחס תשלום "המחציות" יש לקבוע לאחר הורדת סכום המזונות מהכנסת האב והוספת הסכום להכנסת האם. מדובר על כלכלה בסיסית. הגיון פשוט. במחשבון באתר יש כמובן אפשרות שכזו. חשוב להסביר. עד היום טענה זו לא התקבלה.

ה. כאשר יש יותר מילד אחד, להזכיר לשופטים את הלכת ורד. משום מה חלקם שכח בשנים האחרונות…

ו. אמנם סכום קצבת הילד הוא סכום לא גבוה, אך עדיין חשוב להסביר: הדרך הנכונה, בעיקר כשיש זמני שהות רחבים/שווים, היא להפחית את מחצית קצבת הילדים מסכום המזונות אליו הגיע השופט. בפסיקה, משום מה, טרם ראינו מקרים שכאלו. כיום מרבית השופטים פשוט מוסיפים את סכום קצבת הילדים לשכר האם.

וחלקם לא עושים לא את זה ולא את זה. לכן, חשוב להסביר.

ז. על מנת למנוע ויכוחים מיותרים בהמשך הדרך, חשוב שירשם בפסק הדין האם סכום המזונות שנקבע כולל רכישת ביגוד והנעלה לשני הבתים או שכל הורה רוכש לביתו.

בבתי הדין הרבניים זה לרוב כלול במזונות. במשפחה, לאחר ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6, יש מקרים של אי וודאות. לכן, חשוב לבקש שהנושא יירשם, בדיוק כפי שרושמים את נושא המחציות לגבי הוצאות חינוך ובריאות. אם בפסק הדין נרשם שיש גם תשלום על הוצאות שאינן תלויות שהות, הרי נושא הביגוד כלול בסכום זה. ועדין, רצוי לבקש שזה יהיה רשום.

נושאים נוספים וחשובים למזונות ילדים:

1. קצבת ילד נכה ותשלום המזונות

במקרים בהם מתקבלת קצבת נכות עבור הילד מהביטוח הלאומי, יש לבחון האם הקצבה מספיקה לכל צרכי הילד.

במקרה ואכן כך הוא, לעיתים לא יקבעו מזונות ולעיתים כן. כל מקרה לגופו. אין פסיקה אחידה לנושא וברבני הפסיקה לעיתים שונה ממשפחה. חשוב לציין שנושא זה לא קשור לגיל הילד, כלומר זה תקף גם לגבי ילדים מתחת לגיל 6.

ראו לנושא את פסק דינה של כבוד השופטת ציפי כהן אביטן בתלה"מ 37269-07-22, של כבוד השופט חננאל שרעבי (מחוזי חיפה) ברמ"ש 73968-05-23 מיום 02.07.2023. ראו גם את ההחלטה של כבוד השופט מרדכי לוי בתלה"מ 45717-04-23 אשר גם בה יש הסבר על פסק דינו של בית המשפט העליון ואת פסק דינו של כבוד השופט סארי ג'יוסי ברמ"ש 67776-07-23 מיום 21.01.2024.

בתלה"מ 56187-03-21 (סעיפים 95-96) מסביר כבוד השופט ארנון את פסיקת בית המשפט העליון מיום 28.4.2021 בבע"מ 2083/19 אשר דחה אמנם את הערעור הנקודתי בתיק זה, אך קבע קביעה עקרונית חדשה:

עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל).

סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות.

הסבר – בתחילת ההליך נקבעה בבית המשפט לענייני משפחה, שם נפסק, כי במקרה בו קצבת הנכות של ילד הסובל מאוטיזם מכסה את כלל צרכיו אין מקום לפסוק לו מזונות נוספים (תמ"ש (טב') 29222-05-14 כב' השופט הבכיר א. זגורי, פורסם בנבו).

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ובהמשך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט לענייני משפחה ופסק כי יש להתחשב בקצבת הנכות של הקטין במלואה, בבואו של בית המשפט לפסוק מזונותהמשמעות היא, כי ייתכנו מקרים בהם צרכי הקטין יכוסו במלואם על ידי קצבת הנכות, ובמקרים אלה לא תוטל על האב חובת תשלום מזונות מעבר לקצבת הנכות.

בית המשפט העליון ציין את הקושי שיש ב"פטור" מלא של האב מתשלום מזונות, ואף הוצע על ידו כי תישקל אפשרות להשתמש בחלק מהקצבה כחיסכון עתידי עבור הקטין, אך בסופו של יום בהיעדר הסכמה בין הצדדים דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור ופסיקת בית המשפט לענייני משפחה נותרה על כנה, כעת כהלכה מחייבת.

מצורף פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים בתיק 1200993/1 בו נקבע שהתוספת לקצבת הילדים המוגדרים נכים, שלא הייתה ידועה לאב בזמן חתימת הסכם הגירושין, תחולק בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות. פסק הדין. ופסק דין נוסף של רבני אשקלון בתיק 841218/9 בו הופחתו המזונות בעקבות קבלת קצבת נכות. ראו גם תיק 143372/5. בתיק 1143596/14 (רבני אשקלון) בו זמני השהות של האב מאוד מצומצמים נקבע שהתכלית לקצבת הילדים שהיא תגיע למשפחה המגדלת את הילדים הנכים.

בתמ"ש 31400-07-21 שני ההורים במצב כלכלי לא טוב! כבוד השופט זגורי מוצא לזה פתרון חכם ויפה וקובע שהאם תקבל 50% מקצבת הנכות של הבן *** ולא פחות מ-950 ₪ בחודש כל עוד הוא מקבל קצבת נכות ולמשך 3 שנים מהיום.

וכן, מקום שאין ברירה בשל אותה מצוקה כלכלית יש לשקול גם שימוש בקצבאות נכות שהילדים מקבלים גם לקיומם היומיומי ולמחייתם. הדבר אמור לבוא בבחינת אפשרות אחרונה לאחר שבית המשפט מתרשם כי שני ההורים ממצים פוטנציאל ההשתכרות ועדיין לא יכולים לממן צרכי הילדים. נראה כי זהו מצב הדברים במקרה זה.

2. ביגוד והנעלה לשני הבתים

חשוב לרשום בהסכם הגירושין (ובמידת הצורך לבקש שזה יהיה רשום בפסק הדין) האם המזונות כוללים ביגוד והנעלה לשני הבתים על מנת למנוע ויכוחים בעתיד. כיום לרוב זה לא נרשם! זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים בעיקר בתחילת הדרך וכה קל לפתור אותו!

בבתי הדין הרבניים זה לרוב כלול במזונות. במשפחה, לאחר ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6, יש מקרים של אי וודאות. לכן, חשוב לבקש שהנושא יירשם, בדיוק כפי שרושמים את נושא המחציות לגבי הוצאות חינוך ובריאות. אם בפסק הדין נרשם שיש גם תשלום על הוצאות שאינן תלויות שהות, הרי נושא הביגוד כלול בסכום זה. ועדין, רצוי לבקש שזה יהיה רשום.

3. מדור ילדים

לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם או בדירת כל אחד מההורים. סכום זה מהווה חלק נכבד ומשמעותי מסכום המזונות. גם בנושא זה יש הבדל מהותי בין רבני למשפחה, בעיקר עבור ילדים מעל גיל 6.

מדור מקובל כיום מחושב לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע באזור המגורים) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה.

רבני – האב, תחת עוול הדין הדתי, ישלם מדור מלא עד גיל 18. ללא קשר לחלוקת זמני השהות או שכר ההורים. האב ישלם מדור מלא גם במקרים בהם לאם דירה משלה (עם משכנתא או ללא משכנתא). ראו פסק הדין בתיק 1336937/2. ראו גם תיק 1383279/1

משפחהעד גיל 6 כמו ברבני. הכל על האב. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו מתחת לגיל 6 אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שיש מקרים בהם האב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו, אך בהתאם לדין הדתי זאת חובתו. בדומה להסבר לעיל שעד גיל 6 יש להתחשב בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות, יש פסקי דין, כולל במחוזי, בהם נקבע שכך הוא גם לגבי המדור.

מעל גיל 6, כאשר הילדים שוהים שווה בשווה בשני בתי ההורים (או קרוב לכך – נניח חלוקה של 8/6 המקובלת כיום) ושכר ההורים דומה, אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי.

גישה נכונה יותר לנושא המדור במשפחה עבור ילדים מעל גיל 6: כל אחד מההורים שוכר דירה אשר מתאימה גם למגורי הילדים. כל הורה משלם עבור הוצאות המדור לחודש שלם, ללא כל קשר לחלוקת זמני השהות. אם כך, בחישוב תשלום המדור אין צורך להתייחס לחלוקת זמני השהות.

עכשיו נשאלת השאלה האם יש צורך לקחת בחשבון את שכר ההורים לנושא המדור? ראו בנושא זה עמודים 49-50 במאמרם של ליפשיץ וליפשיץ.

בבתי המשפט למשפחה ישנם מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.

4. אחזקת מדור

דמי המזונות השוטפים כוללים גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו'.

אנו מרגישים חובה להעיר: שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה ללא תלות בילדים. לגבי טלפונים, מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות. הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו). לצערנו עורכי הדין לא מנסים להעלות טיעון זה. חשוב להסביר זאת.

5. הוצאות חריגות/משתנות – לשעבר "מחציות"

הוצאות חריגות/משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'.

לרוב, הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 (בבתי המשפט למשפחה) ובבתי הדין הרבניים עד גיל 18 – מתחלקות שווה בשווה בין ההורים.

בבית המשפט למשפחה מעל גיל 6 מקובל שההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים/שווה בשווה. יש כיום שתי גישות לנושא.

שאלה למחשבה: האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים המחושב בבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל שש ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות? ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן. בפועל, עדיין, הנושא לא ממש נידון בפסקי הדין, פשוט כי עורכי הדין לא העלו אותו.

במחשבון המזונות שלנו יש חישוב בשתי הדרכים, כולל הסבר קצר לנושא. נקווה שיהיה עו"ד שירים את הכפפה.

לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר, וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו או שהוא קיבל אישור לכך בפסק הדין. בהסכם הגירושין שלנו יש פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

הוצאות חינוך 'מחציות' – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (ההורה המקבל את קצבת הילדים – לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18).

מקובל שכל עוד ההורה מקבל את המענק, שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה, לאחר קיזוז המענק. חשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין על מנת למנוע ויכוחים מיותרים.

כבוד השופטת אפרת ונקרט הסבירה בתלה"מ 8655-06-19 (מיום 03.08.2021) שישנם נושאים, כמו הוצאות מדור לאחר מעבר האם מבית ההורים לדירה שכורה או השתתפות שני ההורים בהוצאות החינוך לאחר מימוש המענק לימודים מהביטוח הלאומי שהם "דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" וישנה אפשרות להגיש בקשה תוך 21 יום לתיקונם בפסק הדין.

נציין שכיום הביטוח הלאומי מאפשר להורים, כל עוד הורה זכאי לו, להעביר את מענק הלימודים מהורה אחד לשני כל עוד יש הסכמה של שני ההורים לכך. או פסק דין. ראו כאן.

"המענק משולם להורה שמקבל את קצבת הילדים, ושהילדים נמצאים עמו.
עם זאת, המענק ישולם להורה השני, אם ההורים הגיעו ביניהם להסכמה לשלם את המענק להורה השני או בהתאם לפסק דין,
ובתנאי שלהורה שהילדים עמו קיימת זכאות למענק לימודים, ובתנאי שהמענק ישולם במלואו להורה אחד".

הוצאות חינוך אחרות כמו שיעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת, לרוב בעלות מתנ"ס. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא בשעת הצורך.

הוצאות רפואיות – לגבי הוצאות רפואיות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים, לאחר שהסכימו עליהן, חולקים אותן.

הטבות נוספות ממקום העבודה – כמובן שאם הורה מקבל במקום עבודתו הטבות מיוחדות לנושא הוצאות החינוך ו/או הבריאות של הילדים, הרי יש להתחשב בכך והתשלום בין ההורים יהיה לאחר מימוש ההטבה. למשל יש מקומות עבודה שמשתתפים בהוצאות הילדים עד גיל 6, עזרה בתשלום קייטנה, מעניקים ביטוח בריאות מורחב וכו'. יש לחשב את מחצית התשלום לאחר הפחתה וקיזוז ההשתתפות מהתשלום המלא, ואת התשלום הנותר כל הורה ישלם מחצה על מחצה.

6. קצבת ילדים

קצבת הילדים משולמת היום, למעט מקרים חריגים, לאם. זה 'בסדר', כי כיום רק הורה אחד יכול לקבל את קצבת הילד.

אך בחישוב המזונות כמובן שיש להתחשב בסכום זה, בעיקר כאשר יש מספר ילדים ואז זה מאוד מהותי! הדרך הקלה ביותר להתחשב בהטבה זו היא להוסיף את סכום ההטבה להכנסת ההורה המקבל אותה.

דרך אחרת, ויש שיגידו נכונה יותר, היא לחשב את סכום המזונות  ואז להפחית מסכום זה את מחצית קצבת הילדים שמקבלת האם. עורכי הדין רבים לא דואגים לנושא זה בפני השופטים, וחבל. בנושא זה ראו סעיף 43 בהחלטת כבוד השופט סארי ג'יוסי, בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, וסעיף 14 בפסק דינו הישן של כבוד השופט ח' פורת בע"מ (תל-אביב) 1018/99.

מרבית השופטים לא עושים זאת ופשוט רושמים בסוף פסק הדין שהקצבת ילדים תועבר לאם בנוסף למזונות. לכן כה חשוב להסביר!

ישנם שופטים שפוסקים שיש לחלק את הקצבה בין שני ההורים. בתיק 42899-09-22 כך קבע כבוד השופט עמי זנאטי. מדובר על מקרה בו להורים אחריות הורית משותפת (כנראה חלוקת ימים שווה). כבוד השופט זנאטי אף מציין שהעו"ד של האב יכול לבקש ממנו פסיקתא לביטוח הלאומי על מנת לממש את החלטתו. לא יודע אם העו"ד ביקש זאת, אך זאת הדרך לנסות ולהכריח את הביטוח הלאומי לשנות את המדיניות שלו שאת הקצבה הוא מעביר, בשלמותה, רק להורה אחד.

7. תשלום מזונות – הצמדת המזונות למדד

מקובל (לא חובה) שסכום דמי מזונות הילדים צמוד למדד. חישוב רבעוני. בשנים האחרונות יש גם מדדים שליליים. חשוב מאוד לבדוק שהוראת הקבע בבנק היא כזו שמצמידה את סכום המזונות לשני הכיוונים. כל הבנקים ערוכים לנושא, רק צריך לבקש ולוודא.

על פי חוות דעת (עקרונית) של אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשרד המשפטים, אלא אם כן נכתב אחרת בפסק הדין, במידה והמדד המפורסם הוא שלילי, הרי שסכום המזונות יפחת בהתאם.

8. תשלום מזונות – כיצד מומלץ להעביר את התשלום?

מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע למדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשה ובהתאם להסכם.

9. שכר אמת

הרבה הורים/עורכי דין מנסים מצד אחד "לנפח" את סכום צרכי הילדים (לצערנו ללא תגובה אמיתית של השופטים מלבד הערה שהסכום מוגזם ולא הוכח), ומצד שני להראות הכנסות נמוכות מהמצב האמיתי, בעיקר עצמאיים. שופטים, בצדק, לא אוהבים הורים, בעיקר אבות, שמעלימים את הכנסתם האמיתית, והתוצאות, לעיתים, בהתאם.

חשוב מאוד לדאוג שהשכר המוצג לבית המשפט יהיה נכון, עם מסמכים רשמיים המראים שזהו השכר, ובעיקר הסברים מובנים לשופט.

לא פעם קיבלנו פניות בהן נכתב שהשופטים לא דייקו בשכר. יש לזה כמובן השפעה על קביעת שיעור המזונות, אך אם יוגש ערעור למחוזי, לרוב השופטים לא בודקים מחדש את השכר, אלא מקבלים את הנתונים שרשם השופט במשפחה.

10. עלות צהרון לילד הורים גרושים

עלות מעון, גן ילדים וצהרון – היא גבוהה. מאחר וזו עלות זמנית, חשוב שתשלום זה יופיע כסעיף נפרד בהסכם, כהוצאה משתנה, לזמן קצוב.

בשנת 2012 (ישן) פורסמו מספר פסקי דין אשר החלו מגמה לפיה הוצאות הצהרון הן חיוב מדין צדקה, והאב מחויב להשתתף בהם רק אם הכנסתו מאפשרת זאת, ובהתאם למה שנשאר ממנה לאחר סיפוק צרכיו שלו וחיוביו לילדיו מדין תורה (אם לא נשאר – לא יחויב!).

תמ"ש 21631-08-10 מתאריך 23.01.2012 כבוד השופט זגורי – תשלום צהרון משמורת יחידנית:

מכל מקום וכידוע, החיוב בגין המעון אינו נתפס תמיד כחיוב אבסולוטי ויש להתאימו ליכולותיהם הכלכליות של ההורים (תמ"ש (ת"א) 53/96 סרור נ' סרור, (לא פורסם)). על כן היו מקרים שנפסק  שיש להפריד בין סעיף הגן הנכלל בחינוך לבין סעיף הצהרון הנכלל בדמי טיפול; התוספת של הצהרון או השעות הנוספת מעבר לשעות הגן, אינה נכללת בפריט של חינוך, אלא למעשה היא דרך לטיפול בילד כדי לאפשר לאם לעבוד. שהות הילד במועדונית או שהות מעבר לשעות הגן, באה לפתור את הטיפול בילד ולא את חינוכו. ככזה קבע השופט פורת, כי הסכום הנוסף מעבר לעלות הגן הוא בגדר חיוב מדיני צדקה (ע"מ (ת"א) 1018/99פלוני נ' פלונית (25/05/1999)).

כבוד השופטת ענבל קצב-קרן, תמ"ש 34454-10-12 האב לא יחוייב במחצית מהוצאות חינוך חריגות מתאריך 07.02.2013

תמ"ש 4597-02-12 כבוד השופטת שרית גולן – האישה מרוויחה יותר? היא תישא בהוצאות השונות – מזונות זמניים.

כבוד השופטת שרית גולן פסקה, בפסק דין בתביעה למזונות זמניים, כי אין כל סיבה שהאם, אשר משתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים.

הכנסת אם התובעים גבוהה מהכנסת הנתבע…בשל הפרש זה, אין מקום לחייב הנתבע בצרכים המפורטים בסעיף 14(א) להחלטה שהינם צרכים מדין צדקה והם יחולו על אם התובעים לאור ההחלטה.

11. חובת ההנמקה בקביעת סכום המזונות

תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מעגנת בדין את חובת הפירוט וההנמקה של החלטות ופסקי הדין היוצאים מאת ידו של בית המשפט. לפי תקנה זו, החלטות בית המשפט נדרשות לכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי.

מטרות הצגת הנמקותיה של הערכאה השיפוטית הינה כדי שבעלי הדין יהיו מודעים לטעמיה של ההכרעה ולא יעמדו מול הכרעה סתומה אשר מניעיה אינם ידועים, וכן יצירת האפשרות להעביר את הנמקתה של הערכאה הראשונה בשבט הביקורת של ערכאת הערעור.

ראו בנושא זה את פסק דינה של כבוד השופטת אספרנצה אלון (מחוזי חיפה) ברמ"ש 47318-06-22 ועמ"ש 59345-11-22 מיום 13.02.2023 של בית המשפט המחוזי חיפה. ראו גם בע"מ 5944/22 של בית המשפט העליון.

12. ומה עם המחוקק? תזכיר חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב – 2022

בפסק הדין של בית המשפט העליון יש קריאה למחוקק לקדם את נושא המזונות בחקיקה. "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט".

ביום 02.06.2022 פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק לנושא המזונות: תזכיר חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022. חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022.

כמובן שהגשנו את עמדתנו להצעת החוק. האם בעתיד אכן תקודם הצעה שכזו לחוק? אף אחד לא יודע, מדובר בפוליטיקה. רק הזמן יגיד.

13. מזונות ילד אשר עבר לגור בפנימייה

בנושא זה ראו פסק הדין העקרוני של כבוד השופט שאול שוחט, כבוד השופטת עינת רביד, וכבוד השופט נפתלי שילה בעמ"ש 63592-05-22

14. ערעורים לעליון – מזונות ילדים עד גיל 6:

ברור לכולנו שזאת רק שאלה של זמן עד שבתי המשפט למשפחה, ואולי אף בית המשפט העליון, יצטרכו לדון גם בנושא העקרוני של מזונות ילדים עד גיל 6. הדברים אף מוזכרים בפסק הדין בע"מ 919/15 ובפסקי דין שפורסמו בעקבותיו.

אין כל הגיון שתשלום מזונות עבור ילד בן 5 ו- 11 חודשים וילד בן 6 וחודש יהיה שונה מהותית! בדיוק כפי ששני אבות גרושים הגיעו עם התיקים שלהם עד לבית המשפט העליון אשר קבע הלכה חדשה עבור ילדים מעל גיל 6, הרי באותה הדרך ניתן להגיע להצלחות דומות. זה לא קל, אך אין דרך אחרת.

להבנתנו, הפתעתנו, ולצערנו, לא ידוע לנו שתיק כזה הוגש עד היום לעליון.

מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?

נובמבר 2021: מצורף לעיונכם נייר עמדה של פרופסור צבי גילת וד"ר גלית אהרן "האמנם מזונותיהם של ילדים עד גיל שש מוטלים בדיני התורה על האבות בלבד?"

אוקטובר 2021: מצורף לעיונכם נייר עמדה שכתב הרב אוריאל אליהו – דיין ביה"ד הרבני נתניה – העוסק בדין חיוב האב במזונות קטני קטנים, דהיינו ילדיו הקטינים מתחת גיל שש. "מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?"

איזה תיק יכול לעשות את השינוי?

תיק שבו להורים ילד (עדיף מספר ילדים) מתחת לגיל 6, זמני השהות שווים (או קרובים לכך) לצד משכורות שוות או דומות (ורצוי כמובן שכר גבוה יותר מהותית של האם).  עדיף גם מקרה בו לאחר תשלום המזונות האב נשאר עני ואילו האם חייה ברווחה כלכלית, ומקרים שכאלו יש רבים. בהחלט יתכן ותיק שכזה יקבל מענה ראוי בבית המשפט למשפחה, ואם לאו, יכול שיגיע לעליון ויביא למהפכה נוספת. נקווה שיהיו אבות ועורכי דין שיגיעו עם הנושא לעליון.

לעמדתנו, בכל תיק במשפחה אשר דן במזונות ילדים מתחת לגיל 6, מחובתו המקצועית והמוסרית של כל עורך דין למשפחה להסביר את נושא ההתחשבות בזמני השהות של הילדים עם האב, אך חובה גם לציין את העוול הנושא בתשלום מזונות הילדים מתחת לגיל 6, את הפרשנות לסעיף 3א' (כאן) בחוק המזונות וכו'. נציין שיש כבר מספר ניירות עמדה לנושא (ראו בהמשך). תפקיד העו"ד לכתוב ולהסביר. להעביר לשופט את המלח. מכאן זה כבר של כבוד השופט האם להשתמש. בסוף יגיע שופט שבאמת אכפת לו מהעוול הלא הגיוני. 

המאמרים מניחים תשתית ופרשנות הלכתית המאפשרת להחיל את עקרונות בעם 919/15 כבר מגיל הלידה. ייתכן והגשת בג"ץ על בסיס תשתית זו יצליח להביא את המפנה המיוחל.

נושאים כספיים נוספים שחשוב להכיר:

קצבאות מהביטוח הלאומי – ראו כאן

הנחה בארנונה, מה חשוב לרשום בהסכם על מנת ששני ההורים יוכלו לרשום את הילדים המשותפים במספר הנפשות לתשלום חשבון המים, וקיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) להורים גרושים במשמורת משותפת. ראו כאן.

הסבר על נושאים כספיים נוספים בגירושין. תשלום קופת חולים, הוצאות חינוך, קייטנות, חוגים ועוד. ראו כאן.

חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. ראו כאן.

כיצד יתחלקו נקודות הזיכוי בין ההורים הגרושים? ראו כאן.

ועדת שיפמן לנושא מזונות הילדים

מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שמונתה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. דו"ח הוועדה הוגש למשרד המשפטים באוקטובר 2012, אך עדיין לא זכה להתייחסות רשמית. כמובן שאנו מקווים שהוא אכן יקודם לחוק.

מזונות ילדים במדינות העולם הנאור:

"כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"

חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.

מכתבים ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מכתב ששלחנו לכל שופטי בתי המשפט למשפחה בנוגע לפסק הדין במחוזי עמ"ש 50603-01-14.

מכתב שלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה: "עד מתי"?

מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מאמרים בנושא מזונות ילדים

אבישלום וסטרייך – שלושה צמתים ביחסי בית הדין הרבני ובית המשפט האזרחי: מזונות ילדים, שיתוף רכושי והחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (כרך נב)

נייר עמדה של העמותה: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

פרופ' מיכאל קורינאלדיהדין האישי בישראל

פרופ' מיכאל קורינאלדיהיש ליישם את עקרון השוויון בדיני הורים וילדים מזונות אישה וילדים ואמצעי אכיפתם,

עו"ד יעקב שפירא. מדינת ישראל, משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי.

מזונות ילדים קטינים" מגמות חדשות, יאיר שיבר

חיוב האם במזונות ילדים: הרב ד"ר משה בארי, הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני

קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך? מאת ד"ר רות זפרן חברת ועדת שיפמן

מזונות ילדים

 

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!