מזונות ילדים

מרוץ הסמכויות

כאמור, ההחלטה הכי חשובה כיום היא בחירת בית המשפט שיידון בתיק שלכם, אזרחי או דתי! לבחירה יש השפעה מהותית על סכום המזונות שיקבע! 

19.02.2025 – סוף סוף פורסם פסק הדין בבג"ץ 5988/21 (4 תיקים יחדיו באותו נושא). נפסק שכל עוד אין הסכמה בין ההורים היכן יידון נושא מזונות הילדים בתיק שלהם, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. רק כאשר קיימת הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה.

לבית המשפט העליון הוגשו 2 בקשות לדיון נוסף בתיק אשר נדחו על ידי כבוד השופט עמית ראו דנג"ץ 15839-03-25.

משרד הדתות מקדם בימים אלו הצעת חוק עוקפת בג"ץ על מנת להחזיר את המצב שלרבני יש סמכות לדון במזונות ילדים. ההצעה עברה את ועדת שרים לחקיקה, כך שבהמשך הדרך, כל עוד הממשלה לא תיפול, הסמכות ככל הנראה תחזור לרבני.

אז כמה מזונות משלמים?

1. אנשים הגולשים לאתר מחפשים באופן טבעי וודאות. רוצים לדעת מהו סכום המזונות 'הנכון' לתא המשפחתי שלהם. כמה מזונות לקבוע בגישור. לדעת שלא 'דופקים' אותם. הגיוני. טבע האדם.

האם לאחר קריאת הדף תדעו מהו סכום המזונות המדויק המתאים לתא המשפחתי שלכם? כיום אף איש מקצוע לא יכול לענות להורים המתגרשים במדויק על שאלה זו, אך הערכה קרובה בהחלט כן.

ראשית, יש הבדל מהותי בדרך החישוב בין בית הדין הרבני לבתי המשפט למשפחה. שנית, קיים שוני מהותי גם בהתאם לגיל הילד (מעל ומתחת גיל 6).

כיוון לסכום, תמונה כללית, בהחלט ניתן לקבל, אך החשוב יותר הוא לדעת מה להסביר על מנת שיהיו מזונות 'נכונים' וראויים!

במקרים רבים עורכי הדין לא דואגים לבקש ולהסביר כל מה שניתן, 'סומכים' על השופט, וחבל שכך. לכן הוספנו לכם הסברים רחבים, וגם מספר טיפים.

2. לא ניתן להסביר את נושא מזונות הילדים בלי להתעלם מהפיל שבחדר – העוול המגדרי. במדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, מה שאומר שעד גיל 6 צרכים הכרחיים מוטלים רק על האב (בהמשך נסביר איך השופטים מתמודדים ומפחיתים את העוול). ברבני העוול המגדרי ממשיך עד גיל 18. 

מהו סכום מזונות לילד 1? כמה משלמים מזונות על 2 ילדים?

מזונות ילדים בגישור:

דרך המלך: הורים אשר בוחרים ללכת לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם, יכולים לקבוע את סכום מזונות שמתאים להם, ללא צורך לקבוע סכומים בהתאם לחוקים המיושנים במדינת ישראל (הדין הדתי).

אנו ממליצים להורים בחום להימנע "מהמלצות" של חברים, כולל בפייסבוק (חלקם ימליצו לפי מה שהיה אצלם לפני מספר שנים, דבר שלרוב כבר לא נכון כיום) וללא מחשבות מי "מנצח" את מי, אלא לפעול יחדיו לסכום הוגן והגון.

מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה:

נתחיל עם מספר טיפים:

ההמלצה החד משמעית שלנו לעורכי הדין היא להסביר!רצוי מאוד לעבור על הנקודות המצורפות, ולהסביר לשופט כל סעיף וסעיף הקשור למקרה הנקודתי שלכם, כולל להציג הסבר לסכום צרכי הילד והסבר לסכום המזונות שלדעתכם צריך להיות במקרה זה, יחד עם דרך החישוב!

טיפ (1):במקרים בהם האב מעונין לקבל מזונות עבור הילדים מהאם (למשל כאשר שכר האם גבוה משכר האב) הרי יש חובה להגיש תביעה מתאימה מטעמו.

כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר (ונניח שיש זמני שהות שווים או רחבים), לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! יש שיגידו שמדובר בבירוקרטיה מיותרת, אך כיום זאת המציאות וחשוב להכיר אותה ולפעול בהתאם במקרים המתאימים.

טיפ (2): על השופטים להסביר את דרך החישוב שלהם על מנת 'שהלקוחות' יבינו. תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מעגנת בדין את חובת הפירוט וההנמקה של החלטות ופסקי הדין היוצאים מאת ידו של בית המשפט. לפי תקנה זו, החלטות בית המשפט נדרשות לכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי.

ראו בנושא זה את פסק דינה של כבוד השופטת אספרנצה אלון (מחוזי חיפה) ברמ"ש 47318-06-22 ועמ"ש 59345-11-22 מיום 13.02.2023 של בית המשפט המחוזי חיפה. ראו גם בע"מ 5944/22 של בית המשפט העליון. כבוד השופט שילה: "אציין שראוי שבית המשפט, עת שהוא קובע את סכומי המזונות, יפרט בקצרה את אופן החישוב שנערך על ידו, על מנת שהצדדים יוכלו להבין כיצד הגיע בית המשפט לסכום שנקבע". עמ"ש 42627-04-24.

טיפ (3): הוצאות אחזקת המדור כבר כלולות בסכום צרכי הילד, גם לילדים מתחת לגיל 6 (יחסית חדש) וכמובן לילדים מעל גיל 6. ראו פסק דינו של החדש של כבוד השופט ויצמן ברמ"ש 78829-12-24 (סעיף 14). הסכום המקובל 1,600-1,900 כבר כולל בתוכו את אחזקת המדור. עבוד ילדים מעל גיל 6 ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25.

טיפ (4): יש כמובן חובה להפריד בין סכום צרכי הילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6! כבוד השופט ויצמן מסביר בעמ"ש 36635-10-23 שיש חובה להפריד בין סכום צרכי הילדים עד גיל 6 (כיום מקובל 1,600-1,900) ומעל גיל 6, ובעצם אומר לכל אותם שופטים שלאחרונה עשו לעצמם חיים קלים ולא עשו חישוב בנפרד, אלא קבעו את סכום צרכי הילדים כסכום אחיד, שזה לא תקין.

טיפ (5): ילדים מעל גיל 6 – היחס בין הוצאות תלויות שהות להוצאות שאינן תלויות שהות. בפסקי דין רבים, בעיקר במחוז חיפה, השופטים קובעים שאת צרכי הילדים יש לחלק באופן שווה (או קרוב לזה) בין צרכים תלוי שהות לצרכים שאינם תלוי שהות. זה כמובן לא הגיוני כלכלית וחשוב להסביר זאת מראש.

כבוד השופט ג'יוסי מסביר בעמ"ש 59345-11-22  כי "מקובלת עלינו טענת המערער לפיה, ככלל, הצרכים תלויי שהות גבוהים מאלה שאינם תלויי שהות". בהוצאות שאינן תלויות שהות נכללים, בין היתר, טלפונים, ביטוח בריאות חובה לקופת חולים, תספורת, ביגוד והנעלה. מדובר על סכומים יחסית נמוכים, וברור שאין שום הגיון כלכלי לקבוע את סכום ההוצאות שאין תלויות שהות על הסכומים הגבוהים שנקבעים כיום בבתי המשפט. לטעמנו, סכום ההוצאות שאינן תלויות שהות יהיה עד לגובה של 500 ש"ח.

טיפ (6): הסכום 2,250 ש"ח לצרכי ילד שגר בשני בתי ההורים בזמני שהות רחבים שקבע בזמנו (2018) כבוד השופט ויצמן (מחוז מרכז) לא בהכרח מתאים למחוזות אחרים. אסור לקבוע סכום אחיד כאומדן לכל המחוזות ולכל המשפחות! ראו פסק דינו של כבוד השופט ג'יוסי בעמ"ש 59345-11-22.

טיפ (7): אבל מה כלול בסכום המזונות שנקבע? שופטים כותבים פסק דין למזונות. בהתחלה מסבירים את הרקע הדיוני, לאחר מכן מה אומרת הפסיקה, ואז עוברים למקרה הפרטני. לרוב מדובר על כ- 10 עמודים. לפעמים יותר. מבחינת עורכי הדין הכל מוסבר. אך פסק הדין בעצם מיועד להורים! חריג לנושא, פסק דינה של כבוד השופטת הילה אוחיון גליקסמן בתלה"מ 49912-11-23 (סעיף 61). ראו גם כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו בפסק הדין בתלה"מ 14011-06-24.

ההורים צריכים להתנהל מעכשיו לפי מה שנקבע. והחלק של התוצאה תמיד קצר, ובעיקר לא נותן להורים מענה על כל מה שהם צריכים בהמשך הדרך! בעיקר מדובר על נושא הביגוד שגורם להמון מריבות בין הורים גרושים. אם לא רשום להורים מענה לנושא הבגדים, הסיכוי שבהמשך הדרך יהיה ויכוח על הנושא גדל.

עורכי הדין מוזמנים להסביר נקודה זו לשופט, כך שיהיה רשום מה כלול בסכום המזונות שנקבע, בעיקר במקרים בהם יש חלוקה להוצאות תלויות שהות, והוצאות שאינן תלויות שהות שדומות במהותן להוצאות חינוך ובריאות (בעבר "מחציות"). בעיקר חשוב שיהיה רשום האם כל הורה קונה ביגוד לביתו או שהאם קונה ביגוד לשני הבתים בסכום המזונות שהאב משלם. העיקר שהנושא יהיה ברור להורים ונמנע מריבות מיותרות על הנושא!

טיפ (8): בהתאם לבע"מ 919/15 את קצבת הילדים יש להוסיף להכנסת הורה המקבל אותה. לרוב האם. ראו לדוגמא פסק דינו של כבוד השופט שוחט מיום 08.01.2025 בעמ"ש 64147-05-24. הדרך הנכונה יותר מתמטית לנושא, בעיקר כשיש זמני שהות רחבים/שווים, היא להפחית את מחצית קצבת הילדים מסכום המזונות אליו הגיע השופט. בפסיקה, משום מה, טרם ראינו מקרים שכאלו.

טיפ (9): כיצד יחושב המדור עבור הילדים? ראו נייר עמדה "טעות מהותית בחישוב מדור ילדים בבתי המשפט" (מרץ 2025) ומחשבון מדור הילדים.

טיפ (10): כיצד נקבע את חלוקת זמני שהות כאשר ישנם ימים ללא לינה?

א. במקרה והילדים בסוף השבוע עם האב וביום שבת אין לינה, יש להסביר לבית המשפט שביום זה הילדים נמצאים בבית האב מהבוקר עד הערב. ביום זה יש כמובן יותר הוצאות על אוכל, בילויים ופנאי, ולכן יש לקחת זאת בחשבון בחישוב ימי השהות. לעמדתנו 0.75 יום.

ב. אפשר להסביר את עמדתה של כבוד השופטת מטלין שכל יומיים ללא לינה באמצע השבוע יחשבו לחישוב זמני השהות כיום אחד. על נושא זה הוגש ערעור למחוזי, וכבוד השופט ויצמן לא ראה סיבה לקבל את הערעור בנושא זה. פסק הדין בעמ"ש 29755-02-23. ראו ההחלטה של כבוד השופטת מטלין בתלה"מ 32384-07-24 וגם בתלה"מ 37697-12-24 ותלה"מ 31866-08-23.

טיפ (11): כאשר יש הפרשי שכר מהותיים, את יחס תשלום "המחציות" יש לקבוע לאחר תשלום המזונות, כלומר לאחר הורדת סכום המזונות מהכנסת האב והוספת הסכום להכנסת האם. מדובר על כלכלה בסיסית. הגיון פשוט. במחשבון באתר יש כמובן אפשרות שכזו והסבר לנושא. חלק מהשופטים פשוט קובעים יחס נמוך יותר מיחס הכנסות ההורים, וכך פותרים נושא זה. בפסיקה אנחנו רואים שיש שופטים שפוסקים על יחס תשלום של חצי חצי במקרים של פערים לא מהותיים, וחלקם אף מסבירים שיש מקרים בהם יחס שונה מחצי חצי יכול להביא למאבקים מיותרים בין ההורים. אז גם כאן, כל מקרה לגופו.

חישוב מזונות ילדים מתחת לגיל 6.

בהתאם לדין הדתי, עד גיל 6, האב נושא בעלות המלאה של הצרכים ההכרחיים בגידול הילד.

הנוסחה הבלתי רשמית כיום לחישוב שיעור מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה עד גיל 6 היא חישוב לפי סכום של כ- 1,600 ש"ח – 1,900 ש"ח עבור צרכי הילד (חשוב להבין שצרכי הילד זה לא סכום המזונות שיקבע! זהו הסכום לפני הפחתות!).

כמובן שיש גם מקרים רבים בהם שכר ההורים נמוך, ולכן נקבע סכום נמוך יותר, למשל של כ- 1,300 ש"ח. דוגמאות למקרים בהם נקבע סכום יחסית נמוך: ראו בפסק הדין בתלה"מ 16838-11-19, תלה"מ 21446-01-21, ותלה"מ 53794-06-22.

לסכום זה מתווסף מדור. כיום (ראו טיפ 3) מקובל שסכום אחזקת המדור כבר כלול בסכום צרכי הילד. אך זה חדש, וחשוב שהעו"ד יסביר זאת לשופט. ראו כבוד השופט ויצמן (מחוזי מרכז מיום 19.01.2025) ברמ"ש 78829-12-24 סעיף 14 בהחלטה.

שתי דרכים לצמצום העוול המגדרי מתחת לגיל 6:

חלק משופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים להרחיב את מעגל הצדק גם עבור ילדים מתחת לגיל 6. חשוב להכיר ולהשתמש. זה חלק מרכזי בתפקיד העו"ד!

א. התחשבות בחלוקת זמני השהות:

בימים של האב עם הילדים הוא כמובן משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים בביתו. לכן, חשוב לדאוג בחישוב סכום המזונות להתחשב בחלוקת זמני השהות של הילדים עם האב.

כמה הפחתה תהיה?

כאמור, לפי ההלכה הדתית האב צריך לשלם את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים אך רק על זמני השהות של הילדים עם האם!

לדוגמא: אם חלוקת זמני השהות היא 8/6 לטובת האם, זאת חלוקה של 43%-57%. כלומר האב צריך לשלם 57% מסכום צרכי הילדים שנקבע. 1,600 ש"ח – 1,900 ש"ח. החישוב בסיסי ופשוט, אך זה לא נעשה באופן אוטומטי! חשוב מאוד שהעו"ד יסביר זאת! לא להשאיר זאת לשופט, האם יזכור או לא, או כמה יבחר להפחית. אותו עיקרון לגבי המדור.

לא כל עורכי הדין מכירים/מסבירים נושא זה לשופט. חלקם פשוט מתעצלים להסביר זאת ו'סומכים' על השופט. דוגמא למקרה 'שגוי' לנושא פסק הדין בתלה"מ 35824-02-23.

פסקי דין לנושא התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל האב בקביעת המזונות ו/או המדור עבור ילד עד גיל 6.

פסקי דין במחוזי:

החלטה של בית המשפט המחוזי מהווה פסיקה מנחה לבתי המשפט למשפחה.

כבוד השופט ויצמן (מחוזי מרכז מיום 02.07.2024) פסק הדין בעמ"ש 36635-10-23 עושה לנו סדר רב לנושא מזונות ילדים, ובין היתר חוזר ומסביר שמתחת לגיל 6 יש להפחית את ההוצאות שהאב מוציא באופן ישיר בזמני השהות שלו! כנ"ל לגבי המדור! 

כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב) בפסק הדין בעמ"ש 18701-07-21 (יולי 2022) בעצם אישר את החלק הזה בפסק דינו של כבוד השופט שקד בו נקבע שכאשר הילדים מתחת לגיל 6 סכום הצרכים ההכרחיים והמדור כאחד יופחתו בהתאם לחלוקת זמני השהות הרחבה בין ההורים.

אמירתו החד משמעית של כבוד השופט ג'יוסי (החל מסעיף 23) מבית המשפט המחוזי חיפה בעמ"ש 28488-09-19 מחודש מרץ 2020: "לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה לפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים".

כבוד השופט ישעיהו שנלר (מחוזי תל אביב) מסביר בעמ"ש 31745-02-17 (מאי 2018) שבמקרה זה אכן נעשתה הפחתה עקב זמני השהות הרחבים ובכך נותן תוקף לנושא (התיק הגיע לעליון שדחה את ערעור המבקש – בע"ם 4637/18).

כבוד השופט שוחט (מחוזי תל אביב) מסביר ברמ"ש 46972-01-19 (מרץ 2019) מחוזי תל אביב, מסביר את נושא ההפחתה בסכום הצרכים ההכרחיים בהתאם לחלוקת זמני השהות (כאן זאת חלוקת זמני שהות של 9/5).

עמ"ש 25027-02-14 (ינואר 2015) בו נעשתה הפחתה של 50% גם למזונות וגם למדור.

פסקי דין בבתי המשפט למשפחה

כבוד השופטת מטלין בהחלטה למזונות זמניים החלטה בתלה"מ 4564-02-24, כבוד השופט יחזקאל בפסק הדין בתלה"מ 11324-01-22, כבוד השופט ברינגר בפסק דין בתלה"מ 48009-10-21, כבוד השופט רן ארנון בפסק הדין בתלה"מ 38914-03-22, כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן מפחיתה בתלה"מ 30204-07-20 (יולי 2023) את סכום המזונות והמדור מתחת לגיל 6 לאור זמני השהות השווים, ובכך מצמצמת קצת את העוול. לטעמי לא מספיק. כבוד השופט ברינגר, תלה"מ 37928-03-21 מיום 28.11.2023 בו יש התחשבות בזמני השהות של הילדה עם האב בחישוב המזונות מתחת לגיל 6 לנושא המזונות והמדור כאחד, תלה"מ 66993-06-18 (אוגוסט 2018) למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו. פסק דינה של כבוד השופטת מירה דהן, תלה"מ 17231-09-19 (דצמבר 2019), פסק דינה של כבוד השופטת מורן ואלך בתלה"מ 40312-05-22 (אוגוסט 2022), כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17 (אוקטובר 2018): "בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב". "ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר.., שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו".

גם כאשר ישנם זמני שהות מצומצמים עם האב יש להתחשב בהוצאות שהוא משלם באופן ישיר בימים שלו:

ראו למשל כבוד השופטת כ"ץ בפסק דין בתלה"מ 5104-03-21. כבוד השופט ג'יוסי (מחוזי חיפה), בעמ"ש 28488-09-19. כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע בתלה"מ 68193-11-21. כבוד השופט שקד בתלה"מ 55934-03-17 בו יש אמירות יפות לנושא. כבוד השופט אליאס בתלה"מ 50999-07-17. כבוד השופט שקד בתלה"מ 25329-11-17.

ב. חלוקת צרכי הילד להכרחיים ולא הכרחיים:

אמנם נושא זה פחות 'מקובל', פחות משמעותי בסכום ההפחתה, אך עדיין חשוב להסבירו במקרים המתאימים (בעיקר כאשר שכר האם גבוה משכר האב). השופטים מודעים לעוול המגדרי עד גיל 6 ומנסים להתמודד איתו על ידי חלוקת צרכי הילד להכרחיים (אותם ישלם בהתאם להלכה הדתית רק האב) ולא הכרחיים אותם יחלקו שני ההורים. אמנם מדובר בהפחתה די קטנה, אך כל צמצום בעוול מבורך.

הסבר: נניח וצרכי הילד נקבעו כמקובל על סך של 1,600 ש"ח. 1,200 ש"ח מתוכם (דוגמא בלבד) יחשבו כהכרחיים, אך 400 ש"ח יהיו עבור צרכים לא הכרחיים אותם יחלקו שני ההורים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם. גם כאן, חשוב מאוד שעורכי הדין יכירו וישתמשו. 

ראו לנושא זה: פסק הדין בתלה"מ 17791-01-22 ו פסק הדין בתלה"מ 42923-11-20.

חישוב מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

מזונות ילדים מעל גיל 6 מחושבים לפי יחס חלוקת זמני השהות ויחס שכר שני ההורים (על פי הפסיקה מקובל לחשב את ההכנסה ברוטו לאחר ניכויי חובה) השינוי שנקבע בבית המשפט העליון בשנת 2017 הוא שמתחשבים גם בשכר האם. לא עוד פסיקה מגדרית.

לפיכך, במקרים בהם בזמן מתן פסק הדין גיל הילד מתחת לגיל 6 סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות: מזונות עד גיל 6 בהם עדיין פוסקים לפי ההלכה הדתית ולכן אין שום התייחסות לשכר האם ולכן חשוב מאוד לבקש הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות, וסכום מזונות לאחר גיל 6 אשר כאמור כיום אינם מגדריים יותר. כן, מדובר בעוול נוראי תחת ההלכה הדתית שלא מתאימה את עצמה לימינו אנו.

המטרה בדרך זו היא כמובן ליצור ודאות לעתיד, ולא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. 

בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה 'החדשה', כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18.

הסכום 'המקובל' כיום הוא 2,250 ש"ח שקבע בזמנו כבוד השופט ויצמן, אך נציין שאת הסכום יש לקבוע בהתאם לחלוקת זמני השהות, לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הילדים, מספר הילדים (כאשר יש יותר מילד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד) לצד הטענה שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה העלויות גבוהות יותר בכל תא משפחתי. הטווח כיום הוא 1,600 ש"ח – 2,500 ש"ח.

סכום צרכי הילד

ראשית נדגיש: סכום צרכי עלות גידול הילד זה כמובן לאסכום המזונות שישולם! עורכי דין רבים עדיין רושמים, בטעות או מתוך הרגל, את סכום צרכי הילדים כסכום המזונות המבוקש. זה כמובן שגוי מיסודו.

בחלק מהמקרים השופט, בהתאם לבע"מ 919/15, יחלק את צרכי הילד להוצאות תלויות שהות והוצאות שאינן תלויות שהות. דוגמא: נניח וצרכי הילד נקבעו על 2,250 ש"ח. 1,750 ש"ח מתוכם להוצאות תלויות שהות ועוד 500 ש"ח להוצאות שאינן תלויות שהות. דרך החישוב של כל סכום שונה היא.

הוצאות תלויות שהות:

יש לחלק את הסכום בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות ושכר ההורים!

חשוב לדעת (טיפ 3) שהסכום שקבע בזמנו בית המשפט המחוזי מרכז – 2,250 ש"ח כבר כולל בתוכו את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25.

לטעמנו, גישה זו של מחוזי מרכז שגוייה היא! סכום קבוע, אחיד לכל המשפחות, הוא לא הגיוני והריי יש משפחות רבות ששכר ההורים בהן ממוצע או חציוני (ובטח לא למקרים ששכר ההורים נמוך), וגם לא מותאם לאזור המגורים ורמת החיים של ההורים.

גם המחשבה שיש להכניס את הוצאות אחזקת המדור בסכום צרכי הילד, באופן אוט' וכברירת מחדל לכל המשפחות שגויה כלכלית! ישנם מקרים בהם לאחד ההורים אין הוצאות אחזקת מדור כלל/מלאות (למשל מגורים עם בן זוג חדש). בדיוק כפי שאת ההוצאות המשתנות (לשעבר "מחציות") אנחנו לא מכניסים לסכום המזונות הקבוע, כך צריך להיות גם לגבי הוצאות אחזקת מדור.

בנושא זה חשוב לדעת:ביום 13.02.2023 בעמ"ש 59345-11-22קבע בית המשפט המחוזי חיפה – בהרכב השופטים סארי ג'יוסי [אב"ד], עפרה אטיאס ומאזן דאוד, – שהסכום 2,250 ש"ח שקבע מחוזי מרכז אינו מתאים למחוז חיפה!

מאוד חשוב שעורכי הדין יסבירו לשופט בכל תיק מזונות שיש לקבוע את צרכי הילדים בהתאם למאפיינים של אותו תא משפחתי ולא כאומדן, כלומר הסכום יכול להיות גם 1,300 ₪ כאשר שכר ההורים מאוד נמוך כמו בפסק הדין בתלה"מ 16838-11-19 ותלה"מ 33578-05-21 ותלה"מ 48069-05-22 או 2,500 ₪ ומעלה באותם מקרים בהם להורים השתכרות גבוהה מאוד. 

הוצאות שאינן תלויות שהות:

חישוב הוצאות שאינן תלויות שהות מחושב רקבהתאם ליחס הכנסות ההורים.

חשוב לציין:

א. תחת הוצאות אלו (טיפ 5) יש מספר מצומצם מאוד של נושאים, בסכומים יחסית קטנים. למשל: טלפונים ניידים, ביטוח בריאות חובה לקופת חולים, תספורת, ביגוד והנעלה. מדובר על הוצאות בסכומים נמוכים, וברור שאין שום היגיון כלכלי לקבוע את סכום ההוצאות שאין תלויות שהות על הסכומים הגבוהים שנקבעים כיום בבתי המשפט. ראו בנושא זה פסק דינו של כבוד השופט ג'יוסי בעמ"ש 59345-11-22.

ועדיין, בפסיקה, אנחנו רואים ששופטים רבים קובעים את יחס ההוצאות תלויות השהות להוצאות שאינן תלויות שהות כיחס שווה או קרוב לו, וכך, במקרים רבים, הסכומים עבור הוצאות שאינן תלויות שהות מופרזים ושגויים הם.

ביטוח בריאות הוא סכום נמוך וקבוע, שימוש חודשי בטלפון נייד גם הוא סכום נמוך וקבוע (בניגוד לקנייה של טלפון חדש). רק בנושא ביגוד והנעלה יש הבדלים בסכומים בין המשפחות השונות, ישנם מקרים אצל אנשים דתיים בהם הסכומים נמוכים מהותית מאשר אצל חילונים, כנ"ל לגבי משפחות מבוססות ולא מבוססות, אם יש מספר רב של ילדים או מעט ילדים, וכמובן גם בהתאם לגיל הילדים ולעיתים מגדרם.

לעמדתנו, כל סכום מעל 500 ₪ לחודש להוצאות שאינן תלויות שהות נראה לנו מופרז ולא ראוי כלכלית. כמו כן, ראוי שהשופטים ירשמו להורים מה כלול בסכום זה, דבר שימנע ויכוחים מיותרים בין ההורים, למשל על נושא הביגוד וההנעלה.

ב. כאשר שופט קובע את סכום ההוצאות שאינן תלויות שהות שישלם הורה א' להורה ב', לרוב, עדיין, האב לאם, ישנה הנחה סמויה שהאם משלמת לבדה את כל ההוצאות האלו. ברור שאת התשלום עבור קופת החולים והטלפון רק הורה אחד משלם, לא תמיד אותו הורה, אך במקרים רבים שני ההורים קונים ביגוד והנעלה לילדם. יש לבדוק מה משלם כל אחד מההורים תחת סעיף זה, ולהתחשב בסכומים בקביעת סכום ההוצאות תלויות השהות.

דרך החישוב זהה לחישוב של הוצאות משתנות (לשעבר מחציות): לנכות מהסכום שהאב מעביר לאם את הסכום שמוציא, אם מוציא, האב במישרין על ההוצאות שאינן תלויות שהות. ראו דוגמא שגויה בסעיף 55 בפסק הדין בתלה"מ 49912-11-23.

הלכת ורד

כאשר יש יותר מילד אחד ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם.

למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,500 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 4,500 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,200 ש"ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר. לא 1,500 לכל ילד כמו בדוגמא שלנו.

טיפ: כיום שופטים רבים 'שכחו' להתחשב בהלכת ורד, ולכן יש חובה של עורך הדין לציין זאת בפני בית המשפט במקרים המתאימים. ראו את פסק הדין של כבוד השופט ויצמן בעמ"ש 36635-10-23.

הורה מרכז

בחלק מהמקרים יקבע הורה מרכז. בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "מרכז" – "גזבר".

הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר – קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים – ומתוך מטרה שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות.

"הורה מרכז". זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור הוצאות אלו.

יש משפחות שחשיבה זו בהחלט נכונה ומתאימה אצלן, ותפעל לטובת הילד. ברוב המשפחות שני ההורים חולקים את כל נושאי האחריות ההורית כולל קניות לילדים, לקחת לחוג, להסתפר, לרופא וכו', אם בזמן הנישואין ובעיקר אחרי הגירושין ואז הנושא מיותר כמובן, אך יש מקרים בהם כל הנטל הוא על האם וזה לא הוגן. כמובן שיש גם מקרים הפוכים, אך עדיין מעטים יותר.

אחד ההיבטים המסמלים אתכם כהורים בעיני הילד, הוא נושא הקניות. קניית תיק לבית הספר, נעליים, תספורת וכד'. צריך לזכור שהילד אינו מודע לכך שהאב מעביר כל חודש דמי מזונות לאם, ושחלק ניכר מהדברים הנרכשים על ידה הם מכספי המזונות. מבחינת הילד אמא קנתה, אמא הביאה. לכן חשוב שגם האב ייקח את הילד לקניות.

לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, חשוב מאוד להסביר זאת, להראות דוגמאות וקבלות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו בנושא הקניות לילדים, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.

פתרון נוסף – חשבון משותף

פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות.

חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו.

לטעמנו חשבון משותף מתאים רקלהורים שלא יריבו על כל הוצאה, ורואים עין בעין את ההוצאות על גידול הילדים. ראו כאן.

פסק דין חשב בנושא:כבוד השופט, סגן הנשיא שאול שוחט, כבוד השופטת עינת רביד וכבוד השופט נפתלי שילה, עמ"ש 55289-06-20, מי מההורים יהיה הורה מרכז? נקבע שכל הורה יהיה אחראי על חלק מהנושאים. 

ומה לגבי מזונות מעל גיל 18?

בזמן שירות החובה מקובל שהתשלום יורד לשליש. וכמו תמיד, כל מקרה לגופו. לא בכל תא משפחתי זה מחויב מציאות. יש כבר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות מעל גיל 6, ואז כמובן שאין גם מזונות לתקופת השרות הצבאי.

מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע בהסכמה (או בהחלטת בית המשפט) שהסכום ישולם לחייל ישירות.

חומר למחשבה: האם לאחר שלאחרונה שכר החיילים עלה באופן מהותי, בעיקר של הלוחמים, יש הגיון להמשיך עם השליש? עד היום הנושא לא עלה על ידי עורכי הדין או השופטים לדיון. נקווה שיהיה מי שיעלה אותו לדיון.

ומה קורה כאשר הילד ממשיך את לימודיו לכיתות י"ג ו י"ד? שנת שירות? גם כאן, אין תשובה אחת. מצורף פסק דין אחד המסביר את הנושא. תלה"מ 18944-10-19.

תשלום מזונות מהאם לאב?

ההלכה החדשה קובעת שמעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס הכנסות שני ההורים (לא רק האב) ויחס זמני השהות. זה אומר שבהחלט יש מקרים שהאם היא זו אשר משלמת את המזונות לאב. בדף פסקי הדין שלנו כבר פורסמו מספר פסקי דין שכאלו.

חשוב לדעת (טיפ 1): במקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות מהאם, הרי מחובתו להגיש תביעה מתאימה מטעמו!

כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר וחלוקת זמני השהות רחבה או שווה, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! יש שיגידו שמדובר בבירוקרטיה מיותרת, אך כיום זאת המציאות וחשוב להכיר אותה ולפעול בהתאם במקרים המתאימים. ראו למשל פסק הדין בתלה"מ 44354-01-19 

משמורת משותפת ומזונות – עדיין יש קשר?

להגדרה ההורית (משמורת משותפת שכיום כבר פחות משתמשים בה בבתי המשפט למשפחה, אחריות הורית משותפת או אין הגדרה כלל כמקובל כיום) איןכיום, בניגוד לעבר, כל השפעה על מזונות הילדים.

מדור הילדים

לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתו של ההורה שהילדים לנים אצלו מרבית מהזמן. סכום זה מהווה חלק נכבד ומשמעותי מסכום המזונות. גם בנושא זה יש הבדל מהותי בין רבני למשפחה, בעיקר עבור ילדים מעל גיל 6.

בהתאם לפסיקה המקובלת כיום, סכום המדור עבור הילדים הוא: 30% לילד אחד, 40% לשני הילדים, ו 50% לשלושה ילדים ומעלה. (אוהר נ' אוהר, הראל נ' הראל).

מדור ילדים עד גיל 6  – בדומה להסבר לעיל שעד גיל 6 יש להתחשב בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות, יש פסקי דין רבים, כולל במחוזי, בהם נקבע שכך הוא גם לגבי המדור. החישוב יהיה זהה.

לדוגמא: נניח ועלות המדור של הילדים היא 2,000 ש"ח. חלוקת זמני השהות היא 8/6 לטובת האם, זאת חלוקה של 43%-57%. כלומר האב צריך לשלם 57% מסכום מדור הילדים. החישוב בסיסי ופשוט (האב ישלם 57% מתוך 2,000 ש"ח) אך זה לא נעשה באופן אוטומטי! חשוב מאוד שהעו"ד יסביר זאת! לא להשאיר זאת לשופט, האם יזכור או לא, או כמה יבחר להפחית.

מדור ילדים מעל גיל 6 – כאשר הילדים שוהים שווה בשווה בשני בתי ההורים (או קרוב לכך – נניח חלוקה של 8/6 המקובלת כיום) ושכר ההורים דומה, אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי.

בבתי המשפט למשפחה ישנם מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.

כיצד נחשב את סכום המדור כאשר שכר ההורים לא שווה ו/או חלוקת זמני השהות אינה שווה?

ראו נייר עמדה "טעות מהותית בחישוב מדור ילדים בבתי המשפט" (מרץ 2025) ומחשבון מדור הילדים.

ומה קורה כאשר לאחר ההורים יש משכנתא? ראו בנושא זה את מאמרו של כבוד השופט יהורם שקד "בין משכנתא למדור" ואת פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 1061/24.

אחזקת מדור:

חשוב לדעת (טיפ 3) שהוצאות אחזקת המדור כבר כלולות כיום בסכום צרכי הילד!  זה תקף מזה מספר שנים עבור ילדים מעל גיל 6, אך כיום תקף גם עבור ילדים מתחת לגיל 6! ראו פסק דינו החדש של כבוד השופט ויצמן ברמ"ש 78829-12-24. לא כל השופטים מכירים, פוסקים בהתאם, ולכן שוב נציין שמחובתו של העו"ד להסביר ולנמק. חשוב לציין שבחלק מהמקרים אין כלל תשלום עבור החזקת מדור. למשל כאשר הורה גר אצל הוריו.

אנו מרגישים חובה להעיר: שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה ללא תלות בילדים. לגבי טלפונים, מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות.

הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו). לצערנו עורכי הדין לא מנסים להעלות טיעון זה. חשוב להסביר זאת.

חישוב מזונות ילדים בית הדין הרבני

כאמור, בתי הדין הרבניים לא קיבלו את ההלכה של בית המשפט העליון, ולכן סכום המזונות שנקבע הוא מגדרי וקבוע עד גיל 18. שכר האם לא ממש משנה. אין מדרגות של עד גיל 6 ואחרי גיל 6. 

האם זהו אכן הדין הדתי?

יש הטוענים שלא כך קובע הדין הדתי, ומדובר בפרשנות שגויה של בתי המשפט. אנחנו מסתכלים על המציאות, והמציאות קשה ועצובה היא.אפליה מגדרית הזועקת לשמיים.

העוול הוא בעיקר כלפי אבות אשר לאחר הגירושין כן מממשים את הורותם, ויש להם זמני שהות רחבים עם הילדים. אבות שלא מממשים את הורותם בהחלט ראוי והגיוני שישלמו יותר מזונות מאבות שכן מממשים את הורותם.

מאחר וכיום, בניגוד לעבר, מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו במקרים רבים האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר לאם סכום חודשי עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

כאמור לעיל, גם בבתי הדין הרבניים קיימת הבנה שכאשר הילדים בבית האב ההוצאות שלהם משולמות ישירות על ידו, ולכן מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות, אך תפקיד העו"ד להסביר זאת! לבקש זאת. זה לא אוט' ותלוי בשופט/דיין. 

דרך חישוב סכום המזונות בבתי הדין הרבניים:

בבתי הדין לרוב הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הילד נמוך מהסכומים בבתי המשפט למשפחה. 1,200 ש"ח – 1,350 ש"ח. גם כאן, מדובר על סכום צרכי הילד לפני הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות! גם כאן, חשוב שהעו"ד יסביר ויבקש ולא יתפלל שהדיינים יזכרו…

נציין שלעיתים הדיינים מציינים שהסכום כבר מגלם הפחתה בגין זמני השהות אצל האב (הדרך הראויה יותר) ולעיתים זה פשוט מגולם ללא כל הסבר (פחות ראוי).

בתיק 1140557/4 (מיום 08.11.2018) מסבירים כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, מבית הדין הרבני באר שבע שהדין הדתי קובע,ותמיד קבע, שיש להתחשב בהוצאות של האב כשהילדים שוהים עמו, ללא קשר לגיל הילד!

לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו.

אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם. (הדגשות שלנו)

פסקי דין נוספים לנושא הם: תיק ‏1169832/6, תיק 1108714/2, תיק 969794/12, תיק 1097328/10.

מזונות בבית הדין הרבני מעל גיל 18.

האם לבתי הדין הרבניים יש בכלל סמכות לקבוע מזונות מעל גיל 18? ראו בנושא זה פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1294717/2 מיום 03.01.2023. ותיק 805488/11.

כאשר מדובר רק על אישור הסכם גירושין בהסכמה, בתי הדין הרבניים מאשרים גם מזונות מעל גיל 18 אם זה רצון ההורים.

מדור ילדים ברבני

האב, תחת עוול הדין הדתי, ישלם מדור מלא עד גיל 18. ללא קשר לחלוקת זמני השהות או שכר ההורים.

בהתאם לפסיקות הרבני הגדול, האב ישלם מדור מלא גם במקרים בהם לאם דירה משלה (עם משכנתא או ללא משכנתא). ראו פסק הדין בתיק 1336937/2. ראו גם תיק 1383279/1. הזוי.

האם כך הוא גם בבתי הדין הרבניים? פסיקת הגדול לא מחייבת את הדיינים ויש עו"ד שטוענים שגם בנושא המדור יש התחשבנות ברבני. אנחנו לא מכירים פסיקה שכזו.

נושאים נוספים וחשובים למזונות ילדים:

1. תשלום מזונות עבור ילד נכה:

במקרה בו מתקבלת קצבת נכות עבור הילד יש חובה לבדוק מהו הסכום החודשי שההורים משלמים עבור צרכים מיוחדים שיש לקטין עקב נכותו, ואם נשאר סכום כסף, הדלתא, אז ניתן לבחון איך להתחשב בסכום שנשאר למזונות הרגילים. יש מקרים, כמו סוכרת, בהם אין כמעט הוצאות רפואיות, ויש מקרים בהם יש הוצאות מרובות ואז יש לבדוק את קצבת הילד מהביטוח הלאומי מכסה את העלויות או שגם כאן נשאר סכום כספי. כל מקרה לגופו.

בתי המשפט למשפחה:

בתלה"מ 49912-11-23, מיום 30.03.2025 קבעה כבוד השופטת הילה אוחיון גליקסמן שלאור זאת שלילד, בשלב זה, אין הוצאות מיוחדות עקב הנכות, האם תפתח חשבון מיוחד לקצבת הנכות, וההורים יתחלקו בסוף כל שנה במה שיהי בחשבון. כל אחד מההורים ב 40% כל שנה ועוד 20% ילכו לחיסכון עבור הילד.

בתלה"מ 25236-06-21 מיום 15.01.2025 קבעה כבוד השופטת שירי היימן שבמקרה זה, לאור זאת שאין כלל הוצאות מיוחדות עבור הילדה, האב יקבל חצי מקצבת הילדה.

ברמ"ש 39827-09-24 מיום 13.11.2024 קובע כבוד השופט שרעבי (מחוזי חיפה) שיש להחזיר את התיק לעיון בית המשפט קמא שהפעם יבדוק לעומק את שאלת קיומה של הדלתא בקצבאות הקטינים מקבלי הקצבה, והשפעתה של הדלתא על סכום המזונות הזמניים החודשי עבור הקטינים בעלי המוגבלות. היינו מהו החלק בדלתא (ככל שקיימת) בו ייעשה שימוש לטובת מזונות הקטינים האמורים.

ברמ"ש 47199-07-24 מיום 13.11.2024 מנחה כבוד השופט ג'יוסי את בית המשפט קמא איך להמשיך את הדיונים בתיק. לבדוק מול הביטוח הלאומי את הסכומים המתקבלים עקב קצבת הנכות, ואז לבדוק מחדש את סכום המזונות.

בתיק תלה"מ 27379-07-22 מיום 03.09.2024 קובעת כבוד השופטת יפעת שקדי שץ שההפרש, הדלתא, לא תועבר לחיסכון לילד, אלא ניתן להפחית גם את סכום המזונות 'הרגיל'.

בפסק הדין בתלה"מ 33146-06-21 מיום 03.12.2024 קבעה כבוד השופטת רותם קודלר עיאש שעבור הילד שמקבל כיום קצבת נכות אין צורך בתשלום מזונות.

ראו לנושא מזונות זמניים לילד נכה החלטה של כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין בתלה"מ 38495-07-24 בה נקבע שלאור הסכום הגבוה שמקבלת האם עבור קצבת הנכות של הילדים האב לא ישלם מזונות בשלב זה, החלטה יפה של כבוד השופטת גלית מרגלית ביטון בתלה"מ 74596-09-24, שתי החלטות של כבוד השופטת רותם קודלר עיאש בתלה"מ 29208-11-23 ובתלה"מ 27580-09-23 והחלטה של כבוד השופטת חגית מטלין בתלה"מ 57503-01-24.

ראו גם את פסק דינה של כבוד השופטת קרן גיל בתלה"מ 22705-09-22, כבוד השופטת ציפי כהן אביטן בתלה"מ 37269-07-22, של כבוד השופט חננאל שרעבי (מחוזי חיפה) ברמ"ש 73968-05-23 מיום 02.07.2023.

ראו גם את ההחלטה של כבוד השופט מרדכי לוי בתלה"מ 45717-04-23 אשר גם בה יש הסבר על פסק דינו של בית המשפט העליון ואת פסק דינו של כבוד השופט סארי ג'יוסי ברמ"ש 67776-07-23 מיום 21.01.2024.

בתלה"מ 56187-03-21 (סעיפים 95-96) מסביר כבוד השופט ארנון את פסיקת בית המשפט העליון מיום 28.4.2021 בבע"מ 2083/19 אשר דחה אמנם את הערעור הנקודתי בתיק זה, אך קבע קביעה עקרונית חדשה:

עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל).

סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות.

הסבר – בתחילת ההליך נקבעה בבית המשפט לענייני משפחה כי במקרה בו קצבת הנכות של ילד הסובל מאוטיזם מכסה את כלל צרכיו אין מקום לפסוק לו מזונות נוספים (תמ"ש (טב') 29222-05-14 כב' השופט הבכיר א. זגורי, פורסם בנבו).

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ובהמשך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט לענייני משפחה (זגורי) ופסק כי יש להתחשב בקצבת הנכות של הקטין במלואה, בבואו של בית המשפט לפסוק מזונות. המשמעות היא, כי ייתכנו מקרים בהם צרכי הקטין יכוסו במלואם על ידי קצבת הנכות, ובמקרים אלה לא תוטל על האב חובת תשלום מזונות מעבר לקצבת הנכות.

בית המשפט העליון ציין את הקושי שיש ב"פטור" מלא של האב מתשלום מזונות, ואף הוצע על ידו כי תישקל אפשרות להשתמש בחלק מהקצבה כחיסכון עתידי עבור הקטין, אך בסופו של יום בהיעדר הסכמה בין הצדדים דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור ופסיקת בית המשפט לענייני משפחה נותרה על כנה, כעת כהלכה מחייבת.

בתי הדין הרבניים

הרבני הגדול, כבוד הדיינים הרב דוד יוסף – נשיא, הרב מימון נהרי, הרב מרדכי רלב"ג, תיק 1494051/1, דוחים את ערעור האם על הפחתת סכום המזונות בגין זה שהילד הוכר כנכה והחל לקבל קצבת נכות.

בית הדין באשקלון קבע: קבלת קצבת נכות, דבר שלא היה ידוע בזמן חתימת הסכם הגירושין, היא שינוי מהותי!

"מסכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין עבור הבן [א'], יופחת סך 1,000 ש"ח לחודש, מחצית מסכום המזונות והמדור, שהוא מעט פחות משליש מסכום הקצבה המועברת לאם מהמל"ל כל חודש. הפחתה זו מבטאת את חלקו של האב ביתרת הקצבה החודשית הנותרת לאחר ההוצאות המיוחדות שלו כילד נכה".

כבוד הדיינים הרב יוסף יגודה, הרב סיני לוי, הרב יעקב שרעבי קבעו בתיק ‏1281259/9 שבהתאם להלכה יש לחלק את קצבת הילד הנכה בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות. כך נקבע גם ברבני הגדול בתיק 1200993/1 בו נקבע שהתוספת לקצבת הילדים המוגדרים נכים, שלא הייתה ידועה לאב בזמן חתימת הסכם הגירושין, תחולק בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות.

פסק דין נוסף של רבני אשקלון בתיק 841218/9 בו הופחתו המזונות בעקבות קבלת קצבת נכות. ראו גם תיק 143372/5. בתיק 1143596/14 (רבני אשקלון) בו זמני השהות של האב מאוד מצומצמים נקבע שהתכלית לקצבת הילדים שהיא תגיע למשפחה המגדלת את הילדים הנכים.

בתמ"ש 31400-07-21 שני ההורים במצב כלכלי לא טוב! כבוד השופט זגורי מוצא לזה פתרון חכם ויפה וקובע שהאם תקבל 50% מקצבת הנכות של הבן *** ולא פחות מ-950 ₪ בחודש כל עוד הוא מקבל קצבת נכות ולמשך 3 שנים מהיום.

וכן, מקום שאין ברירה בשל אותה מצוקה כלכלית יש לשקול גם שימוש בקצבאות נכות שהילדים מקבלים גם לקיומם היומיומי ולמחייתם. הדבר אמור לבוא בבחינת אפשרות אחרונה לאחר שבית המשפט מתרשם כי שני ההורים ממצים פוטנציאל ההשתכרות ועדיין לא יכולים לממן צרכי הילדים. נראה כי זהו מצב הדברים במקרה זה.

2. ביגוד והנעלה לשני הבתים

חשוב מאוד לרשום בהסכם הגירושין (ובמידת הצורך לבקש שזה יהיה רשום בפסק הדין) האם המזונות כוללים ביגוד והנעלה לשני הבתים על מנת למנוע ויכוחים בעתיד.

כיום לרוב זה לא נרשם! זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים, בעיקר בתחילת הדרך וכה קל לפתור אותו!

בבתי הדין הרבניים זה לרוב כלול במזונות. במשפחה, לאחר ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6, יש מקרים של אי וודאות. לכן, חשוב לבקש שהנושא יירשם,

בדיוק כפי שרושמים את נושא המחציות לגבי הוצאות חינוך ובריאות. אם בפסק הדין נרשם שיש גם תשלום על הוצאות שאינן תלויות שהות, הרי נושא הביגוד כלול בסכום זה. ועדיין, רצוי לבקש שזה יהיה רשום.

3. הוצאות חריגות/משתנות – לשעבר "מחציות".

הוצאות חריגות/משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, לרוב בנושאי חינוך ובריאות. הן כוללות תשלומים על מעון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'.

לרוב, הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 (בבתי המשפט למשפחה) ובבתי הדין הרבניים עד גיל 18 – מתחלקות שווה בשווה בין ההורים. בבית המשפט למשפחה מעל גיל 6 ישנם מקרים בהם ההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים/שווה בשווה. כל מקרה לגופו.

בפסיקה אנו רואים שיש שופטים שאכן פוסקים על יחס תשלום של חצי חצי במקרים של פערים לא מהותיים, וחלקם אף מסבירים שיש מקרים בהם יחס שונה מחצי חצי יכול להביא למאבקים מיותרים בין ההורים.

שאלה למחשבה (טיפ 11): האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים המחושב בבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל שש ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות? ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן.

במחשבון המזונות שלנו יש חישוב בשתי הדרכים, כולל הסבר קצר לנושא. נקווה שיהיה עו"ד שירים את הכפפה.

לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר, וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין.

הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו או שהוא קיבל אישור לכך בפסק הדין. בהסכם הגירושין שלנו יש פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

הוצאות חינוך 'מחציות' – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (ההורה המקבל את קצבת הילדים – לרוב האם) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל שכל עוד ההורה מקבל את המענק, שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה, לאחר קיזוז המענק. חשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין על מנת למנוע ויכוחים מיותרים.

כבוד השופטת אפרת ונקרט הסבירה בתלה"מ 8655-06-19 (מיום 03.08.2021) שישנם נושאים, כמו הוצאות מדור לאחר מעבר האם מבית ההורים לדירה שכורה או השתתפות שני ההורים בהוצאות החינוך לאחר מימוש המענק לימודים מהביטוח הלאומי שהם "דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" וישנה אפשרות להגיש בקשה תוך 21 יום לתיקונם בפסק הדין.

נציין שכיום הביטוח הלאומי מאפשר להורים, כל עוד הורה זכאי לו, להעביר את מענק הלימודים מהורה אחד לשני כל עוד יש הסכמה של שני ההורים לכך. או פסק דין. ראו כאן.