מזונות ילדים

מזונות ילדים

מספר הערות לפתיחה

1. אנשים הגולשים לאתר מחפשים באופן טבעי וודאות. רוצים לדעת מהו סכום המזונות 'הנכון' לתא המשפחתי שלהם. שלא 'דופקים' אותם. הגיוני.

האם לאחר קריאת הדף תדעו מהו סכום המזונות המדויק המתאים לתא המשפחתי שלכם? כיום אף איש מקצוע לא יכול לענות להורים המתגרשים במדויק על שאלה זו. ראשית, יש הבדל מהותי בדרך החישוב בין בית הדין הרבני לבתי המשפט למשפחה. שנית, קיים שוני מהותי גם בהתאם לגיל הילד (מעל ומתחת גיל 6). אך יש גם הבדלים בכל אחד מהם בין הדיינים/השופטים השונים. כיוון לסכום, תמונה כללית, בהחלט ניתן לקבל, ובעיקר חשוב לדעת מה להסביר ואיך לפעול!

2. הורים אשר בוחרים ללכת לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם, יכולים לקבוע כל סכום מזונות שמתאים להם – ללא צורך לקבוע סכומים בהתאם לחוקים המיושנים במדינת ישראל (הדין הדתי) "ולמקובל" בבתי המשפט.

אנו ממליצים להורים לנסות להימנע "מהמלצות" של חברים כולל בפייסבוק (חלקם ימליצו לפי מה שהיה אצלם לפני מספר שנים, דבר שלא בהכרח נכון כיום) וללא מחשבות מי "מנצח" את מי, אלא לפעול יחדיו לסכום הוגן והגון.

3. לא ניתן להסביר את נושא מזונות הילדים בלי להתעלם מהפיל שבחדר – העוול המגדרי. במדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, כאשר עד גיל 6 צרכים הכרחיים מוטלים רק על האב. עד לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (יולי 2017) הנטל על האב לבדו היה עד גיל 15. יש הטוענים שלא כך קובע הדין הדתי, ומדובר בפרשנות שגויה של בתי המשפט. אנחנו מסתכלים על המציאות, והמציאות קשה ועצובה היא. אפליה מגדרית הצועקת לשמיים. העוול הוא בעיקר כלפי אבות אשר לאחר הגירושין מממשים את הורותם, ויש להם זמני שהות רחבים עם הילדים. אבות שלא מממשים את הורותם בהחלט ראוי והגיוני שישלמו יותר מזונות מאבות שכן מממשים את הורותם.

מאחר וכיום, בניגוד לעבר, מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו במקרים רבים האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר לאם סכום חודשי עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

כיום קיימת הבנה שכאשר הילדים בבית האב ההוצאות שלהם משולמות ישירות על ידו, ולכן בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים בהחלט מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות, אך חשוב להסביר ולבקש זאת. זה לא אוט' ותלוי בשופט/דיין. הסבר מורחב בהמשך.

אז כמה מזונות משלמים?

כאמור, כיום אין תשובת ספר לקביעת סכום המזונות. גם כאשר תנאי התא המשפחתי ידועים, לא ניתן לדעת מראש מהו הסכום המדויק שייפסק. זה תלוי בגורמים רבים, בעיקר אם התיק נדון ברבני או במשפחה, בגיל הילדים ובעמדתו האישית של השופט/דיין. לכן, בדף זה יש מידע רב המנסה להסביר את המקובל כיום ככל שניתן יחד עם מספר טיפים לנושא. הנקודה החשובה היא להכיר במצב מורכב זה, ולדעת מה כן ניתן לבקש. במקרים רבים עורכי הדין לא דואגים לבקש כל מה שניתן ומקובל, וחבל שכך.

מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה:

חישוב מזונות ילדים מתחת לגיל 6

בהתאם לדין הדתי, עד גיל 6, האב נושא בעלות מלאה של ההוצאות ההכרחיות בגידול הילד.

הנוסחה הבלתי רשמית כיום לחישוב שיעור מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה עד גיל 6 היא: כ- 1,300 עד 1,600 ש"ח עבור צרכי הילד (לא בהכרח המזונות). חלק מהשופטים קובעים סכום זה כולו כמזונות הכרחיים לילד וחלק מחלקים אותו לצרכים הכרחיים אותם משלם רק האב וצרכים לא הכרחיים בהם חולקים האב והאם יחדיו (כל זה לפני וללא קשר להפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות) וכמובן שיש מקרים בהם הסכום נמוך יותר ראו למשל פסק הדין בתלה"מ 16838-11-19). לסכום זה מתווסף מדור (ראו הסבר בהמשך) + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים לרוב מוצמד למדד.

בבית הדין הרבניים לרוב הסכום בטווח נמוך יותר, כמוסבר בהמשך. 

שני מסלולים שונים לצמצום העוול המגדרי עד גיל 6:

חלק משופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים להרחיב את מעגל הצדק גם עבור ילדים עד גיל 6. חשוב להכיר ולהשתמש.

א. התחשבות בחלוקת זמני השהות:

התחשבות בחלוקת זמני השהות של הילדים עם האב, והרי בימים שלו האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים בביתו. חשוב מאוד להסביר ולבקש זאת! לא להשאיר זאת לשופט, האם יזכור או לא. לא כל עורכי הדין מכירים/מסבירים נושא זה לשופט.

פסקי דין לנושא התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל האב בקביעת המזונות עבור ילד עד גיל 6.

פסקי דין במחוזי:

אמירתו החד משמעית (סעיף 23) של בית המשפט המחוזי חיפה (החלטת המחוזי מהווה פסיקה מנחה לבתי המשפט למשפחה), כבוד השופט ג'יוסי, בעמ"ש 28488-09-19 מחודש מרץ 2020: "לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה לפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים"..עמ"ש 31745-02-17 (מאי 2018) בו בית המשפט המחוזי תל אביב מציין שבמקרה זה אכן נעשתה הפחתה עקב זמני השהות הרחבים ובכך נותן תוקף לנושא (התיק הגיע לעליון שדחה את ערעור המבקש – בע"ם 4637/18). רמ"ש 46972-01-19 (מרץ 2019) מחוזי תל אביב, אשר גם בו מוסבר נושא ההפחתה בסכום הצרכים ההכרחיים בהתאם לחלוקת זמני השהות (כאן זאת חלוקת זמני שהות של 9/5). עמ"ש 25027-02-14 (ינואר 2015) בו נעשתה הפחתה של 50% גם למזונות וגם למדור. פסק הדין בעמ"ש 18701-07-21 (יולי 2022) בו כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב) אישר הלכה למעשה את החלק הזה בפסק דינו של כבוד השופט שקד בו נקבע שכאשר הילדים מתחת לגיל 6 סכום הצרכים ההכרחיים והמדור כאחד יופחתו בהתאם לחלוקת זמני השהות הרחבה בין ההורים.

פסקי דין בבתי המשפט למשפחה

תלה"מ 66993-06-18 (אוגוסט 2018) למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו. פסק דינה של כבוד השופטת מירה דהן, תלה"מ 17231-09-19 (דצמבר 2019), פסק דינה של כבוד השופטת מורן ואלך בתלה"מ 40312-05-22 (אוגוסט 2022), כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17 (אוקטובר 2018): "בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב". "ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר.., שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו".

גם כאשר ישנם זמני שהות מצומצמים עם האב יש להתחשב בהוצאות שהוא משלם באופן ישיר בימים שלו:

ראו למשל כבוד השופט ג'יוסי (מחוזי חיפה), בעמ"ש 28488-09-19. כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע בתלה"מ 68193-11-21. כבוד השופט שקד בתלה"מ 55934-03-17 בו יש אמירות יפות לנושא. כבוד השופט אליאס בתלה"מ 50999-07-17. כבוד השופט שקד בתלה"מ 25329-11-17.

ב. חלוקת צרכי הילד להכרחיים ולא הכרחיים:

השופטים מודעים כמובן לעוול הגדרי עד גיל 6. חלקם מנסים להתמודד איתו על ידי חלוקת צרכי הילד להכרחיים (אותם ישלם בלית ברירה בהתאם להלכה הדתית רק האב) ולא הכרחיים אותם יחלקו שני ההורים. אמנם מדובר בהפחתה די קטנה, אך כל צמצום בעוול מבורך.

הסבר: נניח וצרכי הילד נקבעו על סך של 1,600 ש"ח. 1,200 ש"ח מתוכם (דוגמא בלבד) יחשבו כהכרחיים, אך 400 ש"ח יהיו עבור צרכים לא הכרחיים אותם יחלקו שני ההורים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם. גם כאן, חשוב מאוד שעורכי הדין יכירו וישתמשו.

ראו לנושא זה: פסק הדין בתלה"מ 17791-01-22 ו פסק הדין בתלה"מ 42923-11-20.

חישוב מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6. בע"מ 919/15

מזונות ילדים מעל גיל 6 יחושבו לפי יחס חלוקת זמני השהות ויחס שכר שני ההורים. השינוי העיקרי הוא שמתחשבים גם בשכר האם. לא עוד פסיקה מגדרית.

במקרים בהם בזמן מתן פסק הדין גיל הילד מתחת לגיל 6, סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות. מזונות עד גיל 6 בהם עדיין פוסקים לפי ההלכה הדתית, ולכן אין התייחסות לשכר האם, אך כאמור חשוב מאוד לבקש הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות, וסכום מזונות לאחר גיל 6, אשר כאמור כיום אינם מגדריים יותר. המטרה בכך היא ליצור ודאות לעתיד ולא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. 

בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה 'החדשה', כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18. נציין שכיום צרכי הילד (לא סכום המזונות הסופי) הם בטווח של 1,600 ש"ח – 2,250 ש"ח + (בהתאם לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הילדים, לצד הטענה שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה העלויות גבוהות יותר). וגם כאן, כאשר יש יותר מילד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד).

הויכוח על סכום צרכי הילד בין המחוזות השונים:

ראשית נדגיש: סכום צרכי עלות גידול הילד זה כמובן לא סכום המזונות שישולם! אחרי שקובעים את סכום צרכי הילד יש לחלק אותו בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות ושכר ההורים!

חשוב לדעת שהסכום שקבע בית המשפט המחוזי מרכז – 2,250 ש"ח + כבר כולל בתוכו את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25. לטעמנו, גישה זו של מחוזי מרכז שגוייה היא! גם בסכום עצמו שלא מתאים לרוב המשפחות ששכר ההורים בהם ממוצע או חציוני, וגם לא מותאם לאזור המגורים ורמת החיים של ההורים, אך גם המחשבה שיש להכניס את הוצאות אחזקת המדור בסכום צרכי הילד, באופן אוט' וכברירת מחדל לכל המשפחות שגויה כלכלית! והרי יהיו מקרים בהם לאחד ההורים אין הוצאות אחזקת מדור כלל/מלאות (למשל מגורים עם בן זוג). בדיוק כפי שאת ההוצאות המשתנות (לשעבר "מחציות") אנחנו לא מכניסים לסכום המזונות הקבוע, כך צריך להיות גם לגבי הוצאות אחזקת מדור. בנושא זה חשוב לדעת: ביום 13.02.2023 בעמ"ש 59345-11-22 קבע בית המשפט המחוזי חיפה – בהרכב השופטים סארי ג'יוסי [אב"ד], עפרה אטיאס ומאזן דאוד, – שהסכום 2,250 שקבע מחוזי מרכז אינו מתאים למחוז חיפה!

מאוד חשוב שעורכי הדין יסבירו לשופט בכל תיק מזונות שיש לקבוע את צרכי הילדים – נניח 1,600 ₪ לחלוקת זמני שהות לא רחבה וכ- 1,800 ש"ח לחלוקת זמני שהות רחבה – והכל בהתאם למאפיינים של אותו תא משפחתי ולא כאומדן, כלומר הסכום יכול להיות גם 1,300 ₪ כאשר שכר ההורים מאוד נמוך כמו בפסק הדין בתלה"מ 16838-11-19 ותלה"מ 33578-05-21 ותלה"מ 48069-05-22 או 2,000-2,500 ₪ ומעלה במקרים בהם להורים השתכרות גבוהה מאוד – ושהסכום להוצאות החזקת מדור יתווסף, במידת הצורך, בנפרד.

הלכת ורד

כאשר יש יותר מילד אחד ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם. למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,500 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 4,500 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,000 ש"ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר. לא 1,500 לכל ילד כמו בדוגמא שלנו. לא כל השופטים פוסקים בהתאם ויש חובה של עורך הדין לציין זאת.

הורה מרכז

בחלק מהמקרים יקבע הורה מרכז. בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "מרכז" – "גזבר". הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר – קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים – ומתוך מטרה שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות. "הורה מרכז". זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור הוצאות אלו.

יש משפחות שחשיבה זו בהחלט נכונה ומתאימה אצלן, ותפעל לטובת הילד. במשפחות רבות שני ההורים חולקים את כל נושאי האחריות ההורית כולל קניות לילדים, לקחת לחוג, להסתפר, לרופא וכו', אם בזמן הנישואין ובעיקר אחרי הגירושין ואז הנושא מיותר כמובן, אך יש מקרים בהם כל הנטל הוא על האם וזה לא הוגן. כמובן שיש גם מקרים הפוכים, אך עדיין מעטים יותר.

אחד ההיבטים המסמלים אתכם כהורים בעיני הילד, הוא נושא הקניות. קניית תיק לבית הספר, נעליים, תספורת וכד'. צריך לזכור שהילד אינו מודע לכך שהאב מעביר כל חודש דמי מזונות לאם, ושחלק ניכר מהדברים הנרכשים על ידה הם מכספי המזונות. מבחינת הילד אמא קנתה, אמא הביאה. לכן חשוב שגם האב ייקח את הילד לקניות.

חשוב לדעת: לעיתים זאת דרך להעמיס מזונות נוספים על האב ללא שום סיבה. לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, חשוב מאוד להסביר זאת, להראות דוגמאות וקבלות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו בנושא הקניות לילדים, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.

פתרון נוסף – חשבון משותף

פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות. חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו. לטעמנו חשבון משותף מתאים רק להורים שלא יריבו על כל הוצאה, ורואים עין בעין את ההוצאות על גידול הילדים. ראו כאן.

פסק דין חשב בנושא: כבוד השופט, סגן הנשיא שאול שוחט, כבוד השופטת עינת רביד וכבוד השופט נפתלי שילה, עמ"ש 55289-06-20, מי מההורים יהיה הורה מרכז? נקבע שכל הורה יהיה אחראי על חלק מהנושאים. יפה מאוד.

ומה לגבי מזונות מעל גיל 18?

בזמן שירות החובה מקובל שהתשלום יורד לשליש. וכמו תמיד, כל מקרה לגופו. לא בכל תא משפחתי זה מחויב מציאות. יש כבר מספר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות.

האם לאחר שלאחרונה שכר החיילים עלה באופן מהותי, בעיקר של הלוחמים, יש הגיון להמשיך עם השליש? עד היום הנושא לא עלה על ידי עורכי הדין או השופטים לדיון. נקווה שיהיה מי שיעלה אותו לדיון. ומה קורה כאשר הילד ממשיך את לימודיו לכיתות י"ג ו י"ד? גם כאן, אין תשובה אחת. מצורף פסק דין אחד המסביר את הנושא. תלה"מ 18944-10-19.

תשלום מזונות מהאם לאב?

ההלכה החדשה קובעת – בניגוד למצב עד גיל 6 בו התשלום לפי הדין האישי הוא על האב בלבד – שמעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס ההכנסות ויחס זמני השהות. זה אומר שבהחלט יהיו מקרים שהאם היא זו אשר תשלם את המזונות לאב. בדף פסקי הדין שלנו כבר פורסמו מספר פסקי דין שכאלו.

חשוב לדעת: במקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות מהאם, הרי יש חובה להגיש תביעה מתאימה מטעמו! כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר וחלוקת זמני השהות רחבה או שווה, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! יש שיגידו שמדובר בבירוקרטיה מיותרת, אך כיום זאת המציאות וחשוב להכיר אותה ולפעול בהתאם במקרים המתאימים. ראו למשל פסק הדין בתלה"מ 44354-01-19  

משמורת משותפת ומזונות

להגדרה ההורית (משמורת משותפת שכיום כבר לא משתמשים בה בבתי המשפט למשפחה, אחריות הורית משותפת או אין הגדרה כלל כמקובל כיום) אין כיום, בניגוד לעבר, כל השפעה על מזונות הילדים.

חישוב מזונות ילדים בית הדין הרבני

כאמור, בתי הדין הרבניים לא קיבלו את ההלכה של בית המשפט העליון, ולכן סכום המזונות שנקבע הוא מגדרי וקבוע עד גיל 18. אין מדרגות של עד גיל 6 ואחרי גיל 6. 

בבתי הדין לרוב הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הילד נמוך יותר מבתי המשפט למשפחה. 1,200 ש"ח – 1,350 ש"ח לפני הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות! גם כאן, חשוב להסביר ולבקש. נציין שלעיתים הסכום שקובעים כבר מגולם בסכום צרכי הילד. לפעמים הדיינים מציינים זאת ואז מבצעים את ההפחתה (הדרך הראויה יותר) ולעיתים זה פשוט מגולם ללא כל הסבר.

בתיק 1140557/4 (מיום 08.11.2018) מסבירים כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, מבית הדין הרבני באר שבע שהדין הדתי קובע, ותמיד קבע, שיש להתחשב בהוצאות של האב כשהילדים שוהים עמו, ללא קשר לגיל הילד!

לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו. אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם. (הדגשות שלנו)

פסקי דין נוספים לנושא הם: תיק ‏1169832/6, תיק 1108714/2, תיק 969794/12, תיק 1097328/10.

דיני צדקה מגיל 6-18: במקרים המתאימים בהם יש חלוקת זמני שהות רחבה ושכר האם דומה לשכר האב, ובטח כאשר הוא גבוה משכר האב, חשוב לבקש זאת.

מזונות בבית הדין הרבני מעל גיל 18.

לבתי הדין הרבניים אין סמכות לקבוע מזונות מעל גיל 18!  לעיתים הדיינים "מאמצים" את המקובל בבתי המשפט למשפחה (שליש) ולכן חשוב לדעת ולהסביר. ראו בנושא זה פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1294717/2 מיום 03.01.2023. כאשר מדובר רק על אישור הסכם גירושין בהסכמה, בתי הדין הרבניים מאשרים גם מזונות מעל גיל 18 אם זה רצון ההורים.

עד כאן על דרך חישוב מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים.

טיפים – מזונות ילדים:

מצורפת רשימת נושאים שכיום נחשבים 'מעבר' למקובל. כלומר דברים שעורכי הדין טרם העלו בפני השופטים. בהתאם לתא המשפחתי שלכם, חשוב להעלות אותם בהליך המשפטי.

לזכור לבקש הפחתה בסכום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות. ברבני לכל הגילאים, במשפחה לילדים מתחת לגיל 6. בעיקר כאשר מדובר על זמני שהות רחבים, אך לא רק.

לדאוג לבקש שצרכי הילד מתחת לגיל 6 יחולקו להכרחיים וללא הכרחיים.

כאשר הדיון הוא לא בבית המשפט למשפחה מרכז/תל אביב, לנושא צרכי הילד, ומדובר על זמני שהות רחבים/שווים, חשוב להשתמש בפסק הדין ממחוזי חיפה בעמ"ש 59345-11-22 המסביר שהסכום 2,250 ₪ של מחוזי מרכז אינו ראוי ואינו מתאים לכל המחוזות ולכל המשפחות (תקף רק לבתי המשפט למשפחה – לא לרבני).

כאשר יש הפרשי שכר מהותיים, את יחס תשלום "המחציות" יש לקבוע לאחר הורדת סכום המזונות מהכנסת האב והוספת הסכום להכנסת האם. מדובר על כלכלה בסיסית. הגיון פשוט. במחשבון באתר יש כמובן אפשרות שכזו. חשוב להסביר.

כאשר יש יותר מילד אחד, להזכיר לשופטים את הלכת ורד. משום מה חלקם שכח.

אמנם סכום קצבת הילד הוא סכום לא גבוה, אך עדיין חשוב להסביר. הדרך הנכונה, בעיקר כשיש זמני שהות רחבים/שווים, היא להפחית את מחצית קצבת הילדים מסכום המזונות אליו הגיע השופט. כיום מרבית השופטים פשוט מוסיפים את סכום קצבת הילדים לשכר האם. וחלקם לא עושים לא את זה ולא את זה.

על מנת למנוע ויכוחים מיותרים בהמשך הדרך, חשוב שירשם בפסק הדין האם סכום המזונות שנקבע כולל רכישת ביגוד והנעלה לשני הבתים או שכל הורה רוכש לביתו. בבתי הדין הרבניים זה לרוב כלול במזונות ברבני בעוד במשפחה, לאחר ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6, יש מקרים של אי וודאות. לכן, חשוב לבקש שהנושא יירשם, בדיוק כפי שרושמים את נושא המחציות לגבי הוצאות חינוך ובריאות.

נושאים נוספים וחשובים למזונות ילדים:

1. קצבת ילד נכה ותשלום המזונות

במקרים בהם מתקבלת קצבת נכות עבור הילד מהביטוח הלאומי, יש לבחון האם הקצבה מספיקה לכל צרכי הילד. במקרה ואכן כך הוא, לעיתים לא יקבעו מזונות ולעיתים כן. כל מקרה לגופו. אין פסיקה אחידה לנושא וברבני הפסיקה לעיתים שונה ממשפחה. חשוב לציין שנושא זה לא קשור לגיל הילד, כלומר זה תקף גם לגבי ילדים מתחת לגיל 6.

ראו לנושא את פסק דינו של כבוד השופט חננאל שרעבי (מחוזי חיפה) ברמ"ש 73968-05-23 מיום 02.07.2023. ראו גם את ההחלטה של כבוד השופט מרדכי לוי בתלה"מ 45717-04-23 אשר גם בה יש הסבר על פסק דינו של בית המשפט העליון.

בתלה"מ 56187-03-21 (סעיפים 95-96) מסביר כבוד השופט ארנון את פסיקת בית המשפט העליון מיום 28.4.2021 בבע"מ 2083/19 אשר דחה אמנם את הערעור הנקודתי בתיק זה, אך קבע קביעה עקרונית חדשה:

עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות.

הסבר – בתחילת ההליך נקבעה בבית המשפט לענייני משפחה, שם נפסק, כי במקרה בו קצבת הנכות של ילד הסובל מאוטיזם מכסה את כלל צרכיו אין מקום לפסוק לו מזונות נוספים (תמ"ש (טב') 29222-05-14 כב' השופט הבכיר א. זגורי, פורסם בנבו). על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ובהמשך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט לענייני משפחה ופסק כי יש להתחשב בקצבת הנכות של הקטין במלואה, בבואו של בית המשפט לפסוק מזונות. המשמעות היא, כי ייתכנו מקרים בהם צרכי הקטין יכוסו במלואם על ידי קצבת הנכות, ובמקרים אלה לא תוטל על האב חובת תשלום מזונות מעבר לקצבת הנכות. בית המשפט העליון ציין את הקושי שיש ב"פטור" מלא של האב מתשלום מזונות, ואף הוצע על ידו כי תישקל אפשרות להשתמש בחלק מהקצבה כחיסכון עתידי עבור הקטין, אך שבסופו של יום בהיעדר הסכמה בין הצדדים דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור ופסיקת בית המשפט לענייני משפחה נותרה על כנה, כעת כהלכה מחייבת.

מצורף פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים בתיק 1200993/1 בו נקבע שהתוספת לקצבת הילדים המוגדרים נכים, שלא היתה ידועה לאב בזמן חתימת הסכם הגירושין, תחולק בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות. פסק הדין. ופסק דין נוסף של רבני אשקלון בתיק 841218/9 בו הופחתו המזונות בעקבות קבלת קצבת נכות. ראו גם תיק 143372/5. בתיק 1143596/14 (רבני אשקלון) בו זמני השהות של האב מאוד מצומצמים נקבע שהתכלית לקצבת הילדים שהיא תגיע למשפחה המגדלת את הילדים הנכים.

בתמ"ש 31400-07-21 שני ההורים במצב כלכלי לא טוב! כבוד השופט זגורי מוצא לזה פתרון חכם ויפה וקובע שהאם תקבל 50% מקצבת הנכות של הבן *** ולא פחות מ-950 ₪ בחודש כל עוד הוא מקבל קצבת נכות ולמשך 3 שנים מהיום.

וכן, מקום שאין ברירה בשל אותה מצוקה כלכלית יש לשקול גם שימוש בקצבאות נכות שהילדים מקבלים גם לקיומם היומיומי ולמחייתם. הדבר אמור לבוא בבחינת אפשרות אחרונה לאחר שבית המשפט מתרשם כי שני ההורים ממצים פוטנציאל ההשתכרות ועדיין לא יכולים לממן צרכי הילדים. נראה כי זהו מצב הדברים במקרה זה.

2. ביגוד והנעלה לשני הבתים

חשוב לרשום בהסכם הגירושין (ובמידת הצורך לבקש שזה יהיה רשום בפסק הדין) האם המזונות כוללים ביגוד והנעלה לשני הבתים על מנת למנוע ויכוחים בעתיד. כיום לרוב זה לא נרשם! זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים בעיקר בתחילת הדרך וכה קל לפתור אותו! במקרים בהם תשלום המזונות נמוך מאוד/אין כלל תשלום בהתאם להלכה החדשה, ראוי לכתוב בהסכם שכל הורה אחראי לרכוש ביגוד עבור הילדים. בהסכמים היותר ישנים או הסכמים בהם נקבע סכום מזונות גבוה, מקובל שהסכום כולל ביגוד והנעלה לשני הבתים.

3. מדור ילדים

לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם או בדירת כל אחד מההורים. סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות. גם בנושא זה יש הבדל מהותי בין רבני למשפחה, בעיקר עבור ילדים מעל גיל 6.

מדור מקובל כיום מחושב לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע באזור המגורים) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה.

רבני – האב, תחת עוול הדין הדתי, ישלם מדור מלא עד גיל 18. ללא קשר לחלוקת זמני השהות או שכר ההורים. האב ישלם מדור מלא גם במקרים בהם לאם דירה משלה (עם משכנתא או ללא משכנתא). ראו פסק הדין בתיק 1336937/2. ראו גם תיק 1383279/1

משפחה – עד גיל 6 כמו ברבני. הכל על האב. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו מתחת לגיל 6 אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שיש מקרים בהם האב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו, אך בהתאם לדין הדתי זאת חובתו. בדומה להסבר לעיל שעד גיל 6 יש להתחשב בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות, יש פסקי דין, כולל במחוזי, בהם נקבע שכך הוא גם לגבי המדור.

מעל גיל 6, כאשר הילדים שוהים שווה בשווה בשני בתי ההורים (או קרוב לכך – נניח חלוקה של 8/6 המקובלת כיום) ושכר ההורים דומה, אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי.

גישה נכונה יותר לנושא המדור במשפחה עבור ילדים מעל גיל 6: כל אחד מההורים שוכר דירה אשר מתאימה גם למגורי הילדים. כל הורה משלם עבור הוצאות המדור לחודש שלם, ללא כל קשר לחלוקת זמני השהות. אם כך, בחישוב תשלום המדור אין צורך להתייחס לחלוקת זמני השהות. עכשיו נשאלת השאלה האם יש צורך לקחת בחשבון את שכר ההורים לנושא המדור? ראו בנושא זה עמודים 49-50 במאמרם של ליפשיץ וליפשיץ.

בבתי המשפט למשפחה ישנם מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.

4. אחזקת מדור

למרות שבמקור דמי המזונות השוטפים כללו גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו', הרי שהיום, בחלק מהמחוזות, עד גיל 6 הם לרוב כלולים בסכום המזונות המקובל (1,300-1,700) ועבור ילדים מעל גיל 6 הם לעיתים מחושבים בנפרד, וגם עליהם מחויב האב – 30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה ומעלה.

אנו מרגישים חובה להעיר: שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה ללא תלות בילדים. לגבי טלפונים, מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות. הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו). לצערנו עורכי הדין לא מנסים להעלות טיעון זה. חשוב להסביר זאת.

5. הוצאות חריגות/משתנות – לשעבר "מחציות"

הוצאות חריגות/משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'.

לרוב, הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 בבתי המשפט למשפחה – ובבתי הדין הרבניים עד גיל 18 – מתחלקות שווה בשווה בין ההורים. בבית המשפט למשפחה מעל גיל 6 מקובל שההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים/שווה בשווה. יש כיום שתי גישות לנושא.

שאלה למחשבה: האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים המחושב בבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל שש ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות? ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן. בפועל, עדיין, הנושא לא ממש נידון בפסקי הדין, פשוט כי עורכי הדין לא העלו אותו. במחשבון המזונות שלנו יש חישוב בשתי הדרכים, כולל הסבר קצר לנושא. נקווה שיהיה עו"ד שירים את הכפפה.

לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו.  בהסכם הגירושין שלנו יש פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

הוצאות חינוך 'מחציות' – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (ההורה המקבל את קצבת הילדים – לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל שכל עוד ההורה מקבל את המענק, שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה, לאחר קיזוז המענק. חשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין על מנת למנוע ויכוחים מיותרים. כבוד השופטת אפרת ונקרט הסבירה בתלה"מ 8655-06-19 (מיום 03.08.2021) שישנם נושאים, כמו הוצאות מדור לאחר מעבר האם מבית ההורים לדירה שכורה או השתתפות שני ההורים בהוצאות החינוך לאחר מימוש המענק לימודים מהביטוח הלאומי שהם "דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" וישנה אפשרות להגיש בקשה תוך 21 יום לתיקונם בפסק הדין.

נציין שכיום הביטוח הלאומי מאפשר להורים, כל עוד הורה זכאי לו, להעביר את מענק הלימודים מהורה אחד לשני כל עוד יש הסכמה של שני ההורים לכך. או פסק דין. ראו כאן.