מזונות ילדים

מזונות ילדים: תשלום המזונות מיועד לכסות את ההוצאות הנדרשות לגידול הילד בבית האם וכולל מזון, ביגוד והנעלה (לשני הבתים) ומדור. בנוסף יש תשלום של הוצאות חריגות (מחציות).

ב – 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני הערעורים שהוגשו.

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 7 שופטים, אימץ בפסק דינו את חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ואת העמדה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, והגדיר הלכה חדשה בקביעת שיעור מזונות עבור ילדים יהודים, הלכה המחייבת מיום הפסיקה את כל בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים.

ההלכה החדשה קובעת ששיעור מזונות הילד יקבע בהתאם להכנסות שני ההורים כבר מגיל 6. עד גיל 6 עדיין תשלום המזונות יהיה על האב בלבד. בהקשר זה ארגוני הנשים שותקים, למרות שהמשמעות היא שלא מכירים באמהות כמפרנסות של הילד. משפיל, אך הכסף כנראה עוזר להתגבר.

אמנם בשני המקרים שהגיעו לעליון היתה הגדרה של משמורת משותפת, אך ההלכה החדשה בהחלט אינה מחייבת הגדרה של משמורת משותפת ומתייחסת לחלוקה בפועל של זמני השהות (משמורת פיזית משותפת, המתקיימת למעשה כאשר ילדים ישנים אצל שני הוריהם) ומתוך כך בעצם מחייבת את המשך והעצמת המגמה הקיימת של הפחתת שיעור המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות של הילד עם הוריו והכנסתו של כל אחד מהם.

מכיוון שמדובר בהלכה של בית המשפט העליון, השינוי והיישום הוא מיידי. שופטים רבים בבתי המשפט למשפחה מציינים מזה זמן רב בפסקי הדין שלהם שהם ממתינים לעליון, שעד לפסיקה שלו הם כבולים ואינם יכולים לפסוק פסק דין הוגן וצודק. מעכשיו הדרך פתוחה.

אין ספק שכאשר מדובר על הלכה הנוגעת רק לילדים מעל גיל 6,  הפתרון הוא חלקי בלבד. הרי אין כל הגיון שתשלום מזונות עבור ילד בן 5 ו- 11 חודשים וילד בן 6 וחודש יהיה שונה מהותית, אך בהתחשב בדין הדתי המבחין בין ילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6, פסק הדין הוא מהפכה של ממש בקביעת גובה ואופן חלוקת האחריות הכלכלית על הילדים בין ההורים.

לדעתנו, מהיום, בתיקים בהם גיל הילד מתחת לגיל 6, פסקי הדין יצטרכו לקבוע שתי מדרגות למזונות. סכום גבוה עד גיל 6 שיוטל רק על האב, וסכום מציאותי יותר, צודק יותר, לאחר שהילד יגיע לגיל 6. חשוב להקפיד ולבקש.

מספר שאלות ותשובות העולות מפסק הדין:

האם ההלכה החדשה תקפה רק למקרים בהם יש הגדרה של משמורת משותפת? כמובן שלא.

ההלכה החדשה תקפה לכל המקרים בהם גיל הילד מעל 6, כאשר סכום המזונות יקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות שני ההורים בכל תא משפחתי. במקרים בהם זמני השהות מאוד מועטים, או שפערי השכר גבוהים במיוחד, הסיכוי להפחתה מאוד נמוך, ובצדק.

האם להלכה החדשה תהיה השפעה על אחוז ההפחתה בסכום המזונות המקובל כיום (תל אביב ומרכז עד 50% ובשאר המחוזות 25%)? בהחלט. מעכשיו שיעור ההפחתה ינוע בין 0-100, בהתאם לכל מקרה ומקרה ואנו מאמינים שכך יהיה בכל המחוזות.

האם ניתן להגיש תביעה חדשה בתיקים סגורים לתיקון שיעור המזונות?

תמיד ניתן להגיש בקשה לשינוי סכום המזונות, אך יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי. האם הלכה חדשה היא שינוי מהותי? ההיגיון, הצדק, אומרים שכן, מאחר והיום מתקיימים תנאים שלא התקיימו בזמן הפסיקה ואף לא היו צפויים אז, אך רק הזמן ופסיקות עתידיות יקבעו נושא זה.

האם בתיקים "חיים", אשר מתנהלים כיום בבית המשפט, ההלכה החדשה תילקח בחשבון?

אנו מאמינים שכן, משום שזו הלכה מחייבת הכוללת את כולם. כאן העול נופל יותר על האבות ועל עורכי הדין המייצגים אותם לדאוג לכך שאכן ההלכה החדשה תחול בעניינם.

האם סכום הבסיס, 1,250-1,400 משתנה בעקבות הפסיקה? לא. בית המשפט העליון כלל לא דן בסוגיה. נושא זה יטופל רק אם תקודם הצעת חוק ממשלתית לנושא המזונות. אימוץ מסקנות ועדת שיפמן.

מה קורה עכשיו עם שני התיקים שהיו בעליון?

התיקים חוזרים לערכאה הנמוכה, בית המשפט למשפחה, לפסיקה מחודשת. אנו תקווה שבשניהם יקבעו 0 מזונות.

האם פסק הדין כה נהדר כפי שפורסם בכלי התקשורת?

הורה גזבר=הורה עיקרי?

בפסק הדין הנוכחי, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הוצע לקבוע הורה "גזבר", או לחילופין לפתוח חשבון משותף ייעודי:

בפסק הדין מציעה כבוד השופטת ברק-ארז שתי אפשרויות להתנהלות עתידית: הראשונה, לאמץ מונח חדש "הורה מרכז". ברור לכל שלמעט מקרי קיצון בהם זמני השהות שווים וגם משכורות ההורים דומות, ימשיך ויקבע תשלום מזונות כזה או אחר. הורה אחד משלם והורה שני מקבל ואחראי להוצאות השוטפות עבור הילדים כמו ביגוד, הנעלה, תספורת וכו'. ראוי לזכור שוועדת שניט המליצה לבטל לחלוטין את המונחים משמורת והחזקה בילד, לא לקבוע הגדרה הורית מועדפת שרק מעצימה את סכסוכי ההורים, ודחתה את הצעת ארגוני הנשים להחלפת חזקת הגיל הרך בחזקת "ההורה העיקרי". בתי המשפט למשפחה אימצו מזמן המלצה מקצועית זו. כותרת של "הורה מרכז", מגדירה אף היא הורה מועדף. אין כל סיבה או הצדקה להכניס בדלת האחורית מאבק חדש למעמדות הוריים.

פתרון נכון יותר שהציעה כבוד השופטת הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות, המאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו.

ומה לגבי מזונות ילדים עד גיל 6? כבוד השופטת ברק-ארז התייחסה בפסק הדין גם לנושא מזונות ילדים מתחת לגיל 6 וכתבה:

"עוד ניתן לומר כי הגם שפסק דיננו זה תחום לדיון במזונותיהם של ילדים בגילאי 15-6, יש להניח כי העקרונות המנחים שהותוו בו יהיו יפים גם לעניינם של חיובי מזונות מדין צדקה החלים על ילדים בגילאים אחרים. עם זאת, מאחר שנושא זה אינו בפנינו איננו נדרשים להכריע בו."

מהו השלב הבא?

בפסק הדין יש קריאה למחוקק לקדם את נושא המזונות בחקיקה. "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט". ואכן, שרת המשפטים הצהירה שתקדם הצעת חוק ממשלתית כבר למושב הבא של הכנסת (לאחר החגים). האם אכן תקודם הצעה שכזו, מה יהיה תוכנה?, אף אחד לא יודע, מדובר בפוליטיקה. רק הזמן יגיד.

את פסק הדין המלא + תקציר, ניתן כמובן לקרוא בדף פסקי הדין למזונות ילדים. ראו כאן

דמי מזונות ילדים

מהם מזונות ילדים?

כיום, החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, ולרוב מוטלת על האב בלבד. מצב זה יוצר עיוות קשה בבוא בית המשפט להטיל את האחריות הכלכלית על ילדים בעקבות גירושים.

מאחר ומרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, נוצר מצב מופרך בו האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר סכום חודשי לידי האם בגין מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

מעשית, אבות שמשכורתם עד גובה השכר הממוצע במשק ולהם שני ילדים או יותר, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני. תשלום מזונות הילדים, במידה כזו או אחרת, משמר את רמת החיים של הילד בבית האם, אך לא בבית האב, למרות ועל אף שרובם המוחלט של הילדים לנים גם אצל אביהם.

חוסר שוויון מהותי זה בין המגדרים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של העולם המודרני והפמיניזם. 

אבות רבים, עקב סכום מזונות הגבוה שעליהם לשלם, אינם מסוגלים לדאוג לכלכלת ילדיהם כאשר הם שוהים עימם, שלא לומר להתקיים בכבוד. לא פעם אבות נאלצים לחזור לבית ההורים, או לשכור דירה מרוחקת וקטנה. המשמעות היא פגיעה בילד שאין לו תנאים של בית כאשר הוא שוהה עם אביו, ונאלץ לראות את אביו נאבק על קיומו, כשבו זמנית הוא חי ברווחה יחסית אצל אימו.

 

אז כמה משלמים?

 

דמי מזונות בסיסיים

כיום אין נוסחה רשמית לחישוב מזונות הילדים, אך פסקי הדין היוצאים ממערכת המשפט מבוססים על "הבנות בלתי כתובות" לגבי מינימום סכום המזונות.

בשנים האחרונות אנו רואים מגמות חדשות בבתי המשפט (ראו בהמשך) ועדיין לא יצאו פסקי דין בהם היתה התייחסות להלכה החדשה של בית המשפט העליון.

דמי מזונות לילד אחד ומספר ילדים

בשעתו נקבע בפסיקה כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,150 ₪. אין לסכום זה כל בסיס כלכלי אמיתי, אך השופטים ממשיכים לעשות בו שימוש באין אלטרנטיבה אחרת. לבסיס זה מתווספים סכומים משמעותיים עבור מדור והשתתפות במחצית כל הוצאה חריגה. עם חלוף הזמן הותאם הסך האמור, וכיום הוא עומד על כ- 1,250 עד 1,350 ₪ לקטין.

יצויין כי בכפוף להלכת ורד, כאשר מדובר ביותר מקטין אחד, סכום המזונות אינו אמור להיקבע באופן לינארי, דהיינו, אין לחשב מזונותיהם של מספר ילדים כמכפלת גובה צרכיו של ילד אחד. לא כל השופטים מקפידים על כך.

הנוסחה הבלתי רשמית המהווה את הבסיס לחישוב שיעור מזונות הילדים ואשר משמשת כיום את השופטים היא: כ- 1,250 עד 1,350 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור (לרוב לפי שכר דירה ממוצע של כ- 4,000 ₪) המחושב לפי 30% מעלות שכר הדירה לילד אחד (כאשר יש שני ילדים רכיב המדור עולה ל- 40%, ול- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה) + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים מוצמד למדד ומשולם עד גיל 18. כאשר הילד בצבא מקובל שסכום המזונות יורד ל-1/3.

מסכומים אלו יקבע אחוז ההפחתה (0-100) בכל תיק ותיק בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות שני ההורים.

מגמות חדשות בחישוב מזונות ילדים:

לצערנו, למרות שבשנים האחרונות אנו רואים שינויים נאים בפסיקה, לא כל עורכי הדין מעודכנים בהם ולא כולם משתמשים בהם. נכון, זה עדיין קשה, עדיין יש מחוזות בהם הסיכוי גדול יותר ממחוזות אחרים, זה כמובן לא מתאים לכל המקרים אלא בעיקר למקרים בהם זמני השהות שווים או קרובים לכך, אך יש כבר פסקי דין נהדרים, כולל מהמחוזי, ולכן חשוב להכיר ולהשתמש. אם לא מנסים לא מאפשרים לשופט לפסוק על הפחתה בסכום גם אם הוא חושב שהמקרה מתאים לכך. אנו מאמינים שעכשיו, בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון, תוך מספר חודשים תהיה יותר אחידות בין המחוזות השונים.

במקרים המתאימים ובהתאם לפסקי דין אלו, חשוב מאוד לקבוע בהסכם או לבקש מבית המשפט הפחתה בשיעור מזונות הילדים, לקבוע סכום מזונות מדורג בהתאם לגילאי הילדים מיום חתימת ההסכם ואילך ולנסות לחלק בצורה כזו או אחרת את כל הקצבאות והמענקים.

1. הפחתה בשיעור מזונות הילדים

כאשר להורים זמני שהות שווים או קרובים לכך, הרי שחלק ניכר מהוצאות הילד כגון מזון או מדור, משולמות ישירות על ידי האב כאשר הילדים בביתו, כך, למעשה, האב משלם תשלום כפול בגין ילדיו.

החל משנת 2014 ישנו שינוי מבורך בקביעת סכומי מזונות הילדים (הפחתה של כ- 50% (באזור המרכז) או כ- 25% (באזור חיפה), או על המזונות והמדור יחדיו, כאשר להורים זמני שהות שווים או קרובים לכך (לרוב יחד עם הסדר משפטי של משמורת משותפת, אך לא בהכרח) והכנסות דומות.

ההפחתה כמובן שאינה גורפת והיא תלוית התיק הנדון ובעמדת השופט, אך עצם השונות בין המחוזות מצביעה על הבעייתיות של חוסר בנוסחה ברורה, פשוטה והגיונית. פסקי דין רבים לנושא ראו בדף פסקי דין מזונות ילדים.

כב' השופט שוחט מציין בעמ"ש 1180-05-14:

"זמני השהות של האב עם ילדיו, שהמשמורת עליהם נמסרה לאם, אמורים להילקח בחשבון עת מחייבים אותו במזונותיהם. בזמן שהותם עמו הוא נושא ישירות במזונותיהם ובסיפוק צרכי מדורם. כשהילדים שוהים עם האב פעמיים בשבוע ללא לינה או עם לינה וכל סוף שבוע שני, קצר או ארוך, גם אז יש לקחת בחשבון, במסגרת חיובו במזונות, את העובדה כי במהלך פרקי זמן אלה הוא נושא ישירות במזונותיהם…".

 

"חובתו המוחלטת של האב לשאת בהוצאות הדיור והמדור של ילדיו הקטינים עד גיל 15 הינה למדור אחד. אין עליו חובה מוחלטת לשאת בעלות של מדור כפול, גם לא מדור וחצי. את חובתו המוחלטת הוא ממלא כשהוא נושא בעלות דיורם ומדורם לתקופה שהם אצל האם (מחצית) ולתקופה שהם אצלו (מחצית)".

2. מזונות מדורגים בהתאם לגיל הילד

בהמשך לפסק הדין של בית המשפט העליון, אנו מעריכים, וכמובן כל הורה גרוש וכל עו"ד למשפחה צריך לדאוג ולבקש זאת, שסכום מזונות ילדים יקבע בשתי מדרגות.

מזונות ילדים עד גיל 6

בהתאם לדין העברי החיוב המשפטי במזונות ילדים עד גיל 6 חל באופן מוחלט על האב. לכן, עד גיל 6 יקבע סכום אחד, גבוה, אך בפסק הדין יקבע שהחל מגיל 6 סכום המזונות יהיה בהתאם להכנסות שני ההורים, ולכן נמוך יותר.

מזונות ילדים מגיל 6 עד 18.

בהתאם להלכה החדשה שהוציא בית המשפט העליון, מזונות לגילאים אלו יקבעו בהתאם להכנסות שני ההורים ולחלוקת הזמנים.

מזונות ילדים בתקופת השרות הצבאי – תשלום מזונות אחרי גיל 18

הפחתה לשליש או אף ביטול מוחלט.

בזמן שרות החובה מקובל שסכום המזונות יורד ל-1/3. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות. יחד עם זאת יש כבר מספר פסקי דין בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי.

מזונות ילדים – פסקי דין לדוגמא:

כבוד הדיינים הרב דניאל אדרי – אב"ד, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי בבית הדין הרבני האזורי חיפה תיק 1013601/2, מזונות ילדים במשמורת משותפת וזמני שהות שווים, מיום 21.03.2017.

כבוד השופטים, ענבר, שבח ושוחט, עמ"ש 59072-02-15, קבלה חלקית של ערעור מזונות ילדים אשר נקבעו לגיל 15-18 ואישור ההחלטה לגבי אי תשלום מזונות כלל מעל גיל 18, מיום 03.07.2016.

כבוד השופט שאול שוחט, כבוד השופטת יהודית שבח וכבוד השופט יצחק ענבר, עמ"ש 1180-05-14, קבלת ערעור מזונות (האב ישלם 560 ש"ח עבור כל ילד כולל מדור) בנוגע לפסק דינו של כבוד השופט נפתלי שילה בתמ"ש 41194-06-13.

כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 2019-07-14, קביעת מזונות מדורגים עבור ילדה בת ארבע ו 10 חודשים (בגיל 15 הסכום יורד בצורה דרסטית), מיום 13.06.2016.

כבוד השופטת שושנה ברגר, תמ"ש 29969-05-13, זמני שהות כמעט שווים, הגדרה של משמורת משותפת בניגוד להמלצת פקידת הסעד והפחתה ניכרת בשיעור המזונות (הילדים כולם מתחת לגיל 6), מיום 07.12.2015.

דף פסקי דין מזונות ילדים

3. מזונות – קיזוז או חלוקה של קצבאות ומענקים

בחלק מההסכמים ופסקי הדין אנו רואים ניסיון לחלוקת כל ההטבות והמענקים השונים הניתנים בגין הילד. בחלק מהמקרים יש בכך הגיון רב וזאת גם דרך נוספת לצמצם את עוול מזונות הילדים. אפשר להחליט שאחד מההורים מקבל את הקצבאות השונות מהביטוח הלאומי וההורה השני את נקודות הזיכוי בגין הורה עצמאי וכו. לנושא זה חשוב לציין את פסק דינו של כבוד השופט משה דרורי ברמ"ש 58470-01-16 שקבע קיזוז רעיוני (ראו גם תמ"ש 6639-08-13). דרך טובה מאוד וללא ביורוקרטיה מול הגופים השונים.

 

מדור ילדים

כאמור לעיל, לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף בחלק מהמקרים מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם. סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות אשר האב מעביר לאם. לרוב מדור ישולם במידה והאם שוכרת דירה.

מדור משולם לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע של כ- 4,000 ₪) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שהאב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו.

כמובן שעיקרון ההפחתה הקיים בדמי המזונות חל גם כאן. לרוב שיעור ההפחתה יהיה זהה.

יש מקרים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.

האם כאשר האם אינה שוכרת דירה וגרה בדירה משלה, עליה יש משכנתה, עדיין ישולם מדור?
דיון הלכתי מעמיק האם יש לחייב אב במדור ילדיו כאשר הם דרים בדירה בבעלות האם:

לא תמיד יש התייחסות לנושא בפסקי הדין, בעיקר כי עורכי הדין לא מעלים את הסוגיה. בתיק 620919/1 מבית הדין הרבני בפתח תקווה דנו הדיינים הרב יגאל לרר – אב"ד, הרב מנחם האגר, הרב דוד בר שלטון בתיק בו בצדדים התגרשו מכבר. הצדדים חילקו את רכושם בהתאם לחוק יחסי ממון לאחר שהסכימו בפני בית הדין והקנו בקניין המועיל על כך בפני בית הדין.

לצדדים הייתה דירה משותפת. הדירה נמכרה לצד ג' והתמורה הכספית חולקה בין הצדדים, כאשר האישה – האם קיבלה את החלק הארי של התמורה בעקבות חוב מזונות של האב לאם שנגבה על ידי האם מחלקו של האב בתמורת הדירה. בהתאם לאמור, היה ביד האם לרכוש דירה. האב שנשאר עם סכום קטן ממשיך לגור אצל אמו משום שבהתאם למצבו הכספי אין בידו לרכוש דירה. האם הפקידה מכספי תמורת הדירה, בבנק, ולשם קניית הדירה העדיפה 'לקחת משכנתה', אף שהיה בידה לשלם בעבור רכישת הדירה מחלקה בכספי תמורת הדירה שנמכרה וחולקה בין הצדדים.

האם תבעה את האב לתשלום מדור שלושת הקטינים אף שאינה שוכרת דירה לצורך מגורי הקטינים וגרה בדירה משלה עם ילדי הצדדים. תביעתה נדחתה.

תיק 620919/1 מבית הדין הרבני בפתח תקווה, הדיינים הרב יגאל לרר – אב"ד, הרב מנחם האגר, הרב דוד בר שלטון.

מזונות – אחזקת מדור

למרות שבמקור דמי המזונות השוטפים כללו גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו', הרי שהיום לרוב הם מחושבים בנוסף ובנפרד וגם עליהם מחוייב האב – 30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה ומעלה. אנו מרגישים חובה להעיר שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשרותים אלה לצרכיה שלה וללא תלות בילדים, וטלפונים – מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות שהתשלום עליהם מתחלק בשווה בין ההורים. הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו).

מחשבון מזונות ילדים

כיום, לאור השינויים הרבים בפסקי הדין בשנים האחרונות (ראו בהמשך) לא ניתן להציג מחשבון מזונות ילדים נכון ואמין. אמנם באתרים רבים קיים מחשבון שכזה, אך לרוב הוא ישן ולא מתחשב בשינויים שאנו רואים בשנים האחרונות. יחד עם זאת באתר קיים מחשבון בהתאם להמלצות ועדת שיפמן, כאשר מטרתו היא אחת: להראות כמה הנושא יכול להיות קל ושקוף.  כמובן שאחרי פסיקת בית המשפט העליון השימוש במחשבון, על מנת להראות את כוון הסכום הראוי בכל מקרה ומקרה, עלה משמעותית.

מזונות ילדים – מחציות – הוצאות משתנות

הוצאות משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות או לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו', ומתחלקות שווה בשווה בין ההורים. לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו. ההוצאה היא על פי קבלות בלבד.

אין כמובן רשימה מסודרת של נושאים לגביהם חל נושא המחציות והכל בהתאם לצרכים של כל תא משפחתי. חשוב מאוד לכתוב בהסכם הפרידה פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

הוצאות חינוך מחציות – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל ששני ההורים חולקים שווה בשווה את עלויות החינוך בתחילת השנה לאחר קיזוז המענק.

הוצאות חינוך אחרות כמו שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא.

הוצאות רפואיות מחציות – מקובל שאת התשלום החודשי לקופת החולים משלמת האמא כחלק מתשלום המזונות החודשי. לגבי הוצאות רפואיות אחרות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים חולקים שווה בשווה.

חשוב:

אין כלל אחיד לנושא ומה שמחייב זה פסק הדין/ההסכם האישי שלכם. לעיתים הוא יהיה ברור, אך לעיתים רבות נושאים "קטנים" שכאלו לא יוזכרו בו ולכן אנו מציעים לקרוא היטב את דף "הכנת הסכם גירושין" ולהכניס להסכם האישי שלכם סעיפים שונים שיעזרו בהמשך הדרך למנוע אי הבנות.

ע"ר 20794-07-14 – כ. נ' ל.כ. – כספית כבוד השופטת אלה מירז מיום 31.05.2015

"אין בהסכם או בהודעתו מיום 24.11.13 כדי לפטור את המערער מתשלום בגין טיפולים שקדמו להסכם וטענותיו נדחות. ביהמ"ש מוסיף, בין היתר, כי בנסיבות העניין, חוסר אמירה מפורשת לעניין התנגדות להשתתף בעלות הטיפולים, כמוה כהסכמה, והעלאת טענה נוגדת כיום, לפיה ההסכמה נגעה להשתתפות הבן בטיפול, אך לא להשתתפות במימון הטיפול הינה חסרת תום לב; לגבי הוצאות עתידיות מיום מתן פס"ד, ועל מנת למנוע מחלוקות והתדיינויות, ביהמ"ש קובע כי לא די בהסכמה לטיפול, אלא נדרשת הסכמה בכתב ומראש, להשתתפות במימון של ההורה השני, ומאידך הודעה מפורשת ובכתב, מצד ההורה שאינו מסכים להשתתף בעלות. המלצת פסיכולוג/גורם רפואי מומחה לטיפול תהווה גורם מכריע גם לתשלום. במקרה הצורך יש לפנות לביהמ"ש לצורך הכרעה".

הצמדת מזונות ילדים למדד

כיום מקובל שסכום דמי מזונות הילדים צמוד למדד. העובדה שהמזונות צמודים למדד המחירים לצרכן, במיוחד כשמדובר בהסדר של שנים ארוכות, רק מחמירה את מצבם הכלכלי של אבות משום שמשכורות אינן צמודות למדד.

בשנים האחרונות יש מדדים שליליים. חשוב מאוד לבדוק שהוראת הקבע בבנק היא כזו שמצמידה את סכום המזונות לשני הכיוונים. כל הבנקים ערוכים לנושא, רק צריך לבקש ולוודא. על פי חוות דעת (עקרונית) של אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשרד המשפטים, אלא אם כן נכתב אחרת בפסק הדין, במידה והמדד המפורסם הוא שלילי, הרי שסכום המזונות יפחת בהתאם

תשלום מזונות – כיצד מומלץ להעביר את תשלום מזונות הילדים?

מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע למדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשה ובהתאם להסכם.

החלטת מועצת הרבנות הראשית.

ביום 30.11.2015 פרסמה מועצת הרבנות הראשית חוות דעת לנושא מזונות ילדים לפיה כאשר הילד מעל גיל 6, על בתי המשפט לקבוע את שיעור המזונות בהתאם להכנסות שני הוריו. זו מהפכה של ממש בקביעת גובה ואופן חלוקת האחריות הכלכלית על הילדים בין ההורים.

מידע נוסף בנושא מזונות ילדים ונושאים כספיים:

כיצד יתחלקו נקודות הזיכוי בין ההורים הגרושים? ראו כאן.

כיצד נקבע סכום המזונות הזמניים? ראו כאן.

חלוקת נטל הנסיעות בין הורים גרושים. ראו כאן.

האם ישנם מקרים בהם האמא היא זו המשלמת את מזונות הילדים? כן, אך מקרים מעטים.

טיפים נוספים לנושא מזונות הילדים. חלוקת הנסיעות, חלוקת הקצבאות ועוד. ראו כאן.

מזונות ילדים בהסדר של משמורת משותפת. ראו כאן.

אילו הנחות והטבות יש להורים גרושים במשמורת משותפת? ארנונה, מים ועוד. ראו כאן.

הסבר על נושאים כספיים נוספים בגירושין. תשלום קופת חולים, הוצאות חינוך, קייטנות, חוגים ועוד. ראו כאן.

כיצד ניתן להפחית או להגדיל את סכום מזונות הילדים? יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי. ראו כאן.

פתיחת תיק בהוצאה לפועל וטופס פתיחת תיק מזונות.

עדת שיפמן לנושא מזונות הילדים

מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שמונתה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. דו"ח הוועדה הוגש למשרד המשפטים באוקטובר 2012, אך עדיין לא זכה להתייחסות רשמית. כמובן שאנו מקווים שהוא אכן יקודם לחוק.

נקודה למחשבה – מזונות ילדים

מניסיוננו, אחת התחושות הקשות בנושא תשלום מזונות הילדים היא אי הידיעה מה נעשה עם הכסף ולמה הוא משמש. כדי להקל ולתת מענה (ומתוך כך להבטיח שיתוף פעולה) אחת האפשרויות היא העברת סכום (שיקבע ביניכם) מתוך דמי המזונות ישירות לאם להוצאות שוטפות ("לחם וגבינה") והיתרה לחשבון ממנו יוצאו כספים להוצאות גדולות יותר (ביגוד, הנעלה).

אפשרות נוספת היא העברת חלק מהסכום לחיסכון. סכום זה ישמש להוצאות גדולות בעתיד כמו לימודים, בר/בת מצווה וכד'. עוד אפשרות היא שתשלומים חריגים המשולמים חצי חצי ישולמו ישירות לגוף המחייב את התשלום (חוג, טיפול שיניים וכד'). וכמובן, כל אפשרות אחרת המתאימה לכם.

מזונות ילדים במדינות העולם הנאור:

"כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"

חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.

מכתבים ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מכתב ששלחנו לכל שופטי בתי המשפט למשפחה בנוגע לפסק הדין במחוזי עמ"ש 50603-01-14.

מכתב שלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה: "עד מתי"?

מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מאמרים בנושא מזונות ילדים

פרופ' מיכאל קורינאלדי: הדין האישי בישראל

פרופ' מיכאל קורינאלדי: היש ליישם את עקרון השוויון בדיני הורים וילדים מזונות אישה וילדים ואמצעי אכיפתם,

 עו"ד יעקב שפירא. מדינת ישראל, משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי.

מזונות ילדים קטינים" מגמות חדשות, יאיר שיבר

חיוב האם במזונות ילדים: הרב ד"ר משה בארי, הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני

ד"ר יואב מזא"ה – הדין הדתי של מזונות ילדים, פסיקת בית המשפט העליון והפרקטיקה בבתי המשפט: בין מיתוס למציאות.

חלוקת נטל מזונות ילדים בין הורים פרודים, עו"ד זאב פרבר.

קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך? מאת ד"ר רות זפרן חברת ועדת שיפמן