מזונות ילדים

    נייר עמדה חדשמזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

    כיצד נקבעים מזונות ילדים. מזונות מדורגים בהתאם לגיל הילד (מעל ומתחת לגיל 6), הבדלים במזונות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט למשפחה ותשלום מדור והוצאות משתנות (לשעבר "מחציות").

    נציין שהורים אשר בוחרים ללכת לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם, יכולים לקבוע כל סכום מזונות שמתאים להם, כולל פתיחת חשבון בנק משותף לנושא, ללא צורך "לעבוד" בהתאם לחוקים המיושנים במדינת ישראל (הדין הדתי). זה הגון ונכון יותר. דרך המלך. בית המשפט יאשר את ההסכם כל עוד נשמרת טובת הילדים.

    אז כמה מזונות משלמים? כיום אין תשובת ספר לנושא קביעת סכום המזונות. גם כאשר תנאי התא המשפחתי ידועים לא ניתן לדעת מראש מהו הסכום שייפסק. זה תלוי בגורמים רבים, בעיקר אם התיק נדון בבית הדין הרבני או בבית המשפט למשפחה, בגיל הילדים ובעמדתו האישית של השופט/דיין. לכן, בדף זה יש מידע רב המנסה להסביר את המקובל כיום ככל שניתן. הנקודה החשובה היא להכיר במצב מורכב זה ולדעת מה כן ניתן לבקש. 

    דמי מזונות ילדים

    הלכת המזונות החדשה

    ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6. בתי המשפט למשפחה אימצו כמובן את ההלכה החדשה. בתי הדין הרבניים לא פוסקים בהתאם להלכה. הסבר מפורט על ההלכה החדשה בהמשך הדף ובדף המחשבון.

    עוול המזונות הנורא:

    במדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, כאשר עד גיל 6 צרכים הכרחיים מוטלים רק על האב. עד לפסיקת בית המשפט העליון הנטל על האב היה עד גיל 15. יש הטוענים שלא כך קובע הדין הדתי, ומדובר בפרשנות שגויה של בתי המשפט. 

    מאחר וכיום, בניגוד לעבר, מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו עבור ילדים עד גיל 6 האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר סכום חודשי לידי האם עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו. כיום קיימת הבנה שכאשר הילד  בבית האב ההוצאות שלו משולמות ישירות על ידי האב, ולכן בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות.

    מעשית, עד לפרסום ההלכה החדשה, אבות שמשכורתם עד גובה השכר הממוצע במשק ולהם שני ילדים או יותר, נידונו ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני. לגבי ילדים עד גיל 6 המצב לא השתנה. אבות רבים, עקב סכום מזונות הגבוה שעליהם לשלם, אינם מסוגלים לדאוג לכלכלת ילדיהם כאשר הם שוהים עימם, שלא לומר להתקיים בכבוד. לא פעם אבות נאלצים לחזור לבית ההורים, או לשכור דירה מרוחקת וקטנה. המשמעות היא פגיעה בילד שאין לו תנאים של בית כאשר הוא שוהה עם אביו, ונאלץ לראות את אביו נאבק על קיומו, כשבו זמנית הוא חי ברווחה יחסית אצל אימו.

    חוסר שוויון מהותי זה בין המגדרים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של העולם המודרני והפמיניזם, שלא לומר עם הגינות בסיסית.

    אז כמה מזונות ילדים משלמים?

    כל מקרה נבחן לגופו והתוצאה היא גם בהתאם לבחירת ההורים איפה ידון נושא המזונות (משפחה/רבני), גיל הילד וגם בהתאם לעמדתו האישית של כל שופט או דיין.

    מזונות ילדים

    דמי מזונות ילדים מתחת לגיל 6:

    ההבדלים בין בתי המשפט למשפחה לבתי הרבניים עד גיל 6: הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הילד, לפני הפחתות שונות, נמוך יותר ברבני, התוצאה הסופית לא בהכרח (תלוי מהי ההפחתה בעקבות חלוקת זמני השהות, הפחתה אשר קיימת בשניהם אך לא ניתנת בכל מקרה). בשניהם אין כל התייחסות לשכר האם (עוול נורא כלפי האבות בהתאם להלכה הדתית).

    בשעתו נקבע בפסיקה כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,150 ₪. אין לסכום זה כל בסיס כלכלי אמיתי, אך השופטים ממשיכים לעשות בו שימוש באין אלטרנטיבה אחרת. לבסיס זה מתווספים סכומים משמעותיים עבור מדור והשתתפות במחצית כל הוצאה חריגה. עם חלוף הזמן הותאם הסך האמור, וכיום הוא עומד על כ- 1,200 עד 1,500 ₪ לקטין. בבית הדין הרבניים לרוב הסכום בטווח הנמוך יותר. (כאשר יש יותר מילד אחד לא מכפילים את הסכום בהתאם להלכת ורד).

    הנוסחה הבלתי רשמית אשר מהווה במשך שנים רבות את הבסיס לחישוב שיעור מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה עד גיל 6 היא: כ- 1,200 עד 1,500 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים מוצמד למדד. כיום, לאט לאט שופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים להרחיב את מעגל הצדק גם עבור ילדים עד גיל 6. ראו למשל תלמ"מ 66993-06-18 למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו.

    מקובל שתשלום המזונות כולל גם ביגוד והנעלה לשני הבתים. חשוב לציין זאת בהסכם או שיהיה רשום בפסק הדין על מנת למנוע ויכוחים בעתיד. זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים. במקרים בהם ישנה הפחתה ניכרת בתשלום המזונות עקב זמני שהות שווים או קרובים לכך, ניתן לכתוב בהסכם שכל הורה אחראי לרכוש ביגוד עבור הילדים.

    שתי דרכים להפחתה במזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות:

    חשוב – בזמני שהות של הילדים עם האב הוצאות הילדים כגון מזון ומדור, משולמות ישירות על ידי האב ולכן תבוצע הפחתה בסכום המזונות בהתאם. תמיד? לא. צריך לבקש ולהסביר!

    בבתי המשפט למשפחה:

    א. במקרים של זמני שהות רחבים, הפחתה של 25%-50% כפי שהיה מקובל לפני פרסום ההלכה החדשה.

    כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17 מיום 29.10.2018:

    "בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב.

    ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר…, שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו". (הדגשה שלנו)

    ב. דרך חישוב נוספת שהתפתחה לאחר פרסום ההלכה החדשה (יולי 2017) היא קביעת מזונות ילדים עד גיל 6 תוך התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו. בסעיף 1 לעיל מנעד ההפחתה המקובל הוא 25%-50% במקרים של זמני שהות דומים או שווים. בסעיף זה יש התחשבות בזמן שהילד עם אביו, בין אם יום או 7 ימים בשבועיים, כך שמנעד ההפחתה בהחלט יכול להתחשב במקרים רבים יותר ואף להיות רחב יותר. ראו למשל תלה"מ 55934-03-17, תלה"מ 50999-07-17 ותלה"מ 25329-11-17.

    יצויין כי בכפוף להלכת ורד, כאשר מדובר ביותר מקטין אחד, סכום המזונות אינו אמור להיקבע באופן לינארי, דהיינו, אין לחשב מזונותיהם של מספר ילדים כמכפלת גובה צרכיו של ילד אחד והרי ישנן הוצאות, למשל מזון, שפוחתות כאשר יש מספר ילדים.

    במקרים בהם כיום גיל הילד מתחת לגיל 6, ובהמשך לפסק הדין של בית המשפט העליון (וכמובן שכל הורה גרוש וכל עו"ד למשפחה צריך לדאוג ולבקש זאת) סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות. מזונות עד גיל 6 ומזונות לאחר גיל 6. המטרה היא ליצור ודאות לעתיד וגם לא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. 

    בבתי הדין הרבניים:

    בבתי הדין הרבניים יש הפחתה בשיעור המזונות כאשר מדובר על זמני שהות שווים או רחבים. חשוב להסביר ולבקש.

    בתיק 1140557/4 (מיום 08.11.2018) מסבירים כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, מבית הדין הרבני באר שבע שהדין הדתי קובע, ותמיד קבע, שיש להתחשב בהוצאות של האב כשהילדים שוהים עמו, ללא קשר לגיל הילד!

    "לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו. אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם." (הדגשות שלנו)

    פסק דין נוסף לנושא הוא תיק 1108714/2. וגם תיק תיק 969794/12.

    הרב בן מנחם – כנס אילת

    בכנס לשכת עורכי הדין באילת (דצמבר 2018) התייחס כב' הרב בן מנחם, מבית הדין האזורי תל אביב, לפסיקה האזרחית, וציין שבהחלט ניתן להחיל את דיני הצדקה גם בגילאים 0 עד 6, אם כי יש להבחין בין צרכים הכרחיים שהאב חייב במלואם, לבין צרכים ראויים, שעליהם יחולו דיני צדקה (חוגים, חופשות וכו').

    הרב בן מנחם נשאל בדיון כיצד בתי הדין מתכוונים לפסוק בנוגע לגילאים 6-15, לפי פסיקת בית המשפט העליון או לפי פרשנות שלהם כפי שפסק בד"ר באר שבע. הרב בן מנחם השיב שבת"א כבר פסקו שמחילים את דיני הצדקה, שבוחנים את הכנסות שני הצדדים ומטילים מזונות על שני ההורים.

    הרב בן מנחם ציין: "גם במשמורת מלאה יש לבחון את הכנסות שני ההורים. קדם ואמר זאת הרב שפירא על גילאים 0-6 קל וחומר על גיל 6-15."

    בנוסף, ומבחינתנו מאוד חשוב ומעניין, הרב בן מנחם הסביר כי לא עלה על דעתם של הדיינים שאב צריך להעביר מזונות לאם גם עבור פרק הזמן שהילדים אצלו.

    אמירות אלו של התחשבות בזמני השהות אצל האב בקביעת סכום מזונות הילדים מאוד חשובות, אך ההתחשבות לא נעשית באופן אוט', ולכן חשוב מאוד להסביר זאת בכל תיק ותיק המתנהל בבית הדין הרבני. 

    במדינת ישראל יש, וכנראה תמיד יהיו, מחלוקות בנושאים עקרוניים בין דתיים לחילוניים. אך גם אם בית הדין הרבני יפסוק על פי המובא לעיל, ותמשך מגמה חשובה זו של התחשבות בהוצאות הישירות של האב בזמני השהות שלו עם ילדיו, ובכל גיל, ובית המשפט למשפחה ימשיך לפסוק לפי ההלכה החדשה לגבי ילדים מעל גיל 6, ויתחשב בכל תיק גם בזמני השהות של הילדים אצל האב עבור ילדים עד גיל 6, שתי הגישות יגיעו לתוצאה דומה, גם אם מסיבות והנמקות שונות.

    המשמעות היא שטובת הילד והאפשרות שלו לגדול בשני בתי הוריו ברמת חיים בסיסית וסבירה תישמר. במילים אחרות, אנו תקווה שאנו נמצאים בפתחו של הליך שאחת מתוצאותיו החיוביות תהיה צמצום ניכר במרוץ הסמכויות בכל הקשור למזונות ילדים.

    מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

    בבתי הדין הרבניים אין שינוי מהותי לאחר גיל 6.

    בבתי המשפט למשפחה יש שינוי מהותי בעקבות ההלכה החדשה ועכשיו כן מתחשבים בשכר האם. אין יותר אפליה מגדרית.

    בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, מזונות לגילאים אלו יקבעו בהתאם להכנסות שני ההורים ולחלוקת זמני השהות. יש כבר פסקי דין רבים לנושא. בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה החדשה, כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18.

    טיפ – כאשר זמני השהות דומים, ישנה הנחה ששני ההורים נוטלים חלק משמעותי בטיפול בילד. ועדיין, רצוי מאוד להסביר ולתאר בקצרה כיצד זה בא לידי ביטוי: לקחת ולהחזיר מחוגים, הסעה לחברים, הליכה לארועים וימי הורים בבית הספר, לקיחה לרופא וכו'.

    מזונות ילדים בתקופת השרות הצבאי – תשלום מזונות אחרי גיל 18

    בזמן שרות החובה מקובל שסכום המזונות יורד ל-1/3 או מבוטל לחלוטין. יש כבר מספר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות.

    מדור ילדים

    כאשר הילד מתחת לגיל 6, לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף כאמור לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם. סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות אשר האב מעביר לאם. לרוב מדור ישולם במידה והאם שוכרת דירה.

    מדור משולם לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע של עד כ- 4,000 ₪) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שהאב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו.

    כאשר הילד מעל גיל 6, ובהתאם להלכה החדשה של העליון, כאשר הילדים שוהים שווה בשווה (או קרוב לכך – נניח חלוקה של 8/6 המקובלת מאוד כיום) בשני בתי ההורים אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי. ראו הסבר בדף המחשבון. כמובן שחלק זה לא תקף בבתי הדין הרבניים. 

    יש מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו. 

    אחזקת מדור

    למרות שבמקור דמי המזונות השוטפים כללו גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו', הרי שהיום, בחלק מהמחוזות, הם מחושבים בנוסף ובנפרד, וגם עליהם מחוייב האב – 30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה ומעלה.

    אנו מרגישים חובה להעיר שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה וללא תלות בילדים. לגבי טלפונים, מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות.

    הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו). חשוב להסביר זאת.

    הוצאות משתנות – לשעבר "מחציות"

    הוצאות משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'. בעבר התחלקו הוצאות אלו שווה בשווה בין הורים. לאחר פרסום ההלכה החדשה הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 מתחלקות עדיין שווה בשווה בין ההורים, אך מעל גיל 6 לרוב ההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים. ברבני, לאור זאת שכאמור אין הבדל בין עד גיל 6 לאחרי גיל 6, החלוקה המקובלת היא חצי חצי בכל גיל.

    לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו. אין כמובן רשימה מסודרת של נושאים לגביהם חל נושא המחציות והכל בהתאם לצרכים של כל תא משפחתי. חשוב מאוד לכתוב בהסכם הגירושין פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

    הוצאות חינוך מחציות – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (ההורה המקבל את קצבת הילדים – לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל ששני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה בהתאם ליחס ההכנסות, לאחר קיזוז המענק.

    הוצאות חינוך אחרות כמו שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא בשעת הצורך.

    הוצאות רפואיות – מקובל שאת התשלום החודשי לקופת החולים משלמת האמא כחלק מתשלום המזונות החודשי. לגבי הוצאות רפואיות אחרות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים חולקים. גם כאן, עד גיל 6 מחצית כל הורה, לאחר גיל 6 בהתאם ליחס הכנסות ההורים.

    מזונות – קיזוז או חלוקה של קצבאות ומענקים

    בחלק מההסכמים ופסקי הדין אנו רואים ניסיון לחלוקת כל ההטבות והמענקים השונים הניתנים בגין הילד. בחלק מהמקרים יש בכך הגיון רב וזאת גם דרך נוספת לצמצם את עוול מזונות הילדים. לנושא זה חשוב לציין את פסק דינו של כבוד השופט משה דרורי ברמ"ש 58470-01-16 שקבע קיזוז רעיוני (ראו גם תמ"ש 6639-08-13). דרך טובה מאוד וללא ביורוקרטיה מול הגופים השונים. ראו בהרחבה כאן.

    הצמדת מזונות ילדים למדד

    מקובל שסכום דמי מזונות הילדים צמוד למדד.

    בשנים האחרונות יש מדדים שליליים. חשוב מאוד לבדוק שהוראת הקבע בבנק היא כזו שמצמידה את סכום המזונות לשני הכיוונים. כל הבנקים ערוכים לנושא, רק צריך לבקש ולוודא. על פי חוות דעת (עקרונית) של אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשרד המשפטים, אלא אם כן נכתב אחרת בפסק הדין, במידה והמדד המפורסם הוא שלילי, הרי שסכום המזונות יפחת בהתאם. חזור.

    תשלום מזונות – כיצד מומלץ להעביר את תשלום מזונות הילדים?

    מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע למדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשה ובהתאם להסכם.

    תשלום מזונות לילד נכה

    במקרים בהם מתקבלת קצבת נכות עבור הילד מהביטוח הלאומי, יש לבחון האם הקצבה מספיקה לכל צרכי הילד. במקרה ואכן כך הוא, לעיתים לא יקבעו מזונות ולעיתים כו. תלוי בשופט. נושא זה לא קשר לגיל הילד, כלומר זה תקף גם לגבי ילדים מתחת לגיל 6.

    לנושא זה ראו תלה"מ 31125-10-16 מיום 19.08.2018 של כבוד השופט איתי כץ ולעומתו את תלה"מ 35401-11-16 של כבוד השופטת אילת גולן-תבורי מיום 28.08.2018. אכן, 10 ימים הבדל והחלטה שונה בכל תיק.

    ההלכה החדשה למזונות ילדים מעל גיל 6

    בתאריך 17.09.2017 בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 7 שופטים, אימץ בפסק דינו את חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ואת העמדה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, והגדיר הלכה חדשה בקביעת שיעור מזונות עבור ילדים יהודים.

    ההלכה החדשה קובעת ששיעור מזונות הילד יקבע בהתאם להכנסות שני ההורים (השינוי הוא שמתחשבים גם בהכנסות האם) וחלוקת זמני השהות כבר מגיל 6 (במקום 15). עד גיל 6 עדיין תשלום המזונות יהיה על האב בלבד.

    הדיינים לא מקבלים הלכה זו. נוצר מצב בו יש מרוץ סמכויות חדש, בו לאמהות, לרוב, כדאי ברוב המקרים להגיע בנושא המזונות לבית הדין הרבני ולאבות, לרוב, לבתי המשפט למשפחה, מצב זה אינו נכון ומביא למאבקים מיותרים.

    מספר שאלות ותשובות העולות מפסק הדין:

    האם ההלכה החדשה תקפה רק למקרים בהם יש הגדרה של משמורת משותפת?

    לא. ההלכה אינה מחייבת הגדרה של משמורת משותפת, אלא מתייחסת לחלוקה בפועל של זמני השהות (משמורת פיזית משותפת) ופסקי הדין שפורסמו עד כה מאשרים זאת. ההלכה תקפה לכל המקרים בהם גיל הילד מעל 6, כאשר סכום המזונות יקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות שני ההורים בכל תא משפחתי. במקרים בהם זמני השהות אצל אחד ההורים מועטים מאוד, או שפערי השכר גבוהים במיוחד, הסיכוי להפחתה מאוד נמוך, ובצדק.

    האם בתיקים "חיים", אשר התנהלו בזמן פרסום בטרם פורסמה ההלכה, היא תילקח בחשבון?

    כן. פורסמו כבר פסקי דין שכאלו. דף פסקי דין למזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה.

    האם ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות מהותי לפתיחת תיקי מזונות ישנים?

    בגדול התשובה היא לא (מלבד פסק דינו הנהדר של כבוד השופט אליאס). חשוב לציין שאחר מספר פסקי דין בנושא, כיום מקובלת הגישה שאין יותר צורך בהוכחת שינוי מהותי על מנת להוכיח סיבה להפחתת מזוחנות ומספיק שינוי קל. ראו כאן.

    במשך שנה שלמה התנגדו שופטי בית המשפט למשפחה להחיל את ההלכה החדשה על תיקים סגורים, כאלו שהדיון בהם תם עוד לפני יולי 2017.

    כבוד השופט ארז שני ציין בתמ"ש 29329-07-16 שלעמדתו ההלכה החדשה אינה מהווה שינוי נסיבות לתיקים ישנים, כאשר הטיעון שלו הוא בעיקר שמירת המערכת מהצפת תיקים, ולטעמנו גם מחשש מביקורת על בתי המשפט למשפחה שעד להלכה זו גזרו חיי עוני על אבות גרושים רבים, וקושי רב בקיום קשר מהותי ורציף עם ילדיהם.

    "אומר ראשית, כי גם משיקולים של מדיניות משפטית רצוייה, גם מן הטעם ששינוי הלכה משפטית לעולם צפוי הוא (והרי עניין שצפוי היה אינו בגדר שינוי נסיבות), גם מן הטעם ששינוי דין פועל רק "מכאן ולהבא", ואין דומה הליך שנפתח טרם ניתנה הלכת 919/15, להליך שנסתיים והוכרע וחל עליו עקרון ה"סופיות".

    "משכך, נאמר מחדש כי הלכה פסוקה היא שאין לראות הבדל בין פסק-דין שניתן על ידי בית המשפט בסיומו של הליך משפטי, לבין פסק-דין שאישר הסכם מזונות בנוגע לסוגיה דנן. בשני המקרים לא תהא הלכת 919/15 כשלעצמה עילה לטענה בדבר שינוי נסיבות או עילה להגשת "תביעה עצמאית".

    כבוד השופט אליאס

    ביולי 2018 פורסם פסק דין ראשון (תמ"ש 4542-03-16) של כבוד השופט עובד אליאס אשר מסביר ומנמק ארוכות מדוע ההלכה החדשה למזונות ילדים מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות להפחתת מזונות ילדים בתיקים סגורים!

    "קבלת העמדה כי השינוי בדין החל אינו מהווה שינוי נסיבות תביא עימה לטעמי לאבחנה ולשוני בלתי רצוי בסכומי המזונות בין בני זוג שנפרדו לפני חודש יולי 2017 לבין בני זוג בעלי נתונים זהים שנפרדו לאחר חודש יולי 2017. התוצאה תהיה מעין אבות משני סוגים, אלא שנהנים מהשוויון שיצר בע"מ 919/15 ואלה שלא. גם מטעם זה אני סבור כי מדיניות משפטית ראויה תהיה להקל עם הבאים בשערי בית המשפט בשנית, בשל הדין החדש שחל, ובכך נרחיב את מעגל הזוכים לשוויון שיצר דין זה".

    לאחר מכן פורסמו עוד מספר פסקי דין התומכים אמנם במגמה זו של הרחבת מעגל הצדק, אך קבעו שההלכה לעצמה אינה מהוותה שינוי נסיבות, אך נקבע שכיום, בניגוד לעבר, יש להוכיח שינוי נסיבות קל ולא מהותי. בכך נפתח הפתח לכל אותם אבות שאצלם אכן חל שינוי קל.

    האם העליון יסכים לדון גם בסכומי המזונות לילדים מתחת לגיל 6?

    ברור לכולנו שזאת רק שאלה של זמן עד שבתי המשפט למשפחה, ואולי אף בית המשפט העליון, יצטרכו לדון גם בנושא העקרוני של מזונות ילדים עד גיל 6. הדברים אף מוזכרים בפסק הדין בע"מ 919/15 ובפסקי דין שפורסמו בעקבותיו. הרי אין כל הגיון שתשלום מזונות עבור ילד בן 5 ו- 11 חודשים וילד בן 6 וחודש יהיה שונה מהותית.

    תיק שבו להורים מספר ילדים, זמני השהות שווים (או קרובים לכך) לצד משכורות שוות או דומות (ורצוי שכר גבוה יותר של האם), כך שלאחר תשלום המזונות האב נשאר עני ואילו האם חייה ברווחה כלכלית, ומקרים שכאלו יש רבים, יתכן ויקבל מענה ראוי בבית המשפט למשפחה, ואם לאו, יכול שיגיע לעליון ויביא למהפכה נוספת. נקווה שיהיו אבות שיגיעו עם הנושא לעליון.

    תשלום מזונות מהאם לאב?

    ההלכה החדשה קובעת שבניגוד למצב עד גיל 6 בו התשלום לפי הדין האישי הוא על האב בלבד, הרי מעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס ההכנסות ויחס זמני השהות. זה אומר שכאשר האם מרוויחה יותר מהאב בהחלט יהיו מקרים שהיא זו אשר תשלם את המזונות לאב.

    חשוב לדעת: באותם מקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות עבור הילדים מהאם, הרי יש חובה להגיש תביעה מתאימה מטעמו. כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! יש שיגידו שמדובר בבירוקרטיה מיותרת, אך כיום זאת המציאות וחשוב להכיר אותה ולפעול בהתאם במקרים המתאימים.

    סרטון בנושא: שאלה של עו"ד אייל גבע את כבוד השופט יהורם שקד בכנס של לשכת עורכי הדין.

    מרבית השופטים עדיין מתקשים לקבוע מזונות מהאם לאב, והתירוץ המקובל לנושא הוא שהאם היא ההורה המרכז ולכן גם במקרים של זמני שהות שווים ושכר שווה, האב ישלם מזונות לאם. מדובר על סכומים לא גבוהים אשר אמורים לשמש לקניית בגדים והנעלה לשני הבתים, תשלום קופת חולים וכו'.

    הורה גזבר – הגדרה מיותרת.

    בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "גזבר". שנה אחרי פרסום פסק הדין וניתן לומר שהמלצה זו לא התקבלה בשטח וטוב שכך!

    אין כל צורך להגדיר את ההורה המקבל את תשלום המזונות כ "הורה מרכז". זה מיותר ולא נכון! ברור לכל שלמעט מקרי קיצון בהם זמני השהות שווים וגם משכורות ההורים דומות ואז אין תשלום מזונות מהורה אחד לשני, כמו המקרים שנידנו בעליון, ימשיך ויקבע תשלום מזונות כזה או אחר. אחד ההורים, לרוב האב, יעביר להורה השני, לרוב האם, אשר יהיה אחראי להוצאות השוטפות עבור הילדים כמו ביגוד, הנעלה, תספורת וכו', בדיוק כמו היום. לכן, מיותר ולא נכון לתת לזה כותרות מיותרות כמו "הורה גזבר" שרק ידגישו את המעמדות השונים של ההורים ויעצימו את המריבות.

    ראוי לזכור שוועדת שניט המליצה לבטל לחלוטין את המונחים משמורת והחזקה בילד, לא לקבוע הגדרה הורית מועדפת שרק מעצימה את סכסוכי ההורים, ודחתה את הצעת ארגוני הנשים להחלפת חזקת הגיל הרך בחזקת "ההורה העיקרי". בתי המשפט למשפחה אימצו מזמן המלצה מקצועית זו. כותרת של "הורה מרכז", מגדירה אף היא הורה מועדף. אין כל סיבה או הצדקה להכניס בדלת האחורית מאבק חדש למעמדות הוריים.

    פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, נכון יותר בחלק מהמקרים, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות. חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו. ראו כאן. חזור.

    השלב הבא – הצעת חוק ממשלתית?

    בפסק הדין של בית המשפט העליון יש קריאה למחוקק לקדם את נושא המזונות בחקיקה. "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט". שרת המשפטים איית שקד הצהירה שתקדם הצעת חוק ממשלתית והצעה אכן הוכנה על ידי צוות משרדה. האם אכן תקודם הצעה שכזו? אף אחד לא יודע, מדובר בפוליטיקה. רק הזמן יגיד. לדעתנו, בעיקר לאור התנגדות החרדים, לא תקודם הצעת חוק שכזו.

    הפחתת מזונות ילדים

    בעבר היה צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי. כיום, בעיקר במקרים בהם הילדים מעל גיל 6, המגמה השתנתה ויש צורך להראות שינוי קל. קיים הבדל בין הפחתת מזונות כאשר מדובר על הסכם כולל או פסק דין. ראו כאן.

    נושאים כספיים שחשוב להכיר:

    הנחה בארנונה, מה חשוב לרשום בהסכם על מנת ששני ההורים יוכלו לרשום את הילדים המשותפים במספר הנפשות לתשלום חשבון המים, וקיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) להורים גרושים במשמורת משותפת. ראו כאן.

    הסבר על נושאים כספיים נוספים בגירושין. תשלום קופת חולים, הוצאות חינוך, קייטנות, חוגים ועוד. ראו כאן.

    חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. ראו כאן.

    כיצד יתחלקו נקודות הזיכוי בין ההורים הגרושים? ראו כאן.

    ועדת שיפמן לנושא מזונות הילדים

    מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שמונתה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. דו"ח הוועדה הוגש למשרד המשפטים באוקטובר 2012, אך עדיין לא זכה להתייחסות רשמית. כמובן שאנו מקווים שהוא אכן יקודם לחוק.

    מזונות ילדים במדינות העולם הנאור:

    "כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"

    חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.

    מכתבים ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

    מכתב ששלחנו לכל שופטי בתי המשפט למשפחה בנוגע לפסק הדין במחוזי עמ"ש 50603-01-14.

    מכתב שלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה: "עד מתי"?

    מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

    מאמרים בנושא מזונות ילדים

    פרופ' מיכאל קורינאלדי: הדין האישי בישראל

    פרופ' מיכאל קורינאלדי: היש ליישם את עקרון השוויון בדיני הורים וילדים מזונות אישה וילדים ואמצעי אכיפתם,

     עו"ד יעקב שפירא. מדינת ישראל, משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי.

    מזונות ילדים קטינים" מגמות חדשות, יאיר שיבר

    חיוב האם במזונות ילדים: הרב ד"ר משה בארי, הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני

    קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך? מאת ד"ר רות זפרן חברת ועדת שיפמן

    הירשמו לעידכונים