מזונות ילדים

    כיצד נקבע סכום מזונות הילדים? על ההבדלים בדרך החישוב ובסכומים בין בית המשפט למשפחה לבית הדין הרבני, אי סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים, תשלום מדור והוצאות משתנות.

    נדגיש: הורים אשר בוחרים ללכת לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם, יכולים לקבוע כל סכום מזונות שמתאים להם ללא צורך 'לעבוד' בהתאם לחוקים המיושנים במדינת ישראל (הדין הדתי) והכאוס הקיים כיום בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים כאחד. זה הוגן והגון יותר.

    עוול מזונות הילדים המגדרי

    במדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, כאשר עד גיל 6 צרכים הכרחיים מוטלים רק על האב. עד לפסיקת בית המשפט העליון ביולי 2017 הנטל על האב לבדו היה עד גיל 15. יש הטוענים שלא כך קובע הדין הדתי, ומדובר בפרשנות שגויה של בתי המשפט. 

    העוול הוא בעיקר כלפי אבות אשר לאחר הגירושין מממשים את הורותם ויש להם זמני שהות רחבים עם הילדים. אבות שלא מממשים את הורותם בהחלט ראוי והגיוני שישלמו יותר מזונות מאבות שכן מממשים את הורותם.

    מאחר וכיום מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו במקרים רבים האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר סכום חודשי לידי האם עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו. כיום קיימת הבנה שכאשר הילדים בבית האב ההוצאות שלהם משולמות ישירות על ידי האב, ולכן בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות. חשוב להסביר ולבקש זאת. זה לא אוט' ותלוי בשופט/דיין.

    אבות רבים, עקב סכום מזונות הגבוה שעליהם לשלם, אינם מסוגלים לדאוג לכלכלת ילדיהם כאשר הם שוהים עימם, שלא לומר להתקיים בכבוד. לא פעם אבות נאלצים לחזור לבית ההורים, או לשכור דירה מרוחקת וקטנה. המשמעות היא פגיעה בילד שאין לו תנאים של בית כאשר הוא שוהה עם אביו, ונאלץ לראות את אביו נאבק על קיומו, כשבו זמנית הוא חי ברווחה יחסית אצל אימו.

    חוסר שוויון מהותי זה בין המגדרים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של העולם המודרני והפמיניזם, שלא לומר עם הגינות בסיסית.

    ההלכה החדשה של בית המשפט העליון מיולי 2017 (ראו הסבר מקיף בהמשך ובדף מחשבון המזונות) הביאה לתיקון העוול הנורא עבור ילדים מעל גיל 6. מדובר רק על תיקים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה כי בתי הדין הרבניים לא מכירים בהלכה זו, אך לאור זאת שכיום ניתן לא להסכים לניהול תיק המזונות ברבני זה לא כזה מהותי.

    השלב הבא – תיקון עוול מזונות הילדים עד גיל 6 בבתי המשפט למשפחה

    ברור לכולנו שזאת רק שאלה של זמן עד שבתי המשפט למשפחה, ואולי אף בית המשפט העליון, יצטרכו לדון גם בנושא העקרוני של מזונות ילדים עד גיל 6. הדברים אף מוזכרים בפסק הדין בע"מ 919/15 ובפסקי דין שפורסמו בעקבותיו. הרי אין כל הגיון שתשלום מזונות עבור ילד בן 5 ו- 11 חודשים וילד בן 6 וחודש יהיה שונה מהותית.

    בדיוק כפי ששני אבות גרושים הגיעו עם התיקים שלהם עד לבית המשפט העליון אשר קבע הלכה חדשה עבור ילדים מעל גיל 6, הרי באותה הדרך ניתן להגיע להצלחות דומות. זה לא קל, אך אין דרך אחרת.

    תיק שבו להורים מספר ילדים וחלקם מתחת לגיל 6, זמני השהות שווים (או קרובים לכך) לצד משכורות שוות או דומות (ורצוי שכר גבוה יותר של האם), כך שלאחר תשלום המזונות האב נשאר עני ואילו האם חייה ברווחה כלכלית, ומקרים שכאלו יש רבים, יתכן ויקבל מענה ראוי בבית המשפט למשפחה, ואם לאו, יכול שיגיע לעליון ויביא למהפכה נוספת. נקווה שיהיו אבות שיגיעו עם הנושא לעליון.

    לעמדתנו, בכל תיק במשפחה אשר דן במזונות ילדים מתחת לגיל 6, מחובתו המקצועית והמוסרית של כל עורך דין למשפחה להסביר את נושא ההתחשבות בזמני השהות של הילדים עם האב כמוסבר בהמשך (דבר שכבר מקובל מזה מספר שנים, אך לפעמים שוכחים לבקש והשופטים שוכחים לפעול בהתאם) אך חובה גם לציין את הפרשנות לסעיף 3א' בחוק המזונות. תפקיד העו"ד לכתוב ולהסביר. להעביר לשופט את המלח. מכאן זה כבר של כבוד השופט. בסוף יגיע שופט שבאמת אכפת לו מהעוול הלא הגיוני. הסבר מורחב על הפרשנות לסעיף 3א' של כבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן ניתן לקרוא כאן. רק ממתינים לאב, לעו"ד ולשופט המתאים.

    אז כמה מזונות משלמים?

    כיום אין תשובת ספר לקביעת סכום המזונות. גם כאשר תנאי התא המשפחתי ידועים לא ניתן לדעת מראש מהו הסכום שייפסק. זה תלוי בגורמים רבים, בעיקר אם התיק נדון ברבני או במשפחה, בגיל הילדים ובעמדתו האישית של השופט/דיין. לכן, בדף זה יש מידע רב המנסה להסביר את המקובל כיום ככל שניתן. הנקודה החשובה היא להכיר במצב מורכב זה ולדעת מה כן ניתן לבקש.

    מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה

    הלכת המזונות החדשה – בע"מ 919/15

    ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6. במקרים בהם בזמן מתן פסק הדין/אישור הסכם הגירושן גיל הילד מתחת לגיל 6, ובהמשך לפסק הדין של בית המשפט העליון (וכמובן שכל הורה גרוש וכל עו"ד למשפחה צריך לדאוג ולבקש זאת) סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות. מזונות עד גיל 6 בהם אין כמעט התייחסות לשכר האם ומזונות לאחר גיל 6 אשר כיום אינם מגדריים יותר. המטרה בכך היא ליצור ודאות לעתיד וגם לא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. הסבר מפורט על ההלכה החדשה בהמשך הדף ובדף המחשבון. בתי הדין הרבניים לא פוסקים בהתאם להלכה.

    מזונות ילדים עד גיל 6

    בשעתו נקבע בפסיקה כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,150 ₪. אין לסכום זה כל בסיס כלכלי אמיתי, אך השופטים ממשיכים לעשות בו שימוש באין אלטרנטיבה אחרת.

    הנוסחה הבלתי רשמית אשר מהווה במשך שנים רבות את הבסיס לחישוב שיעור מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה עד גיל 6 היא: כ- 1,200 עד 1,500 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור (ראו הסבר בהמשך) + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים לרוב מוצמד למדד. בבית הדין הרבניים לרוב הסכום בטווח הנמוך יותר

    יצויין כי בכפוף להלכת ורד, כאשר מדובר ביותר מקטין אחד, סכום המזונות אינו אמור להיקבע באופן לינארי, דהיינו, אין לחשב מזונותיהם של מספר ילדים כמכפלת גובה צרכיו של ילד אחד והרי ישנן הוצאות, למשל מזון, שפוחתות כאשר יש מספר ילדים. נושא זה תקף כמובן לכל גיל.

    שופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים להרחיב את מעגל הצדק גם עבור ילדים עד גיל 6 על ידי התחשבות בקביעת שיעור המזונות בחלוקת זמני השהות של הילדים עם האב והרי בימים שלו האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים בביתו.

    מספר פסקי דין לנושא התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל האב בקביעת המזונות עבור ילד עד גיל 6.

    אמירתו החד משמעית (סעיף 23) של בית המשפט המחוזי חיפה (החלטת המחוזי מהווה פסיקה מנחה לבתי המשפט למשפחה), כבוד השופט ג'יוסי, בעמ"ש 28488-09-19

    "לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה לפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים".

    תלה"מ 66993-06-18 למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו.

    פסק דינה של כבוד השופטת מירה דהן. תלה"מ 17231-09-19

    כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17מיום 29.10.2018

    "בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב.

    ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר…, שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו).

    ראו למשל תלה"מ 66993-06-18 למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו ואת פסק דינה של כבוד השופטת מירה דהן. תלה"מ 17231-09-19

    כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17 מיום 29.10.2018:

    "בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב.

    ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר…, שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו". (הדגשה שלנו)

    התחשבות בזמן שהילד עם אביו, בין אם יום או 7 ימים בשבועיים. ראו למשל תלה"מ 55934-03-17, תלה"מ 50999-07-17 ותלה"מ 25329-11-17. ניתן לקרוא על הנושא גם כאן: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

    ראו לנושא זה גם את אמירתו החד משמעית (סעיף 23) של בית המשפט המחוזי חיפה (החלטת המחוזי מחייבת את בתי המשפט למשפחה), כבוד השופט ג'יוסי, בעמ"ש 28488-09-19.

    היות ומדובר בשני קטינים מתחת לגיל 6, החיוב במזונותיהם מוטל על האב באופן כמעט אבסולוטי. סלע המחלוקת, וההשלכות שתהיינה להערכת פוטנציאל ההכנסה רלוונטיות יותר בהקשר של הקביעה העתידית – חלוקת הנשיאה במזונות לכשיגיע כל אחד מהקטינים לגיל 6. יחד עם זאת, לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה לפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים.

    מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

    בבתי המשפט למשפחה יש שינוי מהותי בעקבות ההלכה החדשה. בגילאים אלו כן מתחשבים בשכר האם. אין יותר אפליה מגדרית.

    בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, מזונות לגילאים אלו יקבעו בהתאם להכנסות שני ההורים ולחלוקת זמני השהות. בהמשך דף זה וגם בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה החדשה, כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18. נציין שכיום צרכי הילד (לא סכום המזונות הסופי) הם בטווח של 1,400 – 2,200 ש"ח (בהתאם לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הלדים לצד הטענה שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה העוליות גבוהות יותר) וגם כאן כאשר יש יותר מיחד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד).

    טיפ – כאשר זמני השהות דומים, ישנה הנחה ששני ההורים נוטלים חלק משמעותי בטיפול בילד. ועדיין, בבית המשפט רצוי מאוד להסביר ולתאר בקצרה כיצד זה בא לידי ביטוי: לקחת ולהחזיר מחוגים, הסעה לחברים, הליכה לארועים וימי הורים בבית הספר, לקיחה לרופא וכו'.

    ומה לגבי מזונות מעל גיל 18?

    מקובל שהתשלום יורד לשליש. וכמו תמיד, כל מקרה לגופו. לא בכל תא משפחתי זה מחויב מציאות. ומה קורה כאשר הילד ממשיך את לימודיו לכיתות י"ג ו י"ד? גם כאן, אין תשובה אחת. מצורף פסק דין אחד המסביר את הנושא. תלה"מ 18944-10-19.

    תשלום מזונות מהאם לאב?

    ההלכה החדשה קובעת שבניגוד למצב עד גיל 6 בו התשלום לפי הדין האישי הוא על האב בלבד, הרי מעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס ההכנסות ויחס זמני השהות. זה אומר שכאשר האם מרוויחה יותר מהאב בהחלט יהיו מקרים שהיא זו אשר תשלם את המזונות לאב.

    חשוב לדעת: באותם מקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות עבור הילדים מהאם, הרי יש חובה להגיש תביעה מתאימה מטעמו. כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! יש שיגידו שמדובר בבירוקרטיה מיותרת, אך כיום זאת המציאות וחשוב להכיר אותה ולפעול בהתאם במקרים המתאימים.

    סרטון בנושא: שאלה של עו"ד אייל גבע את כבוד השופט יהורם שקד בכנס של לשכת עורכי הדין.

    מרבית השופטים עדיין מתקשים לקבוע מזונות מהאם לאב, והתירוץ המקובל לנושא הוא שהאם היא ההורה המרכז ולכן גם במקרים של זמני שהות שווים ושכר שווה, האב ישלם מזונות לאם. מדובר על שינוי חברתי שייקח זמן.

    מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים

    מרוץ הסמכויות בנושא מזונות ילדים – שרגאי

    בתאריך 22.09.2019 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 7628/17 בו נקבע שכל עוד אין הסכמה בין ההורים היכן יידון נושא מזונות הילדים בתיק שלהם, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. כאשר יש הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה. ראו בהרחבה כאן כולל החלטות מהשטח.

    דמי מזונות ילדים עד גיל 18:

    כאמור, בתי הדין הרבניים לא קיבלו את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון ולכן סכום המזונות שנקבע הוא עד גיל 18. אין מדרגות של עד גיל 6 ואחרי גיל 6.

    בבתי הדין לרוב הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הילד, לפני הפחתות שונות, נמוך יותר. התוצאה הסופית לא בהכרח (תלוי מהי ההפחתה בעקבות חלוקת זמני השהות, הפחתה אשר קיימת ברבני ובמשפחה כאחד, אך לא ניתנת בכל מקרה). מלבד מקרים חריגים, אין כל התייחסות לשכר האם (עוול נורא כלפי האבות בהתאם להלכה הדתית).

    גם בבתי הדין הרבניים יש הפחתה בשיעור המזונות כאשר מדובר על זמני שהות שווים או רחבים. לעיתים זה כבר מגולם בסכום ולכן נראה שסכום צרכי הילד ברבני נמוך יותר ולפעמים מסבירים זאת ואז מבצעים את ההפחתה (הדרך הראויה יותר). גם כאן, חשוב להסביר ולבקש.

    בתיק 1140557/4 (מיום 08.11.2018) מסבירים כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, מבית הדין הרבני באר שבע שהדין הדתי קובע, ותמיד קבע, שיש להתחשב בהוצאות של האב כשהילדים שוהים עמו, ללא קשר לגיל הילד!

    "לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו. אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם." (הדגשות שלנו)

    פסקי דין נוספים לנושא הם תיק 1108714/2, תיק תיק 969794/12, תיק ‏1169832/6, תיק 1097328/10.

    הרב בן מנחם – כנס אילת

    בכנס לשכת עורכי הדין באילת (דצמבר 2018) ציין כב' הרב בן מנחם, מבית הדין האזורי תל אביב:

    הרב בן מנחם נשאל בדיון כיצד בתי הדין מתכוונים לפסוק בנוגע לגילאים 6-15. הרב בן מנחם השיב שבת"א כבר פסקו שמחילים את דיני הצדקה, שבוחנים את הכנסות שני הצדדים ומטילים מזונות על שני ההורים.

    הרב בן מנחם ציין: "גם במשמורת מלאה יש לבחון את הכנסות שני ההורים. קדם ואמר זאת הרב שפירא על גילאים 0-6 קל וחומר על גיל 6-15."

    בנוסף, הרב בן מנחם הסביר כי לא עלה על דעתם של הדיינים שאב צריך להעביר מזונות לאם גם עבור פרק הזמן שהילדים אצלו.

    אמירות אלו של התחשבות בזמני השהות אצל האב בקביעת סכום מזונות הילדים מאוד חשובות, אך ההתחשבות לא נעשית באופן אוט', ולכן חשוב מאוד להסביר זאת בכל תיק ותיק המתנהל בבית הדין הרבני. 

    ביגוד והנעלה לשני הבתים.

    חשוב לציין בהסכם הגירושין (ובמידת הצורך לבקש שזה יהיה רשום בפסק הדין) האם המזונות כוללים ביגוד והנעלה לשני הבתים כמקובל כיום, על מנת למנוע ויכוחים בעתיד. זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים. במקרים בהם תשלום המזונות נמוך מאוד/אין כלל תשלום בהתאם להלכה החדשה, ראוי לכתוב בהסכם שכל הורה אחראי לרכוש ביגוד עבור הילדים.

    מזונות ילדים בתקופת השרות הצבאי – תשלום מזונות אחרי גיל 18

    בזמן שרות החובה מקובל שסכום המזונות יורד ל-1/3 או מבוטל לחלוטין. יש כבר מספר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות.

    מדור ילדים

    לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף כאמור לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם. סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות אשר האב מעביר לאם. לרוב מדור ישולם במידה והאם שוכרת דירה.

    מדור משולם לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע של עד כ- 4,000 ₪) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שהאב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו, אך בהתאם לדין הדתי זאת חובתו.

    בבתי המשפט למשפחה, כאשר הילד מעל גיל 6 ובהתאם להלכה החדשה של העליון, כאשר הילדים שוהים שווה בשווה (או קרוב לכך – נניח חלוקה של 8/6 המקובלת מאוד כיום) בשני בתי ההורים ושכר ההורים דומה, אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי. ראו הסבר בדף המחשבון.

    יש מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.

    אחזקת מדור

    למרות שבמקור דמי המזונות השוטפים כללו גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו', הרי שהיום, בחלק מהמחוזות, הם מחושבים בנוסף ובנפרד, וגם עליהם מחוייב האב – 30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה ומעלה.

    אנו מרגישים חובה להעיר שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה וללא תלות בילדים. לגבי טלפונים, מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות.

    הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו). חשוב להסביר זאת.

    הוצאות חריגות/משתנות – לשעבר "מחציות"

    הוצאות חריגות/משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'.

    לאחר פרסום ההלכה החדשה הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים עד גיל 18 מתחלקות עדיין שווה בשווה בין ההורים, אך בבית המשפט למשפחה מעל גיל 6 ההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים.

    לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו. אין כמובן רשימה מסודרת של כל הנושאים לגביהם חל נושא ההוצאות המשתנות והרי זה צריך להיות בהתאם לצרכים של כל תא משפחתי. חשוב מאוד לכתוב בהסכם הגירושין פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

    הוצאות חינוך 'מחציות' – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (ההורה המקבל את קצבת הילדים – לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל שכל עוד ההורה מקבל את המענק שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה בהתאם ליחס ההכנסות/בחלוקה שווה, לאחר קיזוז המענק. חשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין.

    הוצאות חינוך אחרות כמו שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא בשעת הצורך.

    הוצאות רפואיות – מקובל שאת התשלום החובה החודשי לקופת החולים משלמת האמא כחלק מתשלום המזונות החודשי. לגבי הוצאות רפואיות אחרות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים חולקים. גם כאן, במשפחה עד גיל 6 וברבני עד גיל 18 מחצית כל הורה, במשפחה לאחר גיל 6 בהתאם ליחס הכנסות ההורים.

    קצבת ילדים הורים גרושים

    לאור ההלכה החדשה בה נקבע שיש לבדוק את הכנסות כל אחד מההורים מכל המקורות "יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם", הרי שבבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מתחת לגיל 6 יש לקחת בחשבון גם את קצבת הילדים אשר לרוב משולמת לאם, ולהוסיף אותה להכנסות האם. 

    לא כל עורכי הדין זוכרים לבקש זאת, לא כל השופטים זוכרים לפעול בהתאם, לכן חשוב לזכור ולבקש. לנושא זה ראו החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, כבוד השופט סארי ג'יוסי. בבתי הדין הרבניים אין כיום התייחסות לקצבת הילדים כתוספת לחישוב שכר האם והרי אין כלל התחשבות בשכר האם.

    מזונות – קיזוז או חלוקה של קצבאות ומענקים

    בחלק מההסכמים ופסקי הדין אנו רואים ניסיון לחלוקת כל ההטבות והמענקים השונים הניתנים בגין הילד. לנושא זה חשוב לציין את פסק דינו של כבוד השופט משה דרורי ברמ"ש 58470-01-16 שקבע קיזוז רעיוני (ראו גם תמ"ש 6639-08-13). דרך טובה מאוד וללא ביורוקרטיה מול הגופים השונים. ראו בהרחבה כאן.

    הצמדת מזונות ילדים למדד

    מקובל (לא חובה) שסכום דמי מזונות הילדים צמוד למדד. חישוב רבעוני.

    בשנים האחרונות יש מדדים שליליים. חשוב מאוד לבדוק שהוראת הקבע בבנק היא כזו שמצמידה את סכום המזונות לשני הכיוונים. כל הבנקים ערוכים לנושא, רק צריך לבקש ולוודא. על פי חוות דעת (עקרונית) של אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשרד המשפטים, אלא אם כן נכתב אחרת בפסק הדין, במידה והמדד המפורסם הוא שלילי, הרי שסכום המזונות יפחת בהתאם.

    תשלום מזונות – כיצד מומלץ להעביר את תשלום מזונות הילדים?

    מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע למדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשה ובהתאם להסכם.

    תשלום מזונות לילד נכה

    במקרים בהם מתקבלת קצבת נכות עבור הילד מהביטוח הלאומי, יש לבחון האם הקצבה מספיקה לכל צרכי הילד. במקרה ואכן כך הוא, לעיתים לא יקבעו מזונות ולעיתים כן. תלוי בשופט. נושא זה לא קשר לגיל הילד, כלומר זה תקף גם לגבי ילדים מתחת לגיל 6.

    לנושא זה ראו תלה"מ 31125-10-16 מיום 19.08.2018 של כבוד השופט איתי כץ ולעומתו את תלה"מ 35401-11-16 של כבוד השופטת אילת גולן-תבורי מיום 28.08.2018. אכן, 10 ימים הבדל והחלטה שונה בכל תיק.

    מצורף פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים בתיק 1200993/1 בו נקבע שהתוספת לקצבת הילדים המוגדרים נכים, שלא היתה ידועה לאב בזמן חתימת הסכם הגירושין, תחולק בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות. פסק הדין. ופסק דין נוסף של רבני אשקלון בתיק 841218/9 בו הופחתו המזונות בעקבות קבלת קצבת נכות.

    הסבר – ההלכה החדשה למזונות ילדים מעל גיל 6

    בתאריך 17.09.2017 בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 7 שופטים, אימץ בפסק דינו את חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ואת העמדה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, והגדיר הלכה חדשה בקביעת שיעור מזונות עבור ילדים יהודים.

    ההלכה החדשה קובעת ששיעור מזונות הילד יקבע בהתאם להכנסות שני ההורים (השינוי הוא שמתחשבים גם בהכנסות האם) וחלוקת זמני השהות כבר מגיל 6 (במקום 15). עד גיל 6 עדיין תשלום המזונות יהיה על האב בלבד.

    הדיינים לא מקבלים הלכה זו. 

    מספר שאלות ותשובות העולות מפסק הדין:

    האם ההלכה החדשה תקפה רק למקרים בהם יש הגדרה של משמורת משותפת?

    לא. ההלכה אינה מחייבת הגדרה של משמורת משותפת, אלא מתייחסת לחלוקה בפועל של זמני השהות (משמורת פיזית משותפת) ופסקי הדין שפורסמו מאז מאשרים זאת. ההלכה תקפה לכל המקרים בהם גיל הילד מעל 6, כאשר סכום המזונות יקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות שני ההורים בכל תא משפחתי. במקרים בהם זמני השהות אצל אחד ההורים מועטים מאוד, או שפערי השכר גבוהים במיוחד, הסיכוי להפחתה מאוד נמוך, ובצדק.

    האם בתיקים "חיים", אשר התנהלו בזמן פרסום בטרם פורסמה ההלכה, היא תילקח בחשבון?

    כן. פורסמו כבר פסקי דין שכאלו. דף פסקי דין למזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה.

    האם ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות מהותי לפתיחת תיקי מזונות ישנים?

    בגדול התשובה היא לא (מלבד פסק דינו הנהדר של כבוד השופט אליאס). חשוב לציין שאחרי מספר פסקי דין בנושא, כיום מקובלת הגישה שאין יותר צורך בהוכחת שינוי מהותי על מנת להוכיח סיבה להפחתת מזונות ומספיק שינוי קל. ראו כאן. כיום ממתינים לפסק דין של בית המשפט העליון בנושא. בר"ע 7670/18.

    הורה מרכז – הורה גזבר

    בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "גזבר".

    גם כאשר קובעים שהורה אחד יהיה אחראי על נושא ההוצאות שאינן תלויות שהות, אין שום צורך לתת לזה הגדרה המעמידה את ההורים במעמדות הוריים שונים! זה מיותר ולא נכון.

    בדיוק מהסיבות בגינן אנו שואפים שההגדרה ההורית של שני ההורים תמיד תהיה שווה, הרי קביעת הגדרה של הורה מרכז היא מיותרת. בהחלט ניתן להסתפק ולקבוע שהורה זה או אחר יהיה אחראי על נושא זה, ללא כל הגדרות שרק מלבות את מאבקי ההורים.

    טיפ – יש משפחות בהן האם אחראית על כל נושא קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים. יש כמובן גם מקרים הפוכים. במקרים שכאלו הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר, שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות. "הורה מרכז". זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור הוצאות אלו.

    ישנם מקרים בהם זאת דרך הפועלת לטובת הילדים, אך לעיתים זאת דרך להעמיס מזונות נוספים על האב ללא שום סיבה. לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, כל אחד קונה בביתו הוא בגדים לילדים, נעליים, לוקח להסתפר וכו', ראוי להסביר זאת, להראות דוגמאות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.

    פתרון נוסף – חשבון משותף

    פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, נכון יותר בחלק מהמקרים, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות. חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו. ראו כאן.

    השלב הבא – הצעת חוק ממשלתית?

    בפסק הדין של בית המשפט העליון יש קריאה למחוקק לקדם את נושא המזונות בחקיקה. "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט". שרת המשפטים איילת שקד הצהירה שתקדם הצעת חוק ממשלתית והצעה אכן הוכנה על ידי צוות משרדה ולא קודמה. האם בעתיד אכן תקודם הצעה שכזו? אף אחד לא יודע, מדובר בפוליטיקה. רק הזמן יגיד. לדעתנו, בעיקר לאור התנגדות החרדים, לא תקודם הצעת חוק שכזו.

    נושאים כספיים שחשוב להכיר:

    הנחה בארנונה, מה חשוב לרשום בהסכם על מנת ששני ההורים יוכלו לרשום את הילדים המשותפים במספר הנפשות לתשלום חשבון המים, וקיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) להורים גרושים במשמורת משותפת. ראו כאן.

    הסבר על נושאים כספיים נוספים בגירושין. תשלום קופת חולים, הוצאות חינוך, קייטנות, חוגים ועוד. ראו כאן.

    חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. ראו כאן.

    כיצד יתחלקו נקודות הזיכוי בין ההורים הגרושים? ראו כאן.

    ועדת שיפמן לנושא מזונות הילדים

    מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שמונתה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. דו"ח הוועדה הוגש למשרד המשפטים באוקטובר 2012, אך עדיין לא זכה להתייחסות רשמית. כמובן שאנו מקווים שהוא אכן יקודם לחוק.

    מזונות ילדים במדינות העולם הנאור:

    "כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"

    חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.

    מכתבים ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

    מכתב ששלחנו לכל שופטי בתי המשפט למשפחה בנוגע לפסק הדין במחוזי עמ"ש 50603-01-14.

    מכתב שלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה: "עד מתי"?

    מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

    מאמרים בנושא מזונות ילדים

    נייר עמדה של העמותה: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

    פרופ' מיכאל קורינאלדי: הדין האישי בישראל

    פרופ' מיכאל קורינאלדי: היש ליישם את עקרון השוויון בדיני הורים וילדים מזונות אישה וילדים ואמצעי אכיפתם,

     עו"ד יעקב שפירא. מדינת ישראל, משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי.

    מזונות ילדים קטינים" מגמות חדשות, יאיר שיבר

    חיוב האם במזונות ילדים: הרב ד"ר משה בארי, הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני

    קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך? מאת ד"ר רות זפרן חברת ועדת שיפמן

    הירשמו לעידכונים

    במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
    במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com