מזונות ילדים

כיצד נקבעים מזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה, מזונות מדורגים בהתאם לגיל הילד, תשלום מדור והוצאות משתנות (לשעבר "מחציות").

נציין שהורים ההולכים לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם יכולים לקבוע כל סכום מזונות שהוא, ללא צורך "לעבוד" לפי החוקים המיושנים במדינת ישראל. בית המשפט יאשר את ההסכם כל עוד נשמרת טובת הילדים.

דמי מזונות ילדים

ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6. בתי המשפט למשפחה אימצו כמובן את ההלכה החדשה. בתי הדין הרבניים לא פוסקים בהתאם להלהכה. להסבר מפורט על ההלכה החדשה.

במדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, כאשר עד גיל 6 מוטלת על האב בלבד. עד לפסיקת בית המשפט העליון הנטל על האב לבדו היה עד גיל 15.

עוול המזונות:

מאחר וכיום מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, נוצר מצב מופרך בו עבור ילדים עד גיל 6 האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר סכום חודשי לידי האם עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

מעשית, עד לפרסום ההלכה החדשה אבות שמשכורתם עד גובה השכר הממוצע במשק ולהם שני ילדים או יותר, נידונו ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני. תשלום מזונות הילדים, במידה כזו או אחרת, שמר את רמת החיים של הילד בבית האם, אך לא בבית האב, למרות ועל אף שרובם המוחלט של הילדים לנים גם אצל אביהם. כיום, לילדים מעל גיל 6 בבתי המשפט למשפחה, המצב סביר יותר.

חוסר שוויון מהותי זה בין המגדרים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של העולם המודרני והפמיניזם. ישנם דיינים הטוענים שהאישה איננה חייבת במזונות ילדיה מטעם צדקה כי משפחת אם איננה קרויה משפחה. בנושא זה קולם של ארגוני הנשים לא נשמע. הכסף כנראה עוזר להתגבר.

אבות רבים, עקב סכום מזונות הגבוה שעליהם לשלם, אינם מסוגלים לדאוג לכלכלת ילדיהם כאשר הם שוהים עימם, שלא לומר להתקיים בכבוד. לא פעם אבות נאלצים לחזור לבית ההורים, או לשכור דירה מרוחקת וקטנה. המשמעות היא פגיעה בילד שאין לו תנאים של בית כאשר הוא שוהה עם אביו, ונאלץ לראות את אביו נאבק על קיומו, כשבו זמנית הוא חי ברווחה יחסית אצל אימו.

אנו תקווה שבעקבות ההלכה החדשה, לפחות במקרים בהם הילד מעל גיל 6, המצב הנוראי ישתנה באופן מהותי, בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבני (אשר עד כה לא ממש "אימצו" את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון) כאחד, אך רק הזמן יראה זאת.

אז כמה מזונות משלמים?

כל מקרה נבחן לגופו והתוצאה היא גם בהתאם לבחירת ההורים איפה ידון נושא המזונות (משפחה/רבני) וגם בהתאם לעמדתו האישית של כל שופט ושופט. כאוס משפטי שלא תורם להרגעת מריבות ההורים.

דמי מזונות מתחת לגיל 6

בשעתו נקבע בפסיקה כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,150 ₪. אין לסכום זה כל בסיס כלכלי אמיתי, אך השופטים ממשיכים לעשות בו שימוש באין אלטרנטיבה אחרת. לבסיס זה מתווספים סכומים משמעותיים עבור מדור והשתתפות במחצית כל הוצאה חריגה. עם חלוף הזמן הותאם הסך האמור, וכיום הוא עומד על כ- 1,200 עד 1,600 ₪ לקטין (כאשר יש יותר מילד אחד לא מכפילים את הסכום בהתאם להלכת ורד. בבית הדין הרבניים לרוב הסכום בטווח הנמוך יותר, הכל בהתאם להכנסות שני ההורים).

הנוסחה הבלתי רשמית אשר היוותה במשך שנים רבות את הבסיס לחישוב שיעור מזונות הילדים עד גיל 6 היא: כ- 1,200 עד 1,600 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים מוצמד למדד. כיום, לאט לאט שופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים לקצת יותר צדק גם עבור ילדים עד גיל 6. ראו למשל תלמ"מ 66993-06-18 למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתן.

מקובל שתשלום המזונות כולל גם ביגוד והנעלה לשני הבתים. חשוב לציין זאת בהסכם או שיהיה רשום בפסק הדין על מנת למנוע ויכוחים בעתיד. זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים. במקרים בהם ישנה הפחתה ניכרת בתשלום המזונות עקב זמני שהות שווים או קרובים לכך, ניתן לכתוב בהסכם שכל הורה אחראי לרכוש ביגוד עבור הילדים.

חשוב – כאשר להורים זמני שהות שווים או קרובים לכך (למשל בחלוקת זמני השהות 8/6 המקובלת כיום) הרי שרוב הוצאות הילד כגון מזון ומדור, משולמות ישירות על ידי האב כאשר הילדים בביתו ולכן תבוצע (כמובן שחשוב לבקש זאת) הפחתה בסכום. בהתאם לדין הדתי, עד גיל 6 אין שום משמעות לשכר האם. רק לשכר האב.

כיום מקובלות שתי דרכים להפחתה שכזו:

1. הפחתה של 25%-50% בהתאם למחוז בו מתנהל התיק כפי שהיה מקובל לפני פרסום ההלכה החדשה.

2. דרך נוספת וחדשה יותר לקביעת מזונות ילדים עד גיל 6 היא התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו. ראו למשל תלה"מ 55934-03-17 ותלה"מ 50999-07-17. ושוב, כמובן שיש להסביר ולבקש זאת.

יצויין כי בכפוף להלכת ורד, כאשר מדובר ביותר מקטין אחד, סכום המזונות אינו אמור להיקבע באופן לינארי, דהיינו, אין לחשב מזונותיהם של מספר ילדים כמכפלת גובה צרכיו של ילד אחד והרי ישנן הוצאות, למשל מזון, שפוחתות כאשר יש מספר ילדים.

במקרים בהם גיל הילד מתחת לגיל 6, ובהמשך לפסק הדין של בית המשפט העליון (וכמובן שכל הורה גרוש וכל עו"ד למשפחה צריך לדאוג ולבקש זאת) סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות. מזונות עד גיל 6 ומזונות לאחר גיל 6. המטרה היא ליצור ודאות לעתיד וגם לא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. 

מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, מזונות לגילאים אלו יקבעו בהתאם להכנסות שני ההורים ולחלוקת זמני השהות. אכן. מעל גיל 6 מתייחסים גם לשכר האם. יש כבר פסקי דין רבים לנושא. בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה החדשה, כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18.

טיפ 1 – כאשר זמני השהות דומים, ישנה הנחה ששני ההורים נוטלים חלק משמעותי בטיפול בילד. ועדיין, רצוי מאוד להסביר ולתאר בקצרה כיצד זה בא לידי ביטוי: לקחת ולהחזיר מחוגים, הסעה לחברים, הליכה לארועים וימי הורים בבית הספר, לקיחה לרופא וכו'.

טיפ 2 – במקרים רבים התביעה למזונות ילדים מוגשת על ידי האם כאשר ההורים טרם התגרשו רשמית. זה אומר שהאם טרם מקבלת ממס הכנסה את נקודות הזיכוי עבור הילדים, ותתחיל לקבל אותן לאחר אישור הגירושין, אך תלושי השכר כבר הוגשו לבית המשפט. לכן חשוב להסביר ששכר האם שהוגש לבית המשפט אינו כולל את נקודות הזיכוי ויש להוסיפן לשכר נטו של האם. כאשר מדובר על מספר ילדים יש לנושא משמעות כספית.

מזונות ילדים וזמני שהות

חשוב! לאחר פרסום ההלכה פורסמו מספר פסקי דין בהם השופטים פשוט "שכחו" להתחשב בזמני השהות של הילדים אצל האב בקביעת מזונות הילדים. על מרבית פסקי דין אלו, בעיקר של כבוד השופטת גליק, הוגשו ערעורים ובכולם נקבע שאכן נפלה טעות.

לכן, חשוב מאוד להסביר מראש, שבתאם להלכה החדשה מזונות ילדים מעל גיל 6 נקבעים לפי שני פרמטרים, הכנסות כל אחד מההורים יחד עם זמני השהות. ניתן כמובן להגיש לבית המשפט תדפיס של מחשבון המזונות שלנו להמחשה או חישוב שלכם. בנושא זה של חישוב המזונות בשני שלבים, יחס ההכנסות וחלוקת זמני השהות, בהתאם להלכה של בית המשפט העליון ובהתאם למקובל, אתם מוזמנים לצפות בדברי כבוד השופט שוחט. חזור.

מזונות ילדים בתקופת השרות הצבאי – תשלום מזונות אחרי גיל 18

בזמן שרות החובה מקובל שסכום המזונות יורד ל-1/3 או מבוטל לחלוטין. יש כבר מספר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות.

מדור ילדים

כאשר הילד מתחת לגיל 6, לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף כאמור לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם. סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות אשר האב מעביר לאם. לרוב מדור ישולם במידה והאם שוכרת דירה.

מדור משולם לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע של עד כ- 4,000 ₪) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שהאב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו.

כאשר הילד מעל גיל 6, ובהתאם להלכה החדשה של העליון, כאשר הילדים שוהים שווה בשווה (או קרוב לכך – נניח חלוקה של 8/6 המקובלת מאוד כיום) בשני בתי ההורים אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי. ראו הסבר בדף המחשבון.

יש מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו. חזור.

אחזקת מדור

למרות שבמקור דמי המזונות השוטפים כללו גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו', הרי שהיום, בחלק מהמחוזות, הם מחושבים בנוסף ובנפרד, וגם עליהם מחוייב האב – 30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה ומעלה.

אנו מרגישים חובה להעיר שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה וללא תלות בילדים, וטלפונים – מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות.

הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו). 

הוצאות משתנות – לשעבר "מחציות"

הוצאות משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות או לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'. בעבר התחלקו הוצאות אלו שווה בשווה בין הורים. לאחר פרסום ההלכה החדשה הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 מתחלקות עדיין שווה בשווה בין ההורים, אך מעל גיל 6 ההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים.

לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו. אין כמובן רשימה מסודרת של נושאים לגביהם חל נושא המחציות והכל בהתאם לצרכים של כל תא משפחתי. חשוב מאוד לכתוב בהסכם הגירושין פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

הוצאות חינוך מחציות – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל ששני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה בהתאם ליחס ההכנסות, לאחר קיזוז המענק.

הוצאות חינוך אחרות כמו שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא בשעת הצורך.

הוצאות רפואיות – מקובל שאת התשלום החודשי לקופת החולים משלמת האמא כחלק מתשלום המזונות החודשי. לגבי הוצאות רפואיות אחרות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים חולקים. עד גיל 6 מחצית כל הורה, לאחר גיל 6 בהתאם ליחס הכנסות ההורים.

מזונות – קיזוז או חלוקה של קצבאות ומענקים

בחלק מההסכמים ופסקי הדין אנו רואים ניסיון לחלוקת כל ההטבות והמענקים השונים הניתנים בגין הילד. בחלק מהמקרים יש בכך הגיון רב וזאת גם דרך נוספת לצמצם את עוול מזונות הילדים. לנושא זה חשוב לציין את פסק דינו של כבוד השופט משה דרורי ברמ"ש 58470-01-16 שקבע קיזוז רעיוני (ראו גם תמ"ש 6639-08-13). דרך טובה מאוד וללא ביורוקרטיה מול הגופים השונים. ראו בהרחבה כאן.

הצמדת מזונות ילדים למדד

מקובל שסכום דמי מזונות הילדים צמוד למדד.

בשנים האחרונות יש מדדים שליליים. חשוב מאוד לבדוק שהוראת הקבע בבנק היא כזו שמצמידה את סכום המזונות לשני הכיוונים. כל הבנקים ערוכים לנושא, רק צריך לבקש ולוודא. על פי חוות דעת (עקרונית) של אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשרד המשפטים, אלא אם כן נכתב אחרת בפסק הדין, במידה והמדד המפורסם הוא שלילי, הרי שסכום המזונות יפחת בהתאם. חזור.

תשלום מזונות – כיצד מומלץ להעביר את תשלום מזונות הילדים?

מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע למדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשה ובהתאם להסכם.

תשלום מזונות לילד נכה

במקרים בהם מתקבלת קצבת נכות עבור הילד מהביטוח הלאומי, יש לבחון האם הקצבה מספיקה לכל צרכי הילד. במקרה ואכן כך הוא, הרי אין כל צורך בתשלום מזונות וזאת ללא קשר לגיל הילד, כלומר זה תקף גם לגבי ילדים מתחת לגיל 6.

לנושא זה ראו תלה"מ 31125-10-16 מיום 19.08.2018 של כבוד השופט איתי כץ.

הלכה חדשה למזונות ילדים מעל גיל 6

בתאריך 17.09.2017 בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 7 שופטים, אימץ בפסק דינו את חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ואת העמדה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, והגדיר הלכה חדשה בקביעת שיעור מזונות עבור ילדים יהודים.

ההלכה החדשה קובעת ששיעור מזונות הילד יקבע בהתאם להכנסות שני ההורים (השינוי הוא שמתחשבים גם בהכנסות האם) וחלוקת זמני השהות כבר מגיל 6 (במקום 15). עד גיל 6 עדיין תשלום המזונות יהיה על האב בלבד.

עד כה, שנה אחרי פרסום פסק הדין, הדיינים לא מקבלים הלכה זו. נוצר מצב בו יש מרוץ סמכויות חדש, בו לאמהות כדאי ברוב המקרים להגיע בנושא המזונות לבית הדין הרבני ולאבות לבתי המשפט למשפחה, מצב זה אינו נכון ומביא למאבקים מיותרים.

מספר שאלות ותשובות העולות מפסק הדין:

האם ההלכה החדשה תקפה רק למקרים בהם יש הגדרה של משמורת משותפת?

כמובן שלא. ההלכה אינה מחייבת הגדרה של משמורת משותפת, אלא מתייחסת לחלוקה בפועל של זמני השהות (משמורת פיזית משותפת) ופסקי הדין שפורסמו עד כה מאשרים זאת. ההלכה תקפה לכל המקרים בהם גיל הילד מעל 6, כאשר סכום המזונות יקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות שני ההורים בכל תא משפחתי. במקרים בהם זמני השהות אצל אחד ההורים מועטים מאוד, או שפערי השכר גבוהים במיוחד, הסיכוי להפחתה מאוד נמוך, ובצדק.

האם בתיקים "חיים", אשר התנהלו בזמן פרסום בטרם פורסמה ההלכה, היא תילקח בחשבון?

בהחלט. פורסמו כבר פסקי דין שכאלו. דף פסקי דין למזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה.

האם ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות מהותי לפתיחת תיקי מזונות ישנים?

במשך שנה שלמה התנגדו שופטי בית המשפט למשפחה להחיל את ההלכה החדשה על תיקים סגורים, כאלו שהדיון בהם תם עוד לפני יולי 2017.

כבוד השופט ארז שני ציין בתמ"ש 29329-07-16 שלעמדתו ההלכה החדשה אינה מהווה שינוי נסיבות לתיקים ישנים, כאשר הטיעון שלו הוא בעיקר שמירת המערכת מהצפת תיקים, ולטעמנו גם מחשש מביקורת על בתי המשפט למשפחה שעד להלכה זו גזרו חיי עוני על אבות גרושים רבים, וקושי רב בקיום קשר מהותי ורציף עם ילדיהם.

"אומר ראשית, כי גם משיקולים של מדיניות משפטית רצוייה, גם מן הטעם ששינוי הלכה משפטית לעולם צפוי הוא (והרי עניין שצפוי היה אינו בגדר שינוי נסיבות), גם מן הטעם ששינוי דין פועל רק "מכאן ולהבא", ואין דומה הליך שנפתח טרם ניתנה הלכת 919/15, להליך שנסתיים והוכרע וחל עליו עקרון ה"סופיות".

"משכך, נאמר מחדש כי הלכה פסוקה היא שאין לראות הבדל בין פסק-דין שניתן על ידי בית המשפט בסיומו של הליך משפטי, לבין פסק-דין שאישר הסכם מזונות בנוגע לסוגיה דנן. בשני המקרים לא תהא הלכת 919/15 כשלעצמה עילה לטענה בדבר שינוי נסיבות או עילה להגשת "תביעה עצמאית".

שינוי מגמה?

ביולי 2018 פורסם פסק דין ראשון (תמ"ש 4542-03-16) של כבוד השופט עובד אליאס אשר מסביר ומנמק ארוכות מדוע ההלכה החדשה למזונות ילדים מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות להפחתת מזונות ילדים בתיקים סגורים!

"קבלת העמדה כי השינוי בדין החל אינו מהווה שינוי נסיבות תביא עימה לטעמי לאבחנה ולשוני בלתי רצוי בסכומי המזונות בין בני זוג שנפרדו לפני חודש יולי 2017 לבין בני זוג בעלי נתונים זהים שנפרדו לאחר חודש יולי 2017. התוצאה תהיה מעין אבות משני סוגים, אלא שנהנים מהשוויון שיצר בע"מ 919/15 ואלה שלא. גם מטעם זה אני סבור כי מדיניות משפטית ראויה תהיה להקל עם הבאים בשערי בית המשפט בשנית, בשל הדין החדש שחל, ובכך נרחיב את מעגל הזוכים לשוויון שיצר דין זה".

מעכשיו, יוכלו אבות רבים שנעשה להם בעבר עוול נוראי, שנידונו לחיי עוני, שחלקם חזרו לגור עם ההורים, לפנות לבית המשפט למשפחה ולנסות להפחית את המזונות ובכך לשקם את חייהם ואת הקשר שלהם עם ילדיהם, שלעיתים נפגע או נותק עקב המחסור הכספי. באותה הדרך יוכלו כמובן לפעול כל האבות אשר נעשה להם עוול גם אם לא נגזרו עליהם חיי עוני.

מכיוון שזהו פסק דין של בית משפט למשפחה, ולא הלכה חדשה כמו של העליון, ייתכן ועדיין יהיו שופטים שיפסקו אחרת, בניגוד לרוח השוויון. רק הזמן יגיד אם שופטי בית המשפט למשפחה יאמצו את רוח השיוויון והצדק בפסק דין נהדר זה. מכיוון שבתי הדין הרבניים לא אימצו את פסק דינו של בית המשפט העליון, אנו מעריכים שלפסק דין זה לא תהיה כל משמעות בבתי הדין הרבניים. הלוואי והזמן יוכיח שאנו טועים.

פסק הדין של כבוד השופט אליאס

האם העליון יסכים לדון גם בסכומי המזונות לילדים מתחת לגיל 6?

כמובן שאם בעתיד יגיע לבית המשפט העליון תיק מזונות ילדים בו הילדים יהיו מתחת לגיל 6, ויש בו עוול זועק לשמיים, ייתכן שהעליון יסכים לדון בכך, בדיוק כפי שדן בשני התיקים שהונחו לפניו. נקווה שיהיו אבות שיגיעו עם הנושא לעליון.

אין ספק שכאשר מדובר על הלכה הנוגעת רק לילדים מעל גיל 6, הפתרון הוא חלקי בלבד. הרי אין כל הגיון שתשלום מזונות עבור ילד בן 5 ו- 11 חודשים וילד בן 6 וחודש יהיה שונה מהותית, אך בהתחשב בדין הדתי המבחין בין ילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6, פסק הדין הוא מהפכה של ממש בקביעת גובה ואופן חלוקת האחריות הכלכלית על הילדים בין ההורים.

תשלום מזונות מהאם לאב?

ההלכה החדשה קובעת שבניגוד למצב עד גיל 6 בו התשלום לפי הדין האישי הוא על האב בלבד, הרי מעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס ההכנסות ויחס זמני השהות. זה אומר שכאשר האם מרוויחה יותר מהאב בהחלט יהיו מקרים שהיא זו אשר תשלם את המזונות לאב.

חשוב לדעת: באותם מקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות עבור הילדים מהאם, הרי יש חובה להגיש תביעה מתאימה מטעמו. כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה!

סרטון בנושא: שאלה של עו"ד אייל גבע את כבוד השופט יהורם שקד בכנס של לשכת עורכי הדין.

הורה גזבר – הגדרה מיותרת.

בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "גזבר". שנה אחרי פרסום פסק הדין וניתן לומר שהמלצה זו לא התקבלה בשטח וטוב שכך!

אין כל צורך להגדיר את ההורה המקבל את תשלום המזונות כ "הורה מרכז". זה מיותר ולא נכון! ברור לכל שלמעט מקרי קיצון בהם זמני השהות שווים וגם משכורות ההורים דומות ואז אין תשלום מזונות מהורה אחד לשני, כמו המקרים שנידנו בעליון, ימשיך ויקבע תשלום מזונות כזה או אחר. אחד ההורים, לרוב האב, יעביר להורה השני, לרוב האם, אשר יהיה אחראי להוצאות השוטפות עבור הילדים כמו ביגוד, הנעלה, תספורת וכו', בדיוק כמו היום. לכן, מיותר ולא נכון לתת לזה כותרות מיותרות כמו "הורה גזבר" שרק ידגישו את המעמדות השונים של ההורים ויעצימו את המריבות.

ראוי לזכור שוועדת שניט המליצה לבטל לחלוטין את המונחים משמורת והחזקה בילד, לא לקבוע הגדרה הורית מועדפת שרק מעצימה את סכסוכי ההורים, ודחתה את הצעת ארגוני הנשים להחלפת חזקת הגיל הרך בחזקת "ההורה העיקרי". בתי המשפט למשפחה אימצו מזמן המלצה מקצועית זו. כותרת של "הורה מרכז", מגדירה אף היא הורה מועדף. אין כל סיבה או הצדקה להכניס בדלת האחורית מאבק חדש למעמדות הוריים.

פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, נכון יותר בחלק מהמקרים, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות. חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו. ראו כאן. חזור.

השלב הבא – הצעת חוק ממשלתית?

בפסק הדין של בית המשפט העליון יש קריאה למחוקק לקדם את נושא המזונות בחקיקה. "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט". שרת המשפטים הצהירה שתקדם הצעת חוק ממשלתית והצעה אכן הוכנה על ידי צוות משרדה. האם אכן תקודם הצעה שכזו? אף אחד לא יודע, מדובר בפוליטיקה. רק הזמן יגיד. לדעתנו, בעיקר לאור התנגדות החרדים, לא תקודם הצעת חוק שכזו.

 

מזונות ילדים

נושאים כספיים שחשוב להכיר:

הנחה בארנונה, מה חשוב לרשום בהסכם על מנת ששני ההורים יוכלו לרשום את הילדים המשותפים במספר הנפשות לתשלום חשבון המים, וקיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) להורים גרושים במשמורת משותפת. ראו כאן.

הסבר על נושאים כספיים נוספים בגירושין. תשלום קופת חולים, הוצאות חינוך, קייטנות, חוגים ועוד. ראו כאן.

חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. ראו כאן.

כיצד יתחלקו נקודות הזיכוי בין ההורים הגרושים? ראו כאן.

ועדת שיפמן לנושא מזונות הילדים

מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שמונתה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. דו"ח הוועדה הוגש למשרד המשפטים באוקטובר 2012, אך עדיין לא זכה להתייחסות רשמית. כמובן שאנו מקווים שהוא אכן יקודם לחוק.

מזונות ילדים במדינות העולם הנאור:

"כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"

חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.

מכתבים ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מכתב ששלחנו לכל שופטי בתי המשפט למשפחה בנוגע לפסק הדין במחוזי עמ"ש 50603-01-14.

מכתב שלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה: "עד מתי"?

מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מאמרים בנושא מזונות ילדים

פרופ' מיכאל קורינאלדי: הדין האישי בישראל

פרופ' מיכאל קורינאלדי: היש ליישם את עקרון השוויון בדיני הורים וילדים מזונות אישה וילדים ואמצעי אכיפתם,

 עו"ד יעקב שפירא. מדינת ישראל, משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי.

מזונות ילדים קטינים" מגמות חדשות, יאיר שיבר

חיוב האם במזונות ילדים: הרב ד"ר משה בארי, הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני

קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך? מאת ד"ר רות זפרן חברת ועדת שיפמן