מזונות ילדים

הורות משותפת = טובת הילד

מזונות ילדים

Print Friendly, PDF & Email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

כיצד נקבע סכום מזונות הילדים? על ההבדלים המהותיים בדרך החישוב ובסכומים בין בית המשפט למשפחה לבית הדין הרבני, תשלום מדור, ביגוד, הוצאות משתנות, ומספר טיפים.

ביום 02.06.2022 פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק לנושא המזונות: תזכיר חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022. חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022. כל אחד יכול לשלוח את עמדתו לתזכיר החוק עד 23/6/2022.

ההלכה החדשה של בית המשפט העליון מיולי 2017 (ראו הסבר בהמשך ובדף מחשבון המזונות) הביאה לתיקון העוול המגדרי הנורא עבור ילדים מעל גיל 6. מדובר רק על תיקים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה! בתי הדין הרבניים לא מכירים בהלכה זו.

מזונות ילדים

מספר הערות לפתיחה

1. אנשים באופן טבעי מחפשים וודאות. רוצים לדעת מהו סכום המזונות המתאים לתא המשפחתי שלהם. הגיוני. האם לאחר קריאת הדף תדעו מהו סכום המזונות המתאים לתא המשפחתי שלכם? התשובה לצערנו היא לא. כיום אף איש מקצוע לא יכול לענות להורים המתגרשים במדויק על שאלה זו. ראשית, יש הבדל מהותי בדרך החישוב בין בית הדין הרבני לבתי המשפט למשפחה, ושוני מהותי גם בהתאם לגיל הילד, אך יש גם הבדלים בכל אחד מהם בין הדיינים/השופטים השונים. כיוון לסכום, תמונה כללית, בהחלט ניתן לקבל, מספר מדויק לא.

2. הורים אשר בוחרים ללכת לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם, יכולים לקבוע כל סכום מזונות שמתאים להם – ללא צורך לקבוע סכומים בהתאם לחוקים המיושנים במדינת ישראל (הדין הדתי) "ולמקובל" בבתי המשפטאנו ממליצים להורים לנסות להימנע "מהמלצות" של חברים כולל בפייסבוק (חלקם ימליצו לפי מה שהיה אצלם לפני מספר שנים, דבר שלא בהכרח נכון עוד כיום) וללא מחשבות מי "מנצח" את מי, אלא לפעול יחדיו לסכום הוגן והגון.

עוול מזונות הילדים המגדרי

לא ניתן להסביר את נושא מזונות הילדים בלי להתעלם מהפיל שבחדר – העוול המגדריבמדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, כאשר עד גיל 6 צרכים הכרחיים מוטלים רק על האב. עד לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (יולי 2017) הנטל על האב לבדו היה עד גיל 15. יש הטוענים שלא כך קובע הדין הדתי, ומדובר בפרשנות שגויה של בתי המשפט. אנחנו מסתכלים על המציאות. והמציאות קשה ועצובה היא. אפליה מגדרית הצועקת לשמיים. העוול הוא בעיקר כלפי אבות אשר לאחר הגירושין מממשים את הורותם ויש להם זמני שהות רחבים עם הילדים. אבות שלא מממשים את הורותם בהחלט ראוי והגיוני שישלמו יותר מזונות מאבות שכן מממשים את הורותם.

מאחר וכיום מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו במקרים רבים האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר לאם סכום חודשי עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו. כיום קיימת הבנה שכאשר הילדים בבית האב ההוצאות שלהם משולמות ישירות על ידי האב, ולכן בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות. חשוב להסביר ולבקש זאת. זה לא אוט' ותלוי בשופט/דיין. הסבר מורחב בהמשך.

על הפעילות בנושא עוול מזונות ילדים בבית המשפט העליון ניתן לקרוא בהמשך הדף.

אז כמה מזונות משלמים?

כאמור, כיום אין תשובת ספר לקביעת סכום המזונות. גם כאשר תנאי התא המשפחתי ידועים לא ניתן לדעת מראש מהו הסכום המדויק שייפסק. זה תלוי בגורמים רבים, בעיקר אם התיק נדון ברבני או במשפחה, בגיל הילדים ובעמדתו האישית של השופט/דיין. לכן, בדף זה יש מידע רב המנסה להסביר את המקובל כיום ככל שניתן יחד עם מספר טיפים לנושא. הנקודה החשובה היא להכיר במצב מורכב זה ולדעת מה כן ניתן לבקש. במקרים רבים עורכי הדין לא דואגים לבקש כל מה שניתן ומקובל, וחבל שכך.

מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה

הלכת המזונות – בע"מ 919/15

ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6. מזונות ילדים מעל גיל 6 יחושבו לפי יחס חלוקת זמני השהות ויחס שכר שני ההורים. השינוי הוא שמתחשבים גם בשכר האם. לא עוד פסיקה מגדרית.

במקרים בהם בזמן מתן פסק הדין גיל הילד מתחת לגיל 6, סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות. מזונות עד גיל 6 בהם עדיין פוסקים לפי ההלכה הדתית ולכן אין התייחסות לשכר האם אך חובה לבקש התייחסות לחלוקת זמני השהות, וסכום מזונות לאחר גיל 6 אשר כאמור כיום אינם מגדריים יותר. המטרה בכך היא ליצור ודאות לעתיד ולא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. הסבר מפורט על ההלכה החדשה בהמשך הדף ובדף המחשבון. בתי הדין הרבניים לא פוסקים בהתאם להלכה זו.

מזונות ילדים מתחת לגיל 6

בשעתו נקבע בפסיקה (כבוד השופטת שטופמן) כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,150 ₪. אין לסכום זה כל בסיס כלכלי אמיתי, אך השופטים ממשיכים לעשות בו שימוש עד היום באין אלטרנטיבה אחרת.

הנוסחה הבלתי רשמית כיום לחישוב שיעור מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה עד גיל 6 היא: כ- 1,200 עד 1,600 ש"ח מזונות הכרחיים לילד (לפני הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות) + מדור (ראו הסבר בהמשך) + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים לרוב מוצמד למדד. בבית הדין הרבניים לרוב הסכום בטווח נמוך יותר, כמוסבר בהמשך

התחשבות בחלוקת זמני השהות – הרחבת מעגל הצדק

חלק משופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים להרחיב את מעגל הצדק גם עבור ילדים עד גיל 6 על ידי התחשבות בחלוקת זמני השהות של הילדים עם האב, והרי בימים שלו האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים בביתו. נושא זה היה מקובל עוד לפני פרסום ההלכה בבע"מ 919/15, ולכן חשוב מאוד להסביר ולבקש זאת! לא להשאיר זאת לשופט, האם יזכור או לא. 

מספר פסקי דין לנושא התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל האב בקביעת המזונות עבור ילד עד גיל 6.

בית המשפט העליון, כבוד השופטת ארבל, בע"מ 2561/08:

"חובתו המוחלטת של האב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים חלה בין אם המשמורת על הילדים נמסרת לאם, בין אם היא נמסרת לאב, ובין אם היא ניתנת במשותף לשני ההורים. מאחר והמבקש בענייננו הוא בעל המשמורת על הקטינה וממילא זה הנושא בהוצאות גידולה, החיוב שהוטל עליו לשלם למשיבה נועד אפוא לספק אך את צרכיה של הקטינה בזמן שהיא שוהה אצל אמה" (הדגשה שלי ג.ר)

אמירתו החד משמעית (סעיף 23) של בית המשפט המחוזי חיפה (החלטת המחוזי מהווה פסיקה מנחה לבתי המשפט למשפחה), כבוד השופט ג'יוסי, בעמ"ש 28488-09-19 מחודש מרץ 2020:

"לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה לפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים".

עמ"ש 31745-02-17 בו בית המשפט המחוזי תל אביב מציין שבמקרה זה אכן נעשתה הפחתה עקב זמני השהות הרחבים ובכך נותן תוקף לנושא (התיק הגיע לעליון שדחה את ערעור המבקש – בע"ם 4637/18), רמ"ש 46972-01-19, מחוזי תל אביב, אשר גם בו מוסבר נושא ההפחתה בסכום הצרכים ההכרחיים בהתאם לחלוקת זמני השהות (כאן זאת חלוקת זמני שהות של 9/5), עמ"ש 25027-02-14 בו נעשתה הפחתה של 50% גם למזונות וגם למדור, תלה"מ 66993-06-18 למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו, פסק דינה של כבוד השופטת מירה דהן, תלה"מ 17231-09-19, כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17 מיום 29.10.2018.

"בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב".

"ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר.., שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו".

גם כאשר ישנם זמני שהות מצומצמים עם האב יש להתחשב בהוצאות שהוא משלם באופן ישיר בימים שלו:

ראו למשל תלה"מ 68193-11-21 (כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע) תלה"מ 55934-03-17 בו יש אמירות יפות של כבוד השופט שקד, תלה"מ 50999-07-17 ותלה"מ 25329-11-17, כבוד השופט ג'יוסי, בעמ"ש 28488-09-19. ניתן לקרוא על הנושא גם כאן: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

בבתי המשפט למשפחה יש שינוי מהותי בעקבות בע"מ 919/15. בגילאים אלו כן מתחשבים בשכר האם. אין יותר אפליה מגדרית.

מזונות לגילאים אלו יקבעו בהתאם להכנסות שני ההורים ולחלוקת זמני השהות. בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה החדשה, כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18. נציין שכיום צרכי הילד (לא סכום המזונות הסופי) הם בטווח של 1,400 ש"ח – 2,250 ש"ח + (בהתאם לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הילדים, לצד הטענה שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה העלויות גבוהות יותר). וגם כאן, כאשר יש יותר מילד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד).

חשוב לדעת שהסכום שקבע בית המשפט המחוזי מרכז – 2,250 ש"ח + כבר כולל בתוכו את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25. לטעמנו, גישה זו שגוייה היא! גם בסכום עצמו שלא מתאים לרוב המשפחות ששכר ההורים בהם ממוצע או חציוני, וגם לא מותאם לאזור המגורים ורמת החיים של ההורים. בנוסף, יהיו מקרים בהם לאחד ההורים אין הוצאות אחזקת מדור כלל/מלאות (למשל מגורים עם בן זוג) וקביעה אוט' שכזו שגויה כלכלית! בדיוק כפי שאת ההוצאות המשתנות (לשעבר "מחציות") אנחנו לא מכניסים לסכום המזונות הקבוע, כך צריך להיות גם לגבי הוצאות אחזקת מדור.

הלכת ורד

כאשר יש יותר מילד אחד ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם. למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,500 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 4,500 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,000 ש"ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר. לא 1,500 לכל ילד כמו בדוגמא שלנו.

הורה מרכז

בחלק מהמקרים יקבע הורה מרכז. בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "מרכז" – "גזבר". הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר – קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים – ומתוך מטרה שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות. "הורה מרכז". זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור הוצאות אלו.

יש משפחות שחשיבה זו בהחלט נכונה ומתאימה אצלן, ותפעל לטובת הילד. במשפחות רבות שני ההורים חולקים את כל נושאי האחריות ההורית כוול קניות לילדים, לקחת לחוג, להסתפר, לרופא וכו', אם בזמן הנישואין ואם אחרי הגירושין ואז הנושא מיותר כמובן, אך יש מקרים בהם כל הנטל הוא על האם וזה לא הגון. כמובן שיש גם מקרים הפוכים, אך עדיין מעטים יותר.

חשוב לדעת: לעיתים זאת דרך להעמיס מזונות נוספים על האב ללא שום סיבה. לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, חשוב אוד להסביר זאת, להראות דוגמאות וקבלות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו בנושא הקניות לילדים, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.

פתרון נוסף – חשבון משותף

פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות. חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו. לטעמנו חשבון משותף רק להורים שלא יריבו על כל הוצאה ורואים עין בעין את ההוצאות על גידול הילדים. ראו כאן.

פסק דין חשב בנושא: כבוד השופט, סגן הנשיא שאול שוחט, כבוד השופטת עינת רביד וכבוד השופט נפתלי שילה, עמ"ש 55289-06-20, מי מההורים יהיה הורה מרכז? נקבע שכל הורה יהיה אחראי על חלק מהנושאים. יפה מאוד.

ומה לגבי מזונות מעל גיל 18?

בזמן שירות החובה מקובל שהתשלום יורד לשליש. וכמו תמיד, כל מקרה לגופו. לא בכל תא משפחתי זה מחויב מציאות. יש כבר מספר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות. האם לאחר ששכר החיילים עלה באופן מהותי, בעיקר של הלוחמים, יש הגיון להמשיך עם השליש? עד היום הנושא לה עלה על ידי עורכי הדין או השופטים לדיון. נקווה שיהיה מי שיעלה אותו לדיון. ומה קורה כאשר הילד ממשיך את לימודיו לכיתות י"ג ו י"ד? גם כאן, אין תשובה אחת. מצורף פסק דין אחד המסביר את הנושא. תלה"מ 18944-10-19.

תשלום מזונות מהאם לאב?

ההלכה החדשה קובעת – בניגוד למצב עד גיל 6 בו התשלום לפי הדין האישי הוא על האב בלבד – שמעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס ההכנסות ויחס זמני השהות. זה אומר שבהחלט יהיו מקרים שהאם היא זו אשר תשלם את המזונות לאב. בדף פסקי הדין שלנו כבר פורסמו מספר פסקי דין שכאלו.

חשוב לדעת: במקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות עבור הילדים מהאם, הרי יש חובה להגיש תביעה מתאימה מטעמו. כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר וחלוקת זמני השהות רחבה או שווה, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! יש שיגידו שמדובר בבירוקרטיה מיותרת, אך כיום זאת המציאות וחשוב להכיר אותה ולפעול בהתאם במקרים המתאימים.

משמורת משותפת ומזונות

להגדרה ההורית (משמורת משותפת, אחריות הורית משותפת או אין הגדרה כלל כמקובל כיום) אין כיום, בניגוד לעבר, כל השפעה על מזונות הילדים.

מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים

מרוץ הסמכויות בנושא מזונות ילדים – שרגאי (כרגע חלק זה לא רלוונטי ויש כיום ערעור בעליון. דיון בנובמבר 2022). 

ביום 10.10.2021 פורסם פסק הדין בתיק 1250217/3 של הרבני הגדול אשר מחזיר לעמדתם את הסמכות לבתי הדין הרבניים. עד למתן פסק דין זה של הרבני הגדול, אשר אינו מחייב את בתי הדין האזוריים, הייתה אפשרות 'הטלת וטו' לכל אחד מההורים כך שנושא מזונות הילדים לא יידון בבית הדין הרבני. חשוב היה להיות מודעים לנושא ובעיקר לדעת כיצד לממשו! לנושא יכולה להיות השפעה מכרעת על סכום המזונות שייקבע וחשוב להבין זאת. לרוב, אמהות יעדיפו את בית הדין הרבני ואבות את בית המשפט למשפחה, אך יש לשקול כל תיק כעומד בפני עצמו. האם לאחר פסק הדין של הרבני הגדול היו בכלל מקרים בהם בית הדין הרבני האזורי הסכים שאין לו סמכות לנושא המזונות? לאחרונה קיבלנו החלטה כזו. אין לנו מושג כמה מקרים שכאלו יש.

בתאריך 22.09.2019 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 7628/17 בו נקבע שכל עוד אין הסכמה בין ההורים היכן יידון נושא מזונות הילדים בתיק שלהם, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. כאשר יש הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה. לנושא זה יכולה להיות השפעה מכרעת על הסכום שייקבע וחשוב להבין זאת. לרוב, אמהות יעדיפו את בית הדין הרבני ואבות את בית המשפט למשפחה, אך יש לשקול כל תיק כעומד בפני עצמו.

הרצאה בנושא של עו"ד ד"ר יאיר שיבר וכבוד הרב אוריאל אליהו מבית הדין האזורי נתניה, שיח בנושא – "מרוץ הסמכויות – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה" 05.05.2021 – מחוז מרכז לשכת עורכי הדין ניתן לצפות כאן.

נדגיש: הנקודה החשובה לנושא היא הכרזה על אי ההסכמה לסמכות בית הדין הרבני לדון בנושא מזונות הילדים. כבר בהתחלה. ישנן שתי דרכים לקבוע להסכמה: הראשונה, בהסכמה מפורשת. האפשרות השנייה היא הסכמה משתמעת. למשל, כשצד אחד העלה את נושא מזונות הילדים והצד השני הגיב לעניין ובדיון לאחר מכן הביא גם מסמכים להוכחת טענותיו, ואז נראה לו שהדיינים לא יפסקו לטובתו – בשלב זה הוא לא יכול להתנגד לסמכות, כיוון שמהתנהגותו נלמד שהוא מסכים לסמכות. כמובן שאם צד תבע מזונות ילדים הוא לא יכול להתנגד לסמכות, אפילו לפני הדיון – מכיוון שבעצם הגשת התביעה, הוא מודה שהוא מסכים לסמכות. ראו למשל תלה"מ 5938-10-19.

כמובן שבתי הדין הרבניים מנסים למצוא דרכים להחזיר אליהם את הסמכות ולכן חייבים להיות מודעים לכך ולדעת איך לפעול. חשוב מאוד להעלות את ההסתייגות מסמכות הרבני בהזדמנות הראשונה ובכל מתן תשובה/תגובה או ודיון. בעקבות פסק הדין בתיק 1269656/13 יש הטוענים שעל האב להגיש תביעת מזונות בבית המשפט למשפחה, תחת הכובע של אפוטרופוס לילדים.

דמי מזונות ילדים עד גיל 18:

כאמור, בתי הדין הרבניים לא קיבלו את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון ולכן סכום המזונות שנקבע הוא קבוע עד גיל 18. אין מדרגות של עד גיל 6 ואחרי גיל 6. אבל, לאחר גיל 6 ישנם מקרים בהם כן מתחשבים בשכר האם לדיני צדקה.

בבתי הדין לרוב הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הילד, לפני הפחתות שונות, נמוך יותר מבתי המשפט למשפחה. 800 ש"ח – 1,350 ש"ח (לפעמים זה לאחר התחשבות בחלוקת זמני השהות הרחבה ולעיתים לא כולל אותה). התוצאה הסופית לא בהכרח: תלוי מהי – אם בכלל – ההפחתה בעקבות חלוקת זמני השהות, הפחתה אשר קיימת ברבני ובמשפחה כאחד, אך לא ניתנת בכל מקרה, וחשוב להסביר ולבקשה. נציין שלעיתים זה כבר מגולם בסכום צרכי הילד. לפעמים הדיינים מציינים זאת ואז מבצעים את ההפחתה (הדרך הראויה יותר) ולעיתים זה פשוט מגולם ללא כל הסבר.

נושא נוסף הוא האם הדיינים מכירים בדיני צדקה מגיל 6-18. ושוב, במקרים המתאימים בהם יש חלוקת זמני שהות רחבה ושכר האם דומה לשכר האב, ובטח כאשר הוא גבוה משכר האב, חשוב לבקש זאת.

בתיק 1140557/4 (מיום 08.11.2018) מסבירים כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, מבית הדין הרבני באר שבע שהדין הדתי קובע, ותמיד קבע, שיש להתחשב בהוצאות של האב כשהילדים שוהים עמו, ללא קשר לגיל הילד!

לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו. אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם. (הדגשות שלנו)

פסקי דין נוספים לנושא הם: תיק ‏1169832/6, תיק 1108714/2, תיק 969794/12, תיק 1097328/10.

עד כאן על דרך חישוב מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים.

 

נושאים נוספים וחשובים למזונות ילדים:

מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?

נובמבר 2021: מצורף לעיונכם נייר עמדה של פרופסור צבי גילת וד"ר גלית אהרן "האמנם מזונותיהם של ילדים עד גיל שש מוטלים בדיני התורה על האבות בלבד?"

אוקטובר 2021: מצורף לעיונכם נייר עמדה שכתב הרב אוריאל אליהו – דיין ביה"ד הרבני נתניה – העוסק בדין חיוב האב במזונות קטני קטנים, דהיינו ילדיו הקטינים מתחת גיל שש. "מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?"

המאמרים מניחים תשתית ופרשנות הלכתית המאפשרת להחיל את עקרונות בעם 919/15 כבר מגיל הלידה. ייתכן והגשת בג"ץ על בסיס תשתית זו יצליח להביא את המפנה המיוחל.

שכר אמת

הרבה הורים/עורכי דין מנסים מצד אחד "לנפח" את סכום צרכי הילדים (לצערנו ללא תגובה אמיתית של השופטים מלבד הערה שהסכום מוגזם ולא הוכח), ומצד שני להראות הכנסות נמוכות מהמצב האמיתי, בעיקר עצמאיים. שופטים, בצדק, לא אוהבים הורים, בעיקר אבות, שמעלמים את הכנסתם האמיתית, והתוצאות, לעיתים, בהתאם.

חשוב מאוד לדאוג שהשכר המוצג לבית המשפט יהיה נכון, עם מסמכים המראים שזהו השכר, ובעיקר הסברים מובנים לשופט. לא פעם קיבלנו פניות בהן נכתב שהשופטים לא דייקו בשכר. יש לזה כמובן השפעה על קביעת שיעור המזונות, אך אם יוגש ערעור למחוזי, לרוב השופטים לא בודקים מחדש את השכר, אלא מקבלים את הנתונים שרשם השופט במשפחה.

ביגוד והנעלה לשני הבתים

חשוב לרשום בהסכם הגירושין (ובמידת הצורך לבקש שזה יהיה רשום בפסק הדין) האם המזונות כוללים ביגוד והנעלה לשני הבתים על מנת למנוע ויכוחים בעתיד. זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים וכה קל לפתור אותו! במקרים בהם תשלום המזונות נמוך מאוד/אין כלל תשלום בהתאם להלכה החדשה, ראוי לכתוב בהסכם שכל הורה אחראי לרכוש ביגוד עבור הילדים. בהסכמים היותר ישנים או הסכמים בהם נקבע סכום מזונות גבוה כפי שהיה מקובל בזמנו, מקובל שהסכום כולל ביגוד והנעלה לשני הבתים.

מדור ילדים

לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם או בדירת כל אחד מההורים. תלוי אם זה ברבני או במשפחה (רק לילדים מעל גיל 6). סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות.

מדור מקובל כיום מחושב לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע של עד כ- 4,000 ₪ או שכר דירה ממוצע באזור המגורים) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שיש מקרים בהם האב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו, אך בהתאם לדין הדתי זאת חובתו.

בבתי המשפט למשפחה, כאשר הילד מעל גיל 6 ובהתאם להלכה החדשה של העליון, כאשר הילדים שוהים שווה בשווה בשני בתי ההורים (או קרוב לכך – נניח חלוקה של 8/6 המקובלת כיום) ושכר ההורים דומה, אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי. ראו הסבר מקיף בדף המחשבון.

בבתי הדין הרבניים המדור מוטל רק על האב.

יש מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.

אחזקת מדור

למרות שבמקור דמי המזונות השוטפים כללו גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו', הרי שהיום, בחלק מהמחוזות, הם מחושבים בנוסף ובנפרד, וגם עליהם מחוייב האב – 30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה ומעלה.

אנו מרגישים חובה להעיר: שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה ללא תלות בילדים. לגבי טלפונים, מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות. הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו). לצערנו עורכי הדין לא מנסים להעלות טיעון זה. חשוב להסביר זאת.

הוצאות חריגות/משתנות – לשעבר "מחציות"

הוצאות חריגות/משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'.

לאחר פרסום ההלכה החדשה הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 בבתי המשפט למשפחה – ובבתי הדין הרבניים עד גיל 18 – מתחלקות עדיין שווה בשווה בין ההורים. בבית המשפט למשפחה מעל גיל 6 ההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים. לצערנו יש שופטי משפחה שפוסקים, בטעות, בהתאם ליחס הכנסות ההורים גם עבור ילדים מתחת לגיל 6.

שאלה למחשבה: האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים המחושב בבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל שש ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות? ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן. בפועל, עדיין, הנושא לא ממש נידון בפסקי הדין, פשוט כי עורכי הדין לא העלו אותו. במחשבון המזונות שלנו יש חישוב בשתי הדרכים, כולל הסבר קצר לנושא. נקווה שיהיה עו"ד שירים את הכפפה.

לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו. אין כמובן רשימה מסודרת של כל הנושאים לגביהם חל נושא ההוצאות המשתנות, והרי זה צריך להיות בהתאם לצרכים של כל תא משפחתי. חשוב מאוד לכתוב בהסכם הגירושין פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

הוצאות חינוך 'מחציות' – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (ההורה המקבל את קצבת הילדים – לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל שכל עוד ההורה מקבל את המענק, שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה, לאחר קיזוז המענק. חשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין על מנת למנוע ויכוחים מיותרים.

כבוד השופטת אפרת ונקרט הסבירה בתלה"מ 8655-06-19 (מיום 03.08.2021) שישנם נושאים, כמו הוצאות מדור לאחר מעבר האם מבית ההורים לדירה שכורה או השתתפות שני ההורים בהוצאות החינוך לאחר מימוש המענק לימודים מהביטוח הלאומי שהם "דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" וישנה אפשרות להגיש בקשה תוך 21 יום לתיקונם בפסק הדין.

נציין שכיום הביטוח הלאומי מאפשר להורים, כל עוד הורה זכאי לו, להעביר את מענק הלימודים מהורה אחד לשני כל עוד יש הסכמה של שני ההורים לכך. או פסק דין. ראו כאן.

המענק משולם להורה שמקבל את קצבת הילדים, ושהילדים בחזקתו ובמשמורתו.
עם זאת, המענק ישולם להורה השני, אם ההורים הגיעו ביניהם להסכמה לשלם את המענק להורה השני או בהתאם לפסק דין,
ובתנאי שלהורה שבחזקתו ובמשמורותו הילד קיימת זכאות למענק לימודים, ובתנאי שהמענק ישולם במלואו להורה אחד.

הוצאות חינוך אחרות כמו שיעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת, לרוב בעלות מתנ"ס. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא בשעת הצורך.

 

הוצאות רפואיות – מקובל שאת התשלום החובה החודשי לקופת החולים משלמת האמא כחלק מתשלום המזונות החודשי. כאן ראוי לציין שבמקרים בהם ההורים קובעים שבתא המשפחתי שלהם לא יהיו מזונות, ראוי להכניס סכום זה לחישוב ההוצאות המשתנות. כנ"ל לגבי עלות הטלפונים לילדים. לגבי הוצאות רפואיות אחרות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים חולקים אותן. גם כאן, במשפחה עד גיל 6 וברבני עד גיל 18 מחצית כל הורה, במשפחה לאחר גיל 6 בהתאם ליחס הכנסות ההורים.

קצבת ילדים

לאור ההלכה החדשה בה נקבע שיש לבדוק את הכנסות כל אחד מההורים מכל המקורות "יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם", הרי שבבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל 6 יש לקחת בחשבון גם את קצבת הילדים אשר לרוב משולמת לאם, ולהוסיף אותה להכנסות האם. לא כל השופטים זוכרים לעשות זאת, ולכן חשוב להזכיר זאת. כמובן שהנושא מהותי ככל שיש יותר ילדים. לנושא זה ראו החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, כבוד השופט סארי ג'יוסי. בבתי הדין הרבניים אין כיום התייחסות לקצבת הילדים כתוספת לחישוב שכר האם, והרי אין כלל התחשבות בשכר האם.

הצמדת מזונות ילדים למדד

מקובל (לא חובה) שסכום דמי מזונות הילדים צמוד למדד. חישוב רבעוני.

בשנים האחרונות יש מדדים שליליים. חשוב מאוד לבדוק שהוראת הקבע בבנק היא כזו שמצמידה את סכום המזונות לשני הכיוונים. כל הבנקים ערוכים לנושא, רק צריך לבקש ולוודא. על פי חוות דעת (עקרונית) של אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשרד המשפטים, אלא אם כן נכתב אחרת בפסק הדין, במידה והמדד המפורסם הוא שלילי, הרי שסכום המזונות יפחת בהתאם.

תשלום מזונות – כיצד מומלץ להעביר את התשלום?

מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע למדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשה ובהתאם להסכם.

תשלום מזונות – קצבת ילד נכה

במקרים בהם מתקבלת קצבת נכות עבור הילד מהביטוח הלאומי, יש לבחון האם הקצבה מספיקה לכל צרכי הילד. במקרה ואכן כך הוא, לעיתים לא יקבעו מזונות ולעיתים כן. תלוי בשופט. נושא זה לא קשור לגיל הילד, כלומר זה תקף גם לגבי ילדים מתחת לגיל 6.

בית המשפט העליון בקביעה עקרונית חדשה לקצבת ילד נכה ומזונות הילד:

בתאריך 28.4.2021 פורסם על ידי בית המשפט העליון בע"מ 2083/19 אשר דחה אמנם את הערעור הנקודתי בתיק זה, אך קבע קביעה עקרונית חדשה:

עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות

בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט לענייני משפחה ופסק כי יש להתחשב בקצבת הנכות של הקטין במלואה, בבואו של בית המשפט לפסוק מזונות. המשמעות היא, כי ייתכנו מקרים בהם צרכי הקטין יכוסו במלואם על ידי קצבת הנכות, ובמקרים אלה לא תוטל על האב חובת תשלום מזונות מעבר לקצבת הנכות. בית המשפט העליון ציין את הקושי שיש ב"פטור" מלא של האב מתשלום מזונות, ואף הוצע על ידו כי תישקל אפשרות להשתמש בחלק מהקצבה כחיסכון עתידי עבור הקטין. אלא שבסופו של יום בהיעדר הסכמה בין הצדדים דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור ופסיקת בית המשפט לענייני משפחה נותרה על כנה, כעת כהלכה מחייבת.

פסקי דין שפורסמו לפני פסק דינו של העליון:  תלה"מ 31125-10-16 מיום 19.08.2018 של כבוד השופט איתי כץ ולעומתו את תלה"מ 35401-11-16 של כבוד השופטת אילת גולן-תבורי מיום 28.08.2018. אכן, 10 ימים הבדל והחלטה שונה בכל תיק. ראו גם תלה"מ 66675-01-18 מיום 03.06.2021. 43304-05-21

מצורף פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים בתיק 1200993/1 בו נקבע שהתוספת לקצבת הילדים המוגדרים נכים, שלא היתה ידועה לאב בזמן חתימת הסכם הגירושין, תחולק בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות. פסק הדין. ופסק דין נוסף של רבני אשקלון בתיק 841218/9 בו הופחתו המזונות בעקבות קבלת קצבת נכות.

בתמ"ש 31400-07-21 שני ההורים במצב כלכלי לא טוב! כבוד השופט זגורי מוצא לזה פתרון חכם ויפה וקובע שהאם תקבל 50% מקצבת הנכות של הבן *** ולא פחות מ-950 ₪ בחודש כל עוד הוא מקבל קצבת נכות ולמשך 3 שנים מהיום.

וכן, מקום שאין ברירה בשל אותה מצוקה כלכלית יש לשקול גם שימוש בקצבאות נכות שהילדים מקבלים גם לקיומם היומיומי ולמחייתם. הדבר אמור לבוא בבחינת אפשרות אחרונה לאחר שבית המשפט מתרשם כי שני ההורים ממצים פוטנציאל ההשתכרות ועדיין לא יכולים לממן צרכי הילדים. נראה כי זהו מצב הדברים במקרה זה.

ערעורים לעליון:

לעמדתנו יש 3 סוגי ערעורים שניתן וראוי, בתיק המתאים, לקדם כערעור לעליון. חלקם כבר מקודמים וחשוב להמשיך בדרך זו:

1. ערעור על כך שבתי הדין הרבניים אינם פוסקים עבור ילדים מעל גיל 6 בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15:

בנושא זה כבר הוגשו מספר ערעורים. כמובן שלא את כולם אנחנו מכירים, אך הנה מה שאנחנו כן מכירים:

בג"ץ 4842/21 האב הגרוש ייצג את עצמו. אין לנו מושג מי הוא, אך כל הכבוד! כאמור, בית המשפט העליון דחה את הערעור. לטעמנו החלטה מבישה (מיד נסביר). האב לא ויתר והגיש דנג"ץ 5590/21 אשר נדחה גם הוא.

בג"ץ 8324/21. קראנו את הערעור שהוגש ואין ספק שיש כאן עוול. מובהק? מלא? צורם? זאת בדיוק השאלה לעליון. העליון מחפש תיק מובהק! הערעור נדחה על הסף.

בג"ץ 2272/21. קראנו את הערעור. על פניו העוול נראה יותר מובהק מבג"ץ 8324/21. ואכן, בתיק זה בית המשפט העליון לא דחה את הערעור על הסף (מדוע בתיק זה ולא גם בתיק 4842/21 שנראה הכי מובהק? אין לנו תשובה חכמה) וביקש את עמדת היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים. קראנו את תשובתו של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, עו"ד רפי רכס, ולעמדתנו חלקה הוא הטעיה של בית המשפט העליון! מוסבר בה שבתי הדין הרבניים אכן פועלים לפי בע"מ 919/15. הסברנו מדוע זה לא לא נכון בקבצים של הבגצים לעיל. לצערנו העליון דחה את הערעור והטיל הוצאות על האב.

בג"ץ 117/22. ערעור על פסק הדן של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1309558/1. בהחלטה האחרונה נקבע שיהיה דיון בתיק. דיון בתאריך 23 לנובמבר. האם תיק זה יהיה מספיק "מובהק" לעליון? לטעמי נראה שלא, אך הלוואי ואני טועה.

מסקנות:

א. כנראה שיהיה צורך בהגשת תיק בו יש זמני שהות שווים וששכר האם גבוה מהותית משכר האב, כך שהעוול יהיה מובהק.

ב. הסיכוי היותר טוב לשינוי הוא כנראה סעיף 2:

2. סמכותם של בתי הדין הרבניים לפסוק מזונות ילדים כאשר אין הסכמה של שני הורי הילד:

בתאריך 22.09.2019 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 7628/17 בו נקבע שכל עוד אין הסכמה בין ההורים היכן יידון נושא מזונות הילדים בתיק שלהם, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. כאשר יש הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה. כלומר, הייתה אפשרות 'הטלת וטו' לכל אחד מההורים כך שנושא מזונות הילדים לא יידון בבית הדין הרבני. לנושא זה יכולה להיות השפעה מכרעת על הסכום שייקבע וחשוב להבין זאת. לרוב, אמהות יעדיפו את בית הדין הרבני ואבות את בית המשפט למשפחה, אך יש לשקול כל תיק כעומד בפני עצמו.

אבל ביום 10.10.2021 פורסם פסק הדין בתיק 1250217/3 של הרבני הגדול אשר מחזיר לעמדתם את הסמכות לבתי הדין הרבניים. החלטה של הרבני הגדול אמנם אינה מחייבת את בתי הדין האזוריים, אך רובם יישרו קו. האם לאחר פסק הדין של הרבני הגדול היו בכלל מקרים בהם בית הדין הרבני האזורי הסכים שאין לו סמכות לנושא המזונות? לאחרונה קיבלנו החלטה כזו. אין לנו מושג כמה מקרים שכאלו יש.

על תיק זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון. 7880/21. נציין שיש עוד 3 ערעורים זהים: 5988/21, 8228/21, 1662/22. נהדר! בהחלטה האחרונה נקבע שיהיה דיון בתיקים אלו במאוחד (מלבד 1662/22 החדש עליו טרם ניתנה החלטה). דיון ב 23 לנובמבר.

3. מזונות ילדים עד גיל 6:

ברור לכולנו שזאת רק שאלה של זמן עד שבתי המשפט למשפחה, ואולי אף בית המשפט העליון, יצטרכו לדון גם בנושא העקרוני של מזונות ילדים עד גיל 6. הדברים אף מוזכרים בפסק הדין בע"מ 919/15 ובפסקי דין שפורסמו בעקבותיו. אין כל הגיון שתשלום מזונות עבור ילד בן 5 ו- 11 חודשים וילד בן 6 וחודש יהיה שונה מהותית! בדיוק כפי ששני אבות גרושים הגיעו עם התיקים שלהם עד לבית המשפט העליון אשר קבע הלכה חדשה עבור ילדים מעל גיל 6, הרי באותה הדרך ניתן להגיע להצלחות דומות. זה לא קל, אך אין דרך אחרת.

להבנתנו, הפתעתנו, וצערנו, לא ידוע לנו שתיק כזה הוגש עד היום לעליון.

איזה תיק יכול לעשות את השינוי?

תיק שבו להורים ילד (עדיף מספר ילדים) מתחת לגיל 6, זמני השהות שווים (או קרובים לכך) לצד משכורות שוות או דומות (ורצוי כמובן שכר גבוה יותר מהותית של האם).  עדיף גם מקרה בו לאחר תשלום המזונות האב נשאר עני ואילו האם חייה ברווחה כלכלית, ומקרים שכאלו יש רבים. בהחלט יתכן ותיק שכזה יקבל מענה ראוי בבית המשפט למשפחה, ואם לאו, יכול שיגיע לעליון ויביא למהפכה נוספת. נקווה שיהיו אבות ועורכי דין שיגיעו עם הנושא לעליון.

לעמדתנו, בכל תיק במשפחה אשר דן במזונות ילדים מתחת לגיל 6, מחובתו המקצועית והמוסרית של כל עורך דין למשפחה להסביר את נושא ההתחשבות בזמני השהות של הילדים עם האב, אך חובה גם לציין את העוול הנושא בתשלום מזונות הילדים מתחת לגיל 6, את הפרשנות לסעיף 3א' (כאן) בחוק המזונות וכו'. נציין שיש כבר מספר ניירות עמדה לנושא (ראו בהמשך). תפקיד העו"ד לכתוב ולהסביר. להעביר לשופט את המלח. מכאן זה כבר של כבוד השופט האם להשתמש. בסוף יגיע שופט שבאמת אכפת לו מהעוול הלא הגיוני. 

הצעת חוק ממשלתית?

בפסק הדין של בית המשפט העליון יש קריאה למחוקק לקדם את נושא המזונות בחקיקה. "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט". האם בעתיד אכן תקודם הצעה שכזו? אף אחד לא יודע, מדובר בפוליטיקה. רק הזמן יגיד. לדעתנו, בעיקר לאור התנגדות החרדים, לא תקודם הצעת חוק שכזו.

נושאים כספיים שחשוב להכיר:

הנחה בארנונה, מה חשוב לרשום בהסכם על מנת ששני ההורים יוכלו לרשום את הילדים המשותפים במספר הנפשות לתשלום חשבון המים, וקיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) להורים גרושים במשמורת משותפת. ראו כאן.

הסבר על נושאים כספיים נוספים בגירושין. תשלום קופת חולים, הוצאות חינוך, קייטנות, חוגים ועוד. ראו כאן.

חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. ראו כאן.

כיצד יתחלקו נקודות הזיכוי בין ההורים הגרושים? ראו כאן.

ועדת שיפמן לנושא מזונות הילדים

מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שמונתה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. דו"ח הוועדה הוגש למשרד המשפטים באוקטובר 2012, אך עדיין לא זכה להתייחסות רשמית. כמובן שאנו מקווים שהוא אכן יקודם לחוק.

מזונות ילדים במדינות העולם הנאור:

"כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"

חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.

מכתבים ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מכתב ששלחנו לכל שופטי בתי המשפט למשפחה בנוגע לפסק הדין במחוזי עמ"ש 50603-01-14.

מכתב שלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה: "עד מתי"?

מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מאמרים בנושא מזונות ילדים

אבישלום וסטרייך – שלושה צמתים ביחסי בית הדין הרבני ובית המשפט האזרחי: מזונות ילדים, שיתוף רכושי והחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (כרך נב)

נייר עמדה של העמותה: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

פרופ' מיכאל קורינאלדיהדין האישי בישראל

פרופ' מיכאל קורינאלדיהיש ליישם את עקרון השוויון בדיני הורים וילדים מזונות אישה וילדים ואמצעי אכיפתם,

 עו"ד יעקב שפירא. מדינת ישראל, משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי.

מזונות ילדים קטינים" מגמות חדשות, יאיר שיבר

חיוב האם במזונות ילדים: הרב ד"ר משה בארי, הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני

קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך? מאת ד"ר רות זפרן חברת ועדת שיפמן

מזונות ילדים

 

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!