מזונות ילדים

הורות משותפת = טובת הילד

מזונות ילדים

Print Friendly, PDF & Email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

כיצד נקבע סכום מזונות הילדים? על ההבדלים בדרך החישוב ובסכומים בין בית המשפט למשפחה לבית הדין הרבני, אי סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים, תשלום מדור והוצאות משתנות ומספר טיפים.

מזונות ילדים

מספר הערות לפתיחה

1. אנשים באופן טבעי מחפשים וודאות. האם לאחר קריאת הדף תדעו מהו סכום המזונות המתאים לתא המשפחתי שלכם? התשובה לצערנו היא לא. אף איש מקצוע לא יכול לענות להורים המתגרשים במדויק על שאלה זו. ראשית, יש הבדל מהותי בדרך החישוב בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה, אך יש גם הבדלים בכל אחד מהם בין הדיינים/השופטים השונים. אז תמונה כללית ניתן לקבל, מספר מדויק לא.

2. עדכון (אוקטובר 2021) – הנושא במחלוקת וביום 10.10.2021 פורסם פסק הדין בתיק 1250217/3 של הרבני הגדול אשר מחזיר לעמדתם את הסמכות לבתי הדין הרבניים. התיק עובר לבית המשפט העליון להכרעה.

כיום ישנה אפשרות 'הטלת וטו' לכל אחד מההורים כך שנושא מזונות הילדים לא יידון בבית הדין הרבני, וחשוב להיות מודעים לנושא ובעיקר לדעת כיצד לממשו! לנושא זה יכולה להיות השפעה מכרעת על הסכום שייקבע וחשוב להבין זאת. לרוב, אמהות יעדיפו את בית הדין הרבני ואבות את בית המשפט למשפחה, אך יש לשקול כל תיק כעומד בפני עצמו.

כמובן שבתי הדין הרבניים מנסים למצוא דרכים להחזיר אליהם את הסמכות ולכן חייבים להיות מודעים לכך ולדעת איך לפעול. חשוב מאוד להעלות את ההסתייגות מסמכות הרבני בהזדמנות הראשונה ובכל מתן תשובה/תגובה או ודיון. בעקבות פסק הדין בתיק 1269656/13 יש הטוענים שעל האב להגיש תביעת מזונות בבית המשפט למשפחה, תחת הכובע של אפוטרופוס לילדים.

3. הורים אשר בוחרים ללכת לגישור או מגיעים בעצמם להסכמות על הסכם הגירושין שלהם, יכולים לקבוע כל סכום מזונות שמתאים להם – ללא צורך לקבוע סכומים בהתאם לחוקים המיושנים במדינת ישראל "ולמקובל" בבתי המשפט (הדין הדתי).

אנו ממליצים  להורים לנסות להימנע מהשפעות של 'חברים' כולל בפייסבוק (חלקם ימליצו לפי מה שהיה אצלם לפני מספר שנים, דבר שלא בהכרח נכון עוד כיום) וללא מחשבות מי "מנצח" את מי, אלא לפעול יחדיו לסכום הוגן והגון.

עוול מזונות הילדים המגדרי

לא ניתן להסביר את נושא מזונות הילדים בלי להתעלם מהפיל שבחדר – העוול המגדריבמדינת ישראל החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על פי הדין הדתי, כאשר עד גיל 6 צרכים הכרחיים מוטלים רק על האב. עד לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (יולי 2017) הנטל על האב לבדו היה עד גיל 15. יש הטוענים שלא כך קובע הדין הדתי, ומדובר בפרשנות שגויה של בתי המשפט.

העוול הוא בעיקר כלפי אבות אשר לאחר הגירושין מממשים את הורותם ויש להם זמני שהות רחבים עם הילדים. אבות שלא מממשים את הורותם בהחלט ראוי והגיוני שישלמו יותר מזונות מאבות שכן מממשים את הורותם.

מאחר וכיום מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו במקרים רבים האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר לאם סכום חודשי עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו. כיום קיימת הבנה שכאשר הילדים בבית האב ההוצאות שלהם משולמות ישירות על ידי האב, ולכן בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות. חשוב להסביר ולבקש זאת. זה לא אוט' ותלוי בשופט/דיין.

ברור לכולנו שזאת רק שאלה של זמן עד שבתי המשפט למשפחה, ואולי אף בית המשפט העליון, יצטרכו לדון גם בנושא העקרוני של מזונות ילדים עד גיל 6. הדברים אף מוזכרים בפסק הדין בע"מ 919/15 ובפסקי דין שפורסמו בעקבותיו. הרי אין כל הגיון שתשלום מזונות עבור ילד בן 5 ו- 11 חודשים וילד בן 6 וחודש יהיה שונה מהותית. בדיוק כפי ששני אבות גרושים הגיעו עם התיקים שלהם עד לבית המשפט העליון אשר קבע הלכה חדשה עבור ילדים מעל גיל 6, הרי באותה הדרך ניתן להגיע להצלחות דומות. זה לא קל, אך אין דרך אחרת.

איזה תיק יכול לעשות את השינוי?

תיק שבו להורים מספר ילדים וחלקם מתחת לגיל 6, זמני השהות שווים (או קרובים לכך) לצד משכורות שוות או דומות (ורצוי שכר גבוה יותר של האם), כך שלאחר תשלום המזונות האב נשאר עני ואילו האם חייה ברווחה כלכלית, ומקרים שכאלו יש רבים, יתכן ויקבל מענה ראוי בבית המשפט למשפחה, ואם לאו, יכול שיגיע לעליון ויביא למהפכה נוספת. נקווה שיהיו אבות ועורכי דין שיגיעו עם הנושא לעליון.

לעמדתנו, בכל תיק במשפחה אשר דן במזונות ילדים מתחת לגיל 6, מחובתו המקצועית והמוסרית של כל עורך דין למשפחה להסביר את נושא ההתחשבות בזמני השהות של הילדים עם האב, אך חובה גם לציין את הפרשנות לסעיף 3א' בחוק המזונות. תפקיד העו"ד לכתוב ולהסביר. להעביר לשופט את המלח. מכאן זה כבר של כבוד השופט האם להשתמש. בסוף יגיע שופט שבאמת אכפת לו מהעוול הלא הגיוני. הסבר מורחב על הפרשנות לסעיף 3א' של כבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן ניתן לקרוא כאן. רק ממתינים לאב, לעו"ד ולשופט המתאים.

אבות רבים, עקב סכום המזונות הגבוה שעליהם לשלם, אינם מסוגלים לדאוג לכלכלת ילדיהם כאשר הם שוהים עימם, שלא לומר להתקיים בכבוד. לא פעם אבות נאלצים לחזור לבית ההורים, או לשכור דירה מרוחקת וקטנה. המשמעות היא פגיעה בילד שאין לו תנאים של בית כאשר הוא שוהה עם אביו, ונאלץ לראות את אביו נאבק על קיומו, כשבו זמנית הוא חי ברווחה יחסית אצל אימו.

חוסר שוויון מהותי זה בין המגדרים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של העולם המודרני, שלא לומר עם הגינות בסיסית.

ההלכה החדשה של בית המשפט העליון מיולי 2017 (ראו הסבר בהמשך ובדף מחשבון המזונות) הביאה לתיקון העוול הנורא עבור ילדים מעל גיל 6. מדובר רק על תיקים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה כי בתי הדין הרבניים לא מכירים בהלכה זו, אך לאור זאת שכיום ניתן לסרב לניהול תיק המזונות ברבני זה לא כזה מהותי.

אז כמה מזונות משלמים?

כיום אין תשובת ספר לקביעת סכום המזונות. גם כאשר תנאי התא המשפחתי ידועים לא ניתן לדעת מראש מהו הסכום שייפסק. זה תלוי בגורמים רבים, בעיקר אם התיק נדון ברבני או במשפחה, בגיל הילדים ובעמדתו האישית של השופט/דיין. לכן, בדף זה יש מידע רב המנסה להסביר את המקובל כיום ככל שניתן יחד עם מספר טיפים לנושא. הנקודה החשובה היא להכיר במצב מורכב זה ולדעת מה כן ניתן לבקש. במקרים רבים עורכי הדין לא דואגים לבקש כל מה שניתן ומקובל, וחבל שכך.

מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה

הלכת המזונות – בע"מ 919/15

ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6. מזונות ילדים מעל גיל 6 יחושבו לפי יחס חלוקת זמני השהות ויחס שכר שני ההורים.

במקרים בהם בזמן מתן פסק הדין/אישור הסכם הגירושין גיל הילד מתחת לגיל 6, סכום מזונות ילדים נקבע כיום בשתי מדרגות. מזונות עד גיל 6 בהם עדיין פוסקים לפי ההלכה הדתית ולכן אין התייחסות לשכר האם, ומזונות לאחר גיל 6 אשר כיום אינם מגדריים יותר. המטרה בכך היא ליצור ודאות לעתיד ולא להחזיר את ההורים לבית המשפט כאשר הילד מגיע לגיל 6. הסבר מפורט על ההלכה החדשה בהמשך הדף ובדף המחשבון. בתי הדין הרבניים לא פוסקים בהתאם להלכה זו.

מזונות ילדים מתחת לגיל 6

בשעתו נקבע בפסיקה (כבוד השופטת שטופמן) כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,150 ₪. אין לסכום זה כל בסיס כלכלי אמיתי, אך השופטים ממשיכים לעשות בו שימוש עד היום באין אלטרנטיבה אחרת.

הנוסחה הבלתי רשמית כיום לחישוב שיעור מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה עד גיל 6 היא: כ- 1,200 עד 1,600 ש"ח מזונות בסיס לילד (לפני הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות) + מדור (ראו הסבר בהמשך) + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים לרוב מוצמד למדד. בבית הדין הרבניים לרוב הסכום בטווח נמוך יותר, כמוסבר בהמשך

התחשבות בחלוקת זמני השהות – הרחבת מעגל הצדק

שופטי בתי המשפט למשפחה מוצאים דרכים להרחיב את מעגל הצדק גם עבור ילדים עד גיל 6 על ידי התחשבות בחלוקת זמני השהות של הילדים עם האב, והרי בימים שלו האב משלם באופן ישיר את הוצאות הילדים בביתו. נושא זה היה מקובל מאוד לפני פרסום ההלכה, ומאז קצת פחות, ולכן חשוב מאוד להסביר ולבקש זאת!

מספר פסקי דין לנושא התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל האב בקביעת המזונות עבור ילד עד גיל 6.

בית המשפט העליון, כבוד השופטת ארבל, בע"מ 2561/08:

חובתו המוחלטת של האב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים חלה בין אם המשמורת על הילדים נמסרת לאם, בין אם היא נמסרת לאב, ובין אם היא ניתנת במשותף לשני ההורים. מאחר והמבקש בענייננו הוא בעל המשמורת על הקטינה וממילא זה הנושא בהוצאות גידולה, החיוב שהוטל עליו לשלם למשיבה נועד אפוא לספק אך את צרכיה של הקטינה בזמן שהיא שוהה אצל אמה (הדגשה שלי ג.ר)

אמירתו החד משמעית (סעיף 23) של בית המשפט המחוזי חיפה (החלטת המחוזי מהווה פסיקה מנחה לבתי המשפט למשפחה), כבוד השופט ג'יוסי, בעמ"ש 28488-09-19 מחודש מרץ 2020:

לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה לפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים.

עמ"ש 31745-02-17 בו בית המשפט המחוזי תל אביב מציין שבמקרה זה אכן נעשתה הפחתה עקב זמני השהות הרחבים ובכך נותן תוקף לנושא (התיק הגיע לעליון שדחה את ערעור המבקש בע"ם 4637/18), רמ"ש 46972-01-19, מחוזי תל אביב, אשר גם בו מוסבר נושא ההפחתה בסכום הצרכים ההכרחיים בהתאם לחלוקת זמני השהות (כאן זה 9/5), עמ"ש 25027-02-14 בו נעשתה הפחתה של 50% גם למזונות וגם למדור, תלה"מ 66993-06-18 למזונות זמניים בו מסביר כבוד השופט ארז שני את עמדתו. פסק דינה של כבוד השופטת מירה דהן. תלה"מ 17231-09-19. כבוד השופטת אייזנברג התייחסה לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה"מ 18590-11-17 מיום 29.10.2018.

בשים לב לעובדה כי מחצית מהזמן שוהה הקטינה עם אביה, הנושא באופן ישיר בהוצאותיה השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינה לא תיפגע עקב אותה הפחתה. שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין וכיו"ב.

 

 

 

ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר.., שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו.

גם כאשר ישנם זמני שהות מצומצמים עם האב יש להתחשב בהוצאות בימים אלו:

התחשבות בזמן שהילד עם אביו, בין אם יום או 7 ימים בשבועיים. ראו למשל תלה"מ 55934-03-17 בו יש אמירות יפות של כבוד השופט שקד, תלה"מ 50999-07-17 ותלה"מ 25329-11-17, כבוד השופט ג'יוסי, בעמ"ש 28488-09-19. ניתן לקרוא על הנושא גם כאן: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

ומה קורה כאשר שכר האם גבוה משכר האב?

במקרה כזה העוול הוא כפול, אך גם כאשר שכר האם גבוה משכר האב, האב הוא זה שישלם עבור הצרכים ההכרחיים של הילד בשני הבתים. בבית האב ובבית האם כאחד.

פסק הדין של כבוד השופט ארז שני בתלה"מ 39214-10-19 (השני, לאחר הערעור, טרם פורסם) מתייחס להורים לשני קטינים ילדי 2019 ו 2017. זמני השהות שווים. לאור ההכנסות הדומות (כ- 11,000 ש"ח לאב ו 12,000 ש"ח לאם), קבע כבודו בתחילת הדרך שגם מתחת לגיל 6 לא יהיו מזונות. הוגש ערעור בנושא המזונות מתחת לגיל 6 שהתקבל (עמ"ש 2091-12-20), והחזיר את התיק לכבוד השופט שני אשר בלית ברירה קבע מזונות עבור הילדים, אך ראו את הסכום ובעיקר את דרך החישוב וההסבר לו!

כבודו העמיד את צרכי כל אחד מהילדים על 1,700 ש"ח (ברף הגבוה וכנראה בכוונה – ראו בהמשך דיני הצדקה), אך חילק סכום זה לשני חלקים וציין "היקף חיובו של האב במזונות הקטינים נובע, בין היתר, מסיווגם של צרכיהם – כצרכים הכרחיים או כצרכים מדין צדקה. בצרכים ההכרחיים יחויב האב בלבד ואילו בצרכים שהם מדין צדקה יחויבו שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית (פורטוגז: "מתוך ההגדרה עצמה נראה, כי המדובר באותם דברים
בסיסיים, שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש; ומתוך הדין, שקובע, כי אין מחייבים בהם לפי עושרו של האב, יוצא, שצרכים אלה שווים הן לעני ולעשיר" (ר' עניין פורטוגז לעיל עמוד 462). לפיכך נקבע עבור כל ילד סכום של 1,200 ש"ח עבור צרכים הכרחיים (מזון, ביגוד והנעלה ובריאות) ועוד 500 ש"ח דיני צדקה.

מכיוון שהאב משלם את ההוצאות עבור הצרכים ההכרחיים של הילדים בביתו באופן ישיר עבור מחצית מהימים, הרי נשאר לו לשלם לאם את ההוצאות בביתה. 1,200 ש"ח. זה החלק המקובל, כאשר ההפחתה תהיה לפי חלוקת זמני השהות בכל תיק ותיק. נציין שעורכי דין רבים המייצגים אבות "שוכחים" לציין זאת, וחבל.

החלק המעניין בתיק זה, עקב זאת שההכנסה הפנויה של האם גבוהה מזו של האב, הוא ההמשך: ברגע שמחלקים את הסכום 1,700 ש"ח לשני סכומים – צרכים הכרחיים ודיני צדקה – מצמצמים בכך את עוול המזונות עד גיל 6  במקרה כמו זה בו ההכנסה הפנויה של האם גבוהה מההכנסה הפנויה של האב: ההכנסה הפנויה של האב היא 6,400 ש"ח ושל האם, 11,850 ש"ח (הסכום כולל את קצבאות הילדים + סכום המזונות עבור הצרכים ההכרחיים – 1,200 ש"ח – אותו משלם האב!). כן, כבודו מוסיף להכנסת האם את סכום המזונות שהיא מקבלת מהאב! במקרה זה העוול עד גיל 6 הוא כפול אז מה ניתן לעשות? בגלל הסכום של הדיני צדקה בו מחויבת האם, כבודו בעצם פעל להקטין את סכום המזונות המוטל על האב! בסכום של דיני הצדקה (500 ש"ח לילד) האם תשלם 65% בהתאם ליחס הכנסות ההורים, כלומר על האם לשפות את האב ב 150 ש"ח. לכן, בסיכומו של יום, האב ישלם לאם סכום של 1,050 ש"ח (1,200-150) עבור שני הילדים ( 525 ש"ח לילד) עד גיל 6. כן, כשבאמת רוצים, השופטים יכולים לצמצם למינימום את עוול המזונות עד גיל 6. על עורכי הדין להסביר דרך זאת בתיקים שלהם. 

מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?

אוקטובר 2021: מצורף לעיונכם נייר עמדה שכתב הרב אוריאל אליהו – דיין ביה"ד הרבני נתניה – העוסק בדין חיוב האב במזונות קטני קטנים, דהיינו ילדיו הקטינים מתחת גיל שש. "מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?"

במאמר שלפנינו נטען ונוכיח שתי טענות.

 

האחת,  כי לשיטת רוב הפוסקים, ראשונים ואחרונים, כאשר האב אינו חייב במזונות האם, אזי, חיוב האב במזונות ילדיו, גם מתחת לגיל שש, דהיינו בקטני קטנים הינו מדין צדקה בלבד.

 

השנית, כי כיום בעקבות שינויים דרמטיים שהתרחשו בפסיקה המקובלת בדיני משפחה ובצורת החיים של הכלכלה המשפחתית, גם הסוברים שחיוב האב לבדו במזונות ילדים מתחת גיל שש הינו מן הדין, יודו שכיום יש לחייב את האם כשם שמחייבים את האב.

 

המאמר מניח תשתית ופרשנות הלכתית המאפשרת להחיל את עקרונות בעם 919/15 כבר מגיל הלידה. ייתכן והגשת בג"ץ על בסיס תשתית זו תביא את המפנה המיוחל.

מזונות ילדים מגיל 6 עד 18

בבתי המשפט למשפחה יש שינוי מהותי בעקבות בע"מ 919/15. בגילאים אלו כן מתחשבים בשכר האם. אין יותר אפליה מגדרית.

מזונות לגילאים אלו יקבעו בהתאם להכנסות שני ההורים ולחלוקת זמני השהות. בדף מחשבון מזונות ילדים יש הסבר מורחב להלכה החדשה, כיצד יש לחשב את מזונות הילדים, וגם מחשבון שלנו לחישוב מזונות ילדים מגיל 6-18. נציין שכיום צרכי הילד (לא סכום המזונות הסופי) הם בטווח של 1,400 ש"ח – 2,250 ש"ח + (בהתאם לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הילדים, לצד הטענה שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה העלויות גבוהות יותר). וגם כאן, כאשר יש יותר מילד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד).

חשוב לדעת שהסכום שקבע בית המשפט המחוזי מרכז – 2,250 ש"ח + כולל בתוכו את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25. לטעמנו, גישה זו שגוייה היא. גם בסכום עצמו שלא מתאים לרוב המשפחות ששכר ההורים בהם חציוני (כ- 6,500 ש"ח) וגם לא מותאם לאזור המגורים ורמת החיים של ההורים. בנוסף, יהיו מקרים בהם לאחד ההורים אין הוצאות אחזקת מדור כלל/מלאות (למשל מגורים עם בן זוג) וקביעה אוט' שכזו שגויה כלכלית! בדיוק כפי שאת ההוצאות המשתנות (לשעבר "מחציות") אנחנו לא מכניסים לסכום המזונות הקבוע, כך צריך להיות גם לגבי הוצאות אחזקת מדור.

הלכת ורד

כאשר יש יותר מילד אחד ובהתאם להלכת ורד אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם. למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,500 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 4,500 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,000 ש"ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר.

הורה מרכז

בפסק הדין של בית המשפט העליון, כחלק מהפתרונות המעשיים לניהול הוצאות שוטפות, הציעה כבוד השופטת ברק ארז לקבוע הורה "מרכז" – "גזבר". הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר – קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים – ומתוך מטרה שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות. "הורה מרכז". זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור הוצאות אלו.

יש משפחות שחשיבה זו בהחלט נכונה אצלן ותפעל לטובת הילד. במשפחות רבות שני ההורים חולקים את כל נושאי האחריות ההורית, אם בזמן הנישואין ואם אחרי הגירושין ואז הנושא מיותר כמובן, אך יש מקרים בהם כל הנטל הוא על האם. כמובן שיש גם מקרים הפוכים, אך עדיין מעטים יותר.

לעיתים זאת דרך להעמיס מזונות נוספים על האב ללא שום סיבה, ובעיקר יש כאן פגיעה בקשר של האב עם הילדים שלא מממש את הורותו לילדו בנושאים חשובים כמו קניית בגדים, לקיחה לחוגים וכו'. לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, כל אחד קונה בגדים לילדים, נעליים, לוקח להסתפר וכו', מסיע לחוגים, לוקח לרופא, הולך לימי הורים, ראוי להסביר זאת, להראות דוגמאות וקבלות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו בנושא הקניות לילדים, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.

פתרון נוסף – חשבון משותף

פתרון נוסף שהציעה כבוד השופטת ברק ארז, נכון יותר בחלק מהמקרים, הוא פתיחת חשבון משותף אליו יפקיד כל אחד מההורים את חלקו היחסי בעלויות. חשבון משותף מאפשר שקיפות, השתתפות הדדית בעלויות ומשאיר את שני ההורים שווים במעמדם, בהגדרתם, ובתפיסה של הילדים אותם, מאחר והילדים יכולים לפנות לשני ההורים כשהם צריכים משהו. ראו כאן.

ומה לגבי מזונות מעל גיל 18?

בזמן שירות החובה מקובל שהתשלום יורד לשליש. וכמו תמיד, כל מקרה לגופו. לא בכל תא משפחתי זה מחויב מציאות. יש כבר מספר פסקי דין רבים בהם משכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, ולכן לא נקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי. מאחר והילד כבר בגיר, ניתן לקבוע שהסכום ישולם לו ישירות. ומה קורה כאשר הילד ממשיך את לימודיו לכיתות י"ג ו י"ד? גם כאן, אין תשובה אחת. מצורף פסק דין אחד המסביר את הנושא. תלה"מ 18944-10-19.

תשלום מזונות מהאם לאב?

ההלכה החדשה קובעת – בניגוד למצב עד גיל 6 בו התשלום לפי הדין האישי הוא על האב בלבד – שמעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית יותר אלא לפי יחס ההכנסות ויחס זמני השהות. זה אומר שבהחלט יהיו מקרים שהאם היא זו אשר תשלם את המזונות לאב.

חשוב לדעת: במקרים בהם שכר האם גבוה משכר האב, והאב מעונין לקבל מזונות עבור הילדים מהאם, הרי יש חובה להגיש תביעה מתאימה מטעמו. כאשר האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר וחלוקת זמני השהות רחבה או שווה, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! יש שיגידו שמדובר בבירוקרטיה מיותרת, אך כיום זאת המציאות וחשוב להכיר אותה ולפעול בהתאם במקרים המתאימים.

דף פסקי דין מזונות ילדים בבתי המשפט למשפחה

משמורת משותפת ומזונות

להגדרה ההורית (משמורת משותפת, אחריות הורית משותפת או אין הגדרה כלל כמקובל כיום) אין כל השפעה על מזונות הילדים.

מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים

מרוץ הסמכויות בנושא מזונות ילדים – שרגאי

בתאריך 22.09.2019 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 7628/17 בו נקבע שכל עוד אין הסכמה בין ההורים היכן יידון נושא מזונות הילדים בתיק שלהם, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. כאשר יש הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה. לנושא זה יכולה להיות השפעה מכרעת על הסכום שייקבע וחשוב להבין זאת. לרוב, אמהות יעדיפו את בית הדין הרבני ואבות את בית המשפט למשפחה, אך יש לשקול כל תיק כעומד בפני עצמו.

הרצאה בנושא של עו"ד ד"ר יאיר שיבר וכבוד הרב אוריאל אליהו מבית הדין האזורי נתניה, שיח בנושא – "מרוץ הסמכויות – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה" 05.05.2021 – מחוז מרכז לשכת עורכי הדין ניתן לצפות כאן.

נדגיש: הנקודה החשובה לנושא היא הכרזה על אי ההסכמה לסמכות בית הדין הרבני לדון בנושא מזונות הילדים. כבר בהתחלה. ישנן שתי דרכים לקבוע להסכמה: הראשונה, בהסכמה מפורשת. האפשרות השנייה היא הסכמה משתמעת. למשל, כשצד אחד העלה את נושא מזונות הילדים והצד השני הגיב לעניין ובדיון לאחר מכן הביא גם מסמכים להוכחת טענותיו, ואז נראה לו שהדיינים לא יפסקו לטובתו – בשלב זה הוא לא יכול להתנגד לסמכות, כיוון שמהתנהגותו נלמד שהוא מסכים לסמכות. כמובן שאם צד תבע מזונות ילדים הוא לא יכול להתנגד לסמכות, אפילו לפני הדיון – מכיוון שבעצם הגשת התביעה, הוא מודה שהוא מסכים לסמכות. ראו למשל תלה"מ 5938-10-19.

כמובן שבתי הדין הרבניים מנסים למצוא דרכים להחזיר אליהם את הסמכות ולכן חייבים להיות מודעים לכך ולדעת איך לפעול. חשוב מאוד להעלות את ההסתייגות מסמכות הרבני בהזדמנות הראשונה ובכל מתן תשובה/תגובה או ודיון. בעקבות פסק הדין בתיק 1269656/13 יש הטוענים שעל האב להגיש תביעת מזונות בבית המשפט למשפחה, תחת הכובע של אפוטרופוס לילדים.

חשוב לציין שכיום ישנו דיון מקצועי/הלכתי בין הדיינים השונים לגבי סכומי מזונות הילדים. שתי גישות שונות: אחת של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו מבית הדין הרבני בנתניה ודיינים נוספים שטרם הצהירו פומבי על תמיכתם בעמדה זו, שניה של שאר הדיינים כולל הרבני הגדול. ניתן לקרוא על הנושא בהרחבה כאן. לטעמנו דיון חשוב מאוד, ועם הזמן נקווה לראות תוצאות בשטח.

דמי מזונות ילדים עד גיל 18:

כאמור, בתי הדין הרבניים לא קיבלו את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון ולכן סכום המזונות שנקבע הוא עד גיל 18. אין מדרגות של עד גיל 6 ואחרי גיל 6. אבל, לאחר גיל 6 ישנם מקרים בהם כן מתחשבים בשכר האם לדיני צדקה.

בבתי הדין לרוב הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הילד, לפני הפחתות שונות, נמוך יותר מבתי המשפט למשפחה. 1,000 ש"ח – 1,400 ש"ח. התוצאה הסופית לא בהכרח. תלוי מהי – אם בכלל – ההפחתה בעקבות חלוקת זמני השהות, הפחתה אשר קיימת ברבני ובמשפחה כאחד, אך לא ניתנת בכל מקרה, וחשוב להסביר ולבקשה. נציין שלעיתים זה כבר מגולם בסכום צרכי הילד ונמוך מהסכום 1,000. לפעמים הדיינים מציינים זאת ואז מבצעים את ההפחתה (הדרך הראויה יותר) ולעיתים זה פשוט מגולם ללא כל הסבר. גם כאן, חשוב להסביר ולבקש. 

נושא נוסף הוא האם הדיינים מכירים בדיני צדקה מגיל  6-18. ושוב, במקרים המתאימים בהם יש חלוקת זמני שהות רחבה ושכר האם דומה לשכר האב, ובטח כאשר הוא גבוה משכר האב, חשוב לבקש זאת.

בתיק 1140557/4 (מיום 08.11.2018) מסבירים כבוד הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, מבית הדין הרבני באר שבע שהדין הדתי קובע, ותמיד קבע, שיש להתחשב בהוצאות של האב כשהילדים שוהים עמו, ללא קשר לגיל הילד!

לפי דין תורה אין כל ספק שהאב מחויב להעביר לידי האם את סכום צרכי הילדים בתקופה שהם אצלה בלבד, ולא ניתן להבין מאין "צפה" פרשנות זו, וכיצד עלה על הדעת שיש במקורותינו הקדומים מקור ולפיו כאשר המשמורת משותפת ישלם האב מזונות לאם עבור חודש שלם, ובנוסף יישא בהוצאות הילדים במחצית הזמן בה הם שוהים אצלו. אין ספק שלפי דין תורה חיוב המזונות יצטרך להביא בחשבון את משך הזמן בו הילדים שוהים אצל האב, ולקזזו מהסכום העובר לידי האם. (הדגשות שלנו)

פסקי דין נוספים לנושא הם: תיק ‏1169832/6, תיק 1108714/2, תיק 969794/12, תיק 1097328/10.

מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?

אוקטובר 2021: מצורף לעיונכם נייר עמדה שכתב הרב אוריאל אליהו – דיין ביה"ד הרבני נתניה – העוסק בדין חיוב האב במזונות קטני קטנים, דהיינו ילדיו הקטינים מתחת גיל שש. "מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?"

המאמר מניח תשתית ופרשנות הלכתית המאפשרת להחיל את עקרונות בעם 919/15 כבר מגיל הלידה. ייתכן והגשת בג"ץ על בסיס תשתית זו יצליח להביא את המפנה המיוחל.

מזונות מעל גיל 18

בפסקי דין רבים בבתי הדין הרבניים סכום המזונות הוא עד גיל 18. אך בשנים האחרונות אנו רואים שינוי מגמה וקבלת עמדת בתי המשפט למשפחה שיש לקבוע מזונות עד סיום השירות חובה. גם כאן, שליש מהסכום עד גיל 18.

דף פסקי דין מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים.

שכר אמת

הרבה הורים/עורכי דין מנסים מצד אחד "לנפח" את סכום צרכי הילדים (לצערנו ללא תגובה אמיתית של השופטים מלבד הערה שהסכום מוגזם ולא הוכח), ומצד שני להראות הכנסות נמוכות מהמצב האמיתי, בעיקר עצמאיים. שופטים, בצדק, לא אוהבים הורים, בעיקר אבות, שמעלמים את הכנסתם האמיתית, והתוצאות, לעיתים, בהתאם.

חשוב מאוד לדאוג שהשכר המוצג לבית המשפט יהיה נכון, עם מסמכים המראים שזהו השכר, ובעיקר הסברים מובנים לשופט. לא פעם קיבלנו פניות בהן נכתב שהשופטים לא דייקו בשכר. יש לזה כמובן השפעה על קביעת שיעור המזונות, אך אם יוגש ערעור למחוזי, לרוב השופטים לא בודקים מחדש את השכר, אלא מקבלים את הנתונים שרשם השופט במשפחה.

נושאים נוספים:

ביגוד והנעלה לשני הבתים

חשוב לרשום בהסכם הגירושין (ובמידת הצורך לבקש שזה יהיה רשום בפסק הדין) האם המזונות כוללים ביגוד והנעלה לשני הבתים על מנת למנוע ויכוחים בעתיד. זהו אחד הנושאים הנפיצים בקרב הורים גרושים וכה קל לפתור אותו! במקרים בהם תשלום המזונות נמוך מאוד/אין כלל תשלום בהתאם להלכה החדשה, ראוי לכתוב בהסכם שכל הורה אחראי לרכוש ביגוד עבור הילדים. בהסכמים היותר ישנים או הסכמים בהם נקבע סכום מזונות גבוה כפי שהיה מקובל בזמנו, מקובל שהסכום כולל ביגוד והנעלה לשני הבתים.

מדור ילדים

לסכום מזונות הילדים הבסיסי נוסף לרוב מדור. הכוונה לעלות חלקם של הילדים בדירתה של האם או בדירת שני ההורים. תלוי אם זה ברבני או במשפחה (רק לילדים מעל גיל 6). סכום זה מהווה חלק משמעותי מסכום המזונות.

מדור מקובל כיום מחושב לפי 30% מעלות שכר הדירה (לרוב לפי שכר דירה ממוצע של עד כ- 4,000 ₪) כאשר יש ילד אחד, 40% כאשר יש שני ילדים ו- 50% במקרה של שלושה ילדים ומעלה. ראוי להעיר שאב המלין את ילדיו אצלו חייב אף הוא בחדר עבור הילדים. חדר נוסף משמעו דמי שכירות גבוהים יותר. פועל יוצא הוא שהאב נושא בעלות מדור כפולה עבור הילד – גם בבית האם וגם בביתו שלו, אך בהתאם לדין הדתי זאת חובתו.

בבתי המשפט למשפחה, כאשר הילד מעל גיל 6 ובהתאם להלכה החדשה של העליון, כאשר הילדים שוהים שווה בשווה (או קרוב לכך – נניח חלוקה של 8/6 המקובלת כיום) בשני בתי ההורים ושכר ההורים דומה, אין כל צורך בתשלום מדור. כל המקרים האחרים יבחנו לפי המקרה הנקודתי. ראו הסבר מקיף בדף המחשבון.

בבתי הדין הרבניים המדור מוטל רק על האב.

יש מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.

אחזקת מדור

למרות שבמקור דמי המזונות השוטפים כללו גם הוצאות אחזקת מדור – חשמל, טלפון, אינטרנט, כבלים וכו', הרי שהיום, בחלק מהמחוזות, הם מחושבים בנוסף ובנפרד, וגם עליהם מחוייב האב – 30% לילד אחד, 40% לשניים, 50% לשלושה ומעלה.

אנו מרגישים חובה להעיר: שבגין ארנונה האם בד"כ מקבלת הנחה מהעירייה, תשלום עבור אינטרנט וכבלים אינו תלוי שעות שימוש, וסביר שהאמא תשתמש בשירותים אלה לצרכיה שלה וללא תלות בילדים. לגבי טלפונים, מאחר ולרוב הילדים טלפון נייד משל עצמם, עלותם אמורה להיחשב כחלק מההוצאות החריגות.

הנה כי כן, פרט לתשלום החשמל והמים אין הצדקה להחלת הוצאות אחזקת מדור על האב (שכמובן משלם על הוצאות אלה גם בביתו שלו). לצערנו עורכי הדין לא מנסים להעלות טיעון זה. חשוב להסביר זאת.

הוצאות חריגות/משתנות – לשעבר "מחציות"

הוצאות חריגות/משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות, לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו'.

לאחר פרסום ההלכה החדשה הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים עד גיל 18 מתחלקות עדיין שווה בשווה בין ההורים. בבית המשפט למשפחה מעל גיל 6 ההוצאות מתחלקות בהתאם ליחס הכנסות ההורים. לצערנו יש שופטי משפחה שפוסקים, בטעות, בהתאם ליחס הכנסות ההורים גם עבור ילדים מתחת לגיל 6.

שאלה למחשבה: האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים המחושב בבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל שש ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות? ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן. בפועל, עדיין, הנושא לא ממש נידון בפסקי הדין, פשוט כי עורכי הדין לא העלו אותו. במחשבון המזונות שלנו יש חישוב בשתי הדרכים, כולל הסבר קצר לנושא. נקווה שיהיה עו"ד שירים את הכפפה.

לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו. אין כמובן רשימה מסודרת של כל הנושאים לגביהם חל נושא ההוצאות המשתנות והרי זה צריך להיות בהתאם לצרכים של כל תא משפחתי. חשוב מאוד לכתוב בהסכם הגירושין פרוט של מגוון הנושאים לתשלום.

הוצאות חינוך 'מחציות' – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (ההורה המקבל את קצבת הילדים – לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל שכל עוד ההורה מקבל את המענק, שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה בהתאם ליחס ההכנסות/בחלוקה שווה, לאחר קיזוז המענק. חשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין על מנת למנוע ויכוחים מיותרים.

כבוד השופטת אפרת ונקרט הסבירה בתלה"מ 8655-06-19 (מיום 03.08.2021) שישנם נושאים, כמו הוצאות מדור לאחר מעבר האם מבית ההורים לדירה שכורה או השתתפות שני ההורים בהוצאות החינוך לאחר מימוש המענק לימודים מהביטוח הלאומי שהם "דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" וישנה אפשרות להגיש בקשה תוך 21 יום לתיקונם בפסק הדין.

נציין שכיום הביטוח הלאומי מאפשר להורים להעביר את מענק הלימודים מהורה אחד לשני כל עוד יש הסכמה של שני ההורים לכך. או פסק דין. ראו כאן.

עם זאת, המענק ישולם להורה השני, אם ההורים הגיעו ביניהם להסכמה לשלם את המענק להורה השני או בהתאם לפסק דין, ובתנאי שהמענק ישולם במלואו להורה אחד. 

הוצאות חינוך אחרות כמו שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת, לרוב בעלות מתנ"ס. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא בשעת הצורך.

הוצאות רפואיות – מקובל שאת התשלום החובה החודשי לקופת החולים משלמת האמא כחלק מתשלום המזונות החודשי. כאן ראוי לציין שבמקרים בהם ההורים קובעים שבתא המשפחתי שלהם לא יהיו מזונות, ראוי להכניס סכום זה לחישוב ההוצאות המשתנות. כנ"ל לגבי עלות הטלפונים לילדים. לגבי הוצאות רפואיות אחרות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים חולקים אותן. גם כאן, במשפחה עד גיל 6 וברבני עד גיל 18 מחצית כל הורה, במשפחה לאחר גיל 6 בהתאם ליחס הכנסות ההורים.

קצבת ילדים

לאור ההלכה החדשה בה נקבע שיש לבדוק את הכנסות כל אחד מההורים מכל המקורות "יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם", הרי שבבתי המשפט למשפחה עבור ילדים מעל גיל 6 יש לקחת בחשבון גם את קצבת הילדים אשר לרוב משולמת לאם, ולהוסיף אותה להכנסות האם. לא כל השופטים זוכרים לעשות זאת, ולכן חשוב להזכיר זאת. כמובן שהנושא מהותי ככל שיש יותר ילדים.  לנושא זה ראו החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, כבוד השופט סארי ג'יוסי. בבתי הדין הרבניים אין כיום התייחסות לקצבת הילדים כתוספת לחישוב שכר האם, והרי אין כלל התחשבות בשכר האם.

הצמדת מזונות ילדים למדד

מקובל (לא חובה) שסכום דמי מזונות הילדים צמוד למדד. חישוב רבעוני.

בשנים האחרונות יש מדדים שליליים. חשוב מאוד לבדוק שהוראת הקבע בבנק היא כזו שמצמידה את סכום המזונות לשני הכיוונים. כל הבנקים ערוכים לנושא, רק צריך לבקש ולוודא. על פי חוות דעת (עקרונית) של אבי ליכט, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשרד המשפטים, אלא אם כן נכתב אחרת בפסק הדין, במידה והמדד המפורסם הוא שלילי, הרי שסכום המזונות יפחת בהתאם.

תשלום מזונות – כיצד מומלץ להעביר את התשלום?

מומלץ להעביר את סכום המזונות ישירות מחשבון הבנק בהוראת קבע צמודה למדד. מערכת המחשב בבנק תצמיד את הסכום שנקבע למדד החודשי או הרבעוני, על פי בקשה ובהתאם להסכם.

תשלום מזונות – קצבת ילד נכה

במקרים בהם מתקבלת קצבת נכות עבור הילד מהביטוח הלאומי, יש לבחון האם הקצבה מספיקה לכל צרכי הילד. במקרה ואכן כך הוא, לעיתים לא יקבעו מזונות ולעיתים כן. תלוי בשופט. נושא זה לא קשור לגיל הילד, כלומר זה תקף גם לגבי ילדים מתחת לגיל 6.

בית המשפט העליון בקביעה עקרונית חדשה לקצבת ילד נכה ומזונות הילד:

בתאריך 28.4.2021 פורסם על ידי בית המשפט העליון בע"מ 2083/19 אשר דחה אמנם את את הערעור הנקודתי בתיק זה, אך קבע קביעה עקרונית חדשה:

עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות

 

לנושא זה ראו תלה"מ 31125-10-16 מיום 19.08.2018 של כבוד השופט איתי כץ ולעומתו את תלה"מ 35401-11-16 של כבוד השופטת אילת גולן-תבורי מיום 28.08.2018. אכן, 10 ימים הבדל והחלטה שונה בכל תיק. ראו גם תלה"מ 66675-01-18 מיום 03.06.2021.

מצורף פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים בתיק 1200993/1 בו נקבע שהתוספת לקצבת הילדים המוגדרים נכים, שלא היתה ידועה לאב בזמן חתימת הסכם הגירושין, תחולק בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות. פסק הדין. ופסק דין נוסף של רבני אשקלון בתיק 841218/9 בו הופחתו המזונות בעקבות קבלת קצבת נכות.

הצעת חוק ממשלתית?

בפסק הדין של בית המשפט העליון יש קריאה למחוקק לקדם את נושא המזונות בחקיקה. "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט". שרת המשפטים איילת שקד הצהירה שתקדם הצעת חוק ממשלתית והצעה אכן הוכנה על ידי צוות משרדה ולא קודמה. האם בעתיד אכן תקודם הצעה שכזו? אף אחד לא יודע, מדובר בפוליטיקה. רק הזמן יגיד. לדעתנו, בעיקר לאור התנגדות החרדים, לא תקודם הצעת חוק שכזו.

נושאים כספיים שחשוב להכיר:

הנחה בארנונה, מה חשוב לרשום בהסכם על מנת ששני ההורים יוכלו לרשום את הילדים המשותפים במספר הנפשות לתשלום חשבון המים, וקיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) להורים גרושים במשמורת משותפת. ראו כאן.

הסבר על נושאים כספיים נוספים בגירושין. תשלום קופת חולים, הוצאות חינוך, קייטנות, חוגים ועוד. ראו כאן.

חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. ראו כאן.

כיצד יתחלקו נקודות הזיכוי בין ההורים הגרושים? ראו כאן.

ועדת שיפמן לנושא מזונות הילדים

מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שמונתה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. דו"ח הוועדה הוגש למשרד המשפטים באוקטובר 2012, אך עדיין לא זכה להתייחסות רשמית. כמובן שאנו מקווים שהוא אכן יקודם לחוק.

מזונות ילדים במדינות העולם הנאור:

"כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"

חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.

מכתבים ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מכתב ששלחנו לכל שופטי בתי המשפט למשפחה בנוגע לפסק הדין במחוזי עמ"ש 50603-01-14.

מכתב שלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה: "עד מתי"?

מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים

מאמרים בנושא מזונות ילדים

אבישלום וסטרייך – שלושה צמתים ביחסי בית הדין הרבני ובית המשפט האזרחי: מזונות ילדים, שיתוף רכושי והחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (כרך נב)

נייר עמדה של העמותה: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

פרופ' מיכאל קורינאלדיהדין האישי בישראל

פרופ' מיכאל קורינאלדיהיש ליישם את עקרון השוויון בדיני הורים וילדים מזונות אישה וילדים ואמצעי אכיפתם,

 עו"ד יעקב שפירא. מדינת ישראל, משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי.

מזונות ילדים קטינים" מגמות חדשות, יאיר שיבר

חיוב האם במזונות ילדים: הרב ד"ר משה בארי, הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני

קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך? מאת ד"ר רות זפרן חברת ועדת שיפמן

 

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!