בית הדין הרבני

    בית הדין הרבני: בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל. להורים המתגרשים קיימת אפשרות בחירה בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים (גט רק ברבני כמובן – מזונות ילדים לא ברור כיום אם באין הסכמה בין ההורים לרבני יש סמכות!).

    'השופטים' בבתי דין רבניים נקראים דיינים, כאשר ברוב המקרים הדיונים מתנהלים בהרכב של שלושה דיינים, אך ישנם מקרים בהם, בהסכמת הצדדים, הדיון יתנהל על ידי דיין אחד בלבד. הגוף האחראי הוא הנהלת בתי הדין הרבניים.

    גט

    ישנם נושאים שניתן להסדיר רק בבתי הדין הרבניים, כמו נושא הגט. כיום גם אם ההורים התחתנו בטקס נישואין אזרחי, אם ברצונם להתגרש יהיה עליהם לעשות זאת דרך בית הדין הרבני. אם ההורים לא התחתנו כלל, אלא רק חיו כידועים בציבור, אין צורך בגט.

    מרוץ סמכויות

    "מרוץ סמכויות" הוא מונח משפטי המתאר את המצב הנוכחי בו כל אחד מההורים יכול לפתוח את תיק הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, כלומר קיימת תחרות מי מההורים יעשה ראשון את הצעד, ובכך יבחר באיזה מקום יתנהל תיק הגירושין.

    מרוץ סמכויות מזונות ילדים

    בתאריך 22.09.2019 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 7628/17. נציין שתיק דומה הוגש לבית המשפט ואנו מניחים שגם הוא יתקבל בקרוב. בע"מ 4846/19.

    פסק הדין קובע שכל עוד אין הסכמה בין ההורים היכן יידון נושא מזונות הילדים בתיק שלהם, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. כאשר יש הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה.

    השלב הבא יהיה לראות את ההשפעה בשטח. האם בתי הדין הרבניים יסכימו לקבל את פסק הדין ולפעול בהתאם ולהעביר את הסמכות לבית המשפט למשפחה כאשר אין הסכמה בין ההורים, והאם בתי המשפט למשפחה יקבעו שהסמכות נתונה להם במקרים שיגיעו להכרעתם. לעורכי הדין  ישנה כמובן אפשרות לקדם את החלטת בית המשפט העליון בכך שבמקרים בהם בית הדין הרבני לא יקבל את עמדתם הם יגישו ערעור על ההחלטה.

    מתוך פסק הדין (כבוד השופט מזוז):

    סיכומם של דברים:

    • הלכת שרגאי קובעת כי לא ניתן לכרוך תביעה למזונות ילדים בתביעת גירושין לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין, אלא רק "תביעה להשבת יציאות". הלכה זו מצויה עמנו מזה כיובל שנים, ועל פיה נהגו משך כל תקופה זו. הלכה זו לא נס ליחה ולא הועם זוהרה, והיא עודנה שרירה וקיימת, וטוב וראוי שכך. הלכה זו משקפת תפיסה חברתית חשובה של מתן מעמד בכורה לשיקול של טובת הקטין במסגרת סכסוך גירושין; זאת, על ידי קביעת כללים דיוניים ומהותיים שנועדו להבטיח כי בלהט ההתכתשות בין ההורים אגב הגירושין לא ייזנחו ענייניו של הקטין וטובתו. כפי שהעיר בית משפט זה פעמים אין-ספור, הורים המצויים בהליכי גירושין והנאבקים בשאלות של קבלת גט וחלוקת רכוש משותף, עלולים לקפח, במכוון או מבלי משים, את טובתו של הקטין.
    • "תביעה להשבת יציאות" במובן הלכת שרגאי היא תביעה שהצדדים לה הם הורי הקטין, כאשר ההורה שהוציא הוצאות עבור מזונות הילדים בהם חייב ההורה האחר תובע את השבתם. תביעה זו היא תביעה כספית להתחשבנות בין ההורים, בה הילד אינו צד כלל, ואין נקבעים במסגרתה החיובים המהותיים למזונות הילדים. תביעה כזו יכולה להתייחס להוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב, כגון הוצאות קונקרטיות שהוא כבר התחייב או חויב להוציאם נכון לאותה עת. תביעת השבה אינה יכולה להוות מסלול עוקף לתביעת מזונות של הקטין על ידי כריכת תביעת השבה המתייחסת להוצאות עתידיות שאינן תחומות כאמור.
    • הלכת שרגאי נועדה להבטיח כאמור את התכלית של טובת הילדים, וזאת לצד הגשמת תכליות וערכים נוספים: מניעת שימוש במזונות הילדים כמנוף לחץ לפגיעה בזכויות בן הזוג (לרוב, בת הזוג) אגב הגירושין, ומניעת "מירוץ סמכויות" בין ההורים לענין זה. חשיבותם של ערכים אלה כולם לא פחתה מאז ניתנה הלכת שרגאי לפני כיובל שנים, והצורך להבטיחם שריר וקיים כיום כביום שניתנה ההלכה.
    • "המבחן המהותי" אינו רלבנטי לסוגיה של כריכת מזונות ילדים בתביעה לפי סעיף 3 לחוק. עניינו בתביעה עצמאית של קטין מקום בו מזונותיו נדונו בהליך בהסכמה לפי סעיף 9 לחוק, וממילא גם טעמיו של מבחן זה אין כוחם יפה לשאלה של כריכת מזונות ילדים שלא בהסכמה. במבחן זה אין כדי להבטיח הגנה על זכויות הילדים, וממילא גם אינו יכול לשמש צידוק לסטייה מהלכת שרגאי.

    פסק הדין המלא

    האם ישנה חשיבות היכן יתנהל תיק הגירושין? כמובן!

    משמורת משותפת

    האם לנושא המשמורת המשותפת ישנה עדיפות לגבר או לאישה אם התיק שלהם יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

    בבתי המשפט למשפחה הגדרה הורית שווה (משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת) היא כבר דבר שבשגרה. ברבני התהליך יותר איטי, לחלק מהדיינים התנגדות לנושא, אך בסוף שנת 2016 פורסם פסק דין נהדר של בית הדין הרבני בחיפה – כבוד הדיין הרב יצחק אושינסקי — אב"ד, תיק ‏995674/8, משמורת משותפת לילד בן 3 למרות התנגדות האםבו הסבר מקיף מדוע גם תחת ההלכה הדתית משמורת משותפת כהגדרה שווה לשני הורי הילד היא הדבר הנכון.

    מזונות ילדים

    האם לנושא מזונות הילדים ישנה עדיפות לגבר או לאישה אם התיק שלהם יתנהל במשפחה או ברבני?

    כאמור, כיום עדיין לא ברור אם בתי הדין הרבניים יקבלו את פסק דינו של בית המשפט העליון שבאין הסכמה אין לרבני סמכות לדון בנושא מזונות ילדים.

    לאור זאת שברבני לא מקבלים את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון לנושא מזונות ילדים מעל גיל 6, לאבות אשר אצלם הילדים מעל גיל 6 לרוב עדיף לא להגיע לרבני.

    נייר עמדה: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

    פוטנציאל השתכרות

    בעוד שבבתי המשפט למשפחה (לרוב) ישנה התייחסות לפוטנציאל השתכרות האם, בעיקר לאחר גיל 6 והרי אז יש חובה להתייחס לשכר האם בהתאם להלכה החדשה, בבתי הדין הרבניים (לרוב) לא תהיה כל התייחסות לפוטנציאל שכר האם במקרה בו היא עובדת במשרה חלקית או כלל לא עובדת.

    כיצד מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני?

    בדיוק כמו בבית המשפט למשפחה, במידה וישנה הסכמה לגבי הגירושין, יכולים ההורים לנסח הסכם גירושין משלהם ורק ולהגיש אותו לאישור בית הדין הרבני. כל פתיחת תיק מותנית כמובן בתשלום אגרות. במידה ואין הסכמה הרי בשלב ראשון יופנו ההורים ליחידות הסיוע לנסות להגיע להבנות ורק בהמשך לדיונים בפני הדיינים.

    הסדרי שהות

    בבתי המשפט המונח לזמנים של הילדים עם כל הורה הינו "זמני שהות". בבתי הדין הרבניים המונח הוא "הסדרי שהות".

    כתובה

    כְּתובָּה היא מסמך משפטי ובו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה.

    כיום, רוב הגירושים מתבצעים בהסכמת הזוג ומלווים בהסדר כספי ביניהם שמייתר את הכתובה. לכן רק לעתים נדירות תובעת האישה את כתובתה. חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל"ג 1973 קובע כי בגירושין כל אחד מההורים זכאי לקבל את הנכסים שהביא עמו לקשר. לגבי רכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין, הוא יחולק בצורה שווה בין ההורים.

    המלצה למתחתנים: גם אם בחרתם לערוך טכס דתי הכולל כתובה, תדאגו שהסכום יהיה מינמלי. חוסך המון מריבות אם בעתיד תתגרשו. 

    בית הדין הרבני הגדול

    בית הדין הרבני הגדול היושב בירושלים משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני האזורי. פסיקה של בית הדין הרבני הגדול לא ניתנת לערעור. עם זאת, ניתן להגיש עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, במקרים של החלטות הניתנות בחוסר סמכות.

    בניגוד לבתי המשפט, שם ההחלטות של בית המשפט העליון מחייבות את הערכאות הנמוכות יותר, המושג "התקדים המחייב" אינו קיים בערכאות בית הדין הרבני, ועל כן החלטת בית הדין הרבני הגדול אינה מחייבת את בתי הדין האזוריים בבואם לדון בנושאים דומים.

    רשימת בתי דין רבניים

    מוקד בתי הדין הרבניים

    1-700-501-531 www.rbc.gov.il קבלת קהל: א-ה 8:30-13:30.

    השיוך לבית הדין נעשה על פי מקום המגורים של הפונים. ניתן לבדוק את השיוך באתר בתי הדין הרבניים http://www.rbc.gov.il/RabbinicalCourts/Pages/default.aspx או במענה הקולי.

    פרטי התקשרות של יחידות הסיוע ליד בתי הדין הרבניים

    ראו כאן

    מידע מאתר בתי הדין הרבניים:

    בני זוג בהליכי גירושין 

    בית הדין הרבני

     

    הירשמו לעידכונים