בית הדין הרבני

גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים

בית הדין הרבני

בית הדין הרבני – להורים המתגרשים קיימת אפשרות בחירה בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים (גט וכתובה רק ברבני כמובן).

'השופטים' בבתי דין רבניים נקראים דיינים, כאשר ברוב המקרים הדיונים מתנהלים בהרכב של שלושה דיינים, אך ישנם מקרים בהם, בהסכמת הצדדים, הדיון יתנהל על ידי דיין אחד בלבד. הגוף האחראי הוא הנהלת בתי הדין הרבניים.

בית הדין הרבני

האם ישנה חשיבות היכן יתנהל תיק הגירושין? כמובן!

חובה לבדוק כל תיק ותיק לפי המייחד אותו איזו ערכאה תהיה טובה יותר לכל צד.

בגדול, כהכללה, בנושאים כמו מזונות, הגדרה הורית שווה ומעבר מקום מגורים: גבר יעדיף משפחה ואישה רבני. מאמר דעה בהארץ.

פגישות מהות – בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני

בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה וכשלב ראשון, לאחר שאחד ההורים יגיש בקשה ליישוב סכסוך (העלות היא 112 ש"ח) יזמינו אתכם ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה או ברבני לבחירתכם.

כדאי לגשת אליהן בראש פתוח, במיוחד לאלה מכם שטרם התנסו בגישור, מתוך מטרה לא להגיע לבית המשפט ולרווחה. בפגישה הראשונה שהיא ללא עורכי דין מומלץ בעיקר להקשיב ולא להתחייב לדבר.

נציין שלא כל עורכי הדין ביחידות הסיוע מעודכנות בכל פסקי הדין ובמונחים החדשים, בדיוק כמו שלעיתים קורה עם עורכי דין מהשורה.

אנו ממליצים לכל הורה ללמוד את הזכויות שלו, לדעת מה הוא רוצה, ולפני הפגישות לקרוא באתר את ההסכם גירושין שלנו ולראות מה בו חשוב לכם להסכם שלכם.

גט

ישנם נושאים שניתן להסדיר רק בבתי הדין הרבניים, כמו נושא הגט. כיום גם אם ההורים התחתנו בטקס נישואין אזרחי, אם ברצונם להתגרש יהיה עליהם לעשות זאת דרך בית הדין הרבני.

אם ההורים לא התחתנו כלל, אלא רק חיו כידועים בציבור, אין צורך בגט.

כמובן שניתן, ולרוב רצוי, לאשר את הסכם הגירושין בבית המשפט למשפחה, ורק את החלק של הגט לבצע בבית הדין הרבני.

מרוץ סמכויות

"מרוץ סמכויות" הוא מונח משפטי המתאר מצב בו כל אחד מההורים יכול לפתוח את תיק הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, כלומר קיימת תחרות מי מההורים יעשה ראשון את הצעד, ובכך יבחר באיזה מקום יתנהל תיק הגירושין.

כתובה

כְּתובָּה היא מסמך משפטי ובו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה. הרעיון הוא חיזוק קשר הנישואין באמצעות סנקציה משמעותית שתגרום לבעל לחשוב פעמיים לפני שהוא מחליט להתגרש.

כב' הרב הדיין הרב בן ציון לוז-אילוז ציין בתחילת שנת 2020 שב 15 שנים האחרונות הנושא של תביעות כתובה קיבלו נפח של 20% מהיקף הדיונים בבתי הדין הרבניים. לפני 15 שנים כמעט ולא היו תביעות כתובה ובני זוג שהתגרשו הסתפקו בהסכם גירושין במסגרתו הצהירה האישה שהיא מוחלת על כתובתה.

המלצה למתחתנים: גם אם בחרתם לערוך טכס דתי הכולל כתובה, תדאגו שהסכום יהיה נמוך. כמה מאות שקלים עד כמה אלפים בודדים, תלוי לפי איזו גישה פוסקים. כנ"ל לתוספת כתובה, שכאן לרוב נרשם סכום מאוד גבוה הגורם לאחר מכן לבעיות.

חשוב שיהיה מצד אחד סכום ריאלי ומכבד, ומצד שני מינימלי. חוסך המון מריבות אם בעתיד תתגרשו. 

בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה, תיק ‏1278440/4 כתובה בסך מוגזם, פיצויי גירושין. ראו גם פסק הדין של רבני תל אביב בתיק ‏382416/7

חלוקת זמני השהות – בית הדין הרבני

בבתי הדין הרבניים עדיין ישנם דיינים לא רבים הפוסקים שהילדים יהיו עם האם עד גיל 6. יש ויש.

מאמר דעה של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו

נטען כי טובת הילד הינה מושג תלוי זמן, מקום ומנהג, וכי חז"ל הורו לנו שהלכה זו אינה קבועה במסמרות, אלא, יש לבוחנה בכל מקרה לגופו, ובהקשר של תקופה, תרבות והתנהלות משפחתית רלוונטית.

נטען כי על פי היהדות להורים, בכלל, ולאב, בפרט, ישנן 'זכויות' הקודמות לעיתים ל'טובת הילד'.

נטען כי אדרבא, כיום טובת ההורים וטובת הילד משתלבות זו בזו, כך שאין צורך יותר בדיון דיכוטומי המעמיד את טובת הילד מול טובת ההורה ובוחר בטובת הילד.

"יחסי הורים וילדים – הסדרי שהות בזמן גירושין. טובת הילד או טובת ההורים או טובת שניהם".

פסק דין נוראי של כבוד הרב, הדיין, צבי בוקשפן. לשמחתנו דעת מיעוט בלבד. תיק 1244887/2 מיום 15.08.2022.

משמורת משותפת – אחריות הורית משותפת

בבתי המשפט למשפחה עברו להשתמש במונח "אחריות הורית משותפת" במקום במונח "משמורת". ראו בהרחבה כאן.

האם לנושא ההגדרה ההורית (משמורת המשותפת או אחריות הורית משותפת) ישנה עדיפות לגבר או לאישה אם התיק שלהם יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

כאמור, בבתי המשפט למשפחה מדברים היום על אחריות הורית משותפת (מונח הדומה למונח אפוטרופסות).

ברבני התהליך יותר איטי, לחלק מהדיינים התנגדות גם למונח משמורת משותפת שמבחינתם אפשרי רק בחלוקת זמני שהות של 7/7. גישה מאוד מיושנת כמובן.

בסוף שנת 2016 פורסם פסק דין נהדר של בית הדין הרבני בחיפה – כבוד הדיין הרב יצחק אושינסקי — אב"ד, תיק ‏995674/8, משמורת משותפת לילד בן 3 למרות התנגדות האםבו הסבר מקיף מדוע גם תחת ההלכה הדתית משמורת משותפת כהגדרה שווה לשני הורי הילד היא הדבר הנכון.

כיום, ברוב המקרים ההחלטה תהיה בהתאם להמלצות תסקיר העו"ס לסדרי דין ולכן הוא כה חשוב, אך יש דיינים שלא יסכימו לקבל הגדרה שווה זו להורים.

מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים

כמוסבר בדף מזונות הילדים, לאור זאת שברבני לא מקבלים את ההלכה החדשה (בע"מ 919/15) של בית המשפט העליון לנושא מזונות ילדים מעל גיל 6, לאבות אשר אצלם הילדים מעל גיל 6 לרוב עדיף לא להגיע לרבני. כנ"ל לאבות שילדם מתחת לגיל 6, והרי אם יגשו לרבני הסכום לא ישתנה כאשר הילד יגיע לגיל 6. כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו.

סמכות בתי הדין הרבניים כאשר ההורים רק אישרו שם את ההסכם

הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז־אילוז, הרב דניאל אדרי, תיק 1289509/1, תיק המסביר היטב את נושא הסמכות של בתי הדין הרבניים כאשר ההורים רק אישרו את ההסכם ברבני, מיום 06.01.2022.

החלק החשוב בפסק הדין הוא ההסבר שכאשר ההורים רק אישרו הסכם גירושין ברבני, בלי שהיה עליו דיונים משפטיים וכו', זה אומר שהסמכות לעתיד היא לא בהכרח של הרבני. זאת בניגוד למצב בו בית הדין נתן פסק דין לאחר דיונים.

הדעה המקובלת כיום היא שהגשת הסכם הגירושין לאישור בית הדין הרבני אינה מקנה לו סמכות.

ועדיין, אם בהמשך הדרך יהיה ויכוח על פרשנות ההסכם עצמו הדיון כנראה יתנהל ברבני. לכן, לעמדתנו, עדיף להגיש במשפחה. ראו בנושא זה תיק 1311369/5 (רבני רחובות).

פוטנציאל השתכרות

בעוד שבבתי המשפט למשפחה ישנה התייחסות לפוטנציאל השתכרות האם, בעיקר לאחר גיל 6, והרי אז יש חובה להתייחס לשכר האם בהתאם להלכה החדשה, בבתי הדין הרבניים (לרוב) לא תהיה כל התייחסות לפוטנציאל שכר האם במקרה בו היא עובדת במשרה חלקית או כלל לא עובדת, והרי בבתי הדין הרבניים אין כל חשיבות לשכר האם מלבד מקרים מיוחדים של דיני צדקה.

מעבר מקום מגורים

לנו, כמי שקוראים את מרבית פסקי הדין המפורסמים בנושא מעבר מגורים (משפחה ורבני כאחד) לצד פסקי דין נוספים שאנחנו מקבלים מעורכי דין והורים גרושים, יש הרגשה שבעוד שבבתי המשפט המשפחה בכל מקרה ומקרה נבדק בהתאם לטובת הילד (לפחות מנסים), וההוכחה לכך היא שיש גם פסקי דין בהם המעבר מאושר, אך יש גם פסקי דין בהם המעבר של האם עם הילדים לא מאושר לצד פסקי דין בהם נפסק שעל האם לחזור עם הילדים למקום המגורים הקודם עקב מעבר מגורים לא חוקי, בבתי הדין הרבניים רושמים ("על הקרח") שבוחנים את טובת הילד, אך התוצאה הסופית, מלבד מקרים מאוד בודדים, אחידה היא. המעבר מאושר.

מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?

נובמבר 2021: מצורף לעיונכם נייר עמדה של פרופסור צבי גילת וד"ר גלית אהרן "האמנם מזונותיהם של ילדים עד גיל שש מוטלים בדיני התורה על האבות בלבד?"

מאמר זה הוא פרק אחד מחיבור על־אודות השוויון המגדרי בין אבות לאימהות בכל הנוגע בהזנת ילדיהם. רקע החיבור הוא ההלכה שניתנה בבע"ם 919/15, שניסתה לפתור עצב רגיש בחברה הישראלית השסועה: שוויון מגדרי מול העדפה מתקנת; קדמה משחררת בהגדרתם של קשרי משפחה מול מסורת יהודית רבנית המתחייבת מ"הדין האישי". ההלכה בבע"ם 919/15 ניסתה לקבוע מודל שוויוני בין אבות לאימהות – הן באמצעות סיכום המסורת הרבנית כמתירה השוויה של חיובי ההורים בכל הנוגע במזונותיהם של ילדים מגיל שש ואילך, והן על־ידי המצאת מודל נוסחתי שבו יושוו ההורים זה לזה באופן צודק, שלא יפגע בזכותו של מי מהם למימוש מלוא אישיותו בעתיד.

 

במאמר זה אנו מנסים להוכיח כי ניתן לפרש את כללי המסורת הרבנית באופן המטיל חיוב שוויוני על האם לזון את ילדיה גם בהיותם קטני־קטנים, דהיינו, מתחת לגיל שש. בעבר הייתה האם, כאישה, תלויה בבעלה מבחינה כלכלית, ונכסיה היו "משועבדים" לו, ועל־כן היא הייתה פטורה מחיוב זה. אולם בימינו "שעבוד" האם לבעלה כבר נמחק באופן מוצהר ומעשי, ולכן ניתן, לפי כללי ההלכה עצמם, להשוות את חיובה במזונות ילדיה גם כאשר הם קטני־קטנים.

אוקטובר 2021: מצורף לעיונכם נייר עמדה שכתב הרב אוריאל אליהו – דיין ביה"ד הרבני נתניה – העוסק בדין חיוב האב במזונות קטני קטנים, דהיינו ילדיו הקטינים מתחת גיל שש. "מזונות קטינים מתחת גיל 6 – האם חיוב גמור או מדין צדקה?"

 

במאמר שלפנינו נטען ונוכיח שתי טענות.

 

האחת,  כי לשיטת רוב הפוסקים, ראשונים ואחרונים, כאשר האב אינו חייב במזונות האם, אזי, חיוב האב במזונות ילדיו, גם מתחת לגיל שש, דהיינו בקטני קטנים הינו מדין צדקה בלבד.

 

השנית, כי כיום בעקבות שינויים דרמטיים שהתרחשו בפסיקה המקובלת בדיני משפחה ובצורת החיים של הכלכלה המשפחתית, גם הסוברים שחיוב האב לבדו במזונות ילדים מתחת גיל שש הינו מן הדין, יודו שכיום יש לחייב את האם כשם שמחייבים את האב.

 

ראו גם מאמרו של טו"ר שלמה לוי "חובת האם במזונות ילדיה – מדין צדקה".
המאמרים מניחים תשתית ופרשנות הלכתית המאפשרת להחיל את עקרונות בעם 919/15 כבר מגיל הלידה. ייתכן והגשת בג"ץ על בסיס תשתית זו יצליח להביא את המפנה המיוחל.

כיצד מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני?

בדיוק כמו בבית המשפט למשפחה, במידה וישנה הסכמה לגבי הגירושין, יכולים ההורים לנסח הסכם גירושין משלהם ורק ולהגיש אותו לאישור בית הדין הרבני. כל פתיחת תיק מותנית כמובן בתשלום אגרות. במידה ואין הסכמה הרי בשלב ראשון יופנו ההורים ליחידות הסיוע לנסות להגיע להבנות ורק בהמשך לדיונים בפני הדיינים.

הסדרי שהות

בבתי המשפט המונח לזמנים של הילדים עם כל הורה הינו "זמני שהות". בבתי הדין הרבניים המונח הוא "הסדרי שהות".

בית הדין הרבני הגדול

בית הדין הרבני הגדול היושב בירושלים משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני האזורי. פסיקה של בית הדין הרבני הגדול לא ניתנת לערעור. עם זאת, ניתן להגיש עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, במקרים של החלטות הניתנות בחוסר סמכות.

בניגוד לבתי המשפט, שם ההחלטות של בית המשפט העליון מחייבות את הערכאות הנמוכות יותר, המושג "התקדים המחייב" אינו קיים בערכאות בית הדין הרבני, ועל כן החלטת בית הדין הרבני הגדול אינה מחייבת את בתי הדין האזוריים בבואם לדון בנושאים דומים.

רשימת בתי הדין הרבניים

מוקד בתי הדין הרבניים

1-700-501-531 www.rbc.gov.il קבלת קהל: א-ה 8:30-13:30.

השיוך לבית הדין נעשה על פי מקום המגורים של הפונים. ניתן לבדוק את השיוך באתר בתי הדין הרבניים או במענה הקולי.

פרטי התקשרות של יחידות הסיוע ליד בתי הדין הרבניים

ראו כאן

מידע מאתר בתי הדין הרבניים:

בני זוג בהליכי גירושין

הדיון המקצועי וההלכתי ברבני לקביעת מזונות ילדים – שתי גישות שונות:

שלב א': בתחילת הדרך פורסמו מספר פסקי דין יחד עם נייר עמדה של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו מבית הדין הרבני בנתניה בנושא מזונות ילדים:

  1. נייר העמדה – "שיעור גובה המזונות הראוי: פסיקת מזונות ריאליים בסכסוכי משפחה".
  2. תקציר/מאמר שלנו על נייר העמדה – "מזונות ילדים – שופטים ודיינים אינם כלכלנים".
  3. כתבה של יהודה יפרח על נייר העמדה בעיתון מקור ראשון – "תוכנית החלוקה: המחקר שמשנה את מה שידעו על דמי המזונות".

שלב ב': כבוד הרב דוד ברוך לאו, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס מבטלים פסק דין להפחתת מזונות של כבוד הדיין אוריאל אליהו (רבני נתניה) ובוחרים להסביר באריכות את עמדתם לעמדתו של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו :

תקציר שהפצנו על פסקי הדין.

פסק הדין בבית הדין הרבני נתניה – תיק 946641-10 מיום 13.02.2020.

פסק הדין בבית הדין הרבני הגדול ירושלים – תיק 1241751/2 מיום 07.01.20201.

ולמי שמעוניין לקרוא גם: ד"ר מיכאל ויגודה והרב עו"ד אליעזר הללה [ז"ל] חיוב שוויוני במזונות ילדים שהיה לו חלק מהותי בפסיקה בתיק בע"מ 919/15. 

שלב ג': הדיון המקצועי וההלכתי נמשך: הדיין אוריאל אליהו (נתניה) משיב לבית הדין הרבני הגדול:

בהמשך לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול ירושלים – הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס בתיק 1241751/2 – פרסם הדיין אוריאל אליהו נייר עמדה נוסף "שיעור גובה המזונות הראוי – המשך", בו מענה לטענות בית הדין הרבני הגדול (דמי טיפול, עלות שולית למדור, קביעת גיל בחיוב מזונות ילדים, עלויות חינוך וכו') כולל הסבר מעניין לנושא מסורת הפסיקה:

"…אנו סבורים שבפסק הדין שלנו, פסקנו בהתאם למסורת הפסיקה של כחמישים-שישים שנה בבתי הדין הרבניים. וכי רק לפני כשני עשורים חל מהפך בפסיקת בתי הדין הרבניים (אמנם לא בכל ביה"ד)".

"ניתחנו בגוף הדברים להלן פסיקות מזונות מן העבר, בהצמדה למדד המחירים, ואף בהתחשב בחלוקת הוצאות הבית לפי נתונים של הלמ"ס. הראנו שדמי המזונות שאנו הצענו, מתאימים למזונות שנקבעו בבתי הדין בעבר, גם לאחר שקלול המשתנה של התייקרות המחירים ועליית המדדים. לפיכך, אנו סבורים שדברנו נאמנים למסורת הפסיקה".

"עוד טענו דייני ביה"ד הגדול, כי מסורת פסיקת דמי המזונות הנמוכים בבתי הדין נבעה מהעלויות הנמוכות לפני 20 ו-40 שנה, הן בכלל הצרכים וק"ו בענין המדור כיום היו פוסקים סכומים גבוהים בהרבה. טענה זו נשללת, הן ממסורת שבע"פ והן מהמסורת הכתובה, ביחס למסורת בע"פ כבר הבאנו בשם דיינים ותיקים ששימשו הן בעבר הרחוק יותר והן בעבר הקרוב שהיו פוסקים דמי מזונות נמוכים, ועתה נביא מהפדרי"ם שנקטו סכומים מפורשים לדמי מזונות [כמדומני שמה שיובא להלן הינם כל הפדר"ם שפורסמו עד לתחילת המהפכה מלפני כ 18 שנה, שהעלתה את גובה דמי המזונות בבתי הדין והשוותה אותן לביהמ"ש לע"מ]"

הדיין אוריאל מציין עוד שלוש נקודות מעניינות:

  1. "בהתאם לתקנות הדיון ולהלכה, הרי שביה"ד האזורי איננו מחוייב לפסיקותיו של ביה"ד הגדול, לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה פרוצדורלית, זאת בניגוד לסדרי הדין האזרחיים בהם בתי משפט שלום ומחוזיים המחויבים לפסיקת ביהמ"ש העליון, לפיכך, מאחר ולא השתכנעתי בצדקת טענות ביה"ד הגדול, אדרבא, כפי שיבואר לאורך המאמר, הנני סבור כי ביה"ד הגדול טעה, הרי שמוטלת עלינו החובה להמשיך ולפסוק כפי שיבואר בהמשך המאמר".
  2. "לצערנו הרב, יתכן שהדיון הרחב שאנו עוסקים בו, יפסיק להיות רלוואנטי, בזמן הקרוב, והינו בבחינת 'הלכה ולא למעשה', זאת, לנוכח פסיקת בג"ץ בבע"מ 7628/17 המחייבת את הסכמת הצדדים לסמכות ביה"ד, ולנוכח ההבנה של אבות רבים כי כדאי להם להדיין בבתי המשפט האזרחיים, וכי מדיניות הפסיקה של בתי הדין בכלל וביה"ד הרבני הגדול בהרכביו הנוכחיים בפרט, יוצרת הטייה משמעותית לטובת האשה, הטייה הפוגעת גם באב וגם בקטינים, וממילא, אך מתבקש הוא שהאבות יסרבו להדיין בבית הדין הרבני, וחבל".
  3. "…כמו כן סייעו בעדי עוד מספר דיינים מחשובי הדיינים, שמטעמים מובנים מעדיפים, לצערי, להישאר בעילום שם, ודי למבין"

נייר העמדה השני – "שיעור גובה המזונות הראוי – המשך". ראו גם פסק הדין בתיק 1059565/11.

בכתב העת ’המעין‘ היוצא לאור ע“י מכון שלמה אומן שע“י ישיבת שעלבים פורסם נייר העמדה של הרב אוריאל (גיליון 240), התגובה של הרב לאו לדברים (גיליון 242), ותגובתו של הרב אוריאל לדברי הרב לאו (גיליון 243). יפה מאוד שיש דיון מחשבתי/הלכתי בנושא.  ועוד תגובה של הרב יוסף גינצלר

הרצאה של עו"ד ד"ר יאיר שיבר וכבוד הרב אוריאל אליהו מבית הדין האזורי נתניה. שיח בנושא – "מרוץ הסמכויות – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה" 05.05.2021 – מחוז מרכז לשכת עורכי הדין.

 

בית הדין הרבני

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

למשתמשים בג'ימייל: לחלק מהנרשמים לניוזלטר שלנו המיילים יגיעו לתיקייה "קידומי מכירות". יש להיכנס לתיקייה זו ולסמן שלא מדובר על קידום מכירות.

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!