בית הדין הרבני

הורות משותפת = טובת הילד

בית הדין הרבני

Print Friendly, PDF & Email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

בית הדין הרבני הוא חלק ממערכת המשפט בישראל. להורים המתגרשים קיימת אפשרות בחירה בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים (גט רק ברבני כמובן).

'השופטים' בבתי דין רבניים נקראים דיינים, כאשר ברוב המקרים הדיונים מתנהלים בהרכב של שלושה דיינים, אך ישנם מקרים בהם, בהסכמת הצדדים, הדיון יתנהל על ידי דיין אחד בלבד. הגוף האחראי הוא הנהלת בתי הדין הרבניים.

מערכת המשפט לא בנויה להביא לפתרון מהיר, ולא פעם אף מעודדת ריב ומדון בין ההורים, ולו רק מעצם הצורך להוכיח עד כמה האחר "לא בסדר" בתחרות המיותרת על ההגדרה ההורית.

בית הדין הרבני

פגישות מהות – בקשה ליישוב סכסוך

בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה וכשלב ראשון, לאחר שאחד ההורים יגיש בקשה ליישוב סכסוך (העלות היא 101 ש"ח) יזמינו אתכם ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה. כדאי לגשת אליהן בראש פתוח, במיוחד לאלה מכם שטרם התנסו בגישור, מתוך מטרה לא להגיע לבית המשפט ולרווחה. בפגישה הראשונה שהיא ללא עורכי דין מומלץ בעיקר להקשיב ולא להתחייב לדבר.

נציין שלא כל עורכות הדין (לצערנו ביחידות הסיוע יש רק נשים, פשוט כי גברים לא ניגשו למכרז) ביחידות הסיוע מעודכנות בכל פסקי הדין ובמונחים החדשים, בדיוק כמו שלעיתים קורה עם עורכי דין מהשורה. אנו ממליצים לכל הורה ללמוד את הזכויות שלו, לדעת מה הוא רוצה, ולפני הפגישות לקרוא באתר את ההסכם גירושין שלנו ולראות מה בו חשוב לכם להסכם שלכם. תמיד ניתן לשלוח לנו טיוטה של ההסכם שלכם למשוב.

על הגשת בקשה ליישוב סכסוך וההליך ביחידות הסיוע ניתן לקרוא כאן.

גט

ישנם נושאים שניתן להסדיר רק בבתי הדין הרבניים, כמו נושא הגט. כיום גם אם ההורים התחתנו בטקס נישואין אזרחי, אם ברצונם להתגרש יהיה עליהם לעשות זאת דרך בית הדין הרבני. אם ההורים לא התחתנו כלל, אלא רק חיו כידועים בציבור, אין צורך בגט. כמובן שניתן, ולרוב רצוי, לאשר את הסכם הגירושין בבית המשפט למשפחה, ורק את החלק של הגט לבצע בבית הדין הרבני.

מרוץ סמכויות

"מרוץ סמכויות" הוא מונח משפטי המתאר מצב בו כל אחד מההורים יכול לפתוח את תיק הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, כלומר קיימת תחרות מי מההורים יעשה ראשון את הצעד, ובכך יבחר באיזה מקום יתנהל תיק הגירושין.

מרוץ סמכויות מזונות ילדים

חשוב לדעת: במקרה של אי הסכמה של אחד ההורים אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בתיקי מזונות ילדים. 

בתאריך 22.09.2019 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 7628/17. את האם ייצגו עו"ד יפית ברדיס-רוקח ועו"ד דוד נחום.

פסק הדין בתיק 7628/17 קובע שכל עוד אין הסכמה של שני ההורים שהרבני יפסוק בנושא מזונות הילדים, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. במילים אחרות, לכל אחד מההורים זכות וטו. כמובן שלרוב האבות הם שישתמשו בזכות זו. כאשר יש הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה.

נדגיש: הנקודה החשובה לנושא היא הכרזה על אי ההסכמה לסמכות בית הדין הרבני לדון בנושא מזונות הילדים. ישנן שתי דרכים לקבוע להסכמה: הראשונה, בהסכמה מפורשת. האפשרות השנייה היא הסכמה משתמעת. למשל, כשצד אחד העלה את נושא מזונות הילדים והצד השני הגיב לעניין ובדיון לאחר מכן הביא גם מסמכים להוכחת טענותיו, ואז נראה לו שהדיינים לא יפסקו לטובתו – בשלב זה הוא לא יכול להתנגד לסמכות, כיוון שמהתנהגותו נלמד שהוא מסכים לסמכות. כמובן שאם צד תבע מזונות ילדים הוא לא יכול להתנגד לסמכות, אפילו לפני הדיון – מכיוון שבעצם הגשת התביעה, הוא מודה שהוא מסכים לסמכות. ראו למשל תלה"מ 5938-10-19.

פסק הדין המלא בע"מ 7628-17. על פסק הדין הגיש האב בקשת ערעור בפני הרכב מורחב. הבקשה נדחתה על הסף. פסק הדין בדנ"א 6669/19 פסק הדין של בית הדין הרבני בתל אביב בתיק.

לסיכום: לאחר דחיית הקשה לדיון בהרכב מורחב פסק הדין בנושא חלוט ומחייב. האם זה אומר שכולם יבחרו לברוח מבתי הדין הרבניים? לרוב גברים יעדיפו לברוח, אך לא בכל מקרה! כל תיק יש לשקול לגופו. אמנם בהתאם לדין הדתי הקיים עד גיל 6 העוול הזועק לשמיים, אך גם תחת הדין הדתי בהחלט ניתן לפסוק לפי צדק וטובת הילדים! בשנים האחרונות אנו רואים גם בבתי הדין הרבניים התחשבות בזמני השהות של הילדים עם האב והבנה שבימים אלו האב מוציא את ההוצאות על הילדים באופן ישיר. אמנם יש הבנה והסכמה לנושא במספר פסקי דין מהעבר, אך לא תמיד זה מיושם. במידה ומגמה זו תורחב, כך שזה יבוא לידי ביטוי לא במקרים בודדים אלא כדבר שבשגרה, והרי אין צודק מזה (ראו למשל פסק הדין הנהדר של בית הדין הרבני בחיפה בתיק ‏1169832/6 ותיק 1097328/10), הרי ההיגיון אומר שיותר אבות בהליכי גירושין יסכימו שהתיק שלהם יידון בבית הדין הרבני. במצב הנוכחי העוול בבתי הדין הרבניים רב הוא, והגיוני שאבות רבים יעדיפו את בית המשפט האזרחי. הנושא מוסבר בהרחבה בדף מזונות ילדים.

הדיון המקצועי וההלכתי ברבני לקביעת מזונות ילדים – שתי גישות שונות:

שלב א': בתחילת הדרך פורסמו מספר פסקי דין יחד עם נייר עמדה של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו מבית הדין הרבני בנתניה בנושא מזונות ילדים:

  1. נייר העמדה – "שיעור גובה המזונות הראוי: פסיקת מזונות ריאליים בסכסוכי משפחה".
  2. תקציר/מאמר שלנו על נייר העמדה – "מזונות ילדים – שופטים ודיינים אינם כלכלנים".
  3. כתבה של יהודה יפרח על נייר העמדה בעיתון מקור ראשון – "תוכנית החלוקה: המחקר שמשנה את מה שידעו על דמי המזונות".

שלב ב': כבוד הרב דוד ברוך לאו, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס מבטלים פסק דין להפחתת מזונות של כבוד הדיין אוריאל אליהו (רבני נתניה) ובוחרים להסביר באריכות את עמדתם לעמדתו של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו :

תקציר שהפצנו על פסקי הדין.

פסק הדין בבית הדין הרבני נתניה – תיק 946641-10 מיום 13.02.2020.

פסק הדין בבית הדין הרבני הגדול ירושלים – תיק 1241751/2 מיום 07.01.20201.

ולמי שמעוניין לקרוא גם: ד"ר מיכאל ויגודה והרב עו"ד אליעזר הללה [ז"ל] חיוב שוויוני במזונות ילדים שהיה לו חלק מהותי בפסיקה בתיק בע"מ 919/15. 

שלב ג': הדיון המקצועי וההלכתי נמשך: הדיין אוריאל אליהו (נתניה) משיב לבית הדין הרבני הגדול:

בהמשך לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול ירושלים – הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס בתיק 1241751/2 – פרסם הדיין אוריאל אליהו נייר עמדה נוסף "שיעור גובה המזונות הראוי – המשך", בו מענה לטענות בית הדין הרבני הגדול (דמי טיפול, עלות שולית למדור, קביעת גיל בחיוב מזונות ילדים, עלויות חינוך וכו') כולל הסבר מעניין לנושא מסורת הפסיקה:

"…אנו סבורים שבפסק הדין שלנו, פסקנו בהתאם למסורת הפסיקה של כחמישים-שישים שנה בבתי הדין הרבניים. וכי רק לפני כשני עשורים חל מהפך בפסיקת בתי הדין הרבניים (אמנם לא בכל ביה"ד)".

"ניתחנו בגוף הדברים להלן פסיקות מזונות מן העבר, בהצמדה למדד המחירים, ואף בהתחשב בחלוקת הוצאות הבית לפי נתונים של הלמ"ס. הראנו שדמי המזונות שאנו הצענו, מתאימים למזונות שנקבעו בבתי הדין בעבר, גם לאחר שקלול המשתנה של התייקרות המחירים ועליית המדדים. לפיכך, אנו סבורים שדברנו נאמנים למסורת הפסיקה".

"עוד טענו דייני ביה"ד הגדול, כי מסורת פסיקת דמי המזונות הנמוכים בבתי הדין נבעה מהעלויות הנמוכות לפני 20 ו-40 שנה, הן בכלל הצרכים וק"ו בענין המדור כיום היו פוסקים סכומים גבוהים בהרבה. טענה זו נשללת, הן ממסורת שבע"פ והן מהמסורת הכתובה, ביחס למסורת בע"פ כבר הבאנו בשם דיינים ותיקים ששימשו הן בעבר הרחוק יותר והן בעבר הקרוב שהיו פוסקים דמי מזונות נמוכים, ועתה נביא מהפדרי"ם שנקטו סכומים מפורשים לדמי מזונות [כמדומני שמה שיובא להלן הינם כל הפדר"ם שפורסמו עד לתחילת המהפכה מלפני כ 18 שנה, שהעלתה את גובה דמי המזונות בבתי הדין והשוותה אותן לביהמ"ש לע"מ]"

הדיין אוריאל מציין עוד שלוש נקודות מעניינות:

  1. "בהתאם לתקנות הדיון ולהלכה, הרי שביה"ד האזורי איננו מחוייב לפסיקותיו של ביה"ד הגדול, לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה פרוצדורלית, זאת בניגוד לסדרי הדין האזרחיים בהם בתי משפט שלום ומחוזיים המחויבים לפסיקת ביהמ"ש העליון, לפיכך, מאחר ולא השתכנעתי בצדקת טענות ביה"ד הגדול, אדרבא, כפי שיבואר לאורך המאמר, הנני סבור כי ביה"ד הגדול טעה, הרי שמוטלת עלינו החובה להמשיך ולפסוק כפי שיבואר בהמשך המאמר".
  2. "לצערנו הרב, יתכן שהדיון הרחב שאנו עוסקים בו, יפסיק להיות רלוואנטי, בזמן הקרוב, והינו בבחינת 'הלכה ולא למעשה', זאת, לנוכח פסיקת בג"ץ בבע"מ 7628/17 המחייבת את הסכמת הצדדים לסמכות ביה"ד, ולנוכח ההבנה של אבות רבים כי כדאי להם להדיין בבתי המשפט האזרחיים, וכי מדיניות הפסיקה של בתי הדין בכלל וביה"ד הרבני הגדול בהרכביו הנוכחיים בפרט, יוצרת הטייה משמעותית לטובת האשה, הטייה הפוגעת גם באב וגם בקטינים, וממילא, אך מתבקש הוא שהאבות יסרבו להדיין בבית הדין הרבני, וחבל".
  3. "…כמו כן סייעו בעדי עוד מספר דיינים מחשובי הדיינים, שמטעמים מובנים מעדיפים, לצערי, להישאר בעילום שם, ודי למבין"

נייר העמדה השני – "שיעור גובה המזונות הראוי – המשך". ראו גם פסק הדין בתיק 1059565/11.

הרצאה של עו"ד ד"ר יאיר שיבר וכבוד הרב אוריאל אליהו מבית הדין האזורי נתניה. שיח בנושא – "מרוץ הסמכויות – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה" 05.05.2021 – מחוז מרכז לשכת עורכי הדין.

האם ישנה חשיבות היכן יתנהל תיק הגירושין? כמובן!

משמורת משותפת

האם לנושא המשמורת המשותפת ישנה עדיפות לגבר או לאישה אם התיק שלהם יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

בבתי המשפט למשפחה הגדרה הורית שווה (משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת) היא כבר דבר שבשגרה. ברבני התהליך יותר איטי, לחלק מהדיינים התנגדות לנושא. בסוף שנת 2016 פורסם פסק דין נהדר של בית הדין הרבני בחיפה – כבוד הדיין הרב יצחק אושינסקי — אב"ד, תיק ‏995674/8, משמורת משותפת לילד בן 3 למרות התנגדות האם – בו הסבר מקיף מדוע גם תחת ההלכה הדתית משמורת משותפת כהגדרה שווה לשני הורי הילד היא הדבר הנכון. כיום, ברוב המקרים ההחלטה תהיה בהתאם להמלצות תסקיר העו"ס לסדרי דין, ולכן הוא כה חשוב.

מזונות ילדים

כמוסבר בדף מזונות הילדים, לאור זאת שברבני לא מקבלים את ההלכה החדשה (בע"מ 919/15) של בית המשפט העליון לנושא מזונות ילדים מעל גיל 6, לאבות אשר אצלם הילדים מעל גיל 6 לרוב עדיף לא להגיע לרבני.

נייר עמדה: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

פוטנציאל השתכרות

בעוד שבבתי המשפט למשפחה לעיתים ישנה התייחסות לפוטנציאל השתכרות האם, בעיקר לאחר גיל 6 והרי אז יש חובה להתייחס לשכר האם בהתאם להלכה החדשה, בבתי הדין הרבניים (לרוב) לא תהיה כל התייחסות לפוטנציאל שכר האם במקרה בו היא עובדת במשרה חלקית או כלל לא עובדת.

כיצד מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני?

בדיוק כמו בבית המשפט למשפחה, במידה וישנה הסכמה לגבי הגירושין, יכולים ההורים לנסח הסכם גירושין משלהם ורק ולהגיש אותו לאישור בית הדין הרבני. כל פתיחת תיק מותנית כמובן בתשלום אגרות. במידה ואין הסכמה הרי בשלב ראשון יופנו ההורים ליחידות הסיוע לנסות להגיע להבנות ורק בהמשך לדיונים בפני הדיינים.

הסדרי שהות

בבתי המשפט המונח לזמנים של הילדים עם כל הורה הינו "זמני שהות". בבתי הדין הרבניים המונח הוא "הסדרי שהות".

כתובה

כְּתובָּה היא מסמך משפטי ובו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה. הרעיון הוא חיזוק קשר הנישואין באמצעות סנקציה משמעותית שתגרום לבעל לחשוב פעמיים לפני שהוא מחליט להתגרש.

כב' הרב הדיין הרב בן ציון לוז-אילוז ציין בתחילת שנת 2020 שב 15 שנים האחרונות הנושא של תביעות כתובה קיבלו נפח של 20% מהיקף הדיונים בבתי הדין הרבניים. לפני 15 שנים כמעט ולא היו תביעות כתובה ובני זוג שהתגרשו הסתפקו בהסכם גירושין במסגרתו הצהירה האישה שהיא מוחלת על כתובתה.

המלצה למתחתנים: גם אם בחרתם לערוך טכס דתי הכולל כתובה, תדאגו שהסכום (כתובה – הסכום בשווה כסף כיום הוא בין כמה מאות שקלים לבין כמה אלפים בודדים תלוי לפי איזו גישה פוסקים / תוספת כתובה שכאן לרוב נרשם סכום מאוד גבוה הגורם לאחר מכן לבעיות ולכן חשוב שיהיה מצד אחד סכום ריאלי ומכבד, ומצד שני מינימלי). חוסך המון מריבות אם בעתיד תתגרשו. 

בית הדין הרבני הגדול

בית הדין הרבני הגדול היושב בירושלים משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני האזורי. פסיקה של בית הדין הרבני הגדול לא ניתנת לערעור. עם זאת, ניתן להגיש עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, במקרים של החלטות הניתנות בחוסר סמכות.

בניגוד לבתי המשפט, שם ההחלטות של בית המשפט העליון מחייבות את הערכאות הנמוכות יותר, המושג "התקדים המחייב" אינו קיים בערכאות בית הדין הרבני, ועל כן החלטת בית הדין הרבני הגדול אינה מחייבת את בתי הדין האזוריים בבואם לדון בנושאים דומים.

רשימת בתי הדין הרבניים

מוקד בתי הדין הרבניים

1-700-501-531 www.rbc.gov.il קבלת קהל: א-ה 8:30-13:30.

השיוך לבית הדין נעשה על פי מקום המגורים של הפונים. ניתן לבדוק את השיוך באתר בתי הדין הרבניים או במענה הקולי.

פרטי התקשרות של יחידות הסיוע ליד בתי הדין הרבניים

ראו כאן

מידע מאתר בתי הדין הרבניים:

בני זוג בהליכי גירושין

בית הדין הרבני

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!