בית הדין הרבני

    בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל. להורים המתגרשים קיימת אפשרות בחירה בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים (גט רק ברבני כמובן).

    'השופטים' בבתי דין רבניים נקראים דיינים, כאשר ברוב המקרים הדיונים מתנהלים בהרכב של שלושה דיינים, אך ישנם מקרים בהם, בהסכמת הצדדים, הדיון יתנהל על ידי דיין אחד בלבד. הגוף האחראי הוא הנהלת בתי הדין הרבניים.

    גט

    ישנם נושאים שניתן להסדיר רק בבתי הדין הרבניים, כמו נושא הגט. כיום גם אם ההורים התחתנו בטקס נישואין אזרחי, אם ברצונם להתגרש יהיה עליהם לעשות זאת דרך בית הדין הרבני. אם ההורים לא התחתנו כלל, אלא רק חיו כידועים בציבור, אין צורך בגט.

    מרוץ סמכויות

    "מרוץ סמכויות" הוא מונח משפטי המתאר מצב בו כל אחד מההורים יכול לפתוח את תיק הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, כלומר קיימת תחרות מי מההורים יעשה ראשון את הצעד, ובכך יבחר באיזה מקום יתנהל תיק הגירושין.

    מרוץ סמכויות מזונות ילדים

    חשוב לדעת: נכון להיום, במקרה של אי הסכמה של אחד ההורים אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בתיקי מזונות ילדים. 

    בתאריך 22.09.2019 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 7628/17. את האם ייצגו עו"ד יפית ברדיס-רוקח ועו"ד דוד נחום. במקביל לתיק זה הוגש ערעור דומה בתיק בע"מ 4846/19. ראו בהמשך.

    פסק הדין בתיק 7628/17 קובע שכל עוד אין הסכמה בין ההורים היכן יידון נושא מזונות הילדים בתיק שלהם, הדיון יערך בבית המשפט למשפחה. כאשר יש הסכמה של שני הצדדים שהדיון יהיה בבית הדין הרבני, כך יהיה.

    נדגיש: הנקודה החשובה לנושא היא אי ההסכמה לסמכות בית הדין הרבני לדון בנושא מזונות הילדים. ישנן שתי דרכים להסכמה. הראשונה, בהסכמה מפורשת. האפשרות השנייה היא הסכמה משתמעת. למשל, כשצד אחד העלה את נושא מזונות הילדים והצד השני הגיב לעניין ובדיון לאחר מכן הביא גם מסמכים להוכחת טענותיו, ואז נראה לו שהדיינים לא יפסקו לטובתו – בשלב זה הוא לא יכול להתנגד לסמכות, כיוון שמהתנהגותו נלמד שהוא מסכים לסמכות. כמובן שאם צד תבע מזונות ילדים הוא לא יכול להתנגד לסמכות, אפילו לפני הדיון – מכיוון שבעצם הגשת התביעה, הוא מודה שהוא מסכים לסמכות. ראו למשל תלה"מ 5938-10-19.

    פסק הדין המלא בע"מ 7628-17

    על פסק הדין הגיש האב בקשת ערעור בפני הרכב מורחב. הבקשה נדחתה על הסף. פסק הדין בדנ"א 6669/19 

    ההשפעה בשטח ובע"מ 4846/19

    כאמור, עוד בטרם פורסם פסק הדין בתיק זה הוגשה בקשת ערעור דומה בתיק אחר. בע"מ 4846/19. בתחילה נקבע כמובן שראשית יש להמתין לפסק הדין בתיק הראשון.

    מדובר על מקרה בו אחרי שנפסקו מזונות זמניים בבית המשפט והתיק אף נקבע להוכחות בתביעת המזונות בפני בית המשפט, האב ניסה להעביר את ההכרעה במזונות לבית הדין הרבני (האב הגיש תביעת גירושין לפני שהוגשה תביעה למזונות ילדים לבית המשפט). את האם מייצגות עו"ד לורי גייזלר ועו״ד מורן ואלך-ניסן.

    בתאריך 27.11.2019 היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים הגיש תגובה לבית המשפט העליון, אליה צורף פסק הדין של בית הדין הרבני בתל אביב בו נקבע שבית הדין סוגר את תיק המזונות שלפניו בעקבות ההלכה החדשה של בית המשפט העליון בה צומצמו באופן ממשי סמכויותיו של בית הדין לדון במזונות ילדים בהעדר הסכמת הצדדים. התיק בעליון נסגר.

    פסק הדין של בית הדין הרבני בתל אביב בתיקפסק הדין של בית המשפט העליון.

    הלכת שרגאי בשטח:

    נושא זה של אי סמכות בתי הדין הרבניים לדון בתיקי מזונות ללא הסכמת שני הצדדים – בניגוד למקרה בבע"מ 919/15 ההלכה החדשה למזונות ילדים מעל גיל 6 – התקבל על ידי בתי הדין הרבניים השונים. ראו כדוגמא פסקי דין נוספים ששלחנו לנו בהם בתי הדין הרבניים פוסקים בהתאם להחלטת בית המשפט העליון. בית הדין הרבני בפתח תקווה, ירושלים, נתניה, צפת, תל אביב, רחובות וחיפה. מצורף גם פסק דין בנושא מבית המשפט למשפחה בירושלים וקריות.

    לסיכום: לאחר דחיית הקשה לדיון בהרכב מורחב פסק הדין בנושא חלוט ומחייב. האם זה אומר שכולם יבחרו לברוח מבתי הדין הרבניים? לא בהכרח! כל תיק יש לשקול לגופו. אמנם בהתאם לדין הדתי הקיים עד גיל 6 העוול הזועק לשמיים, אך גם תחת הדין הדתי בהחלט ניתן לפסוק לפי צדק וטובת הילדים! בשנים האחרונות אנו רואים גם בבתי הדין הרבניים התחשבות בזמני השהות של הילדים עם האב והבנה שבימים אלו האב מוציא את ההוצאות על הילדים באופן ישיר. אמנם יש הבנה והסכמה לנושא במספר פסקי דין מהעבר, אך לא תמיד זה מיושם. במידה ומגמה זו תורחב, כך שזה יבוא לידי ביטוי לא במקרים בודדים אלא כדבר שבשגרה, והרי אין צודק מזה (ראו למשל פסק הדין הנהדר של בית הדין הרבני בחיפה בתיק ‏1169832/6 ותיק 1097328/10), הרי ההיגיון אומר שיותר אבות בהליכי גירושין יסכימו שהתיק שלהם יידון בבית הדין הרבני. במצב הנוכחי העוול בבתי הדין הרבניים רב הוא, והגיוני שאבות רבים יעדיפו את בית המשפט האזרחי.

    האם ישנה חשיבות היכן יתנהל תיק הגירושין? כמובן!

    משמורת משותפת

    האם לנושא המשמורת המשותפת ישנה עדיפות לגבר או לאישה אם התיק שלהם יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

    בבתי המשפט למשפחה הגדרה הורית שווה (משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת) היא כבר דבר שבשגרה. ברבני התהליך יותר איטי, לחלק מהדיינים התנגדות לנושא, אך בסוף שנת 2016 פורסם פסק דין נהדר של בית הדין הרבני בחיפה – כבוד הדיין הרב יצחק אושינסקי — אב"ד, תיק ‏995674/8, משמורת משותפת לילד בן 3 למרות התנגדות האםבו הסבר מקיף מדוע גם תחת ההלכה הדתית משמורת משותפת כהגדרה שווה לשני הורי הילד היא הדבר הנכון.

    מזונות ילדים

    האם לנושא מזונות הילדים ישנה עדיפות לגבר או לאישה אם התיק שלהם יתנהל במשפחה או ברבני?

    לאור זאת שברבני לא מקבלים את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון לנושא מזונות ילדים מעל גיל 6, לאבות אשר אצלם הילדים מעל גיל 6 לרוב עדיף לא להגיע לרבני.

    נייר עמדה: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.

    פוטנציאל השתכרות

    בעוד שבבתי המשפט למשפחה (לרוב) ישנה התייחסות לפוטנציאל השתכרות האם, בעיקר לאחר גיל 6 והרי אז יש חובה להתייחס לשכר האם בהתאם להלכה החדשה, בבתי הדין הרבניים (לרוב) לא תהיה כל התייחסות לפוטנציאל שכר האם במקרה בו היא עובדת במשרה חלקית או כלל לא עובדת.

    כיצד מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני?

    בדיוק כמו בבית המשפט למשפחה, במידה וישנה הסכמה לגבי הגירושין, יכולים ההורים לנסח הסכם גירושין משלהם ורק ולהגיש אותו לאישור בית הדין הרבני. כל פתיחת תיק מותנית כמובן בתשלום אגרות. במידה ואין הסכמה הרי בשלב ראשון יופנו ההורים ליחידות הסיוע לנסות להגיע להבנות ורק בהמשך לדיונים בפני הדיינים.

    הסדרי שהות

    בבתי המשפט המונח לזמנים של הילדים עם כל הורה הינו "זמני שהות". בבתי הדין הרבניים המונח הוא "הסדרי שהות".

    כתובה

    כְּתובָּה היא מסמך משפטי ובו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה. הרעיון הוא חיזוק קשר הנישואין באמצעות סנקציה משמעותית שתגרום לבעל לחשוב פעמיים לפני שהוא מחליט להתגרש.

    כב' הרב הדיין הרב בן ציון לוז-אילוז ציין בתחילת שנת 2020 שב 15 שנים האחרונות הנושא של תביעות כתובה קיבלו נפח של 20% מהיקף הדיונים בבתי הדין הרבניים. לפני 15 שנים כמעט ולא היו תביעות כתובה ובני זוג שהתגרשו הסתפקו בהסכם גירושין במסגרתו הצהירה האישה שהיא מוחלת על כתובתה.

    המלצה למתחתנים: גם אם בחרתם לערוך טכס דתי הכולל כתובה, תדאגו שהסכום (כתובה – הסכום בשווה כסף כיום הוא בין כמה מאות שקלים לבין כמה אלפים בודדים תלוי לפי איזו גישה פוסקים / תוספת כתובה שכאן לרוב נרשם סכום מאוד גבוה הגורם לאחר מכן לבעיות ולכן חשוב שיהיה מצד אחד סכום ריאלי ומכבד, ומצד שני מינמלי). חוסך המון מריבות אם בעתיד תתגרשו. 

    בית הדין הרבני הגדול

    בית הדין הרבני הגדול היושב בירושלים משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני האזורי. פסיקה של בית הדין הרבני הגדול לא ניתנת לערעור. עם זאת, ניתן להגיש עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, במקרים של החלטות הניתנות בחוסר סמכות.

    בניגוד לבתי המשפט, שם ההחלטות של בית המשפט העליון מחייבות את הערכאות הנמוכות יותר, המושג "התקדים המחייב" אינו קיים בערכאות בית הדין הרבני, ועל כן החלטת בית הדין הרבני הגדול אינה מחייבת את בתי הדין האזוריים בבואם לדון בנושאים דומים.

    רשימת בתי דין רבניים

    מוקד בתי הדין הרבניים

    1-700-501-531 www.rbc.gov.il קבלת קהל: א-ה 8:30-13:30.

    השיוך לבית הדין נעשה על פי מקום המגורים של הפונים. ניתן לבדוק את השיוך באתר בתי הדין הרבניים http://www.rbc.gov.il/RabbinicalCourts/Pages/default.aspx או במענה הקולי.

    פרטי התקשרות של יחידות הסיוע ליד בתי הדין הרבניים

    ראו כאן

    מידע מאתר בתי הדין הרבניים:

    בני זוג בהליכי גירושין 

    בית הדין הרבני

     

    הירשמו לעידכונים

    במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
    במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com