פסקי דין מזונות – רבני

הורות משותפת = טובת הילד

פסקי דין מזונות – רבני

Print Friendly, PDF & Email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

פסקי דין מזונות – רבני: כמוסבר בדף מזונות ילדים, עד גיל 6 ישנה חובה לפסוק לפי הדין הדתי המפלה בין אב גרוש לאם גרושה. לאחר גיל 6, בתי הדין הרבניים לא מכירים בבע"מ 919/15 כך שהעוול, בניגוד לבתי המשפט למשפחה, נמשך עד גיל 18.

חשוב לציין: כיום ישנה אפשרות בחירה האם נושא מזונות הילדים יידון בבית המשפט למשפחה או ברבני. לנושא זה יכולה להיות השפעה מכרעת על הסכום שייקבע וחשוב להבין זאת.

פסקי דין נוספים ניתן למצוא כאן.

מזונות ילדים פסקי דין בבתי הדין הרבניים:

כבוד הרב אליהו אריאל אדרי, תיק 1231083/7, הסבר מעמיק על גובה חיוב המזונות כאשר אין לאב בכדי לספק צרכי הקטינים, מיום 26.04.2021.

פסק הדין בתיק 1231083/7

כבוד הדיינים הרב שלמה שטסמן – אב"ד, הרב אייל יוסף, הרב עידו שחר, תיק 1074657/7, חיוב מזונות ילדים באב אסיר; כפית אב ללוות על מנת לזון את ילדיו, מיום 15.03.2021.

פסק הדין בתיק 1074657/7

כבוד הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב צבי בן יעקב, תיק 1267785/2, קבלת ערעור בנושא מדור הילדים ואמירות נגד עמדתו של הרב אוריאל מבית הדין הרבני בנתניה (פסק הדין עצמו הוא על פסק דין של רבני אריאל), מיום 08.02.2021.

לאור זאת שההורים הסכימו על סכום המזונות הוא לא ישתנה, אך הערעור בנושא המדור התקבל. בפסק הדין אמירות נגד אותם מומחים (הלמ"ס, קהלת וכו').

כל הגופים הנ"ל חשובים ומכובדים אבל לצערנו התחשיבים מוטי אג'נדה ומסלפי הלכה של "השווה הכתוב אשה לאיש"

 

ברור שמי שיפסוק לפי המחקרים המדעיים, ללא בחינת הנחות המחקר ויכולת התממשותם במציאות היום־יומית עשוי לגזור על הילדים חיי עוני וסבל כלכלי, וזאת בנוסף לקשיים שחווים ילדים להורים גרושים

פסק הדין בתיק 1267785/2

כבוד הדיינים ישי בוכריס – אב"ד, הרב בן ציון ציוני, הרב עודד מכמן, תיק ‏1111389/10, מזונות ילדים, מזונות בן מרדן, מיום 08.04.2021.

לצד הנושאים המקצועיים – מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים, 'הלכת ורד' ברבני, מזונות בן מרדן, הוצאות טיפול וקביעת מועד תשלום המזונות החדש – הדיינים בתיק זה בוחרים להביע את אי הסכמתם לפסיקות של כבוד הדיין אוריאל אליהו (רבני נתניה).

תיק ‏1111389/10

כבוד הדיינים יצחק מרוה אב"ד, רפאל זאב גלב, שמעון לביא, תיק ‏897031/3, תביעה לשינוי הסדרי שהות הגדלת מזונות ופרעון מזונות עבר, מיום 23.12.2020.

פסק דין בו יש הסברים רחבים על עמדתם של הדיינים בהרכב זה. האם העמדות נכונות? כל אחד ועמדתו.

אם נסכם את הדברים הרי שיש בפנינו תביעת מזונות קטינים בשלשה מישורים:

– חיוב מזונות קבועים.

– שינוי זמני שהות מהאמור בהסכם ומתן קנס על כל הפרה.

– חוב מזונות העבר.

בשאלה זו נדון בס"ד בסעיפים הבאים:

א. גדר חיוב האב במזונות ילדים מעל גיל שש מעיקר דין מזונות או מדין צדקה.

ב. חיוב האב במזונות ילדים בהתאם ליכולותיו לעומת פוטנציאל השתכרות.

ג. גובה השתכרותה של האם כעילה לחיובה בנשיאה בנטל.

ד. קצבת ילדים למי.

ה. חיוב האב בדמי טיפול.

ו. שינוי בהסדרי השהות מן המוסכם בהסכם הגירושין.

ז. מסקנות ופסק הדין.

תיק ‏897031/3

כבוד הדיינים יוסף יגודה, סיני לוי ויעקב שרעבי, תיק 1169832/3, האב לא ישלם מזונות לאחר גיל 6 לאור שכרה הגבוה של האם, מיום 15.02.2021. והנה גם פסק הדין בו נקבעו המזונות הזמניים.

ברכות לעו"ד מיכל שוויקה שייצגה את האב.על פסק הדין לא הוגש ערעור.

תיק 1169832/3

רבני ירושלים, יצחק אושינסקי, תיק 1210809/10, חלוקת קצבאות הילדים בהסדר של משמורת משותפת מיום, 10.01.2021

תיק 1210809/10

כבוד הדיינים הרב שניאור פרדס – אב"ד, הרב פנחס מונדשיין, הרב בצלאל ווגל, תיק 1184092/2, מזונות ילדים, מיום 09.02.2020.

להורים שלושה ילדים. אחד הבנים כמעט בן 5 מקטני קטנים, ושניים מהבנים קטנים בני 9 ,11. חלוקת זמני השהות המקובלת. 8/6. בהתחלה זה היה ללא לינה במוצאי השבת (נושא צורם מאוד) ולאחר שהאב פנה בנושא לבית המשפט, נוספה לינה במוצאי השבת. שכר האב 20,000 ש"ח. שכר האם 12,000 ש"ח.

בפסק הדין הסברים הלכתיים ארוכים במספר סוגיות הקשורות לנושא מזונות ילדים.

צרכיו ההכרחיים של כל ילד, לפני מזונות מדין צדקה, נקבעו על סך של 700 ש"ח.

בבדיקה שערך ידידי הדיין הרב אוריאל אליהו שליט"א מצא כי משפחה בעלת הכנסה בינונית מוציאה לנפש 693 ש"ח בחודש, כשמתוך זה 428 ש"ח על מוצרים תלויי שהות, ואילו 264 ש"ח על מוצרים שאינם תלויי-שהות. לפי חשבון זה על האב לשלם עבור 16 יום שהילד אצל האם (בהסדרי ראיה רגילים כשפעמיים בשבוע פלוס סופ"ש כל שבועיים אצלו)  485 ש"ח בחודש, גם כשבדק לפי חישוב סך כל צרכי הילד במזון, הלבשה והנעלה, ומוצרי היגיינה, הגיע לסכום דומה של 443 ש"ח. עברתי בעיון על ממצאיו ורשימת הצרכים אותם חישב והנה אף שחברי סבר כדעה שהאב חייב לספק לילדיו צרכיהם כאדם בינוני במעמדו הכלכלי ולא כעני בישראל, ואילו אני לא כן עימדי וכדרך שפרטתי לעיל, בכ"ז נראה לי כי יש מקום להעלות במידת מה את הסכום אליו הגיע, מסיבות שלא נפרט כעת.

סבור אני כי אף שלא ניתן לקבוע מסמרות אולם הסכום המשקף את "כדי צרכן" במצרכים הבסיסיים, במשמורת רגילה, כמעט משותפת, הינו סכום של 700 ש"ח. בזה מקבל אני עקרונית את טענת האיש כי די ב-700 ש"ח למזונות הילדים לכדי צרכן, אלא וכאן יש להדגיש שלדעתי יש להוסיף על כך מזונות מדין צדקה וכפי שכעת אדון.

לאחר הסבר על נושא דיני צדקה במקרה זה, והרי שכר האב גבוה מהותית משכרה של האם, וברור שסכום של 700 ש"ח לילד אינו מתאים במקרה זה, נקבע בסופו של דבר:

 

הבעל חייב בחיוב מזונות הילדים בסך 2,800 ₪. שכר המדור יש להעמיד על 1600 ₪. קצבת הילדים לאם בסך כ- 500 ₪. מלבד מחציות אשר הצדדים ישלמו בשווה. כך שבס"ה תקבל האם לשלושת ילדיהם סך 4900 ₪ (כולל קצבת הילדים) ומלבד המחציות.

מספר מחשבות על פסק הדין:

בתי הדין הרבניים מדגישים שמאז ומתמיד היתה אצלם התחשבות בחלוקת זמני השהות, כלומר בהוצאות שהאב מוציא באופן ישיר על הילדים כאשר הם איתו. נשאלת השאלה מדוע יש התעלמות מוחלטת מנושא המדור שמשלם האב? לא רק שלרוב כלל אין הפחתה בסכום המדור המשולם לאם, אין כלל התייחסות למדור אותו משלם האב על דירתו בה הוא מלין את הילדים כמחצית מהזמן.

עם איזה סכום פותח כל אחד מההורים את החודש? שכר האב 20,000 ש"ח ולאחר תשלום המזונות (4,400 ש"ח) האב נשאר עם 15,600 ש"ח. שכר האם 12,000. היא מקבלת מזונות בסך 4,400 ש"ח ועוד 500 ש"ח קצבת ילדים (יפה שזכרו להוסיף), ופותחת את החודש עם 16,900 ש"ח. סביר.

בפסק הדין יש שימוש נרחב במונח הישן והצורם "הסדרי ראיה". פנינו בתלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים.

תיק 1184092/2

כבוד הדיינים הרב יצחק רפפורט – אב"ד, הרב אוריאל אליהו (אשר כתב את פסק הדין), הרב משה חביב, בית הדין הרבני נתניה, תיק 1158937/10 בנושא מזונות ילדים – פסק דין מהפכני – מיום 25.03.2020.

על פסק דין הוגש ערעור שהתקבל!

החלק הראשון בפסק הדין דן בנושא הפרוצדוראלי. פחות מעניין.

להורים 4 ילדים בגילאי 16, 14.5, 11 ו 9.5. האב משתכר 6,000 ₪ לחודש (לאחר הפחתה של 1,000 ₪ המשולמים עבור חוב משותף) והאם משתכרת 5,000 ₪.

בנוסף, האם מקבלת מהמדינה סיוע בשכ"ד על סך 1,470 ₪ לצורך הוצאות המדור של הקטינים [בעוד אילו היתה ללא קטינים בחזקתה לא היתה זכאית לסיוע כלל] וקצבת ילדים ע"ס 926 ₪ לצורך הוצאותיהם השותפות של הקטינים.

זמני השהות – כמעט שווים בין ההורים.

בפסק הדין המון אמירות משמחות (כולל מעשים!) על חשיבות שמירת טובת הילד בשני בתי ההורים, ובעיקר אצל האב שעד היום 'נחשב' על ידי רבים לכספומט בלבד:

וכאן מונח יסוד גדול ומקום לטעות קשה וגדולה, לבוא ולחשוב כי ביה"ד יכפה את ההורים להתנהגות הבסיסית הנ"ל, וממילא במקום שאחד מהשנים ימות ברעב או יזדקק לצדקה, נכפה את האב ואת האם לתת את פיתם ולמסור את נפשם למען ילדיהם בעל כרחם, ומכאן הגיעו לאבסורד גדול, שנוטלים מהאב את כל ממונו ונשאר הוא בעירום וחוסר כל ובלבד שלילד יהיה מזון משובח ובשפע, ביגוד כפי צו החברה והאופנה וחוגים ובילויים וכל שאר מותרות, שהרי האב "משועבד" לרווחת בנו

 

ובענין המזונות וכסות ושאר צרכים הארכנו רבות במקום אחר להוכיח כי ילד ממוצע צורך בסכום של כ 700-800 ₪ לחודש שלם (הדגשה שלי ג.ר – לצערנו, ככל הידוע לנו, פסק הדין טרם פורסם) וגם סכום זה הינו מעבר למזונות עני שאותם מחייב השו"ע, ואכמ"ל.

 

יתירה מזאת, והוא יסוד גדול בדין, שאין לחייב את האדם מעבר ליכולתו, ולכן גם חיוב מינימאלי זה הינו, אך ורק, באב שיש ביכולתו לזון את ילדיו, וזאת לאחר שיהיה לו בכדי לפרנס את עצמו.

 

אין ספק, שאדם המשתכר שכר של 6000 ₪ נטו שנחייב אותו ב 5400 ₪ ובנוסף לכך בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות, הרי שאדם זה ירעב ללחם בעצמו.

 

ואכן, כבר שמעתי דיינים הסבורים, כי צרכיהם הפיזיים של הקטינים קודמים לצורך הבסיסי  שלהם בדמות אבהית הנוכחת ופעילה בחייהם, ולפיכך סבורים הם כי נכון הדבר שהקטינים יישהו אצל האם כל החודש, והאב יממן את כלכלתם מה ששולל את אבהותו בפועל.

 

דברים אלו הינם כנגד המושכל הפשוט כי טובתו המוחלטת של הקטין היא נוכחות משמעותית של שני ההורים בחייו וכי יהיה לו אב שמח מעניק ונותן וכבר נכתבו בזה מאות מחקרים [עיין בספר כנס הדיינים התשע"ח עמ' 135-137 והערה 4 שם] טובה זו קודמת לכל רווחה כלכלית כל עוד יש לילד מה לאכול ואינו גווע ברעב ח"ו.

 

דברי חז"ל חמורים דיים, בשביל לחייב אותנו לבחון היטב, כיצד לחייב, את מי לחייב ובאיזה סכום לחייב, לפיכך, ביה"ד בבואו להוציא ממון חייב להיות זהיר ומדויק מאד, הדיין רשאי להוציא ממון רק את מה שההלכה מחייבת בכפיה, ורק ממי שהלכה מחייבת, דיין המוציא ממון באומד הדעת וללא בדיקה מדויקת הן של צרכי המקבלים (הקטינים) והן של יכולות ההורים, הרי זה בכלל הגס לבו בהוראה שידועים דברי חז"ל עליו, וכבר כתב הרמב"ם כי כיום אין מי שיכול להוציא באומד הדעת בלבד, וכדפסק רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד

 

התפיסה של חלק מהדיינים, כי כל אדם בחזק שקרן ומרוויח הון שחור, כך שבטוח יש לו יותר ממה שדיווח לביה"ד, הינה תפיסה מופרכת ותלושה מהמציאות (לפי נתוני הלמ"ס מחצית מהעובדים במשק משתכרים בפחות מ 6,800 ₪ לחודש, שכר נטו חציוני, ויותר משליש מהעובדים מרוויחים פחות מ 4800 ₪, שכר נטו ממוצע), כך הוא ברוב חלקי הציבור, וברובא דאינשי, ואולי יש לומר בצער כי "האדם הוא נוף מולדתו" ומי שבא מציבור כזה שמסתובב בו הרבה הון שחור, סבור הוא, בטעות, כי כל המדיינים שלפניו גם הם ודאי מסתירים הכנסות, אך, ודאי שתפיסה זו שגויה לחלוטין, כך שאדם המצהיר על הכנסות נמוכות הינו אדם נורמטיבי.

 

ובכל מקרה אין להוציא ממון מעבר ליכולת המוכחת של האדם.

בעזרת טבלה פשוטה מראים הדיינים את המצב האבסורדי בו פותח כל אחד מההורים את החודש לאחר תשלום מזונות בסך 5,400 ש"ח ומציינים:

 

נמצינו למדים, כי האב צריך לכלכל את עצמו במשך כל החודש ואת 4 ילדיו במשך חצי חודש מ 600 ₪ בלבד ואילו האם והילדים בזמן שהם אצלה יחיו מ 13139 ₪.

 

ברור כי השהיה של הקטינים בבית האב הינה צורך חיוני של הקטינים והתפתחותם הבריאה… חובת בית הדין לדאוג לצורכיהן בבית האב, לא פחות מאשר הוא דואג להן בבית האם.

 

יתירה מזאתחלוקת משאבים כזו הינה אכזרית לא רק ביחס לאב אלא גם ביחס לקטינים עצמם שביה"ד כל כך דואג להם.

 

פסיקת מזונות כזו, מעבר להיותה הוצאת ממון שלא כדין מהאב, לעניות דעתי, אינה רואה כלל את טובת הצדדים בכלל והקטינים בפרט. עולה חשש כי צורת פסיקה מסוימת, מושפעת מקונספציות חסרות בסיס הנובעות מאג'נדות מסויימות השולטות כיום באופן נרחב אצל לא מעט משופטי ודייני משפחה. לצערי יש  הרואים באב כספומט ותו לא, ומרשים לעצמן לשלול מהאב את הזכות האלמנטרית לחיים וקיום בכבוד, זכות אישית זו הינה חלוטה, וקודמת למחויבותו לילדיו הקטינים, ובודאי קודמת לסכומים המופלגים שמחייבים את האבות בישראל בשם ההלכה היהודית, שאת שמה נושאים לשוא.

 

חיוב יתר של האב, פוגע בקטינים עצמם

 

יתירה מזאת, יש להעלות תמיהה, האם תפיסת האב ככספומט של ילדיו אכן משרתת אף את המטרה שלשמה נבנתה תפיסה זו? האם יתכן כי כוונותיה טובות אך מעשיה בפועל אינם מצליחים לדאוג באמת לטובת הקטינים, הן הפיזית והכלכלית והן הנפשית? האם איננו יוצרים כאן דור של יתומים מחיים? ילדים לאב הקורס תחת הנטל הכלכלי ואיננו יכול יותר לשמש כאב נותן, מעניק ומשענת בטוחה לילדיו הקטינים, והרי מחצית מטענם הגנטי ממנו הוא, ושלושה שותפים באדם אביו- אמו, והקב"ה.

 

האם לקטינים עצמם טוב שיהיה להם הורה אחד עני וחסר אמצעים, שאצלו גם הם יחיו בעוני ומחסור וללא תנאי קיום בסיסיים, ואילו הורה שני, שאצלו יחיו ברווחה כלכלית גבוהה בפער גדול מאד?!

 

שוב אנו רואים, כי הפסיקה האוטומטית המקובלת איננה באמת מצליחה לדאוג לטובת הקטינים, לא כ"ש שהיא מתאכזרת לאב וגוזרת עליו רעב עוני ומחסור. פסיקה זו, לענ"ד, לוקה בהעדר שיקול דעת אמיתי לטובת הקטינים, וכ"ש שאיננה פועלת לפי כללי היושר והצדק המצופים מכל שופט באשר הוא וכ"ש ממי שבא בשם ה' אלוקי הצדק המשפט והרחמים.

 

לסיום פסק הדין, מוצגת בשנית הטבלה בה רואים עם מה פותח כל אחד מההורים את החודש לאחר תשלום מזונות של 1,000 ₪ לשני הילדים הקטנים:

עתה נציב שוב את הנתונים בטבלה שתמחיש לנו כיצד יתנהלו שני הבתים במידה והאב יעביר לאם 1000 ₪ ונראה כי עדיין הכנסות האם גבוהות משל האב ב 75% אך חלוקת המשאבים שפויה יותר ומאפשרת לאב לחיות, אמנם בצורה מצומצמת, אך לחיות וגם האם יכולה לכלכל עצמה בצורה טובה, ואילו הקטינים עצמם יזכו לכלכלה סבירה בשני הבתים.

 

בסופו של יום נקבע:

  • האב יתקיים משכר מינימום בסך 5,000 ₪.

  • האב יעביר לחשבון האם מדין צדקה דמי מזונות ע"ס 1,000 ₪ מדין צדקה עבור מזונות כל הקטינים שמעל גיל 6 ופחות מגיל 15, [לא ניתן יהיה לגבות סכום זה בהוצל"פ משום שחיובו הינו מדין צדקה והאב אינו עשיר דיו לאפשר לביה"ד כפיה בכגון דא].

  • קצבת המל"ל, סיוע לשכ"ד ומענקים ישולמו לאשה ויתווספו לדמי המזונות, כך שהאם מקבלת עבור הקטינים כ 3,800 ₪ [1000+1470+936+333].

  • האב ימשיך לזון את הקטינים בזמן שהם אצלו.

  • האב אחראי על קניית הביגוד לקטינים.

  • הוצאות חינוך חובה יחולו על האב לבדו.

  • פס"ד זה הינו למזונות קבועים ותחולתו רטרואקטיבית החל מ 1/3/19.

לסיכום: פסק דין עם אמירות מאוד חשובות, משמחות וערכיות בראייה של טובת הילד לחיותהלכה למעשהבשני בתי הוריו כולל האפשרות הכלכלית לכך. בבתי הדין הרבניים יש כיום התחשבות בחלוקת זמני השהות  בקביעת מזונות ילדים עד גיל 6 (עדיין לא בכל המקרים לצערנו) ואם עכשיו תקודם ראייה חדשה, בהתאם לפסק דין נהדר זה שכולו טובת הילד, שיש לדאוד לכך שהילד יוכל לחיות בשני בתי הוריו מהבחינה הכלכלית הרי זה נהדר. חבל רק שבפסק הדין עדיין יש שימוש במונח הישן והצורם "הסדרי ראיה". לא ראוי.

את האב ייצגה עו"ד רחל רייצ'ל שחר.

פסק הדין בתיק 1158937/10

כבוד הדיינים הרב ישי בוכריס – אב"ד, הרב דניאל כ"ץ, הרב עודד מכמן, תיק 969794/12, הפחתת מזונות הילדים עקב שינוי בזמני השהות, מיום 23.03.2019.

בתי הדין הרבניים לא מכירים בהלכה החדשה של בית המשפט העליון. בפסק דין זה 'יוצאים' הדיינים נגד ההלכה החדשה. מבחינתנו, אין כל בעיה שבתי המשפט למשפחה יפסקו בדרך אחת, אזרחית, ובתי הדין הרבניים יפסקו בדרך שונה, דתית, אך כל עוד נשמרת טובת הילד. הסברנו את עמדנו בנייר העמדה שפרסמנו לאחרונה.

החשוב בפסק הדין:

בבתי הדין הרבניים ישנה מגמה בה מכירים בכך שלזמני השהות אצל האב חייבת להיות השפעה על סכום המזונות. אמנם ההפחתה לא מספיקה במקרה זה, אך המגמה חשובה.

חשוב להבין ולהסביר לכל מי שניגש לבית הדין הרבני: בזמן תקנת הרבנות הראשית בתש"ד האבא היה המפרנס ולא האמא, היום המצב השתנה.

החלק הצורם בפסק הדין:

נראה שמבחינת הדיינים משמורת משותפת=חלוקת זמני שהות שווה. זה כמובן חיבור מיותר ולא נכון. ראו כאן.

ההפחתה נעשתה רק לחלק של מזונות הילדים ולא לחלק של המדור. ללא כל הסבר הגיוני.

לסיכום: לאחר שקבעו הסדר של משמורת משותפת לצד חלוקת זמני שהות שווה, המזונות שהיו קודם לכן על סכום של 2,400 ש"ח (שני ילדים) ועוד 1,100 ש"ח מדור, הופחתו ל 1,800 ש"ח (900 ש"ח לכל ילד) ומדור שלא השתנה בסך 1,100 ש"ח.

עם איזה סכום מתחיל כל אחד מההורים את החודש: האב משתכר 14,000 ש"ח. לאחר תשלום של 2,900 ש"ח הוא פותח את החודש עם 11,100 ש"ח. שכר האם הוא 10,000. היא מקבלת 2,900 ש"ח מזונות ופותחת את החודש עם 12,900 ש"ח, אך מקבלת גם את קצבת הילדים ונקודות הזיכוי. נראה שהיה ניתן להפחית בעוד כמה מאות ש"ח את המזונות ו/או המדור.

פסק הדין

כבוד הדיינים אחיעזר עמרני, אפרים כהן ויאיר בן מנחם, דיון בנושא חיוב אם במזונות ילדים מדין צדקה, מיום 22.03.2018.

להורים ילדה אחת בת שנה ו 9 חודשים. האב אברך ושכרו 3,200 ש"ח. שכר האם 4,000 ש"ח. לא רשום בפסק הדין מהם זמני השהות, אך הבנו שהם מינימאליים. בפסק הדין יש דיון ארוך בנושא חיוב אם במזונות ילדים מדין צדקה בהתאם להלכה היהודית, כאשר מסקנת הדיינים היא:

 

על כן נראה להלכה ולמעשה שכל אימת שאנו דנים בחיוב מזונותיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל שש יש להטילו אך על כתפי האב, אולם כאשר באים אנו לדון על מזונותיהם הראויים, מזונות העודפים על המזונות ההכרחיים, מזונות שמקורם בדיני הצדקה יש לשקול להטיל את אותם המזונות הן על האב והן על האם, בין אם יהיה זה בחלקים שווים ובין אם לא.

בסופו של דבר האב ישלם מזונות בסך 1,400. מזונות אלו כוללים מדור וחינוך, אך לא מחציות בתחום הבריאות (הגיוני). חיוב אם במזונות ילדים מדין צדקה תיק 1138852/4

 

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!