פסקי דין זמני שהות
גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים
פסקי דין זמני שהות
פסקי דין זמני שהות: מצורפים פסקי דין לקביעת חלוקת זמני השהות בקרב הורים גרושים.
פסקי דין זמני שהות
כב' השופטת הילה גלבוע, תלה"מ 7515-12-24, זמני השהות יישארו 6/8 (ולא 7/7 כבקשת האב), מיום 01.09.2026.
לאם יש טענות לפגיעה מינית של האב בילדה (בת 6). כל הטענות נשללו. למרות שבשאר הנושאים עמדת האם התקבלה, היא תשלם לאב 30,000 ש"ח הוצאות משפט.
לגבי מקום המוסד החינוכי, כל אחד מההורים מחפש את הנוחות שלו. שבית הספר יהיה קרוב לביתו. לא בטוח שאת טובת הילדה. עמדת האם התקבלה.
זמני השהות יישארו כפי שהיו עד כה. חלוקה סטנדרטית של 6/8, מתוך ראייה של יציבות לילדה. אציין שהאב גר במרחק של 45 דקות נסיעה.
כבוד השופט עמי זנאטי, תלה"מ 46417-06-26, זמני שהות זמניים, מיום 30.07.2026.
לאחר שההורים סיכמו על זמני שהות שווים, האם מבקשת לצמצם את זמני השהות של האב עם שלושת הילדים. יש לה טענות רבות. גם האב מבקש לצמצם את זמני השהות עם הילדים, בגין עבודתו ולאור מעבר מקום מגורים מתוכנן. אמנם מעבר למקום קרוב, אך ההסעות של הילדים לא מגיעות אליו.
מדובר על זמני שהות זמניים, לפני תסקיר, וכבודו מחליט על פשרה בין ההורים. החלטה נאה.
כבוד השופט סארי ג'יוסי (מחוזי חיפה), רמ"ש 36643-05-26, דחיית ערעור האם על לינת התינוקת אצל האב ביום שישי, מיום 07.07.2026.
אמירות חשובות של מחוזי חיפה על הקשר בין כל אחד מההורים עם ילדו. כבודו מסביר את "חזקת כשירות ומסוגלות הורית".
מדובר על תינוקת בת קצת יותר משנה. נקבעו מפגשים של מספר שעות בין הילדה לאב (חבל שלא יותר!) וסוף שבוע הכולל לינה בשישי. האם מערערת על הלינה. כבודו דוחה את ערעור האם, אך לאור זאת שהאב מוכר כבעל נכות פסיכיאטרית בשיעור של 40% קובע שההכרעה בסוגיית היקף ואופן קיום זמני השהות תיעשה על ידי בית המשפט קמא לאחר קבלת חוות דעת מקצועית של גורם מומחה.
כב' השופט ארז שני, תלה"מ 40568-09-25, לאם קשיים וצריך להחליט לנושא חלוקת זמני השהות, מיום 15.06.2026.
האם כבודו (סעיף 42) באמת לא יודע מהי המשמעות של האפוטרופסות הטבעית של ההורים? ברור שיודע. לכן, מוזר מאוד.
כבודו, כהרגלו, חד, תקיף, מסביר, וכהרגלו בקודש מאוד מיושן בנושא המונח "משמורת" 🙁 האם זה נובע מכך שמדובר על פסק דין שפורסם בזמנו על ידי כבוד השופט שוחט? לא יודע. אך מעייף. מה המטרה סתם לפגוע בהורותה של באם? מה זה תורם לרווחת הילדים?
כבוד השופט אורן אליעז, תלה"מ 16281-03-24, הרחבת זמני השהות עם שני הילדים, מיום 11.06.2026.
כבוד השופט אליעז מסכם: "לצערי, לאורך ניהול ההליך התרשמתי שהנתבעת מבקשת להכשיל את הרחבת זמני השהות ועושה כל שלאל ידה בהתנגדויות לתובע, כאשר התנגדויות אלה לא היו ענייניות, אלא רק לשם ההתנגדות ומתוך מטרה שזמני השהות לא יורחבו".
ראו סעיף 18 🙁 לאם אין גבולות.
כבוד השופטת תמר סנונית פורר, רמ"ש 3455-06-26, דחיית ערעור האב על לינה בביתו בעקבות מעבר מגורים, מיום 03.06.2026.
האב, בניגוד להסכם, עבר לגור במרחק של 40 דקות נסיעה. מדוע? לא רשום לנו. כבוד השופט גיל קבעה שבשלב זה, בימים שהילדה (בת 4) בגן, היא לא תלון אצל האב. בצדק?
האב מערער למחוזי. בקשתו נדחית.
כב' השופט פליקס גורודצקי, תלה"מ 24553-12-23, קבלת התסקיר הנהדר של העו"סית, מיום 17.05.2026.
הרבה כבוד לעו"סית! עשתה את עבודתה בצורה מקצועית ואכפתית. חבל שאי אפשר לשכפל אותה.
עוד תיק שנמשך יותר מידי זמן.
לאב יש קשיים (סעיף 65), והוא אף נעצר (סעיף 36) בזמן ההליכים בנושא שלא קשור לילדים.
כבוד השופט סארי ג'יוסי, רמ"ש 47917-02-26, דחיית ערעור האם לזמני שהות שווים, מיום 16.04.2026.
נקודת המוצא לחלוקת זמני השהות צריכה להיות שווה, וממנה יוצאים ובודקים כל מקרה לגופו. מה מתאים לתא המשפחתי שלפנינו.
האם מערערת למחוזי על החלטת כבוד השופטת דהן חיון להרחבת זמני השהות של הילדה (בת 3) עם האב מ 6/8 ל 7/7. בקשתה נדחית.
כב' השופט ארז שני, תלה"מ 13060-03-24, קבלת בקשת האב להרחבת זמני השהות.
כבוד השופט ארז שני א', וכבוד השופט ארז שני ב'…
מצד אחד, כהרגלו, אבחנות חדות ותקיפות לנושא הזכות הבסיסית של הילדים (והאב) לזמני השהות, כולל לינה, אצל האב. נהדר. זה החלק החשוב בפסק הדין. אך מדוע 6/8 ולא 7/7? לא ברור. לא מנומק. ויש גם ביקורת על הרווחה. בצדק.
מהצד השני, כבודו, למרות כל ההסברים על חשיבות 'המעמדות ההוריים' השווים ככלי לצמצום המלחמות בין ההורים, משתמש במונחים מאוד מיושנים: "משמורת משותפת" ומלחמתיים: "בית עיקרי". כה מיותר. כה שגוי.
כב' השופט משה בראון, תלה"מ 18102-11-25, קביעת זמני שהות בין האב לילדות למרות טענות האם על אלימות, מיום 01.04.2026.
"כבדהו וחשדהו". לאם יש שלל טענות על אלימות מצד האב. היא אף שהתה עם הקטינות במקלט לנפגעות אלימות. מצד אחד יש חובה לבחון את הטענות, מצד שני כולנו כבר מודעים לכך שבהרבה מקרים מדובר על האשמות שווא במסגרת ההליך כדי להשיג סטטוס של 'נפגעת', שאמור לתת לאם יותר 'זכויות' על הילדים.
כבוד השופט בראון מנמק יפה מדוע הוא לא מקבל את עמדת האם, מסביר את חשיבות הקשר של הבנות עם האב, וקובע זמני שהות בבית הורי האב.
כבוד השופטת שירלי שי, תלה"מ 12488-11-22, זמני שהות כאשר יש קונפליקט גבוה, מיום 26.03.2026.
האם כבודה מנסה להתיש את ההורים כך שיגיעו להסכמות על חלוקת זמני השהות 🙁
ההליך התחיל בינואר 2022! ורק עכשיו, 4 שנים אחרי, יש פסק דין. כבודה מסבירה את 'אשמתם' של שני ההורים בכך, ואת העובדה שהוסברה להורים הפגיעה בילדים ככל שההליך נמשך.
אך האם ניתן לקבל מצב בו תיק לזמני שהות לוקח 4 שנים? ונכון, להורים יש זכויות משפטיות לחקור את המומחים וכו', אך מה כבודה עושה למען הילדים? האם תפקידו של השופט הוא לא לקבל הכרעות בזמן הגיוני למרות ויכוחי ההורים? האם לא היה ניתן להכריע כבר אחרי קבלת עמדת המומחית, העוסית ושמיעת הילד הקטן?
בסופו של יום: העו"ס ממליצה על 6/8 (ללא לינה במוצאי השבת). המומחית ממליצה על 7/7. כבודה עושה פשרת מפא"י. תהיה לינה במוצאי השבת, אך לא 7/7. מדוע? לא ברור. לא מנומק. האם החשיבה המסורתית שתמיד אמהות צריכות יותר לא פסה מהעולם כבר?
כבוד השופט אריאל ממן, תלה"מ 22065-11-25, זמני שהות זמניים עד לתסקיר, מיום 24.02.2026.
האב מבקש זמני שהות סטנדרטיים של 6/8. האם לא מוכנה שהילדות, בעיקר הילדה הקטנה (שנה וחצי), תישן אצל האב. מה חדש?
כבוד השופט ממן מסביר בצורה מאוד יפה ועדכנית את הזכות המוקנית של הילדות, את החשיבות לבניית הקשר עם האב, וקובע שכאשר אין סיבה אמיתית למניעת לינה אצל האב, חשוב שתהיה לינה. משמח לקרוא.
ואז…כבודו קובע שכרגע, באמצע השבוע, לא תהיה לינה. ממתינים לתסקיר. הסיבה? אולי כי כבודו דן 'רק' באותה בקשה פעם נוספת. אך האם לא היה ראוי כבר עכשיו לדאוג לקשר של הילדות עם האב? לטעמי, כמובן שכן! יש מושג שנקרא "זמן ילד"…כולי תקווה שתסקיר בדרום לוקח זמן סביר.
כבוד השופט מחמוד שדאפנה, תלה"מ 59449-09-24, האם מבקשת להרחיב את זמני השהות של הילד עם האב, מיום
האם, לאחר שלא אושר לה מעבר מגורים מהצפון לדרום, מבקשת שהאב יהיה יותר זמן עם הילד. בקשתה מתקבלת חלקית. הוסיפו 'רק' 2 ימי חמישי בחודש.
כב' השופט ערן אביטל, תלה"מ 13455-11-24, האב מבקש לינה גם בחמישי, כבודו לא רואה סיבה שלא ומאשר, מיום 19.01.2026.
ראו איזה יופי! סוף סוף! כה בסיסי!
זמני השהות שהומלצו על ידי העו"סית הם: שני עם לינה, חמישי ללא לינה, וסוף שבוע מלא. האב מבקש שתהיה לינה גם בחמישי, כבודו לא רואה סיבה שלא. מדוע כך המליצה העו"ס? לא ברור.
כבוד השופט חננאל שרעבי, עמ"ש 30621-01-26, תחת צו ההגנה האב יוכל להיפגש על הילדה גם בביתו, מיום 02.02.2026.
לאור טענות האם על אלימות של האב כלפי הילדה, כבוד השופטת פטל קבעה כי האב יוכל לאסוף את הקטינה ממסגרות החינוך, וישיבה לבית האם עד השעה 19:30 לכל המאוחר בכל יום. בסופי שבוע שבהם הקטינה אמורה לשהות עם האב, ולא מתקיימת מסגרת חינוכית יתקיימו זמני השהות יהיו ככלל החל מהשעה 9:00 ועד לשעה 19:00 לכל המאוחר. בשים לב לכך שהמפגשים צריכים להתקיים במקומות ציבוריים יוכל האב בתיאום עם האם לצמצם שעות השהות המשותפות.
האב הגיש ערעור לגבי צו ההגנה עצמו שנדחה, אך כבוד השופט שרעבי מסביר שהוא לא יכול לקבל את ההחלטה הנקודתית לעיל, ובסעיף 24 קובע כי יש לאפשר לאב לקיים את זמני השהות במרחב הציבורי או בבית פרטי, בנוכחות צד ג' שייקבע על ידי בית משפט קמא. יפה מאוד.
כב' השופט יהורם שקד, תמ"ש 42092-02-25, האב מבקש להרחיב את זמני השהות עם הילד (2.5) אך אז…מיום 22.01.2026.
האב מבקש להרחיב את זמני השהות שלו עם הילד (2.5). אבל אז…מאוד מוזר. כבודו מסביר, מוחק את העתירה ופוסק הוצאות כנגד האב. בסדר גמור.
כבוד השופט איתי כרמי, תלה"מ 44648-06-21, זמני השהות לא ישתנו, מיום 20.07.2025.
משמח לקרוא את עמדת כבודו בסעיפים 32-33. רק בשביל זה שווה לפרסם את פסק הדין.
במקביל, מאוד עצוב לקרוא את הנזק לילד 🙁 רק לראות כמה שנים ההורים רבים בבית המשפט, את מספר התסקירים, ואת הנזק לילד. ואין מי שידאג לילד, ואין מי שיעצור את שני ההורים.
בסופו של יום, בהתאם להמלצות אנשי המקצוע, כבודו משאיר את חלוקת זמני השהות הקיימת. בצדק? אין לי מושג, אך האם פועלת בצורה מאוד לא ראויה, מספר פעמים, האב מגיב לאם ובסוף הוא…האם המומחים השונים התייחסו לטובת הילד בנטרול ההתנהלות המשפטית (בניגוד להתנהלותו ההורית!) של האב? לא יודע.
כב' השופט ערן אביטל, תלה"מ 42568-05-24, הרחבת זמני השהות עם האב תיבחן בשנית עוד 90 יום, מיום 19.11.2025.
להורים היתה חלוקת זמני שהות של 7/7. האב עבר מקום מגורים למרחק של שעה וחצי. לא כתוב לנו למה, אך במקביל האב שכר דירה נוספת ליד בית האם, לימים שלו עם הילדים. הוגש תסקיר לחלוקת זמני השהות. לאב יש פחות 3 ימים בשבועיים והוא מתנגד לחלוקה החדשה.
כבוד השופט אביטל מקבל את עמדת התסקיר שלא להרחיב את זמני השהות, אך כותב בסוף ההחלטה שיוגש תסקיר משלים תוך 90 יום לבחינת הרחבת זמני השהות. יפה מאוד. לא מורחים את הזמן.
כבוד השופטת גלית מרגלית ביטון, תלה"מ 20082-05-25, זמני שהות 7/7 בניגוד להמלצת העו"סית, מיום 27.10.2025.
בניגוד להמלצת העו"סית לחלוקת זמני שהות של 6/8 סטנדרטית, שכלל לא נומקה (מלבד המלל הרגיל "יבלבל את הילדות"), בקשת האב לזמני שהות שווים (7/7) עם שתי הילדות הקטנות (4.5 ו 3.5) מתקבלת. כבודה לא חותמת גומי. יפה.
האם המטרה שלנו היא חלוקת זמני שהות שווים בכל תיק ותיק? כמובן שלא! נקודת המוצא צריכה להיות שווה. 7/7. וממנה יוצאים ובודקים כל תא משפחתי והמייחד אותו.
אהבתי את המונחים בהחלטה. "אחריות הורית משותפת" (לא עוד שימוש במונח הישן "משמורת" בניגוד לפסיקות קודמות של כבודה – כולי תקווה שכך כבודה תמשיך בלי קשר לחלוקת זמני השהות). "זמני שהות". יפה מאוד. וכמובן שאהבתי את הנימוקים להחלטה. מקצועי בראייה של טובת הילדות.
כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע, תלה"מ 43883-09-22, זמני שהות ומזונות ילד אחד, מיום 25.09.2025.
כל הכבוד לשופטת ספרא-ברנע על ההסברים בחלק של המזונות. כך מונעים ויכוחים מיותרים בין ההורים בהמשך הדרך.
החלק של זמני השוהות ארוך ללא סיבה. בסך הכל הוספת יום בשבועיים, כמה מלל…כמה זמן…הזוי.
נקבע:
- זמני שהות השתנו מ (לינות) 5/9 ל 6/8 ואז ל 7/7. האם 'נתנו' לאב 7/7 בעיקר בגלל התנהלות האם? ייתכן. כמובן שגם להתעקשות הצודקת של האב לנושא יש משקל. כבוד לעורכת דינו דורית ענבר סברדליק. עמדתנו ידועה: נקודת המוצא צריכה להיות שני הורים שווים לילד. זמני שהות שווים. ומכאן יוצאים ובודקים כל מקרה לגופו.
- המזונות הזמניים היו 1,750, אך נקבעו בזמן שהילד היה מתחת לגיל קו הצדק. מעל גיל קו הצדק הסכום, יחד עם השינויים מאז, נקבע על 840 ₪. רשמתי מספר הערות עקרוניות.
- איך תיק כה בסיסי (זמני שהות ומזונות) לוקח 3.5 שנים L? כי כה 'קשה' לקבוע 7/7?
כבוד השופט מחמוד שדאפנה, תלה"מ 28758-08-22, האב מבקש שהילדים יעברו לגור אצלו, מיום 25.08.2025.
האב מבקש שהילדים יעברו לגור אצלו. כיום המרחק בין ההורים גדול מאוד. מעל שעה נסיעה. פרט שכבודו 'שכח' לרשום לנו על מנת שנבין את מלוא התמונה…
השימוש במונח משמורת/משמורת פיזית מיותר ומיושן. חבל שכבוד השופט שדאפנה ממשיך להשתמש במונח זה, גם כאשר מדובר על שימוש במונח "משמורת פיזית". האב רוצה שהילדים יגורו אצלו, שילמדו במוסד החינוכי ליד ביתו. פשוט וקל. חבל שכבודו מאפשר שימוש במונח משמורת, ובעצמו מעצים את המריבה. ואולי גם מעליב את האם יותר מהנדרש. למה זה נחוץ?
הילדים מספיק גדולים ושומעים את עמדתם. לא טוב להם אצל האם. בית המשפט מקבל את עמדתם, והם יעברו לגור בבית האב. החלטה לא קלה. תמיד.
אבל מה לגבי הקשר של הילדים עם האם? מדוע כבודו לא מתייחס לחשיבות שיפור הקשר בין הילדים לאם? טיפול? הדרכה?
כב' השופטת אורית בן דור ליבל, תלה"מ 68950-06-23, בקשת האב להרחבת זמני השהות, מיום 21.08.20.25.
האב מבקש להרחיב את זמני השהות עם הילדים. נשאלת השאלה האם האמא יכולה להתנות את זמני השהות של הילדים עם האב בכך שהאב יעבור טיפול נפשי? תלוי במקרה כמובן. כאן הוחלט שלא.
כבוד השופטת רותם קודלר עיאש, תלה"מ 36473-07-25, לינת תינוק בן 6 חודשים בבית האב ללא תסקיר, מיום 18.08.2025.
לינת תינוק בן 6 חודשים (עדיין יונק) בבית האב, ללא תסקיר בשלב זה.
לאור מרחק המגורים בין ההורים, ירושלים-באר שבע, מעל שעה נסיעה, נראית החלטה מאוד בעייתית בראייה של טובת התינוק. מעניין אם יוגש ערעור.
האם האמא שואבת ותשלח עם האב? לא רשום לנו. ניסיתי לברר מול עורכות הדין בתיק, ללא הצלחה.
כב' השופטת כרמית חדד, תלה"מ 1091-04-24, האם מבקשת הכרעה בנושאים 'קטנים' לזמני השהות, מיום 03.08.2025.
אחד החסרונות הבולטים בהגעה לבית המשפט, במקום להגיע להסכם גירושין בגישור שזאת דרך המלך, הוא פירוט הנושאים. בעוד שבבית המשפט לרוב השופטים יפסקו רק לגבי הנושא 'הגדול' בתביעה ולפעמים קצת על הסובב לו, הרי בגישור ראוי ורצוי לרשום כל נושא שההורים מעוניינים לרשום. קטן כגדול. בדיוק כמו שמפורט בהסכם גירושין של העמותה, לבחירת ההורים.
במקרה שלנו, לאחר מתן הכרעה בנושא חלוקת זמני השהות, כבוד השופטת חדד שולחת את ההורים לתאום הורי. האם מבקשת את הכרעת בית המשפט בנושאים נלווים לזמני השהות. וכך נעשה. יפה.
כבוד השופטת אביבית נחמיאס, תלה"מ 36875-03-24, בקשת האב להרחבת זמני השהות והפחתת המזונות, מיום 06.08.2025.
השאלה בפסק דין זה היא מה האב רוצה? האם כאשר האב חתם על הסכם גירושין עם זמני שהות מצומצמים, אכן כך רצה שיהיה? האם רק לאחר מכן הבין שהוא רוצה יותר זמן עם הילדה? האם רק מאוחר יותר הבין שאם הוא רוצה להפחית את סכום המזונות הדרך היא הרחבת זמני השהות?
כמו כן נשאלת השאלה העקרונית האם לאב אין זכות בסיסית כהורה לבקש (גם אם ההתנהלות לא מופתית ולעיתים אף בעייתית) את הרחבת זמני השהות עם בתו?
זמני השהות הורחבו לבקשת האב, אשר התחייב שזה לא ישפיע על המזונות. ואז מבקש הפחתה…
כרגע נראה שהאב משגע את האם. כבודה דוחה את בקשת האב לעבור מ 6/8 ל 7/7, דוחה את בקשתו להפחתת המזונות, וקובעת הוצאות מותנות. כנראה על מנת להרגיע אותו/להגן על האם. ראו גם כמה עורכי דין מעורבים בתיק…
כב' השופט בן שלו, תלה"מ 30781-02-25, ההורים רבים אצל מי הילדים יהיו פחות (כל אחד מסיבה אחרת), מיום 16.07.2025.
לא נעים לקרוא. שני ההורים, בעיקר האב, רוצים פחות זמן עם הילדים.
כבוד השופט אריאל ממן, תמ"ש 26524-07-22, דחיית בקשת האם להרחבת זמני השהות של הילדה הקטנה עם האב עקב התנגדות האב, מיום 27.06.2025.
פסק דין מרתק לקריאה של כבוד השופט ממן. האם היה אפשר להטיל קנסות על האב על חוסר רצונו להרחיב את זמני השהות? כל מקרה לגופו. לטעמי כאן התוצאה, בלית ברירה, נכונה היא. כל אחד ודעתו.
האב עבר למרחק של כ- 35 דקות נסיעה. האם מבקשת (רק עבור הילדה הקטנה 6.5 ולא עבור הילדה בת ה 16 שעליה כבר לא צריך לשמור ולהשגיח) זמני שהות של 7/7. או 6/8. האב לא מוכן. בעיקר בשל עבודתו. פרנסתו. הנסיעות.
האם בקשת האם אכן נובעת רק מטובת הילדה הקטנה שרוצה את אבא?
דבר אחד לא הבנתי: מדוע אף אחד, שני ההורים, העו"סית, כבוד השופט, לא העלו הצעה שהאם תשתתף בנטל הנסיעות, ואולי כך יהיה אפשר להרחיב את זמני השהות? לא נרשם לנו אז לא ברור.
כבוד השופט ניר זיתוני, תמ"ש 51054-04-25, קביעת זמני שהות מיידיים לאחר נתק בין האב לילדים, מיום 19.05.2025.
כה עצוב שההורים הגיעו למצב זה :-(. האם החליטה שהאב לא יראה יותר את הילדים.
כבוד השופט זיתוני קובע זמני שהות (מצומצמים) ללא תסקיר כך, שהקשר יחודש באופן מיידי.
כבוד השופט חננאל שרעבי, רמ"ש 20546-04-25, קבלת ערעור האם על התחלת לינה בבית האב, מיום 28.04.2025.
האם הגיוני (קמא) לקבוע חלוקה של 8/6 בתיק זה? האם קביעת זמני השהות בתיק קשורה רק לגיל התינוקת (10 חודשים) או גם למרחק המגורים בין ההורים?
כבוד השופט שרעבי (מחוזי חיפה) מקבל את טענת האם שהתחלת לינה בבית האב, במקרה זה, היא מוקדמת מידי. יוגש תסקיר עו"ס, ואז ידונו בלינה פעם נוספת.
הסיבה? בהתחלה האב נפגש עם התינוקת במרכז הקשר, עקב טענות לאלימות כנגד האם (כל תיק שני בבית המשפט למשפחה יש אלימות מצד האב…לא מזלזל כמובן במקרים בהם כן יש אלימות, אך כל כך הרבה תיקים בהם עולה הטענה הוא מצב הזוי, לא מציאותי, לא אמיתי! עו"ד למשפחה משתמשים בכלי הזה על מנת להרחיק את האבות מילדיהם!)
משום מה לא נרשם לנו המרחק בין ההורים, למרות שרשום שיש מרחק לא קצר. לא ראוי.
כבוד השופטת אליה נוס, תלה"מ 19760-09-24, בקשת האב לזמני שהות שווים והפחתת מזונות תוך שימוש עצוב בילד, מיום 26.04.2025.
הסכם ההורים קובע חלוקת זמני שהות של 8/6. בשנה וחצי האחרונות הילדים נמצאים בסופי השבוע רק אצל האב. האב מבקש לקבוע חלוקת זמני שהות שווה, 7/7, כאשר נראה שהסיבה העיקרית לכך היא מזונות הילדים. השימוש בילדים מאוד צורם. לא ראוי.
בהתאם להמלצת האפוטרופוס לדין נקבע לגבי סופי השבוע בשלושת החודשים הבאים: בשבוע אחד ייקח האב את הקטינים ממוסדות החינוך ביום ו' וישיבם לבית האם במוצאי השבת, ובשבוע שלאחר מכן ייקח האב את הקטינים מבית האם שעה לפני כניסת השבת עד ליום שבת בבוקר, כשהאם תגיע לאסוף אותם מביתו.
שאלה למחשבה: אמנם אנחנו לא רואים את כל התמונה, לא יודעים את סכום המזונות, אך נניח והאב יקבל את מבוקשו. הגדרה של "אחריות הורית משותפת" לצד חלוקת זמני שהות שווה של 7/7. האם יש כאן שינוי מהותי לשינוי סכום המזונות? ברור שלהגדרה, החשובה בפני עצמה, אין שום השפעה על סכום המזונות. האם שינוי של יומיים בחודש הוא שינוי מהותי אשר אמור להפחית את המזונות? בפסיקה לרוב התשובה היא לא. אז אם כבודה הייתה מסבירה זאת לאב כבר בשלב זה, האם כל הסאגה לא הייתה נפתרת כבר עכשיו והפגיעה בילדים הייתה מסתיימת?
כבוד הדיינים הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז-אילוז, הרב מאיר פרימן (הרבני הגדול), תיק 1391263/7, דחיית ערעור האם לזמני שהות שווים לילד מתחת לגיל 6, מיום 09.04.2025.
הרבני הגדול: "במקרה שבפנינו משמורת משותפת והתועלות שבה, אינם סותרות את עקרונות חזקת הגיל הרך, בעולם משתנה."
הויכוח בין ההורים הוא האם אפשרי שזמני השהות יהיו שווים כאשר הילד מתחת לגיל 6? במשפחה זה מזמן לא דיון, כבר בקושי מתייחסים לסעיף חזקת הגיל הרך אלא בודקים אך ורק מהי טובת הילד.
אציין שהרב שפירא סיים בזאת את תפקידו ברבני הגדול. זהו פסק דין מיומו האחרון בתפקיד.
כבוד השופט שילה (מחוזי תל אביב), רמ"ש 28790-03-25, החזרת התיק לבית המשפט קמא לקבלת החלטה על הרחבת זמני השהות, מיום 09.04.2025.
לקרוא ולבכות 🙁 אמנם מקרה קשה, אך 8 שנים ואין החלטה על חלוקת זמני השהות!
אם כבוד השופטת דהן חושבת שיש כאן ניכור ויש צורך במינוי איש מקצוע מומחה, תתכבד למנות איש מקצוע. אם כבודה חושבת שאין לה את הכלים לבחון את האמירה הקשה של הילד (יליד 2012) שאם ירחיבו את זמני השהות שלו עם האב הוא יתאבד, תתכבד כבודה להפנות את המשפחה לאיש מקצוע מתאים. אבל 8 שנים של דיונים, של אי ודאות, פוגע בכל הצדדים.
כבוד השופט שילה מחזיר את התיק לכבודה לקבלת החלטה.
כבוד השופטת מיכל סער, תלה"מ 47652-05-21, קבלת בקשת האב ללינת הילדים בשבת ועוד יום באמצע השבוע כך שיהיו זמני שהות שווים, מיום 31.12.2023.
האב מעוניין שגם ביום שבת בערב הילדים ילונו בביתו. שומו שמיים. ומבקש גם עוד יום בשבועיים, כך שיהיו זמני שהות שווים 7.7.
הילד החמוד כאן מסביר כה יפה, כה חכם, את הנושא של אי לינה אצל האב בשבת! תנו לי לבלות בשקט עם אבא שלי בימים שלנו ביחד! אבל לעוסיות לא תמיד זה קל.
וכבודה מציינת יפה: "יתרה מכך, מצאתי כי נוכח הקונפליקט בין ההורים, אשר משפיע על מצבם הרגשי של הקטינים כפי שציינה העו"ס, הרי שההמלצה לפיה האב ישיב את הקטינים ביום א' ישירות למסגרת החינוכית חלף השבתם לבית האם, הינה לטובת הקטינים, תסייע לחיזוק היציבות והוודאות, וכן תסייע לצמצום החיכוך בין ההורים והצורך בתיאומים למיניהם".
כב' השופטת סגלית אופק, תלה"מ 12113-09-23, ילד אחד יגור אצל האב, האחרים אצל האם, מיום 10.02.2025.
ההחלטה של כבוד השופט אופק, גם כאן בניגוד לעמדת העו"סית שגם עמדתה בסדר גמור, מקצועית וחדה.
לצערי כבודה משתמשת במונח "משמורת" על מנת לתאר/לקבוע איפה יגור כל אחד מהילדים 🙁 מאוד צורם. ומיושן.
ילדים הם לא חפץ שמחזיקים בו. לילדים יש זכויות משלהם לפי האמנה לזכויות הילד. במקרה זה, בו הילד הגדול גר אצל האב ושאר שלושת הילדים אצל האם, למה לא לרשום את המציאות הזאת במילים לא מלחמתיות? הילד י' מתגורר עם האב. הילד י' לומד במקום מגוריו של האב. והפוך לילדים שאצל האמא. השימוש של כבודה במונח הישן "משמורת" בעייתי ולא ראוי. מחזיר אותנו שנים אחורה. מסמן להורים שלכל אחד מהם שליטה על חלק מהילדים 🙁.
האם תשתתף בנטל הנסיעות בסופי השבוע. יפה.
כב' השופטת סגלית אופק, תלה"מ 49534-02-23, זמני שהות שווים (7/7) בניגוד להמלצת העו"סית, מיום 03.02.2025.
לקרוא את עמדתה 'המקצועית' של העו"סית ולבכות 🙁 פשוט לא נעים ללמוד שכך קובעים בחלק מהמקרים את טובת הילד.
אך הטיעונים של העו"סית בתיק זה – על מנת להצדיק את עמדתה לחלוקה של 8/6 ולא חלוקה של 7/7 – כגון: "בגלל שהן ילדות מאוד קטנות זו החלופה שנהוגה", "ז"א מבחינת מקצועית זו ההמלצה שנוהגים לתת, כן נותנים לאם את היום הנוסף ולא לאב", "אני מתבססת על ההכשרה המקצועית שאני קיבלתי… לפני 7 שנים שלמדתי את התחום של סדרי דין", אינם טיעונים שמלמדים על בקיאות, למידה, והבנה של תפיסות עכשוויות מבוססות מחקר.
אבל כמה שופטים מקצועיים ואמיצים יש לנו שיקבעו חלוקת זמני שהות בניגוד להמלצה 'המקצועית' של העו"סית? וכמה ילדים נפגעים ממצב זה? פשוט נורא.
כבוד השופט ניר זיתוני, תלה"מ 43594-11-24, דחיית בקשת האב לצמצום זמני השהות של האם עם הילדים, מיום 19.012025.
האב מבקש שיוגש תסקיר ראשוני לצמצום זמני השהות של האם על הילדים עקב מצבה.
כבוד השופט זיתוני לא מקבל את טיעוני האב, מסביר שיש להמתין לתסקיר, ודוחה את בקשת האב. יפה.
כבוד השופט חננאל שרעבי, מחוזי חיפה, רמ"ש 28916-01-25, דחיית ערעור האם, מיום 14.01.2025.
האם מגישה ערעור למחוזי חיפה על כך שהוחלט על הרחבת זמני השהות של הילדה, בת כ- 4, עם האב. טענה מאוד מוזרה לאור זאת שהילדה כבר לנה אצל האב. בקשתה נדחית.
כבוד השופט מחמוד שדאפנה, תלה"מ 25411-05-20, הילד יתחיל לישון גם אצל האב, מיום 28.12.2024.
האם אנחנו רוצים שופטים שהם חותמת גומי בלבד להמלצות המומחים? איך כבודו מקבל את ההמלצה 'המוזרה של המומחה ד"ר דוד יגיל בעיניים עצומות? האם העו"ס שדוחה ודוחה את הגשת התסקיר עושה עבודתה נאמנה? האם במקרה זה אכן הכל נעשה בראייה של טובת הילד?
אחרי דחיית ערעור האם למחוזי, חוזרים לבקשת האב להרחיב את זמני השהות כך שתהיה לינה. הילד גדל, הפעם יש תסקיר רווחה שממליץ על התחלת לינה, וכבודו מציין שלאור חשיבות הקשר בין הילד לשני הוריו, ולמרות ההתנגדות העזה של האם אשר לעמדת כבודו אין לה כל בסיס, בקשת האב מתקבלת. האם כל המילים היפות של כבודו, שהותאמו להחלטה נוכחית, עוזרות לילד? הנזק כבר נעשה! לא הייתה לינה של הילד אצל האב מספר שנים. מי יחזיר לאב ולילד תקופה זו? פשוט עצוב לקרוא 🙁
החלטה בתיק תלה"מ 25411-05-20. האם הגישה ערעור למחוזי. הוגשה חוות דעת נוספת של המומחה בתיק, שהמליץ שלא תהיה לינה בבית האב. המחוזי קיבל את עמדת המומחה לשלב זה, והעביר את התיק חזרה לבית המשפט לבחינת נושא הלינה פעם נוספת.
כבוד השופט איתי כרמי, תלה"מ 35707-08-23, דחיית בקשת האם למניעת לינה אצל האב, מיום 10.12.2024.
עוד מקרה בו לאחר ההחלטה להרחבת זמני השהות בין האב לילד (בן 6) האם מנסה למנוע זאת. וכן, גם כאן יש תלונה על אלימות מצד האב, בעקבותיה האב והילד נסעו יחד בניידת משטרה 🙁
כבוד השופט כרמי מסביר מהי טובת הילד, שטענות האם אינן בראייה של טובת הילד, ודוחה את בקשתה.
כב' השופט ערן אביטל, תלה"מ 9642-11-24, קביעת זמני שהות בין תינוק כבן שנה לפני הגשת תסקיר, מיום 10.12.2024.
ההורים נפרדו זמן קצר לאחר הולדת התינוק (יליד 2024). האב מתגורר כיום בצפון הרחוק. האב מבקש לקבוע זמני שהות רחבים כולל לינה.
החלק החשוב בהחלטה זו של כבוד השופט אביטל הוא סעיף 10 (שופט חדש): "אני רואה חשיבות רבה בקביעת זמני שהות זמניים של האב עם בנו התינוק", וקובע זמני שהות עוד לפני הגשת התסקיר. יפה מאוד!
כבוד השופטת עינת גלעד משולם, תלה"מ 25928-10-23, החלטה זמנית לזמני שהות לפעוט בן שנה ו 11 חודשים, מיום 30.09.2024
להורים פעוט בן שנה ו 11 חודשים. בתחילת הדרך האם עברה לבית הוריה וניתקה את האב מהילד לחודשיים 🙁
מוזר, ועצוב, לקרוא את ההחלטה של כבוד השופטת משולם. כבודה מסבירה באריכות שהאם, שלא הסכימה להמלצות העו"סית להרחבת זמני השהות, לא יכולה לכתוב דברים שכאלו על העו"סית, ועדיין בוחרת לא לקנוס אותה. בנוסף, כבודה כנראה מנסה להרגיע את האם, אולי מזדהה עם הקשיים של האם, וקובעת שהוספת כל לילה בבית האב תהיה רק כל 4 חודשים. בפערים גדולים יותר מהמלצת העו"סית. אין הנמקה מקצועית איך זאת טובתו של הקטין.
שורה תחתונה, עוד 11 חודשים תהיה חלוקת זמני שהות של 8/6.
כב' השופט יהורם שקד, תלה"מ 63922-01-24, דחיית עמדת האם לחלוקת זמני שהות זמניים שווים, מיום 01.11.2024.
העו"סית לסדרי דין וגם המומחית (הבית של טלי) המליצו המלצות זהות. אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שווה (בהדרגה). האם מתנגדת.
כבוד השופט שקד מסביר יפה מדוע הוא דוחה את בקשת האם.
"ככל שהאם תבקש לשנות מההמלצות עליה הנטל להראות כי יש לסטות מהן".
ומצטט מפסק דין של כבוד השופט שוחט: "אלא שהקטינה גדלה גם בשעה שההליכים שבהם פתחו הצדדים, סמוך ללידתה, תלויים ועומדים, ובטווח הזמן הזה אמון ביהמ"ש קמא גם על מתן החלטות זמניות שיעלו בקנה אחד עם טובתה, גם בשעה שלא התבררו כל המחלוקות העובדתיות בין הצדדים".
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, י"ס 7472-09-24, קביעת זמני השהות לקטינה בת כ – 3 לאחר דחיית ערעור האם על התחלת הלינה אצל האב, מיום 19.09.2024.
לאחרונה פרסמנו לכם את החלטה הנהדרת של כבוד השופט ג'יוסי ברמ"ש 11918-10-24 לדחיית ערעור האם שהילדה תתחיל לישון בבית האב לגבי ההחלטה של כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, והנה ההחלטה עצמה:
כבוד השופטת מכריזה ללא בושה שהקטינה, בת 3 כיום, אשר ישנה אצל האב 2 לילות באמצע השבוע וביום שישי פעם בשבועיים, לא יכולה לישון אצל האב גם במוצאי השבת (יומיים רצוף) בגלל גילה. לקרוא ולבכות 🙁
כמובן שלינה שכזו היא לא דבר אוטומטי, אך אם מתקבלת החלטה שכזו חובה לנמקה!
כבוד השופט חננאל שרעבי, רמ"ש 26683-10-24, דחיית בקשת האב להתחלת לינה בביתו אך… ,מיום 15.10.2024.
ההחלטה של כבוד השופט שרעבי לדחות את הערעור סבירה. בעיקר לאור לוח הזמנים וההנחיה החד משמעית לבית המשפט קמא שגם אם הפעם לא יוגש התסקיר על בית המשפט לקבל החלטה.
הבעיה כאן היא בעוסית שדוחה ודוחה את הגשת התסקיר, ובעיקר באדישות הלא ראויה של כבוד השופטת הדס גולדקורן לקביעת לינת התינוק בבית האב. מדובר על זמן ילד!
כב' השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 56734-05-23, בקשת האב לשינוי קטנטן בזמני השהות שלו בסופי השבוע, מיום 15.10.2024.
האם מתגוררת בדרום. האב בצפון. בעייתי כמובן. האב מבקש לשנות קצת את זמני השהות שלו בסוף השבוע. בקשתו מתקבלת.
הנושא היותר חשוב בהחלטה זו הוא שהאם החליטה בראש השנה ויום כיפור שהתאומים לא יהיו אצל האב, כי לטענת האם הם היו חולים. כנראה שלעמדת האם ילד חולה חייב להיות מטופל רק אצל האם, אז היא קבעה עובדות בשטח.
כבוד השופטת אלפסי מסבירה שהאם לא יכולה לקבל החלטה שכזו ללא אישור הרופא, שהאב בהחלט יכול לטפל בילדים, "טובת הילדים דורשת קיום קשר בטוח ויציב עם שני ההורים", אך מצד שני קובעת שאם של האב תמשיך ותעזור לו לטפל בתאומים בחלק מהזמן שלו למרות שהעו"ס קבעה שאין צורך. אין מה לעשות, בכל זאת גבר…
כבוד השופט מחמוד שדאפנה, תלה"מ 25411-05-20, האם בתיק סגור בו ניתנו לעו"ס סמכויות לשינוי חלוקת זמני השהות ניתן להגיש בקשה שכך תעשה העו"ס, ולאחר מתן תסקיר בשוגג האם ניתן לדון בו?
השאלה העולה בהחלטה זו היא האם בתיק סגור בו בית המשפט נתן לעוסית סמכויות לחצי שנה לבחינת שינוי חלוקת זמני השהות, יכול האב להגיש בקשה בתיק שהעו"ס אכן תבחן את בקשתו להרחבת זמני השהות, וכאשר העו"ס הגישה ללא שהתבקשה לכך תסקיר לבית המשפט האם ניתן לדון בו כאשר התיק כאמור סגור?
כבוד השופט שדאפנה קבע "מצאתי כי אין שום פסול או מניעה שביהמ"ש ידון בסוגיה שהועלתה ע"י התובע בהודעה שהוגשה מטעמו לתיק" וביקש מהצדדים מועד מתאים לקביעת דיון בתיק.
לא מכיר פסיקה דומה לנושא זה. מישהו מכיר? מעניין אם יוגש ערעור.
החלטה בתיק תלה"מ 25411-05-20. על החלטה זו הוגש ערעור שנדחה. רמ"ש 38998-10-24.
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו, תלה"מ 10921-09-23, קבלת בקשת האב לעבור מחלוקה של 8/6 ל 7/7 בניגוד להמלצת העו"סית, מיום 11.09.2024.
ההורים הסכימו על חלוקת זמני שהות של 8/6, ועכשיו האב מבקש לעבור לחלוקה שווה של 7/7. נציין שלפי הפסיקה כיום שינוי שכזה הוא לא מהותי, ואין בו כדי לשנות את סכום המזונות. כך שנראה שמדובר רק בלהיות עם הילד.
השאלה הנשאלת כאן היא לגבי המלצת העו"סית. האם ההמלצה היא 'כי כך רשום בספרות המקצועית' או שבכל תא משפחתי טובת הילד נבחנת לפי טובתו של אותו ילד כפי שראוי שיהיה? בפסק הדין בתלה"מ 50232-01-22, גם כן מבאר שבע, וגם בו מדובר על ילד נכה ומעבר מ 8/6 ל 7/7, כבוד השופט ממן כן קיבל את עמדת העו"ס ולא קיבל את בקשת האב. אותה עו"ס? אולי. בשני המקרים אין הפניה לאותה "ספרות מקצועית".
כבוד השופטת פסו-ואגן (חדשה) לא מקבלת את העמדה המקובעת של העו"סית שלא להרחיב את חלוקת זמני השהות של ילד נכה בן 4 מ 8/6 ל 7/7 "כי כך רשום בספרות המקצועית" ומחליטה לקבל את בקשת האב.
נשאלת השאלה מדוע גם במקרה שכזה בו ההורים כבר חיים ב 8/6 מזה זמן מה שולחים את ההורים לתסקיר?
כבוד השופטת עינת גלעד משולם, תלה"מ 36799-02-22, דחיית בקשת האב לזמני שהות שווים, מיום 18.08.2024.
שתי עורכות הדין מכירות את המציאות הנוכחית ומבקשות לקבוע "אחריות הורית משותפת", ובכך לא גורמות למריבות מיותרות בין ההורים. יופי!
לגבי חלוקת זמני השהות לשני ילדים בני כ- 8 ו 6, האם מציעה 5/9. האב רוצה 7/7. עקב עבודתו, האב לא יכול במועדים מסוימים להיות עם הילדים, בעיקר ביום שבת בערב. אז מדוע הוא מבקש חלוקה של 7/7? מדוע בטבלאות שהוא מגיש יש לינה אצלו בשבת? לא הבנתי. אולי רצה שגם במועדים אלו הילדים יהיו עם סבא וסבתא וכך להפחית את סכום המזונות?
כבוד השופטת עינת גלעד משולם, תלה"מ 54159-04-23, קביעת זמני שהות זמניים כולל לינה לילדה בת כשנתיים למרות התנגדות האם, מיום 03.12.2023.
החשוב בהחלטה זו של כבוד השופטת עינת גלעד משולם הוא הראייה בחשיבותו של האב, לצד האם, בחיי הילדה (כבת שנתיים) ושהרחבת זמני השהות נעשית כל חודש במשך 5 חודשים ולא נמרחת, עד להגעה של זמני שהות שווים. 7/7. יש שיגידו למה לא מהתחלה? אולי גיל הילדה, אולי התעקשות האם, אולי התארכות ההליכים, אך מבחינתי העיקר התוצאה. בגדול זה לא זמן רב.
"ככלל טובת קטינה היא שהיא תשהה עם שני הוריה במידה שווה ומאוזנת ללא מתן כל עדיפות של הורה על פני האחר."
"רושם זה אינו מקים חובה על האב להוכיח את היותו אב מיטיב לקטינה בשים לב לכך שהקטינה שוהה איתו בשעות היום בהתאם לזמני השהות, נדרש טעם ענייני לשלול את לינה הקטינה בביתו והדבר כך נדמה לא נעשה".
החלק הפחות ראוי בהחלטה הוא שמחלקת הרווחה מודיעה שהתסקיר לא יוגש בקרוב, והשופטת לא ממש מתמודדת עם הנושא. מקבלת אותו כגזירה משמיים למרות החשיבות הרבה של זמן הורה-ילד בעיקר בגיל הזה. בסופו של יום ההורים הסכימו, האב כנראה הבין שאין לו ברירה, ללכת לעו"ס פרטית (אסתי להב) כאשר כל העלות על האב. בנוסף הסכים האב לעבור בדיקת סמים לפני אישור הרחבת זמני השהות. כן, האם ניסתה כל דרך למנוע את הלינה…
כבוד השופט בן שלו, תלה"מ 14575-05-23, דחיית בקשת האם לשינוי חלוקת זמני השהות והטלת קנסות על אי עמידה בזמני השהות, מיום 01.08.2024.
ההורים חתמו על הסכם גירושין בשנת 2020 כאשר חלוקת זמני השהות מצומצמת ומותאמת לכך שהאב עובד במשמרות. האם עותרת לשינוי מנגנון זמני השהות ולהשתת צעדי אכיפה כנגד האב להבטחת קיומם.
כבודו קובע שבקשת האם נובעת מצרכים שלה ולא של הילדות, מסביר שברור לאם שהאב לא יוכל לעמוד בבקשתה לשינוי החלוקה ואז יצטרך לשלם על אי עמידה בזמני השהות ודבר זה אינו הגיוני, קובע שעל ההורים ללכת לתאום הורי למניעת מריבות מיותרות בטרם יפנו לבית המשפט, וכן קובע קנסות על אי עמידה בזמני השהות. חד וברור. יפה מאוד.
כבוד השופט אריאל ממן, תלה"מ 50232-01-22, זמני שהות כאשר שני הילדים על הרצף, מיום 02.08.2024.
כבוד השופט ממן מתקשה לנהל את התיק באופן יעיל, מהסס בכל החלטה, הדיונים נמשכים ונמשכים, התסקירים מוגשים שוב ושוב. מאוד בעייתי.
להורים שני ילדים על הרצף. עם הבן הקטן זמני השהות הורחבו בהדרגה ל 8/6, אך 7/7 לבקשת האב זה כבר מוגזם, ולא טוב לילד מעברים כה רבים ואי יציבות…
עם הבת הגדולה הסיפור יותר מורכב.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 34814-01-21, קביעת חלוקת זמני השהות והמזונות לילדה בת 5.5, מיום 17.07.2024.
פסק דין שאפשר להגדירו כסרט אמריקאי. ההתחלה קשה, עצובה, הסרט נמרח ונמרח, הסוף טוב. כאשר מדובר על ילדים זה כלל לא טוב כמובן!
האם לא רוצה שהילדה (ילידת 2018) תישן אצל האב באמצע השבוע. חרדות. קשיים. של האם כמובן. השופטת שולחת את ההורים לשלושה אנשי מקצוע שונים, מה שמאריך את ההליכים וגם מעצים מאוד את מאבקי ההורים. ואז באים להורים בטענות…
חשוב לציין שיש מקרים בהם יש הגיון לשלוח הורה 'בעייתי' לבחינת מסוגלותו ההורית. ואולי אין לנו בפסק הדין את כל המידע מדוע כך הוחלט, אך חשוב לדעת שוועדת שניט המליצה לבחון טוב טוב שימוש בהפניית ההורים למכונים לבדיקת הורותם.
בסופו של יום נקבעו זמני שהות של 7/7. ללא מזונות. האם חטפה הוצאות של 30,000 ₪. בצדק.
כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן, תלה"מ 5338-11-23, התינוק, כבן שנה, יתחיל בהדרגה לישון גם בבית האב, מיום 06.07.2024.
בהמלצת האפוטרופסה לדין עו"ד אנה רובינזון נקבע שהפעוט הקטן כבן שנה, שכבר לא ניזון רק מהנקה יתחיל ללון אצל האב בהדרגה.
משום מה לא רשום לנו המרחק/זמן הנסיעה בין ההורים. נתון חשוב וחבל שלא נרשם. כנראה מרחק לא גדול
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 48966-09-23, קביעת זמני שהות קבועים ומסודרים בין האב לקטין, מיום 27.06.2024.
מדובר על מקרה בו "האֵם עושה כל שביכולתה על-מנת לסכל את זמני השהות ולהטיל דופי באב וביכולותיו ההוריות".
החלטה חשובה של כבודה המסבירה את חשיבות הקשר בין הילד (גם) לאב.
ברירת המחדל משתנה בשנים האחרונות לנגד עניינו. אם פעם האב היה צריך להוכיח שמותר לו להמשיך להיות הורה לילדו לאחר הגירושין, להלין אותו בביתו, הרי כיום נקודת המוצא היא שכן, ואם האמא טוענת שלא, עליה להוכיח זאת.
כבוד השופט סארי ג'יוסי, רמ"ש 40311-12-23, דחיית ערעור האם על התחלת לינה של פעוטה בבית האב, מיום 21.02.2024.
שופטי משפחה לא מוכנים יותר לקבל מצב שלא תהיה לינה אצל האב ללא סיבה אמיתית לכך!
האם מגישה ערעור על כך שכבוד השופט פפרני אישר – בניגוד לדעת המומחה שבדק את מסוגלות ההורים – לינה של לילה אחד אצל האב.
כבוד השופט ג'יוסי מסביר בסעיפים 32-34 שלאחר שבית המשפט קמא בדק, גם אם קבע זאת בניגוד לדעת המומחה, אין כל סיבה לא להתחיל בלינה:
"לא מצאתי כי התקיימו בעניינם של הצדדים נסיבות המעוררות ספקות ביחס ליכולתו של האב לטפל בבתו בזמן שהותה אצלו, והדברים נכונים גם ביחס ללינת הקטינה אחת לשבוע אצלו."
"סבורני כי קיום הסדרי לינה הוא בבחינת המובן מאליו, כשהחריג לכך, המחייב הנמקה נרחבת, הוא אי קיומם."
"על הצד המתנגד לקיום זמני שהות, ובמקרה שלנו הסדרי לינה של ילדיו אצל ההורה האחר, להניח תשתית עובדתית וראייתית סובסטנטיבית, אף בשלב זה, לפיה הסדרי השהות אינם משרתים את טובת הילדים. כך גם עת ההתנגדות היא על רקע העדר מסוגלות או יכולת נטענים, לטפל בהם, כאשר המבדקים מלמדים אחרת, וכך גם לגבי הסדרי לינה".
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 3221-12-23, קביעת זמני שהות הכוללים לינה לילדה בת שנתיים שהאב חזר מצו 8, מיום 18.01.2024
"בשיקולי הבאתי בחשבון כי לינת ילד אצל הורהו, היא הכלל ולא החריג".
בקשת האב שחזר מצו 8 להרחבת זמני השהות התקבלה, אך חלקית. בהדרגה. למה? כנראה בגלל שלל טענות האם. וכבודה לא מספיק חזקה…
כב' השופט יחזקאל אליהו, תלה"מ 10892-09-21, זמני שהות מדורגים לתינוק, מיום 03.10.2023.
מדובר על תינוק. בתחילת ההליך בן שלושה חודשים ובסוף ההליך בן שנתיים וחצי…ההורים לא מסכימים על נושא חלוקת זמני השהות והמדרגות לשינויים.
כבודו מעיר להורים על כך שמדובר על הליך די מיותר, והרי האם מסכימה שהילד ישן אצל האב. חבל שכבודו לא מסתכל בראי על עבודתו שלו. מורח ומורח.
בסופו של הליך ארוך, עד גיל 6 נקבע הסדר של 8/6 ומגיל 6 הסדר של 7/7.
כב' השופט ליאור ברינגר, תמ"ש 54405-03-22, קביעת חלוקת זמני השהות לילדה בת 4, מיום 28.11.2023.
קביעת חלוקת זמני השהות לילדה בת 4. עצוב מאוד לקרוא כמה נזק גורמים ההורים, עורכי הדין (בעיקר של האם), וגם בית המשפט לילדה 🙁 5 תסקירים, מינוי מומחים חיצוניים…
בסופו של יום מדובר גם כאן על שני הורים נורמטיביים. נקבעת חלוקת זמני שהות סטנדרטית של 8/6. למה לא 7/7? כנראה הזדהות של העו"סית עם האם, לרצות את האם. לא להרגיז יותר מידי את האם. סיבה מקצועית אין כאן.
כבוד השופט חננאל שרעבי, רמ"ש 14050-10-23, דחיית ערעור האם על החלטת כבוד השופטת שירי היימן להרחבת זמני השהות אצל האב מ 8/6 ל 7/7, מיום 11.10.2023.
דחיית ערעור האם על החלטת כבוד השופטת שירי היימן להרחבת זמני השהות אצל האב מ 8/6 ל 7/7.
מדובר בשני הורים מיטיבים. האב אף העתיק את חייו מאיזור המרכז לעיר מגורי הקטין, על מנת להיות קרוב לקטין. נקבע שאין כל סיבה לא לאפשר לקטין לבלות עם אביו זמן זהה לזמן אותו הוא מבלה עם אמו. אם אין סיבה שלא, אז התשובה היא כן.
כבוד השופט חננאל שרעבי, רמ"ש 10010-09-23, קבלת ערעור האב על לינה הבת (שנה ו 7 חודשים) בביתו, מיום 26.09.2023.
כבוד השופט שרעבי (מחוזי חיפה) מסביר את עמדתו העקרונית לגבי קבלת/אי קבלת המלצות תסקיר העו"ס, וקובע שלכבוד השופט זיתוני לא הייתה סיבה מספקת לא לקבל את ההמלצות.
פסק הדין דן בשאלה האם הקטינה, בת שנה ו 7 חודשים, תתחיל ללון גם בבית האב. כבוד השופט זיתוני קבע, בניגוד לתסקיר, שלא, עקב התנהגות האב, צריכת מריחואנה, והעובדה שבלילות הקטינה עדיין יונקת. כבוד השופט שרעבי קובע שכן תהיה לינה. חודש אחד בפיקוח, ולאחר מכן, כל עוד לא יהיה משהו חריג, ללא פיקוח.
העו"ס כותבת: "חשוב לציין כי חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו גובר, במיוחד עת מדובר בילד רך בשנים… בגיל רך יש חשיבות רבה לשמירת בקשר ההדוק עם האם והאב כאחד. הגישה הרווחת כיום, מכירה אף במרכזיות האב ובחשיבותו בחיי הילדים בגיל הרך…".
כל הכבוד! אפשר לשכפל את העו"ס?
וכבוד השופט שרעבי מציין: "במצב דברים זה לילה אחד, פעם בשבועיים, ללא הנקה של הקטינה שקול פחות מלילה אחד עם האב, שעל פי המלצות התסקיר יועיל לקטינה ולאב, בחיזוק הקשר ביניהם. ודוק – עסקינן בגיל הרך של הקטינה, שעובר מהר, וראוי להביא בתקופה זו לחיזוק הקשר בין האב לקטינה".
כבוד השופטת מירה רום פלאי, תלה"מ 59222-12-20, קביעת מזונות לשני ילדים מעל גיל 6 כאשר בתא משפחתי זה האם דואגת לצרכיהם הרגשיים והפיזיים של הקטינים, בעוד שהאב מספק להם את רוב צרכיהם החומריים, מיום 26.06.2023.
"לא כל המשפחות דומות ולא כולן מעוניינות בחלוקה שווה בזמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים". בתא משפחתי כאן הילדים ישנים רק אצל האם והיא זו שדואגת לצרכיהם הרגשיים והפיזיים של הקטינים, בעוד שהאב מספק להם את רוב צרכיהם החומריים.
לאור זאת ששני ההורים רוצים להמשיך בדרך זו, נקבעו מזונות ותשלומים מצד האב בהתאם.
כבוד השופטת רונית גורביץ, תמ"ש 61402-06-22, ויכוח בין ההורים על חלוקת זמני השהות, מיום 27.05.2023.
תראו איזה יופי העוסית לסדרי דין פועלת! העו"ס מנטרלת האשמות שונות ומשונות של כל אחד מההורים כנגד ההורה האחר (בעיקר של האם) ורואה לנגד עיניה רק את טובת הילד. פעמים רבות העו"סיות מזדהות עם כאב האם, שלא בהכרח קשור לטובת הילד, כאן הכל מקצועי. רבים מעורכי הדין רוצים "לשכפל" את כבוד השופט ארז שני. אז את העוסית בתיק זה מייד אחריו.
הסעיף המצחיק בפסק הדין: 29 🙂 וגם כאן העו"ס עונה לשופטת באופן מקצועי.
חבל שהדיון בתיק לקח זמן כה רב לאחר הגשת התסקיר. לא טוב.
בפסק הדין הסבר נרחב על נושא התיאום ההורי.
כבוד השופט סארי ג'יוסי, רמ"ש 30697-05-23, דחיית ערעור האם על תחילת לינה בבית האב ללא תסקיר, מיום 12.05.2023.
החלק החשוב בפסק הדין הן האמירות של כבוד השופט ג'יוסי "וסבורני כי קיום הסדרי לינה הוא בבחינת המובן מאליו, כשהחריג לכך, המחייב הנמקה נרחבת, הוא אי קיומם"
כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 55306-02-20, קבלת בקשת האב להרחבת זמני השהות מ 8/6 ל 7/7 והפחתת סכום המזונות, מיום 04.05.2023.
כבוד השופטת עפרה גיא לא מקבלת את העמדה המקובעת של העו"ס ומרחיבה את זמני השהות מ 8/6 ל 7/7. האם המטרה היא שבכל תא משפחתי זמני השהות יהיו 7/7? כמובן שלא! זאת צריכה להיות נקודת הפתיחה אשר ממנה בודקים מה מתאים בכל תא משפחתי. אבל כאן ברור שהתוספת הזאת של יום בשבועיים היא שתרגיע את המאבקים, הויכוחים, ובאין סיבה אמיתית לא להרחיב לא ברורה עמדת העו"ס.
על רקע טענות וחשש לפגיעה מינית בקטינה מצד האב והסב האב לא נפגש עם ילדיו 7 חודשים ארוכים! נורא.
לנושא המזונות: שכר האב עלה באופן מהותי (האם היתה צריכה להגיש תביעת מזונות משל עצמה!) והוא עדיין גר אצל ההורים (ולכן משלם מדור מלא לאם…), כבודה קובעת שהאם תהיה הורה מרכז ומחשבת יפה את סכום המזונות החדש.
הייתכן שפסק הדין ניתן 3 שנים לאחר הגשת הבקשות? הזוי.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תמ"ש 9541-10-21, דחיית בקשת האם לצמצום זמני השהות של האב עם הילדים עקב מעבר דירה של האב, מיום 17.04.2023.
בעקבות מעבר מגורים של האב למרחק של 11 ק"מ (וכפי שהסברנו בעבר מה שחשוב זה זמן הנסיעה בבוקר למוסד החינוכי!) האם הגישה בקשה לשינוי חלוקת זמני השהות כך שבימי חול הילדים ישהו רק אצלה. כמקובל בבתי המשפט למשפחה, האם הסתירה חלק מהדברים…
כבודה מחליטה לתת פסק דין עוד בשלב קדם המשפט, ומנמקת.
"כאשר סבור השופט כי התיק בשל לכך, וכאשר ב[שלב קדם המשפט], לאחר כל הבירורים המוקדמים, אין עוד כל צורך בדיון נוסף", הרי שאין "כל מקום להארכת ההליכים שלא לצורך"
לאור התנהלות האם כבודה מטילה עליה הוצאות ראויות. 15,000 ש"ח. סוף סוף.
כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, תלה"מ 13534-11-22, קביעת חלוקת זמני השהות לאור טענת האם למסוכנות האב, מיום 01.03.2023.
עוד מקרה עצוב ומכעיס בו האם מנסה לנתק את האב מהילדים. אם לפני 15 ו 10 שנים ההחלטה במקרים כאלו היתה ידועה מראש – קבלה אוט' של טענות האם וקביעת זמני שהות מצומצמים לאב עם הילדים – הרי כיום, רק בחלק מהמקרים כי צריך גם מזל בחיים – אנשי המקצוע והשופט מבינים שקיימת תופעה נפוצה של הגשת תלונות שווא (לעיתים בהדרכת עורך הדין) ובחלק מהמקרים מזהים זאת, רושמים זאת ללא חשש ומורא, ובכך מצילים את הילדים והקשר שלהם עם האב.
אז מאוד עצוב מה שעבר האב, הקושי הנפשי, החששות מה יהיה, זמני שהות מאוד מצומצמים, אך למזלו בתיק זה היו אנשי מקצוע טובים ושופטת שמבינה עניין, והוא וילדיו ניצלו.
בסופו של יום נקבע שאין שום מסוכנות במעשי האב, נקבעה הגדרה הורית של "אחריות הורית משותפת" כמקובל כיום, וזמני השהות הם 8/6 סטנדרטי, ובעוד חודשיים יבחנו האם לעבור לזמני שהות שווים של 7/7.
וכן, לא נתעלם ולא נשכח שיש גם המון מקרים של אלימות משפחתית.
הדבר היחיד שצורם בהחלטה הוא סכום ההוצאות הכה נמוך על מעשים שכאלו מצד האם.
כבוד השופט מרדכי (מוטי) לוי, תלה"מ 18782-09-22, הרחבת זמני השהות (לינות) של הילדים עם האב, מיום 14.02.2023
להורים שני ילדים. אחד על הרצף האוטיסטי. בתחילת הדרך האם הגישה בקשה לחלוקת זמני שהות שווה, התחרטה, בהמשך האב הגיש את הבקשה ונוספה לינה בימים שני ורביעי.
לא ברור מדוע אין לינה אצל האב במוצאי השבת בסוף השבוע שלו. מיושן. לא ראוי.
כבוד השופט נפתלי שילה, עמ"ש 49264-12-22, האם תינוק בן שנה ושלושה חודשים אשר יונק חלקית ישן גם אצל האב? מיום 01.01.2023.
האם תינוק יונק חלקית צריך לישון גם אצל האב? ואם כן, מאיזה גיל? כמובן שאין תשובה אחת נכונה לנושא ויש מגוון דעות.
להורים במקרה זה תינוק בן שנה ושלושה חודשים. עדיין יונק חלקית. נעזוב לרגע את נושא המסוכנות בתיק שנמצא שקרי.
לעמדתי: כמובן שיש לאפשר לאמא להניק. כל השאלה היא עד איזה גיל? 67" יום, זו תקופת ההנקה הממוצעת של נשים בישראל ‑ נמוכה משמעותית מהמלצת ארגוני הבריאות, העומדת על חצי שנה מינימום".
אם כך, ראוי לאפשר לאם להניק לפחות כחצי שנה-שנה. וכמובן שלא ראוי שהאם תניק 4 שנים. גם לא שנתיים כאשר מדובר בהורים גרושים. כל מקרה לגופו. לדעתי אחרי חצי שנה-שנה יש לדאוג לכך שהאם תתחיל שימוש בתחליפים ואוכל מוצק, ללא לחץ של עוד חודש יהיה כך וכך…ולאור חשיבות הקשר של התינוק גם עם האב חשוב מאוד שכבר בגיל קטן תהיה לינה אצל האב. לבנות תהליך. מניח שיש שיגידו לי שנה וחצי. לא מתווכח. כל מקרה לגופו.
שאלה נוספת היא מה הייתה ההחלטה אם היה מדובר בכבוד השופט שוחט? ראו החלטה ברמ"ש 18840-08-22 (ובתוכה יש עוד החלטה של שוחט).
כבוד השופט שוחט, רמ"ש 8329-10-22, דחיית בקשת האם לעיכוב הרחבת זמני השהות של האם עם הבן, מיום 06.10.2022.
כבוד השופט שוחט דוחה את בקשת האם לעיכוב המלצת מכון שלם להרחבת זמני השהות להסדר סטנדרטי של 8/6.
החלטה ברמ"ש 8329-10-22 ראו גם ההחלטה על הערעור כאן
כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, תלה"מ 3345-10-21, האם יש להוסיף לאב יומיים בחודש, מיום 07.10.2022.
האם הגיוני שתיק כזה, קטנוני ומיותר בין ההורים הניצים, הגורם לנזק רב לילד, ייקח יותר משנה? האם משכה ומשכה את הדיונים 🙁
להורים חלוקת זמני שהות של 5/9 בהסכמה. האם – הסובלת מדיכאון לאחר לידה – מתעקשת שלא יוסיפו לאב עוד 2 ימים בחודש. האב לעמדתה "מסוכן". הילד בן 3.5.
האם ביקשה, כי האחריות ההורית הבלעדית תינתן לה. כך גם האב. לפחות האפוטרופא עו"ד נדין חאמד גרה, בניגוד לעורכי הדין, מבינה שמלבד מקרים של שלילת אפוטרופסות, אין כזה דבר שהאחריות ההורית תינתן להורה אחד! אחריות הורית הוא מונח הדומה למונח אפוטרופסות ולכן ברירת המחדל היא אחריות הורית משותפת, ללא כל קשר לחלוקת זמני השהות!
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 34631-11-21, האם תהיה לינה בבית האב?, מיום 28.09.2022.
החשוב בהחלטה זו הם סעיפים 7-9. כבוד השופט שני חוזר ומסביר שנקודת המוצא לחלוקת זמני השהות היא ששני ההורים שווים הם, והורה הרוצה להפחית זמני שהות להורה ההורה עליו נטל ההוכחה.
זאת בדיוק עמדתנו. נקודת מוצא צריכה להיות שווה, וממנה יוצאים ובודקים כל מקרה לגופו, מהי חלוקת זמני השהות המתאימה למשפחה הספציפית.
עצוב לקרוא את עמדות הרווחה.
כבוד השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה, תלה"מ 12146-05-19, קביעת חלוקת זמני השהות בין ההורים, מיום 28.08.20222.
תראו מה צריך לעבור אב גרוש שבסך הכל רוצה את טובת ילדיו… תיק מורכב, קשה, 3.5 שנים של דיונים (3 תסקירים) בהם מוסבר שמצבם הנפשי והלימודי של הילדים התדרדר בצורה עקבית כל עוד הילדים היו בימי שהות עדיפים לאם.
בעקבות מעבר מקום מגורים של האב (לא מוסבר מדוע עבר ולמה לא המשיך לגור ליד הילדות), ההורים גרים יחסית רחוק זה מזו. פסק דין עוסק בשאלה איפה יגורו הילדים.
במקרה מיוחד זה כבוד השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה אימצה את עמדת העו"סיות מעפולה (תסקירים רבים, נראה שנעשתה עבודה יפה, מקצועית, ובעיקר לא מגדרית) על פני עמדת ד"ר חנה קמינר (נראה שלא עשתה עבודתה נאמנה). נקבע שהילדים יעברו לגור בעירz אצל האב. זמני השהות של הילדים עם האם נקבעו ליום אחד באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני. הכל עם לינה.
לצערי, המלל בפסק הדין מאוד מיושן. מאוד מרגיז. חבל. אם פסק הדין היה עוסק במהות, בקביעת חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, בקביעת מקום המוסד החינוכי, ללא התחרות הכה מיותרת על המונח הישן משמורת, המלחמה הקשה והנזק הרב לילדים היתה נמנעת, לפחות ברובה, והמלל בפסק הדין היה מתאים יותר לתא משפחתי.
בנוסף, לא הגיוני לפרסם פסק דין כה ארוך, כה מפורט, ולא לרשום לקוראים מהו המרחק בין ההורים, והרי זהו הבסיס לבעיה במקרה זה. פשוט הזוי.
כבוד השופט טל פפרני, תלה"מ 13225-06-18, אב עקשן שרוצה זמני שהות רחבים עם בנו, מיום 25.07.2022.
תראו מה צריך לעבור אב גרוש נורמטיבי שבסך הכל רוצה לשמר את הקשר עם בנו 🙁
במשך כ- 3 שנים מאבק בלתי מתפשר על זכותו הבסיסית, כולל הגשת מספר ערעורים למחוזי שבכולם ניצח. למזלו הוא לא ויתר, יש לו עו"ד (אמיר שי) שיודע את העבודה ומאמין בזכותו של כל אב גרוש לקשר עם ילדו, ולא הזיק שגם השופט התחלף…
כה עצוב ומקומם לקרוא את החלק של חלוקת זמני השהות. העו"סית לא מקצועית, תפישתה מיושנת מאוד, עשתה לשני ההורים ולילד נזק רב וממושך.
חבל שיש כל כך הרבה תלונות נגד העו"סיות בנהריה. מזל שכבוד השופט פפרני לא קיבל את עמדתה ופסק על הרחבת זמני השהות.
החלק של חישוב המזונות סביר. כבודו מפרט את כל הנחוץ כיום לקביעת סכום המזונות וקובע סכום אחד עד גיל 6, וסכום נמוך יותר מעל גיל 6.
כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא, רמ"ש 18840-08-22, האם מערערת למחוזי על החלטה שהילדה בת 13 חודשים תתחיל ללון גם אצל האב, מיום 18.08.2022.
לעמדת האם הבת עוד יונקת ויש גם "טקס שינה", בעוד האב טוען שהבת כבר מזמן ניזונה גם מתחליפים.
כבוד השופט אסף זגורי, מחוזי נצרת, רמ"ש 29157-06-22, בקשת האם לעיכוב ביצוע חלוקת זמני השהות שנרבעה, מיום 20.07.2022.
להבנתי פסק דין ראשון של כבוד השופט זגורי בנושא משפחה במחוזי. האם מבקשת לעכב את זמני השהות (המאוד מצומצמים) שנקבעו לאב עם הילדים.
צורם לקרוא בפסק הדין שכבוד השופטת גורביץ' אישרה את ההמלצה השגויה של העו"ס. לא מאשים את העו"ס בזה.
כבוד השופט זגורי מאשר את זמני השהות, מסביר באריכות את ההתנהלות הפסולה של האם, מדוע יש חובה להטיל הוצאות על האם, אך קובע הוצאות מאוד נמוכות, בטח למחוזי (4,500 שרק חלקן לאב).
ברור לנו שמצבה הכלכלי של האם לא טוב והרי רשום שהאם "שקיבלה פטור מתשלום האגרה והערבון בהליך זה", אך בקביעת סכום כה נמוך בעצם 'אומר' כבודו: לאמהות עניות מותר להתנהג כך. רחמנים בני רחמנים שאחר כך מתפלאים מדוע תופעות כאלה של עלילות דם נגד אבות חוזרות ונשנות באין מפריע. עד ששופטים לא יפחדו להציב גבול תופעת תלונות השווא תימשך 🙁
מקרה די נדיר בו המשטרה מתייחסת לתלונת האב בנושא אי עמידת האם בחלוקת זמני השהות: "ואם המבקשת מפרה החלטות שיפוטיות ונחקרת או מעוכבת לחקירה הרי שהמשטרה מבצעת מלאכתה נאמנה ואין מקום לבוא בטרוניה כלפיה או להורות על עיכוב הביצוע".
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 34736-10-20, ההורים מסכימים על חלוקת זמני שהות שווה (7/7) אך לא מסכימים על חלוקת הימים עצמם, מיום 01.05.2022.
שני ההורים מסכימים לחלוקת זמני שהות של 7/7, אך האם לא רוצה שיהיו ימים מתחלפים. עוד פסק דין שמראה לנו לא להיות מקובעים בנושא חלוקת זמני השהות, ולהבין שכל משפחה היא עולם ומלואו ומה שמתאים לתא משפחתי אחד לא בהכרח יתאים לתא משפחתי שני.
כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש, תלה"מ 51360-03-22, החלטה בדבר זמני שהות של האב עם הילדה, מיום 15.06.2022.
תיק המזכיר לי את המאמר הנהדר של איה כורם "אבא לא פגום"
לא ברור מדוע רק האב "יאסוף" ורק האב "יחזיר", אך לפחות עכשיו נותנים לו ולמשפחתו לראות את הבת הקטנה. כרגע באופן מצומצם.
כבוד השופט נפתלי שילה, מחוזי תל אביב, רמ"ש 22674-05-22, קבלת ערעור האב וחידוש הקשר עם התינוק לאלתר, מיום 26.05.2022.
פסק דין חשוב בו מוסבר:
- ניתוק ילד מהורה, בטח אחרי נוהל הנשיאה לחידוש קשר, הוא לא סיבה "מספקת" לאי בחינת הנושא – הוא הסיבה החשובה ביותר שיש!!
- בדיוק כפי שקבעו כבוד השופטים ברינגר ושני, לצד שופטים אחרים, השופטים כיום מבינים שתסקיר לוקח המון זמן, ולא ניתן להמשיך עם מצב בו עד להגשת התסקיר יהיה נתק בין הורה לילדו!
בתלה"מ 51272-10-19, כב' השופט ליאור ברינגר, לאחר שהובהר לבית המשפט שתסקיר יוגש במקרה הטוב רק בעוד שישה חודשים (תל אביב), נקבעו זמני שהות של 8/6 כמקובל היום. הילד בן 6. על החלטה זו הוגש ערעור למחוזי אשר נדחה על ידי כבוד השופט שוחט. החלטה של בית המשפט המחוזי הינה החלטה מנחה לבתי המשפט למשפחה וניתן להשתמש בהחלטה זו, בטח לקביעת חלוקת זמני שהות זמניים. פסק הדין ברמ"ש 27434-12-19.
המשיב אינו זר לו וגם אם בילה עמו זמן איכות באופן נמוך משמעותית מהמבקשת – מדובר בבילוי שנעשה מדי יום ביומו, דבר שאינו מתאפשר עוד משהצדדים הפרידו מגוריהם. מבחינת בית משפט זה, כל עוד לא הוכח אחרת, שני ההורים במקרה דנן נורמטיביים ובעלי מסוגלות הורית טובה לגידול הקטין. בענייננו טרם הוכח אחרת ונראה שאותה מסוגלות הורית טובה הוכיחה את עצמה עד היום שהרי הקטין גדל לתפארת.
ראו גם פסקי דין ישנים יותר של כבוד השופט שני. י"ס 43369-04-17 מהי ברירת המחדל כשאין תסקיר ותמ"ש 31915-07-16.
כבוד השופט נפתלי שילה, מחוזי תל אביב, רמ"ש 3127-04-22, זמני שהות אצל זוג נשים שנפרדו, מיום 23.05.2022.
מעניין לקרוא את הדומה והשונה בהמלצות הרווחה ובהחלטות בית המשפט כאשר מדובר בזוג נשים. החשוב הוא שפסקו בראייה של טובת הילדים. גם הורה לא ביולוגי הוא הורה. בלי קשר אם זה רשמי כרגע או לא.
על נושא ההתקשרות ניתן לקרוא במאמרם של פרופסור אבי שגיא שְורץ וד"ר תרצה יואלס "אימא, אבא, ומה איתי, אני זקוק לשניכם".
מדוע המלצת הרווחה היא שבשלב ראשון לא תהיה לינה גם במוצאי השבת? עד מתי ימשיכו ברווחה עם ההמלצות האלו? אם האם "כשירה" להלין את הילדים 2 ימים באמצע השבוע, מדוע היא לא כשירה להלין גם בשבת פעם בשבועיים? טוב שהשופט לא קיבל את המלצה זו!
פסק הדין ברמ"ש 3127-04-22 על פסק הדין הוגש ערעור לעליון שנדחה. בע"מ 4400/22
כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 60751-11-20, הרחבת זמני השהות של הילד עם האב לפי בקשתו של הילד, מיום 06.04.2022.
פסק דין יפה הדואג באופן מהיר לטובת הילד ורצונו להרחבת זמני השהות עם האב. חבל שבסעיף 1 יש טעות כה בסיסית, אך היא אינה קשורה למהות ההחלטה.
- מונחת בפניי בקשתה הדחופה של האפוטרופא לדין מיום 3.2022 לשמיעת קולו של הקטין בן ה-**, ש' ט', הלומד בבית הספר ***-** ב****, והעברתו לאחריותו ההורית של האב המתגורר ב**** ******* לא! לא מדובר כלל על העברת הילד לאחריות הורית של האב! מדובר בתיק בו יש בקשה לשינוי חלוקת זמני השהות בה מרבית הזמן הילד יהיה עם האב. זהו. אין כזה דבר להעביר אחריות הורית מהורה להורה, אלא אם שוללים לאחד ההורים את האפוטרופסות., תוך קביעת זמני שהות עם האם המתגוררת ב****.
כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 61540-12-19, פסק דין בנושא חלוקת זמני השהות בין ההורים, מיום 07.02.2022.
לאב טענות רבות כנגד האם. הכל נבדק ונמצא שאין שום בעיה בתפקוד האם עם הילד (בן 7). לכן, זמני השהות נשארו בחלוקה שווה כהמלצת העו"סית.
כב' השופט הבכיר, אסף זגורי, י"ס 71706-11-21, צו להשבת קטין לצפון כדי שתוכל להיווצר התקשרות לאור גילו של הילד (5 חודשים), 15.01.2022. פחות חלוקת זמני שהות אך חשוב מאוד!
כבוד השופט זגורי בפסק דין תקדימי וכה חשוב! ההסתכלות היא "לא רק בהעתקת מקום מגורים אלא גם בקביעת מקום מגורים"
בשבועות הראשונים לחיי הילד, תינוקות מגיבים לגירויים באופן שיעלה את הסבירות למגע וקשר מתמשך עם בני אדם ללא הבחנה בין מטפלים. במהלך השלב הזה נדרשת אינטראקציה פיזית דחופה על מנת להמשיך את תהליך ההתקשרות. כתוצאה מכך הורים עלולים להיחשב במהירות כזרים לתינוקות שלהם אם הקשר והטיפול הרגילים אינם מתאפשרים. לכן הגירה של תינוק בשלב זה הרחק מאחד ההורים תהפוך את ההורה המרוחק לאדם זר לחלוטין ביחס לתינוק. כתוצאה מכך אותו הורה לא יהיה דמות התקשרות לילד ולכן הגירה בשלב זה אינה מומלצת מנקודת המבט של תיאוריית ההתקשרות.
כבוד השופט זגורי מציין: "בכל הנוגע לשיקולי "חזקת הגיל הרך" ודיון במשקפי מושגי "משמורת" עליהם השלום" כבוד השופט זגורי מחליף אותי 🙂 אני ציינתי משמורת ז"ל, כבודו מעדיף "עליהם השלום". כולי תקווה ששופטי בתי המשפט למשפחה אכן ימנעו מההתחלה את המירוץ אחר התואר משמורן. לא מגישים תביעות למשמורת, לא דנים בו, לא מבקשים לגביו תסקיר מהרווחה.
כב' השופט ארז שני, תלה"מ 1243-11-20, הוספת לינה במוצאי השבת + יום חמישי פעם בשבועיים בבית האב ואמירות מאוד חשובות בנושא, מיום 29.09.2021.
פסק דין חשוב מאוד של כבוד השופט שני. אמירות היוצאות נגד מוסכמות מיושנות המקובלות ברווחה והגיע הזמן לשנות אותן.
בשנים האחרונות לא נפל דבר, אלא "נפלו דברים" בדין הישראלי.
אם תרצה, תאמר שהדין הישראלי פונה יותר ויותר לכיוון של שוויון הורי גם במטלות וגם בזכויות.
לא עוד תאמר כי אישה שהיא הורה הינה "ברירת מחדל" בהשגחה על הילדים, בעשיית כביסה, בהחלפת חיתולים, הכנת מזון או שטיפת כלים.
אם אין הסבר ברור מדוע טובת הילדים מחייבת את שלילת אותו יום חמישי, צריך אני לפנות לשאלה מה אומר הדין. לטעמי הדין אומר, בוודאי במשמורת משותפת, כי שני ההורים הינם בבחינת שווי זכויות בכל, גם בזמני השהות.
זמני השהות אינם שאלה של מגדר וזה החפץ להקטין ממעמדו של ההורה האחר, מוטב שייתן לכך טעם כבד משקל, אך טעם כבד משקל כזה לא מצאתי.
פסק הדין בתלה"מ 1243-11-20 – על פסק הדין הוגש ערעור למחוזי והוא בוטל. לצערנו לא פורסם.
כב' השופטת הדס גולדקורן, תלה"מ 56458-01-20, קביעת חלוקת זמני השהות במצב בו לאב אין בית משלו והוא חזר בתשובה, מיום 25.06.2021.
האם מעוניינת שהמפגשים בין האב לילדים יהיו במרכז קשר. העו"ס מתנגדת כי אין לכך כל סיבה. בפסק הדין ציטוטים מדוע מרכז הקשר הוא כלי של אין ברירה.
פסק הדין בתיק תלה"מ 56458-01-20
כבוד השופט אריאל ממן, תלה"מ 9918-05-20, זמני שהות כאשר האם דתיה והאב חזר בשאלה + מרחק מגורים, מיום 10.08.2021.
פסק הדין עוסק באכיפת הסכם גירושין, בעיקר בעניין התחייבות לשמור על אורח חיים דתי גם לאחר הגירושין, כאשר אחד ההורים חדל לשמור על אורח חיים זה, בראי טובת הקטינים והאיזון בין הצורך לשמור על היציבות בחייהם אל מול הצורך לשמור על קשר מיטיב ורחב עם אביהם.
בית המשפט לא מצא לקבל, בעת הזאת, את עתירת התובעת להשית על הנתבע סנקציה כספית, באם חלילה יסטה מהוראות ההסכם בעתיד, שכן חזקה על הנתבע כי יפעל בהתאם להסכמות הצדדים ובהתאם למצופה מהורה סביר, הרואה את טובת ילדיו לנגד עיניו.
עמ"ש 30516-10-18, כבוד השופטים שרה דברת, כבוד השופט הבכיר אריאל ואגו וכבוד השופטת גאולה לוין, מחוזי באר שבע, הרחבת זמני השהות של הילדים עם האב, מיום 02.06.2019.
מתוך פסק הדין:
הסיכון היחיד שנשקף לקטינות, על פי התסקיר, הוא מהימשכות ההליכים המשפטיים.
במקרה דנן, כל הגורמים המקצועיים שנדרשו לעניינה של המשפחה, החל משנת 2016 ואילך, המליצו על זמני שהות משמעותיים של הקטינות אצל האב, כולל לינה באמצע השבוע. זמני השהות שנקבעו בהסכם אכן הורחבו ועודכנו מעת לעת, במהלך ההליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה.
לא מצאתי יסוד לסטות מנקודת המוצא של הורות שוויונית ומאוזנת
לא קיימת עדיפות להורה אחד על פני השני, ואין הצדקה כי אחד מהם יהיה "מטפל עיקרי" והשני "מטפל משני".
נעצר משלא חלה רגיעה במערכת ההורית, הקונפליקט התעצם ושיאו בהגשת בקשה לצו הגנה נגד האב.
נוכח כל האמור, לא ברור על מה מבוססת קביעת בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין נשוא הערעור, כי הבנות חשו שלא בנוח כשהורחבו זמני השהות וכי האב התקשה להכיל את בנותיו.
תוספת הלינה נעוצה בעיקר בכך שאין הצדקה במקרה דנן להעדיף הורה אחד על פני השני כ"מטפל עיקרי".
פסק הדין המלא של בית המשפט המחוזי באר שבע עמ"ש 30516-10-18
כבוד השופט עובד אליאס, תלה"מ 19268-06-20, הרחבת זמני השהות של הילדים (בני 3 ו 2) עם האב וקביעת מזונות הילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6, מיום 22.04.2021.
לצד הגישה הראויה בה נדחו טענות האם שלא ניתן להרחיב את זמני השהות של האב עם הילדים כי הוא נותן להם שוקולד וגלידה במקום ארוחה מזינה, מלביש להם בגדים לא מתאימים ועוד, בנושא מזונות הילדים יש לטעמנו מספר טעויות, וחבל.
הסברנו את עמדתנו לפסק הדין בקובץ עצמו.
כב' השופטת נלי רוסמן גליס, תלה"מ 22195-07-19, הרחבת זמני השהות לחלוקה שווה של 7/7 וקביעת הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת עקב רצון הילדה (14), מיום 09.03.2021.
חבל שכבודה פורשת. תמיד ראתה לנגד עיניה את טובת הילד.
שינוי בחלוקת זמני השהות ולינה בעקבות שינוי בגיל הילד והאפשרות לשמוע את דעתו
24680-05-16, כבוד השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן וחנה קיציס, בית המשפט המחוזי מרכז, מיום 30.03.2017. שינוי חלוקת זמני השהות של הילד עם ההורים לאור זאת שבהסכם הראשון הילד, אז בן 3 ולא יכול להביע את עמדתו, ואילו כיום הוא בן 6, דעתו נשמעה ונפסק על שינוי בזמני השהות בהתאם לרצון הילד וטובתו.
הכלל הוא כי קביעות המשמורת נתונות לשינוי בכל עת, על פי הנסיבות ובהתאם לטובת הילד.
נחה דעתנו כי הנסיבות אכן השתנו באופן המצדיק את שינוי ההסכמה שהיתה בין הצדדים בעבר, באופן שיורחבו הסדרי השהות בינו לבין המשיב עד להחלת שוויון בזמני השהות אצל כל אחד מההורים בבחינת משמורת משותפת. שוכנענו כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין הספציפי שעניינו נדון כאן.
גילו של הקטין לכשעצמו מהווה שינוי בנסיבות דנן, ונבהיר – בעוד שבעת אישור ההסכם היה הקטין בגיל בו לא יכל להביע את רצונו, הרי שכיום הוא יכול לעשות כן, עשה כן והביע את דעתו כי רצונו להרחיב את שהייתו בבית המשיב. מהתסקיר עולה כי רצונו של הקטין תואם את טובתו. דומה כי די בכך.
פסק דין (תלהמ 58976-12-16) של כבוד השופט פפרני להרחבת זמני השהות עם האב למרות התנגדות האם.
כבוד השופט חננאל שרעבי, מחוזי חיפה, רמ"ש 22320-03-20, קבלת ערעור האב על כך שהילדה תישן בבית האב ביום שישי, מיום 14.04.2020.
מדובר על תיק בו האב הגיש בקשת ערעור על פסק דינו של כבוד השופט ניר זיתוני. החשיבות בפסק הדין הן האמירות החד משמעיות לגבי חשיבות הלינה גם בבית האב, על מנת לחזק את הקשר בינו לבין הילדה. המחוזי בעצם מעביר ביקורת קשה על בית המשפט למשפחה. ובצדק.
שאלה חשובה נוספת עולה מקריאת פסק הדין: האם הגדרה הורית שווה (אחריות הורית משותפת או משמורת משותפת – ללא קשר לחלוקת זמני השהות) היתה מביאה להפחתת המתח והסכסוך בין ההורים, ואת האם להבין שאסור לה מלנסות למנוע את הקשר בין הילדה לאב? כמובן שאין תשובה חד משמעית לנושא, בטח לא בתיק כה מורכב, אך גם אם נניח שהסיכוי לכך נמוך מאוד, למה לא בעצם? לפגוע באם זה לא פוגע (וכיום גם לא משפיע על נושא המזונות) ובטח שלא פוגע בילדה. ונניח שרק בחלק מהמקרים האלו הגדרה הורית שווה תמנע מאחד ההורים לחשוב שהילד הוא שלו, רכושו, והוא יכול לעשות איתו כרצונו, הרי עשינו את שלנו.
המומחה, רפי בילר, הדגיש כי יש חשיבות להרחבת זמני השהות בין הקטינה לאב כבר בשלב הזה, אותו הגדיר השופט קמא כ"שלב קריטי", שאם לא כן עלול להיגרם נזק לקטינה.
מעל הכל – שוכנעתי כי המשך הרחבת הקשר בין הקטינה לאב, הכוללים לינה בבית האב, פועל לטובת הקטינה בחיזוק הקשר עם האב.
בסיטואציות אלו מופעל על הילד לחץ נפשי עז הקורא לו לנאמנות להורה אחד ומשמעות נאמנות זו היא קשר הדוק באופן שאינו מותאם עם אחד ההורים וקשר רופף או ניתוקו מההורה השני. הדרך להביא לשינוי בקונפליקט הנאמנות של הילד היא לא צמצום סדרי השהיה המקבעים את הדפוס המוכר והלא מותאם להתפתחותו של הילד אלא הרחבתו. השארת המצב על כנו אינה מעניקה מספיק זמן לאב ולבת במקרה זה לבנות מערכת רחבה של קשר הורי. ככל שיש לילדים פחות זמן 'הורה' הם מסתגרים ואינם מתאוששים מאחר והם אינם נדרשים להסתגלות והתאמה. כשזמן ההורה-ילד ממושך ועקבי הם נאלצים להסתגל לזה ואכן עושים זאת (טמפלר 2017).
כל מפגש בין הבת לאב מחזק את החוסן של … (הקטינה דנן – ח"ש) בקשר בינה לבין אביה. אז, יש הנכחה של דמות התקשרות הורית שמשמעותית מאוד לגבי הבת והתפתחותה הנוכחית והעתידית. רוב חייה של [הקטינה] עוברים עליה באזור שלא רק אינו תומך בקשר הדוק ומותאם בינה לבין האב אלא אף מחבל בו בדרכים סמויות רבות. לכן חשוב שמשך הזמן שלה עם האב יגדל. התקשרות אינה קשורה רק לאיכות אלא גם למשך הזמן של ההתקשרות. נוכחות הורית מתמשכת, נרחבת ופעילה, יוצרת יצוגים מופנמים בקרב הילד שמשמשים אותו לאורך כל חייו. אציין שבמקרה זה, האב כמה לקשר נרחב עם בתו ואינו מוותר על קשר זה, למרות כל הקשיים והמכשולים שניצבים בפניו לאורך השנים…
לסיכום: המלצותיי…נשארות כבעבר, הרחבת סדרי השהיה כך שיכללו לינה בסופי שבוע לסירוגין, מחצית מחגים וחופשות….
היינו העיתוי בהרחבת וביסוס הקשר בין ההורה לקטין חשובה, וככל שיהיה בגיל צעיר יותר של הקטין כך ייטב. לכן לא רצוי היה להמתין בנקיטת הליך ערעורי על ההחלטה קמא עד למתן פסק דין בתיק קמא, שסופו מי ישורנו, ואפילו לא נקבע מועד להוכחות למרות הקשיים הבולטים בהתנהלות ו/או בתקשורת בין הצדדים
פסק הדין בתיק רמ"ש 22320-03-20
