​​​​הפחתת מזונות ילדים

גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים

​​​​הפחתת מזונות ילדים

Print Friendly, PDF & Email

​​הפחתת מזונות ילדים: כיום, לאחר פרסום בע"מ 7670/18 בחודש ינואר 2021, שוב יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי על מנת להפחית את סכום מזונות ילדים, דהיינו, דברים מהותיים שהשתנו במהלך הזמן מאז הפסיקה או ההסכם, ולא ניתן היה לצפות אותם בעת מתן פסק הדין.

בנוסף, הפחתת המזונות תהיה רק לנושא הנקודתי בו היה שינוי מהותי ולא חישוב מחדש של כל סכום המזונות בהתאם לבע"מ 919/15.

לטעמנו מדובר בהחלטה לא נכונה, צורמת, אשר קובעת שיש אבות סוג א' ואבות סוג ב', אך זהו המצב. כמובן שעם חלוף השנים הנושא יהיה חסר חשיבות.

ומה לגבי בית הדין הרבני? אין הכרה בהלכה החדשה של 919/15 וכל מקרה לגופו.

הפחתת מזונות ילדים – העוול בעקבות פסיקת בית המשפט העליון

אם בעבר אי הצדק בנושא קביעת שיעור המזונות התבטא בהטלת סכומי מזונות גבוהים מאוד על אבות עקב מגדרם בלבד, ובמקרים רבים קביעת בית אחד "עשיר" (אצל האם) ובית "עני" אצל האב, דבר שהביא לפגיעה חמורה בקשר של האב עם ילדיו, דבר שלצערנו היה "מקובל", יום יומי, הרי לאחר פרסום ההלכה החדשה (בע"מ 919/15) ביולי 2017 החל שינוי מהותי וחשוב בו שופטי המשפחה הבינו את העוול הנורא שהיה בעבר, ואט אט הרחיבו את מעגלי הצדק בקביעת סכומי המזונות, אך לצערנו, כיום, הגלגל שוב התהפך (בע"מ 7670/18) ושוב יש צורך בשינוי מהותי.

באילו מקרים מאשרים ​​​​הפחתת מזונות ילדים?

כיום אין רשימה מסודרת וסגורה לנושא מהו שינוי מהותי. ניתן ללמוד מהפסיקה מה כן מקובל.

שינוי מהותי בחלוקת זמני השהות הוא הסיבה הנפוצה ביותר לשינוי בסכום המזונות. לרוב שינוי מ 8/6 ל 7/7 לא נחשב שינוי המצריך שינוי במזונות. שינוי מהותי יותר בחלוקת זמני השהות בהחלט יביא להפחתה בסכום המזונות.

האם ירידה בשכר ההורה המבקש או עליה בשכר ההורה האחר תביא להפחתה? תלוי בשיעור השינוי. אם השינוי הוא מותי אז לרוב התשובה היא כן.

האם מעבר האם לגור יחד עם בן זוג חדש היא סיבה מספקת? בהחלט, והרי יש עוד גורם המשלם את המדור. אבל צריך לנמק ולהסביר.

האם ההלכה החדשה של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) היא שינוי נסיבות מהותי? התשובה לכך היא לא.

האם הולדת ילד בעקבות נישואים שניים היא סיבה מספקת להפחתת מזונות ילדים? כיום לרוב התשובה היא לא. יחד עם זאת, קראנו פסק דין בו נולדו להורים תאומים ובו כן הוחלט שזאת סיבה מהותית. צריך פשוט לנסות ולהסבירמצורף פסק דין של בית הדין הרבני נתניה בו צוין:

ראו גם תלה"מ 48390-07-17 בו ציין כבוד השופט אלבז מפסקי דין ישנים מאוד, לפני פרסום ההלכה החדשה. ראו גם סעיף 20 בפסק הדין בתלה"מ 49713-10-20.

האם פיטורין הם סיבה מספקת? לרוב לא, כי רואים בזה משהו זמני.

ומה עם שינוי לרעה במצב הרפואי? תלוי בשכר החדש, בסכום המזונות שנקבע, האם המצב הוא זמני או קבוע, ובשופט עצמו.

כאשר הילד הוא סרבן קשר (מדובר בילדים בגיל העשרה בלבד) או כאשר ההורה האחר מסית ומנכר, בית המשפט עשוי להפחית מזונות, לבטלם, או להפנותם לחיסכון לטובת הילד בתנאים מסוימים.

הפחתת מזונות ילדים – הסכם גירושין מול פסק דין

הסכם יותר קשה לפתוח. כאשר מדובר בהסכם, יש להוכיח שינוי נסיבות יותר משמעותי מאשר פסק דין, ובעיקר להראות שלא היו בהסכם ויתורים בסכום המזונות "תמורת" נושאים רכושיים אחרים. (אלא אם מדובר על הסכם מזונות בלבד – ללא הסדרת נושאי רכוש).

הטענה היא שבהסכם כולל סכום המזונות נקבע כחלק ממרכיבי ההסכם, כמו חלוקת הרכוש, שבד"כ תלויים זה בזה ומשלימים זה את זה. לכן פתיחה של רכיב המזונות בלבד עלולה להוביל לחוסר איזון בהתייחס למה שנקבע בהסכם.

פסקי דין

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 58712-04-21, קבלת בקשת האב להפחתת מזונות הילדים מיום 15.11.2023.

לאחר פרסום בע"מ 7670/18 האכזרי בחודש ינואר 2021 על ידי בית המשפט העליון, בע"מ 919/15 לבדו אינו מהווה סיבה להפחתת מזונות ילדים ויש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי על מנת להפחית את סכום מזונות ילדים, דהיינו, דברים מהותיים שהשתנו במהלך הזמן מאז הפסיקה או ההסכם, ולא ניתן היה לצפות אותם בעת מתן פסק הדין. נפסק כי רק אם התקיימו התנאים לשינוי המזונות הפסוקים, בעת קביעת המזונות "החדשים" יחולו העקרונות שנפסקו בבע"מ 919/15.

כמובן שככל שחולפות השנים יש פחות ופחות מקרים הנופלים תחת מצב בעייתי זה.

רוב הבקשות להפחתת מזונות נדחות, אך לפעמים הבקשה מתקבלת כמו במקרה זה.

לרוב סכום המזונות לאחר אישור הפחתה במקרה של הסכם יהיה גבוה באופן מהותי אם היה מדובר על מקרה חדש המגיע לבית המשפט, לרוב בצדק והרי "הנטל הוא כבד יותר מאחר והסכם כולל, מורכב ממארג של איזונים שעליו הסתמכו הצדדים ולכן, יש לנהוג במקרים אלו בזהירות יתרה".

פסק הדין בתלה"מ 58712-04-21 

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 16148-08-21, בקשת האב להפחתת/ביטול המזונות, מיום 26.01.2023.

זמני השהות בין האב לשני הילדים ביום חתימת ההסכם (2015) היו מאוד מצומצמים. כיום הם שווים. לפיכך, סכום המזונות הופחת מ 3,750 ₪ ל 1,300 ₪.

לא נעים, ואף מוזר, לקרוא את עמדת האם לגבי השינוי בזמני השהות.

פסק דין ניתן עוד בחודש ינואר, כחודש לפני פסק דינו של כבוד השופט סארי ג'יוסי בעמ"ש 59345-11-22 שקבע שהסכום 2,250 שקבע מחוזי מרכז אינו מתאים למחוז חיפה!

פסק הדין בתלה"מ 16148-08-21

כב' השופטת ורד ריקנטי-רוסהר, תלה"מ 31622-03-22, בקשת האב להפחתת/ביטול מזונות שתי הבנות, מיום 14.05.2023.

בעקבות הרחבת זמני השהות שהיו מאוד מצומצמים ל 8/6, יחד עם עליה בשכרה של האם, המזונות לשתי הבנות הופחתו מ 3,200 ₪ ל 800 ₪.

פסק הדין בתלה"מ 31622-03-22

כבוד השופט הישאם שבאיטה, תלה"מ 1155-11-21, דחיית בקשת האב להפחתת סכום המזונות, מיום 12.03.2023.

האב מבקש להפחית את סכום המזונות שנקבע בהסכם עוד בשנת 2015. אבל בבתי המשפט במקרים שכאלו לא פוסקים כיום לפי צדק, אלא רק לפי האם היה שינוי מהותי. במקרה זה האב לא מציג תמונה מלאה/נכונה של הדברים ובקשתו נדחית כמובן. בצדק.

לא ברור מדוע האב לא ביקש לפחות את הפחתת סכום המדור (גם אם הוא לא רשום בנפרד בהסכם הגירושין) לאור זאת שהאם חיה כיום עם בן זג חדש. אבל אולי גם זה שינוי צפוי.

האב ישלם לאם הוצאות בסך 20,000 ₪. לאור התנהלות האב הגיוני.

פסק הדין בתלה"מ 1155-11-21

כב' השופטת לורן אקוקה, תלה"מ 49579-12-21, בקשת האב לביטול/הפחתת דמי המזונות, מיום 26.02.2023.

כמה טעויות עשה האב….עם קצת יעוץ מקצועי בתחילת הליך הגירושין אולי היה קצת יותר צדק…אבל אחרים יכולים ללמוד ממנו מה לא לעשות!

האם התנהלות המגשר "כשהוא גם משקף להם, כטענת התובע, את שיעור חיובי המזונות הראויים להשתלם עבור הקטינה" תקינה? לא בטוח.

כבוד השופטת אקוקה מחסירה מהקוראים המון פרטי מידע חשובים, ולכן קשה להתייחס להחלטה בסעיף 38 שאין כאן שינוי מהותי למרות השינוי בחלוקת זמני השהות כי במקביל יש גם עלייה בשכר האב, ואף נשאלת השאלה האם ראוי לקזז סעיף בסעיף ולא לבחון מחדש את סכום המזונות ולראות אם יש צורך בשינוי! בעייתי ולא ראוי.

בסופו של יום סכום המזונות צומצם בסכום סמלי.

פסק הדין בתלה"מ 49579-12-21

כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 8581-12-20, בקשת האב להפחתת מזונות הילדים נדחית, מיום 16.04.2023.

פסק דין אשר מראה היטב את העוול העצום שקבעו בזמנו שופטי בית המשפט העליון בבע"מ 7670/18 מדובר בהחלטה צורמת, אשר קובעת שיש אבות סוג א' ואבות סוג ב', אך זהו המצב. כמובן שעם חלוף השנים הנושא יהיה חסר חשיבות.

האב הגיש בקשה להפחתת סכום המזונות במספר טענות – ירידה בהכנסות התובע, עלייה בהכנסות הנתבעת, חובותיו הרבים לעומת מצבה הכלכלי של הנתבעת, בע"מ 919/15 ושינוי בזמני השהות עם הקטינים – והרי צריך להוכיח שינוי מהותי…

כבודה בודקת כל טענה, ודוחה את כולן. נראה שבצדק רב. אך האם הגיוני להשאיר את האב עם תשלום מזונות כה גבוה כאשר חלוקת זמני השהות שווה והפרש השכר לא כזה מהותי? שוב, לפי העליון כן. כבודה רק יישמה.

פסק הדין בתלה"מ 8581-12-20

כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 9650-04-21, תביעת האם להגדלת דמי מזונות עבור קטינה, מיום 28.02.2023.

האב עבר לגור במקום מגורים אחר. יחסית רחוק (משום מה לא רשום לנו לאיזה מרחק). בעקבות זאת, בחר האב לצמצם את זמני השהות שלו עם הבת. האם הגישה תביעה, וסכום המזונות עלה.

כל הכבוד לאם! עלה מספיק? כאן כל אחד ודעתו.

פסק הדין בתלה"מ 9650-04-21

כבוד השופטת ליאת דהן חיון, תלה"מ 68248-03-18, הפחתת סכום המזונות לאור הרחבה מהותית בזמני השהות של האב עם הבן, מיום 12.02.2023.

לאור הרחבת זמני השהות ל 8/6 בקשת האב להפחתת סכום המזונות שנקבע בהסכם התקבלה. שאר הטענות לשינוי מהותי לא התקבלו.

כבודה אף מאשרת החזרה חלקית באופן רטרואקטיבי.

כמו ברוב רובם של פסקי הדין ממחוז חיפה, גם כאן יש טעות בסיסית בחלוקת הוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות – חלוקה של חצי חצי – למרות שכבוד השופט ג'יוסי כבר הסביר טעות זו.

פשוט נורא שהליך כזה לוקח 5 שנים!!

פסק הדין בתלה"מ 68248-03-18

כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע, תלה"מ 64960-06-19, הגדרות הוריות ובקשת האב לביטול המזונות, מיום 13.11.2023.

החלק הראשון והארוך של פסק הדין דן בנושא מתן תוקף להסכמים. לא חלק מהפעילות שלנו ולכן דילגנו לסעיף 143.

פסק דין שבנושא ההגדרות ההורית רק מבלבל את הקוראים. כה מיותר.

בקשת האב לביטול המזונות נדחה. בצדק.

פסק הדין בתלה"מ 64960-06-19

כבוד השופטת הבכירה שושנה ברגר, תלה"מ 37402-08-20, בקשת האם להגדלת סכום המזונות, מיום 29.11.2022.

האם מבקשת את הגדלת סכום המזונות לאור זאת ששני הבנים לא בקשר עם האב. בקשתה התקבלה והסכום עלה מ 833 ₪ ל 1,600 ₪ לכל ילד. מגוחך שכבודה לא קבעה מהם צרכי הילדים.

האב ביקש לבטל את המזונות על הבנים בטענה של בן מרדן. בקשתו נדחתה.

פסק הדין בתלה"מ 37402-08-20

כבוד הדיינים הרב מאיר כהנא – אב"ד, הרב שלמה צרור, הרב דניאל גודיס, תיק 1248293/5, האב עבר לגור בחו"ל והאם מבקשת להגדיל את סכום המזונות, מיום 15.11.2022.

ההורים חתמו על הסכם גירושין בו לאב יש זמני שהות מאוד מצומצמים עם שלושת הילדים. ואז האב עבר לגור בחו"ל… האם מבקשת להגדיל את סכום תשלום המזונות, ובקשתה מתקבלת, כאשר החישוב הוא לפי הערכת הדיין את ההוצאות בזמני השהות של האב שאינם מתקיימים עוד.

בנוסף, יש בפסק הדין הסבר והחלטה נאה לנושא המחציות.

פסק הדין בתיק 1248293/5

כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש, תלה"מ 31366-08-20, בקשת האם להגדלת סכום המזונות, מיום 16.08.2022.

תביעה מיותרת של האם להגדלת מזונות הילדה. לא ממש ברור מדוע הוגשה, אולי עקב שכרו של האב. האם גם מנסה לרמות את האב בנושא המענק הלימודים. יפה שיש הוצאות כנגד האם.

פסק הדין בתלה"מ 31366-08-20

כבוד השופטת עפרה גיא, תלה"מ 34753-06-21, דחיית בקשת האב להפחתת מזונות הילדים, מיום 13.11.2022

נראה שהאב "מנסה את מזלו" להפחתת המזונות, ללא טיעונים אמיתיים לבקשה, עורך דינו לא מכיר את נושא 919/15, וכבודה, בצדק, דוחה את התביעה ואף פוסקת פיצויים נאים לאם.

פסק הדין בתלה"מ 34753-06-21

כבוד השופטת ליאת דהן חיון, תלה"מ 31041-02-19, קבלת בקשת האם להגדלת סכום המזונות, מיום 12.09.2022

האב (לא מיוצג) מבקש הפחתה בסכום המזונות. אך שכרו עלה והוא צמצם מבחירה באופן מהותי את זמני השהות עם הילדים. נקבע שתביעת האם התקבלה, וסכום המזונות עלה.

פסק הדין בתלה"מ 31041-02-19 

כבוד השופט מחמוד שדאפנה, תלה"מ 6221-07-20, בקשת האם להגדלת סכום המזונות לצד בקשת האב להפחתת סכום המזונות, מיום 21.08.2022.

בקשת האב להפחתת סכום המזונות התקבלה עקב ירידה מהותית בשכרו.

החשוב בפסק דין זה הוא החישוב הנכון לחלוקת זמני השהות לגבי יום שבת בו הילדים שוהים עם האב רק עד הערב. פעם ראשונה שאנחנו רואים חישוב נכון.

כמו תמיד, האם רושמת סכומים מוגזמים עבור צרכי הילדים, כמו תמיד השופט מציין זאת, וכמו תמיד לא עושה דבר. מה עם הטלת הוצאות?

גם כאן יש טעות בנושא קצבת הילדים. השופטים ממשיכים לעשות "העתק הדבק" ולא מתקנים את עצמם. חבל.

האם שכר האם אכן עלה? לטעמי, בניגוד לעמדת השופט, התשובה היא לא.

האם סכום של 1,300 ₪ (כולל מדור) לכל ילדה הגיוני בחלוקת זמני שהות מצומצמת שכזו? כבודו שכח לרשום את צרכי הילדות ואת דרך החישוב. ניסינו להסביר בחישוב משלנו.

פסק הדין בתלה"מ 6221-07-20 (תה"ס 18041-08-19 ותלה"מ 18074-08-19). בית המשפט המחוזי נצרת בעמ"ש 41640-10-22 ביטל את ההחלטה. בצדק.

כב' השופטת ענת הלר-כריש, תלה"מ 8895-03-20, בקשת האב להפחתת סכום המזונות לצד בקשת האם לגביית סכום מזונות עבר מההוצאה לפועל מאחר ועברו כבר שנתיים, מיום 02.08.2022.

האב מבקש להפחית את המזונות מכמה נימוקים. התרכזנו בעיקר בנימוק של השינוי בחלוקת זמני השהות. האם הוספת לינה ב 3 ימים נוספים מהווה שינוי מהותי? לעמדת כבודה במקרה זה התשובה היא לא.

ראוי לציין: כאשר שופטי בתי המשפט למשפחה מחשבים את חלוקת זמני השהות במקרים "רגילים" בהם הילדים לא ישנים אצל האב במוצאי שבת, בכל פסקי הדין עד היום יש טעות בסיסית בכך שהם לא מחשיבים את יום השבת כלל, כלומר יום שבת נחשב לחישוב יום מלא אצל האם, למרות שהילד קם בבוקר אצל האב, נמצא איתו עד הערב, וביום שבת ההוצאות גדולות מיום רגיל. אני מקווה שזה ישתנה ועורכי הדין יסבירו נושא זה לשופטים. אבל כאן, כאשר בודקים הפחתת מזונות, לפתע פתאום תוספת לינה ביום שבת אצל האב לא משפיעה על סכום המזונות והרי הלינה עצמה, לפתע פתאום, לא משפיעה על ההוצאות.

לא יודע האם ההחלטה ראויה. כבודה בעצם "קיזזה" בין הוצאות יום יומיות שנוספו לאב בעקבות הגדלת זמני השהות לבין הוצאות שאינן תלויות שהות אותן משלמת לרוב האם. ראוי היה לעשות הפרדה, ולחשב כל נושא בנפרד.

אושר לאם לפנות להוצאה לפועל לגביית חוב עבר לתקופה העולה על שנתיים.

פסק הדין בתלה"מ 8895-03-20

כב' השופטת ענת אלפסי, תלה"מ 15941-05-19, קבלת בקשת האם להגדלת סכום המזונות עקב אי עמידת האב בזמני השהות והוצאות המדור החדשות, מיום 09.08.2022.

במהלך שנות הפעילות שלנו פנו אלינו עשרות אמהות וכתבו שהאב אינו עומד בחלוקת זמני השהות שנקבעה. תופעה מוכרת ועצובה.

צריך להבדיל כמובן בין מצב שזה חד פעמי, נקודתי, והאב מודיע מראש או מבקש החלפת ימים – ואז על ההורים להגיע להבנות והרי ברור לכל שמידי פעם יש מקרים בהם יש צורך בשיתוף פעולה והחלפת ימים או גיבוי למספר שעות – לבין מצב מתמשך בו האב אינו עומד בזמני השהות בעקביות ולאורך זמן.

הלוואי ויותר אמהות היו פונות עם הנושא לבתי המשפט. וכן, זה לא קל, לפעמים זה יכול להביא להרעה נוספת ביחסים, וצריך כמובן לבחון כל מקרה לגופו.

לטעמנו גם במקרים בהם האב בוחר לעבור למרחק מגורים מהותי ללא שההורים הגיעו להסכמות בנושא זמני השהות והמזונות, יש מקרים בהם רצוי לפנות לבית המשפט!  נכון, לכל אדם מותר לעבור לגור איפה שהוא רוצה כל עוד זה בלי הילדים, אך כאשר מדובר על הורים גרושים ויש במעבר פגיעה בילדים, באם שעכשיו צריכה להשקיע בילדים יותר זמן וכסף, אין סיבה שלא יהיו תביעות של אמהות לצו מניעה למעבר עד שההורים יגיעו להסכם גירושין חדש שיותאם למעבר. חלוקת זמני שהות, מזונות וכו. נקווה שמישהי תרים את הכפפה.

במקרה שלנו אישרו לאם את הגדלת סכום המזונות כי לצד נושא אי העמידה בזמני שהות יש את נושא המדור. האם הסכום החדש מספיק? כאן כל אחד ועמדתו. עד כמה יכול בית המשפט "לשחק עם המספרים" על מנת להביע עמדה ערכית/מוסרית.

פסק הדין בתלה"מ 15941-05-19

כבוד השופטת חגית מטלין, תלה"מ 63088-05-20, בקשת האב להפחתת סכום מזונות הילדים, מיום 13.04.2022.

התקבלה בקשת האב להפחתת המזונות. מ 3,000 ₪ ל 810 ₪. חסרים פרטים על מנת להבין את כל התמונה. הדגשנו מספר נושאים בהם יש טעות, על מנת שבעתיד עורכי הדין ישימו לב בתיקים שלהם.

  • נשאלת השאלה המוכרת האם מדור הוא הוצאה תלוית שהות? לטעמנו התשובה שלילית. ראו בנושא זה את מאמרם של ליפשיץ וליפשיץ. כל הורה, ללא קשר לחלוקת זמני השהות, משלם מדור מלא הכולל מדור לילדים, ולכן ראוי היה לקזז את המדור לחלוטין ולא לעשות חישוב שגוי זה. כאן האב בעצם משלם מזונות עבור זה שהמדור אצלו יקר יותר. לא הגיוני. 
  • צריך לזכור שהאם מקבלת את קצבת הילדים, כאן זה עבור 3 ילדים, ועוד 3 נקודות זיכוי עודפות על האב. חייבים לקחת גם סכומים אלו בחישוב! 
  • נזכיר שאם לא היו נקבעים כלל מזונות, האב היה מאבד נקודת זיכוי אחת על כך שהוא משלם מזונות. לכן, בראייה של האב עדיף שהסכום הוא לא אפס, אך הסכום שנקבע גבוה מידי למצבו של תא משפחתי זה.

פסק הדין בתלה"מ 63088-05-20

כבוד השופטת מיכל סער, תלה"מ 41497-08-18, בקשת האב להפחתת סכום המזונות, מיום 03.11.2021.

האב טוען שיש שינוי מהותי ומבקש הפחתה במזונות. השופטת לא מוצאת צדק בטענות האב, בצדק רב, והתביעה נדחית.

לא ברור מדוע פסק הדין מפורסם לציבור רק עכשיו. לא ראוי. ולא ברור מדוע לא רשומים שמות עורכי הדין.

פסק הדין בתלה"מ 41497-08-18

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 27248-03-22, בקשת האב להפחתת המזונות ובקשה להפחתה זמנית של המזונות עד למתן פסק דין סופי בהליך, מיום 12.05.2022.

החלטה מעניינת. שונה. בעבר נקבעו מזונות של 2,882 ₪ כאשר האב לא היה מיוצג ולא הגיש כתב הגנה. עכשיו הילד בן 6 והאב הגיש תביעה להפחתת המזונות יחד עם בקשה להפחתה זמנית של המזונות עד למתן פסק דין סופי בהליך.

למרות שאין שינוי מהותי באף סעיף בנפרד (ראו סעיף 19), ולמרות שהאב לא בקשר עם הילד, כבודה קובעת שבשלב זמני זה המזונות יופחתו ל 2,000 ₪.

החלטה בתיק תלה"מ 27248-03-22

כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 44162-02-21, בקשת האב להפחתת סכום המזונות שנקבע בהסכם עקב שינוי בחלוקת זמני השהות, מיום 26.06.2022.

לאור השינוי המהותי בחלוקת זמני השהות, למרות שמדובר על הסכם ישן, הופחתו מזונות האב. האב ישלם 500 ₪ במקום 2,200 ₪.

בחישוב חלוקת זמני השהות יש טעות מהותית! אין הגיון להסתכל רק על הלילות!! הילדה נמצאת אצל האב בשבתות שלו מיום שבת בבוקר עד הערב! כמעט יום מלא! וביום שבת יש הוצאות גבוהות יותר על אוכל ובילויים. אז חובה להוסיף לחישוב 0.5-0.75 יום!! למה עורכי הדין לא מסבירים נקודה זו לשופטים?

ההורים הסכימו ביניהם על הרחבת זמני השהות והפחתת המזונות. לא אישרו זאת בכתב או בבית המשפט. על זה כותבת כבודה: "הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט".

כמובן ששמחתי מאוד לקרוא את הערת כבודה בסעיף 1(ג) 🙂

פסק הדין בתלה"מ 44162-02-21

כבוד השופט ניר זיתוני, תלה"מ 49713-10-20, בקשת האב להפחתת מזונות, מיום 07.02.2022.

פסק הדין פורסם לאחר שהוגש עליו ערעור ונדחה. למה רק אחרי? שאלה טובה. החלק המעניין הוא סעיף 20. הפחתת מזונות עקב הולדת ילדים בפרק ב'.

הטענה השלישית של האב היא כי יש מקום להפחתת החיוב במזונות כיוון שבמסגרת הנישואים הנוכחית נולד לו בן, נכון למועד הגשת התביעה ובת נוספת, בת  חודשים, נכון למועד הגשת הסיכומים. הלכה פסוקה קבעה כי הולדת ילד נוסף לאב מאשה אחרת מהווה עקרונית שינוי נסיבות מהותי לצורך דיון בסוגיית המזונות. בהלכת ורד (ע"א 552/87) החליט ביהמ"ש בעקבות הולדת בן נוסף לאב להפחית את חוב המזונות לקטינות בשיעור של 7.5%. עם זאת הודגש כי הפחתת המזונות תגיע כאשר האב יוכיח לא רק הולדת ילדים נוספים אלא גם ירידה חדה במצבו הכלכלי והרעה בהכנסות. השוו – גריידי ושלם, מזונות ילדים הלכה ומעשה עדכון מס' 6, אפריל 2019 עמ' 290-292. במקרה שלפני, עלה בידי האב להראות כי התרחבות משפחתו הנוכחית מהווה שינוי נסיבות המצדיק הפחתה מסוימת בהיקף המזונות, אך יש להסתפק בהפחתה לא משמעותית כיוון שהאב לא פרש תמונה מלאה בנוגע להכנסות ולרכוש שלו ושל אשתו הנוכחית נכון להיום.  מהמסמכים שכן הוצגו עולה כי לאשתו הנוכחית של האב יש הכנסה משמעותית מעבודה בסך ממוצע של 13,327 ₪, אם כי שכרה נטו יכול להגיע לא אחת גם ל 15,000 ₪ ו 18,000 ₪ . עוד יש לקחת בחשבון כי האב ואשתו הנוכחית, שלכל אחד מהם יש לפחות ילד אחד מקשר נישואים קודם, בחרו באופן מודע להרחיב את המשפחה באופן משמעותי ע"י הבאתם לעולם של שני ילדים נוספים. נקודת המוצא היא כי החלטה שכזו התקבלה מתוך הערכה כי האב ואשתו הנוכחית יוכלו לכלכל את אותם ילדים. נוכח האמור אני סבור כי הולדת שני ילדים נוספים לאב מאשתו הנוכחית מצדיק הפחתה של היקף החיוב במזונות הבן הצעיר  מסך של 3,000 ₪ לסך של 2,550 ₪, בזיקה לתוצאה אליה הגיע ביהמ"ש בהלכת ורד (הפחתה של 15%) .

פסק הדין בתלה"מ 49713-10-20

כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 71263-06-20, בקשה מוזרה ולא ברורה של האב להפחתת המזונות, מיום 29.05.2022.

מקרה מוזר. על מה ולמה מבקש האב הפחתה במזונות? לא רואה כלל את הילדים! אין שום שינוי מהותי. פשוט מרגיז והזוי.

פסק הדין בתלה"מ 71263-06-20

כבוד השופטת בכירה שושנה ברגר, תלה"מ 22948-05-18, בקשת האב להפחתת סכום המזונות (ילד אחד בן 9.5), מיום 17.04.2022. 

האב מבקש להפחית את סכום המזונות, אך אין לו כל טיעון לשינוי מהותי. החלק ההזוי בפסק הדין הוא לוח הזמנים! פשוט נורא!

פסק הדין בתלה"מ 22948-05-18 

הרב אהרן דרשביץ – אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן, רבני באר שבע, תיק 1108823/7, בקשת האב להפחתת סכום המזונות עקב שינוי מהותי בחלוקת זמני השהות, מיום, 15.03.2022.

המזונות הופחתו ב 1,000 ₪ לאור זאת שחלוקת זמני השהות שהייתה 0 שונתה ל 8/6.

רשום שכיום האם לא עובדת. מדוע? לא נרשם. לרשום שחובתה ללכת לעבוד? לא נרשם. לקבוע את שכרה כשכר המינימום במשק? הכל מיותר. רבני.

פסק הדין בתיק 1108823/7

כבוד השופט ארנון קימלמן, תלה"מ 17711-05-20, בקשת האב להפחתת או ביטול המזונות לבן החייל, מיום 13.02.022.

האם ראוי להפחית את סכום המזונות (גם אם זה סכום שולי) כאשר אין לנו מידע שלם על הכנסת החייל?

נקודה לחשיבה: לאחר שהעלו בצורה כה יפה את שכר החיילים, בעיקר ללוחמים, האם ראוי לחשוב מחדש על נושא השליש?

והחשוב בפסק הדין הוא: לא לחתום על הסכמים כאשר אתם לא שלמים עם הכתוב בהם!

"התובע טוען לחמישה נימוקים עיקריים שיש בהם בכדי להצדיק הפחתת המזונות:

הראשון, שינוי בצרכיו של xxx נוכח מעברו לפנימייה ותוך התחשבות בהלכת בע"מ 919/15;

השני, שינוי משמעותי במצבו הכלכלי של התובע לאור נישואיו השניים;

השלישי, הולדת ילד נוסף;

הרביעי, שיפור במצב האם ופוטנציאל הכנסותיה;

החמישי, עצם העובדה שxxx הפך לבגיר שעובד למחייתו."

4 הנימוקים הראשונים נדחו, ובצדק. הנימוק החמישי התקבל, לא בטוח שבצדק. המזונות הופחתו מ 5,000 ש"ח ל 4,600. כן, ההורים חתמו על הסכם המזונות ללא הפחתה לשליש בזמן הצבא.

פסק הדין בתלה"מ 17711-05-20

כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 59144-11-20, בקשת האם להגדלת מזונות הילדים לאחר הסכם גירושין, מיום 16.02.2022.

פסק דין שכייף לקרוא. חכם, מגובה, אנושי, לא מגדרי (מלבד נושא המונח "בית עיקרי" המיותר). כבוד!

פסק הדין בתלה"מ 59144-11-20

כב' השופט נחשון פישר, תלה"מ 15400-09-21, בקשת האב לביטול מזונות קטין בעל צרכים מיוחדים, מיום 03.01.2022.

הבקשה נמחקה על הסף: תביעה לביטול מזונות קטין בעל צרכים מיוחדים בהתאם לסעיפים 41א' (1) ו-(2) לתקסד"א, שהגיש התובע כנגד הנתבעת לאחר שנקבע כי מדובר בתביעה חסרת עילה וטורדנית הנשענת על טענות סרק מקוממות. נקבע כי התביעה הוגשה על מנת לפגוע בנתבעת.

התובע חויב בהוצאותיה של הנתבעת: שכ"ט עו"ד בסך של 45,000 ₪ והוצאות  בסך של 10,000 ₪.

פסק הדין בתלה"מ 15400-09-21

כבוד השופט בן שלו, תלה"מ 43547-07-20, תובענה לביטול דמי מזונות קטינים מעל גיל 6 ששיעורם נקבע בהסכם גירושין כולל, מיום 12.12.2021.

התקבלה עתירתו החלופית של האב להפחתת שיעור המזונות. בין היתר, נקבע בפסק הדין כי בנסיבות המקרה, כאשר מדובר בהסכם גירושין כולל ובו חיובים שלובים בעניינים רבים, יש להעדיף התאמת שיעור המזונות המוסכמים לנסיבות שהשתנו בעקבות הרחבת זמני השהות, על פני ביצוע תחשיב מזונות "דה נובו".

פסק הדין בתלה"מ 43547-07-20 

כב' השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט, תלה"מ 64065-11-19, קבלת בקשה להפחתת מזונות האב, מיום 18.10.2021. 

פסק הדין חשוב הן כדי ללמד שגם במקרים בהם זמני השהות מאוד מצומצמים אפשר להפחית את סכום המזונות אם יש שינוי נסיבות מהותי וזה מוצדק, וכן יש לשים לב לסקירה המאוד מעמיקה שעשתה השופטת בקשר לקצבת הנכות של האמא ואילו חלקים ממנה יחשבו הכנסה (כולל התלויים) ואילו לא.

יחד עם זאת, כמוסבר בפסק הדין עצמו, לטעמנו יש בו מספר טעויות בחישוב זמני השהות ובסכום צרכי הילדים.

פסק הדין בתלה"מ 64065-11-19

כב' השופט פליקס גורודצקי, תמ"ש 33812-02-21, דחיית בקשת האב להפחתה/ביטול המזונות עקב חוסר תום לב ובאין סיבה מהותית להפחתה, מיום 21.11.2021.

להורים ילד אחד בסדיר ועוד קטין. האב מבקש להפחית את המזונות או לבטלם כליל. בקשתו נדחית.

פסק הדין בתמ"ש 33812-02-21

הרב מאיר כהנא – אב"ד, הרב שלמה צרור, הרב דניאל גודיס, תיק 1094137/17, הפחתת מזונות הילדה, מיום 03.11.2021.

להורים היה הסכם למזונות זמניים בלבד. זמני השהות הורחבו ל 7/7. הרבני מתחשב בזמני השהות ובכך שהאב עני ומפחית את המזונות לאחר גיל 6. דיני צדקה.

פסק הדין בתיק 1094137/17

כב' השופטת ענת אלפסי, תלה"מ 13120-09-18, קבלת בקשת האם להגדלת סכום המזונות, מיום 26.10.2021.

האם מבקשת את הגדלת סכום מזונות הילדה עקב שינוי מהותי בסכום המדור. פסק דין קצת מבולבל לטעמנו.

פסק הדין בתלה"מ 13120-09-18

כב' השופטת אסתר שטיין, תלה"מ 24494-06-19, בקשת האם להגדלת סכום המזונות מתקבל בחלקה, מיום 23.07.2021.

לאם מספר טענות לבקשתה להגדלת סכום המזונות. בהסכם הגירושין לא נכלל מדור כי האם גרה עם הוריה, עכשיו מוסיפים אותו.

פסק הדין בתלה"מ 24494-06-19

כב' השופטת  אורית בן דור ליבל, תלה"מ 23450-03-18, הפחתת מזונות הילדים כאשר חלק מהילדים לנים בבית, חלק במסגרת חוץ ביתית במימון הרווחה, מיום  25.04.2021.

להורים 7 ילדים קטינים. בקשת האב להפחתת סכום המזונות מתקבלת. בפסק הדין הסברים של סכום הוצאות הילד בבית ובפנימייה, הלכת ורד והוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות.

פסק הדין בתלה"מ 23450-03-18

כב' השופטת פאני גילת כהן, תלה"מ 40597-10-20, דחיית בקשת האם להגדלת מזונות הקטין, מיום 15.08.2021.

בית המשפט דחה את בקשת האם להגדלת מזונות הקטין בטענה שאין כאן שינוי מהותי. משפטית ייתכן וזה נכון, אך לטעמנו, לאור התנהלות האב, עדיין צורם ולא ראוי.

פסק הדין בתלה"מ 40597-10-20

כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן, תלה"מ 8745-10-18, דחיית בקשת האב לביטול מזונות הילדים, מיום 25.08.2021.

האב מעלה טענות שונות, אך מפסק הדין נראה שהוא מטעה במכוון את בית המשפט. בקשתו בהתאם לכך נדחית, והוא ישלם לנתבעת 10,000 הוצאות משפט.

פסק הדין בתלה"מ 8745-10-18

כב' השופט יחזקאל אליהו דחיית בקשה להפחתת מזונות עקב חוסר תום הלב של האב, 15.08.2021.

פסק הדין בתלה"מ 45851-12-20

כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 25079-02-20, הבית המשותף נמכר, האם תבעה הוספת מדור ובקשתה התקבלה, מיום 11.07.2021.

פסק דין נאה וצודק של כבוד השופטת.

פסק הדין בתלה"מ 25079-02-20

כב' השופטת שירי היימן, תלה"מ 5320-02-20, קבלת בקשת האב להפחתת מזונות לאחר שהוכיח שינוי מהותי, מיום 15.06.2021.

פסק דין שניתן לאחר פרסום בע"מ 7670/18. לאור זאת שהיו שינויים מהותיים בחלוקת זמני השהות ובשכר האם, התקבלה בקשת האב להפחתת סכום המזונות. רשמנו את עמדתנו בפסק הדין עצמו.

פסק הדין בתלה"מ 5320-02-20

כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 31507-11-18, דחיית בקשת האב להפחתת מזונות הילדים, מיום 17.06.2021.

להורים שני ילדים. לאב נוספו שני לילות בחודש (מוצאי השבת) והוא טוען לסיבות נוספות להפחתת המזונות. כבודה דוחה את הבקשה ומסבירה זאת היטב. רשמנו את ההערות בפסק הדין עצמו.

פסק הדין בתלה"מ 31507-11-18

כב' השופט פליקס גורודצקי, תלה"מ 10969-07-20, דחיית בקשת האב להפחתת מזונות עקב  חוסר תום לב, מיום 05.05.2021.

בקשת האב נדחתה מאחר ונמצאה לא אמינה. האב חויב בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.

תלה"מ 10969-07-20

כל פסקי הדין הנהדרים להפחתת מזונות ילדים עד 20.01.2021 כבר אינם מתאימים יותר, והרי כיום צריך שוב להראות שינוי מהותי, ולא ניתן לעשות בהם שימוש. 

כב' השופטת עידית בן-דב גוליאן, פסק הדין בתל"ה 63768-12-17, הפחתת מזונות זמניים עקב שינוי בשכר האב והגשת חוות דעת של אקטואר בנושא רכוש ההורים, מיום 24.01.2021.

אז כן, יש התקדמות בבתי המשפט וגם מזונות זמניים ניתנים לשינוי בנסיבות המתאימות. את האב מייצג עו"ד שי שמחיוב.

פסק הדין בתל"ה 63768-12-17

כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע, תלה"מ 19435-11-18, קבלת בקשת האב להפחתת מזונות הילדים עקב שינוי מהותי, מיום 04.09.2020.

חשוב לציין שאמנם ההפחתה ניתנה עקב שינוי מהותיאך פסק הדין ניתן לפני ההלכה החדשה בתיק 7670/18 כך שלא בטוח שהוא משקף את המצב הנוכחי. נדע רק בהמשך הדרך.

תלה"מ 19435-11-18

כבוד השופטת מירה דהן, תלה"מ 59258-11-18, הפחתת מזונות אשר נקבעו בהסכם גירושין, מיום 06.09.2020.

להורים שני ילדים. 14 ו 9. חתמו על הסכם גירושין. חלוקת זמני שהות שווה. האב השתכר 6,500 ש"ח (והיה צפי לעלייה בשכרו) והאם השתכרה 8,300 ש"ח.  לגבי המזונות נקבע: סך של 2,000 שח לחודש (היינו סך של 1,000 שח לחודש עבור כל קטין עבור מזונותיהם, וסך של 900 שח לחודש (היינו 450 שח לחודש עבור כל קטין), עבור מדורם, ובסה"כ 2900 שח, כאשר התובע, בצדק רב כמובן, הצהיר בזמנו שהוא פשוט, בלית ברירה. נכנע לחוק הקיים (בזמנו, 2015).

בלית ברירה, ובחוסר אונים מול חוק נטול מידה של צדק ושוויון, המפלה באופן בוטה ומפורש על רקע מגדרי בלבד.

שני דברים שבחרנו להדגיש מפסק הדין ללמידה לעתיד:
  1. בסעיף 29 מציינת כבוד השופטת דהן שההורים ויתרו בזמנו על חישוב מזונות הילדים מדין צדקה לגילאים 15-18.  הנחה מוגזמת. מאוד. 
  2. בסעיף 39 מוסיפה כבודה את מענק הלימודים לשכר האם. זאת כמובן טעות! במידה והאם תתחתן בשנית הרי היא תפסיק לקבל את המענק. מדובר על מענק לימודים, והוא שייך להוצאות הלימוד בתחילת השנה, כאשר מקובל קודם להשתמש בו, ואז ההורים חולקים בסכומים שנשארו, אם נשארו.

לאחר בחינה ארוכה ומקיפה של המצב הממשפטי והתיק הספיציפי, באופן מרשים ומקצועי, תוך הבנה שלא ייתכן להשאיר את המצב הנוכחי בו האב בקושי פותח את החודש בעוד לאם לא חסר, נקבע שהאב ישלם לכל ילד סך של 500 ש"ח לחודש (כולל מדור).

ניתן לראות גם כאן, שהשופטים, בעיקר בפסקי דין להפחתת מזונות, עדיין מתקשים לפסוק סכום מזונות הוגן ולא מגדרי. במקרה שלנו סכום המזונות היה צריך להיות אפס, ואולי תשלום מהאם לאב.

את האב ייצג עו"ד עדי לנקרי.

פסק הדין המלא בתלה"מ 59258-11-18

כבוד השופטת גילה ספרא – ברנע, תלה"מ 19435-11-18, הפחתת מזונות ילדים אשר נקבעו בהסכם גירושין, מיום 04.09.2020.

להורים שלושה ילדים. כולם מעל גיל 6. הסכם הגירושין נחתם בשנת 2016, וכמקובל אז (לשמחתנו לא כך מקובל היום) המשמורת נקבעה אצל האם, נקבעו לאב זמני שהות, ומזונות בסך 5,000 ש"ח. הימים המטורפים מהעבר. חצי שנה לאחר מכן הגיש האב תביעה להרחבת זמני השהות, שהתקבלה. זמני שהות שווים, אך בימים שלו האב לוקח את הילדים מבית הסבתא מצד האם בשעה 16:30.

שנתיים לאחר מכן הגיש האב בקשה להפחתת מזונות הילדים.  הסיבה ברורה. צדק הגיע לעולם. בע"מ 919/15. האב טען את ההסבר הרגיל שתקף לאבות רבים מהדור ההוא:

לטענתו, מנסיבות אלו נוצר מצב של "הורה עשיר" לעומת "הורה עני", כאשר ידו אינה משגת בין היתר כי חלקו הארי של משכורתו מופנה לצורך תשלום דמי המזונות, שעה שהקטינים  נמצאים אצלו חצי מהזמן. לטענתו הקטינים מתלוננים על כך שאינו יכול לקנות להם את מה שהם רוצים, בניגוד לאמם.

האם טוענת כמובן את הטענה ההפוכה, למרות שהבקשה להרחבת זמני השהות נולדה לעולם עוד בטרם הגיע ההלכה החדשה…

וכל מטרתה של התביעה למשמורת משותפת נועדה על מנת להקטין את דמי המזונות. לטענתה, מלכתחילה מדובר באב שכל רצונו במשמורת משותפת נבע מבצע כסף בלבד, כפי שבא לידי ביטוי במסגרת תסקיר עו"ס לסדרי דין.

גם בפסק דין זה, כאשר כבודה בודקת מה היתה חלוקת זמני השהות לפי הגשת התביעה, חלוקה של 8/6 סטנדרטית, היא מציינת שמדובר על חלוקה של 40%-60% במקום 43%-57%. עד מתי?

צורם מאוד לקרוא שעוסית לסדרי דין מציינת בתסקיר שמטרת האב בהרחבת זמני השהות היא כלכלית. לא בטוח שזהו תפקידה, מה עוד שהיא ציינה בהמשך שמדובר על הורה אחראי ומסור לילדיו, ואישרה את הרחבת זמני השהות. מצד שני, היא מציינת לגבי האם שהיא חוששת מההשלכות הכלכליות מהרחב זמני השהות. רצוי שהעוסיות לסדרי דין יתמקדו בילדים. זהו תפקידן.

יחד עם זאת ציינה העו"ס כי בבואם לבחון את בקשת האב להוספת יום חמישי אחת לשבועיים, הם סבורים שמדובר בהורה אחראי ומסור לילדיו ולא ניכרת מניעה בעניין. כמו כן ציינה שטובת הילדים לקשר נרחב עם שני ההורים. לגבי האם ציינה העו"ס כי ניכר שהאם חוששת מההשלכות הכלכליות של המעבר למשמורת משותפת אך מציגה זאת על ידי חוסר תפקוד האב.

דבר נוסף "נחמד" בפסק הדין:

לנתבעת טענות על תנאי שהותם של הקטינים בבית האב. לטענתה הקטינים ישנים שלושתם בחדר אחד בדירתו של האב וב"כ האב אישר זאת במסגרת הדיון. לא מצאתי לנכון להתייחס במסגרת פסק הדין לטענות אלו, שכן הנתבעת בעצמה הודתה כי בעת ששוהים עמה, הקטינות מתגוררות עמה באותו החדר…

לאור זאת שהוכח שיש הגדלה קלה בזמני השהות של האב עם הילדים, ובעיקר עלייה מהותית בשכר האם, האב "עבר את הבחינה" לשינוי נסיבות.

 

צרכי הילדים נקבעים כל אחד על סך של 1,600 ש"ח, למרות שהאם עדיין גרה אצל ההורים נלקח בחשבון מדור רעיוני, לעתיד. מקובל והגיוני, אך רצוי שיהיה כך גם במקרים בהם האב חוזר אחרי הגירושין לבית ההורים לתקופת מעבר!  חלוקת זמני השהות כאמור שווה כיום, ובפסק הדין מוזכר מספר פעמים שהאב לא משלם חלק מההוצאות הבלתי תלויות שהות.

בסופו של יום נקבע שהאב ישלם סך של 800 ש"ח לכל ילד, כולל מדור. הפחתה של 50% מהמזונות שהיו.

את האב ייצג עו"ד מיכאל רייכלסון

פסק הדין בתיק תלה"מ 19435-11-18

כבוד השופטת איריס אילוטוביץ' סגל, תלה"מ 28665-02-19, ביטול מזונות הבנות שנקבעו בהסכם, מיום 06.09.2020.

פסק דן ארוך בו יש אזכורים לרוב על הפסיקה בנושא, חלקם עדכניים וחלקם מאוד ישנים שלא בטוח שרלוונטיים לימינו. להורים שתי בנות. 17 וחיילת בת 19. ההסכם נחתם בשנת 2009. זמני שהות של 8/6, אך המשמורת נקבעה אצל האם כמקובל בזמנו. המזונות נקבעו על סך של 3,000 עבור כל ילדה.

החלק הראשון של פסק הדין עוסק בסוגיה מעניינת:  ב"כ האם, עו"ד שלום כהן, הצהיר כי אין בכוונתו להעיד את מרשתו, שכן די בעדויות ובראיות שהוצגו עד כה כדי לקבוע שהאב לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש. כבודה מאוד לא אהבה את הצעד. בהמשך קריאת פסק הדין ניתן להבין מדוע…

בית המשפט לא הסתפק בדברים אלה והפציר בב"כ האם להעיד את מרשתו – שכן מקום בו תעמוד על סירובה להיחקר על תצהיר עדותה הראשית – ייפסל תצהירה מלשמש כראיה קבילה, ויש לכך נפקות משפטית רוחבית כבדת משקל. לאחר דין ודברים ממושך, החליטה האם בעצה אחת עם בא כוחה שלא להיחקר על תצהיר עדותה הראשית. לצד האמור, האם עלתה על דוכן העדים והצהירה לפני בית המשפט, כי היא מבינה את המשמעות המשפטית ואת התוצאות של החלטתה לסרב להיחקר. בית המשפט שאל את האם מספר שאלות נוספות ובכך – נחתם הדיון תוך שנקבעו מועדים להגשת סיכומים בכתב.

בנסיבות העניין ובשים לב להוראות הדין והפסיקה בנושא – תצהיר עדותה הראשית של האם לא ישמש כראיה בתיקהנפקות המשפטית לכך היא ברורה.

החלק השני של פסק הדין מביא פסיקה רבה לנושא הפחתת/ביטול מזונות. נזכיר, בימים אלו כולנו ממתינים לפסק דינו של בית המשפט העליון בתיק 7670/18 המוזכר גם בפסק דין זה. האם העליון יקבע שאכן יש אבות מסוג א' ואבות מסוג ב' בסוגיה זו?

כבודה מציינת, לטעמנו ללא כל הצדקה בטרם הכריע בנושא בית המשפט העליון:

במהלך חודש יולי 2019 פורסמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הלכת בע"מ 919/15 איננה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות כנסיבה יחידה בכל הנוגע לתיקי מזונות חלוטים, וכי המבחנים שחלו בעבר אשר לשינוי המזונות ימשיכו לחול כפי שנהוג היה עד כה. והנה יש בכך כדי לסתום את הגולל ביחס לפולמוס זה. עם זאת, במקרה דנן ישנן עוד מספר נסיבות המצריכות בדיקה מלבד בע"מ 919/15.

כבודה מציינת לגבי השינוי אותו יש להראות כיום:

משעה שעסקינן בהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בטרם הלכת בע"מ 919/15 – על בית המשפט לצעוד על "דרך הביניים" ולפיה אך מקום בו יוכח שינוי נסיבות עובדתי, יידרש בית המשפט לבחינת שיעור המזונות ובכלל זה יבחן את השלכותיה של הלכת בע"מ 919/15 על גובה המזונות. הבחינה תיעשה באופן קפדני פחות ותאפשר עיון מחדש, גם בהתקיים שינויים פחות מהותיים מאלו שנדרשו עד כה ותוך הקפדה על דרישת תום הלב, בהתאם למתווה שפסק כבוד השופט צ' ויצמן בעמ"ש 62263-10-17. משכך, נעבור ונבחן דרישות אילו על המקרה שלפניי.

בחינת שינוי הנסיבות העובדתי תעשה, מחד גיסא, באופן קפדני פחות, כזה המאפשר עיון מחדש והתערבות בשיעור המזונות גם בשינויים עובדתיים המהותיים פחות מאלו שנדרשו עד כהלצורך הוכחת שינוי נסיבות המצדיק התערבות בסכום מזונות מוסכם. מאידך גיסא, הבחינה תעשה תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של המבקש.

עם תשלום דמי המזונות עומדת הכנסתה של האם על סך של כ- 14,300 ₪ ואילו האב נמצא במינוס חודשי קבוע עוד בטרם הוציא שקל למחייתו. המדובר בפערים המהווים שינוי נסיבות מהותי והמחייבים התערבות של בית המשפט, גם אם ניתנו במסגרת הסכם.

לאחר בחינת המקרה הפרטני בקפידה, תוך הצגה ובחינת כל נושא ונושא לעומקו האם הוא מהווה שינוי נסיבות מספק – חלק מהטיעונים התקבלו וחלק לא-  קובעת כבודו שבמקרה זה אין צורך בתשלום מזונות.

החלק החדש בפסק הדין הוא סעיף 117:

… כי לאחר בע"מ 919/15 יש ליתן התייחסות אחרת למזונות החלים מגיל 18 או עם תום הלימודים בתיכון (לפי המאוחר מבין השנים) ובמהלך השירות הצבאי ועד לסיומו. לא ניתן להמשיך ולקבוע 1/3 באופן גורף, בפרט באותם מקרים שבהם נפסקו מזונות, אלא יש לבדוק כל מקרה לגופו.

ביחס לסכום של משרתי החובה, או שירות לאומי  –  הנה כי כן, מצאתי את  הסך של 800 ₪  כסכום מינימאלי ראוי והולם בנסיבות שלפניי. כך שכל הורה יפקיד עבור הבת החיילת סך של 400 ₪ מידי חודש אשר ישמשו עבורה לצרכים אשר אינם תלויים שהות, וזאת מעבר למשכורת הצבאית אותה היא מקבלת.

האם נקבעת כהורה מרכז אך:

בהתאם למתווה שבסעיף 61 לחוות דעתה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז בבע"מ 919/15, אני קובעת כי האם תשמש הורה מרכז להוצאות שאינן תלויות שהות. בשים לב כי כל החלטה בעניינן של הבת הקטינה מסורה לשני ההורים מעצם היותם אפוטרופוסים משותפים. מצופה משני ההורים לפעול באחריות ובתבונה בכל הנוגע להוצאותיהן של הקטינה והבת החיילת מתוך החשבון הייעודי שייפתח בתוך 14 יום בכפוף לתנאים שלהלן:

עם פתיחת החשבון כל אחד מההורים יפקיד לחשבון שינוהל על ידי האם סכום של 3,000 ₪ בתוך 7 ימים מפתיחתו. כל אימת שהחשבון יגיע ליתרה של 1,000 ₪, ובתוך 48 שעות שלאחר מכן יפקיד כל אחד מההורים 2,000 ₪. הודעה על כך תימסר לאב על ידי האם.

לכל אחד מההורים יהיה כרטיס אשראי שניתן לחייב באמצעותו את החשבון ומכרטיס זה, ישולמו מלוא ההוצאות שאינן תלויות השהות כאשר הבנות שוהות עם כל אחד מההורים.

לכל הוצאה שיוציא מי מההורים מהחשבון, תקדים פניה להורה השני להיוועץ עמו ולקבל הסכמתו בעניין נחיצות ההוצאה מראש. זאת, זולת מקרה חירום רפואי למשל, ולהגשמת צרכיהן המידיים של הבנות באופן שאינו מאפשר קבלת הסכמת הצד השני או בעניין של מה בכך. בהעדר הסכמה בנוגע לשיעורים פרטיים, תכריע המלצתו של המורה הרלוונטי. בהעדר הסכמה בנוגע לטיפול הרפואי הנדרש תכריע המלצתו של המומחה הרפואי.

ולסיום:

חוב המזונות שיש לאב מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך שהוגשה ביום 29.10.2018 ועד היום יבוטל והאם לא תוכל לפעול לגבייתו בהוצאה לפועל.

פסק הדין בתלה"מ 28665-02-19

על פסק הדין הוגש ערעור שהתקבל בהסכמת שני הצדדים. עמ"ש 19285-11-20

כב' השופטת אורלי שמאי-כתב, תלה"מ 70890-10-18, תביעה להגדלת מזונות קטינים, מיום 07.06.2020.

להורים שני ילדים. ההסכם נחתם בשנת 2013 והאם מבקשת להגדיל את סכום המזונות. הילדים כיום מעל גיל 6.

שני דברים שחשוב לציין וללמוד מהם מפסק הדין:

בהסכם הגירושין משנת 2013 נקבע לגבי זמני שהות: "האב יהיה זכאי לקבל את הילדים לרשותו במועדים כדלקמן: פעם באמצע השבוע, כולל לינה; כל שבת שניה ומחצית מחופשות וחגים". אנו מאוד מקווים שכיום זה כבר לא קיים! אסור לאמהות להסכים לדבר שכזה!

כבוד השופטת שמאי-כתב בוחנת האם טענות האם מצדיקות בחינה מחודשת של סכום המזונות, ומחליטה שכן. בשלב הבא יש פרוט מקיף לחישוב סכום המזונות הראוי בהתאם להלכה החדשה, כאשר בסופו של יום כבודה מגיעה לסכום דומה לסכום המשולם כיום, ולכן דוחה את הבקשה.

חשוב להבין: מרגע שכבודה החליטה שיש לבחון מחדש את סכום המזונות, מחובתה לערוך אותו בהתאם לבעמ 919/15, וזה אומר שיכול להיות מצב בו הסכום יגדל כפי שמקווה מגישת הבקשה, אך יכול להיות גם מצב בו לא יהיה שינוי בסכום כמו במקרה זה, וגם יכול להיות שהסכום יקטן! לכן חשוב לחשוב ולבדוק היטב את המספרים בטרם מגישים בקשה שכזו.

פסק הדין בתלה"מ 70890-10-18

כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תלה"מ 23445-06-18, הפחתת מזונות הילדים עקב הגדלת זמני השהות של הילדים עם האב ושכירת מדור, מיום 13.02.2020.

להורים שני ילדים בני 7 ו 9. בתחילת הדרך הילדים שהו בבית האב פעמיים בשבוע אך רק עד 20:00 (תקופת החושך הגדול) וכל סוף שבוע שני מלא. בהתאם למקובל בזמנו, האב שילם 4,760 ש"ח מזונות מתוך שכר שהוערך בכ- 8,500 ש"ח. החל מחודש מרץ 2018 הילדים לנים בבית האב באמצע השבוע. כלומר ההסדר הנפוץ של 8/6.

נושא המשמורת, ההגדרה ההורית השווה – יחד עם זמני הזהות – נידונים ברבני ומצויין שהמלצת העו"ס היתה שבשלב זה המשמורת תהיה בידי האם. מוזר ומיושן. אנחנו מציינים זאת כי בפסק הדין לנושא המזונות בבית המשפט למשפחה אין כל התייחסות לנושא ההגדרה ההורית כגורם המשפיע על סכום המזונות. רק לנושא חלוקת זמני השהות. יפה. כך צריך להיות!

בהמשך, קובעת כבוד השופטת שביט שאכן יש כאן שינוי המצריך חישוב מחדש של המזונות, ומסבירה בצורה יפה ומפורטת את החישוב לסכום החדש.

לטעמי, הוספת שתי לינות בשבוע אצל האב, בתוספת שינוי בהוצאות המדור של האב, כאשר בעת מתן פסק הדין האב לא שכר מדור והתגורר בבית סבתו ואילו כיום הוא שוכר מדור יחד עם בת זוגו בעלות של 7,000 ₪ בחודש, יש בכך בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי, המצדיק בחינה מחודשת של נושא המזונות.

מספר הערות קטנות על פסק הדין:

נציין שהוצאות אחזקת המדור של האב נקבעו על סך של 1,000 בלבד, לעומת 1,500 ש"ח אצל האם. אך כבודה פשוט קיבלה את הצהרת הצדדים.

ההוצאות שאינן תלויות שהות נקבעו בסעיף 87 על סך של 700 ש"ח לילד (סכום מוגזם!) :

לאחר בחינה ושקילה, בשים לב לכך שהוצאות סבירות רק בגין הנעלה וביגוד לקטין עומדים על סך של כ-300 ₪ לחודש, מתנות לימי הולדת – 100 ₪ לחודש, טלפון נייד – 50 ₪, שירותי בריאות ותרופות -100 ₪ וכן הוצאות נוספות בגין משחקים, נסיעות, כלי כתיבה במהלך השנה ועוד ומאחר שמדובר בהורים ששכרם גבוה מהממוצע, אני מעמידה את צרכי הקטינים שאינם תלוי שהות (לא כולל חינוך ופנאי) ע"ס 700 ₪ לחודש לכל קטין, קרי 1,400 ₪ לשני הקטינים.

מתנות ליום הולדת – מסתיים בעוד מספר שנים (הילדים בני 9 ו 7). לכן, אין הגיון להכנס סכום זה עד גיל 18. בנוסף, כל הורה קונה מתנה כאשר האירוע של הילדים בזמני השהות שלו. האם נכון לקדם מצב בו המטלה לקנות את המתנה היא תמיד באחריות האם, גם לימים שהילדים אצל האב? אם הילדים אצל האב 43% מהזמן אין סיבה שלא יעשה גם מטלות פחות נעימות ולא שהכל יפול על האם…

משחקים – בכל בית יש משחקים שאותו הורה קנה. ממתי הורה מרכז קונה משחקים לבית ההורה האחר?

נסיעות – ממתי נסיעות נכנס תחת סעיף זה, ובעיקר מה ההגיון בכך? כל הורה מסיע את ילדיו בימים שלו. לחוגים, לבילויים, לטיולים וכו. הוצאה שהיא בהחלט תחת תלויות שהות.

ולמה לקבוע בכלל הורה מרכז באופן אוט'? לא בכל מקרה זה נכון! הבעיה הגדולה היא המסר החברתי! החלטת השופטת בעצם קובעת שמעכשיו את כל הקניות תעשה רק האם. זהו תפקידה. מהאב והילדים נלקחה חווית הקניות המשותפת. אם האב רוצה לקנות זאת כמובן זכותו, אך הוא ישלם בנפרד. מה שאומר תשולם כפול.

קצבת הילדים לא נוספה להכנסות האם, אך במקרה זה כבודה מסבירה נושא זה.

כאשר זמני השהות הם 8/6 היחס הוא 57%-43%. אין סיבה לעגל ל 60%-40% כפי שעושים חלק מהשופטים.

והפסקה החשובה בפסק הדין היא זו:

אין מטרת בע"מ 919/15 להביא לידי כך שבידי ההורים יישארו סכומים זהים או כמעט זהים מדי חודש, אלא שיוותרו בידיהם מספיק משאבים כדי לכלכל את עצמם, לאחר תשלום הוצאות הקטינים, שהרי מטבע הדברים אב שיש לו פוטנציאל השתכרות גבוה יותר, יהיה ביתרון כלכלי על פני אם שהכנסתה הפנויה נמוכה יותר, אולם אין המטרה ליצור שוויון בין צרכי ההורים אלא לערוך איזון לגבי השתתפות ההורים בהוצאות ילדיהם, כך שבידי כל אחד מהצדדים תיוותר הכנסה מספקת לסיפוק צרכיו האישיים, ביחס להכנסותיו והוצאותיו ובראיית התמונה בכללותה.

סכום המזונות החדש נקבע על סך 2,370 ש"ח במקום 4,760 ש"ח.

פסק הדין בתלה"מ 23445-06-18

כבוד השופטת היימן, תלה"מ 59480-10-18, הפחתת מזונות הילדים (הסכם גירושין) עקב הגדלת זמני השהות של הילדים עם האב, מיום 27.04.2020.

פסק דין מכובד של כבוד השופטת היימן. הסברים והנמקות מפסקי דין עדכניים, ובעיקר אהבנו את הסוף דבר.

להורים שני ילדים. 8 ו 12. בשנת 2015 ההורים חתמו על הסכם גירושין. כמקובל בתקופה זו, תקופת החושך, משמורת הילדים נקבעה אצל האם, זמני השהות עם האב היו מאוד מצומצמים והמזונות כמקובל בזמנו.

בעקבות פניה של האב לבית המשפט, בשנת 2020 המשמורת הפכה למשותפת וזמני השהות שווים לחלוטין. התיק עוסק בשאלה האם יש צורך להפחית את המזונות, ובמידה וכן בכמה.

כבוד השופטת היימן מסבירה באופן יפה את הפסיקה המקובלת ומסבירה שכיום, בניגוד לעבר, מספיק שינוי קל (כבוד השופט סילמן). לנושא פוטנציאל שכר האב, מפנה כבודה לפסק הדין החשוב של כבוד השופט סארי ג'יוסי בעמ"ש 28488-09-19 ובהתאם למקצוע האב וגילו, קובעת שפוטנציאל הכנסתו הוא 8,000 ש"ח. לאחר קיזוז חלקו במדור (מקרה ייחודי של מדור מאוד נמוך) הכנסתו הפנויה היא 7,900 ש"ח.

באותו אופן מחושבת הכנסתה הפנויה של האם. 4,800 ש"ח. השינוי המהותי בין שכר ההורים לבין הכנסתם הפנויה הוא בגלל נושא המדור השונה. צרכי כל קטין, בהתאם להכנסה של ההורים והלכת ורד, נקבעים על סך של 1,600 ש"ח.

כבודה קובעת ששינוי זמני השהות אכן מהווה סיבה לבדיקת סכום המזונות הראוי ומכאן מסבירה יפה את החישוב: הוצאות תלויות שהות 200 ש"ח, הוצאות שאינן תלויות שהות 1,000 ש"ח והוצאות מדור 1,100.

נושא ההוצאות שאינן תלויות שהות קצת בעייתי. מהן הוצאות שאינן תלויות שהות? טלפון, תשלום חובה לקופת חולים, תספורות, רב קו ביגוד והנעלה. אם כך: הסכום שנקבע גבוה מידי לצרכים אלו. אך הבעיה הגדולה יותר היא המסר לאב! בפסק הדין רשום שהאב קונה בגדים לילדים. החלטת השופטת בעצם קובעת שמעכשיו את כל הקניות תעשה רק האם. זהו תפקידה. מהאב והילדים נלקחה חווית הקניות המשותפת. אם האב רוצה לקנות זאת כמובן זכותו, אך הוא ישלם בנפרד. מה שאומר תשולם כפול.

ומה לגבי הפרשי המזונות? משום מה רק מחודש 2/20 בעוד זמני השהות הורחבו כבר ב 3/19 והורחבו עוד ב 10/19. חלק מהשופטים פוסקים כך, חלק אחרת.

בנוסף, נציין שכבודה שכחה להוסיף את קצבת הילדים לשכר האם.  ראו החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, כבוד השופט סארי ג'יוסי.

הדבר המרשים ביותר בפסק הדין הוא ה "סוף דבר". הסבר מפורט על מה נקבע, במילים ברורות, בנושאים רבים. הלוואי וכך היה בכל פסק דין. מונע ויכוחים עתידיים בין ההורים.

את האב ייצגה עו"ד עפרה בריל אשר גם כתבה את ספר הילדים היפה "אמא ואבא מדברים…" המתאר את חוויית הגירושין ממקור ראשון – מנקודת מבטה של בתה גל בהיותה בת שלוש.

פסק הדין בתלה"מ 59480-10-18.

ביהמ"ש המחוזי בחיפה, כבוד השופט אב"ד סארי ג'יוסי, עמ"ש 28488-09-19: פס"ד בעניין הערכת פוטנציאל הכנסת הורה החייב במזונות לקביעת גובה מזונות ותזכורת חשובה להשפעת חלוקת זמני השהות על סכום המזונות כאשר הילדים מתחת לגיל 6, מיום 12.03.2020.

סעיף 23 לפסק הדין חוזר ומזכיר לנו שיש חובה להתחשב בזמני השהות של הילדים עם האב לקביעת המזונות מתחת לגיל 6 והרי כאשר הילדים נמצאים עם האב הוא מוציא הוצאות רבות בגינם באופן ישיר. הנושא מוסבר בהרחבה גם בדף המזונות.

היות ומדובר בשני קטינים מתחת לגיל 6, החיוב במזונותיהם מוטל על האב באופן כמעט אבסולוטי. סלע המחלוקת, וההשלכות שתהיינה להערכת פוטנציאל ההכנסה רלוונטיות יותר בהקשר של הקביעה העתידית – חלוקת הנשיאה במזונות לכשיגיע כל אחד מהקטינים לגיל 6. יחד עם זאת, לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה שלפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים.

סעיף 25 לפסק הדין מסביר את נושא קביעת פוטנציאל השכר:

יתרה מזו, מתקשה אני לקבל את עמדת בית משפט קמא המעריכה את פוטנציאל ההכנסה של האב בסכום העולה בהרבה על המתקבל בפועל, כאשר קביעה זו משמעותה שעל האב לעזוב את אותו עסק שטיפח במהלך השנים האחרונות, ולחפש עבודה אחרת, אשר תניב לו הכנסה בגובה של 18,000 ₪. קביעה זו מתעלמת מעובדות החיים הפשוטות, גילו של האב, אוטונומית רצון שלו  והחופש לבחור את משלח ידו, ועוד גורמים רלוונטיים דוגמת שוק העבודה, כאשר עבודה שהתאפשרה לפני שנים רבות ובמשך תקופה מצומצמת של שנתיים או שלוש, אינה מלמדת בהכרח על פוטנציאל שניתן לממש בכל עת, בוודאי לא בחלוף כ- 10 שנים.

פסק הדין בעמ"ש 28488-09-19

כבוד השופט טל פפרני, תלה"מ 42608-07-18, הפחתת מזונות הילדה (אשר נקבעו בהסכם) עקב שינוי בחלוקת זמני השהות, מיום 10.12.2019.

להורים ילדה אחת בת 9. בשנת 2013, בהסכמה, בהתאם למה שהיה מקובל בזמנו (ימי החושך הגדול), המשמורת נקבעת אצל האם וזמני השהות של הילדה עם האב היו מצומצים מאוד. פעם אחת באמצע השבוע ללא לינה, פעם אחת עם לינה, וכל סוף שבוע שני עד מוצאי השבת. ההורים קבעו שכעבור 3 שנים הם יבחנו פעם נוספת נושאים אלו. מזונות הבת, גם כן בהתאם למקובל לתקופה זו נקבעו על 2,600 ש"ח.

בחודש יוני 2017 (לפני פרסום ההלכה החדשה) קבעו ההורים שהבת תהיה במשמורת משותפת ושחלוקת זמני השהות תהיה שווה. משקף היטב את השינוי בתפיסות החברתיות בין השנים.

בשנת 2018 הגיש האב בקשה להפחתת המזונות. כבוד השופט פפרני מעמיד את צרכי הילדה על 1,600 ש"ח ועוד 500 ש"ח להוצאות בלתי תלויות, למרות שבפסק הדין נרשם שהאב קונה לבת בגדים, נעליים, מתנות לימי הולדת של חברים, ספרים ובילויים. סך הכל צרכי הילדה 2,100 ש"ח ו 4,230 לאחר הוספת חלקה במדור בכל בית. כמו כן כבודו מעמיד את ההכנסה הפנויה של האב על 10,000 ש"ח ושל האם על 6,500 ש"ח. יחס של 60%/40% ומכאן מחשב בצורה המוכרת את סכום המזונות למקרה זה. התוצאה היא 430 ש"ח.

כמוסבר בדף המחשבון שלנוסכום זה נמוך מאוד לאור פערי שכר ההורים, וכמובן שיש להגדילו. לרוב השופטים מציינים שבמקרים עם פערי שכר שכאלו אין להשתמש רק בנוסחה (בצדק כמובן) וקובעים סכום שנראה להם משקף יותר. כבוד השופט פפרני, היחיד להבנתנו, פועל לפי "רכיב ההסתמכות". בסופו של יום, לאור הרחבת זמני השהות, האב ישלם במקום 2,600 בתחילת הדרך סכום של 1,470 ש"ח. נראה שכבודו ניסה להביא להכנסה פנויה זהה בשני הבתים.

נציין שייתכן והיה ראוי לקבוע את חלוקת ההוצאות המשתנות בהתאם ליחס הכנסה הפנויה של ההורים. מה שחשוב הוא שכל מקרה ומקרה נבחן לגופו. לאחרונה פורסם פסק דין נוסף של כבודו בו נדחתה בקשת האב להפחתת מזונות. בצדק.

את האב ייצגה עו"ד אורית גליקין.

פסק דין בתלה"מ 42608-07-18.

כבוד השופטת מקייס, תלה"מ 50414-01-18, הפחתת מזונות הילדים (מ 2,000 ש"ח לילד ל 500 ש"ח) עקב שינוי מהותי בזמני השהות, מיום 05.12.2019.

להורים שני ילדים בני עשר. תאומים. הסכם הגירושין נחתם כאשר הילדים היו בני שנתיים וחצי. כמקובל בזמנו (ימי החושך), משמורת אם וזמני שהות שחלקם הגדול ללא לינה בבית האב. תשלום המזונות נקבע על 4,000 ש"ח.

בתחילת 2018 האב הגיש בקשה להרחבת זמני השהות והגדרה הורית שווה של משמורת משותפת. נקבעו זמני שהות של 8/6 מלאים והגדרה הורית שווה של אחריות הורית משותפת, כמקובל כיום.

אין ספק שהעתירה למשמורת משותפת הוגשה על ידי האב באופן שאיננו מנותק מסוגיית המזונות עם זאת שוכנעתי בכנות רצונו של האב להכרה במעמדו כשווה לאם בכל נושא הקשור לטובת הקטינים ובנסיבות העניין לא מצאתי כל סיבה שלא להיעתר לבקשתו – וזאת באמצעות קביעת אחריות הורית משותפת. (הדגשה שלי ג.ר)

בנושא זה של הגדרה הורית של אחריות הורית משותפת כיום כדבר בסיסי שמצמצם את מריבות ההורים מוזמנים לקרוא כאן.

במהלך הסכסוך הגישה האם גם בקשה בנושא ניכור הורי. בקשה מיותרת כפי שציינה כבוד השופטת מקייס.

דחיתי את הבקשה וקבעתי כי התרשמתי שאין כל ראיה בדבר התנהגות של מי מההורים העלולה להביא לפגיעה בקשר של הקטינים עם ההורה השני ופסקתי כי לא היה כלל מקום להגישה בטענה של ניכור הורי בנסיבות הקיימות.

בנושא המזונות אנו רואים דיון די מבולבל, העוסק באריכות בכך שכל אחד מבני הזוג כבר הקים משפחה חדשה, מהו שכר התא המשפחתי החדש וכו' רכוש ההורים, אך בסופו של יום נקבעו מזונות ללא התיחסות לנושאים אלו. כמו כן, כבודה מציינת ומדגישה שהאם ניסתה להטעות את בית המשפט בנושא שכרה ושכר בעלה.

כבודה מציינת (מאוד צורם והרי האב הוא הורה ויש לו 'מכנה משותף' עם הילדים גם כאשר התאומים קטנים…)

כמו כן לא ניתן להתעלם מכך שהסכם הגירושין נחתם בין הצדדים ואושר עת שהיו הבנים כבני שנתיים וחצי בלבד. אני סבורה כי זהו אך ורק טבעי שעם השנים וגדילתם של הבנים, צרכיהם הרגשיים השתנו, הקשר בינם לבין אביהם הפך לקרוב יותר, האב מצא עמם מכנה משותף משמעותי וגם הילדים החלו להביע רצון עצמאי חזק לבלות זמן רב יותר עם האב וחיפשו את נוכחותו וקרבתו.

צרכי הילדים: כבודה מציינת "כל אחד על פי ערכיו, מקפיד לספק לבנים את צרכיהם ועושה זאת בנדיבות וביד רחבה" וקובעת אותם על סך 3,000 ש"ח לילד. חריג מאוד, אך מדובר כיום בשתי משפחות ולא הורה החי לבדו.

לאחר הצגת החישוב (בו יש טעויות לרוב – למשל יחס זמני השהות שצריך להיות 43%-57% ולא 40%-60%, כאשר במקביל האם מרוויחה קצת יותר וזה כלל לא נלקח בחשבון. נכון הוא שלא תמיד מקפידים על נושאים אלו אך אם כבר נעשה חישוב מתמטי אין שום סיבה לא לקחת מספרים מדוייקים ככל הניתן. בנוסף, אין התייחסות להלכת ורד, אין התייחסות לקצבת הילדים שמקבלת האם עבור התאומים).

נקבעים כל צרכי הילדים (כולל מדור – בו נלקח בטעות הסכום המלא 2,000 ש"ח למרות שכל הורה בכל תא משפחתי משלם כיום רק חצי מהמדור/משכנתא (והאם אין הבדל בן משכנתא לשכר דירה?) והרי בן זוגו משלם את החלק השני, ולאור זאת שכבודה פוסקת שעל האב לשכור דירה גדולה יותר שתעלה כמובן יותר כסף ואין התחשבות בכך – והוצאות מדור) על 8,200 ש"ח לחודש.

במקרה זה היה ראוי היה לקבוע 0 מזונות, אך בסופו של יום האב ישלם עבור כל אחד מהילדים מזונות בסך 500 ש"ח.

את האב ייצגה עו"ד ליאת לסקה.

פסק הדין בתלה"מ 50414-01-18

כבוד הדיינים הרבנים יגאל לרר, אריאל ינאי ובן ציון הכהן רבין, תיק 1097328/10, הפחתת מזונות הילדים עקב זאת ששני הילדים נמצאים עם האב מחצית מהזמן.

להורים שני ילדים בני 8 ו 12 (ברבני אין כל כך משמעות לכך שהילדים מעל/מתחת לגיל 6). בתחילת הדרך האב שילם מזונות בסך 3,500 ש"ח. השאלה הנידונה בתיק זה היא לגבי חלוקת זמני השהות (ושוב מערבבים את המונחים משמורת משותפת – הגדרה הורית –  וזמני שהות יחדיו למרות שאלו שני מונחים שונים. חבל). מדובר בתיק שנידון גם בבית הדין הגדול! שכר האב 12,000 ש"ח ושכר האם 9,000 ש"ח וההורים עדיין בדיונים על נושא הדירה המשותפת, וכיום האב משלם גם דמי שימוש.

לאחר שהוכח שחלוקת זמני השהות בתא משפחתי זה שווה היא, נקבע שיש להפחית את סכום המזונות באופן מהותי וסכום המזונות נקבע ל 1,750 ש"ח (כולל מדור) עבור שני הילדים יחדיו כמובן. בנוסף, נקבע שזהו סכום התשלום מחודש מאי 2018!

החשוב בפסק הדין זה הוא האמירה שאין כל הצדקה שהאב ישלם לאם את הוצאות הילדים כאשר הם לנים בביתו. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר פסקי דין שכאלו בבתי הדין הרבניים (ראו למשל תיק ‏1169832/6 ואת נייר העמדה שהפצנו בתחילת השנה וגם בו יש פסקי דין לנושא – מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.), כאשר בפסק דין זה מצויין שזה גם בהתאם להלהכה הדתית וגם בהתאם להחלטת בית המשפט העליון.

את האב ייצג עו"ד שי שמחיוב.

פסק הדין המלא בתיק 1097328/10

כבוד השופטת איריס אילוטוביץ' סגל, הפחתת מזונות ילדים לאור שינוי שחל מיום מתן פסק הדין בשנת 2013, מיום 28.08.2019.

לאורך עמודים ארוכים מסבירה כבוד השופטת אילוטוביץ' סגל באופן מקצועי ויפה את הנתונים הספציפיים בתיק זה, לצד הסבר מקיף מהו שינוי נסיבות מהותי לפני ואחרי פרסום ההלכה החדשה והאם בע"מ 919/15 לבדו מהווה סיבה מספקת לבחינת בקשה להפחתת מזונות. לצערנו לא נשאר לכבודה אוויר לסיומת.

להורים 3 ילדים (16,13.5 ו 10). פסק הדין ניתן בשנת 2013 ובו זמני שהות מאוד מצומצים לאב. המזונות נקבעו על 1,350 ש"ח + 750 מדור כמקובל בשנה זו. סך הכל שילם האב 6,150 ש"ח לחודש!

האב מבקש מבית המשפט להפחית את סכום המזונות עקב 3 סיבות: השינוי בזמני השהות, שינוי בשכר האם ובעמ 919/15. זמני השהות אכן השתנו באופן מהותי וכיום הם 8/6 ולכן הטענה מתקבלת. האב אף עבר להתגורר בשל כך ליד בית הספר של הילדים. שכר האב לא השתנה, בעוד שכר האם עלה ב 3,000 ש"ח. גם כאן, שינוי שהתקבל כמובן. טענת בע"מ 919/15 כסיבה העומדת בפני עצמה נדחתה כמקובל כיום.

בשלב ראשון קובעת כבודה שיש לבחון את טענת תום הלב. האם האב אכן עומד בזמני השהות הרחבים שנקבעו. לאחר שהובהר שהתשובה לכך היא כן, נבחן נושא השינוי.

לאורך כל פסק הדין אנו קוראים דברים מאוד צורמים על התנהלותה של האם אשרה פעלה בכל המישורים לפגיעה בדמות האב מול הילדים. ראו סעיף 49 לפסק הדין.

כי בהתנהלותה של האם שפעלה בכל המישורים לפגיעה בדמות האב מול הילדים – יש פגיעה קשה בילדים ובזכותם לקשר ישיר וחופשי עם אביהם.

התרשמתי מיחסים חמים, זורמים וחופשיים עם האב

נוכח החלטתה של האם להתעלם כליל מהקביעות הנחרצות של גורמי הרווחה, לפיהן הייתה זו דווקא האם שמנעה מהקטינים את זכותם לקשר טבעי עם אביהם ופגעה בביטחונם ובשגרת חייהם.

יש גם ביקורת על הסתרת מידע.

עובדה נוספת שבלטה בהיעדרה מסכומי האם נוגעת לשיפור שחל במצבה הכלכלי לאורך השנים, לא רק מבחינת הכנסתה הישירה, אלא אף ממקורות אחרים

האב משתכר 12,776 ש"ח, משלם שכר דירה של 4,800 ש"ח והכנסתו הפנויה היא 7,976 ש"ח.

האם משתכרת כיום 12,500 ש"ח ומשלמת שכר דירה (שגם כאן היה ניסיון להסתיר את הסכומים) של 3,900 ש"ח, כך שהכנסתה הפנויה היא 8,600 ש"ח. ראוי לציין שהשכירות של האב גבוה יותר ולכן ניתן להתייחס לסכומים כזהים. כך גם קובעת כבודה.

כמקובל, נקבע שעזרה מההורים, זמנית או קבועה, אין להכליל בהכנסות ההורים. יחס ההכנסות אם כך נקבע על 52%/48% לטובת האם. יחס זמני השהות (8/6) הוא 57%/43% לטובת האם גם כן. בקיצור, שורה תחתונה זהה. צרכי הילדים נקבעו בזמנו על 1,350 ש"ח, אך כיום הצרכים נקבעים על 1,600 ש"ח. צריך לזכור שמדובר על שלשוה ילדים, וייתכן שגם נושא הלכת ורד נכנס כאן.

מפסק הדין אנו למדים שהאב קונה לילדים בגדים לביתו, משלם את כל ביטוחי הבריאות שלהם ומשלם את הוצאות הטלפון של הילדים.

סעיף 84 לפסק הדין חשוב לתקופתנו:

משכך, עלינו לבחון את טובת הקטינים במקרה שכזה, ומעתה נאמר כי יש להחיל ביתר שאת את עקרונות השיוויון בין הצדדים. המשך נשיאת בנטל המזונות כפי שהיה עד היום מהווה פגיעה ביכולתו של האב לספק לקטינים את צרכיהם ביחס להכנסותיו. גם מבחינת עקרון השוויון מבחינה 9191/15 רוחבית ספק בעיניי אם ניתן לאפשר קיום של דור אבות המחויב במזונות בטרם פסיקת בע"מ

כבודה אף מציינת את המודל של לפישיץ וליפשיץ וכותבת שיתרונו של מודל זה הוא בכך כי בנסיבות מסוימות בהן התוצאה שלילית אזי תשלם האם מזונות לאב. הצדדים לא טרחו להביא ראיות לצרכי והוצאות הילדים, לכן אין שימוש מספרי במחשבון.

עד כאן, הכל מכובד וראוי. אך מה לגבי השורה התחתונה? בעייתית. מאוד. בסעיף 96 קובעת כבודה:

טענתה של האם בדבר היותה ההורה המרכז בחיי הקטינים לא נסתרה

אבל לאורך פסק הדין קראנו שזמני השהות הם 8/6, שהאב משלם לאורך השנים הוצאות רבות שאינן תלויות זמני שהות! ובסעיף 81 כותבת כבודה וסותרת את מסקנתה בסעיף 96 (הדגשות שלנו) :

בנקודה זו, ברצוני להתייחס לטענת האם לפיה ביתה שלה הוא הבית העיקרי של הקטינים. לאחר עיון בסיכומי הצדדים, מצאתי לקבל את טענת האב לפיה האם לא הציגה כל ראיה אשר יהא בה כדי ללמד כי ביתה "הבית העיקרי של הקטינים" גם לעניין דמי המזונות בפועלהאם לא הציגה כל אסמכתא כדי לגבות טענתה זו או כדי להכניס תוכן למונח "בית עיקרי".

לסיכום: ללא שום נימוק או הסבר מספרי, קובעת כבודה שסכום המזונות עבור כל ילד יהיה 750 ש"ח. הגיוני? כמובן שלא! ההכנסה הפנויה של ההורים שווה, יחס זמני השהות שווה, האב משלם הוצאות בביתו הוא, גם הוצאות תלויות זמני שהות אך גם הוצאות שאינן תלויות שהות, ולכן אין כל סיבה לסכום מזונות כה גבוה!

בנוסף, בניגוד לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוגע לקצבת הילדים, בעיקר שכאן מדובר על שלשוה ילדים, סכום הקצבה לא נכנס להכנסות האם. ראו החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, כבוד השופט סארי ג'יוסי.

את האב ייצג עו"ד מיכאל וייס.

פסק הדין המלא

כבוד השופט שמואל בר יוסף, תלה"מ 71037-10-18, הפחתת מזונות הילד בעקבות מעבר לפנימייה, מיום 17.06.2019.

להורים ילד אחד בן 11 אשר עבר לפנימייה. האב הגיש בקשה להפחתת המזונות.

נקודות חשובות בפסק הדין:

  1. האם מדווחת על שכר של 3,000 ש"ח בחודש ללא שום ראיה או תצהיר. לפיכך, שכרה נקבע מעט מתחת לשכר המינימום. 5,000 ש"ח.
  2. בקביעת סכום המזונות החדש יש התחשבות בביקורים אשר האם עושה על חשבון עבודתה אצל הקטין.

בסופו של יום המזונות ירדו מ 3,000 ש"ח ל 2,100 ש"ח + 75% מתשלום הפנימייה.

פסק הדין המלא

כבוד השופט גורודצקי, תלה"מ 27735-06-17, כאשר מדובר על בקשה להפחתת מזונות בהתאם לפסק דין שניתן לפני פרסום ההלכה החדשה, בניגוד להסכם, יופנה "אור הזרקורים" לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי, מיום 20.05.2019.

להורים בת אחת. גילה 5.5. בפסק הדין, משנת 2015 נקבע שתשלום המזונות יהיה 2,650 ש"ח. סכום בהחלט גבוה, אך מקובל לשנת 2015.

הנקודה החשובה בפסק דין זה (סעיף 60-61) היא הקביעה, לאחר שכבודו בוחן את עמדות השופטים השונים עד כה, שכאשר מדובר על מזונות שנקבעו בפסק דין לפני פרסום ההלכה החדשה, בניגוד להסכם, יופנה "אור הזרקורים" לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי!

"לפיכך ומשעה שלא בוטלו הלכות אלה, לטעמי, בתביעות לשינוי מזונות שמקורם בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15, עדיין יידרש בעל דין להוכיח קיומו של שינוי נסיבות, ואולם, בשונה מהעבר, "אור הזרקורים" יופנה לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי.

במילים אחרות, בתביעה לשינוי דמי מזונות שמקורם בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15, די בכך שבעת הגשת כתב התביעה, יצביע התובע על שינוי נסיבות, ככל שזה נוגע להכנסות הצדדים, צרכי הקטינים, שינוי בהרכב התא המשפחתי או חלוקת זמני השהות, על מנת שייפתחו לפניו שעריו של בית המשפט ותתאפשר בחינה מחודשת של דמי המזונות".

בסופו של יום, לאור השינוי בחלוקת זמני השהות ובשכר האם, נקבעים המזונות בהתאם לנוסחת המזונות על סך של 620 ש"ח, אך לאור שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל בכל מקרה ומקרה, ובמקרה שלנו ישנם פערי שכר מהותיים ולאב רכוש נוסף, נקבע סכום המזונות על סך שך 1,000 ש"ח.

לנושא המדור נקבע שעד גיל 6 זאת חובתו המוחלטת של האב. לאחר גיל 6 אין יותר צורך בתשלום מדור.

תשלום ההוצאות המשתנות יהיה לפי יחס שכר ההורים, 74% – 26%, מה שאומר שרוב הנטל יהיה על האב, ובצדק רב.

פסק הדין

כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין, תלה"מ 39070-08-17, הפחתת מזונות הילדים עקב מעבר האם למגורים עם בן זוגה, מיום 10.04.2019.

להורים שני ילדים. מעל גיל 6. בשנת 2016 חתמו ההורים על הסכם בו נקבעה משמורת משותפת וזמני שהות של 8/6 אך ללא לינה במוצאי השבת (לטעמנו מיושן ולא נכון). סכום המזונות נקבע על 1,300 ש"ח לילד + 40% מדור (עד גג של 1,500 ש"ח) כמקובל בזמנו. סך הכל 4,100 ש"ח.

האב הגיש בקשה להפחתת המזונות בעיקר עקב מעברה של האם לגור עם בן זוגה אשר לו 2 ילדים אשר שוהים עמם מחצית מהזמן.

צרכי הילדים נקבעים על 2,250 ש"ח. האב שוכר דירה בעלות של 4,000 ש"ח, כך שחלקם של הילדים הוא 1,600 ש"ח. מחצית שכר הדירה של האם הוא 3,100, כך שחלקם של הילדים הוא 1,240 ש"ח. האם רכשה את הדירה המשותפת, משלמת עליה משכנתא של 5,000 ש"ח לחודש ומקבלת שכר דירה של 4,400 ש"ח. יתרת המשכנתא היא 1,000,000 ש"ח.

שכר האב 8,000 ש"ח ושכר האם 11,300 ש"ח. צרכי הילדים בשני הבתים הם 7,340 ש"ח (4,500 ועוד 1,240 ו 1,600). יחס הכנסות 58/42 לטובת האם. יחס זמני שהות 60/40 גם כן לטובת האם. האם תמשיך להיות ההורה המרכז.

מספר נקודות חשובות בפסק הדין:
  • כיום, ההסתכלות על השינוי היא בעין מקלה יותר ופחות קפדנית מבעבר. מעבר האישה להתגורר עם בן זוגה מהווה נסיבה חדשה ולא צפויה בדרגה הנדרשת לפי הפסיקה לצורך בחינת תביעה לשינוי פסיקת מזונות שנקבעה בעבר, ולו במסגרת הסכם כולל שאושר בפסק דין.
  • צמצום סיוע כלכלי מצד הורי האב מהווה שינוי נסיבות משני, וכן סיוע מסוג זה של הורים אינו צריך להילקח בחשבון כמקור הכנסה.
  • אין לצמצם את השלכותיו של שינוי הנסיבות אך ורק לעניין הרכיב שלגביו הוא חל (מדור בענייננו)- לאור הבע"מ ולנוכח שיקולים של צדק משפחתי חלוקתי, תוך התחשבות כאמור בהכנסות ההורים ובחלוקת זמני השהות בניהם, משכך ומשהסדר חלוקת הנטל שנקבע בהסכם בין הצדדים בולט בחוסר איזונו, לרעת התובע, בראי ההליכה החדשה שנפסקה- נפתחת הדלת להדרש מחדש לפסיקת המזונות בתיק, בהתאם להוראות הבע"מ.
 מספר דברים בעיתיים בפסק הדין:
  • למרות שכבודה מזכירה ובודקת את הסכומים הקשורים לדירה האם, היא שוכחת להכניס נושא זה להכנסות האם ולחישוב. בהתאם להלכה החדשה יש לקחת בחשבון גם הכנסה ממקור אחר, כבודה מציינת זאת, אך בתוצאה הסופית לא פועלת בהתאם.
  • קצבת הילדים משולמת לאם. מקובל, אך יש להוסיף אותה להכנסת האם. כבודה שכחה לעשות כך.
  • חלוקת המחציות נקבעת על חצי חצי. לא בהתאם ליחס ההכנסות. אולי כי ההפרש קטן, ואולי כי במקרה זה האם מרוויחה יותר.

בסופו של דבר האב ישלם 800 ש"ח עבור כל ילד. 1,600 ש"ח עבור שני הילדים. וזה במקום סכום של 4,100 ש"ח ששילם עד כה, סכום שהביא אותו לחיי עוני. אמנם הסכום שנקבע עדיין גבוה בהתאם לנתוני התא המשפחתי, אך לפחות החזירו, בקושי, לאב את האפשרות לחיות.

לאב, אחרי תשלום המזונות ושכר הדירה, יפתח את החודש עם 2,400 ש"ח. מזה ישלם ארנונה, חשמל, מחציות, אוכל וכו. ברור שהאב לא יסיים את החודש. האם תפתח את החודש עם 10,000 ש"ח. את החישוב מה היה לפני ההפחתה תעשו לבד. רחמנות על האב. מדינת ישראל.

את האב ייצגו עו"ד מיכאל גבור ועו"ד רעות אלבו ממשרדו של עו"ד גבור.

פסק הדין

כבוד השופט טל פפרני, תלה"מ 42487-03-18, הפחתת מזונות ילדים בהסכם גירושין כולל, עקב שינוי נסיבות ובהתאם להלכה 919/15, מיום 17.03.2019.

להורים שני ילדים. משום מה לא רשום גילם, אך כנראה אחד מעל גיל 6 ואחד קרוב לגיל 6. ההורים חתמו בהסכמה על הסכם גירושין כולל. זמני השהות הם 8/6 כמקובל, ויש גם חלוקה שווה בחגים, חופשות וימי מחלה. משום מה המשמורת לאם. מיותר ולא נכוןלהגדרה ההורית השווה חשיבות רבה.

נקבעו מזונות מדורגים. התחילו ב 10,000 ש"ח, כיום זה 7,600 ש"ח, אך חשוב לציין שזה כולל את כל המחציות מלבד קייטנה. לטעמנו דרך מאוד לא נכונה, וגם כבוד השופט פפרני מסביר זאת היטב בפסק הדין.

בפסק הדין הסבר מקיף לגבי בע"מ 919/15, האם הוא בעצמו מהווה שינוי נסיבות, שכיום צריך להראות שינוי קל, יחד עם ציטוטים מפסקי דין רבים. במקרה שלנו יש שינוי בשכר האם וברכוש האם, לצד שינוי בשכר האב. לפיכך נעשה חישוב מזונות בהתאם להלכה החדשה.

שכר האם: בזמן חתימת ההסכם היה 4,000 ש"ח. כיום, במשרה מלאה, הוא כ 8,000 ש"ח, והאם אף רכשה שתי דירות, אחת יקרה. שכר האב בזמן חתימת ההסכם היה 27,000 ש"ח, כיום האב לא עובד ונקבע פוטניציאל שכר של 18,800 ש"ח (לאור גילו של האב, לאור המוסבר בפסק הדין, לא בטוח שזה נכון). לאחר הוצאות מדור לאב יש 15,300 ש"ח ולאם 8,150 ש"ח (הכוללים גם את שכר הדירה שיא מקבלת מהדירה להשקעה). כבודו שכח להוסיף לשכר האם את קצבת שני הילדים וחבל. אמנם הסכום לא משמעותי, אך עדיין ראוי להתחשב גם בו.

צרכי כל אחד מהילדים נקבעים על 1,600 ש"ח ועוד 500 ש"ח להוצאות שאינן תלויות שהות. במקרה זה, בו ההורים והילדים חיו וחיים ברמת חיים יחסית גבוהה, הסכומים הגיוניים. הבעיה היא שלאחרונה אנו קוראים פסקי דין רבים בהם צרכי הילד נקבעים על סכומים דומים, גם כאשר שכר ההורים נמוך מהותית.

סך הוצאות הילדים נקבעו על 8,300 ש"ח. במקרה זה המדור, כנראה עקב הסכומים הלא דומים, לא קוזז. בהתאם לנוסחה המקובלת סכום המזונות הוא 1,830 ש"ח. כמוסבר בדף המחשבון, כאשר פערי השכר בין ההורים מהותיים, המחשבון הוא רק כלי עזר ויש להתחשב בפערים אלו. במקרה זה, לאור זאת שמדובר על הסכם גירושין כולל, כבודו מציין שלעמדתו יש להביא בחשבון את רכיב ההסתמכות, קובע שכאן הוא 40% ולכן מוסיף לסכום המזונות עוד 3,040 ש"ח.

בסופו של יום, במקום 7,600 ש"ח האב ישלם 4,870 ש"ח, אך הפעם זה לא כולל תשלומים ל"מחציות". האב יפתח את החודש עם 10,430 ש"ח ואילו האם עם 13,020. צודק? הגיוני? כל אחד ודעתו.

פסק הדין 

כבוד השופטת אורית בן דור ליבל, תלה"מ 65003-01-17, תביעה לביטול חיוב בתשלום מזונות קטינים מפאת סרבנות קשר או להפחתת גובה החיוב בשל שינוי נסיבות, מיום 29.01.2019.

להורים שני ילדים מעל גיל 6. פסק הדין מתאר ארוכות מצב עצוב מאוד. ניכור הורי נורא מצד האם ומשפחתה כנגד כל קשר של הילדים עם האב.

כבוד השופטת בן דור ליבל סוקרת את נושא הפחתת מזונות ילדים לילדים מורדים/ניכור הורי, את כל המאמצים שנעשו עד כה לחידוש הקשר, וקובעת שבמקרה זה, גם מתוך תקווה שהקשר עוד יחודש, לא יהיה ביטול מזונות אלא הפחתה בלבד. כבודה בוחנת ככל יכולתה את שינוי השכר של הצדדים (האם מסתירה כל מידע) ובסופו של יום קובעת שהאב ישלם 500 ש"ח עבור כל ילד.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הנוגעים לעניין באשר לעצמת הפעלת הסעד, בשים לב לגילאי הקטינים, לנסיבות ותוך מתן הדעת לסיפוק צריכהם ההכרחיים ולדין האישי מצאתי לחייב את התובע במזונותיהם המפוחתים של הקטינים בסך של 1,000 ₪ לחודש (500 ₪ לכל קטין). בית המשפט תקווה כי לא אפסו הסיכויים לקיום קשר משמעותי בין הקטינים לבין התובע והחלטות מתאימות יינתנו בתיק הרלוונטי. אם יחודש הקשר באופן משמעותי תהיה בכך עילה לעתור להגדלת החיוב. אם חלילה תחול הרעה נוספת בקיום הקשר תהיה בכך עילה לעתור להפחתת החיוב או ביטולו.

טרם סיום אביע תקווה כי חרף המטענים הרגשיים ההולכים ונצברים יצליחו כל הנפשות הפועלות למצוא דרך להתגבר עליהם ולהשיב את לב הקטינים על אביהם התובע. אזכיר לקטינים כי מצוות כיבוד אב ואם, הדיבר החמישי בעשרת הדברות, הוקבלה לחובת כיבוד הקב"ה "הוקש כבוד אב לכבוד המקום" וממנה ניתן ללמוד שאדם שאינו מכבד הורים בהכרח לא מכבד מספיק את הקב"ה. לפי הפוסקים האדם נבחן בקיום מצוות כיבוד אב ואם אף בסוברו שהוריו קשים כלפיו ואינם מגלים כלפי חוץ את אהבתם, או אפילו מביעים עוינות גלויה כלפיו [הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ו, הלכה ז'; רבי חיים פאלאג'י בספר תוכחת חיים (סלוניקי, שנת ת"ר) חלק ראשון, עמ' מ"ד]. ראוי כי דברים אלה יובאו לידיעת הילדים.

פסק הדין

כבוד השופט נמרוד פלקס, תלה"מ 61224-01-17, קבלת בקשה להפחתת מזונות הבן עקב מספר שינויים, מיום 19.02.2019

להורים בן אחד. התגרשו שהיה קטן והאב עוד היה בצבא. חלוקת זמני השהות היתה בהתאם. כיום הבן הגיע לגיל 12.

זמני השהות כיום הם פעמיים בשבוע (רק פעם אחת עם לינה) וכל סוף שבוע שני קצר. ללא לינה בשבת. כבוד השופט פלקס מציין את הכנסות כל אחד מההורים, את הכנסתם הפנויה ומדגיש שאמנם זמני השהות לא שווים, אלא רק כשליש מהזמן, אך בהחלט ניתן לקבוע משמורת משותפת גם במקרה שכזה.

צרכי הילד נקבעים על 2,250 ש"ח. אלו צרכים לשני הבתים, כפי שקבע כבוד השופט ויצמן במחוזי מרכז. נשאלת השאלה העקרונית האם עבור הורים להם הכנסה פנויה של 6,000 ש"ח ו 4,300 ש"ח אלו הם אכן צרכי הילד? 

בסופו של יום המזונות נקבעו על סך של 1,000 ש"ח לעומת 1,800 במקור (סכום להיום 2,050 ש"ח בגלל המדדים).

את האב ייצג עו"ד ניר כחלון

פסק הדין

כבוד השופט אליאס, תמ"ש 68210-01-18, קבלת בקשה להפחתת מזונות ילדים עקב מעבר האם לדירת בן זוגה כך שאין לה עוד תשלום מדור, מיום 21.01.2019.

להורים שני ילדים. מעל גיל 6. כמקובל כיום, משמורת משותפת וזמני שהות של 8/6. (בהסכם נקבעו זמני שהות של 7/7 אך בפועל זה 8/6).

סכום המזונות המקורי הוא 3,200 ש"ח כולל מדור. האב הגיש בקשה להפחת סכום המזונות עקב שלל סיבות. כבוד השופט אליאס מציין שכיום מספיק שינוי קל על מנת לבחון מחדש את התיק בהתאם להלכה החדשה, ומסביר שמעבר האם לבית בן זוגה, כך שהיא אינה משלמת עוד מדור, מהווה סיבה מספקת לנושא. להבנתנו די חדשני.

שכר כל אחד מההורים 20,000 ש"ח. נשאלת השאלה העקרונית האם במקרים שכאלו, בהם שכר כל אחד מההורים גבוה מאוד, לצד זמני שהות רחבים, לא ראוי לקבוע שאין כל צורך במזונות? האם יש צורך בכל החישובים והבדיקות במקרים נקודתיים אלו?

כבוד השופט אליאס התרשם שהאם משלמת את רוב ההוצאות על ההוצאות שאינן תלויות שהות, ולכן קבע את יחס ההוצאות שכל הורה מוציא בזמני השהות שלו על 70/30 במקום 60/40 (נציין שבזמני שהות של 8/6 כמו בתיק זה מדובר על 57/43 ויחד עם חלוקה שווה בחגים אנו מגיעים ל 55/45 כך ש 30% נראה מאוד מחמיר).

צרכי הילדים נקבעו על 3,500 ש"ח לילד, לא כולל מדור. מטורף גם למקרה זה בו שכר שני ההורים כה גבוה. בסופו של יום האב ישלם סכום של 1,500 ש"ח במקום 3,200 ש"ח עבור שני הילדים.

פסק הדין

כבוד השופטים ישעיהו שנלר, קובי ורדי ועינת רביד, עמ"ש 38547-09-17, קבלת בקשה להפחתת מזונות ילדים, מיום 06.01.2019.

להורים 4 ילדים. כולם מעל גיל 6. בתמ"ש 54676-10-15 קבע כבוד השופט שקד שהמזונות לכל הילדים יחדיו יהיו בסך 5,700 ש"ח. כבוד השופט שקד העריך את צרכיהם, לרבות בשים לב לעקרון התוספת השולית הפוחתת לכל ילד ב: עבור ב' בסך של 1,650 ₪ לחודש, ש' בסך של 1,500 ₪ לחודש, א' בסך 1,350 ₪ לחודש, ו-י'. בסך של 1,200 ₪ לחודש, וסה"כ 5,700 ₪.

נציין שתאריך פסק הדין הוא 02.07.2017. כשבועיים לפני פרסום ההלכה החדשה. האב בתיק זה ייצג את עצמו.

המשמורת בידי האם וכשזמני השהות אצל האב ביום א' בין השעות 17:30 עד 20:00 וביום ד' מהשעה 17:30 כולל לינה. ביחס לבת י., לינה פעם בשבועיים. בנוסף, כל סוף שבוע שני מיום שישי מתום המסגרות החינוכיות או שעתיים לפני כניסת שבת ועד מוצאי השבת, וכשבחגים וחופשים החלוקה שווה. 75% מהזמן אצל האם, 25% מהזמן אצל האב.

האב שוכר דירה והכנסתו הפנויה לאחר תשלום שכר הדירה היא 6,200 ש"ח. לאם דירה ללא משכנתא והכנסתה הפנויה היא 14,000 ש"ח.

השופטים מציינים:

בפרק "הדין החל" התייחס בית משפט קמא להלכות אודות אופן פסיקת מזונות ילדים ובין השאר ציין "כמו כן, יש לערוך בירור עובדתי של השאלה כמה יוותר בידי כל אחד מההורים לאחר תשלום המזונות שנפסקו, ולאור זאת לפסוק את סכום המזונות. בחינת נאה דורש נאה מקיים…"

הנה כי כן, משמעות פסק הדין כי בידי האב יוותר סכום של כ-500 ₪ למחייתו ולצורכי הילדים בעת שהותם עמו. מאידך, לאם יצטבר סכום של כ-20,000 ₪.

דומה כי תוצאה זו אינה הולמת להלכה, לרבות אשר בית משפט קמא ציין, וכפי שהובא לעיל. יתר על כן, המשמעות הינה כי האב לא יהיה מסוגל לתת לילדיו ישירות, כמעט מאומה ואין צורך להכביר מילים אודות כך.

ולסיכום:

לאור האמור דין הערעור להתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא בטל, והתיק יוחזר לדיון בפני בית משפט קמא, וכאשר בהתאם לשיקול דעתו, יורה אודות אופן ניהול ההליך כולל אפשרות לפסיקה על סמך החומר הקיים או קיום דיון נוסף לרבות בהתחשב באשר נטען על ידי מי מהצדדים אודות שינוי כלכלי.

כמו כן, אנו פוסקים כמזונות זמניים סך של 4,000 ₪ עבור ארבעת הילדים וזאת בהתייחס לתקופה בה לא נפסקו מזונות זמניים במסגרת ההליך בפני בית משפט קמא וכך גם לתקופה ממועד מתן פסק דינו של בית משפט קמא ואילך, ובהתאם לשערוכים אשר נקבעו בו.

נשאלת השאלה, ו 4,000 ש"ח (זמני) לאב שהכנסתו הפנוייה 6,200 ש"ח בעוד הכנסתה הפנוייה של האם היא 14,000 ש"ח זה כן הגיוני בתיק זה?

פסק הדין המלא

כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 9494-10-17, הפחתת מזונות בגין ילד (אחד משלושה אחים) שעבר ממשמורת אם למשמורת האב, מיום 14.10.2018.

להורים 3 ילדים. תמיר (שם בדוי), הגדול, בן 14 ועבר למשמורת האב. פסק הדין בוחן את בקשת האב להפחתת מזונות עבור כל הילדים ודוחה את הבקשה מאחר ובית המשפט התרשם שאין כל שינוי המצדיק זאת.

כמו כן בוחן בית המשפט האם ההלכה החדשה מהווה שינוי בעצמה, מתאר את שלושת הגישות כיום, ובסופו של יום קובע שעבור תמיר המזונות ישולמו באופן שווה על ידי שני ההורים, ולכן מפחית את המזונות עבורו ב 1,250 ש"ח.

פסק דינו של כבוד השופט שקד.

כבוד השופטת ענבל קצב, תמ"ש 29972-07-16 הפחתת מזונות הילדים עקב שינוי בשכר ההורים, מיום 20.03.2018.

להורים שתי בנות מעל גיל 6. זמני שהות קלאסיים של 8/6. בהסכם הגירושין נקבעו מזונות הילדות (ילדה אחת קיבלה קצבת נכות מהביטוח הלאומי). לאחר כשנה הגיש האב בקשה להפחתת מזונות הילדות עקב ההלכה החדשה (הטענה לא התקבלה) ועקב שינוי שכר של שני ההורים (הטענה התקבלה).

בהסכם הגירושין ההורים קבעו את סכום המזונות עבור כל ילדה על סך של 1,700 ש"ח כולל מדור. לאור השינוי בשכר האב (ירד מ 17,000 לפוטניצאל שכר של 10,000 ש"ח) ועליה בשכר האם (מרוויחה כיום בממצוע 9,600 ש"ח), קבעה כבוד השופט קצב שסכום המזונות עבור כל ילדה ירד ל 1,200 ש"ח ללא כל הסבר לחישוב. לאור זאת ששכר ההורים כמעט שווה עכשיו, ולאור זמני השהות לא מובן מדוע האב משלם סכום כה גבוה של מזונות.

ביהמש לענייני משפחה בחיפה, ש' ענבל קצב קרן פסד בנושא הפחתת מזונות (תמש 29972-07-16)

כבוד השופט נחשון פישר, הפחתה במזונות לאור שינוי מהותי בשכר האם ובהתאם להלכה החדשה, מיום 18.03.2018.

להורים שני ילדים בני 9.5 ו 6.5. האם במקרה זה יש משמעות לכך שהבקשה להפחתת המזונות מטעם האב, אשר ייצג את עצמו בתיק, הוגשה לפני פרסום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון? לטעמנו לא! הפחתת המזונות היא בהתאם לשינוי מהותי בשכר האם ולכן גם אם הבקשה היתה מוגשת היום היא הייתה מתקבלת.

בפסק הדין מציין כבוד השופט פישר שההלכה החדשה עצמה אינה מספיקה לבדה כשינוי נסיבות ויש לבחון האם יש בתיק שינוי נסיבות אמיתי.

נחזור ונציין: על מנת להימנע מהוויכוח המשפטי, הדרך הנכונה היא להגיש בקשה על שינוי נסיבות (שינוי בזמני השהות, שכר של אחד ההורים, מצב בריאותי, שינוי מצב משפחתי והולדת ילד חדש, נישואין מחדש לאדם אמיד, ירושה וכו') אפילו אם מדובר על שינוי קל, יחד עם ההלכה החדשה של העליון.

שכרו של האב לא השתנה ועומד על 18,270 ש"ח. האם מרוויחה כיום (מזה שנה וחצי) 13,000 ש"ח עם פוטנציאל לגידול בשכר, בעוד שבזמן חתימת ההסכם לא עבדה ולאחר מכן עבדה שלא בתחומה והרוויחה 10,670 ש"ח. זמני השהות הם 8/6 כמקובל כיום. צרכי הילדים נשארו 4,600 (ילד אחד עם צרכים מיוחדים).

כבוד השופט פישר מפחית את סכום המזונות מ 4,600 ש"ח ל 2,760 ש"ח. נשאלת השאלה האם החישוב החדש נכון?

הצבת נתוני התא המשפחתי במחשבון המזונות שלנו מראה שלא! נציין שבפסק הדין המקורי נקבע שקצבת הילד בעל הצרכים המיוחדים בסך 2,500 ש"ח תעבור לאמא ולכן לא הוספנו קצבה זאת לשכר האם. התוצאה מראה שכבודו שכח להתחשב בהוצאות הישירות שיש לאב כאשר הילדים נמצאים אצלו, בזמני השהות שלו, וחבל שכך, בעיקר לאור כך שהוא כתב שלאם פוטנציאל ברור לעלייה בשכרה.

תלהמ 40928-04-17

כבוד השופט גורודצקי, קבלת בקשה הפחתת מזונות ילדים בעקבות הרחבת זמני שהות, מיום 14.01.2018.

לאור שינוי מהותי בזמני השהות להסדר של משמורת משותפת, מציין כבודו שבמקרים שכאלו נהוג להפחית את סכום המזונות ב 25%-50%, כאשר למקרה זה הוא בוחר בהפחתה של 25%.

תלהמ 13751-02-17

כבוד השופט גורודצקי, קבלת בקשה להפחתת מזונות זמניים בעקבות הרחבת זמני שהות. להורים 2 ילדים, מתחת לגיל 6.

לפיכך, כבודו קובע שההלכה החדשה אינה תופסת למקרה זה, אך יחד עם זאת, ולאור הרחבת זמני השהות של הילדים עם האב, להסדר המקובל של 8/6, מפחית את סכום המזונות הזמניים ב 25%.

תלה"מ 8402-04-17.

כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 6789-04-16, הפחתת מזונות ב 200 ש"ח וביטול המדור לשלב זה, מתאריך 23.11.2016.

את האב ייצג עו"ד קרני שלו

כבוד השופט בנימין יזרעאלי, תמ"ש 30836-11-13, קבלת בקשה להפחתת מזונות ילדים עקב כך שהאם רכשה דירה ללא משכנתא וכבר לא משלמת מדור, מתאריך 19.08.2016.

להורים שני ילדים. 20 ו 16. האב פונה לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות עקב כך שהאם רכשה יחד עם בן זוגה החדש דירה ללא משכנתא. בקשתו מתקבלת וכבוד השופט קובע שסכום המזונות יופחת ב 700 ש"ח עבור כל ילד.

בנימין יזרעאלי, תמ"ש 30836-11-13, קבלת בקשה להפחתת מזונות האב עקב כך שהאם רכשה דירה ללא משכנתא וכבר לא משלמת מדור, מתאריך 19.08.2016.

כבוד השופטת שלי אייזנברג, אישור בקשה להגדלת שיעור מזונות הילדים בעקבות אי עמידה של האב בזמני השהות שנקבעו בהסכם, מיום 09.08.2016.

להורים 3 ילדים. 18.5, 17 ו 8.5. זמני השהות שנקבעו בהסכם הפרידה הם שבימים ב' ו ד' וכל סוף שבוע שני (לינה רק בשישי) האב זכאי/רשאי להיות עם הילדים. סכום המזונות נקבע על סך של 2,700 אך האב ויתר עם זכויות בדירה.

כבוד השופטת אייזנברג מציינת שאין כל מחלוקת שהאב לא עמד בזמני השהות שלו (האב טען שלאם אשמה בנושא) ולכן יש כאן שינוי נסיבות מהותי המאפשר לקבל את בקשת הגדלת סכום המזונות לשני הילדים שמתחת לגיל 18.

כבוד השופטת שלי אייזנברג, אישור בקשה להגדלת שיעור מזונות הילדים בעקבות אי עמידה של האב בזמני השהות שנקבעו בהסכם, מיום 09.08.2016.

כבוד השופט זגורי, תמ"ש 52645-02-15, דחיית בקשת האם להגדלת מזונות מיום 11.01.2016.

כבוד השופט יחזקאל אליהו, תמ"ש 24826-04-14, קבלת בקשת האב להפחתת מזונות ילדים, מיום 22.02.2015.

ההורים התגרשו בשנת 2003 ולהם שני ילדים. בהסכם הפרידה נקבע שהילדים יהיו במשמורת האם (כך היה מקובל בימים ההם) ושסכום המזונות יעמוד על 1,400 ש"ח עבור כל ילד ועוד 240$ עבור מדור. כיום, לאחר הצמדה, מדובר על 1,725 עבור כל ילד ועוד 1,294 למדור. הכל יחד 4,744 ש"ח לחודש.

האב עתר להפחתת סכום המזונות בעקבות שינוי מהותי בזמני השהות. נציין שכיום, לאחר שהאב הגיש עתירה (תמ"ש 53471-03) להורים הסדר של משמורת משותפת. העתירה מתייחסת לקטינה בלבד.

האב מרוויח 15,059 ש"ח נטו לחודש והאם 11,000 ש"ח. לילדה (כיום בכיתה י') אין זמני שהות קבועים, אך השופט, לאחר ששמע את שני ההורים ונפגש עם הילדה, קובע שזמני השהות אצל האב הם לפחות 50%.

כבוד השופט יחזקאל מקבל את בקשת האב ומפחית את סכום המזונות ב 45% כך שהוא יהיה 1,275 ש"ח כולל מדור.

כבוד השופט יחזקאל אליהו, תמ"ש 24826-04-14, קבלת בקשת האב להפחתת מזונות הקטינה מיום 22.02.2015.

כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 42509-09-11 אישור הפחתת מזונות ילדים, מתאריך 07.10.2014.

להורים ילדה אחת. בזמן הפרידה האב השתכר סכום מאוד גבוה וסכום המזונות בהתאם. בפסק הדין 3 נושאים. בנושא המזונות בדקה כבוד השופטת את 3 צלעות המשולש ובדקה האם יש שינוי נסיבות קיצוני בהכנסת האב (שמאז הקים משפחה חדשה ואף נולדה לו ילדה), הכנסת האם וצרכי הילדה.

השופטת מוצאת שבכל אחד מצלעות המשולש חל שינוי המצדיק את שינוי סכום המזונות ולכן מפחיתה אותם ל 2,000 ש"ח לחודש.

כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 42509-09-11 אישור הפחתת מזונות מתאריך 07.10.2014.

כבוד הדיינים הרב אברהם שמן‏, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 אשד׳ בבית הדין הרבני האזורי אשדוד מיום 30.09.2014 – הפחתת מזונות ילדים.

מתוך פסק הדין:

כאמור, לדברי המבקש יש להפחית את חוב המזונות בשל שינוי נסיבות הדדי הן מאחר שכעת אין בידו לעמוד בסכום שנקבע בשל נישואיו והן בשל שמצבה של המשיבה שפיר ויציב.

אכן, חוב האב במזונות ילדיו מדינא אינו אלא בקטנים מתחת לגיל שש אך מעבר לגיל זה אינו חייב לזונם אלא מכוח תקנת חכמים עד שיגדלו (סימן עא סעיף א). ותקנת הרבנות הראשית (שנת תש"ד) שיש לחייב האב במזונות בניו עד גיל חמש עשרה. ושוב תקנו מאוחר יותר (י"ג סיון תש"ם) להאריך את מועד חיוב המזונות עד גיל שמונה עשרה. וראה עוד בתוקף תקנה זו בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד אבן העזר סימן טו וחלק ו סוף סימן לה) ובספר משנת הכתובה (פרק שלושים וארבעה סעיף מב) עש"ב.

ומהכלל אל הפרט, מאחר שכל ארבעת ילדיו של המבקש הם מעל לגיל שש ונמצא שחיוב האב במזונותיהם אינו אלא מדין צדקה, ובהתאם לגדרי צדקה המבוארים בשולחן ערוך יורה דעה (סימן רנ סעיף א) שפסק: 'כמה נותנין לעני די מחסורו אשר יחסר לו. כיצד, אם היה רעב יאכילוהו היה צריך לכסות יכסוהו… הגה ונראה דכל זה בגבאי צדקה, או רבים ביחד אבל אין היחיד מחוייב ליתן לעני די מחסורו, אלא מודיע צערו לרבים, ואם אין רבים אצלו יתן היחיד, אם ידו משגת' ע"ש.

ודאי שאין זה חובה על האב בלבד, ולפיכך כאשר אין סיפק ביד האב לקיים לבדו צדקה זו יש לברר גם את האפשרויות העומדות לאם לדאוג לצרכי הילדים שהרי אף היא מחויבת במצות צדקה זו.

ובהמשך

ולפי דרכנו למדנו שאף בילדים הפחותים מגיל שש שוודאי חובת מזונותם על אביהם ואין האם חייבת כלל לזונם, אך מכל מקום כשהאב עני אינה פטורה האם מתורת צדקה כשיש בידה, ולכך כשאי אפשר לחייב את האב מדין צדקה יש לחייב את האם במזונות הילדים, אף בפחותים מגיל שש. וקל וחומר למזונות הילדים שמעבר לגיל שש כנדון דידן, שאף האב עצמו אינו חייב לזונם אלא מדין צדקה.

אכן לפי הסכמת הפוסקים שכל חוב המזונות שמעבר לגיל שש הוא בגדר צדקה, ואף לאחר תקנת הרבנות הראשית לא בטלה תורת צדקה זו, ומעתה יש לומר כי החל מגיל שש ואילך כל צרכי הילדים בין ההכרחיים ובין שאינם הכרחיים הם בגדר צדקה זו, ומשכך כאשר אין לאב אפשרות לקיים חובה זו לבדו חייבת האם בצדקה זו לדאוג למזונות הילדים.

כבוד הדיינים הרב אברהם שמן‏, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 בנושא הפחת סכום המזונות בבית הדין הרבני האזורי אשדוד מיום 30.09.2014.

כבוד השופט זגורי, תמ"ש 17732-07-12, כיצד יש לנהוג בתביעה של אב, שלא הוכיח שינוי נסיבות מהותי מחד גיסא, אך אכיפת הסכם המזונות בעת הנוכחית לא תהיה צודקת, מאידך גיסא?

התובע עתר להפחתת מזונות ילדים שהוא אמור לשלם עבור צרכי בתו הקטינה לכדי 1,000 בחודש (בסיכומיו עתר להפחתה לסך ₪1,200 בחודש) וזאת מפאת 2 טעמים מרכזיים:

ראשית, טען התובע, כי לא הייתה בקרבו גמירות דעת בעת אישור ההסכם בשל מצבו הבריאותי והוא לא יכול היה להבין הוראות ההסכם ואת התחייבויותיו.

שנית, טען התובע, כי הוכיח שינוי נסיבות מהותי במצבו הרפואי והכלכלי ; מבחינת מצבו הרפואי ו/או הנפשי טען התובע, כי לאחר החתימה על ההסכם חלה הידרדרות נפשית בקרבו, שהשפיעה במישרין על אי יכולתו לעבוד באותו היקף ואופן שעבד בעבר. מבחינה כלכלית, למעשה לא פורט בכתב התביעה על איזו הרעה מדובר ודומה, כי הכוונה הייתה לפיחות בשכרו ו/או להיעדר יכולת לשאת בתשלומי האיזון נשוא הסכם הגירושין.

סבור אני, כי הנסיבות שבפניי מצדיקות התחשבות במצבו הנפשי הרגיש של התובע, מחד גיסא, אך התחשבות זו חייבת למצוא מקומה ולהתיישב עם הדין, מאידך גיסא.

הנה כי כן, מכל המבואר באתי לכלל מסקנה שיש להפחית באופן זמני החיוב של האב במזונות בתו הקטינה (החל מיום 1/2/2013 ) ולהעמידו על סך המזונות המינימליים של 1,300 ₪ בחודש וזאת לתקופה של 24 חודשים שלאחריהם יחזור החיוב להיות בשיעור של 2,000 ₪  בחודש על פי הוראות ההסכם. סכום זה בתוספת קצבת הילדים אמור להספיק לאם ולו בדוחק כדי לספק צרכי הקטינה.

כבוד השופט זגורי תמש 17732-07-12 הפחתת מזונות לשנתיים כהלוואה לאב בשל קיום בסיסי.

תמ"ש 5096-04-10 ד. ואח' נ' ב, כב' השופטת אילת גולן-תבורי בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון הפחתת מזונות ילדים:

הגידול הניכר בהשתכרותו של האב (כמעט פי 4), בצירוף העובדה כי בעבר לא נפסק מדור לקטינה והעובדה שכיום עליה ללמוד בחינוך מיוחד, עולה כי אכן היה שינוי נסיבות מהותי, אשר מצדיק שינוי בפסיקת המזונות. עם זאת, יש מקום להתחשב גם בעובדה, שבמקביל עלה גם שכרה של האם. בשקלול הנתונים נפסק כי סכום המזונות החודשי לא ישונה, אולם יתווסף לו חיוב בעלות המדור לקטינה (30% משכר-דירה שתשכור האם למגוריה עם הקטינה ועד לתקרה של 1,000 ₪ לחודש) וכן השתתפות בהוצאות החינוך החריגות (50%).

תמ"ש 5096-04-10 כב' השופטת אילת גולן-תבורי בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בנושא שינוי סכום המזונות

​​הפחתת מזונות ילדים

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!