​​הפחתת מזונות ילדים

    ​​הפחתת מזונות ילדים: בעבר, לאחר שהמזונות נקבעו בפסק דין או אישור הסכם, קשה היה להביא לאחר מכן להפחתת מזונות ילדים שכן היה צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי, דהיינו, דברים מהותיים שהשתנו במהלך הזמן מאז הפסיקה או ההסכם ולא ניתן היה לצפותם בעת מתן פסק הדין.

    כיום, לאחר ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, כאשר מדובר על מקרים המתנהלים בבית המשפט למשפחה והילדים מעל גיל 6, המגמה השתנתה. ועדיין, יש להבדיל בין מזונות שנקבעו בהסכם לבין מזונות שנקבעו בפסק דין.

    ומה לגבי בית הדין הרבני? בגדול אין שינוי מבעבר. אין הכרה בהלכה החדשה וכל מקרה לגופו.

    חשוב להבין: בעקבות ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, כאשר בית המשפט אכן מאשר שמדובר על בבקשה לשינוי שראוי לדון בה ומוכן לבחון אותה, השינוי בסכום הכספי יהיה הרבה יותר מהותי מבעבר שכן סכום המזונות החדש יחושב בהתאם להלכה החדשה. עולם חדש.

    באילו מקרים מאשרים ​​​​הפחתת מזונות ילדים?

    אין רשימה מסודרת וסגורה לנושא. זה תלוי בשופט, בסכום המזונות שנקבע בעבר וגם תלוי, כמוסבר בהמשך, האם מדובר בבקשה להפחתת מזונות מהסכם גירושין בהסכמה או מפסק דין.

    האם הולדת ילד בעקבות נישואים שניים היא סיבה מספקת להפחתת מזונות ילדים? לרוב לא. אנו מניחים שבקרוב זה ישתנה. צריך פשוט לנסות ולהסביר.

    האם מעבר האם לגור יחד עם בן זוג חדש היא סיבה מספקת? בהחלט, והרי יש עוד גורם המשלם את המדור.

    האם פיטורין הם סיבה מספקת? לרוב לא, כי רואים בזה משהו זמני.

    האם ירידה בשכר ההורה המבקש או עליה בשכר ההורה האחר תביא להפחתה? בהחלט.

    ומה עם שינוי לרעה במצב הרפואי? תלוי בשכר החדש, בסכום המזונות שנקבע, האם המצב הוא זמני או קבוע, ובשופט עצמו.

    כיום, בבואם לקבוע את גובה המזונות, השופטים מתחשבים בחלוקת זמני השהות של הילד עם כל הורה. שינוי מהותי בחלוקת זמני השהות בהחלט יביא לשינוי סכום המזונות.

    כאשר הילד הוא סרבן קשר (מדובר בילדים בגיל העשרה בלבד) או כאשר ההורה האחר מסית ומנכר, בית המשפט עשוי להפחית מזונות, לבטלם, או להפנותם לחיסכון לטובת הילד בתנאים מסוימים.

    הפחתת מזונות ילדים – המגמה החדשה

    אם בעבר אי הצדק בנושא קביעת שיעור המזונות התבטא בהטלת סכומי מזונות גבוהים מאוד על אבות עקב מגדרם בלבד, ובמקרים רבים קביעת בית אחד "עשיר" (אצל האם) ובית "עני" אצל האב, דבר שהביא לפגיעה חמורה בקשר של האב עם ילדיו, דבר שלצערנו היה "מקובל", יום יומי, הרי כיום שופטי המשפחה מבינים את העוול הנורא שהיה בעבר ואט אט מרחיבים את מעגלי הצדק בקביעת סכומי המזונות. לצערנו, כרגע, בעיקר רק עבור ילדים מעל גיל 6.

    הפחתת מזונות ילדים – הסכם גירושין מול פסק דין

    הסכם יותר קשה לפתוח. כאשר מדובר בהסכם, יש להוכיח שינוי נסיבות יותר משמעותי מאשר פסק דין, ובעיקר להראות שלא היו בהסכם ויתורים בסכום המזונות "תמורת" נושאים רכושיים אחרים. (אלא אם מדובר על הסכם מזונות בלבד – ללא הסדרת נושאי רכוש).

    הטענה היא שבהסכם כולל סכום המזונות נקבע כחלק ממרכיבי ההסכם, כמו חלוקת הרכוש, שבד"כ תלויים זה בזה ומשלימים זה את זה. לכן פתיחה של רכיב המזונות בלבד עלולה להוביל לחוסר איזון בהתייחס למה שנקבע בהסכם.

    כאשר מדובר בהפחתת מזונות שנקבעו בעבר בפסק דין בבית המשפט, הרי הדרך כיום קלה יותר. אנא ראו בהמשך הדף בתלה"מ 27735-06-17 כדוגמא.

    האם ההלכה החדשה של בית המשפט העליון היא שינוי נסיבות מהותי?

    כמוסבר בדף מזונות ילדים, התשובה לכך כיום היא לא. ועדיין, לאור המגמה החדשה של הצורך בשינוי קל בלבד, הרי האפשרות היום לדין צדק עלתה בצורה משמעותית.

    פסקי דין – ​​​​הפחתת מזונות ילדים

    כבוד השופט שמואל בר יוסף, תלה"מ 71037-10-18, הפחתת מזונות הילד בעקבות מעבר לפנימייה, מיום 17.06.2019.

    להורים ילד אחד בן 11 אשר עבר לפנימייה. האב הגיש בקשה להפחתת המזונות.

    נקודות חשובות בפסק הדין:

    1. האם מדווחת על שכר של 3,000 ש"ח בחודש ללא שום ראיה או תצהיר. לפיכך, שכרה נקבע מעט מתחת לשכר המינימום. 5,000 ש"ח.
    2. בקביעת סכום המזונות החדש יש התחשבות בביקורים אשר האם עושה על חשבון עבודתה אצל הקטין.

    בסופו של יום המזונות ירדו מ 3,000 ש"ח ל 2,100 ש"ח + 75% מתשלום הפנימייה.

    פסק הדין המלא

    כבוד השופט שמואל בר יוסף, תלה"מ 68908-03-18, הגדלת מזונות הילדים עקב בחירת האב שלא יהיו יותר זמני שהות קבועים והאב יראה את ילדיו כשנוח לו, מיום 14.06.2019.

    להורים שני ילדים. בני 14 ו 11. בזמנו נקבעה משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות של 8/6. בהסכם הפרידה יש סעיפים מגבילים לנושא מעבר מקום מגורים, למונח relocation והשפעתו על המזונות.

    מזונות הילדים נקבעו בזמנו על סך של 2,950 ש"ח לילד. בהחלט סכום גבוה. מפסק הדין לא ממש ברור האם האב החליט לעבור מהמרכז לאזור באר שבע עקב זוגיות חדשה או מהסיבה הבאה: האב נוסע המון לחול. עבודה. בהסכם היה רשום שבימים שהוא בחול הילדים יהיו עם האם. אם הבנו נכון את פסק הדין, האם לא פעלה בהתאם להסכם. אם זה אכן נכון הרי זה לא ראוי. הילדים נפלו בין הכסאות עקב מריבות ההורים, והאב בחר לעבור לדרום על מנת שהילדים לא יסבלו יותר ממריבות ההורים והאין הסכמה היכן יהיו כאשר האב בחול. איזו אפשרות נכונה? לא ממש ברור.

    אמנם אין זמני שהות קבועים, אך האב נפגש עם הילדים המתבגרים מידי שבוע במרכז. ברור שבאמצע השבוע לא ניתן שתהיה לינה, אך בסופי שבוע ניתן למרות שלא קל, צופים, חברים ומסיבות.

    בית המשפט רואה בחירה זו בחומרה, אך להכריח לא ניתן. לאחר הסברים ארוכים האם למעבר האב צריכה להיות השפעה על סכום המזונות, כאמור עקב סעיפים בהסכם ההורים, הוחלט לקבל את בקשת האם.

    המזונות לכל ילד נקבעו על סך של 3,500 ש"ח. בנוסף, נקבעו הוצאות לאב על סך של 25,000 ש"ח!

    את האם ייצגה עו"ד טלי ברמן טל.

    פסק הדין המלא של כבוד השופט בר יוסף בתלה"מ 68908-03-18.

    כבוד השופט גורודצקי, תלה"מ 27735-06-17, כאשר מדובר על בקשה להפחתת מזונות בהתאם לפסק דין שניתן לפני פרסום ההלכה החדשה, בניגוד להסכם, יופנה "אור הזרקורים" לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי, מיום 20.05.2019.

    להורים בת אחת. גילה 5.5. בפסק הדין, משנת 2015 נקבע שתשלום המזונות יהיה 2,650 ש"ח. סכום בהחלט גבוה, אך מקובל לשנת 2015.

    הנקודה החשובה בפסק דין זה (סעיף 60-61) היא הקביעה, לאחר שכבודו בוחן את עמדות השופטים השונים עד כה, שכאשר מדובר על מזונות שנקבעו בפסק דין לפני פרסום ההלכה החדשה, בניגוד להסכם, יופנה "אור הזרקורים" לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי!

    "לפיכך ומשעה שלא בוטלו הלכות אלה, לטעמי, בתביעות לשינוי מזונות שמקורם בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15, עדיין יידרש בעל דין להוכיח קיומו של שינוי נסיבות, ואולם, בשונה מהעבר, "אור הזרקורים" יופנה לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי.

    במילים אחרות, בתביעה לשינוי דמי מזונות שמקורם בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15, די בכך שבעת הגשת כתב התביעה, יצביע התובע על שינוי נסיבות, ככל שזה נוגע להכנסות הצדדים, צרכי הקטינים, שינוי בהרכב התא המשפחתי או חלוקת זמני השהות, על מנת שייפתחו לפניו שעריו של בית המשפט ותתאפשר בחינה מחודשת של דמי המזונות".

    בסופו של יום, לאור השינוי בחלוקת זמני השהות ובשכר האם, נקבעים המזונות בהתאם לנוסחת המזונות על סך של 620 ש"ח, אך לאור שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל בכל מקרה ומקרה, ובמקרה שלנו ישנם פערי שכר מהותיים ולאב רכוש נוסף, נקבע סכום המזונות על סך שך 1,000 ש"ח.

    לנושא המדור נקבע שעד גיל 6 זאת חובתו המוחלטת של האב. לאחר גיל 6 אין יותר צורך בתשלום מדור.

    תשלום ההוצאות המשתנות יהיה לפי יחס שכר ההורים, 74% – 26%, מה שאומר שרוב הנטל יהיה על האב, ובצדק רב.

    פסק הדין

    כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין, תלה"מ 39070-08-17, הפחתת מזונות הילדים עקב מעבר האם למגורים עם בן זוגה, מיום 10.04.2019.

    להורים שני ילדים. מעל גיל 6. בשנת 2016 חתמו ההורים על הסכם בו נקבעה משמורת משותפת וזמני שהות של 8/6 אך ללא לינה במוצאי השבת (לטעמנו מיושן ולא נכון). סכום המזונות נקבע על 1,300 ש"ח לילד + 40% מדור (עד גג של 1,500 ש"ח) כמקובל בזמנו. סך הכל 4,100 ש"ח.

    האב הגיש בקשה להפחתת המזונות בעיקר עקב מעברה של האם לגור עם בן זוגה אשר לו 2 ילדים אשר שוהים עמם מחצית מהזמן.

    צרכי הילדים נקבעים על 2,250 ש"ח. האב שוכר דירה בעלות של 4,000 ש"ח, כך שחלקם של הילדים הוא 1,600 ש"ח. מחצית שכר הדירה של האם הוא 3,100, כך שחלקם של הילדים הוא 1,240 ש"ח. האם רכשה את הדירה המשותפת, משלמת עליה משכנתא של 5,000 ש"ח לחודש ומקבלת שכר דירה של 4,400 ש"ח. יתרת המשכנתא היא 1,000,000 ש"ח.

    שכר האב 8,000 ש"ח ושכר האם 11,300 ש"ח. צרכי הילדים בשני הבתים הם 7,340 ש"ח (4,500 ועוד 1,240 ו 1,600). יחס הכנסות 58/42 לטובת האם. יחס זמני שהות 60/40 גם כן לטובת האם. האם תמשיך להיות ההורה המרכז.

    מספר נקודות חשובות בפסק הדין:
    • כיום, ההסתכלות על השינוי היא בעין מקלה יותר ופחות קפדנית מבעבר. מעבר האישה להתגורר עם בן זוגה מהווה נסיבה חדשה ולא צפויה בדרגה הנדרשת לפי הפסיקה לצורך בחינת תביעה לשינוי פסיקת מזונות שנקבעה בעבר, ולו במסגרת הסכם כולל שאושר בפסק דין.
    • צמצום סיוע כלכלי מצד הורי האב מהווה שינוי נסיבות משני, וכן סיוע מסוג זה של הורים אינו צריך להילקח בחשבון כמקור הכנסה.
    • אין לצמצם את השלכותיו של שינוי הנסיבות אך ורק לעניין הרכיב שלגביו הוא חל (מדור בענייננו)- לאור הבע"מ ולנוכח שיקולים של צדק משפחתי חלוקתי, תוך התחשבות כאמור בהכנסות ההורים ובחלוקת זמני השהות בניהם, משכך ומשהסדר חלוקת הנטל שנקבע בהסכם בין הצדדים בולט בחוסר איזונו, לרעת התובע, בראי ההליכה החדשה שנפסקה- נפתחת הדלת להדרש מחדש לפסיקת המזונות בתיק, בהתאם להוראות הבע"מ.
     מספר דברים בעיתיים בפסק הדין:
    • למרות שכבודה מזכירה ובודקת את הסכומים הקשורים לדירה האם, היא שוכחת להכניס נושא זה להכנסות האם ולחישוב. בהתאם להלכה החדשה יש לקחת בחשבון גם הכנסה ממקור אחר, כבודה מציינת זאת, אך בתוצאה הסופית לא פועלת בהתאם.
    • קצבת הילדים משולמת לאם. מקובל, אך יש להוסיף אותה להכנסת האם. כבודה שכחה לעשות כך.
    • חלוקת המחציות נקבעת על חצי חצי. לא בהתאם ליחס ההכנסות. אולי כי ההפרש קטן, ואולי כי במקרה זה האם מרוויחה יותר.

    בסופו של דבר האב ישלם 800 ש"ח עבור כל ילד. 1,600 ש"ח עבור שני הילדים. וזה במקום סכום של 4,100 ש"ח ששילם עד כה, סכום שהביא אותו לחיי עוני. אמנם הסכום שנקבע עדיין גבוה בהתאם לנתוני התא המשפחתי, אך לפחות החזירו, בקושי, לאב את האפשרות לחיות.

    לאב, אחרי תשלום המזונות ושכר הדירה, יפתח את החודש עם 2,400 ש"ח. מזה ישלם ארנונה, חשמל, מחציות, אוכל וכו. ברור שהאב לא יסיים את החודש. האם תפתח את החודש עם 10,000 ש"ח. את החישוב מה היה לפני ההפחתה תעשו לבד. רחמנות על האב. מדינת ישראל.

    את האב ייצגו עו"ד מיכאל גבור ועו"ד רעות אלבו ממשרדו של עו"ד גבור.

    פסק הדין

    כבוד השופט טל פפרני, תלה"מ 42487-03-18, הפחתת מזונות ילדים בהסכם גירושין כולל, עקב שינוי נסיבות ובהתאם להלכה 919/15, מיום 17.03.2019.

    להורים שני ילדים. משום מה לא רשום גילם, אך כנראה אחד מעל גיל 6 ואחד קרוב לגיל 6. ההורים חתמו בהסכמה על הסכם גירושין כולל. זמני השהות הם 8/6 כמקובל, ויש גם חלוקה שווה בחגים, חופשות וימי מחלה. משום מה המשמורת לאם. מיותר ולא נכון. להגדרה ההורית השווה חשיבות רבה.

    נקבעו מזונות מדורגים. התחילו ב 10,000 ש"ח, כיום זה 7,600 ש"ח, אך חשוב לציין שזה כולל את כל המחציות מלבד קייטנה. לטעמנו דרך מאוד לא נכונה, וגם כבוד השופט פפרני מסביר זאת היטב בפסק הדין.

    בפסק הדין הסבר מקיף לגבי בע"מ 919/15, האם הוא בעצמו מהווה שינוי נסיבות, שכיום צריך להראות שינוי קל, יחד עם ציטוטים מפסקי דין רבים. במקרה שלנו יש שינוי בשכר האם וברכוש האם, לצד שינוי בשכר האב. לפיכך נעשה חישוב מזונות בהתאם להלכה החדשה.

    שכר האם: בזמן חתימת ההסכם היה 4,000 ש"ח. כיום, במשרה מלאה, הוא כ 8,000 ש"ח, והאם אף רכשה שתי דירות, אחת יקרה. שכר האב בזמן חתימת ההסכם היה 27,000 ש"ח, כיום האב לא עובד ונקבע פוטניציאל שכר של 18,800 ש"ח (לאור גילו של האב, לאור המוסבר בפסק הדין, לא בטוח שזה נכון). לאחר הוצאות מדור לאב יש 15,300 ש"ח ולאם 8,150 ש"ח (הכוללים גם את שכר הדירה שיא מקבלת מהדירה להשקעה). כבודו שכח להוסיף לשכר האם את קצבת שני הילדים וחבל. אמנם הסכום לא משמעותי, אך עדיין ראוי להתחשב גם בו.

    צרכי כל אחד מהילדים נקבעים על 1,600 ש"ח ועוד 500 ש"ח להוצאות שאינן תלויות שהות. במקרה זה, בו ההורים והילדים חיו וחיים ברמת חיים יחסית גבוהה, הסכומים הגיוניים. הבעיה היא שלאחרונה אנו קוראים פסקי דין רבים בהם צרכי הילד נקבעים על סכומים דומים, גם כאשר שכר ההורים נמוך מהותית.

    סך הוצאות הילדים נקבעו על 8,300 ש"ח. במקרה זה המדור, כנראה עקב הסכומים הלא דומים, לא קוזז. בהתאם לנוסחה המקובלת סכום המזונות הוא 1,830 ש"ח. כמוסבר בדף המחשבון, כאשר פערי השכר בין ההורים מהותיים, המחשבון הוא רק כלי עזר ויש להתחשב בפערים אלו. במקרה זה, לאור זאת שמדובר על הסכם גירושין כולל, כבודו מציין שלעמדתו יש להביא בחשבון את רכיב ההסתמכות, קובע שכאן הוא 40% ולכן מוסיף לסכום המזונות עוד 3,040 ש"ח.

    בסופו של יום, במקום 7,600 ש"ח האב ישלם 4,870 ש"ח, אך הפעם זה לא כולל תשלומים ל"מחציות". האב יפתח את החודש עם 10,430 ש"ח ואילו האם עם 13,020. צודק? הגיוני? כל אחד ודעתו.

    פסק הדין 

    כבוד השופטת אורית בן דור ליבל, תלה"מ 65003-01-17, תביעה לביטול חיוב בתשלום מזונות קטינים מפאת סרבנות קשר או להפחתת גובה החיוב בשל שינוי נסיבות, מיום 29.01.2019.

    להורים שני ילדים מעל גיל 6. פסק הדין מתאר ארוכות מצב עצוב מאוד. ניכור הורי נורא מצד האם ומשפחתה כנגד כל קשר של הילדים עם האב.

    כבוד השופטת בן דור ליבל סוקרת את נושא הפחתת מזונות ילדים לילדים מורדים/ניכור הורי, את כל המאמצים שנעשו עד כה לחידוש הקשר, וקובעת שבמקרה זה, גם מתוך תקווה שהקשר עוד יחודש, לא יהיה ביטול מזונות אלא הפחתה בלבד. כבודה בוחנת ככל יכולתה את שינוי השכר של הצדדים (האם מסתירה כל מידע) ובסופו של יום קובעת שהאב ישלם 500 ש"ח עבור כל ילד.

    לאחר ששקלתי את כל השיקולים הנוגעים לעניין באשר לעצמת הפעלת הסעד, בשים לב לגילאי הקטינים, לנסיבות ותוך מתן הדעת לסיפוק צריכהם ההכרחיים ולדין האישי מצאתי לחייב את התובע במזונותיהם המפוחתים של הקטינים בסך של 1,000 ₪ לחודש (500 ₪ לכל קטין). בית המשפט תקווה כי לא אפסו הסיכויים לקיום קשר משמעותי בין הקטינים לבין התובע והחלטות מתאימות יינתנו בתיק הרלוונטי. אם יחודש הקשר באופן משמעותי תהיה בכך עילה לעתור להגדלת החיוב. אם חלילה תחול הרעה נוספת בקיום הקשר תהיה בכך עילה לעתור להפחתת החיוב או ביטולו.

    טרם סיום אביע תקווה כי חרף המטענים הרגשיים ההולכים ונצברים יצליחו כל הנפשות הפועלות למצוא דרך להתגבר עליהם ולהשיב את לב הקטינים על אביהם התובע. אזכיר לקטינים כי מצוות כיבוד אב ואם, הדיבר החמישי בעשרת הדברות, הוקבלה לחובת כיבוד הקב"ה "הוקש כבוד אב לכבוד המקום" וממנה ניתן ללמוד שאדם שאינו מכבד הורים בהכרח לא מכבד מספיק את הקב"ה. לפי הפוסקים האדם נבחן בקיום מצוות כיבוד אב ואם אף בסוברו שהוריו קשים כלפיו ואינם מגלים כלפי חוץ את אהבתם, או אפילו מביעים עוינות גלויה כלפיו [הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ו, הלכה ז'; רבי חיים פאלאג'י בספר תוכחת חיים (סלוניקי, שנת ת"ר) חלק ראשון, עמ' מ"ד]. ראוי כי דברים אלה יובאו לידיעת הילדים.

    פסק הדין

    כבוד השופט נמרוד פלקס, תלה"מ 61224-01-17, קבלת בקשה להפחתת מזונות הבן עקב מספר שינויים, מיום 19.02.2019

    להורים בן אחד. התגרשו שהיה קטן והאב עוד היה בצבא. חלוקת זמני השהות היתה בהתאם. כיום הבן הגיע לגיל 12.

    זמני השהות כיום הם פעמיים בשבוע (רק פעם אחת עם לינה) וכל סוף שבוע שני קצר. ללא לינה בשבת. כבוד השופט פלקס מציין את הכנסות כל אחד מההורים, את הכנסתם הפנויה ומדגיש שאמנם זמני השהות לא שווים, אלא רק כשליש מהזמן, אך בהחלט ניתן לקבוע משמורת משותפת גם במקרה שכזה.

    צרכי הילד נקבעים על 2,250 ש"ח. אלו צרכים לשני הבתים, כפי שקבע כבוד השופט ויצמן במחוזי מרכז. נשאלת השאלה העקרונית האם עבור הורים להם הכנסה פנויה של 6,000 ש"ח ו 4,300 ש"ח אלו הם אכן צרכי הילד? 

    בסופו של יום המזונות נקבעו על סך של 1,000 ש"ח לעומת 1,800 במקור (סכום להיום 2,050 ש"ח בגלל המדדים).

    את האב ייצג עו"ד ניר כחלון

    פסק הדין

    כבוד השופט אליאס, תמ"ש 68210-01-18, קבלת בקשה להפחתת מזונות ילדים עקב מעבר האם לדירת בן זוגה כך שאין לה עוד תשלום מדור, מיום 21.01.2019.

    להורים שני ילדים. מעל גיל 6. כמקובל כיום, משמורת משותפת וזמני שהות של 8/6. (בהסכם נקבעו זמני שהות של 7/7 אך בפועל זה 8/6).

    סכום המזונות המקורי הוא 3,200 ש"ח כולל מדור. האב הגיש בקשה להפחת סכום המזונות עקב שלל סיבות. כבוד השופט אליאס מציין שכיום מספיק שינוי קל על מנת לבחון מחדש את התיק בהתאם להלכה החדשה, ומסביר שמעבר האם לבית בן זוגה, כך שהיא אינה משלמת עוד מדור, מהווה סיבה מספקת לנושא. להבנתנו די חדשני.

    שכר כל אחד מההורים 20,000 ש"ח. נשאלת השאלה העקרונית האם במקרים שכאלו, בהם שכר כל אחד מההורים גבוה מאוד, לצד זמני שהות רחבים, לא ראוי לקבוע שאין כל צורך במזונות? האם יש צורך בכל החישובים והבדיקות במקרים נקודתיים אלו?

    כבוד השופט אליאס התרשם שהאם משלמת את רוב ההוצאות על ההוצאות שאינן תלויות שהות, ולכן קבע את יחס ההוצאות שכל הורה מוציא בזמני השהות שלו על 70/30 במקום 60/40 (נציין שבזמני שהות של 8/6 כמו בתיק זה מדובר על 57/43 ויחד עם חלוקה שווה בחגים אנו מגיעים ל 55/45 כך ש 30% נראה מאוד מחמיר).

    צרכי הילדים נקבעו על 3,500 ש"ח לילד, לא כולל מדור. מטורף גם למקרה זה בו שכר שני ההורים כה גבוה. בסופו של יום האב ישלם סכום של 1,500 ש"ח במקום 3,200 ש"ח עבור שני הילדים.

    פסק הדין

    כבוד השופטים ישעיהו שנלר, קובי ורדי ועינת רביד, עמ"ש 38547-09-17, קבלת בקשה להפחתת מזונות ילדים, מיום 06.01.2019.

    להורים 4 ילדים. כולם מעל גיל 6. בתמ"ש 54676-10-15 קבע כבוד השופט שקד שהמזונות לכל הילדים יחדיו יהיו בסך 5,700 ש"ח. כבוד השופט שקד העריך את צרכיהם, לרבות בשים לב לעקרון התוספת השולית הפוחתת לכל ילד ב: עבור ב' בסך של 1,650 ₪ לחודש, ש' בסך של 1,500 ₪ לחודש, א' בסך 1,350 ₪ לחודש, ו-י'. בסך של 1,200 ₪ לחודש, וסה"כ 5,700 ₪.

    נציין שתאריך פסק הדין הוא 02.07.2017. כשבועיים לפני פרסום ההלכה החדשה. האב בתיק זה ייצג את עצמו.

    המשמורת בידי האם וכשזמני השהות אצל האב ביום א' בין השעות 17:30 עד 20:00 וביום ד' מהשעה 17:30 כולל לינה. ביחס לבת י., לינה פעם בשבועיים. בנוסף, כל סוף שבוע שני מיום שישי מתום המסגרות החינוכיות או שעתיים לפני כניסת שבת ועד מוצאי השבת, וכשבחגים וחופשים החלוקה שווה. 75% מהזמן אצל האם, 25% מהזמן אצל האב.

    האב שוכר דירה והכנסתו הפנויה לאחר תשלום שכר הדירה היא 6,200 ש"ח. לאם דירה ללא משכנתא והכנסתה הפנויה היא 14,000 ש"ח.

    השופטים מציינים:

    בפרק "הדין החל" התייחס בית משפט קמא להלכות אודות אופן פסיקת מזונות ילדים ובין השאר ציין "כמו כן, יש לערוך בירור עובדתי של השאלה כמה יוותר בידי כל אחד מההורים לאחר תשלום המזונות שנפסקו, ולאור זאת לפסוק את סכום המזונות. בחינת נאה דורש נאה מקיים…"

    הנה כי כן, משמעות פסק הדין כי בידי האב יוותר סכום של כ-500 ₪ למחייתו ולצורכי הילדים בעת שהותם עמו. מאידך, לאם יצטבר סכום של כ-20,000 ₪.

    דומה כי תוצאה זו אינה הולמת להלכה, לרבות אשר בית משפט קמא ציין, וכפי שהובא לעיל. יתר על כן, המשמעות הינה כי האב לא יהיה מסוגל לתת לילדיו ישירות, כמעט מאומה ואין צורך להכביר מילים אודות כך.

    ולסיכום:

    לאור האמור דין הערעור להתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא בטל, והתיק יוחזר לדיון בפני בית משפט קמא, וכאשר בהתאם לשיקול דעתו, יורה אודות אופן ניהול ההליך כולל אפשרות לפסיקה על סמך החומר הקיים או קיום דיון נוסף לרבות בהתחשב באשר נטען על ידי מי מהצדדים אודות שינוי כלכלי.

    כמו כן, אנו פוסקים כמזונות זמניים סך של 4,000 ₪ עבור ארבעת הילדים וזאת בהתייחס לתקופה בה לא נפסקו מזונות זמניים במסגרת ההליך בפני בית משפט קמא וכך גם לתקופה ממועד מתן פסק דינו של בית משפט קמא ואילך, ובהתאם לשערוכים אשר נקבעו בו.

    נשאלת השאלה, ו 4,000 ש"ח (זמני) לאב שהכנסתו הפנוייה 6,200 ש"ח בעוד הכנסתה הפנוייה של האם היא 14,000 ש"ח זה כן הגיוני בתיק זה?

    פסק הדין המלא

    כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 9494-10-17, הפחתת מזונות בגין ילד (אחד משלושה אחים) שעבר ממשמורת אם למשמורת האב, מיום 14.10.2018.

    להורים 3 ילדים. תמיר (שם בדוי), הגדול, בן 14 ועבר למשמורת האב. פסק הדין בוחן את בקשת האב להפחתת מזונות עבור כל הילדים ודוחה את הבקשה מאחר ובית המשפט התרשם שאין כל שינוי המצדיק זאת.

    כמו כן בוחן בית המשפט האם ההלכה החדשה מהווה שינוי בעצמה, מתאר את שלושת הגישות כיום, ובסופו של יום קובע שעבור תמיר המזונות ישולמו באופן שווה על ידי שני ההורים, ולכן מפחית את המזונות עבורו ב 1,250 ש"ח.

    פסק דינו של כבוד השופט שקד.

    כבוד השופטת ענבל קצב, תמ"ש 29972-07-16 הפחתת מזונות הילדים עקב שינוי בשכר ההורים, מיום 20.03.2018.

    להורים שתי בנות מעל גיל 6. זמני שהות קלאסיים של 8/6. בהסכם הגירושין נקבעו מזונות הילדות (ילדה אחת קיבלה קצבת נכות מהביטוח הלאומי). לאחר כשנה הגיש האב בקשה להפחתת מזונות הילדות עקב ההלכה החדשה (הטענה לא התקבלה) ועקב שינוי שכר של שני ההורים (הטענה התקבלה).

    בהסכם הגירושין ההורים קבעו את סכום המזונות עבור כל ילדה על סך של 1,700 ש"ח כולל מדור. לאור השינוי בשכר האב (ירד מ 17,000 לפוטניצאל שכר של 10,000 ש"ח) ועליה בשכר האם (מרוויחה כיום בממצוע 9,600 ש"ח), קבעה כבוד השופט קצב שסכום המזונות עבור כל ילדה ירד ל 1,200 ש"ח ללא כל הסבר לחישוב. לאור זאת ששכר ההורים כמעט שווה עכשיו, ולאור זמני השהות לא מובן מדוע האב משלם סכום כה גבוה של מזונות.

    ביהמש לענייני משפחה בחיפה, ש' ענבל קצב קרן פסד בנושא הפחתת מזונות (תמש 29972-07-16)

    כבוד השופט נחשון פישר, הפחתת מזונות ילדים לאור שינוי מהותי בשכר האם ובהתאם להלכה החדשה, מיום 18.03.2018.

    להורים שני ילדים בני 9.5 ו 6.5. האם במקרה זה יש משמעות לכך שהבקשה להפחתת המזונות מטעם האב, אשר ייצג את עצמו בתיק, הוגשה לפני פרסום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון? לטעמנו לא! הפחתת המזונות היא בהתאם לשינוי מהותי בשכר האם ולכן גם אם הבקשה היתה מוגשת היום היא הייתה מתקבלת.

    בפסק הדין מציין כבוד השופט פישר שההלכה החדשה עצמה אינה מספיקה לבדה כשינוי נסיבות ויש לבחון האם יש בתיק שינוי נסיבות אמיתי.

    נחזור ונציין: על מנת להימנע מהוויכוח המשפטי, הדרך הנכונה היא להגיש בקשה על שינוי נסיבות (שינוי בזמני השהות, שכר של אחד ההורים, מצב בריאותי, שינוי מצב משפחתי והולדת ילד חדש, נישואין מחדש לאדם אמיד, ירושה וכו') אפילו אם מדובר על שינוי קל, יחד עם ההלכה החדשה של העליון.

    שכרו של האב לא השתנה ועומד על 18,270 ש"ח. האם מרוויחה כיום (מזה שנה וחצי) 13,000 ש"ח עם פוטנציאל לגידול בשכר, בעוד שבזמן חתימת ההסכם לא עבדה ולאחר מכן עבדה שלא בתחומה והרוויחה 10,670 ש"ח. זמני השהות הם 8/6 כמקובל כיום. צרכי הילדים נשארו 4,600 (ילד אחד עם צרכים מיוחדים).

    כבוד השופט פישר מפחית את סכום המזונות מ 4,600 ש"ח ל 2,760 ש"ח. נשאלת השאלה האם החישוב החדש נכון?

    הצבת נתוני התא המשפחתי במחשבון המזונות שלנו מראה שלא! נציין שבפסק הדין המקורי נקבע שקצבת הילד בעל הצרכים המיוחדים בסך 2,500 ש"ח תעבור לאמא ולכן לא הוספנו קצבה זאת לשכר האם. התוצאה מראה שכבודו שכח להתחשב בהוצאות הישירות שיש לאב כאשר הילדים נמצאים אצלו, בזמני השהות שלו, וחבל שכך, בעיקר לאור כך שהוא כתב שלאם פוטנציאל ברור לעלייה בשכרה.

    תלהמ 40928-04-17

    כבוד השופט גורודצקי, קבלת בקשה להפחתת מזונות זמניים בעקבות הרחבת זמני שהות, מיום 14.01.2018.

    לאור שינוי מהותי בזמני השהות להסדר של משמורת משותפת, מציין כבודו שבמקרים שכאלו נהוג להפחית את סכום המזונות ב 25%-50%, כאשר למקרה זה הוא בוחר בהפחתה של 25%.

    תלהמ 13751-02-17

    כבוד השופט גורודצקי, קבלת בקשה להפחתת מזונות זמניים בעקבות הרחבת זמני שהות. להורים 2 ילדים, מתחת לגיל 6.

    לפיכך, כבודו קובע שההלכה החדשה אינה תופסת למקרה זה, אך יחד עם זאת, ולאור הרחבת זמני השהות של הילדים עם האב, להסדר המקובל של 8/6, מפחית את סכום המזונות הזמניים ב 25%.

    תלה"מ 8402-04-17.

    כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 6789-04-16, הפחתת מזונות ב 200 ש"ח וביטול המדור לשלב זה, מתאריך 23.11.2016.

    את האב ייצג עו"ד קרני שלו

    כבוד השופט בנימין יזרעאלי, תמ"ש 30836-11-13, קבלת בקשה להפחתת מזונות האב עקב כך שהאם רכשה דירה ללא משכנתא וכבר לא משלמת מדור, מתאריך 19.08.2016.

    להורים שני ילדים. 20 ו 16. האב פונה לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות עקב כך שהאם רכשה יחד עם בן זוגה החדש דירה ללא משכנתא. בקשתו מתקבלת וכבוד השופט קובע שסכום המזונות יופחת ב 700 ש"ח עבור כל ילד.

    בנימין יזרעאלי, תמ"ש 30836-11-13, קבלת בקשה להפחתת מזונות האב עקב כך שהאם רכשה דירה ללא משכנתא וכבר לא משלמת מדור, מתאריך 19.08.2016.

    כבוד השופטת שלי אייזנברג, אישור בקשה להגדלת שיעור מזונות הילדים בעקבות אי עמידה של האב בזמני השהות שנקבעו בהסכם, מיום 09.08.2016.

    להורים 3 ילדים. 18.5, 17 ו 8.5. זמני השהות שנקבעו בהסכם הפרידה הם שבימים ב' ו ד' וכל סוף שבוע שני (לינה רק בשישי) האב זכאי/רשאי להיות עם הילדים. סכום המזונות נקבע על סך של 2,700 אך האב ויתר עם זכויות בדירה.

    כבוד השופטת אייזנברג מציינת שאין כל מחלוקת שהאב לא עמד בזמני השהות שלו (האב טען שלאם אשמה בנושא) ולכן יש כאן שינוי נסיבות מהותי המאפשר לקבל את בקשת הגדלת סכום המזונות לשני הילדים שמתחת לגיל 18.

    כבוד השופטת שלי אייזנברג, אישור בקשה להגדלת שיעור מזונות הילדים בעקבות אי עמידה של האב בזמני השהות שנקבעו בהסכם, מיום 09.08.2016.

    כבוד השופט זגורי, תמ"ש 52645-02-15, דחיית בקשת האם להגדלת מזונות מיום 11.01.2016.

    כבוד השופט יחזקאל אליהו, תמ"ש 24826-04-14, קבלת בקשת האב, הפחתת מזונות הקטינה מיום 22.02.2015.

    ההורים התגרשו בשנת 2003 ולהם שני ילדים. בהסכם הפרידה נקבע שהילדים יהיו במשמורת האם (כך היה מקובל בימים ההם) ושסכום המזונות יעמוד על 1,400 ש"ח עבור כל ילד ועוד 240$ עבור מדור. כיום, לאחר הצמדה, מדובר על 1,725 עבור כל ילד ועוד 1,294 למדור. הכל יחד 4,744 ש"ח לחודש.

    האב עתר להפחתת סכום המזונות בעקבות שינוי מהותי בזמני השהות. נציין שכיום, לאחר שהאב הגיש עתירה (תמ"ש 53471-03) להורים הסדר של משמורת משותפת. העתירה מתייחסת לקטינה בלבד.

    האב מרוויח 15,059 ש"ח נטו לחודש והאם 11,000 ש"ח. לילדה (כיום בכיתה י') אין זמני שהות קבועים, אך השופט, לאחר ששמע את שני ההורים ונפגש עם הילדה, קובע שזמני השהות אצל האב הם לפחות 50%.

    כבוד השופט יחזקאל מקבל את בקשת האב ומפחית את סכום המזונות ב 45% כך שהוא יהיה 1,275 ש"ח כולל מדור.

    כבוד השופט יחזקאל אליהו, תמ"ש 24826-04-14, קבלת בקשת האב להפחתת מזונות הקטינה מיום 22.02.2015.

    כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 42509-09-11 אישור הפחתת מזונות ילדים מתאריך 07.10.2014.

    להורים ילדה אחת. בזמן הפרידה האב השתכר סכום מאוד גבוה וסכום המזונות בהתאם. בפסק הדין 3 נושאים. בנושא המזונות בדקה כבוד השופטת את 3 צלעות המשולש ובדקה האם יש שינוי נסיבות קיצוני בהכנסת האב (שמאז הקים משפחה חדשה ואף נולדה לו ילדה), הכנסת האם וצרכי הילדה.

    השופטת מוצאת שבכל אחד מצלעות המשולש חל שינוי המצדיק את שינוי סכום המזונות ולכן מפחיתה אותם ל 2,000 ש"ח לחודש.

    כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 42509-09-11 אישור הפחתת מזונות מתאריך 07.10.2014.

    כבוד הדיינים הרב אברהם שמן‏, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 אשד׳ בנושא הפחתת מזונות ילדים בבית הדין הרבני האזורי אשדוד מיום 30.09.2014.

    מתוך פסק הדין:

    כאמור, לדברי המבקש יש להפחית את חוב המזונות בשל שינוי נסיבות הדדי הן מאחר שכעת אין בידו לעמוד בסכום שנקבע בשל נישואיו והן בשל שמצבה של המשיבה שפיר ויציב.

    אכן, חוב האב במזונות ילדיו מדינא אינו אלא בקטנים מתחת לגיל שש אך מעבר לגיל זה אינו חייב לזונם אלא מכוח תקנת חכמים עד שיגדלו (סימן עא סעיף א). ותקנת הרבנות הראשית (שנת תש"ד) שיש לחייב האב במזונות בניו עד גיל חמש עשרה. ושוב תקנו מאוחר יותר (י"ג סיון תש"ם) להאריך את מועד חיוב המזונות עד גיל שמונה עשרה. וראה עוד בתוקף תקנה זו בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד אבן העזר סימן טו וחלק ו סוף סימן לה) ובספר משנת הכתובה (פרק שלושים וארבעה סעיף מב) עש"ב.

    ומהכלל אל הפרט, מאחר שכל ארבעת ילדיו של המבקש הם מעל לגיל שש ונמצא שחיוב האב במזונותיהם אינו אלא מדין צדקה, ובהתאם לגדרי צדקה המבוארים בשולחן ערוך יורה דעה (סימן רנ סעיף א) שפסק: 'כמה נותנין לעני די מחסורו אשר יחסר לו. כיצד, אם היה רעב יאכילוהו היה צריך לכסות יכסוהו… הגה ונראה דכל זה בגבאי צדקה, או רבים ביחד אבל אין היחיד מחוייב ליתן לעני די מחסורו, אלא מודיע צערו לרבים, ואם אין רבים אצלו יתן היחיד, אם ידו משגת' ע"ש.

    ודאי שאין זה חובה על האב בלבד, ולפיכך כאשר אין סיפק ביד האב לקיים לבדו צדקה זו יש לברר גם את האפשרויות העומדות לאם לדאוג לצרכי הילדים שהרי אף היא מחויבת במצות צדקה זו.

    ובהמשך

    ולפי דרכנו למדנו שאף בילדים הפחותים מגיל שש שוודאי חובת מזונותם על אביהם ואין האם חייבת כלל לזונם, אך מכל מקום כשהאב עני אינה פטורה האם מתורת צדקה כשיש בידה, ולכך כשאי אפשר לחייב את האב מדין צדקה יש לחייב את האם במזונות הילדים, אף בפחותים מגיל שש. וקל וחומר למזונות הילדים שמעבר לגיל שש כנדון דידן, שאף האב עצמו אינו חייב לזונם אלא מדין צדקה.

    אכן לפי הסכמת הפוסקים שכל חוב המזונות שמעבר לגיל שש הוא בגדר צדקה, ואף לאחר תקנת הרבנות הראשית לא בטלה תורת צדקה זו, ומעתה יש לומר כי החל מגיל שש ואילך כל צרכי הילדים בין ההכרחיים ובין שאינם הכרחיים הם בגדר צדקה זו, ומשכך כאשר אין לאב אפשרות לקיים חובה זו לבדו חייבת האם בצדקה זו לדאוג למזונות הילדים.

    כבוד הדיינים הרב אברהם שמן‏, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 בנושא הפחת סכום המזונות בבית הדין הרבני האזורי אשדוד מיום 30.09.2014.

    כבוד השופט זגורי, תמ"ש 17732-07-12, כיצד יש לנהוג בתביעה של אב לנושא הפחתת מזונות ילדים, שלא הוכיח שינוי נסיבות מהותי מחד גיסא, אך אכיפת הסכם המזונות בעת הנוכחית לא תהיה צודקת, מאידך גיסא?

    התובע עתר להפחית המזונות שהוא אמור לשלם עבור צרכי בתו הקטינה לכדי 1,000 בחודש (בסיכומיו עתר להפחתה לסך ₪1,200 בחודש) וזאת מפאת 2 טעמים מרכזיים:

    ראשית, טען התובע, כי לא הייתה בקרבו גמירות דעת בעת אישור ההסכם בשל מצבו הבריאותי והוא לא יכול היה להבין הוראות ההסכם ואת התחייבויותיו.

    שנית, טען התובע, כי הוכיח שינוי נסיבות מהותי במצבו הרפואי והכלכלי ; מבחינת מצבו הרפואי ו/או הנפשי טען התובע, כי לאחר החתימה על ההסכם חלה הידרדרות נפשית בקרבו, שהשפיעה במישרין על אי יכולתו לעבוד באותו היקף ואופן שעבד בעבר. מבחינה כלכלית, למעשה לא פורט בכתב התביעה על איזו הרעה מדובר ודומה, כי הכוונה הייתה לפיחות בשכרו ו/או להיעדר יכולת לשאת בתשלומי האיזון נשוא הסכם הגירושין.

    סבור אני, כי הנסיבות שבפניי מצדיקות התחשבות במצבו הנפשי הרגיש של התובע, מחד גיסא, אך התחשבות זו חייבת למצוא מקומה ולהתיישב עם הדין, מאידך גיסא.

    הנה כי כן, מכל המבואר באתי לכלל מסקנה שיש להפחית באופן זמני החיוב של האב במזונות בתו הקטינה (החל מיום 1/2/2013 ) ולהעמידו על סך המזונות המינימליים של 1,300 ₪ בחודש וזאת לתקופה של 24 חודשים שלאחריהם יחזור החיוב להיות בשיעור של 2,000 ₪  בחודש על פי הוראות ההסכם. סכום זה בתוספת קצבת הילדים אמור להספיק לאם ולו בדוחק כדי לספק צרכי הקטינה.

    כבוד השופט זגורי תמש 17732-07-12 הפחתת מזונות לשנתיים כהלוואה לאב בשל קיום בסיסי.

    תמ"ש 5096-04-10 ד. ואח' נ' ב, כב' השופטת אילת גולן-תבורי בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בנושא הפחתת מזונות ילדים:

    הגידול הניכר בהשתכרותו של האב (כמעט פי 4), בצירוף העובדה כי בעבר לא נפסק מדור לקטינה והעובדה שכיום עליה ללמוד בחינוך מיוחד, עולה כי אכן היה שינוי נסיבות מהותי, אשר מצדיק שינוי בפסיקת המזונות. עם זאת, יש מקום להתחשב גם בעובדה, שבמקביל עלה גם שכרה של האם. בשקלול הנתונים נפסק כי סכום המזונות החודשי לא ישונה, אולם יתווסף לו חיוב בעלות המדור לקטינה (30% משכר-דירה שתשכור האם למגוריה עם הקטינה ועד לתקרה של 1,000 ₪ לחודש) וכן השתתפות בהוצאות החינוך החריגות (50%).

    תמ"ש 5096-04-10 כב' השופטת אילת גולן-תבורי בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בנושא שינוי סכום המזונות

     

    הירשמו לעידכונים