​​הפחתת מזונות ילדים

​​הפחתת מזונות ילדים: בעבר, לאחר מתן פסק דין או אישור הסכם, קשה היה להביא להפחתת מזונות ילדים או הגדלתם שכן היה צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי, דהיינו, דברים מהותיים שהשתנו במהלך הזמן מאז הפסיקה או ההסכם ולא ניתן היה לצפותם בעת מתן פסק הדין.

כיום, בעיקר במקרים בהם הילדים מעל גיל 6, המגמה השתנתה ויש צורך להראות שינוי קל. מכיוון שזאת רק תחילתה של מגמה השארנו בדף זה (בשלב זה עד שהמגמה החדשה תהיה הנורמה) את המצב בעבר לצד הסבר למצב הנוכחי. 

חשוב להבין: בעקבות ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, כאשר בית המשפט אכן מאשר שמדובר על בבקשה לשינוי המאפשר את הפחתת סכום המזונות, כיום, בניגוד למצב לפני ההלכה החדשה, השינוי יהיה הרבה יותר מהותי שכן הוא יחושב כמובן בהתאם להלכה החדשה.

שינוי נסיבות מהותי

באילו מקרים מאשרים ​​​​הפחתת מזונות ילדים?

אין רשימה מסודרת וסגורה לנושאים הנחשבים מהותיים. האם הולדת ילד בעקבות נישואים שניים היא סיבה מספקת להפחתת מזונות ילדים? לרוב לא, אך אין תשובה חד משמעית לנושא. האם פיטורין או ירידה בשכר תביא להפחתה? מה עם שינוי לרעה במצב הרפואי? תלוי בשכר החדש, בסכום המזונות שנקבע, האם המצב הוא זמני או קבוע, ובשופט עצמו.

כיום, בבואם לקבוע את גובה המזונות, השופטים מתחשבים בחלוקת זמני השהות של הילד עם כל הורה. שינוי מהותי בחלוקת זמני השהות בהחלט יביא לשינוי סכום המזונות.

כאשר הילד הוא סרבן קשר (מדובר בילדים בגיל העשרה בלבד) או כאשר ההורה האחר מסית ומנכר, בית המשפט עשוי להפחית מזונות, לבטלם, או להפנותם לחיסכון לטובת הילד בתנאים מסוימים.

הפחתת מזונות – המגמה החדשה

צדק קונקרטי בין הצדדים וצדק בין אבות בכלל

מצורפים 5 סעיפים מתוך פסק דין להפחתת  מזונות ילדים של כבוד השופט חני שירה (טרם פורסם) המסבירים היטב את מגמת הצדק החדשה בנושא מזונות ילדים בבתי המשפט למשפחה.

אם בעבר אי הצדק בנושא קביעת שיעור המזונות התבטא בהטלת סכומי מזונות גבוהים מאוד על אבות עקב מגדרם בלבד, ובמקרים רבים קביעת בית אחד "עשיר" (אצל האם) ובית "עני" אצל האב, דבר שהביא לפגיעה חמורה בקשר של האב עם ילדיו, היה דבר "מקובל", יום יומי, הרי כיום שופטי המשפחה מבינים את העוול הנורא שהיה בעבר ואט אט מרחיבים את מעגלי הצדק בקביעת סכומי המזונות. לצערנו כרגע רק עבור ילדים מעל גיל 6.

כבוד השופטת שירה ממשיכה את המגמה שראינו במספר פסקי דין (אליאס, סילמן, שני וזגורי) לראות היכן ניתן להרחיב את מגמת הצדק.

כבודה מציינת מספר דברים חשובים:

  1. הטלת הנטל על צד אחד בלבד (האב) יכולה להביא לפגיעה ביכולתו לספק את צרכי הקטינים בביתו, מה שאומר שמירת הקשר על ילדיו.
  2. אם בעבר בקשה להפחתת סכום המזונות היתה צריכה להיתמך בהוכחה של שינוי נסיבות מהותי, הרי בע"מ 919/15 משנה את נקודת האיזון של "תחושת הצדק" ולכן יש להקל בדרישת שינוי הנסיבות.
  3. צדק קונקרטי בין ההורים הוא חשוב, אך צדק בין אבות בכלל חשוב לא פחות.
  4. במקרים של בקשה להפחתת מזונות, במסגרת מכלול השיקולים, יש לבדוק גם האם ההורים מקיימים את ההסכם הנוכחי, כולל עמידה בזמני השהות.

​​הפחתת מזונות ילדים

האם ההלכה החדשה של בית המשפט העליון היא שינוי נסיבות מהותי?

כמוסבר בדף מזונות ילדים, עד כה יש מספר בודד של פסקי דין שתומך בכך. אנו מניחים שעם הזמן, כהמשך למגמת הרחבת מעגל הצדק בבתי המשפט למשפחה, יהיו פסקי דין נוספים שכאלו וכל אחד יוכל לפנות לבית המשפט ולממש את זכותו לדין צדק. בכל מקרה, לאור המגמה החדשה של הצורך בשינוי קל בלבד, הרי האפשרות היום לדין צדק עלתה בצורה משמעותית.

פסקי דין – ​​​​הפחתת מזונות ילדים

כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 9494-10-17, הפחתת מזונות בגין ילד (אחד משלושה אחים) שעבר ממשמורת אם למשמורת האב, מיום 14.10.2018.

להורים 3 ילדים. תמיר (שם בדוי), הגדול, בן 14 ועבר למשמורת האב. פסק הדין בוחן את בקשת האב להפחתת מזונות עבור כל הילדים ודוחה את הבקשה מאחר ובית המשפט התרשם שאין כל שינוי המצדיק זאת.

כמו כן בוחן בית המשפט האם ההלכה החדשה מהווה שינוי בעצמה, מתאר את שלושת הגישות כיום, ובסופו של יום קובע שעבור תמיר המזונות ישולמו באופן שווה על ידי שני ההורים, ולכן מפחית את המזונות עבורו ב 1,250 ש"ח.

פסק דינו של כבוד השופט שקד.

כבוד השופטת ענבל קצב, תמ"ש 29972-07-16 הפחתת מזונות הילדות עקב שינוי בשכר ההורים, מיום 20.03.2018.

להורים שתי בנות מעל גיל 6. זמני שהות קלאסיים של 8/6. בהסכם הגירושין נקבעו מזונות הילדות (ילדה אחת קיבלה קצבת נכות מהביטוח הלאומי). לאחר כשנה הגיש האב בקשה להפחתת מזונות הילדות עקב ההלכה החדשה (הטענה לא התקבלה) ועקב שינוי שכר של שני ההורים (הטענה התקבלה).

בהסכם הגירושין ההורים קבעו את סכום המזונות עבור כל ילדה על סך של 1,700 ש"ח כולל מדור. לאור השינוי בשכר האב (ירד מ 17,000 לפוטניצאל שכר של 10,000 ש"ח) ועליה בשכר האם (מרוויחה כיום בממצוע 9,600 ש"ח), קבעה כבוד השופט קצב שסכום המזונות עבור כל ילדה ירד ל 1,200 ש"ח ללא כל הסבר לחישוב. לאור זאת ששכר ההורים כמעט שווה עכשיו, ולאור זמני השהות לא מובן מדוע האב משלם סכום כה גבוה של מזונות.

ביהמש לענייני משפחה בחיפה, ש' ענבל קצב קרן פסד בנושא הפחתת מזונות (תמש 29972-07-16)

כבוד השופט נחשון פישר, הפחתת מזונות ילדים לאור שינוי מהותי בשכר האם ובהתאם להלכה החדשה, מיום 18.03.2018.

להורים שני ילדים בני 9.5 ו 6.5. האם במקרה זה יש משמעות לכך שהבקשה להפחתת המזונות מטעם האב, אשר ייצג את עצמו בתיק, הוגשה לפני פרסום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון? לטעמנו לא! הפחתת המזונות היא בהתאם לשינוי מהותי בשכר האם ולכן גם אם הבקשה היתה מוגשת היום היא הייתה מתקבלת.

בפסק הדין מציין כבוד השופט פישר שההלכה החדשה עצמה אינה מספיקה לבדה כשינוי נסיבות ויש לבחון האם יש בתיק שינוי נסיבות אמיתי.

נחזור ונציין: על מנת להימנע מהוויכוח המשפטי, הדרך הנכונה היא להגיש בקשה על שינוי נסיבות (שינוי בזמני השהות, שכר של אחד ההורים, מצב בריאותי, שינוי מצב משפחתי והולדת ילד חדש, נישואין מחדש לאדם אמיד, ירושה וכו') אפילו אם מדובר על שינוי קל, יחד עם ההלכה החדשה של העליון.

שכרו של האב לא השתנה ועומד על 18,270 ש"ח. האם מרוויחה כיום (מזה שנה וחצי) 13,000 ש"ח עם פוטנציאל לגידול בשכר, בעוד שבזמן חתימת ההסכם לא עבדה ולאחר מכן עבדה שלא בתחומה והרוויחה 10,670 ש"ח. זמני השהות הם 8/6 כמקובל כיום. צרכי הילדים נשארו 4,600 (ילד אחד עם צרכים מיוחדים).

כבוד השופט פישר מפחית את סכום המזונות מ 4,600 ש"ח ל 2,760 ש"ח. נשאלת השאלה האם החישוב החדש נכון?

הצבת נתוני התא המשפחתי במחשבון המזונות שלנו מראה שלא! נציין שבפסק הדין המקורי נקבע שקצבת הילד בעל הצרכים המיוחדים בסך 2,500 ש"ח תעבור לאמא ולכן לא הוספנו קצבה זאת לשכר האם. התוצאה מראה שכבודו שכח להתחשב בהוצאות הישירות שיש לאב כאשר הילדים נמצאים אצלו, בזמני השהות שלו, וחבל שכך, בעיקר לאור כך שהוא כתב שלאם פוטנציאל ברור לעלייה בשכרה.

​​הפחתת מזונות ילדים

תלהמ 40928-04-17

כבוד השופט גורודצקי, קבלת בקשה להפחתת מזונות זמניים בעקבות הרחבת זמני שהות, מיום 14.01.2018.

לאור שינוי מהותי בזמני השהות להסדר של משמורת משותפת, מציין כבודו שבמקרים שכאלו נהוג להפחית את סכום המזונות ב 25%-50%, כאשר למקרה זה הוא בוחר בהפחתה של 25%.

תלהמ 13751-02-17

כבוד השופט גורודצקי, קבלת בקשה להפחתת מזונות זמניים בעקבות הרחבת זמני שהות. להורים 2 ילדים, מתחת לגיל 6.

לפיכך, כבודו קובע שההלכה החדשה אינה תופסת למקרה זה, אך יחד עם זאת, ולאור הרחבת זמני השהות של הילדים עם האב, להסדר המקובל של 8/6, מפחית את סכום המזונות הזמניים ב 25%.

תלה"מ 8402-04-17.

כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 6789-04-16, הפחתת מזונות ב 200 ש"ח וביטול המדור לשלב זה, מתאריך 23.11.2016.

את האב ייצג עו"ד קרני שלו

כבוד השופט בנימין יזרעאלי, תמ"ש 30836-11-13, קבלת בקשה להפחתת מזונות האב עקב כך שהאם רכשה דירה ללא משכנתא וכבר לא משלמת מדור, מתאריך 19.08.2016.

להורים שני ילדים. 20 ו 16. האב פונה לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות עקב כך שהאם רכשה יחד עם בן זוגה החדש דירה ללא משכנתא. בקשתו מתקבלת וכבוד השופט קובע שסכום המזונות יופחת ב 700 ש"ח עבור כל ילד.

בנימין יזרעאלי, תמ"ש 30836-11-13, קבלת בקשה להפחתת מזונות האב עקב כך שהאם רכשה דירה ללא משכנתא וכבר לא משלמת מדור, מתאריך 19.08.2016.

כבוד השופטת שלי אייזנברג, אישור בקשה להגדלת שיעור מזונות הילדים בעקבות אי עמידה של האב בזמני השהות שנקבעו בהסכם, מיום 09.08.2016.

להורים 3 ילדים. 18.5, 17 ו 8.5. זמני השהות שנקבעו בהסכם הפרידה הם שבימים ב' ו ד' וכל סוף שבוע שני (לינה רק בשישי) האב זכאי/רשאי להיות עם הילדים. סכום המזונות נקבע על סך של 2,700 אך האב ויתר עם זכויות בדירה.

כבוד השופטת אייזנברג מציינת שאין כל מחלוקת שהאב לא עמד בזמני השהות שלו (האב טען שלאם אשמה בנושא) ולכן יש כאן שינוי נסיבות מהותי המאפשר לקבל את בקשת הגדלת סכום המזונות לשני הילדים שמתחת לגיל 18.

כבוד השופטת שלי אייזנברג, אישור בקשה להגדלת שיעור מזונות הילדים בעקבות אי עמידה של האב בזמני השהות שנקבעו בהסכם, מיום 09.08.2016.

כבוד השופט זגורי, תמ"ש 52645-02-15, דחיית בקשת האם להגדלת מזונות מיום 11.01.2016.

כבוד השופט יחזקאל אליהו, תמ"ש 24826-04-14, קבלת בקשת האב, הפחתת מזונות הקטינה מיום 22.02.2015.

ההורים התגרשו בשנת 2003 ולהם שני ילדים. בהסכם הפרידה נקבע שהילדים יהיו במשמורת האם (כך היה מקובל בימים ההם) ושסכום המזונות יעמוד על 1,400 ש"ח עבור כל ילד ועוד 240$ עבור מדור. כיום, לאחר הצמדה, מדובר על 1,725 עבור כל ילד ועוד 1,294 למדור. הכל יחד 4,744 ש"ח לחודש.

האב עתר להפחתת סכום המזונות בעקבות שינוי מהותי בזמני השהות. נציין שכיום, לאחר שהאב הגיש עתירה (תמ"ש 53471-03) להורים הסדר של משמורת משותפת. העתירה מתייחסת לקטינה בלבד.

האב מרוויח 15,059 ש"ח נטו לחודש והאם 11,000 ש"ח. לילדה (כיום בכיתה י') אין זמני שהות קבועים, אך השופט, לאחר ששמע את שני ההורים ונפגש עם הילדה, קובע שזמני השהות אצל האב הם לפחות 50%.

כבוד השופט יחזקאל מקבל את בקשת האב ומפחית את סכום המזונות ב 45% כך שהוא יהיה 1,275 ש"ח כולל מדור.

כבוד השופט יחזקאל אליהו, תמ"ש 24826-04-14, קבלת בקשת האב להפחתת מזונות הקטינה מיום 22.02.2015.

כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 42509-09-11 אישור הפחתת מזונות ילדים מתאריך 07.10.2014.

להורים ילדה אחת. בזמן הפרידה האב השתכר סכום מאוד גבוה וסכום המזונות בהתאם. בפסק הדין 3 נושאים. בנושא המזונות בדקה כבוד השופטת את 3 צלעות המשולש ובדקה האם יש שינוי נסיבות קיצוני בהכנסת האב (שמאז הקים משפחה חדשה ואף נולדה לו ילדה), הכנסת האם וצרכי הילדה.

השופטת מוצאת שבכל אחד מצלעות המשולש חל שינוי המצדיק את שינוי סכום המזונות ולכן מפחיתה אותם ל 2,000 ש"ח לחודש.

כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 42509-09-11 אישור הפחתת מזונות מתאריך 07.10.2014.

כבוד הדיינים הרב אברהם שמן‏, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 אשד׳ בנושא הפחתת מזונות ילדים בבית הדין הרבני האזורי אשדוד מיום 30.09.2014.

מתוך פסק הדין:

כאמור, לדברי המבקש יש להפחית את חוב המזונות בשל שינוי נסיבות הדדי הן מאחר שכעת אין בידו לעמוד בסכום שנקבע בשל נישואיו והן בשל שמצבה של המשיבה שפיר ויציב.

אכן, חוב האב במזונות ילדיו מדינא אינו אלא בקטנים מתחת לגיל שש אך מעבר לגיל זה אינו חייב לזונם אלא מכוח תקנת חכמים עד שיגדלו (סימן עא סעיף א). ותקנת הרבנות הראשית (שנת תש"ד) שיש לחייב האב במזונות בניו עד גיל חמש עשרה. ושוב תקנו מאוחר יותר (י"ג סיון תש"ם) להאריך את מועד חיוב המזונות עד גיל שמונה עשרה. וראה עוד בתוקף תקנה זו בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד אבן העזר סימן טו וחלק ו סוף סימן לה) ובספר משנת הכתובה (פרק שלושים וארבעה סעיף מב) עש"ב.

ומהכלל אל הפרט, מאחר שכל ארבעת ילדיו של המבקש הם מעל לגיל שש ונמצא שחיוב האב במזונותיהם אינו אלא מדין צדקה, ובהתאם לגדרי צדקה המבוארים בשולחן ערוך יורה דעה (סימן רנ סעיף א) שפסק: 'כמה נותנין לעני די מחסורו אשר יחסר לו. כיצד, אם היה רעב יאכילוהו היה צריך לכסות יכסוהו… הגה ונראה דכל זה בגבאי צדקה, או רבים ביחד אבל אין היחיד מחוייב ליתן לעני די מחסורו, אלא מודיע צערו לרבים, ואם אין רבים אצלו יתן היחיד, אם ידו משגת' ע"ש.

ודאי שאין זה חובה על האב בלבד, ולפיכך כאשר אין סיפק ביד האב לקיים לבדו צדקה זו יש לברר גם את האפשרויות העומדות לאם לדאוג לצרכי הילדים שהרי אף היא מחויבת במצות צדקה זו.

ובהמשך

ולפי דרכנו למדנו שאף בילדים הפחותים מגיל שש שוודאי חובת מזונותם על אביהם ואין האם חייבת כלל לזונם, אך מכל מקום כשהאב עני אינה פטורה האם מתורת צדקה כשיש בידה, ולכך כשאי אפשר לחייב את האב מדין צדקה יש לחייב את האם במזונות הילדים, אף בפחותים מגיל שש. וקל וחומר למזונות הילדים שמעבר לגיל שש כנדון דידן, שאף האב עצמו אינו חייב לזונם אלא מדין צדקה.

אכן לפי הסכמת הפוסקים שכל חוב המזונות שמעבר לגיל שש הוא בגדר צדקה, ואף לאחר תקנת הרבנות הראשית לא בטלה תורת צדקה זו, ומעתה יש לומר כי החל מגיל שש ואילך כל צרכי הילדים בין ההכרחיים ובין שאינם הכרחיים הם בגדר צדקה זו, ומשכך כאשר אין לאב אפשרות לקיים חובה זו לבדו חייבת האם בצדקה זו לדאוג למזונות הילדים.

כבוד הדיינים הרב אברהם שמן‏, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 בנושא הפחת סכום המזונות בבית הדין הרבני האזורי אשדוד מיום 30.09.2014.

כבוד השופט זגורי, תמ"ש 17732-07-12, כיצד יש לנהוג בתביעה של אב לנושא הפחתת מזונות ילדים, שלא הוכיח שינוי נסיבות מהותי מחד גיסא, אך אכיפת הסכם המזונות בעת הנוכחית לא תהיה צודקת, מאידך גיסא?

התובע עתר להפחית המזונות שהוא אמור לשלם עבור צרכי בתו הקטינה לכדי 1,000 בחודש (בסיכומיו עתר להפחתה לסך ₪1,200 בחודש) וזאת מפאת 2 טעמים מרכזיים:

ראשית, טען התובע, כי לא הייתה בקרבו גמירות דעת בעת אישור ההסכם בשל מצבו הבריאותי והוא לא יכול היה להבין הוראות ההסכם ואת התחייבויותיו.

שנית, טען התובע, כי הוכיח שינוי נסיבות מהותי במצבו הרפואי והכלכלי ; מבחינת מצבו הרפואי ו/או הנפשי טען התובע, כי לאחר החתימה על ההסכם חלה הידרדרות נפשית בקרבו, שהשפיעה במישרין על אי יכולתו לעבוד באותו היקף ואופן שעבד בעבר. מבחינה כלכלית, למעשה לא פורט בכתב התביעה על איזו הרעה מדובר ודומה, כי הכוונה הייתה לפיחות בשכרו ו/או להיעדר יכולת לשאת בתשלומי האיזון נשוא הסכם הגירושין.

סבור אני, כי הנסיבות שבפניי מצדיקות התחשבות במצבו הנפשי הרגיש של התובע, מחד גיסא, אך התחשבות זו חייבת למצוא מקומה ולהתיישב עם הדין, מאידך גיסא.

הנה כי כן, מכל המבואר באתי לכלל מסקנה שיש להפחית באופן זמני החיוב של האב במזונות בתו הקטינה (החל מיום 1/2/2013 ) ולהעמידו על סך המזונות המינימליים של 1,300 ₪ בחודש וזאת לתקופה של 24 חודשים שלאחריהם יחזור החיוב להיות בשיעור של 2,000 ₪  בחודש על פי הוראות ההסכם. סכום זה בתוספת קצבת הילדים אמור להספיק לאם ולו בדוחק כדי לספק צרכי הקטינה.

כבוד השופט זגורי תמש 17732-07-12 הפחתת מזונות לשנתיים כהלוואה לאב בשל קיום בסיסי.

תמ"ש 5096-04-10 ד. ואח' נ' ב, כב' השופטת אילת גולן-תבורי בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בנושא הפחתת מזונות ילדים:

הגידול הניכר בהשתכרותו של האב (כמעט פי 4), בצירוף העובדה כי בעבר לא נפסק מדור לקטינה והעובדה שכיום עליה ללמוד בחינוך מיוחד, עולה כי אכן היה שינוי נסיבות מהותי, אשר מצדיק שינוי בפסיקת המזונות. עם זאת, יש מקום להתחשב גם בעובדה, שבמקביל עלה גם שכרה של האם. בשקלול הנתונים נפסק כי סכום המזונות החודשי לא ישונה, אולם יתווסף לו חיוב בעלות המדור לקטינה (30% משכר-דירה שתשכור האם למגוריה עם הקטינה ועד לתקרה של 1,000 ₪ לחודש) וכן השתתפות בהוצאות החינוך החריגות (50%).

תמ"ש 5096-04-10 כב' השופטת אילת גולן-תבורי בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בנושא שינוי סכום המזונות