פסקי דין ניכור הורי: ניכור הורי הוא אחד הנושאים הכאובים בתחום הגירושין. לשמחתנו, בשנים האחרונות יש גם הכרה בנושא וגם טיפול ראוי. הדבר בא כמובן לידי ביטוי בפסקי הדין בתחום.
עוד פסקי דין בנושא הניכור ההורי תוכלו למצוא במנועי החיפוש של דוברות בתי המשפט. ראו כאן, ובאתר בתי הדין הרבניים ראו כאן.
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 6153-05-23, דחיית טענת האם לניכור הורי מצד האב, מיום 06.07.2023.
מספר דברים חשובים בהחלטה של כבוד השופט שני:
לא כל בקשה בהתאם לנוהל הנשיאה המוגשת תחת הכותרת ניתוק קשר/ניכור הורי היא אכן כזו. כל מקרה יש חובה לבחון לגופו. ישנם ניתוקי קשר שמתרחשים בעקבות התנהגות קלוקלת של ההורה שעמו נותק הקשר, כשאין שום פרמטר של ניכור הורי שמתקיים. חשוב לדייק בכך.
לילד זכויות משלו, ואף אחד מהוריו לא יכול לשלול אותן, בטח ללא סיבה מוצדקת.
כמו בהרבה מקרים, עצוב לראות כיצד הורה זה או אחר פועל כנגד ההורה האחר כאויב, ובאמצע הילד שלא אשם בדבר.
כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, תלה"מ 24466-03-23, זמני השהות בין האם לשניים מהקטינים אינם מתקיימים מזה מספר חודשים, עקב חשיפת הקטינים להסתה כנגד האם, מיום 07.05.2023.
עצוב לקרוא כיצד האב פועל לנתק את האם משני הילדים הגדולים.
כבוד השופט שני, תלה"מ 35190-04-23, הטלת סנקציות עם האם בשל ניכור הורי, מיום 02.05.2023.
כאשר ראיתי מי מייצגת את האב נזכרתי שבקיץ שעבר היא נתנה לי "מתכון" מאוד מורכב לענבים אז תהינו: לוקחים ענבים, מוסיפים מיץ לימון ומפזרים למעלה קצת סוכר, כמה דקות במקפיא, ולאכול. כמובן שאפשר להחליף בוודקה וכו'. בקרוב מתחילה עונת הענבים.
לגבי פסק הדין: מקרה מאוד עצוב בו האם, עו"ד במקצועה, עושה מעל ומעבר על מנת למנוע מהאב את הזכות הבסיסית לזמני שהות עם ילדתו הקטינה. פשוט נורא 🙁
כבוד השופט שני כהרגלו חד, ישיר, מאתר את המניפולציות, מסביר את הניכור ההורי שמבצעת האם, וקובע סנקציות כספיות להפרת זמני השהות כולל הפקדת רישיון הנהיגה של האם במידת הצורך.
לצד ההחלטה המאוד מקצועית ויפה של כבודו בנושא הניכור וזמני השהות, אנחנו רואים שכבודו טרם הפנים – כנראה מחוסר רצון…– את נושא אי השימוש במונחים חזקה ומשמורת. חבל.
כבוד הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז, רבני ירושלים, תיק 1027470/24, לא תתקבל טענה שהילד לא רוצה לפגוש בהורה השני, מיום 19.04.2023.
נוהל הנשיאה לחידוש קשר לא תקף כמובן בבתי הדין הרבניים, אך אין הדבר אומר שבתי הדין לא מכירים את התופעה הקשה של ניכור הורי והסתת ילד כנגד הורה.
בתי הדין הרבניים מנסים להתמודד עם התופעה העגומה הזו אם כי מתקשים מאוד להציב סנקציות להורה מנכר ומסית, ובכך מעצימים לעיתים את כוחו הגרנדיוזי ממילא של ההורה המנכר ומחלישים את ההורה מנותק הקשר.
גישה שאינה תקיפה מול הורה מנכר מקטינה את הסיכוי שאי פעם יחודש הקשר בין הורה לילדו המנוכר.
כמובן שהאיום על העברת המשמורת מהאם לאב צורם. מיותר. בבתי המשפט למשפחה כבר הבינו שאין טעם להשתמש יותר במונח "משמורת", ובמקרה שכזה ראוי לרשום שיהיה שינוי בחלוקת זמני השהות כך שהילד יהיה רוב הזמן – או רק – אצל האב.
כבוד השופטת שירלי שי, תלה"מ 50984-06-22, התנהלות הרסנית ופוגענית של האם בילדים, מיום 26.02.2023.
עוד מקרה עצוב של ניכור הורי בו כל הצדדים מפסידים 🙁 , והכל בחסות מערכת המשפט שבסופו של דבר הייתה מאוד סלחנית כלפי האמא.
סביר להניח שגבר שהיה מתנהג כך היה רואה שנים את הילדים שלו במרכז קשר. צריך להגיד את האמת, המערכת המשפטית סלחנית הרבה יותר כלפי אמהות מאשר כלפי אבות, למרות כל מה שהשופטת כתבה והמלצות אנשי המקצוע שהאם תראה את הילדים במרכז קשר עקב התנהלות פוגעניות קשה בילדים, השופטת מגלה כלפיה סלחנות רבה.
זו לב ליבה של הבעיה האמיתית בהתמודדות עם הורים מנכרים הפוגעים בילדיהם – מערכת המשפט סלחנית כלפיהם ומגדלת אותם ואת הכוח שלהם עשרות מונים עד כדי מצב בו כבר בימ"ש לא יכול לעשות דבר! זה בא לידי ביטוי גם בסכום ההוצאות הנמוך.
הרב מאיר פרימן – אב"ד, הרב דוד בירדוגו, הרב יצחק רבינוביץ, תיק 1351427/9, הפסד מזונות בגין ספק ניכור הורי, מיום 05.12.2022.
- לאור הספק, לא ניתן לחייב את האב במזונות הילדות. סעיף זה ניתן בדעת הרוב.
- בנסיבות הקיימות, ובשל הספק בעניין הפגיעה המינית, אין מנוס מלאשר את המלצות תסקיר שירותי הרווחה.
על כן בשלב הנוכחי לא יתקיימו הסדרי שהייה של הילדות עם האב. הבנות יעברו אבחון פסיכו-דיאגנוסטי באמצעות מחלקת הרווחה, ובהתאם לתוצאות יינתנו הטיפולים הנדרשים לפי המלצות שינתנו על ידי שירותי הרווחה. הבת מ' תמשיך את הטיפול אצל יעל משי. לצורך הטיפולים האמורים לא נדרשת הסכמת האב.
כבוד השופט שני, תלה"מ 2621-12-22, בקשת האב שעניינה ניכור הורי, מיום 18.12.2022.
כבודו, אבל למה? למה לזרוק דלק למדורה?
כבוד השופט שני נחשב, בצדק רב, כאחד השופטים הטובים בבתי המשפט למשפחה. בעיקר בתחום של ניכור הורי וחידושי קשר. חד, תקיף, מבין עניין, ועושה עבודתו נאמנה. עורכי הדין בקבוצת הפייסבוק שלנו מאוד מעריכים אותו.
אבל גם שופטים הם בני אדם. גם שופטים טועים. גם שופטים לפעמים עקשנים ללא סיבה.
ההורים החליטו להיפרד. עדיין גרים יחדיו. ההורים, בעיקר האב למי שזה חשוב לו, פוגעים אנושות בילדות המשותפות 🙁 . עצוב לקרוא.
כבוד השופט שני מסביר בהחלטה שלו שלא מדובר על ניכור הורי אלא על התנהלות מאוד בעייתית של ההורים, ומקבל החלטות ראויות וברורות על מנת לשמור על טובתן של הבנות. על כך אני כמובן מברך. תמיד.
אך כבוד השופט שני ממשיך להתעקש על הגדרות הוריות מפלות. בניגוד לפסק דינו הנהדר של כבוד השופט שוחט והמקובל כיום בבתי המשפט למשפחה.
כבודו – למרות שההורים עדיין גרים יחדיו – רושם "האם היא בבחינת בית עיקרי עבור הילדים" ו "ואני מורה כי המשמורת הזמנית בקטינים, עד מתן החלטה אחרת, תהא בידי האם". 🙁
לאור העובדה שההורים עדיין גרים יחד, ההגדרות כמובן לא ממש הגיוניות. אך לא זאת הנקודה שלי. גם אם ההורים היו גרים בנפרד הייתי כותב דברים דומים.
ההורים נמצאים באחד הזמנים הקשים ביותר בחייהם – פירוק התא המשפחתי. תפקיד השופטים הוא לדאוג לטובת הילדים, בין היתר בהרגעת הסכסוך המשפטי. הרגעת ההורים הניצים. צריך לזכור שלרוב המאבק הוא סביב הילדים שמעולם לא ביקשו 'להתגרש' ממי מההורים.
אז למה כבודו לשפוך דלק למדורה?
האם להחלטה זו להגדרות הוריות מפלות הייתה השפעה בתיק זה? אין לי מושג. ייתכן שלא. אך רוב הסיכויים שכן.
נניח והתנהלות האב החריפה 'רק' ב 5% עקב השפלתו זו? אז למה? במה ההגדרות המיותרות האלו תורמות לתא המשפחתי? למי הן נחוצות?
ונניח שהאם קראה והבינה, 'ניצחתי'! השופט פסק לטובתי. עכשיו אני אראה לו (לאב) מה זה. גם כאן, מה התרומה החיובית במתן ההגדרות המפלות? למי בתא המשפחתי זה טוב? לאף אחד!!
ההורים אמורים להפריד כוחות. לגור בנפרד. ואז ללכת למומחית שמינה כבודו. אבל בהחלטה שלו כבודו העצים את מאבק ההורים, וכאשר ההורים יגיעו בהמשך הדרך לאשת המקצוע עבודתה כמובן תהיה מורכבת וקשה יותר. אז שוב, למה?
בשמלה אדומה ושתי צמות,
ילדה קטנה, יחידה ותמה
עמדה ושאלה – למה?
וכל הרי הגעש וכל הסערות
עמדו מזעפם ולא מצאו תשובה
עמדו מזעפם ולא מצאו תשובה.
החלטה בתיק תלה"מ 2621-12-22 החלטה נוספת בתיק מיום 22.06.2023.
כבוד השופט שני, י"ס 18063-12-22, ניכור חמור של האב, מיום 20.12.2023.
עוד מקרה מאוד עצוב 🙁 התנהגות האב נוראית והילד לעמדת כבודו נמצא בסיכון. לא קל לקרוא. אך כבוד השופט שני, כהרגלו, חד והחלטי.
כבוד השופט אסף זגורי, רמ"ש 4409-09-22, דחיית בקשת האם למניעת העברת הילדים הקטינים לאחריות בלעדית של האב, מיום 10.09.2022.
כבוד השופט זגורי באמירות חשובות מאוד לנושא הניכור ההורי!
הלוואי וכל עו"ד בתחום, כל עו"סית, וכל שופט משפחה יקראו פסק דין חשוב זה.
פסק דין מרשים שניכר בו כי השופט מכיר היטב את המאטריה, השפה, המושגים, ואת התהוותו של ניכור הורי חריף הכולל התמודדות קשה מול הורים מתנגדים ופורעי חוק.
כבוד השופט זגורי, שכיהן שנים רבות כשופט משפחה, מביא למחוזי נצרת רוח מקצועית חשובה, היודעת מקרוב מהם הפרמטרים להתהוות ניכור הורי, כיצד יש לעצרו, לטפל בו, מהם הצעדים הנדרשים כדי להגן על קטינים ובעיקר איזו רוח תקיפה צריכה לנשב בתוך בימ"ש קמא מול מצבים של שימוש לרעה וסיכון של ילדים בידי הוריהם.
כבוד השופט שני, תלה"מ 54513-08-22, התנהגות האב פוגעת בילדה, מיום 06.09.2022
כבוד השופט שני, כהרגלו, חד ויעיל בכל הקשור לתיקי חידוש קשר וניכור הורי. במקרה שלנו האב הוא המנכר, ומצב הבת המשותפת בעייתי ומעציב.
לפי מה שאני קורא, יש בקרב עורכי הדין שביעות רצון רבה מהמתרחש בתל אביב אצל שופט המוקד כבוד השופט שני, אך לגבי שאר המחוזות אני מקבל גם תגובות של אי שביעות רצון (למשל לגבי: פתח תקווה, ירושלים, באר שבע) על שופטים "חלשים", על אי מקצועיות בתחום וכו'.
התיאור הזה נכון? אשמח לעמדתכם.
הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז, תיק 1178177/16, תביעת האב לחידוש קשר עם הבת והפחתת המזונות עקב ניכור הורי, מיום 20.07.2022.
בית הדין מתקשה לקבוע האם אכן היה כאן ניכור הורי מצד האם. האב לא ממש פעל לחידוש הקשר עם הבת. נקבע שהמזונות יופחתו למחצית הסכום. הילדה כמעט בת 18.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 40889-05-21, האם יש לכפות חידוש קשר על ילד בן 17 שלא מעוניין בקשר עם אביו, מיום 14.08.2022.
האם ילד בן 17 יכול להחליט שהוא לא מעוניין יותר להיות בקשר עם אביו?
במידה והיה טיפול מקצועי לחידוש קשר לפני כשנתיים, האם התמונה היתה שונה? אף אחד לא יכול לדעת, אך כמובן שהסיכוי לכך קיים! חבל שלא בוצע.
לא רשום לנו האם ההחלטה השפיעה על נושא המזונות. לא זה התיק.
כבוד הרב אברהם הרוש, רבני באר שבע, תיק 1197864/14, גדרי עקרון טובת הילד והתערבות ביה"ד בניכור הורי, מיום 03.07.2022.
תיק בו יש טענה לניכור הורי מצד האב, לצד הסבר מקיף על מהי טובת הילד לעמדת הרב אברהם הרוש.
ללא קשר לתיק זה: מפתיע אותי כל פעם מחדש לקרוא שהדיינים חושבים שהם פועלים בראייה של טובת הילד, כאשר בפועל הם מטילים את מזונות הילד רק על האב ללא קשר לשכר האם, שהם מאשרים כמעט באופן אוטומטי כל מעבר של האם עם הילדים למרחק מרוחק כך שהקשר בין האב לילדים לא ממש יכול להימשך, שלא לדבר על מקרים בהם קובעים שהילד יהיה עם ההורה מאתו מגדר (כאן יש הסבר מקיף לנושא), וכל זאת בניגוד לבתי המשפט למשפחה שבוחנים כל מקרה לגופו ללא כללים גורפים.
במקרה שלנו יש אמירה מפורשת, לצד הנחיות לפעולה, נגד הניכור ההורי ועל כך כמובן נברך.
כבוד השופטת מירה רום פלאי, תה"ס 63501-03-18, האם, יחד עם בעלה החדש, פועלים לנתק את האב מילדיו. ומצליחים, מיום 05.04.2022.
עוד מקרה עצוב בו ההורים רבים על גבם של הילדים. כאן זה מקרה קיצון. האם, יחד עם בעלה החדש, עושים כל שביכולתם לנתק את הקשר בין האב לילדיו. ומצליחים. קשה לקרוא.
האם תשלם לאב 100,000 ₪ בגין הנזק במעשיה שהביאו לניתוק הקשר של הילדים עם האב, ועוד 100,000 ₪ הוצאות משפט.
ראו גם את ההחלטה המעניינת בנושא המזונות.
פסק הדין בתה"ס 63501-03-18
כבוד השופט אריאל ממן, תלה"מ 40328-08-20, העברת המפגשים בין האב לקטינות למרכז קשר מחשש המשך הפגיעה הרגשית והנפשית בקטינות, מיום 22.06.2022.
ההתרשמות שלי מקריאת פסק הדין שהאב פשוט "משועבד" לעמדת בת הזוג החדשה. בעייתי.
פסק הדין קיבל את המלצות עו"ס סדרי דין לצמצם באופן דרמטי את זמני השהות של האב עם הקטינות מהסדרים רחבים הכוללים לינה – להסדרי ביקורים תחת פיקוח במסגרת "מרכז הקשר", מחשש לניכור הורי מצד האב ומניעת המשך הפגיעה הרגשית והנפשית בקטינות גם אגב אותו ניכור הורי.
ההחלטה ניתנה בשים לב לטובת הקטינות ורק לאחר שנמצא שהתנהלות האב חמורה ומסבה לקטינות נזק רב, העולה על הנזק שעלול להיגרם לקטינות כתוצאה מצמצום המפגשים עמו.
ביהמ"ש מצא כי הותרת הקטינות באחריות האב וקיום זמני שהות רחבים עמו, כפי מתכונתם בעת הזאת, תוך חשש להסתה כנגד האם, העדר שיתוף פעולה של האב עם הרשויות וגורמי הטיפול, מסכנת את הקטינות מבחינה נפשית ורגשית ופוגעת בטובתן.
ביהמ"ש דחה את טענת האב לפיהן עו"ס לסדרי דין אינה מוסמכת להמליץ על צמצום זמני שהות, שכן זו מנוגדת לרציונל העומד ביסוד חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955.
ביהמ"ש דחה את דרישת האב לקבלת חוות דעת פסיכולוגית משזו עלתה לראשונה רק במסגרת סיכומיו ורק לאחר שחקירת העו"ס בביהמ"ש, לבקשתו, לא הביאה לערעור מהימנות המלצות התסקיר.
כבוד השופטת העמיתה ש' דברת -אב"ד, כבוד השופט א' חזק, כבוד השופטת ג' לוין, מחוזי באר שבע, עמ"ש 72323-10-21, ניכור הורי קשה ותביעת נזיקין של האם כנגד האם, מיום 03.05.2022.
בום! אם מנכרת תשלם 400,000 ש"ח לאב המנוכר מילדיו!
עצוב מאוד מה שהאב עבר. ועצוב מאוד שאין קשר בין הילדים לאב. ולא ברור אם יצליחו לחדש את הקשר. ואין מחיר למה שעבר האב. פשוט עצוב. אבל אם זה המצב, אז שההורה המנכר ישלם על מעשיו הנוראיים.
מחוזי באר שבע מקבל את הערעור, והאם תשלם 400,000 במקום 80,000. הורים מנכרים, ראו הוזהרתם.
את האב ייצגו עורכי הדין איתי ביטון ושמעון פרץ. כל הכבוד.
כבוד השופט אריאל ממן, תלה"מ 20158-01-22, בקשת האם להעברת הילד אליה (בן 6.5) עקב טענה של ניכור הורי, מיום 23.03.2022.
ואז האב אמר לעו"סית לגבי הילד ש "הוא ידאג להעלים אותו"…
פסק דין בו יש דוגמה מעולה להתערבות מהירה במצב של ניכור הורי חריף המייצג פגיעה בשלומו של הילד, תחת שילוב ידיים של מערכת המשפט והרווחה שפעלו בצורה טובה, יעילה ומהירה. הלואי שלא נראה מצבים מסוג זה, אולם במידה והם ישנם, הרי שניתן ללמוד על חשיבות ההתערבות הנכונה במצב מסוג זה.
נקודה נוספת לדיון היא הבחירה של כבוד השופט ממן בשימוש במונח "משמורת" במקרה קיצון שכזה! לטעמנו מיותר גם במקרה קיצון זה.
פסק הדין בתיק תלה"מ 20158-01-22
כב' השופט יהורם שקד, תלה"מ 10664-12-20, האם יש להטיל סנקציות על האם בשל אי קיום מפגש בין קטינות לבין אביהם, מיום 14.03.2022.
מדוע תיק של חידוש קשר/ניכור הורי לוקח כל כך הרבה זמן, כאשר הדבר שכול אנשי המקצוע מסכימים עליו הוא שדווקא תיקים שכאלו מצריכים טיפול חד ומהיר?
האם התוצאה (הטיפול) היתה שונה במידה וכבוד השופט ארז שני היה מטפל בתיק?
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 55069-12-20, קבלת בקשת האם להפסקת תשלום המזונות עקב ניכור הורי צד האם וניתוק הקשר עם הבת, מיום 13.03.2022.
כבוד השופט שני סוקר באריכות ובצורה מעוררת כבוד את כל התחום, הפסיקות הרבות בו, ובעצם מכין את כל החומר "לעוס" לעורכי הדין שיצטרכו בעתיד להגיש תביעות בנושא כאוב זה.
- ראשית, לא רק שהאם היא הורה מנכר ולא הועילו כל המאמצים והקביעות לעניין זה חלוטות הן.
- שנית, אין עוד כל תקווה ותוחלת לאחר שמוצו האפשרויות לחידוש הקשר בין הבת לבין האב. לצורך העניין האב אינו אלא מקור כספי בעיני האם והילדים, ולדמותו כאב, אין שום מקום (זולת לרעה) בחיי ילדיו ובכללם הקטינה.
במצב המצער בו כלו כל הקיצין גם התקוות לחידוש הקשר, נפתחות בפני ההורה הנפגע שתי אפשרויות מקבילות והוא יכול לנקוט בשתיהן:
- האחת, כגון התובענה שלפניי, היא עתירה להפחתת או להפסקת החיוב במזונות.
- האחרת היא תובענה נזיקית ו/או חוזית לפיצוי בשל הנזק שנגרם.
בסופו של יום תשלום המזונות בוטל החל מתחילת שנת 2021, והאם תשלם הוצאות בסך 35,000 ₪.
- נציין שהוגש עליו ערעור למחוזי שהתקבל חלקית! ראו בע"מ 314/23.
כבוד השופטת מירה רום פלאי, תלה"מ 35115-03-19, בקשת אב (אסיר בכלא) לחידוש הקשר עם הבת (13), מיום 03.03.2022.
פסק דין בו מוסבר ההבדל בין בחינת המאפיינים הדקים המבדילים בין מצב בו הורה יוצר ניכור של ילדה כלפי אביה באופן שגורם לה לסרב להיות בקשר עמו, לבין מצב בו הסירוב של הילדה הוא סירוב עצמאי, מבוסס על סיבות נורמליות, מציאותיות וסבירות מבחינה התפתחותית.
בקשת האב נדחתה והוא חויב ב 5,000 ש"ח.
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 32279-02-22, חידוש הקשר בין אם לבין קטין כבן 11.5 וקטינה כבת 10.5, מיום 28.02.2022.
פסק דין ראוי וחשוב של כבודו. בתחום חידוש הקשר בין הורה לילדו על כולנו להגיד המון תודה לשופט ארז שני. מתחילת הדרך מסביר היטב את הנושא, מקבלת החלטות לפי טובת הילד ולא לפי מגדר ההורים, ונראה שלרוב מביא לתוצאות ומהר. גם עמדתו שנקודת המוצא היא חלוקת זמני שהות שווה כי זאת טובת הילד, וממנה, אם צריך, בודקים ומשנים, היא נהדרת!!
כב' הדיינים הרב אברהם שמן, הרב אברהם אבידר, הרב דוד גרוזמן, תיק 1268908/6, שלילת מזונות קטין כשהאמא מסרבת להפגיש אותו עם אביו בניגוד להחלטות בית הדין, מיום 02.02.2022.
להורים ילד בן 5. האב לא ראה את הילד שנה וחצי!! האם פשוט לא מוכנה. לפחות שללו את בקשתה לקבל מזונות. כה עצוב. ולא יודעים איך להתמודד.
כב' השופטת כרמית חדד, תלה"מ 30248-10-21, הילד עבר לגור אצל האב, הפסיק ללמוד, האם טוענת לניכור הורי, מיום 02.12.2021.
עוד מקרה עצוב, אך הטיפול מהיר מאוד, המומחית ד"ר קיבנסון בר-און הגישה את ההמלצות תוך 10 ימים וטובת הילד מטופלת ומקודמת. זה החשוב מכל! חבל שלא רשום בפסק הדין גיל הילד.
כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 55323-05-21, האב הגיש תביעה על ניכור הורי כנגד אמא שלו. הסבתא של הילדים, מיום 21.11.2021.
מקרה מאוד עצוב בו הסבתא פוגעת בילדה שלה מול הנכדים שלה.
הבעיה נוצרת כאשר מנסה הסבתא להשחיר את האב ולהסביר לילדים כי לא טוב הוא האב. מכאן נכנסים הילדים בעצם לכפל נאמנויות. אלא שלא רק הסבתא מדברת עם הילדים על האב – גם האב מדבר וחוקר את הילדים על הסבתא וכך, לא מגיעים הילדים למצב בו הם יכולים "להשתחרר" מאותה מערכת יחסים עכורה בה נפקד חטא אבות על פני בנים.
כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 39898-10-21, בקשת אם לחידוש קשר עם ילדה, מיום 27.10.2021.
הדבר הכי מרשים בפסק הדין הוא לוח הזמנים. גם למתן ההחלטה וגם ההוראות לטיפול. יפה מאוד.
כבוד השופטת רונית גורביץ, תלה"מ 42605-07-18, החלטה בעניין סנקציית הפחתת מזונות עקב אי שיתוף פעולה מטעם האם ואי-מילוי הוראות המומחה, מיום 21.06.2021.
פסק הדין מתאר מצב עצוב בו מנסים לחדש את הקשר בין האב לבת, אך האם מכשילה כל ניסיון שכזה ולכן הוחלט להשתמש בסנקציה בנושא המזונות.
ההליך הטיפולי אצל המומחה יימשך עד לתום חודש 21/7 אז תוגש חוות דעת סופית מטעם המומחה לגבי אפשרות הוצאת המפגשים מחוץ לקליניקה שלו בכל מתווה שהוא. ככל שלא תהיה התגייסות מואצת לסיום ההליך הטיפולי עד לחודש 21/7 ולמעבר למתווה של המשך המפגשים שנקבע על ידי המומחה, אזי החל מתחילת חודש 21/8 יופחתו מזונות הקטינה לכדי מחצית, וההליך הטיפולי אצל המומחה ימשיך עד ליום 21.11.1 .ככל שהאם לא תביא את הקטינה למפגשים אצל המומחה יבוטלו המזונות כליל. ככל שלא יהיה מעבר למתווה של המשך מפגשים ללא פיקוח, אזי החל מיום 21.11.1 תבוטל גם מחצית המזונות ויופסק תשלום מזונות הקטינה.
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 41399-10-20, תביעת אב לחידוש קשר עם ילדו לאור התנהלות האם לניתוק הקשר, מיום 22.08.201.
עוד מקרה עצוב. הפעם האם עושה ככל שהיא יכולה על מנת לנתק את הקשר בין האב לילדו ומונעת את הטיפול לחידוש הקשר. בפסק הדין הסברים מעמיקים על תופעת הניכור ההורי, פסקי דין בתחום ועוד. פסק דין מרשים ביותר.
סוף דבר
התובענה מתקבלת – הקטין ימשיך להיות מטופל לעניין חידוש הקשר במכון "מפגשים", ובשל התנהלותה תישא האם ב- 80% מעלות המכון – האב יישא ביתרה.
אני מורה ללשכה לסיוע המשפטי למנות לקטין אפוטרופוס לדין, אשר גם ישמיע קולו, גם יפעל כפי טובתו וימליץ לקטין ולבית המשפט בהתאם.
האם תישא בהוצאות האב בסך 40,000 ₪, בשל דרך ניהולה את ההליך ומיצויו עד תום (וראה: בג"צ 891/95 תנובה נ' הרשות המוסכמת {פמ"מ – 30/06/2005} וכן רע"א 7650/20 פאיירפלאי בע"מ נ' Magic Software Enterprises Ltd {פמ"מ – 28/12/2020}).
הרב שלמה שפירא, בבית הדין הרבני הגדול ירושלים, תיק 1146574/7, החובה, הגוברת על שיקולי פרוצדורה, להתערב בהקדם במקרי חשש לניכור הורי; טענת אב כי 'אינו יכול' להפעיל סמכות ולהביא למפגשי הקטין עם האם, מיום 26.08.2021.
אליבא דהמערערת המשיב, אבי הקטין, 'חטף' את הקטין ולמעשה יצר מציאות שבה משמורתו של הקטין למעשה היא אצלו אף שלהלכה היא ההורה המשמורן. עוד טוענת המערערת כי המשיב הסית את הקטין נגדה, הביא למצב שבו הקטין מסרב לשוב אליה ואף לאחר שבית הדין הורה על קיום מפגשים שלו עימה, ובשלב ראשון במרכז קשר נוכח התנגדותו של הקטין, הביא את הקטין להתנגד אף לכך ולמעשה ניתק אותו מן האם.
פסק הדין בתיק 1146574/7
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 52096-07-21, דחיית בקשת האם לחידוש הקשר עם שתי בנותיה, מיום 03.08.2021.
עוד תיק מאוד עצוב.
לעת הזו אין בדעתי להורות או לחייב את האב, אגב הליך דחוף, בחידוש הקשר בטרם ישתכנע המותב העיקרי כי לא נשקפת סכנה לקטינות מן האם.
כבוד השופט ארז שני, י"ס 9705-06-21, חידוש הקשר בין האם לילד לאחר מעשים לא ראויים של האב לניתוק הקשר, מיום 20.07.2021.
כבוד השופט שני חד כהרגלו בכל הקשור לניכור הורי. ועדיין, השימוש (והאיום) בנושא המשמורת מיותר ולא נכון.
כב' השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש, תמ"ש 6645-05-17, פס"ד בתביעה נזיקית ותביעה שכנגד בעקבות ניכור הורי והגשת תלונת שווא במשטרה על פגיעה מינית לכאורה בקטינה, מיום 17.01.2021.
תמצית פס"ד הדין שהכינה דוברות בתי המשפט:
נקבע כי הפרסומים של האם בעניין טענות לפיהן לכאורה האב פגע מינית בקטינה ופיזית בקטין, נועדו לפגוע בשמו הטוב של האב ובעיקר לאיין את זכויותיו ההוריות ובכלל זה ניתוק האב מילדיו. הפרסום נועד להשפיל את האב ולבזותו בעיני הבריות וכל שכן בעיני ילדיו ומשפחתו המורחבת וביהמ"ש שוכנע כי נגרמה לו עוגמת נפש וכי הוא הושפל בצורה קשה ביותר.
ביחס לרכיב הנוגע להגשת תלונת שווא קבע ביהמ"ש כי האדם הסביר לא היה פותח בתלונת שווא שקרית, לא היה מוסר עדות כוזבת ולא היה יוזם הזמנת מכתב שיגולל סיפור מעוות, פרי דמיונו, על פגיעה מינית בקטינה ע"י אביה. נקבע כי משיקולי מדיניות משפטית יש להוקיע שיתופי פעולה בין בני משפחה הפועלים מתוך נקמה על מנת לפגוע בבן משפחה אחר.
ביהמ"ש קבע כי נגרמו לאב נזקים ממשיים בעקבות הגשת התלונה. האב נאזק בשדה התעופה, נעצר למשך 5 ימים, נחקר ועוכב בישראל למשך שלושה חודשים.
בכל הנוגע להבחנה בין הסבתא לאם קבע ביהמ"ש כי עניינה של הסבתא מובחן מעניינה של האם, שכן הסבתא לא הגישה תלונה במשטרה, אך שיתפה עצמה במעשה וסייעה לבתה באמצעות מסירת עדות כוזבת במשטרה.
נקבע כי משהוכח שהתלונה שהגישה הנתבעת למשטרה, הינה תלונת שווא שנמסרה בזדון וכי בעקבות תלונה זו האב נאזק, נעצר ויציאתו מהארץ עוכבה וכתוצאה מכך שלוות חייו וחירותו נשללו למשך כל מהלך האירוע, די בכך כדי להקים לתובע עילת פיצוי נזיקי.
ביחס לרכיב הנוגע לנזקים שנגרמו כתוצאה מהניכור ההורי שנקבע שהאם אחראית לו, נקבע כי מקום בו המפתח לחידוש הקשר נמצא אצל האם, אך היא לא פועלת באופן אקטיבי לשינוי המצב העגום, הרי שהאם אינה ממלאת את חובתה כהורה ובפרט כהורה משמורן ופוגעת בזכויותיו ההוריות של האב ואין מדובר במעשה עוולתי אחד כי אם בעוולה מתמשכת.
חלק מרכיבי התביעה התקבלו כאמור ונקבע לגביהם פיצוי וחלק נדחו.
ביחס לרכיבים שהתקבלו ביהמ"ש הביא בחשבון כי בפסק דין בתמ"ש 40374-10-17 כבר הורה על ביטול חיוב האב במזונות הקטינים וקבע כי הורה המנכס לעצמו באופן בלעדי את כלל הזכויות ההוריות, צריך באותה מידה לשאת לבדו בחובות ההוריות. מעבר לחיוב הכספי המשתמע בפסה"ד שם, מצא ביהמ"ש להוסיף ולחייב את האם בנוסף לפצות את האב בגין צער ועוגמת נפש עקב הניתוק מילדיו בסכום של 50,000 ₪.
ביחס לתביעת האם בתביעה שכנגד קבע ביהמ"ש האם לא יכולה לטעון כי היא מתמודדת עם פרנסת הקטינים לבדה, כאשר היא עצמה מאיינת את זכויותיו ההוריות של האב ועל כך כבר נכתב כי מי שמנכס לעצמו את כלל הזכויות ההוריות צריך להתכבד ולשאת גם בחובות ההוריים.
ביהמ"ש חייב את האם לפצות את האב בסכום כולל של 150,000 ₪ (שיעור הפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע ושיעור הפיצוי בגין אחריות האם לניתוק האב מהקטינים).
כמו"כ בנוסף חייב ביהמ"ש את האם והסבתא ביחד ולחוד לפצות את האב בסך 65,000 ₪ בגין עוולת הרשלנות.
כבוד השופטים שאול שוחט, השופטת עינת רביד והשופט נפתלי שילה, מחוזי תל אביב, רמ"ש 48940-0320, דחיית ערעור האם, מיום 10.08.2020.
לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 20.3.4 (כב' השופט ארז שני בתלה"מ 19-10-50724) שבמסגרתה חודשו סנקציות שהטיל בית המשפט על המבקשת, ככל שלא תדאג שבתם של הצדדים מ' בת ה – 15 ,תשתף פעולה עם המומחית שמונתה, על מנת לחדש את הקשר בינה לבין אביה – המשיב.
לו דעתי תשמע, הערעור יידחה. תקוותי שהמבקשת תתעשת, תציית להחלטות בית המשפט ותפנים כי חידוש הקשר של הקטינה עם אביה הוא הכרחי ולטובתה של הקטינה. תפילתי ותקוותי ש"לא איחרנו את הרכבת" ולא ייווצר מצב שהאב, שכבר איבד קשר עם בתו הבכורה ש', יאבד קשר גם עם הקטינה. מעבר לפגיעה הקשה בקטינה, זו גם פגיעה אנושה באב שאף שהתנהלותו לא היתה תמיד בבחינת "טלית שכולה תכלת" במיוחד כלפי ש', אין כל הצדקה שהוא ייענש בעונש כה אכזרי ויש להגן גם על זכויותיו כאב.
המבקשת תשלם למשיב הוצאות בגין הליך זה בסך של 20,000 ₪
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 48811-05-20, "לא מצאתי כי מדובר בניכור הורי, אלא מצאתי כי מדובר בהתנהגות הורית "דורסנית", ללא נטילת אחריות של ממש" מיום 27.07.2020.
בהתאם לנוהל שופט "מוקד" במחוז תל אביב, הגיע התיק לכבוד השופט ארז שני אשר גם בפסק דין זה חד כהרגלו. מדובר על תביעה אשר הוגדרה על ידי האב כ "עתירה לחידוש הקשר בין האב לבין ילדיו הקטינים". חשוב להבין, לא כל טענה על ניכור היא אכן כזו! לעיתים זה שימוש מניפולטיבי במושג כדי לטשטש כל חלק בכשל בתפקוד ההורי של ההורה ובאחריות של ההורה למצב.
מכון "מפגשים" מונה לעזור לתא המשפחתי:
והמעניינת מכולן היא הודעה של מכון "מפגשים" במסגרתו נפגשו הקטינים עם אביהם ובה נכתב, בין השאר כי האב לא מסוגל להיענות להנחיות המכון, גם כלפי המכון הוא נותן תשובות פוגעניות ומאשימות; האב הטיח במכון שאין הוא רואה בו סמכות טיפולית; עמדתו קורבנית ומאשימה ואפילו במכון המשיך האב להמשיך ולתקוף באוזני הילדים את אמם ובני משפחתה
שוב ושוב חוזר האב במהירות ל"אזור הנוחות" שלו – האם אשמה, משפחתה הנוראית אשמה והאשמותיו של האב לא הוטחו לאחרונה בפני הילדים לפני שלוש שנים. האשמות אלו הוטחו כמעט בכל מפגש עם הילדים וגם במכון "מפגשים" לא נחסכה מהילדים החוויה.
ברור לי לחלוטין שהאב מתקשה לראות איש מלבד את עצמו – הוא זה שנעשה לו עוול משווע, הוא זה אשר גם כותב שלא ינוח ולא ישקוט עד אשר יחודש הקשר עם ילדיו, כמובן בתנאי שאיש לא ידרוש ממנו לעשות דבר מה רציני.
על אף רצונותיו של האב ילדיו אינם צריכים להיות "שופטים" בינו לבין אמם והאב אינו מבין שכל פעם שהוא עוסק בהכפשתה של האם, והוא עוסק, הוא דוחף את הקטינים לכפל נאמנויות ואז קל להם לבחור באם, שהרי מתנות רבות מאביהם או ביטחון אין הם מקבלים.
יכול האב מבוקר עד ערב לספר לי שזה הכל הדרכות של האם, הסתות של הדוד או אמירות של הסבתא. קשה לזייף פרץ בכי, תוך ניסיון להשתלט עליו, באין אומר כלשהו.
הואיל וכך אין אני מתכוון ליתן סעד מיידי כלשהו ואין אני מתכוון לחייב את הקטינים, עד שייתמו 6 החודשים, להיפגש עם אביהם.
כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא, כב' השופטת איריס לושי-עבודי, כב' השופט נפתלי שילה, עמ"ש 51782-01-20, פסק דין שהוא הלכה למעשה הסבר מורחב על נושא הניכור ההורי, מיום 07.06.2020.
כבר בתחילת פסק הדין רשומות ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים. כל שאר פסק הדין הוא הסבר מקיף על נושא הניכור ההורי ובו ציטוטים מתוך ניכור הורי סקירת ספרות – ד"ר ענבל בר-און החוג לייעוץ ולהתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה, ד"ר יואב מזא"ה הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו, בשיתוף ד"ר בני ביילי, האקדמית גליל מערבי, דצמבר 2019.
עמ"ש 51782-01-20
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 12314-05-20, החלטה בנושא חידוש מפגשים בין הילדה לאב לאור התנהגות לא ראויה של האם, מיום 08.06.2020.
מדובר על החלטת המשך בתיק. קשה ועצוב לקרוא את המתואר בהחלטה על התנהלות האם, אך שוב נציין את הערכתנו לכבוד השופט שני.
אתחיל אולי בהצעתה של האם מפי בא כוחה, המציע להזמין תסקיר ואו אז לבחנו.
איש נבון הוא בא כוח האם ומן הסתם יודע הוא היטב שאם נזמין תסקיר אודות קטין בן 16.5 שנים, יתקבל זה כאשר יהא הקטין בן 17.5 שנים ובכך "ייסתם הגולל" על תביעת האב.
אמור מעתה כי עניין לנו בקטינה שהיא מעוטת ביטחון עצמי, שהיא נושאת את עיניה אל אמה בכל דבר ועניין ועל-פי דברי אמה יישק דבר.
בלשון פשוטה יותר אומר, שעל אף כל מה שקרה, היתה שמחה הבת ליחסים של "אחד על אחת" עם אביה.
האם התמידה לומר לקטינה שוב ושוב כי אין היא חייבת ללכת לאביה, כי אם היא לא רוצה אז מותר לה שלא לציית לחוק, שמותר לה לא ללון בבית האב ושמותר לה גם לא לראותו כלל.
סבור אני לא רק שהתנהגותו של האב לא היתה מושלמת, אלא שבמקום לנסות ולעזור לתקן, היתה פעולתה של האם פעולה במזיד, אשר התעלמה ממבנה הנפש הרגיש של הקטינה.
אומר בגלוי – בית המשפט אינו סובלני כלפי גרם נתק בקשר בין קטין לבין הורהו.
ההחלטה של כבוד השופט שני תלה"מ 12314-05-20
כבוד הדיינים הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז, תיק 940944/17, ביטול מזונות עקב ניכור הורי מצד האם, מיום 16.02.2020.
מדובר על בקשה מצד האב אשר עקב ניכור הורי כמעט ולא ראה את בתו, לביטול המזונות כל עוד מצב זה נמשך. פסק הדין מתאר את המצב לאורך מספר שנים ומציין "למעשה, לא החל כל הליך טיפולי לשם חידוש הקשר, חרף המלצה מכון שלם לכך."
עצוב לקרוא את מעשי האם אשר עושה ככל שביכולתה למנוע מהאב לחדש את הקשר עם הבת. כמו כן צורמת בקשת עורכת דינה, עו"ד ליהיא כהן-דמבניסקי לנסות ולחדש את הקשר דרך קופת החולים! על כך כותבים הדיינים:
בקשת האם להפנות את הטיפול לחידוש הקשר למסגרת קופת חולים, דינה להידחות על הסף, בשל הצורך האקוטי לטיפול אינטנסיבי ומתמסר, צורך שככל הנראה לא יתמלא בצורה משביעת רצון במסגרת גוף ציבורי כקופת חולים. נראה כי בקשת האם על טיפול בקופת חולים דווקא, ללא השקעת משאבים מצידה אף שהיא זו הגורמת לניכור ההורי, אף היא מורה לכאורה על השאיפה שלה אף עתה להאטת חידוש הקשר בין האב לבת, תוך מחשבה כי במסגרת זו לא יחודש הקשר או שיחודש באופן איטי וחלקי.
כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 31664-02-20, ניסיון של האם לנתק את הקשר בין האב וילדו באשמה שהאב לוקח סמים, מיום 26.03.2020.
החלטה זו נוגעת לתופעת הניכור ההורי, והשימוש התדיר בטענת "שימוש בסמים" כאמצעי למניעת קשר בין הורה לבנו. כבוד השופט שקד מביע את עמדתו הנחרצת כלפי התנהגות האם, אשר נראה כי היא מחפשת סיבות מן היקב או מן הגורן על מנת להרחיק את האב מבנו, הגם כי האב הציג בדיקות לפיהן הוא "נקי" מסמים.
כאשר שומעים את רצף טענות האם לא ניתן להשתחרר מתחושה קשה ומעיקה כי האם "ירתה את החץ" וכל אשר נותר הוא "לסמן את המטרה" שסביבו
לעולם בית המשפט יעדיף לתת את הקטין בידיו של ההורה אשר מכיר בהורותו של הצד השני ודי לחכימא ברמיזא
לצערי הרב הנזק היחיד שבית המשפט רואה, שעלול חלילה להתרגש על הילד, זה המשך "הקו" בו דוגלת האם – קרי, הרחקת הילד מאביו ללא כל סיבה הנראית לעין. לצערי הרב ואני מקווה מאוד שאני טועה, אני חושש שאו בפתחו של תהליך ניכור הורי. חרף היותן של צמד המילים "ניכור הורי" הפך נטבע לשון שנוהגים לשנותה כמעט בכל מקרה ומקרה, במקרה מיוחד זה כך הדברים נראים.
עו"ד אביבית מוסקוביץ ייצגה את האב
פסק הדין בתיק תלה"מ 31664-02-20
כבוד השופט שוחט, רמ"ש 51365-10-19, מחוזי תל אביב, דחיית בקשה הטוענת שהעברת התיק לכבוד השופט שני "מתייגת" את האם כמנכרת וכן שלבית המשפט אין סמכות להעביר תיקים משופט רגיל לשופט מוקד וההחלטה נוגדת את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, מיום 31.10.2019.
כבוד השופט שוחט מציין:
חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 מקנה לנשיאי בתי המשפט ולסגנים סמכויות מנהליות שונות. בין הסמכויות הללו הסמכות לקבוע את השופט או השופטים שידונו בעניין מסוים ואת המועד שבו יתחיל לדון בעניין. בעלי הסמכויות רשאים לקבוע כאמור לגבי עניין ספציפי או כללים שבהתאם להם יפעלו המזכירויות (ראו למשל ס' 27,38 ו 48 לחוק בתי המשפט). שימוש בסמכויות אלה אינו בעל אופן שיפוטי ולכן אי אפשר לערער על הפעולות הנעשות מכוחן לא בזכות ולא ברשות (ראו ח. בן נון וט. חבקין, הערעור האזרחי, מהדורה שלישית, תשע"ג-2012, הוצאת נבו, בעמ' 94-95 והאסמכתאות המובאות שם בה"ש 130).
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 42819-04-19, הסבר מקיף וחד משמעי על תופעת הניכור ההורי (הפעם אב מנכר) מיום 24.09.2019.
מיום תחילת הטיפול במקרים של ניכור הורי במחוז תל אביב על ידי קביעת שופט מרכז קראנו מספר פסקי דין מרשימים של כבוד השופט ארז שני. פסק דין זה הוא אחד החזקים בהם. ראוי להערכה. בניגוד לעבר, ניכור הורי הוא לא עוד מקרה שלא ניתן לפתור ולכן לא מטפלים בו!
מתוך פסק הדין:
אזי על כורחנו נצטרך גם להבין שככל שגרם נתק "נתפס" על-ידי מערכת המשפט ומטופל מוקדם יותר – גדלים דרמטית הסיכויים לרפא את הנזק.
במילים אחרות, בלתי אפשרי לשים סף ולומר כי מערכת המשפט תטפל רק כאשר הנתק כבר נוצר ו"תעצום עיניה" כאשר קיים סיכוי קרוב לוודאי שאם נמתין עוד מעט קט יהא הנתק עמנו.
אנו בתוך הליך של ניכור אשר עוד לא הבשיל לנתק, אך נמצא בנתיב ברור לאותו מקום.
הכיצד אמר התסקיר? "לא ירחק היום כי הקטין בן ה- 12 יתעלם לחלוטין מאמו (יסב מבטו ממנה) וברור כי כאשר קטין אחד הופך להיות קטין מנכר, עשוי הוא על נקלה לגרום גם לבת ללכת בעקבותיו.
כתבתי כבר בעבר ושב אני ואומר כי זכויותיו של קטין מוגבלות הן בדין.
כשם שקטין אינו רשאי להיקשר בעסקה מסחרית שאינה כפי גילו, כשם שאין הוא רשאי להפעיל רכב ממונע שלא על-פי דין כך אין הוא רשאי להחליט ש"מתגרש" הוא ממי מהוריו.
ההיגיון המרכזי שמאחורי האיסור המופנה כלפי "גירושי" קטין ממי מהוריו הינה ההבנה כי קטינים דרך כלל, אם אין מדובר בהורה פוגעני, אינם "מתגרשים" מהוריהם אלא בהינתן "ברכת הדרך", ציפיה או שאיפה של ההורה האחר כי יעשו כן.
אומר ואטיח בפני האב כי רצונו להתחזק בדרכי הדת היהודית, במילים אחרות לא לחבוש כיפה אך לעודד את הקטין לשמור עמו שבת ולשהות בביתו אף בזמנים אשר נועדו לאם המשמורנית, במקרה הטוב הוא פעולה בלתי חוקית ובמקרה הרע הוא מסווה ב"מתק שפתיים", כחלק מ"מסע" שמטרתו לתקוע טריז בין האם לבין הילדים.
אמירות מיתממות האומרות כי הופר פסק הדין הואיל ולקטין לא היה לאן ללכת, כי כך הקטין רוצה, אין אני יודע ולא לימדו אותי להיות הורה" או "איך להתגרש" – אמירות אלה הן למעשה "מס שפתיים" אשר מכסה על מעשי רשעות. ומדוע אומר אני רשעות? ראשית, המחקר הגדיר חתירה לניכור הורי וניכור הורי כהתעללות בקטין; שנית, כי הקטין נכנס לכפל נאמנויות ומכביד בכך על אחותו; שלישית, הקשבתי לאב. מדובר באדם נבון ואין לי כל ספק כי ידע לאן הדרך מובילה, הוא אשר יזם אותה והוא אשר "קצר את פירותיה" לשיטתו, הן לעניין בריחת הבן אמו לסוף שבוע והן בבחירתו שלא לאפשר טיסה עם האם, כדי לבקר את סביו בסרביה כנהוג במשפחה, הן בהיותו מצוי בבית האם שלא בגופו אך בביקורים הבלתי פוסקים שהוא מבצע ובדיווחים שהוא מבקש מן הילדים על כל אמרה של האם היכולה לשרת אותו, מכתב לשופט. למעשה, האב הפך את הילדים כלי למטרותיו.
במילים אחרות וכאן "נדחף" לתמונה ניסיוני ארוך השנים בתחום משפט המשפחה, הצדדים אולי נפרדו, אך האב לא "שחרר" את האם ועודנו מושל ונוכח בחייה אם לא בחיי הזוגיות אזי באמצעות הילדים, על-מנת להשיג מהם "הכרה" כי הוא זה אשר צדק בהליך הגירושין ולא היא. ילדים אינם כלי למאבק גם לא לסיפוק צורכיהם הרגשיים של הוריהם.
אין שום ספק שהאב חש עצמו כקורבן וכמסכן ומטיל את ידע זה בצורה כזו או אחרת על הילדים.
סוברים מי מאנשי המקצוע שבהינתן הורים שאינם מיטיבים אין מה לעשות. דעתי אינם כדעתם. צריכים הורים להבין שיש דברים שפשוט אסור להם לעשות, גם אם קשה להם רגשית. הורים אינם יכולים לשלח את ילדיהם "לגשש" ו"לרגל" בבית הזולת, אין הם רשאים לחקור חקירות בוטות אודות הנעשה בבית ההורה האחר, אין הם רשאים לדרוש מכתבים, תצהירים ועדויות מן הקטינים, אין הם רשאים גם לגייס את הקטינים לתהליך אשר מטרתו ניתוק הקשר עם ההורה האחר.
למעשה, הנוהל אשר נקבע בבית המשפט בתל אביב – יפו הכיר בעובדה שמשעה שניכור הורי הוא תופעה בלתי חוקית, בין ניכור בהתהוות ובין ניכור אשר כבר אירע, ניכור – לאמור ניתוק קשר בלתי מוצדק להבדיל מסיבות מוצדקות, אזי מתן טיפול רגשי בפתרון הבעיה או טיפול רגשי למי מן ההורים ואף לילדים הוא רק צעד אחד ב"לוחמה" באי החוקיות.
כאשר אין הצדק לניכור לא ימתין בית המשפט עם חידוש הקשר עד סיומו של טיפול כזה או אחר וכאשר מדובר במקרה כמו זה שבפניי, לאמור אם לא תופסק התופעה אזי הניכור הוא קרוב לוודאי, יתערב בית המשפט כאן ועכשיו כדי לגרום לכך שזמני השהות יבוצעו במלואן ומי משני ההורים לא ישמש "עיר מקלט" למי מהקטינים בזמני השהות שנועדו לאחר.
לטעמי, הסנקציה אשר קבע כבוד השופט אליהו נכונה היא ואין היא באה אלא כחלק מעניין נוסף שבהחלטתו, ה"חי" במקביל לו – לאמור, הפניית התיק לנוהל העוסק בטיפול בניכור הורי. במילים אחרות, הסנקציה אינה אלא כלי אחד ואין היא רשימה סגורה.
אלא שבהולכנו במדרג, קובע אני בזאת כי אם לא ישהו הקטינים עם אמם בזמן אשר נועד לכך בעטיו של האב, אראה בכך בבחינת הפרת הוראה חוקית ומכאן אמשיך ואתקדם במקצה הסנקציות שבדין ככל וכפי שאדרש.
תואיל המזכירות לקבוע מועד דיון נוסף בעוד כ- 60 ימים מהיום על-מנת שנוכל לדעת האם שבו הדברים למסלולם, האם הוחל בטיפול רגשי אם לאו והאם מתקיימים זמני השהות במלואם.
כבר לעת הזו אוסר אני על הצדדים ובפרט על האב, לקיים כל תקשורת עם הקטינים בעת שהותם אצל ההורה האחר, בין בהודעות ובין בשיחות.
כבוד השופט יהורם שקד, תלה"מ 29195-11-17, האם יש לבטל/להפחית את סכום מזונות הילד כאשר יש ניכור הורי ולא באשמת הילד, מיום 23.09.2019.
להורים ילד אחד בן 15.5. מדובר על מקרה של ניכור הורי מצד האם וכבוד השופט שקד מסביר זאת לאורך כל פסק הדין. האב אמיד ומשלם כל חודש מזונות בסך 5,400 ש"ח.
כבוד השופט שקד סוקר בהרחבה מה נהוג ומקובל לקבוע במקרים שכאלו. האם יש לבטל לחלוטין את סכום המזונות והאם ניתן להפחיתו, ומסכם:
ניתן איפוא לסכם כי ביטול מזונות לילד מרדן יעשה במקרים קיצוניים ונדירים, ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר כגון הקטנת המזונות. זאת ייעשה תוך בחינת מלוא השיקולים שיש להביא בחשבון לעניין גילו של הילד; המקור לסרבנות הקשר; מה מידת מעורבותו ופעילותו של כל צד בחידוש או בניתוק של הקשר; האם ביטול המזונות תסכל הסיכוי לחידוש הקשר או להפך; האם הילד יוכל להתקיים באופן סביר ללא דמי המזונות שייגרעו ממנו.
לסיכום נקבע:
א. מתוך דמי המזונות בהם חויב האב בסך של 5,400 ₪ לחודש, יעביר האב לידי האם סך של 3,000 ₪ לחודש והיתרה תיחסך בעבור הילד.
ב. אם וככל שהקשר שבין השניים יחודש, ישוב האב להעביר לידי האם את מלוא החיוב השוטף.
ג. כל הכספים שייחסכו לטובת הילד, יועברו אליו עם שחרורו מצה"ל.
ד. ההורים ימשיכו לשאת בחלקים שווים בהוצאותיו הרפואיות החריגות של הילד.
נקודה אחת בפסק הדין לא ברורה: אם האב, בגלל ניכור הורי מצד האם, לא רואה את ילדו כשנתיים, מדוע לא נעשה דבר לחידוש הקשר?
כבוד השופט טל פפרני, תלה"מ 58976-12-16, קביעת משמורת הבנות אצל האב עקב ניכור הורי קשה מצד האם בנוגע לבן א' והחשש לפגיעה גם בבנות, מיום 15.05.2019.
עוד מקרה קשה ועצוב של ניכור הורי. להורים שלושה ילדים. שתי בנות קטנות בנות 7 ו 3.5, כאשר הנתק הוא בין האב לבן א'. מתוך פסק הדין:
האפוטרופא לדין סבורה ללא שינוי משמעותי של הוצאה מהסביבה הפוגענית שבה א' נמצא, יהיה קשה מאוד לסייע לו והנזק הנפשי וההתפתחותי עלול להיות בלתי הפיך.
האם מגיעה למפגשים תוקפנית, חסרת ויסות, מייחסת לאב ולאנשי הטיפול כוונות זדון, שבה וטוענת כי האב מסוכן לבנו
סבורה כי מצבו של א' עלול להחריף בשל העומס הרב לרצות את אמו, ובשל ההזדהות עמה
להתרשמותי, למרבה הצער, לא חל כל שינוי באופן התנהלות האם אשר עודנה פועלת, בין במישרין ובין בעקיפין, להחלשה, פגיעה ועד לניתוק ממש של הקשר שבין האב לבן שלושת הילדים. מדובר בניכור הורי חריף, בעוצמה גבוהה ביותר.
אמנם נכון כי הבנות ב' וג' נפגשות עם האב, ואולם לאחר ששמעתי את דברי הצדדים והמומחים, להתרשמותי, ככל שלא יחול שינוי ממשי במצב הדברים כפי שהוא היום, קיים חשש ממשי להתדרדרות במצב ופגיעה בקשר שבין האב לבנות.
תפקידו העיקרי של ההורה המשמורן הינו לוודא קיומו של קשר תקין בין הילדים לבין ההורה האחר…במקרה זה, הוכיחה האם במעשיה ובמחדליה, כי היא אינה מסוגלת לדאוג לקיומו של קשר כאמור.
המשמורת לבנות נקבעה אצל האב. זמני השהות של הבנות עם האם נקבעו לפעמיים בשבוע + כל סוף שבוע שני.
נשאלת השאלה העקרונית, בטח אם נקבעו זמני שהות רחבים כאלו, האם למרות התנהלות והתנהגות האם ראוי היה לקבוע שהאב יהיה משמורן יחיד לבנות? נראה שכבוד השופט פפרני התרשם שזאת הדרך היחידה להסביר לאם שמעשיה אינם ראויים ובעיקר למנוע את החשש שתהיה פגיעה בקשר בין האב לבנות ולכן הוחלט לצמצם את זמני השהות של האם עם הבנות והעברת המשמורת לאב.
ומה לגבי הבן א'?
בפסק הדין נרשם: "מבלי לפגוע באמור, דומני כי יש מקום למתן טיפול פרטני לבן א', כפי שיפורט להלן." – אך לא נרשם מהו אותו טיפול.
בר"ע על ההחלטה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי [רמ"ש 45319-05-19] ועל ידי בית המשפט העליון [בע"מ 5451/19].
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 49688-02-19, החלטה לגבי אי שיתוף פעולה של האב בחידוש הקשר בין הבת לאם, מיום 22.08.2019.
כהרגלו, כבוד השופט ארז שני מוציא פסק דין חד משמעי בו הוא מסביר את נושא הניכור ההורי ואת האחריות של כל אחד מההורים לשמירת הקשר עם ילדם המשותף. המלצת מומחית בית המשפט ראויה וחכמה. האם ההחלטה הסופית נכונה או קשה מידי? כאן כל אחד ועמדתו. אך אם זה יזיז את האב מעמדתו, הרי הילדה רק תרוויח. לא נשאר לנו אלא לצטט מתוך פסק הדין.
המומחית המליצה להורים לנסות ולפתור את הבעיה על דרך יצירת "מפגשי אקראי" מתוכננים מראש, בו יציגו של ההורים לנערה חזות סבירה ואחידה, אלא שאז נתקלה המומחית בבעיה ולפיה האב אינו משתף פעולה, הוא חש פגוע הואיל והוגשה תביעה בשל הניכור ההורי והוא דורש כתנאי, כך כותבת המומחית, שהאם תתנצל בפני הבת.
באופן שהוא אופייני משהו לתופעות של ניכור הורי מסביר לי עורך הדין זף כי עלי להמתין ובעתיד אולי תהא תקווה ואולי אף תרצה אם את מרשו, לכאן או לכאן.
דרישתה מן ההורים להציג חזות מאוחדת וכו' נובעת מסברתה שאם יתבצע תהליך כפוי כלפי הילדה, רק תגבר התנגדותה של הילדה ותחושתה שיש בידיה כוח רב להתנגד תתעצם.
אומר בקול גדול כי האופציה של הזנחת הניכור עד אשר יתרצה קטין, באין סיכון ממשי לשלומו ובאין הצדק לניכור והזדהות של קטין עם פגיעותו של ההורה האחר ורגשותיו שנפגעו אינם צידוק ראוי, הן לא בין האופציות המונחות לפתחו של בית המשפט.
המונח "ניכור הורי" כפי שנעשה בו שימוש במדינת ישראל אינו צמוד עוד להגדרות אשר קבע גרדנר בשעתו.
המונח "ניכור הורי" הוא בעצם תיאור לכל העדר קשר וללא סיבה מוצדקת וההצדק בעיני האדם הסביר ובמילים אחרות, הבנתו של בית המשפט האם יש צידוק לניתוק הקשר אם לאו. העובדה שבן זוג אחד נפגע מגירושין או מהתנהגות האחר אינה מתירה לאותו הורה, החייב על-פי חוק לנהוג כפי הורה מסור ולא להטיל רגשותיו על מי מילדי הצדדים על-מנת שזה יזדהה עמו ויעניש את ההורה האחר, על דרך התנכרות והתכחשות לו.
למרבה הצער ניכור כזה אשר מקורו בקטין, לאמור חוסר הצדק להעדר קשר אשר נוצר ביוזמת הקטין "פורח" כאשר ההורה המשמורן אינו נרתם במלוא הכוח להכחיד את תופעת הניכור.
בשולי הדברים אומר, כי אם כבר התייחסנו לגורמי ניכור, טוב יעשו שירותי הרווחה אם יקפידו שלא ליתן "ברכת דרך" אשר עלולה להניע ניכור וגם במקרים נדירים שכאלה נתקלנו, במיוחד על רקע הורה הפוגע ומעליב את עובדי הרווחה.
אמור מעתה כי כשאנו מדברים על נתק בקשר שיש בו משום הניכור, לא בהכרח צריכה להיות אצבע מאשימה מונפת כלפי אחד ההורים, אלא שהאצבע המאשימה עלולה להיות מופנית גם כלפי הורה שלא התניע את הליך הניכור אך אין הוא עושה מעשה של ממש שיש בו ברכה, לצורך הכחדתו.
להבנתי היטיבה לתאר מכולם חברתי, כבוד השופטת גורביץ'-שיינפלד בבית המשפט לענייני משפחה אגב תמ"ש 2533-05-15, כאשר בחרה היא במקום לעסוק בתיאוריות של גרדנר אשר אומצו בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי והפנתה בעיקר לעבודתו של דוקטור קרייג צ'לדרס אשר עסק בהורות פתוגנית, קרי הורות חולה וראה שם, (החל מעמוד 5 לפסק הדין).
כאמור, הגעתי לכלל מצב שאם לא ישתף האב פעולה בתוך זמן הנראה לעין ויעשה כהמלצותיה של המומחית, כמו נסוג הוא לצדי הדרך והותיר את הקטינה להתמודד עמי אגב העדפת רגשותיו על טובתה של הקטינה.
פסק הדין. חלק שני של פסק הדין.
כבוד השופטת מקייס, י"ס 58557-04-19, דחיית בקשה דחופה למניעת ניכור הורי אשר הוגשה ללא כל הצדקה, מיום 17.06.2019.
לצערי בזמן האחרון ביטוי זה הפך מטבע עובר לסוחר בהליכים בין בני זוג ככלי ניגוח של הורה אחד כלפי משנהו, ללא אבחנה, ללא בירור עובדתי, ומבלי בירור אמיתי לגבי השאלה מהו ניכור הורי.
מאחר שמדובר בתופעה קשה ביותר, הפוגעת אנושות בנפש הילדים הנמצאים בסיטואציה שיש בה ניכור הורי, עצם השימוש בביטוי זה מביא את בתי המשפט לבחון לאלתר את טענות הצדדים וללא דיחוי כפי שנעשה במקרה נושא החלטה זו.
אקבע כבר עתה כי לא היה מקום להגשת בקשה בטענה של ניכור הורי כאשר בפועל זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים מתקיימים ככתבם וכלשונם.
כבוד השופט ארז שני, י"ס 21954-06-19, תוך 7 ימים יתאמו האם ובא כוח האב מועד ומקום לפגישת הקטין עם אביו, מיום 18.06.2019.
לפניי תובענה ליישוב סכסוך אשר ברור כי הליכי יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע אין להם שום סיכוי שיצלחו.
אין לי ספק שהאב, בהתנהלותו, "שיחק" לידי האם.
ברור לי לחלוטין שמבחינת האם, כשהיא אומרת שבאופן כללי לא טוב שילד מתנתק מן אביו, אין מדובר אלא ב"מס שפתיים", שכן באותה נשימה סוברת היא שמן האב הספציפי הזה רשאי הקטין להתנתק.
כאשר חותרים אנו לחידוש קשר אין אנו מחייבים בהכרח את הקטין לחזור אל סדרי השהיה אשר נפסקו בעבר, אף שאומר כי האם, כמשמורנית ואשר האחריות לשמירת הקשר מוטלת בכובד משקל על כתפיה, לא פנתה וביקשה היתר לקטוע את הקשרים שבין הבן לאב.
ובמקרה שכזה יפנה נא השואל לפרסומיו של ארגון הבריאות העולמי על פרסומיו לעניין הקטלוג הכיר ארגון הבריאות העולמי במונח 25.05.2019הממוין של מחלות והפרעות נפשיות וימצא כי ביום "ניכור הורי" כהפרעה המובנית בתוך קטגוריה של בעיות ביחסי הורה-ילד.
אני מורה כי תוך 7 ימים יתאמו האם ובא כוח האב מועד ומקום לפגישת הקטין עם אביו.
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 29666-04-19, משמורת משותפת לתינוק בן כ- 10 חודשים, גם עקב חשש לניכור הורי, מיום 20.05.2019.
ושוב, כבוד השופט ארז שני הממונה על נושא הניכור הורי במחוז תל אביב בפסק דין ללא פשרות על מנת לדאוג לטובת הילד.
וכך, כמו אמרה האם בשניים: ראשית, כי האב יהא נאלץ אם רוצה הוא לראות את בנו, להסכים למגוריה אצל הוריה; שנית, כי יש לה הזכות לשלול מן האב את היכולת לשהות עם הבן לבדו.
במילים אחרות, האם בונה "דמוניזציה" של האב תוך שהיא משתמשת בקביעות של מסוכנות שאין עליה ראיה.
בשל החשש הסביר כי מתן משמורת יחידנית לאם תביא חיש מהרה לניכור הורי, שהרי האם כבר הוכיחה כי הוראות הדין אינן עבורה אלא מעין המלצה שאין צורך לציית לה.
אלא שהילד אינו רכושה של האם ובבחינת אוצר משותף לשני הצדדים, כך על-פי דין וכך גם על-פי הלב ומסתבר כי דעתה של האם שונה היא.
אדם אינו יכול לנהוג כפי שנוהגת האם, לומר "רוצה אני מזונות ומדור, אך אכפה עליכם את מגוריי אשר אחפוץ ואם יפריע הקשר בין הקטין לבין האב, אזי הרווחתי עוד דבר מה", כך לשיטת האם.
נוכחותה של האם בגידול הקטין היא רק אלמנט אחד במכלול השיקולים שצריך בית המשפט לשקול וחשיבות הקשר שבין שני ההורים לקטין בכל זאת חשובה יותר, שהרי היא חלק מטובת הקטין.
אומר עוד את שאמרתי בעבר, כי ברירת המחדל בהורות היא שגם אבות זכאים לשהות עם ילדיהם גם כשהם רכים בשנים וזה הטוען שהשני מסוכן, עליו הנטל. נטל זה רחוק מלהיות מורם על-ידי האם.
חלוקת זמני השהות ראויה, אך יחד עם זאת נציין שרישום חלוקת זמני השהות מאוד צורם! כל פסק הדין מסביר על חשיבותם של שני ההורים לילד, והנה ברישום זמני השהות נרשם: "האב ייטול" האב יחזיר" ו "האב יקבל". ילד הוא לא חבילה ואת זמני השהות ראוי לרשום בצורה מכובדת. מהם זמני השהות אצל כל הורה. ראו כאן.
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 1503-02-18, החלטה בטענה חמורה של אב לניכור שני ילדיו לאחר שלא ראה אותם כשנה, מיום 15.05.2019.
מסתבר שגם נמצא מי שגילה לאוזנם של הקטינים כי התובע אמנם רשום כאביהם, אך אינו אביהם הביולוגי ומי שמוסר מידע כדי מטפח אצל הילדים את חוסר הקשר בינם לבין האב.
במילים אחרות, מדובר בניכור הורי פעיל ולא רק ב"ישיבה על הגדר", בהמתנה לסרבנותם של הקטינים וברור לנו לגמרי כי ילדים בני 8-9 עמידים הרבה פחות ללחץ של הורה מנכר.
אמרתי בדיון היום ואני שב וכותב, כי מי שמרשה לעצמו להתנהג כפי שהתנהגה האם בבית המשפט, אזי הוא מתנהג בחוסר מורא והוא מרשה לרגשותיו להשתלט עליו ולעשות כרצונו ואם אין מורא השופט עליהם, מה טעם מצפים אנו שיהא עליה מוראו של מטפל כזה או אחר?
אומר שלא מצאתי כל מסמך המייחס לאב מסוכנות כלשהי, אך ברור לי לגמרי שאם רוצה האם לעצור כרגע ולהמשיך לבחון את האב, אותו "זמן ילד" המקבע את הניכור ההורי ימשיך, ישרת אותה ויכביד עד מאוד על חידוש הקשר.
ניכור הורי הוא תופעה בלתי חוקית והאם אינה רשאית "להסתתר" –אומר את שאמרתי אף בעבר מאחורי גבם הצר של הקטינים ולומר כי הם אינם רוצים באב. חובתה של האם לגרום לכך שהילדים יהיו בקשר עם אביהם ואם אין היא מסוגלת לעשות זאת או אז כלשונו של פסק דין אשר ניתן כבר לפני שנים בירושלים, אין היא –אינה רוצה לעשות זאת ראויה להיות משמורן.
בשלב זה אני מורה לשירותי הרווחה, במידה והטיפול לא יצלח, כי יהיו ערוכים הם להעברת העברה אשר תיעשה במישרין או דרך קלט –המשמורת לאב והכנת תכנית טיפול מתאימה לילדים חירום ומורה אני לבא כוח האב להודיע לשירותי הרווחה דבר החלטתי זו.
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 1674-12-18, ביקורת נוקבת על עבודת הרווחה והפניית ההורים לגורם מקצועי, מיום 02.05.2019.
אלא שאז מגיע מסמך שירותי הרווחה למשהו שהוא בעיניי נקודת "אל חזור". מסבירות פקידות הסעד כי טובת הילדים עומדת לנגד עיניהן, אך אנו מבינים שמאחורי הביטוי "טובת הילדים" מסתתרת סרבנות של הקטינים, סרבנות המחוברת לרצונותיה של האם, אזי, משעה שהאב הוא תוקפן מילולית בטלפון לא ניתן להמשיך ולאפשר את המפגשים במרכז קשר ויואיל האב ללכת לטיפול פרטני. כפי שהסבירה הרכזת, כאשר תנוח דעת שירותי הרווחה כי האב נרגע, "נחשוב איך לחדש את הקשר".
במילים אחרות, מה שכתוב במסמך שירותי הרווחה: "בשלב זה לא יהא קשר בשום צורה ודרך, לך טפל בעצמך אדון אב עד שתניח את דעתנו ועד אז לא תראה את ילדיך".
בראי מסוכנות נמוכה ולאור דבריי לעיל, התרשמותי ששירותי הרווחה פשוט "התפרקו" מחובתם לעסוק בלשונו הבוטה של האב. הם נעלבו, נמאס להם לעסוק בו, האם רוצה רק פיקוח וכך נמצא פתרון ההופך את כולם, חוץ מאשר את האב, למרוצים ונתנו לילדים צעירים לימים תחושת "כל יכולת", שכל מי שיתנגד לרצונם פוגע כביכול בטובתם.
במילים אחרות, לא מצאתי כל טעם של ממש מדוע לא טרחו שירותי הרווחה לקבוע מנגנון כזה או אחר של קשר ולו בפיקוח, אשר יבטיח את המשך הקשר בין האב לבין ילדיו, ישדר לילדים שהם אינם רשאים "להתגרש" מאביהם וישדר לאם שלא על-פי הסכמתה או אי הסכמתה יישק דבר.
מבקש אני גם ממשרד העבודה והרווחה אולי יואיל וייתן דעתו, באמצעות פקיד הסעד המחוזי, על עריכת "סולם" מתי מותר יותר ומתי מותר פחות לשירותי הרווחה לומר שהם נותנים "ברכת דרך" לניתוק קשר וללא הגבלת זמן.
כבוד לשופט ארז שני שרואה לנגד עיניו רק את טובת הילדים ומוכן להביע את דעתו באופן כה נחרץ. מעניין אם כבודו יודע שמשרד הרווחה כלל לא מכיר במונח "ניכור הורי".
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 27267-04-18, אחריותו של הורה משמורן לשמירת הקשר בין הילדים להורה האחר, מיום 29.04.2019.
בפסק הדין אמירות חשובות מאוד לנושא חשיבות שמירת הקשר בין הילדים לשני ההורים ואחריותו של ההורה המשמורן לדאוג לכך.
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 49688-02-19, טיפול איש מקצוע במטרה לחדש את הקשר בין הילדה לאם, מיום 30.04.2019.
כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תלה"מ 56387-09-17, חידוש קשר בין האב לילדו לאחר 9 שנים, מיום 07.03.2019.
שני דברים חשובים בפסק הדין:
א. המלצה חד משמעית לחידוש הקשר בין האב לקטין בן ה- 10 לאחר 9 שנות ניתוק!!
ב. הדמוניזציה שנעשתה לאב על ידי משפחת האם והמחיר הנורא שהילד משלם. ילד בן 10 שלא מתפקד בגלל שהוא פוחד מאבא שהוא לא רואה!! ילד שחזר לא להשתמש בשרותים. ילד שחייב לישון עם אמא שלו בגלל שהוא מפחד מאביו.
נקודה מעניינת נוספת שהשופטת העלתה היא שהילד נמצא בטיפול כבר שנתיים, ומצבו לא השתפר, וחידוש הקשר עם האב, יתכן ודווקא הוא שיביא לשיפור.
מבחינתנו, מה שחשוב הוא שמערכת בתי המשפט, ושוב תודה לצופית גרנט, החלה לפעול. יש שינוי מהותי ביחס המערכת לנושא הניכור ההורי.
הרב יצחק אושינסקי – אב"ד ירושלים, תיק 1117210/3, הטלת קנסות על האם עקב אי שיתוף פעולה בטיפול וקביעת דיון לנושא ההורה המשמורן, מיום 07.04.2019.
האב מבקש להיפגש עם הילדים מחוץ למרכז הקשר. הנושא נבחן ויש המלצה לטיפול הורי להורים אצל פסיכולוג.
לבחינת האפשרות לחידוש הקשר בין האב לילדיו מחוץ למרכז הקשר, בחינת האפשרות למפגשים בחגים וסופי שבוע של האב עם הילדים אצל מי מקרובי האב, וכן לבחון האם האב זקוק לטיפול באלימות, כטענת האם.
האם החליטה לא ליצור קשר בזמן עם הפסיכולוג, טענה שאין לה את הכסף. בית הדין מטיל על האם קנסות של 1,000 ש"ח על כל התנהלות המנוגדת להחלטה, וקובע שבדיון הבא יהיה דיון על נושא ההורה המשמורן.
ובכן, בית הדין מתרה באם כי אם לא תפנה מיוזמתה למומחה לשם תחילת האבחון בתוך 7 ימים מהיום, בית הדין ישקול בחיוב לחייב אותה בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
ובכן, לאור כל האמור, בית הדין קובע כי האם מפרה את החלטת בית הדין ביודעין וכן מתרשם שהאם מנסה לחבל בקשר ראוי ותקין שבין האב לבן. מחוץ למרכז הקשר, כאמור, מטענה כלכלית.
בנוסף, לאור הנצפה כי האם החליטה במודע להפר את החלטת בית הדין באשר לחידוש הקשר בין האב לילדיו מחוץ למרכז הקשר, בית הדין סבור כי יש לבחון האם אימא הפוגעת בטובת הילדים במניעת הבדיקה לחידוש הקשר שלהם עם האב מחוץ למרכז הקשר, ראויה להיות אם משמורנית, שהרי הורה משמורן הוא זה המסוגל להכיל אף את הורות של הצד השני ובכך לשמור על טובת הילדים שבתווך.
מבחינתנו, נברך שיש טיפול ראוי וקפדני לטובת הקשר של הילדים עם שני ההורים.
כבוד השופט ארז שני, העברת המשמורת על הילדים לאב, מיום 19.03.2019.
להורים שלושה ילדים. האב מבקש להעביר את הילדים למשמורתו עקב ניכור הורי אשר נמשך מזה מספר שנים. כבוד השופט שני, הממונה על הפרויקט הנהדר במחוז תל אביב, מסביר את עמדתו בנושא ניכור הורי ופוסק שימשך הטיפול הנוכחי במכון, כאשר בכל מקרה בו האם לא תשתף פעולה היא תשלם 1,000 ש"ח.
האם מתפרצת, מסבירה שהיא לא מוכנה לחיות כך ומבקשת שהילדים יעברו לאב. וכך נפסק. מקרה מאוד עצוב.
את האב ייצג עו"ד אברהם קורחוב.
כבוד השופט משה דרורי, רמ"ש (מחוזי ירושלים) 55946-11-16, ניכור הורי מצד האם, פסק דין של 225 עמודים, מיום 05.03.2019.
מדובר על זוג הורים שהתגרשו לפני 6 שנים, עשרות חוו"ד של עוסים ופסיכולוגים קבעו שהאם אשמה בניכור ההורי, הילדים בד"כ מגיעים פיזית למפגשים אבל מסרבים לתקשר עם האב ומסרבים לקבל ממנו מתנות.
כל המומחים וגם במ"ש לא קיבלו את עמדת האם שאמרה שהיא מביאה את הילדים למפגשים וניתוק הקשר בין הילדים לבין האב תלוי רק בילדים ונובע בעקבות כך שהאב יצא בשאלה וקבעו שהאם, ורק האם, אחראית לניכור ההורי ולניתוק הקשר עם האב, ובעקבות כך ניתן פס"ד שמחייב את האם ב-500 ש"ח – 2,000 ש"ח בגין כל הפרה של זמני השהות, כמו כן נקבע כי גם אם הילדים מגיעים למפגש עם האב אך משחקים בפלאפון, מאחרים בכמה דקות או יוצאים כמה דקות לפני סוף הזמן, גם זה נחשב להפרה של זמני השהות.
כבוד השופט משה דרורי מהמחוזי בירושלים קיבל את הערעור במלואו לאחר לא פחות מ-20 דיונים שבהם ניסה למצוא פתרון בדרכי נועם. השופט הגדיל לעשות ואף המליץ לנקוט כנגד האם בהליכים פליליים על שמפרה את החלטות בית המשפט ופוגעת בילדים.
במשך השנים בהם התנהלו הדיונים, השופט אף נפגש עם הילד בן 10 כמה פעמים ולמד איתו גמרא בחברותא, קבע שלטיולים של הילדים עם האב יפגשו קודם בלשכתו ומשם יצאו לטיול לאחר שהשופט דיבר אל ליבם של הילדים.
מאחר ופסק הדין כ"כ משמעותי השופט הקדיש לכך לא פחות מ-225 עמודים וכן סיום את פסק הדין בפנייה אישית אל ההורים שידאגו לחזק את הקשר של הילדים עם האב.
סעיף 849 לפסק הדין:
לעניין הסנקציות על העדר ביקורים, איחור בביקורים או ביקורים בלתי משמעותיים, יחולו החל מ-5 ימים לאחר חתימת פסק דין זה, ההוראות הבאות:
הביקורים יימשכו באופן רצוף וקבוע, בכל יום שלישי, כאשר הילדים יגיעו לביתו של המבקש שגר עם אמו ברח'…, לא יאוחר משעה 18:00 (אם יקבע בית המשפט לענייני משפחה הסדרי ביקורים אחרים, יחולו הסנקציות המפורטות להלן על המשיבה גם על הסדרי הביקורים החדשים).
איחור של כל 10 דקות, יגרור בעקבותיו סנקציה כספית על המשיבה של 100 ₪, לכל 10 דקות.
אי ביצוע הביקור במלואו – יגרור סנקציה כספית על המשיבה של 500 ₪.
הביקור יסתיים בשעה 20:00. אם ייצאו הילדים מבית האב לפני הזמן, כל 5 דקות שנגרע מזמן הביקור יגרור סנקציה כספית על המשיבה של 100 ₪ לכל 5 דקות.
אם הביקור לא יהיה משמעותי, במובן זה שהילדים יסרבו לדבר עם האב, או ישחקו בפלאפונים שהביאו, או הבן יסרב ללמוד עם אביו תלמוד, או הילדה תסרב לשוחח עם האב, או אם הילדים יסרבו לשוחח עם הסבתא או לאכול בבית הסבתא, ויוגשו על כך תצהירים של האב או של אמו (הסבתא), תהיה הסנקציה הכספית על המשיבה, כדלקמן: בחמש הפעמים הראשונות – 250 ₪, החל מהפעם השישית – 500 ₪, והחל מהפעם העשירית – 750 ₪.
ככל שהמשיבה תטען כי המפגשים אכן התקיימו, או כי המפגשים היו משמעותיים, או כי הטענות בתצהירי האב או הסבתא לעניינים שפורטו בתת הפסקה הקודמת, אינן נכונות, בניגוד לתצהירי האב או הסבתא (אמו) – אזי נטל הראיה יהיה על המשיבה לשכנע את ראש ההוצל"פ בטענותיה, ואם ישתכנע ראש ההוצל"פ יבוטל החיוב של אותה פגישה, במלואו או בחלקו.
אם ישתכנע בית משפט קמא, לאחר שישמע שוב את טענות הצדדים, כי יש צורך למנות את המומחה, אבנר הכהן, כמומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה בתיק זה, כי אז, בנוסף לחלופות שתוארו לעיל (או לפי שיקול דעת בית המשפט לענייני משפחה – במקומם), יהיה מוסמך המומחה אבנר הכהן, להכריע האם המפגשים מכאן ולהבא התקיימו באופן תקין, והאם המשיבה משתפת פעולה בעניין זה, וכי נטל ההוכחה לשיתוף פעולה של המשיבה עם המומחה יהיה על המשיבה. הכרעתו של אבנר הכהן תחייב ותהווה אסמכתא לראש ההוצל"פ להטלת הסנקציות שפורטו לעיל.
את התקציר הכין עו"ד שמואל קמיל שיחד עם עו"ד תאנה אקרמן ו/או עו"ד יסכה אוסטר ייצגו את האב.
כבוד השופט ארז שני, תלהמ 57367-12-18, טענת אב לניכור הורי, מיום 11.03.2019.
צריכה האם להבין כי אם תמשיך בהתנהלותה הנוכחית ו"תסתתר" מאחורי רצונו של ילד בן שש וחצי, אל לה להתפלא אם אסבור שאין היא משמורן ראוי וכבר לעת הזו בכוונתי להקטין את כושר התמרון של האם לעניין.
נחה דעתי כי יש צורך בקביעת סנקציה לכל מקרה בו יופרו זמני השהות הקבועים ולכן קובע אני כי בשל ביטולו של כל ביקור או אי התייצבות הקטין לביקור תישא האם בסנקציה כספית בסך 750 ש"ח, אותם יהא האב רשאי לקזז מכל סך המגיע ממנו לאם.
האם תישא בהוצאות הליך זה לטובת הסיוע המשפטי בסך 15,000 ש"ח.
כבוד השופט ארז שני, תלהמ 49688-02-19, החלטה בטענת אם לניכור הורי, מיום 10.03.2019.
החלטה זמנית של כבוד השופט נחשון פישר
כבוד השופט ארז שני, י"ס 40394-02-19, טענת אב לניכור הורי מצד בנו, מיום 04.03.2019.
כאמור, לא רק שקיים נתק בקשר, אזי נתק זה מתקיים על פני שלושה וחצי חודשים והתיק הובא לפניי אף שהמותב המטפל בו היא חברתי, כבוד השופטת נלי רוסמן-גליס, במסגרת הנוהל הקיים בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב יפו ולפיו כל טענה בדבר נתק בקשר בין הורה לבין קטין תובא במהירות הרבה ביותר האפשרית לדיון לפני שופט הדן בכך במיוחד בשלב הראשון, לאמור לפניי.
כתבתי בעבר ואני שב ואומר כך גם היום, כי תופעה של ניכור הורי היא מעשה בלתי חוקי. אמרתי שאני לא מסוגל לדמיין בתמונה הרחבה את הפרת הזכות הבסיסית של כל הורה להיות בקשר עם ילדו ושל ילד להיות בקשר עם שני הוריו כעניין הנוגד את טובת הקטין, בלא צידוק כבד משקל. אלא שלטעמי, משתופעת הניכור ההורי היא בלתי חוקית, לא יישמע הורה מנכר בטענה שטובת ילדו היא להיות מנוכר, בלא טעם כבד משקל.
עיינתי במסמך שירותי הרווחה וחוץ מהכותרת "תכנית טיפול" לא מצאתי כל תכנית טיפול של ממש. במילים אחרות, לא מצאתי שם כל מתווה ולוח זמנים להפסיק את תופעת הניכור או תופעת הנתק.
אומר רק שהאם יכולה לחסוך מכולנו לא מעט דרך ויגון אם תסביר לקטין כי ההליך כולו הוא חשוב, יכול ויעלה ממון רב וטוב יעשה אם יסכים, למרות מה שהוא רואה כמגרעותיו של אביו, לפגוש בו לעת הזו ובכך גם לעקר טענות אחרות ומיותרות שיצטרכו אולי להתברר בין הצדדים, אם בסופו של יום יימצא שאכן נותנת האם את "ברכת הדרך" לתופעת הניכור.
כבוד השופטת איריס ארבל-אסל, תמ"ש 58854-07-14, אם תשלם 250,000 שח בגין ניכור הורי כנגד אבי בנם המשותף, מיום 29.01.19
בהתחשב בפרק הזמן הארוך בו מנעה האם את הקשר בין האב לקטין; בריבוי ההפרות החוזרות ונשנות של החלטות בית המשפט והגורמים שהוסמכו לכך; בריבוי המעשים והמחדלים אשר ביצעה האם תוך שידעה, או לכל הפחות היה עליה לדעת, כי הם עלולים להביא לניתוק הקשר בין האב לבין הקטין – מצאתי כי על האם לפצות את האב בגין נזקיו בסך של 250,000 ₪ (מאתיים וחמישים אלף ₪).
כבוד השופטת אורית בן דור ליבל, תלה"מ 65003-01-17, תביעה לביטול חיוב בתשלום מזונות קטינים מפאת סרבנות קשר או להפחתת גובה החיוב בשל שינוי נסיבות, מיום 29.01.2019.
להורים שני ילדים מעל גיל 6. פסק הדין מתאר ארוכות מצב עצוב מאוד. ניכור הורי נורא מצד האם ומשפחתה כנגד כל קשר של הילדים עם האב.
כבוד השופטת בן דור ליבל סוקרת את נושא הפחתת מזונות ילדים לילדים מורדים/ניכור הורי, את כל המאמצים שנעשו עד כה לחידוש הקשר, וקובעת שבמקרה זה, גם מתוך תקווה שהקשר עוד יחודש, לא יהיה ביטול מזונות אלא הפחתה בלבד. כבודה בוחנת ככל יכולתה את שינוי השכר של הצדדים (האם מסתירה כל מידע) ובסופו של יום קובעת שהאב ישלם 500 ש"ח עבור כל ילד.
לאחר ששקלתי את כל השיקולים הנוגעים לעניין באשר לעצמת הפעלת הסעד, בשים לב לגילאי הקטינים, לנסיבות ותוך מתן הדעת לסיפוק צריכהם ההכרחיים ולדין האישי מצאתי לחייב את התובע במזונותיהם המפוחתים של הקטינים בסך של 1,000 ₪ לחודש (500 ₪ לכל קטין). בית המשפט תקווה כי לא אפסו הסיכויים לקיום קשר משמעותי בין הקטינים לבין התובע והחלטות מתאימות יינתנו בתיק הרלוונטי. אם יחודש הקשר באופן משמעותי תהיה בכך עילה לעתור להגדלת החיוב. אם חלילה תחול הרעה נוספת בקיום הקשר תהיה בכך עילה לעתור להפחתת החיוב או ביטולו.
טרם סיום אביע תקווה כי חרף המטענים הרגשיים ההולכים ונצברים יצליחו כל הנפשות הפועלות למצוא דרך להתגבר עליהם ולהשיב את לב הקטינים על אביהם התובע. אזכיר לקטינים כי מצוות כיבוד אב ואם, הדיבר החמישי בעשרת הדברות, הוקבלה לחובת כיבוד הקב"ה "הוקש כבוד אב לכבוד המקום" וממנה ניתן ללמוד שאדם שאינו מכבד הורים בהכרח לא מכבד מספיק את הקב"ה. לפי הפוסקים האדם נבחן בקיום מצוות כיבוד אב ואם אף בסוברו שהוריו קשים כלפיו ואינם מגלים כלפי חוץ את אהבתם, או אפילו מביעים עוינות גלויה כלפיו [הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ו, הלכה ז'; רבי חיים פאלאג'י בספר תוכחת חיים (סלוניקי, שנת ת"ר) חלק ראשון, עמ' מ"ד]. ראוי כי דברים אלה יובאו לידיעת הילדים.
כבוד השופט שמואל בר יוסף, תלה"מ 46294-09-17, קטין בן 16 וחשש לניכור הורי מצד האב, מיום 17.12.2018.
להורים שלושה ילדים. יום אחד עבר הילד הגדול, בן 16, לבית האב ונותק הקשר עם האם.
כבוד השופט בר יוסף, לאחר שנפגש עם הילד, מסביר באריכות את החשש לפגיעה נוספת בילד, שיש חשיבות עצומה לקשר עם שני ההורים, מצטט שני מחקרים בתחום, לא מקבל את המלצת התסקיר (כרגיל, לשמור על המצב הקיים) ומאפשר לאב להגיש בתוך 10 ימים את תשובתו האם יסכים לטיפול משפחתי. אם האב לא יסכים נקבע שהקטין יתחיל לישון אצל האם.
פסק הדין ניתן לפני יותר מחודש, לא ברור מה בחר האב, אך לפי החלטתו של כבוד השופט בר יוסף נראה שבכל אפשרות טובת הילד קודמה ועל כך נברך.
כבוד השופט ארז שני, 22078-03-18, ניכור הורי מצד האם, מיום 21.01.2019.
כבוד השופט שני, מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בו נערך כיום הניסוי המוסבר לעיל ונראה שיש תוצאות נהדרות עד כה, החליט שאכן מדובר על מקרה של ניכור הורי, דחה את התביעה של האם ל'צמצם' את מפגשי הקשר בין ילדיה לאביהם וקבע משמורת מלאה לאב לשלושה חודשים כשלאחריהם תהיה משמורת הילדים על שני ההורים במשותף.
תובענה שהוגשה לפני כשנה ושהוגדרה במהותה כבקשה לצמצום זמני שהות ואשר ביסודה כוונת האם לבטל לינות של הקטין, כיום כבן 11, בביתו של האב, על רקע מצבו הרגשי (דיכאון וחשש לאובדנות). לשיטת האב לא רק שהפתרון הנדרש על-ידי האם אינו הפתרון הראוי, אלא שלשיטתו מדובר בניכור הורי מתמשך כפועל יוצא מהתנהלות האם והוא זה שמחמיר אם לא יוצר את התופעות מהן סובל הקטין.
מומחה שמונה על-ידי ביהמ"ש, התרשם כי אכן מדובר באם מנכרת ולפיכך הומלץ ע"י המומחה לא רק שאין להקטין מזמני השהות הקיימים ובכלל זאת לינה, אלא שיש להורות על הקפדה יתרה בביצוע אותם זמני שהות. נוכח התרשמות ביהמ"ש כי אכן מדובר בניכור הורי, הורה ביהמ"ש על העברת המשמורת הזמנית לידי האב. אין חולק כי במבחן התוצאה השתפר מצבו של הקטין כיום בצורה דרמטית ומשמעותית. האב נתן הסכמתו לועדת התסקירים להמשך המשמורת המשותפת, אך לאחר מכן ציין כי התנהלות האם מעוררת בו חששות כבדים בדבר המשך הותרת המשמורת לאם. ב"כ האם ביקשה למשוך את התובענה.
ביהמ"ש לענייני משפחה פסק: ההתייחסות לתובענה כולה חייבת להיעשות דרך הפריזמה של השאלה האם הייתה פעולת האם חלק מניכור הורי מתמיד כפי שטוען האב שמא הייתה היא באמת פעולה תמת לב, נכונה ומחויבת המציאות בנסיבות העניין. העובדה שהמצב כיום טוב יותר מאשר בתחילת ההליכים או בכלל כי הליך משפטי גרם בסופו של יום לשיפור והטבה אין בה מאום. להבנת המושג ניכור הורי ביהמ"ש מפנה לפסק דינו של כבוד השופט שוחט, בעמ"ש ת.א 60592-03-15 הכולל סקירה של הפסיקה העוסקת בניכור הורי, מקצת חוות הדעת האקדמיות, ההגדרה של ניכור הורי מה היא וקיבועה של ההלכה בדבר מניעת ניכור הורי בשיטת המשפט הישראלי.
פסק הדין הנ"ל הוא למעשה ההלכה המחייבת כיום. לעמדת בימ"ש זה ניכור הורי הוא תופעה בלתי חוקית. במילים אחרות, ביצוע ניכור הורי אינו יכול להיות נדון בראי השאלה האם טובת הילד הוא לשמר את הניכור. בהקשר זה סבור ביהמ"ש כי מעבר לאמירת המחוקק ולסברה המקצועית כי ניכור הורי אינו יכול לעלות בקנה אחד עם טובתו של ילד, שהרי ניכור הורי נתפש בעיני אנשי המקצוע וגם בפסיקה כהתעללות בקטין- גם אם יימצא המקרה בו צריך לומר שטובת הילד היא לעת הזו להשלים עם הניכור ההורי, ספק אם ביהמ"ש יכול להסתפק בפסק דין שכזה, שכן אי חוקיות ומניעתה קודמת אפילו לעיקרון המלאכותי של טובת הילד.
במקרה דנא ביהמ"ש שוכנע כי אלמלא הרקע של הניכור ההורי, רבות מן התופעות מהן סובל הקטין יכול והיו נמנעות או מצטמצמות בהיקפן ואולם, השאלה לעת הזו היא האם יש לראות באם בבחינת הורה מנכר שמא היא, כהגדרת באת כוחה, "אם עד כלות" או הורה עד כלות. פעמים רבות נובע ניכור הורי מחרדנות יתר, מחוסר בחוש מידה או מתחושת נקם, עתים גם מתערבבים כל אלה למקרה אחד אך בוודאי שאין מדובר ב"רשימה סגורה".
בענייננו ביהמ"ש שוכנע הן מחוו"ד המומחה במסגרת הליך זה והן מהתנהלות האם לאורך הליכי המשמורת עוד קודם להליך זה, כי האם היא בגדר הורה מנכר. אין מדובר בהורה מנכר במזיד, אלא בהורה מנכר אשר חדור מטרה רגשית בשל בעיותיו הוא. אלא שאין זה משנה כלל ועיקר את התוצאה, לפיה מדובר בהורה מנכר עד כלות. במילים אחרות, בהינתן לו ההזדמנות, חצי ההזדמנות או עשירית ההזדמנות, יחזור הוא לאמונתו הפנימית כי יש לנכר בין הקטין לבין אביו.
ביהמ"ש אינו יודע האם האמא תרמה תרומה מכרעת למצבו הרגשי של הקטין, שהרי אנו יודעים מן הספרות (וראה פסק הדין של כבוד השופט שוחט) כי ניכור הורי אינו רק התעללות בקטין, אלא יש בו גם להגדיל את הסיכון למצבו הרגשי של קטין, שמא מנצלת האם את מצבו הרגשי של הקטין להשגת מטרותיה היא. מכל מקום, בראי הקביעה כי האם היא עדיין בבחינת הורה מנכר, לפחות נכון עד לזמן בו נערכה ועדת התסקירים ובראי הסכמתו של האב למשמורת משותפת, נקבע כי הצו הזמני שנתן משמורת זמנית בלעדית לאב דינו להיוותר על כנו למשך שלושה חודשים נוספים, שאז תחזור המשמורת ותהא בבחינת משמורת משותפת.
הכוונה היא לאפשר לאם להוכיח על פני שלושת החודשים כי היא מכבדת גם את מעמדו של האב, כי היא פועלת גם בחיי השגרה של הקטין ובשיתוף פעולה עם האב ואם לא כך יהא – יוכל האב לחזור ולעתור לביהמ"ש. באין עתירה כאמור תחזור המשמורת להיות משותפת לשני הצדדים. האם חויבה בהוצאות לטובת האב בסך 20,000 ₪ בהתחשב בשיקולים הבאים: חסרון כיס של צד אינו בבחינת "הכשר" להכביד על הזולת ואינו טעם לאי פסיקת הוצאות; העובדה שהאם נשאה הוצאות המומחה לבדה אין בה מאומה שהרי הוצאות משפט פוסקים גם לכיסוי הוצאות ישירות כגון מינוי מומחים, גם לכיסוי הוצאות שהן שכר טרחת עורך דין, אגרות וכו'; הוצאות נפסקות גם לפי התנהלותו של בעל דין במהלך ניהול ההליך וגם לפי משכם של ההליכים; כשיקול נוסף נאמר שהמדיניות המשפטית של הכחדת תופעת הניכור ההורי והרתעת הציבור מפני הליכה בדרך זו גם הוא שיקול בפסיקת הוצאות. עוד מציין ביהמ"ש כי לשיטתו תופעת הניכור ההורי דומה למעין "בת דודה" רחוקה של חטיפת ילדים האסורה על-פי אמנת "האג" למניעת חטיפת ילדים. ובמה הדמיון? בעיקר בצורך להתדיינות מהירה, בהיות התופעה בלתי חוקית במופגן, בכך שהדיון אינו נסב סביב טובת הילד באותו שלב אלא במניעת אי החוקיות ובהיות ההוצאות הנפסקות לא על הצד הנמוך. לתופעת הניכור ההורי, לצערנו קיים "קרוב משפחה" מכוער נוסף והוא מה שכונה בשעתו "דוקטרינת הפדופיליה". במילים אחרות, תופעת המנכרים היא להאשים את ההורה האחר בתופעה מינית, ביודעם כי תופעה כזו תביא מיידית לניתוק הקשר בין החשוד לבין הקטין ובהבינם כי לאחר מכן יהא קשה לחדש את הקשר. הבנה זו של המצב השורר גם היא משפיעה על השיקול לעת בה באים לפסוק הוצאות.
כבוד השופט נחשון פישר, תלה"מ 38796-11-18, החלטה שעוד היום (מועד הדיון) תעבור הקטינה ממשמורת האם למשמורת האב עקב ניכור הורי, אשר בעקבותיה, בדיון עצמו, הסכימו הצדדים על זמני שהות מורחבים, מיום 24.12.2018.
אחרי ניכור של חודשים ארוכים בהם האבא לא רואה את הילדה (בת 4), כבוד השופט פישר קבע את העברת משמורת מהאם לאב באופן מיידי, יחד עם בקשה מהרווחה לקביעת מפגשים בין האם לקטינה במרכז הקשר – וראה זה פלא, בו במקום הצדדים הגיעו להסכמות ביניהם עם זמני שהות מסודרים של 8/6. כבודו מציין שהחלטת הצדדים פועלת בצורה המיטבית לטובתה של הקטינה ולכן נותן לה תוקף של של פסק דין
את האב ייצגה עו"ד מגי הלפרין
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 11686-08-18, מיום 10.12.2018.
התייחסות בית המשפט לניכור הורי : החלטה בגדרה נדרש ביהמ"ש לצורך בטיפול מיידיי של ביהמ"ש בנסיבות של ניכור הורי או בחשד כבד מאוד לניכור הורי. בין היתר מציין ביהמ"ש את עמדתו כי ניכור הורי פעיל אינו מעשה שהוא עוולה אזרחית בלבד, אלא נכנס הוא לתוך תחומי העבירה הפלילית ובוודאי שאין הוא עולה בקנה אחד עם החובה שבחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לנהוג כהורה מסור. עוד לעמדתו, עצם קיומו של ניכור הורי נוגד את טובתו של קטין.
ביהמ"ש לענייני משפחה פסק: ספק אם יש צורך בנסיבות באמירה של מומחה על-מנת לקבוע כי מדובר בענייננו בניכור הורי ומהדרג הנחשב כחמור ביותר מכולם, לאמור סרבנות ללא צידוק קיים של קטין לראות את אמו ולפגוש בה.
לעמדת השופט ארז שני, ניכור הורי פעיל אינו מעשה שהוא עוולה אזרחית בלבד, אלא נכנס הוא לתוך תחומי העבירה הפלילית ובוודאי שאין הוא עולה בקנה אחד עם החובה שבחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לנהוג כהורה מסור. עוד לעמדתו, עצם קיומו של ניכור הורי נוגד את טובתו של קטין, שהרי לניכור הורי אין סיבה אובייקטיבית לניכור. וגם אם יש האומרים שהניכור ההורי הוא לטובת קטין, נסוג עקרון העל ה"מלאכותי" של טובת הקטין מפני אי החוקיות שבניכור ההורי.
במקרה דנא, עד שלא יימצא טעם אובייקטיבי ראוי בסרבנותו הגסה של הקטין לראות את אמו, על הכוחנות ותחושת כל-היכולת המאפיינת ניכור הורי, ביהמ"ש יראה באב בבחינת הורה מנכר ובאם בבחינת הורה מנוכר.
בנסיבות של ניכור הורי אין מקום לסברה שאומרת "אל לנו ללחוץ על קטין, הבה ניתן לו להגיע לתובנות בזמנו החופשי", גם מפני שבמקרים רבים תופעת הניכור ההורי אינה פרי רצונו החופשי של קטין. למעשה, מבטא הקטין כלפי חוץ דברים המצופים ממנו מן ההורה המנכר.
כ"כ, בנסיבות של ניכור הורי או בחשד כבד מאוד לניכור הורי, שליחת הסוגיה לבדיקה בת חודשים, כמוה כאי עשיה.
לאור האמור ביהמ"ש מורה ללשכה לסיוע המשפטי למנות לקטין אפוטרופוס לדין, לאלתר. כ"כ, בנסיבות בהן הופסק ע"י האב הטיפול הפסיכיאטרי שקיבל הקטין בשל עמדת האב כי הטיפול אינו מתאים לצרכיו של הקטין, קיים אף צורך במינוי אפוטרופוס לגוף לקטין.
כ"כ, במצבים של ניכור הורי זקוק ביהמ"ש לחוות דעת מיידית ודחופה בשאלה האם קיים ניכור הורי אם לאו ולעצם הבדיקה מסכימים שני הצדדים. הואיל וכך, ביהמ"ש ממנה בשלב זה עו"ס למתן חוו"ד תוך 15 ימים, בשאלה האם קיים ניכור הורי ומה ניתן לעשות לאלתר להכחדת התופעה.
סופה של הבקשה היא כפיית ביקור כולל לינת לילה, יום בשבוע באמצעות סנקציה כספית שתוטל על האב. לסיום נאמר כי התביעה העיקרית היא תביעתו של האב לקבל משמורת בקטין. אין כל סיכוי שבעולם שביהמ"ש ייתן להורה מנכה משמורת בקטין. עצם היותו של הורה מנכר הופכת אותו לבלתי כשיר למשמורת, בוודאי בנסיבות המקרה דנא.
פסק דינו של כבוד השופט שני ראו גם: כבוד השופט ארז שני תמ"ש 27250-12-18
כבוד הדיינים הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס, הרב חיים ו' וידאל, בית הדין הרבני נתניה, תיק 292687/2, מיום 01.06.2017
התיק שלפנינו הוא מורכב, קשה ונדיר, והוא המקרה החמור ביותר שראה וחזה בית דיננו במשך שנים רבות של סרבנות קשר והסתה של אם בממדים מזעזעים אשר גרמה בהתנהלותה כ"אם בישראל" להרס ופגיעה נפשית בילדיה כאשר חיבלה במזיד ובלב אטום ביחסי ילדיה עם אביהם עד כדי הצורך בטיפולים פסיכיאטריים.
בית הדין מבהיר באר היטב לכל החפץ בבריאות נפש ילדיו לראות בפסק דין זה אות אזהרה והתראה ולימוד השכל עד היכן יכול סכסוך בין הורים לדרדר ילדים שהם נפשות רכות ואומללות הנרמסות ברגל גסה בלב אטום המונחה ע"י אינטרס צר, קטן ונקמני כאשר הילדים הופכים לנשק בידי מי מההורים במלחמתו העקובה מדם בהורה השני.
בסיכום חיובי ההוצאות והקנסות: האם מחויבת לשלם לאב סך 25,750 ש"ח וכן סך 29,500 ש"ח לאוצר המדינה. סך הכול 55,250 ש"ח.
כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 4487-01-15, ניכור הורי כלפי האם וקביעת סנקציות כספיות מיום 15.01.2017.
תמ"ש 14850-04 הסתה ילדים משמורת ניכור הורי כבוד השופט וייצמן
משמורת אם בשל הסתה מצד האב, כבוד השופטת בן שחר, תמ"ש 37671-08