לינה בשני בתי ההורים

לינה בשני בתי ההורים

 

ילדי הורים גרושים: חשיבות שמירת קשר עם שני ההורים

תקציר המאמר בעברית מאת פרופסור אבי שגיא-שְורץ העומד בראש המרכז לחקר התפתחות הילד, ובעבר כיהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה וכדיקן לימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה – 111 מומחים בינלאומיים מארצות שונות מסכימים כי: תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין.

באחרונה פורסם ב "פסיכולוגיה, מדיניות ציבורית, ומשפט" – כתב עת של הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה – מאמר שכתב פרופ' ריצ'רד וורשאק מאוניברסיטת טקסס, פסיכולוג בעל שם שהתמחה בנושא אחריות ההורים בעת גירושים. ייחודו של המאמר בכך שמדובר במסמך קונסנזוס שחתומים עליו 110 מומחים ממדינות שונות (בהם גם פרופסור אבי שגיא-שוורץ). המומחים העריכו חומר קיים בתחום, כולם העירו הערות, ולבסוף צירפו את תמיכתם. מסקנות המאמר עומדות בניגוד גמור לתוכנה של הצעת חוק שמתגלגלת כעת בכנסת, המנציחה את המצב שבו במקרה של גירושים, ילד בגיל הרך יישאר בחזקת אמו. אמנם הצעת החוק הורידה את הגיל המרבי משש לשנתיים, אך עדיין, ברירת המחדל היא שהילד יישאר בחזקת האם.

פרופ' ריצ'רד וורשאק מאוניברסיטת טקסס, פסיכולוג בעל שם שהתמחה בנושא אחריות ההורים בעת גירושים, פרסם בשנת 2014 מאמר קונצנזוס, "Social science and parenting for young children"[1], שעליו חתומים עוד 110 מומחים ממדינות שונות, ומתוך כך מביא לידי ביטוי גוף מחקרי משמעותי.

לינה בשני בתי ההורים

פרופ' אבי שגיא-שוורץ, אחד המומחים החתומים על מסמך הקונצנזוס של פרופ' וורשאק, מסכם את עיקרי הדברים במאמרו "תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין"[2]:

"כל המומחים בחנו בעיון חומר מחקרי ומקצועי שקיים בתחום, כולם העלו הערות, ולבסוף כולם הצטרפו בתמיכתם למסמך, למסקנותיו ולהמלצותיו. המומחים מאוחדים בדאגתם שמחקר פגום מוביל להטעיה ולהחלטות שגויות ביחס להסדרי הורות שעשויים לפגוע בטובת הילד."

"המומחים השותפים למסמך ההסכמה מכירים בכך שכמות המחקר ואיכותו מותירים הרבה כבלתי ידוע, ולפיכך מתבקשת צניעות בניסוח מסקנות שמנסות להנחות החלטות על הסדרי הורות. במלוא המודעות למגבלה זו, החתומים על מסמך ההסכמה מציינים שהמצב הנוכחי של הספרות המדעית תומך במסקנות ובהמלצות להלן."

  1. "בדיוק כפי שאנו מעודדים את שני ההורים במשפחות שלמות לחלוק טיפול בילד, אנו סבורים כי הראיות של מדעי החברה ביחס להתפתחות יחסי הורה-ילד בריאים והתועלת לטווח ארוך של יחסים אלו תומכות בכיוון דומה גם במצבי פרידה. לכן, הורות המבוססת על חלוקת זמן שווה פחות או יותר צריכה להיות הנורמה עבור תוכניות הורות לילדים בכל הגילים, כולל ילדים צעירים מאד."
  2. "ילדים יוצאים נשכרים כאשר שני הורים בעלי מסוגלות נוהגים על פי תוכנית הורות המספקת להם קשר מאוזן ומשמעותי עם כל אחד מהם, תוך הימנעות מתבנית אחת הקוראת לחלוקה ספציפית של זמן הנכפית על כל המשפחות."
  3. "תיאוריות של התפתחות רגשית-חברתית ונתוני מחקר סביב תיאוריות אלה מוכיחים כי תינוקות יוצרים בדרך כלל התקשרות לשני ההורים, וכי היעדרותו של הורה מסויים לתקופות ממושכות מסכנת את היכולת לפתח התקשרות בטוחה עם אותו הורה."
  4. "מחקר על לינות לילה של ילדים עם אבות תומך בכך שילדים מתחת לגיל ארבע יכולים להיות מטופלים בלילה על ידי כל אחד מן ההורים, במקום להיות כל לילה רק בבית אחד. אנו מוצאים כי עבור רוב הילדים הצעירים השיקולים התיאורטיים והמעשיים לטובת לינות לילה בשני בתים הם משכנעים יותר מאשר דאגות כי לינות לילה בחלוקה שכזו עלולות לסכן את התפתחותם של הילדים…. קיים תיעוד נרחב לגבי פגיעות ביחסי אב-ילד בקרב הורים לא נשואים וגרושים כאשר לא מתאפשר לילד לפגוש את האב, ובמקביל ישנם גם מחקרים המצביעים על כך שלינות לילה מהוות גורם מגן שמחזק מחוייבות מוגברת של האב לגידול הילד וגם מפחיתות את השכיחות של הסתלקותו מחיי הילד. מאחר שאין מחקר המראה על סיכון כלשהו הנובע מלינות לילה, הרי שמקבלי ההחלטות צריכים להכיר בכך שמניעת לינות לילה מילדים צעירים אצל אבותיהם, יותר מאשר היא יכולה להועיל היא עלולה לסכן את איכות היחסים שמתפתחים ביניהם."
  5. "תוכניות הורות המספקות לילדים קשר של לא יותר משישה ימים בחודש עם אחד מן ההורים ומחייבות את הילדים להמתין יותר משבוע בין המפגשים, גובות מחיר מיחסי הורה-ילד…. המחקר תומך במגמה הגוברת של חוקים ופסקי דין בבתי משפט המעודדים כמות זמן מרבית שבה הילדים שוהים עם כל אחד מן ההורים. גישה זו אף עלולה להיות משמעותית יותר עבור ילדים צעירים כדי לאפשר להם יציקת יסוד איתן ביחסיהם עם אבותיהם וגם כדי לטפח העמקת הביטחון ביחסים אלה."
  6. "אין כל ראיות התומכות בכך שצריך לדחות את לוח הזמנים בביסוס מעורבות סדירה ותכופה, כולל לינות לילה, של שני ההורים עם תינוקותיהם וילדיהם הצעירים מאד. פיתוח יחסי התקשרות עם כל אחד מן ההורים הוא שיקול חשוב מאין כמוהו כאשר מפתחים תוכנית הורות. ההסתברות של ביסוס יחסי התקשרות אלה גוברת על ידי הפחתת זמני הפרידה של הילד מכל הורה, וגם דרך הבטחת זמן הורות נאות לכל הורה."
  7. "המלצותינו ישימות בנסיבות רגילות, לרוב הילדים עם רוב ההורים. העובדה שישנם גם הורים עם מגבלות משמעותיות ביחס ליכולת הטיפול שלהם בילדיהם כגון הורים מזניחים או מתעללים והורים שמפניהם הילדים זקוקים להגנה ואולי אף להרחקה, אסור שעובדה זו תכתיב מדיניות עבור מרבית הילדים שהוריהם מגדלים אותם באופן נורמטיבי, הגם שהם חיים בנפרד זה מזה. המלצותינו חלות על ילדים שיש להם יחסים סדירים עם שני ההורים. כאשר ילד מקיים קשר עם הורה אחד ואין לו קשר קודם עם ההורה האחר, או שבמקרה הטוב יש לו קשר שולי, הרי שאז תוכניות שונות צריכות לשרת את המטרה של בניית הקשר."

"כל המומחים החתומים על מסמך הקונצנזוס הביעו את דאגתם כי קבלה חסרת ביקורת של מחקר נטול תוקף על תוכניות הורות משותפת עבור ילדים צעירים מסכנת את רווחתם של הרבה קשרים בין הורים וילדים. "מסמך זה", אומרים החתומים, "הוא נסיון שלנו לתקן הצגות מוטעות של מצב המדע ואת הנזק המאיים של הצגות כאלה."" (הדגשות שלנו)

[1] "Social science and parenting for young children" – פורסם בכתב העת "פסיכולוגיה, מדיניות ציבורית, ומשפט" – כתב עת של הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה

[2] "תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין" – פורסם בכתב העת פסיכואקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, מאי 2014

מבחן הורות

זוגות הורים רבים חולקים כיום את הטיפול בתינוק מיום לידתו: החתלה, האכלה, רחצה, השכבה לישון, הרגעה באמצע הלילה וחיבוק בשעות היום. הורים אינם זקוקים לרשיון כדי להיות הורים, וטוב שכך. הטבע צייד נשים וגם גברים ביכולת להיות הורים טובים דיים. כאשר בני זוג מתגרשים, האם המצב הזה משתנה? האם אז צריך פתאום לעבור מבחני הורות? האם ילד מתחת לגיל ארבע (או שש, או שנתיים) צריך לישון תמיד בבית אחד? או לחלופין, האם ילדים עשויים לצאת נשכרים מכך שישנו לפעמים אצל אמא ולפעמים אצל אבא?

כדי להתמודד עם שאלות אלה נכתב המאמר. מסקנותיו הן, שכפי שאנו מעודדים שיתוף של שני ההורים בגידול הילד במשפחה, גם בעת גירושים שיתוף של שני ההורים בגידול הילד צריך להיות הנורמה בנוגע לילדים בכל הגילים, כולל חלוקת הזמן בלילות: יש להבטיח המשך קשר יציב של הילד עם כל אחד מההורים, ולכן, יש לעודד את שני ההורים לפנות זמן לשהייה עם הילד, ביום וגם בלילה.

חלוקת זמן שווה בין הורים

אמנם פרופ' וורשאק כותב שחלוקת זמן שווה בין הורים איננה הכרח עבור כל המשפחות – יש לקחת בחשבון קשת רחבה של גורמים בבהכנת הסכם הגירושין – אולם במאמר מובעת התנגדות לרעיון שילדים מתחת לגיל מסוים חייבים לבלות את מרבית זמנם רק עם הורה אחד – האם. הפרקטיקה של מניעת שהייתם של ילדים עם אבותיהם בלילות, והעברת מסרים מפחידים כאילו זה עלול לפגוע בהם, מנוגדת לידע העדכני בתחום התפתחות הילד.

יוזמת החתימה המשותפת על המסמך נולדה בין השאר מתוך דאגה שהסתמכות על מחקר פגום עלולה להוביל להחלטות שגויות של מחוקקים ושופטים בנוגע להסדרי משמורת, שעלולות לפגוע בטובת הילד. המאמר הוא ניסיון להבהיר היכן עומד המדע בסוגיות אלה.

Social Science and Parenting Plans for Young Children, A Consensus Report, Richard A. Warshak

המאמר של פרופ' אבי שגיא־שְורץ בעיתון הארץ.

Lifting Blanket Restrictions, Richard Warshak