גירושין
הדיון המקצועי וההלכתי ברבני נמשך:
שלב א': מספר פסקי דין ונייר עמדה של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו מבית הדין הרבני בנתניה בנושא מזונות ילדים:
- נייר העמדה – "שיעור גובה המזונות הראוי: פסיקת מזונות ריאליים בסכסוכי משפחה".
- תקציר/מאמר שלנו על נייר העמדה – "מזונות ילדים – שופטים ודיינים אינם כלכלנים".
- כתבה של יהודה יפרח על נייר העמדה בעיתון מקור ראשון – "תוכנית החלוקה: המחקר שמשנה את מה שידעו על דמי המזונות".
שלב ב': כבוד הרב דוד ברוך לאו, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס מבטלים פסק דין להפחתת מזונות של כבוד הדיין אוריאל אליהו (רבני נתניה):
פסק הדין בבית הדין הרבני נתניה – תיק 946641-10 מיום 13.02.2020.
פסק הדין בבית הדין הרבני הגדול ירושלים – תיק 1241751/2 מיום 07.01.20201.
ולמי שמעוניין לקרוא גם: ד"ר מיכאל ויגודה והרב עו"ד אליעזר הללה [ז"ל] חיוב שוויוני במזונות ילדים שהיה לו חלק מהותי בפסיקה בתיק בע"מ 919/15.
שלב ג': הדיון המקצועי וההלכתי נמשך: הדיין אוריאל אליהו (נתניה) משיב לבית הדין הרבני הגדול:
בהמשך לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול ירושלים – הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס בתיק 1241751/2 – פרסם הדיין אוריאל אליהו נייר עמדה נוסף "שיעור גובה המזונות הראוי – המשך", בו מענה לטענות בית הדין הרבני הגדול (דמי טיפול, עלות שולית למדור, קביעת גיל בחיוב מזונות ילדים, עלויות חינוך וכו') כולל הסבר מעניין לנושא מסורת הפסיקה:
"…אנו סבורים שבפסק הדין שלנו, פסקנו בהתאם למסורת הפסיקה של כחמישים-שישים שנה בבתי הדין הרבניים. וכי רק לפני כשני עשורים חל מהפך בפסיקת בתי הדין הרבניים (אמנם לא בכל ביה"ד)".
"ניתחנו בגוף הדברים להלן פסיקות מזונות מן העבר, בהצמדה למדד המחירים, ואף בהתחשב בחלוקת הוצאות הבית לפי נתונים של הלמ"ס. הראנו שדמי המזונות שאנו הצענו, מתאימים למזונות שנקבעו בבתי הדין בעבר, גם לאחר שקלול המשתנה של התייקרות המחירים ועליית המדדים. לפיכך, אנו סבורים שדברנו נאמנים למסורת הפסיקה".
"עוד טענו דייני ביה"ד הגדול, כי מסורת פסיקת דמי המזונות הנמוכים בבתי הדין נבעה מהעלויות הנמוכות לפני 20 ו-40 שנה, הן בכלל הצרכים וק"ו בענין המדור כיום היו פוסקים סכומים גבוהים בהרבה. טענה זו נשללת, הן ממסורת שבע"פ והן מהמסורת הכתובה, ביחס למסורת בע"פ כבר הבאנו בשם דיינים ותיקים ששימשו הן בעבר הרחוק יותר והן בעבר הקרוב שהיו פוסקים דמי מזונות נמוכים, ועתה נביא מהפדרי"ם שנקטו סכומים מפורשים לדמי מזונות [כמדומני שמה שיובא להלן הינם כל הפדר"ם שפורסמו עד לתחילת המהפכה מלפני כ 18 שנה, שהעלתה את גובה דמי המזונות בבתי הדין והשוותה אותן לביהמ"ש לע"מ]"
הדיין אוריאל מציין עוד שלוש נקודות מעניינות:
1. "בהתאם לתקנות הדיון ולהלכה, הרי שביה"ד האזורי איננו מחוייב לפסיקותיו של ביה"ד הגדול, לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה פרוצדורלית, זאת בניגוד לסדרי הדין האזרחיים בהם בתי משפט שלום ומחוזיים המחויבים לפסיקת ביהמ"ש העליון, לפיכך, מאחר ולא השתכנעתי בצדקת טענות ביה"ד הגדול, אדרבא, כפי שיבואר לאורך המאמר, הנני סבור כי ביה"ד הגדול טעה, הרי שמוטלת עלינו החובה להמשיך ולפסוק כפי שיבואר בהמשך המאמר".
2. "לצערנו הרב, יתכן שהדיון הרחב שאנו עוסקים בו, יפסיק להיות רלוואנטי, בזמן הקרוב, והינו בבחינת 'הלכה ולא למעשה', זאת, לנוכח פסיקת בג"ץ בבע"מ 7628/17 המחייבת את הסכמת הצדדים לסמכות ביה"ד, ולנוכח ההבנה של אבות רבים כי כדאי להם להדיין בבתי המשפט האזרחיים, וכי מדיניות הפסיקה של בתי הדין בכלל וביה"ד הרבני הגדול בהרכביו הנוכחיים בפרט, יוצרת הטייה משמעותית לטובת האשה, הטייה הפוגעת גם באב וגם בקטינים, וממילא, אך מתבקש הוא שהאבות יסרבו להדיין בבית הדין הרבני, וחבל".
3. "…כמו כן סייעו בעדי עוד מספר דיינים מחשובי הדיינים, שמטעמים מובנים מעדיפים, לצערי, להישאר בעילום שם, ודי למבין"
נייר העמדה השני – "שיעור גובה המזונות הראוי – המשך".
כב' השופטת עידית בן-דב גוליאן, הפחתת מזונות זמניים עקב שינוי בשכר האב והגשת חוות דעת של אקטואר בנושא רכוש ההורים, מיום 24.01.2021. אז כן, יש התקדמות בבתי המשפט וגם מזונות זמניים ניתנים לשינוי בנסיבות המתאימות. את האב מייצג עו"ד שי שמחיוב.
כב' השופטת ענת אלפסי, תלה"מ 16445-09-20, מזונות זמניים כאשר שכר האב גבוה מהותית משכר האם ולאב יש מפגשים מצומצמים עם הילדים, מיום 10.02.2021. בפסק הדין טעות גסה בנושא הוצאות החינוך שנוספו למזונות הקבועים.
תמצית פס"ד הדין שהכינה דוברות בתי המשפט:
נקבע כי הפרסומים של האם בעניין טענות לפיהן לכאורה האב פגע מינית בקטינה ופיזית בקטין, נועדו לפגוע בשמו הטוב של האב ובעיקר לאיין את זכויותיו ההוריות ובכלל זה ניתוק האב מילדיו. הפרסום נועד להשפיל את האב ולבזותו בעיני הבריות וכל שכן בעיני ילדיו ומשפחתו המורחבת וביהמ"ש שוכנע כי נגרמה לו עוגמת נפש וכי הוא הושפל בצורה קשה ביותר.
ביחס לרכיב הנוגע להגשת תלונת שווא קבע ביהמ"ש כי האדם הסביר לא היה פותח בתלונת שווא שקרית, לא היה מוסר עדות כוזבת ולא היה יוזם הזמנת מכתב שיגולל סיפור מעוות, פרי דמיונו, על פגיעה מינית בקטינה ע"י אביה. נקבע כי משיקולי מדיניות משפטית יש להוקיע שיתופי פעולה בין בני משפחה הפועלים מתוך נקמה על מנת לפגוע בבן משפחה אחר.
ביהמ"ש קבע כי נגרמו לאב נזקים ממשיים בעקבות הגשת התלונה. האב נאזק בשדה התעופה, נעצר למשך 5 ימים, נחקר ועוכב בישראל למשך שלושה חודשים.
בכל הנוגע להבחנה בין הסבתא לאם קבע ביהמ"ש כי עניינה של הסבתא מובחן מעניינה של האם, שכן הסבתא לא הגישה תלונה במשטרה, אך שיתפה עצמה במעשה וסייעה לבתה באמצעות מסירת עדות כוזבת במשטרה.
נקבע כי משהוכח שהתלונה שהגישה הנתבעת למשטרה, הינה תלונת שווא שנמסרה בזדון וכי בעקבות תלונה זו האב נאזק, נעצר ויציאתו מהארץ עוכבה וכתוצאה מכך שלוות חייו וחירותו נשללו למשך כל מהלך האירוע, די בכך כדי להקים לתובע עילת פיצוי נזיקי.
ביחס לרכיב הנוגע לנזקים שנגרמו כתוצאה מהניכור ההורי שנקבע שהאם אחראית לו, נקבע כי מקום בו המפתח לחידוש הקשר נמצא אצל האם, אך היא לא פועלת באופן אקטיבי לשינוי המצב העגום, הרי שהאם אינה ממלאת את חובתה כהורה ובפרט כהורה משמורן ופוגעת בזכויותיו ההוריות של האב ואין מדובר במעשה עוולתי אחד כי אם בעוולה מתמשכת.
חלק מרכיבי התביעה התקבלו כאמור ונקבע לגביהם פיצוי וחלק נדחו.
ביחס לרכיבים שהתקבלו ביהמ"ש הביא בחשבון כי בפסק דין בתמ"ש 40374-10-17 כבר הורה על ביטול חיוב האב במזונות הקטינים וקבע כי הורה המנכס לעצמו באופן בלעדי את כלל הזכויות ההוריות, צריך באותה מידה לשאת לבדו בחובות ההוריות. מעבר לחיוב הכספי המשתמע בפסה"ד שם, מצא ביהמ"ש להוסיף ולחייב את האם בנוסף לפצות את האב בגין צער ועוגמת נפש עקב הניתוק מילדיו בסכום של 50,000 ₪.
ביחס לתביעת האם בתביעה שכנגד קבע ביהמ"ש האם לא יכולה לטעון כי היא מתמודדת עם פרנסת הקטינים לבדה, כאשר היא עצמה מאיינת את זכויותיו ההוריות של האב ועל כך כבר נכתב כי מי שמנכס לעצמו את כלל הזכויות ההוריות צריך להתכבד ולשאת גם בחובות ההוריים.
ביהמ"ש חייב את האם לפצות את האב בסכום כולל של 150,000 ₪ (שיעור הפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע ושיעור הפיצוי בגין אחריות האם לניתוק האב מהקטינים).
כמו"כ בנוסף חייב ביהמ"ש את האם והסבתא ביחד ולחוד לפצות את האב בסך 65,000 ₪ בגין עוולת הרשלנות.
כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע, תלה"מ 19435-11-18, קבלת בקשת האב להפחתת מזונות הילדים עקב שינוי מהותי, מיום 04.09.2020. חשוב לציין שאמנם ההפחתה ניתנה עקב שינוי מהותי, אך פסק הדין ניתן לפני ההלכה החדשה בתיק 7670/18 כך שלא בטוח שהוא משקף את המצב הנוכחי. נדע רק בהמשך הדרך.
כבוד השופטים ברנט, ויצמן וגלר, מחוזי מרכז, עמ"ש, 45565-07-20, מזונות קטינה, מיום 18.02.2021.
כבוד הדיינים יוסף יגודה, סיני לוי ויעקב שרעבי, תיק 1169832/3, האב לא ישלם מזונות לאחר גיל 6 לאור שכרה הגבוה של האם, מיום 15.02.2021. והנה גם פסק הדין בו נקבעו המזונות הזמניים. ברכות לעו"ד מיכל שוויקה.
כבוד השופטת שלי אייזנברג, תלה"מ 41368-02-20, מזונות זמניים וזמני שהות, מיום 03.12.2020.
רבני ירושלים, יצחק אושינסקי חלוקת קצבאות הילדים בהסדר של משמורת משותפת.
פסק דין של בית המשפט העליון בבע"מ 7670/18 מיום 20.01.2021.
נייר עמדה: טובים השניים מן האחד: הגדרה הורית שווה, הפרכת מיתוסים והשינוי המתבקש – יוני 2020.
נייר עמדה: ירד החסם לביטול חזקת הגיל הרך.
נייר עמדה: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019.
ברוכים הבאים לאתר הגירושין של עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" אשר נולד מתוך הרצון להעשיר את הידע בנושא סבוך זה.
הליך הגירושין הוא הליך לא קל, אך נפוץ. על פי הסטטיסטיקה, כל זוג שלישי מתגרש, ואם כך, עדיף לעשות זאת בצורה מכובדת ובעיקר בראייה של טובת הילדים.
גירושין – הורים גרושים
במסגרת הליך הגירושין הבית המשותף שלכם הופך לשני בתים. אתם בלחץ, יש החלטות רבות שצריך לקבל, אתם פגיעים, ובעיקר יש צורך להתמודד עם עולם חדש ולא מוכר – למה לצפות? איך נסתדר? איך לחלק את זמני השהות? איפה כל אחד יגור ומה יהיה סכום מזונות הילדים?
כהתחלה, ומאחר וטובת הילדים היא לטעמנו הדבר החשוב מכל, אנו ממליצים לקרוא את הדף "גירושים והילדים".
גירושין בישראל
"בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת התגרשו כ-2,000 זוגות בשנה, בתחילת המאה העשרים ואחת גדל מספרם לכ-10,000 בשנה, וכאמור בשנת 2016 התגרשו כ-14,800 זוגות. למרות הגידול במספר הזוגות המתגרשים והשינויים החברתיים בשנים האחרונות בתחום הגירושין, כמו אימוץ תפיסות שוויוניות בחלוקת התפקידים בין אימהות ואבות ושונות רבה בפסיקותיהן של הערכאות המשפטיות בסוגיות של משמורת, משמורת משותפת ומזונות ילדים, המצב החקיקתי נותר בעינו; כך נוצר מצב משפטי לא ברור שגרם לאי-ודאות בקרב הציבור ואצל גורמי המקצוע בתחום הרווחה, בנוגע למצב הנורמטיבי בתחומי משמורת ומזונות ילדים". (מתוך דו"ח מבקר המדינה "טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד").
חשיבתו של מידע בתחום הגירושין
המטרה העיקרית של האתר היא לספק להורים בהליכי גירושין, וגם אחריהם, מידע על התהליך ועל הכלים והאפשרויות העומדים לרשותם. מאחר וידע מצמצם את אי הודאות ותורם לביטחון, אנו מאמינים שיש בו כדי לאפשר דין ודברים יותר רגוע ונינוח בין בני הזוג אשר יסייע להם להגיע להסכם גירושין שיפעל לטובת כל הצדדים ובעיקר לטובת הילדים.
לא כל זוג הורים אשר החליט להתגרש יצטרך את כל המידע שבאתר. חלק ניכר מההורים יבחר לחתום על הסכם גירושין בלי להגיע לבית המשפט ולרווחה. זאת כמובן הדרך הבריאה יותר.
גירושין בהסכמה לעומת גירושין במריבה
אנו תקווה שעיון באתר לא רק יקל על קשיי הליך הפרידה והגירושין, אלא גם יעזור להורים להפריד בין מיתוסים למציאות, ובעיקר יבהיר את החשיבות של נוכחות שני ההורים בחיי ילדיהם גם לאחר הגירושין.
ישנם הורים אשר יגיעו להבנות בעצמם ויתגרשו תוך זמן קצר מאוד. אחרים ילכו לגישור ויסיימו את הליך הגירושין תוך מספר שבועות. אחרים, לצערם, יגיעו לבית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני והליך הגירושין ייקח לפחות שנתיים ויעלה ממון רב.
לימוד לפני חתימה על הסכם גירושין
אנו ממליצים לקרוא ולהכיר את הנושאים העיקריים הקשורים לגירושין. חשיבותה של הגדרה הורית שווה (משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת) סכום המזונות (כולל מחשבון מזונות ילדים מעל גיל 6), הליך בניית הסכם הגירושין והסכם גירושין חינם להורדה, ולמי שיצטרך גם המלצות לקראת פגישה עם העו"ס לסדרי דין, התהליך בבית המשפט ועוד.
אנו ממליצים להורים בהליכי גירושין לעבור על הסכם הגירושין שבאתר וללמוד ממנו את הנושאים שיש לתת עליהם את הדעת, ו/או לקחת ממנו סעיפים להסכם שלכם. המעוניינים יכולים לשלוח לנו את הסכם הגירושין שלהם למשוב לפני חתימה.
בנוסף ניתן למצוא באתר מאגר נרחב של פסקי דין. האתר מיועד גם לאנשי מקצוע בתחום (עורכי דין, מגשרים וכו') אשר יכולים להתעדכן בפסקי דין חדשים בתחום הגירושין.
נשמח מאוד לקבל ממכם פסקי דין. גם ללמידה שלנו על התפתחויות בתחום וגם לפרסום באתר (כפוף לעניין לציבור הקוראים ולאישור שלכם לפרסום).
רקע הקמת העמותה
עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" הוקמה בשנת 2011 מתוך מטרה לקדם את חלוקת האחריות ההורית המשותפת בין ההורים לאחר גירושין, מתוך מטרה שכל אחד מההורים יהיה שותף משמעותי בכל תחום הקשור לגידול הילד.
הורות משותפת משמעה שלמרות הגירושים, לילד שני הורים נוכחים ופעילים בחייו. מחקרים הוכיחו שככל ששני ההורים ממשיכים לתפקד כהורים למרות הגירושים, כך התפתחותו של הילד בריאה ותקינה יותר מבחינה אקדמית, חברתית, ערך עצמי ותרומה לחברה.
הצטרפות לרשימת התפוצה
אנו מזמינים כל אב ואם גרושים ובהליכי גירושין, לצד אנשי מקצוע בתחום להצטרף לתפוצת המייל (רישום בצד שמאל), קבוצת הפייסבוק הסגורה בה עולים פוסטים רבים בנושא גירושין ודף הפייסבוק שלנו.
חיפוש באתר
באתר מידע רב בתחום. על מנת לחפש נושא נקודתי (פסקי דין של שופט מסויים, הנחה בארנונה, נקודות זיכוי, וכו') אנו ממליצים להקיש את מילת החיפוש בגרשיים.
מטרות העמותה
כחברה, המטרה שעלינו לראות לנגד עינינו היא שני הורים החולקים את האחריות ההורית, גם אם בחרו שלא לחיות יותר יחדיו.
ביטול חזקת הגיל הרך – אמנם כיום – לאור ההבנה שהשתרשה לאחר פרסום מסקנות ועדת שניט – החשיבות המעשית של חזקת הגיל הרך לא מהותית כבעבר, אך עדיין יש מקרים בהם חזקה מיושנת זו משליכה על טובת הילד. ישנם שופטים המשתמשים בה ככלי הכרעה באין רצון אמיתי לבחון את טובת הילד, והיא מהווה את הסמל לאפליה המגדרית בקרב הורים גרושים.
מזונות ילדים – קביעת שיעור המזונות בהתאם ליחס שכר שני ההורים (כיום עד גיל 6 אין כל התייחסות לשכר האם) לצד יחס חלוקת זמני השהות, תוך הקפדה שבשני הבתים יסופקו כל צרכיו הבסיסיים של הילד.
זמני שהות – נקודת מוצא לפיה זמני השהות שווים, וממנה, בראייה של טובת הילד, התאמה לצרכים וליכולות של כל תא משפחתי באופן נפרד ועצמאי. שינוי החוק כך שיהיו סנקציות מתאימות להורה אשר לא עומד בזמני השהות שלו.
שימוש במונחים מתאימים – זמני שהות ולא הסדרי ראייה. ילד לא מחזירים לבית האם. הילד לא מבקר אצל האב.
שיתוף האב במידע הנוגע לילדו – כמו בהרבה נושאים הקשורים להורים גרושים, גם בנושא שליחת המידע הנוגע לילד קיימת אפליה. האמא מקבלת את כל המידע אוטומטית, לא צריכה לבקש. לגבי האב, הרי שאם לא יבקש פשוט לא יקבל.
