מזונות ילדים פסקי דין

    מזונות ילדים פסקי דין: פסיקות אחרונות בנושא מזונות ילדים מצביעות על תזוזה קלה לכיוון פסיקות לפי דין צדק (עדיין תחת המגבלות שמטיל הדין העברי):

    מזונות ילדים פסקי דין

    דבר ידוע הוא שבבית המשפט למשפחה אין כיום דין צדק. אמנם בהתחלה רבים, בתמימותם, חושבים שבכל בתי המשפט פוסקים לפי צדק, כך לימדו אותנו תמיד, אך לא כך הוא. אז צדק כמובן שעדיין אין כאן, אך בהחלט יש התקדמות קלה בכוון.

     

    כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 21810-06-16, לאור ההלכה החדשה האב ישלם 500 ש"ח לילד, אין צורך במדור, מיום 09.10.2017.

    להורים 3 ילדים. 18 ,15 ו 12. האב שילם בתחילת הדרך 5,000 ש"ח ולאחר מכירת הדירה המשותפת עוד 2,000 על מדור, כלומר 7,000 ש"ח לחודש. זמני השהות היו במחלוקת, אך בסופו של דבר נקבעו על 8/6 כמקובל.

    כבוד השופט שקד מסביר שבהתאם הלכה החדשה, ההסתכלות היא לא עוד לפי מגדר ההורה. במקרה הזה האב מרוויח 21,257 ש"ח נטו לחודש והאם 14,000 ש"ח. כבוד השופט שקד מסביר שההלכה החדשה חייבת לחול גם על תיקים קיימים. (במקום "אטינגר" יש לקרוא "בע"מ 919/15 " וכו'). הסעיפים החשובים והנהדרים בפסק הדין הם 20-23!

    בסופו של דבר, לאור פערי השכר, האב ישלם 500 ש"ח עבור כל ילד, רק עד גיל 18. כמו כן ההוצאות המשתנות יתחלקו כך שהאב ישלם 2/3 והאם 1/3.

    פסק הדין המלא של כבוד השופט שקד.

    כבוד השופטת שפרה גליק, תמ"ש 16207-01-16, קביעת מזונות במקרה בו אין הגדרה רשמית של משמורת משותפת (זמני שהות 8/6 ופערי שכר מהותיים) בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, מיום 14.09.2017.

    להורים 3 ילדים, כולם מעל גיל 6. ההכנסה הפנויה של האם היא 8,750 וההכנסה הפנויה של האב 30,000.

    ראשית, דנה השופטת גליק האם יש כאן הסדר של משמורת משותפת וקובעת שלא. אמנם זמני השהות הם כמעט שווים, כאמור הסדר רגיל של 8/6, אך לעמדת השופטת לאור זאת שלא מדובר על חלוקת זמני שהות של 7/7 או שלא נקבעה משמורת משותפת כהגדרה רשמית, אין כאן משמורת משותפת. מאוד מוזר, אך כפי שנראה בהמשך לא ממש חשוב.

    בהמשך דנה כבוד השופטת גליק האם ההלכה החדשה של בית המשפט העליון חלה במקרה זה וקובעת שבהחלט כן. השופטת מסבירה את פסק הדין של העליון לראייתה וקובעת בסופו של דבר, בסעיף 48.9, שאת שיעור המזונות יש לקבוע בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות.

    הסכום שנקבע גבוה מאוד. ייתכן בגלל ההכנסות המאוד גבוהות של האב, אך לדעתנו יש כאן טעות של השופטת שלא הפחיתה את החלק של ההוצאות כאשר הילדים נמצאים אצל האב. בכל מקרה, החשוב בפסק הדין הוא שהפסיקה היא בהתאם להלכה החדשה. נציין שהאב שכר דירה בת 4 חדרים בבניין סמוך לבית האם לשם שהיית הקטינים בביתו, ולכן עיקר הלכת 919/15 באה לידי ביטוי בפסיקת דמי המדור הנמוכים שהושתו על האב.

    "בוטלה הפרשנות הקיימת לתקנת תש"ד, ונקבעו עקרונות אחרים, היינו, יש להביא בחשבון את הכנסותיהם הפנויות של ההורים, וחלוקם היחסי בסה"כ ההכנסה המשפחתית, וכן להביא בחשבון את חלוקת זמני השהיה ביניהם."

    כבוד השופטת שפרה גליק, תמ"ש 16207-01-16, קביעת מזונות במקרה בו אין הגדרה רשמית של משמורת משותפת (זמני שהות 8/6 ופערי שכר מהותיים) בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, מיום 14.09.2017. 

    כבוד השופטת עידית בן-דב ג'לויאן, תמ"ש 39920-01-15, פסק דין ראשון ליישום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, אין צורך בתשלום מזונות, מיום 01.09.2017.

    להורים 4 ילדים. מדובר על תיק מורכב וסבוך, כאשר בעבר נקבע ש 2 ילדים יהיו במשמורת האב ושני ילדים במשמורת האם. כל הילדים מעל גיל 6. שכר האם  8,000-8,500 ושכר האב 6,000-6,500.

    כבוד השופטת מציינת בסעיפים 17-20 לפסק הדין את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, מדגישה שטובתם של הילדים היא שיוכלו לחיות בשני הבתים בתנאים כלכליים דומים ולכן יש צורך לדאוג לכך שלכל אחד מההורים יהיו די משאבים לדאוג לכך לילדים אשר במשמורתו.

    כבוד השופט קבעה, בהתאם להלכה החדשה, שבמקרה זה אין צורך במזונות. כל הורה ישלם עבור הילדים אשר במשמורתו. צדק בבית המשפט!

    לפני ההלכה החדשה אנחנו מניחים שהיו מזונות על האב, כפי שגם היו בתחילת תיק זה, דבר אשר היה מביא את האב והילדים אשר אצלו לחיי עוני.

    את האב ייצג עו"ד עדי לנקרי.

    כבוד השופטת עידית בן-דב ג'לויאן, תמ"ש 39920-01-15, פסק דין ראשון ליישום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, אין צורך בתשלום מזונות, מיום 01.09.2017.

    פסק דינו של בית המשפט העליון – בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15.

    לפנינו פסק דין מקיף, מעמיק, ויש לומר מרתק, בנושא מזונות ילדים והשתת החבות הכלכלית על הוריהם.

    המסקנה הגורפת של כל שבעת השופטים באה לידי ביטוי בהחלטה שנתקבלה פה אחד:

    "הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן.

     

    בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

     

    יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה."

    כבוד השופט עוזי פוגלמן בוחן את הסוגיה בפן העקרוני מהותי, ואינו משאיר אבן לא הפוכה – בחינת הדין האישי והפרשנות הנוהגת לו; בחינת פרשנות חלופית לדין הנוהג, תוך הסתמכות על החלטות מועצת הרבנות הראשית והיועץ המשפטי לממשלה; בחינת מסקנות ועדת שניט וועדת שיפמן; בחינת פסיקות קודמות של בין המשפט העליון; בחינת עיקרון טובת הילד; בחינת הביקורת וההתנגדויות, תוך התבוננות מעמיקה על עיקרון השוויון והביקורת עליו בהקשר של משמורת פיזית משותפת; ולבסוף בחינה הסטיה מעיקרון תקדימי מחייב.

    כבוד השופט פוגלמן מסכם את סקירתו המקיפה כך:

    "עמדנו עתה על השיקולים התומכים באימוץ הפרשנות החלופית לתקנת תש"ד שלפיה בגילאי 6-15 חבים שני ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה. אימוצה של פרשנות זו יביא לכך שבגילאים האמורים תוטל החבות במזונות באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך בחינת יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה; הסדר המשמורת הפיזית שנקבע; ויתר הנסיבות הצריכות לעניין. ראינו כי בחירה פרשנית זו נתמכת בהכרעה שקיבל המחוקק האזרחי בחוק המזונות אשר לקביעת המזונות במקרים שבהם לא חל הדין האישי (הכלל בדבר materia pari in ;(כי היא מקדמת את טובת הילד במקרים של משמורת פיזית משותפת – שכן היא מבטיחה כי גם בידי האב יוותרו די משאבים הדרושים לכלכלתו; וכי היא מיטיבה להגשים את השוויון בין האיש לבין האישה, שכן היא מביאה לחלוקת החיוב ביניהם על פי פרמטרים כלכליים רלוונטיים במקרה הנתון. מטעם זה גם סברנו כי אין מדובר בשוויון טכני או פורמלי גרידא, אלא בשוויון מהותי המכיר ומכיל היטב את הפערים המהותיים בין האיש לבין האישה, הן במישור ההורי, הן במישור הכלכלי.

     

    דעתי היא אפוא כי האיזון בין מכלול השיקולים שעליהם עמדנו תומך באימוץ פרשנותה החלופית של תקנת תש"ד שלפיה בגילאי 6-15 תחול על שני ההורים האחריות למזונות הילדים מדין צדקה, וכי חלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך יכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה, כמו גם יתר נסיבות העניין."

    כבוד השופטת דפנה ברק-ארז מביאה לדיון את הפן המעשי, ולהלן המלצותיה:

    "…העקרונות שאמורים לחול, לשיטתי, בכל הנוגע לנשיאה בחיובי מזונות במשמורת משותפת לילדים בגילאי 6-15:

     

    (א) במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים (לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות).

     

    (ב) ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.

     

    (ג) ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.

     

    (ד) כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים."

    כבוד השופט סולברג מוסיף:

    "נזכור ונזכיר: טרם נשלמה המלאכה. ראשית, פסק דין זה מסדיר באופן חלקי בלבד את סוגיית מזונות הילדים, ואינו מתייחס לתשלום מזונות ילדים בגילאי 0-6, חובה שעודנה מוטלת במלואה על כתפי האב, תהיינה נסיבות העניין אשר תהיינה"

    נציין כי מעבר לאמור, עולות הנקודות הבאות מפסק הדין שלפנינו:

    • זכות הקיום בכבוד להורה: "יש להבטיח כי גם עת שוהה הילד עם האב תובטח לו רמת חיים נאותה; וכי הנטל הכלכלי המוטל על האב לא ידרדר אותו לכדי מצוקה ממשית." (כב' השופט פוגלמן)
    • היכולת לשוב ולדון במזונות ואף במשמורת, ולאו דווקא בגלל שינוי נסיבות מהותי, או לחילופין, מה יוגדר כשינוי נסיבות מהותי:

    לשם כך יש לעיין בסעיף 141 לדיונו של כב' השופט פוגלמן, ומתוכו נביא: "מטעם זה גם הוחלה הלכת התביעה העצמאית – שראשיתה כאמור בהסכמים בדבר מזונות – גם ביחס להסכמים שעניינם משמורתם הפיזית של הקטינים. הווה אומר, הילד לא יהיה כבול בהסכמת הוריו בדבר משמורת פיזית משותפת – אף אם זו אושרה בידי בית המשפט – אם יתברר בדיעבד כי שאלת טובתו לא נבחנה כדבעי".

    כב' השופטת ברק-ארז אף היא כותבת: "לכך יש להוסיף כי לא בכל מצב מה שהיה הוא מה שיהיה. הורה שיוכיח כי במהלך השנים שלאחר הגירושין השתנה ה"חוזה המשפחתי" וגידול הילדים כעת מתחלק באופן שווה בין ההורים אזי בהחלט ייתכן שינוי בהשתתפותו של אותו הורה בשיעור המזונות, ובכלל זה ייתכן כי יינתן לו פטור מכך. בהקשר זה ראוי להזכיר כי כפי שציין חברי השופט פוגלמן, הכרעה בענייני מזונות ילדים היא לעולם איננה סופית, וכל שינוי נסיבות מהותי מאפשר דיון מחודש בדמי המזונות שנפסקו."

    התייחסות להתנגדות ארגוני הנשים מפיה של כב' השופטת דפנה ברק-ארז, שלא ניתן לטעון כנגדה שאינה פמיניסטית:

    "לא ניתן לוותר כליל על העלאה של מפלס השוויון בתחום דיני המשפחה, רק בשל המגבלות החלות על קידום המשפט על דרך של פסיקה. אני סבורה כי הפתרון המוצע על-ידי שואף ליישום מיטבי של עקרון השוויון בשים לב לאילוצים הרבים. מצד אחד, הוא מכיר בכך שלהסדרים שהיו במשפחה עובר לגירושין יש משמעות, ועל כן ככלל ההורה המרכז יהיה זה שריכז את הטיפול בילדים טרם הגירושין. יחד עם זאת, בית המשפט צריך להיות קשוב לשינויי העיתים, ולא ניתן להתעלם מכך שהתפקידים המגדריים המסורתיים משתנים עם השנים. לכן, כל מקרה ייבחן לגופו על בסיס של ניטרליות מגדרית תוך התחשבות במכלול הנסיבות של האב והאם במקרה הספציפי."

    כבוד השופטת ברק-ארז התייחסה בפסק הדין גם לנושא מזונות ילדים מתחת לגיל 6 וכתבה:

    "עוד ניתן לומר כי הגם שפסק דיננו זה תחום לדיון במזונותיהם של ילדים בגילאי 15-6, יש להניח כי העקרונות המנחים שהותוו בו יהיו יפים גם לעניינם של חיובי מזונות מדין צדקה החלים על ילדים בגילאים אחרים. עם זאת, מאחר שנושא זה אינו בפנינו איננו נדרשים להכריע בו."

    את האבות בשני התיקים ייצגו עורכי הדין מאיה רוטנברג, זרח רוזנבלום ואמיר שי.

    בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15, פסק הדין של בית המשפט העליון אשר קבע הלכה חדשה במזונות ילדים לילדים מגיל 6-15, מיום 19.07.2017.

    תמ"ש 58756-1-15, כבוד השופט מרדכי (מוטי) לוי, קביעת שיעור מזונות הילדים (8,4.5), מיום 08.07.2017.

    להורים שני בנים. 8 ו 4.5. ההורים הסכימו להסדר של משמורת משותפת כמקובל היום, וזמני שהות שווים. לאחר הפרידה האם עברה לגור ברמת גן ושכרה דירה ב 6,000 ₪. האב, בראייה של טובת הילדים עבר גם הוא לרמת גן, לדירה קטנה בעלות של 4,000 ש"ח לחודש.

    האם ניסתה לטעון להוצאות גבוהות מאוד עבור הילדים ושכר נמוך של 6,500 ש"ח, אך הכנסותיה נקבעו על סך של 11,000 ₪ נטו, כאשר חלק מהסכום נובע משעות נוספות. בית המשפט קבע את הכנסתו של האב על סך של 7,000 וציין שזהו מיצוי כושר ההשתכרות שלו. 

    כבוד השופט לוי מתאר את המגמות כיום לנושא קביעת סכום המזונות כאשר להורים זמני שהות שווים או קרובים לכך, ומציין כמובן שכולנו ממתינים לפסק הדין של בית המשפט העליון.

    כבוד השופט לוי קבע שבמקרה זה, לאור חלוקת זמני השהות והכנסות כל אחד מההורים, נכון להפחית את שיעור המזונות ב 65% מהסכום "המקובל", ולכן קבע שעבור כל ילד ישלם האב 350 ₪ ועוד 280 ₪ מדור (כאשר החישוב הוא לפי שכר דירה של האב, 4,000 ש"ח, ולא לפי שכר הדירה אותו משלמת האם). סך הכל עבור כל ילד 630 ₪.

    בעולם של בית משפט הוגן, בעולם של צדק, ברור לכל שבמקרה זה לא היו צריכים להיפסק כלל מזונות על האב.  

    את האב ייצגה עו"ד יעל גיל

    תמ"ש 58756-1-15, כבוד השופט מרדכי (מוטי) לוי, קביעת שיעור מזונות הילדים (8,4.5), מיום 08.07.2017.

    כבוד הדיינים הרב דניאל אדרי – אב"ד, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי, בבית הדין הרבני האזורי חיפה. תיק 1013601/2, מזונות ילדים במשמורת משותפת וזמני שהות שווים, מיום 21.03.2017.

    להורים 3 ילדים. תאומים בני 13 וילדה בת 6. כמקובל כיום, להורים הגדרה של משמורת משותפת, אך בתא משפחתי זה גם זמני השהות שווים לחלוטין. בתחילת הדרך קבע בית הדין הרבני מזונות זמניים של 3,500 ש"ח + 1,250 (מחצית מהמשכנתא) ומחציות עד לתקרה של 1,000 ש"ח.

    שכר האמא הינו 7,300 ש"ח נטו. שכר האב 11,400 ש"ח נטו (האב התפטר מעבודתו, אך הדיינים לוקחים בהחלטתם, בצדק, את שכרו הקודם).

    פסק הדין סוקר בהרחבה את הגישות השונות הקיימות כיום במחוזות בתי המשפט השונים ובבתי הדין הרבניים בקביעת סכום המזונות, והדיינים מציינים בפסק דינם מספר דברים חשובים ועקרוניים:

    לעמדת הדיינים, בפירוש תקנות מועצת הרבנות הראשית נחלקו גדולי הפוסקים, האם חיוב האב עד גיל 18 הוא אבסולוטי או שלאחר גיל 6 חובת האב היא מדין צדקה. בהתאם לדעת רוב הדיינים קובעים הדיינים בתיק זה שנראה שהחיוב עד גיל 18 נועד רק לאותם אבות אשר מונעים את הצרכים החיוניים מילדיהם ומתאכזרים אליהם. לגבי כלל האבות הנורמטיביים, הרי מעבר לגיל 6 חובת האב היא מדין צדקה, כלומר חלוקת הנטל הכלכלי בין האב לאם צריך להיות בהתאם לחלוקת זמני השהות והשתכרות של כל אחד מההורים. בכך קובעים הדיינים שאבות אשר מגדלים וזנים את ילדיהם ודואגים בעצמם לכל מחסורם, אין תקנת הרבנות הראשית חלה עליהם. פרנסת הילדים היא החשובה מכל, אך אין זה אומר שעל האב לשלם כל חודש מזונות, והרי בימים שלו האב משלם בעצמו על כלכלת ילדיו.

    בנוסף, מציינים הדיינים שהעברת כספי המזונות לאישה מדי חודש בחודשו לא תמיד פותרת את הדאגה לילדים, מאחר שפעמים רבות נשמע בבית הדין קולם של האבות, שהאישה מקבלת מזונות ובכסף זה דואגת רק לעצמה לצרכיה ולבילויים שלה, אבל לילדים לא מגיע מהמזונות דבר והאישה מזניחה את הילדים, וכך כספי המזונות לא תמיד מגיעים ליעדם. נמצא שיכול להיות שהאב ישלם מדי חודש בחודשו כתקנת הרבנות הראשית אבל לילדים לא תהיה בכך תקנה.

    גם לנושא ההטבות השונות, אשר כיום מוענקות רק לאם הילדים, כגון קצבת הילדים, מענק לימודים, הנחה בארנונה, לעיתים השתתפות של משרד השיכון בשכר דירה למשך של שלוש שנים ובתנאי שלא היתה לה דירה שנמכרה, הנחות במעונות היום של ויצ"ו, נעמת ואמונה, מתייחסים הדיינים וקובעים שיש לקחת סכומים אלו בחשבון בקביעת סכום מזונות הילדים.

    מסכמים הדיינים ואומרים שכאשר ישנה משמורת משותפת (הכוונה היא לחלוקת זמני שהות שווה או קרובה לכך) וכל אחד מההורים דואג לצרכי הילדים, אין טוב יותר מזה ובכך וודאי מתקיימת תקנת הרבנות ואנו מבטיחים בכך שהילדים אכן יקבלו את הדרוש להם שכן כל הורה דואג לכל מחסור הילד כאשר הוא נמצא איתו. בהתאם לזאת כותבים הדיינים בפסק הדין "בבואנו לחייב בדמי מזונות יש להביא בחשבון את ההוצאות שמוציא האב כאשר הילדים נמצאים אצלו במחצית הזמן ובזמנים שווים כפי שהם אצל האם, בכלכלת הילדים ביגוד, בילויים והוצאות המדור, כל זמן שאכן האב נושא הן בכלכלת ילדיו והן בצרכים הרגשיים והפיזיים, ואין הילדים מוזנחים ומוטלים ברחובות ואינו מתאכזר לילדיו כלשון תקנת הרבנות".

    בסופו של דבר, לאור הקביעות העקרוניות החדשות לחישוב סכום מזונות ילדים, ולאור חלוקת זמני השהות השווה יחד עם הפערים המהותיים בשכר ההורים, פוסקים הדיינים שהאב ישלם סך של 1,750 ש"ח עבור כל שלושת הילדים, שליש מהמשכנתא ומחצית הוצאות חריגות.

    כבוד הדיינים הרב דניאל אדרי – אב"ד, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי  בבית הדין הרבני האזורי חיפה תיק 1013601/2, מזונות ילדים במשמורת משותפת וזמני שהות שווים, מיום 21.03.2017.

    כבוד השופטת אספרנצה אלון, רמ"ש 36444-01-17, קבלת ערעור למזונות זמניים וקביעת מדור מופחת של 50% מהמקובל, מיום 26.02.2017.

    ערעור למחוזי על פסק דין של כבוד השופטת מרינה לוי שקבעה במסגרת פסק דין למזונות זמניים שאין צורך בתשלום מדור. כבוד השופטת אספרנצה קיבלה את בקשת הערעור, הסבירה שאנחנו עדיין תחת הדין האישי המפלה בין גבר לאישה, הסבירה שכיום יש כמה גישות להפחתת שיעור המדור הנעות בין 25% ל 50% וקבעה בפסק דין זה הפחתה של 50%. לדעתנו פעם ראשונה שבחיפה יש הפחתה בשיעור של 50% המקובלת מזמן במחוז תל אביב. נקווה שמדובר בפתח לבאות.

    כבוד השופטת אספרנצה אלון, רמ"ש 36444-01-17, קבלת ערעור למזונות זמניים וקביעת מדור מופחת של 50% מהמקובל, מיום 26.02.2017.

    כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 64031-11-16, הפחתה של 50% במזונות הזמניים של הילדים ללא צורך במדור, מיום 29.12.2016.

    להורים שני ילדים בני 7 ו 9. משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה. האמא מרוויחה 15,000 נטו בחודש ל 80% משרה והאבא 17,600 נטו. הורים אמידים.

    גם כבוד השופט שני ממתין לפסיקת העליון. כבוד השופט שני קובע שהמזונות הזמניים יהיו 1,400 לילד אחד ולפי הלכת ורד 1,100 לילד השני, כלומר 2,500 ש"ח לשני הילדים יחדיו אך לאור חלוקת זמני השהות ושכר ההורים שהסכום יופחת ב 50% כל שהמזונות הזמניים  יהיו 1,250 ש"ח לשני הילדים.

    כמו כן, וזה החשוב והמיוחד בפסק דין זה, לאור חלוקת זמני השהות השווה קובע כבוד השופט שני שאין כל צורך במדור.

    בפסק הדין מספר אמירות מעניינות. את האב יצגו עוה"ד ויקי פוני וארתור שני.

    כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 64031-11-16, הפחתה של 50% במזונות הזמניים של הילדים ללא צורך במדור, מיום 29.12.2016.

    כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 18324-08-14, הפחתת מזונות ילדים בכ-30% "מהמקובל", מיום 08.11.2016.

    להורים שני ילדים בני 6 ו 8.5. לאמא פוטנציאל השתכרות של 7,500 ₪ (אכן, בדקו פוטנציאל השתכרות גם לאמא..) ולאבא פוטנציאל השתכרות של 7,000 ש"ח.

    חלוקת זמני השהות היא כזאת שהילדים אצל האבא 2 ימים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני, אך משום מה ללא לינה במוצאי השבת. כבוד השופטת פינקלשטיין קובעת את יחס זמני השהות ל 40%-60% ומעמידה את צרכי כל אחד מהילדים על 1,250 ₪.

    בפסק הדין מסבירה כבוד השופטת פינקלשטיין את המגמות בקביעת שיעור סכום המזונות כיום וקובעת שבמקרה זה הסכום יופחת ב 30% "מהמקובל".

    לגבי "המקובל" אפשר לדון ארוכות, אך עוד פסק דין המתחשב ברמה כזאת או אחרת בזכותם הבסיסית של שני הילדים לשני בתים בהם כל אחד מההורים מסוגל לכלכלם.

    סעיפים שראוי לשים אליהם לב בפסק הדין: 35,47,67,80.

    את האב ייצגה עו"ד אסנת גולדשמידט-לבנטל

    כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 18324-08-14, הפחתת מזונות ילדים בכ-30% "מהמקובל", מיום 08.11.2016.

    כבוד השופטים  קיציס,  פלאוט – אב"ד וויצמן, עמ"ש 10881-01-16,  קבלת ערעור מזונות ילדים (ילדה אחת בת שנה), מיום 11.12.2016.

    להורים ילדה אחת בת כשנה. שכר האמא 8,800 ש"ח ושכר האב 8,000 ש"ח, כאשר זמני השהות לא שווים. בית המשפט למשפחה (כבוד השופטת גדיש) פסקה מזונות של 2,000 ש"ח + מדור של 1,500 ש"ח. האב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שבחר לקבלו.

    ראשית דבר, הדין האישי מדגיש כי לצורך קביעת שיעור המזונות תופנה אלומת האור בעיקרה אל צרכי הקטין, לפיכך, אחר שנעריך צרכים אלו לא תהא חשיבות, כדוגמה,  לעובדה כי יכולתו הכלכלית של ההורה החב במזונות עולה בשיעור ניכר על צרכים אלו. וכך נכתב בעניין זה בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן עג,  סעיף ו –

    "בניו ובנותיו עד בני שש- חייב ליתן להם כסות וכלי תשמיש ומדור, ואינו נותן להם כפי עושרו אלא כפי צרכן בלבד"  (הדגשה שלנו)

    אין הדין העברי מתעלם מיכולת כלכלית או כושר השתכרות נמוכים של האב  או מפערים בהשתכרות ההורים לטובת האם וקבע כי כאשר עסקינן במצב בו גם לאם עומדת יכולת כלכלית יש להתחשב בכך בקביעת שיעור המזונות שעל האב להעביר לידיה. לעניין זה מספר מקורות בדין העברי.

    כך מאפשר הדין העברי עשיית שימוש בדיני היושר הכלליים כאשר נסיבות העניין ושורת ההגיון מחייבת את הדבר.  לעניין זה נביא , כדוגמא את דבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865-1935) אשר שימש כרבה הראשי של ארץ ישראל קודם להקמת המדינה, ובלשונו –

    "…בזמן הזה … לרוב הפוסקים יש לומר דעל כל פנים דיני יושר נוהגים מן התורה מטעם דיני דבני נח, שלא גרעינן מנייהו, ובמקום שרואה הדיין שיש עיוות אשר ראוי לעשות למיגדר מילתא בדרך שהדעה הישרה וכבוד שם ה' יתברך מחייב לי מצב הדור, וכבוד תורתו בחכמת לבבו יעשה"  (שו"ת ארח משפט, חושן משפט, סימן ד)

    לבד מכך,  עומדים לפוסק על פי הדין העברי דיני היושר העבריים שמקורם במקרא הכתוב "ועשית הישר והטוב"(דברים ו, י"ח)  ודברים נאים לעניין זה נמצא בספרו רב ההשראה של השופט זילברג "כך דרכו של תלמוד", עמ' 58:

    "דיני היושר של המשפט העברי אינם חופפים לדיני היושר של המשפט האנגלי, אולם יונקים ממקור אחד, מן הצורך להקהות חודו של דין, וליצור בצדו תהליך שימתיק או יקציע את הזיזים והבליטות שבו… המשפט הוא דבר השווה לכל נפש, אך אינו הולם בדיוק נמרץ את רישומי אבריו של הפרט. היושר מווסת ומישר את ההדורים של החוק…"

     

    ובדומה מצאנו את דבריו של פרופ' אריאל רוזן-צבי, במאמרו "על כוח המשפט ועוצמתו מול מגבלותיו וגבולותיו" (עיוני משפט י"ז 5,13), בו הוא קובע, כי ניתן לאמץ את דיני היושר במשפט העברי במקרים הראויים:

    "באמצעות ערך היסוד של "ועשית הישר והטוב" ניתן, במסגרת המשפט העברי, למלא לקונות במשפט, ניתן לפרש את הכתובים ע"י השלטת היסוד האמור עליהם, וניתן להטיל חובות אינדיווידואליות החורגות משורת הדין, אך הופכות עם הזמן חלק בלתי נפרד ממנו"

     

    מכאן יש ללמוד שבעת חיוב המזונות יש לתת על הדעת הן את יכולתו הכלכלית של האב והן את יכולתה הכלכלית של האם, וככל שאמצעי האם גבוהים יותר ניתן יהא להפחית בשיעור חיובו של האב מתוך הנחה שגם על האם לממן חלק מחיוב זה בצד טיפולה בקטינים וזאת מצד דיני הצדקה היהודיים (וראו לעניין זה לאחרונה בפסיקתו של בית הדין הרבני האזורי בצפת בתיק  619054/8 מיום 28.7.16)

     

    אם נבוא לסכם האמור,  חיוב המזונות מוטל ככלל על האב היהודי המחויב לשאת בצרכיו ההכרחיים  של ילדו הקטין, יחד עם זאת בעת קביעת שיעור חיובו יבחן בית המשפט בצד צרכי הקטין אף את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים. 

    ובמילים אחרות, אין זה ראוי כי הדין העברי יפגר אחר הוראות הדין האזרחי הבאות לתקן עיוות אפשרי, וממילא אף לעניין חיוב במזונות בצד הכלל המורה כי על האב לשאת במזונות ילדיו הקטינים, יש להתאים את חיובו של האב ליכולתו הכלכלית אל מול יכולתה של האם המסייעת לצידו. 

    דמי המזונות נקבעו על סך 1,600 (עדיין מאוד גבוה) ומדור בסך של עד 1,200 ש"ח.

    כבוד השופטים  קיציס,  פלאוט – אב"ד וויצמן, עמ"ש 10881-01-16,  קבלת ערעור מזונות ילדים, מיום 11.12.2016.

    כבוד השופט בנימין יזרעאלי, תמ"ש 6639-08-13, קביעת משמורת משותפת בהתאם להמלצת פקידת הסעד ולמרות התנגדות האם לצד מזונות ילדים מופחתים (30% עד גיל 15 ו 60% לאחר גיל 15) כולל קיזוז קצבאות הילדים, מיום 11.08.2016.

    להורים שלושה ילדים. 17,15 ו 10. פקידת הסעד המליצה על משמורת משותפת. האם התנגדה בגלל נושא התקשורת אך כבוד השופט מסביר שנושא התקשורת לא יכול להוות סיבה לאי מתן הגדרה של משמורת משותפת. נציין שפעם נושא התקשורת אכן היה כלי וטו בידי האשה.

    לנושא מזונות הילדים קובע השופט שלאור חלוקת זמני השהות והכנסות שני ההורים יש להפחית את שיעור סכום המזונות ב 30% עד לגיל 15 וב 60% לאחר גיל 15.

    נקודה חשובה נוספת היא קיזוז קצבאות הילדים מסכום המזונות. לנושא קיזוז קצבאות ראו גם כבוד השופט משה דרורי ברמ"ש 58470-01-16

    את האב ייצג עו"ד אמיר שי.

    כבוד השופט בנימין יזרעאלי, תמ"ש 6639-08-13, קביעת משמורת משותפת בהתאם להמלצת פקידת הסעד ולמרות התנגדות האם לצד מזונות ילדים מופחתים (30% עד גיל 15 ו 60% לאחר גיל 15) כולל קיזוז קצבאות הילדים, מיום 11.08.2016.

    כבוד השופטת שפרה גליק, תמ"ש 53988-04-15, לא יהיו מזונות ילדים לשני קטינים בני 12 ו 15 לאור פערי הכנסות ההורים (לטובת האם), מיום 21.07.2016.

    להורים שני ילדים ( 12 ו 15), הגדרה הורית של משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה לחלוטין. האם מבקשת מזונות ילדים בסך 3,650 ו 2,450 לכל אחד מהקטינים ועוד 7,700 ש"ח הוצאות מדור.

    האב מרוויח 10,600 נטו והאמא מרוויחה 16,272, אך בנוסף יש לה בונוס שנתי נכבד וכסף ממימוש אופציות. יחס ההכנסות נקבע על 67.5% לאם ו 32.5% לאב.

    ראשית, כבוד השופטת גליק קובעת בסעיף 43 שהמזונות לכל אחד מהילדים יהיו 1,200 ומציינת שהסכום הוא נמוך מקביעתה במזונות הזמניים שכן להורים זמני שהות שווים והם חולקים את כל הוצאות הילדים באופן שווה. כבוד השופטת גליק סוקרת בפסק הדין את הפסיקות השונות לילדים במשמורת משותפת (זמני שהות שווים או קרובים לכך) במחוזות השונים וההבדלים הקיימים בין המחזות ואף מציינת בסעיף 15 שבית המשפט העליון טרם אמר את דברו וכיום יש אסכולות שונות ורבה המבוכה.

    לגבי הילד בגיל 15 לא נפסקים מזונות כלל כפי שמקובל במקרים אלו בבית המשפט בתל אביב. לגבי הילד בן ה 12 מחליטה כבוד השופטת גליק שלאור פערי השכר (אולי גם בגלל שיש רק עוד 3 שנים, אך זה לא מוזכר בפסק הדין) לא יקבעו מזונות גם כן. לגבי תקופת השרות הצבאי נקבע שכל אחד מההורים מחויב להעביר ישירות לילד סך של לפחות  300 ש"ח.

    את האב ייצגו עו"ד רות דיין-וולפנר ועו"ד סילבי חוטובלי.

    כבוד השופטת שפרה גליק, תמ"ש 53988-04-15, לא יהיו מזונות ילדים לשני קטינים בני 12 ו 15 לאור פערי הכנסות ההורים (לטובת האם), מיום 21.07.2016.

    כבוד השופטים, ענבר, שבח ושוחט (מחוזי תל אביב), עמ"ש 59072-02-15, קבלה חלקית של ערעור מזונות ילדים אשר נקבעו לגיל 15-18 ואישור ההחלטה לגבי אי תשלום מזונות כלל מעל גיל 18, מיום 03.07.2016.

    ערעור על פסק דינו של כבוד השופט שקד בתמ"ש 30969-10-14 ו 58269-11-1 אשר קבע שכאשר הילדים יהיו בגיל 15-18 אין צורך כלל בתשלום מזונות. כבוד השופט שוחט מתאר את המצב המשפטי כיום בסוגיה ומסביר שבגילאים 15-18 החיוב הוא מכוח דיני הצדקה, הן לצרכים ההכרחיים והן לאלה שמעבר להם. "שווים האם והאב" הכל לפי יכולתו של כל אחד מהם בהתחשב בצרכי הילדים ומשזו ההלכה, אין מניעה, בימינו אנו, מה גם שהדבר לא יהיה בסתירה לדין האישי, לתת ביטוי לעיקרון השוויון בהתאם לסעיף 3א' לחוק.

    כבוד השופט שוחט מציין שעל בית המשפט לבחון שלושה נתונים: צרכי הילד, הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות. מכיוון שבמקרה זה הכנסות ההורים לא שוות וגם זמני השהות לא שווים לחלוטין, יש להבחין בין הצרכים תלויי שהות לצרכים שאינם תלויי שהות וההורה הלא משמורן יחויב בתוספת תשלום תלויי השהות.

    בסופו של דבר קובע השופט שוחט שכאשר יהיו הילדים בגיל 15-18 תשלום המזונות יהיה 465 ש"ח עבור הבת וסך של 385 ש"ח עבור הבן. כמו כן משאיר כבוד השופט שוחט את החלטת כבוד השופט שקד למזונות לגיל מעל 18 – לא יהיו מזונות כלל.

    פסק דין זה מהווה המשך ראוי ונכון למגמה החדשה לקבוע את מזונות הילדים (גם אם בזמן כתיבת פסק הדין הילדים עדיין קטנים) במדרגות. 1. גיל 0-15 (אנו תקווה שגם מדרגה זו תחולק בקרוב לשתי מדרגות: 0-6 ו 6-15) 2. 15-18 3. לגיל השרות הצבאי.

    כבוד השופטים, ענבר, שבח ושוחט, עמ"ש 59072-02-15, קבלה חלקית של ערעור מזונות ילדים אשר נקבעו לגיל 15-18 ואישור ההחלטה לגבי אי תשלום מזונות כלל מעל גיל 18, מיום 03.07.2016.

    כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 2019-07-14, קביעת מזונות ילדים מדורגים עבור ילדה בת ארבע ו 10 חודשים (בגיל 15 הסכום יורד בצורה דרסטית), מיום 13.06.2016.

    פסק הדין החדש של כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין מהווה התקדמות קטנה נוספת לדין צדק.

    להורים ילדה אחת בת ארבע ועשרה חודשים. זמני השהות הם בחלוקה של 55% (אצל האמא) ו 45% (אצל האבא), ובהתאם להמלצת פקידת הסעד, וכמקובל כיום בזמני שהות שכאלו, להורים הגדרה משפטית של משמורת משותפת.

    האב מרוויח שכר של 7,500 נטו לחודש ושכר האם הוא 7,000 ₪ נטו. כבוד השופטת שביט פינקלשטיין קבעה לאור חלוקת זמני השהות הכמעט שווה ולאור זאת שהכנסות ההורים כמעט זהות, הפחתה בשיעור של 40% מסכום המזונות "המקובל", כך שהאב ישלם בגין מזונות, מדור והוצאותיו סך של 1,530 ₪ לחודש ובנוסף מחציות שווה בשווה כמקובל.

    צדק כמובן שאין כאן, והרי אין כל סיבה שהאב ישלם סכום כה גבוה בנתונים שכאלו, אך בהחלט יש התקדמות קלה בכוון.

    הנקודה המעניינת והחדשה בפסק דין זה היא שהסכום ישולם רק עד גיל 15. מגיל 15, עת חלים מזונות מדין צדקה בלבד, החובה היא על שני ההורים, ולכן האב ישלם סך של 300 ₪ לחודש. כאן כבר רואים ומרגישים את הצדק.

    אנו תקווה שהשלב הבא בבתי המשפט, בהתאם להחלטת מועצת הרבנות ובהתאם להתפתחות השפיטה, יהיה קביעת מזונות ילדים מדורגים. סכום אחד עד גיל 6, סכום שני מגיל 6 עד גיל 18 וסכום שלישי לתקופת השרות הצבאי.

    את האב ייצגה עו"ד ליאת לב קליין

    כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 2019-07-14, קביעת מזונות ילדים מדורגים עבור ילדה בת ארבע ו 10 חודשים (בגיל 15 הסכום יורד בצורה דרסטית), מיום 13.06.2016.

    כבוד השופט נפתלי שילה, תמ"ש 28400-03-15, משמורת משותפת על 3 ילדים (מתוך 5) וקביעת שיעור מזונות 3 הילדים, מיום 19.06.2016.

    להורים 5 ילדים. 2 הגדולים נמצאים במשמורת האם ולאב אין איתם כל קשר. פסק הדין מתייחס בעיקר ל 3 הילדים הקטנים יותר. האב דתי. האמא לא. כבוד השופט שילה קובע משמורת משותפת בהתאם להמלצות פקידת הסעד, כאשר על האם לשמור שבת בסופי השבוע שהילדים אצלה (הילדים הולכים לבתי ספר דתיים בהסכמת האם).

    לגבי המזונות מציין כבוד השופט שילה שיש 3 דרכים לקבוע את סכום המזונות כאשר להורים משמורת משותפת. בסופו של דבר לילדים הקטנים אשר נמצאים בהסדר של משמורת משותפת נקבעים מזונות של 550 שח לילד ועוד מדור של 19.5% מתשלום מדור של 4,200. כמו כן מסביר השופט כיצד ישתנה שיעור המזונות בכל מצב בו הילדים יגדלו. נהדר!

    כבוד השופט נפתלי שילה, תמ"ש 28400-03-15, משמורת משותפת על 3 ילדים (מתוך 5) וקביעת שיעור מזונות 3 הילדים, מיום 19.06.2016.

    כבוד השופט משה דרורי, רמ"ש 58470-01-16, קיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) בין שני ההורים כאשר יש זמני שהות שווים לחלוטין, מיום 22.5.2016.

    להורים 4 ילדים. החזקה טרם נקבעה וכרגע היא אצל האמא. מזונות זמניים נקבעו על סך 2,600 ש"ח (650 לילד) + מחציות. זמני שהות שווים לחלוטין. האב משתכר 9,000 נטו. האמא 7,000. עורך הדין של האב מסביר, כפי שאנו תמיד כותבים לגבי כל פסק דין, כמה יישאר לאב (6,400) ולאם (10,300) לאחר תשלום המזונות והשופט מסכים שאכן יהיו פערים גדולים מידי.

    כבוד השופט דרורי מחליט (סעיף 13-14) שיש לחלק את הקצבאות באופן עקרוני בין ההורים (לא ניתן מעשית מול הביטוח הלאומי) על ידי כך שהם יועברו לאם והאב יקזז סכומים אלו מתשלומי המזונות.

    כבוד השופט משה דרורי, רמ"ש 58470-01-16, קיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) בין שני ההורים כאשר יש זמני שהות שווים לחלוטין, מיום 22.5.2016.

    כבוד השופטת מיכל נד"ב – אב"ד, כבוד השופטת ורדה פלאוט וכבוד השופט יחזקאל קינר, עמ"ש 23634-05-15 קבלת ערעור מזונות ילדים שהגישה האמא, בתיק בו נפסקו מזונות מופחתים ב 50%, מתאריך 25.02.2016.

    להורים שתי בנות מעל גיל 6 (חשוב לנושא המזונות). בבית המשפט למשפחה נקבעו מזונות (לא רשום מספר תמ"ש, אך להערכתנו מדובר על תיק של כבוד השופטת ורדה בן שחר) לפי ההלכות החדשות, 650 ש"ח עבור כל ילדה ועוד 15% מדור לפי חוזה שכירות ו 500 ש"ח הוצאות מדור.

    האמא בחרה לערער לבית המשפט המחוזי אשר טען בפסק דינו, בצדק רב, שבמקרה זה למרות שזמני השהות שווים לחלוטין וגיל הילדות מעל 6, הרי ישנם פערי שכר משמעותיים בין ההורים (האבא 17,000 והאמא 4,000) ולכן קיבלו את הערעור וקבעו שסכום המזונות עבור כל ילדה יופחת ב 25% (כלומר 975 ש"ח כאשר 1,300 זה הבסיס), לגבי המדור קבעו שלא תהיה הפחתה והוצאות אחזקת המדור על סך 250 ש"ח (30%).

    כבוד השופטת מיכל נד"ב – אב"ד, כבוד השופטת ורדה פלאוט וכבוד השופט יחזקאל קינר, עמ"ש 23634-05-15 קבלת ערעור מזונות ילדים שהגישה האמא, בתיק בו נפסקו מזונות מופחתים ב 50%, מתאריך 25.02.2016.

    שני ערעורים נמצאים כיום בדיון בבית המשפט העליון: בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15.
    ראו כאן.

    כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 1724-02-15, מזונות ילדים במקרה בו להורים זמני שהות שווים לאור הפסיקות האחרונות ולאור החלטת מועצת הרבנות הראשית, מיום 10.02.2016.

    להורים 3 ילדים קטינים. אחת מתחת לגיל 6. פסק הדין דן ארוכות בסוגיות: האם הורים (יהודים) לילדים מעל גיל 6 חבים במזונותיהם מדין צדקה ביחס לכל הצרכים לאור החלטת מועצת הרבנות הראשית מיום 30.11.2015 (ההחלטה הרשמית עלתה בדף המזונות) והפסיקה בנושא מזונות ילדים בשנתיים האחרונות, והאם בקביעת גובה הכנסות ההורים יש לבחון פוטנציאל השתכרות גם של האם?

    הילדים ישנים אצל האב 2 ימים באמצע השבוע וכל סוף שבוע (מיום ה'), כלומר הסדר של 7/7. האם טוענת שהוצאות הילדים הם לפחות 5,000 והאב מבקש מזונות שלא יעלו על 3,000 ש"ח. מזונות זמניים בתיק נקבעו על סך של 4,750 ש"ח.

    בית המשפט קובע ששכר האב הוא 12,500 נטו לחודש. לגבי שכר האם אשר עובדת במשרה חלקית מציין כבוד השופט זגורי:

    "בהקשר זה אוסיף, כי מרגע שמגיעים אנו לקביעה (נורמטיבית, משפטית ומוסרית), כי גם אמהות חייבות בסיפוק מזונות הילדים, חובה עלינו לשקול גם שאלת מימוש פוטנציאל ההשתכרות. אמנם כן, לשון הפסיקה בהקשר זה נוקטת תמיד בלשון זכר ובהתייחס לאב החב במזונות (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 1, 147 (1986)), אך "רוח העידן" משתנה כאמור וכך גם רוח השיח. אמור מעתה, בית המשפט בוחן פוטנציאל ההשתכרות של שני ההורים החבים במזונות ילדיהם הקטינים ולא רק פוטנציאל ההשתכרות של האב".

    ומעמיד את שכר האם על 6,500 לפחות, כך שיחס ההכנסות בין הצדדים הינו 34% האם ו-66% האב.

    לעמדת כבוד השופט זגורי לאחרונה נפל דבר בעניין קביעת מזונות ילדים בשני מישורים: החלטת מועצת הרבנות הראשית:

    "עינינו הרואות, כי החלטת מועצת הרבנות הראשית נובעת מרוח העידן והשינויים החברתיים, ועל כן, רואה לנכון לקבוע, כי על היושב בדין להתייחס בשיקול דעתו בפסיקת מזונות הילדים גם את היכולת הכלכלית של האם (אגב, יכולת כלכלית נאמר ולא רק השתכרות בפועל ודומני כי לא בכדי)."

    ופסק דינו של כב' השופט אליקים רובינשטיין בבע"מ 8915/15 פלוני נ' פלונית, 27/1/16, (פורסם במאגרים) ובו נרשם מפורשות כך:

    "…. ובקצרה באשר לטענתו העקרונית של המבקש, לפיה הדין האישי החל על הצדדים מחייב את האם לזון את ילדיה מעל גיל 6 מדין צדקה. אכן – בנסיבות מסוימות – האם עשויה להיות חייבת במזונות הילדים מדין צדקה, באופן יחסי ליכולתה הכלכלית בהשוואה לזו של האב (ראו ע"א591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449 (1982); בע"מ 2561/08 פלוני נ' פלונית, סעיף 7 לפסק-דינה של השופטת ארבל (2008))…..

    ובהתאם לשני דברים אלו מציין:

    "החבות במזונות של ילדים מעל גיל 6 צריכה להיות שוויונית בעיקרה בין ההורים ללא הבחנה מגדרית (לפי יחס הכנסות פנויות), קרי היא לא תחול על האב בלבד (ביחס לכל מעגלי הצרכים)".

    בסופו של יום קובע כבוד השופט זגורי שהאב מחוייב לשאת במזונותיה של ל. במלואם בסך 1,450 ₪ ובמזונות יתר הילדים בחלק יחסי (64% מתוך 3,300 ₪) שהוא 2,112 ₪ בחודש. סה"כ מדובר בחיוב בסך 3,562 ₪ (ובעיגול מעלה – 3,565 ₪ בחודש). ככל שיפורק השיתוף ויתווסף רכיב שכר דירה יישא האב במדור עד 1,500 ₪ בחודש (מחצית משכר דירה עד 3,000 ש"ח בחודש). יחס זה של חיוב במזונות (64% / 36%) יחול גם על יתר הוצאות הילדים (חינוך) לרבות ההוצאות החריגות.

    מה נשאר לכל אחד מההורים בתיק הנדון לאחר תשלום המזונות שנקבעו ולפני מחציות:

    לאמא –  פוטנציאל השתכרות של 6,500 ש"ח. האב מעביר לה כל חודש 3,565 עבור מזונות הילדים והחזקת הדירה (כרגע אין מדור). האמא פותחת את החודש עם 10,065 ש"ח. ומקבלת גם את קצבת הביטוח הלאומי עבור שלושת הילדים, נקודת זיכוי אחת נוספת עבור כל ילד ומענקי חינוך.

    לאבא – הכנסות נטו של 12,500 ועוד 2,200 שכר דירה ומזונות ילדים לאם על סך 3,656. לאב יש הוצאות נוספות של החזקת הדירה השכורה, הוצאות נסיעה וכו). האבא פותח את החודש עם 6,735 ₪.

    שורה תחתונה: כבוד השופט זגורי לא כל כך הצליח לאזן את ההכנסות בשני הבתים ולילדים גם במקרה זה לא יהיה בית שווה, פחות או יותר, ברמתו אצל כל אחד מההורים. כמובן שבמידה ובעתיד (הגיוני) יהיה על האב לשלם גם מדור, הרי הפער בין בתי ההורים רק יגדל והאב, הלכה למעשה, יהפוך לעני.

    כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 1724-02-15, מזונות ילדים במקרה בו להורים זמני שהות שווים לאור הפסיקות האחרונות ולאור החלטת מועצת הרבנות הראשית, מיום 10.02.2016.

    מזונות ילדים פסקי דין שנת 2015

    כבוד השופט מחמוד שדאפנה, תמ"ש 50603-03-15, מזונות ילדים זמניים בהתאם לחלוקת זמני השהות, הכנסות שני ההורים יחד עם הפרשנות החדשה של מועצת הרבנות הראשית, מיום 30.12.2015.

    מדובר על פסק דין ראשון בו ראינו התייחסות לפרשנות החדשה של מועצת הרבנות הראשית.

    להורים 3 ילדות (3,7,9). שכר האמא 8,100 ושכר האבא 6,100. זמני השהות הם שני ימים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני אצל האב, כלומר כ 43% מהזמן אצל האב. האמא ביקשה מזונות זמניים מופרזים מאוד, פי 3 משכר האב והשופט אף העיר על הנושא בפסק הדין. האב טען שאין כלל צורך במזונות, אך השופט אינו מקבל עמדה זו (פשוט כי זה עדיין לא מקובל למרות שבמקרה זה זהו הצדק).

    השופט העמיד את צרכי הקטינות על 1,500 עבור שתי הילדות הגדולות ו 2,000 עבור הילדה הקטנה. סה"כ 5,000 ₪.

    השופט קבע את סכום המזונות הזמניים בהתאם לחלוקת זמני השהות "וכן במגמה הרווחת בפסיקה ובתקנת בית הדין הרבני המבקשות להתחשב בהכנסותיה של האם" ופסק שעבור שתי הילדות הגדולות סכום המזונות יהיה 700 ₪ ועבור הילדה הקטנה סך של 900 ₪ והכל כולל מדור. האב ישלם עבור 3 הקטינות סכום חודשי זמני של 2,300 ₪.

    סעיף 45 בתמ"ש 50603-03-15

    לאחר ביצוע תשלום המזונות האם תפתח את החודש עם 10,400 (8,100 + 2,300) והאב עם 3,800 (6,100-2,300). כמובן שהאמא תקבל את קצבת הילדות, מענקי הלימודים ואת נקודות הזיכוי הנוספות. צדק כאשר מדובר על יהודים.

    על פסק הדין הוגש ערעור למחוזי על ידי האמא והוא נדחה.

    נקווה שבעתיד השופטים לא יקבעו סכום מזונות אחד לכל הגילאים, אלא סכום מזונות אחד עד גיל 6 וסכום שני, נמוך בהרבה, מגיל 6 והכל בהתאם לתקנות ולפרשנות החדשה של מועצת הרבנות הראשית.

    • את האב ייצגו עו"ד טלי אלמן ועו"ד מעיין סולומון. פסק הדין לא אושר לפרסום.

    כבוד השופטת שושנה ברגר, תמ"ש 29969-05-13, זמני שהות כמעט שווים, הגדרה של משמורת משותפת בניגוד להמלצת פקידת הסעד והפחתה ניכרת בשיעור המזונות הילדים    (כולם מתחת לגיל 6), מיום 07.12.2015. 

    3 הילדים בתיק זה מתחת לגיל 6, "קטיני קטינים", מה שאומר שלפי הדין העברי החובה היא על האב בלבד. מזונות זמניים נקבעו על סך 3,300 (הוגש ערעור למחוזי אשר נדחה) ובפסק הדין הנוכחי קובעת כבוד השופטת את המזונות הקבועים. האב מרוויח 6,236 ₪ (לאחר ניכוי חובה בלבד) ולפי פסק הדין גר בבית של הוריו ולא משלם להם שכירות, בעוד לאם שכר של 9,925 ₪ (לאחר ניכוי חובה בלבד) והיא משלמת שכר דירה של 3,000 ש"ח. כבוד השופטת ברגר מתארת (סעיף 53) את המגמה החדשה בבתי המשפט כיום וההתבססות על דיני היושר במשפט העברי, את פסקי הדין בהם צומצמו "הצרכים ההכרחיים" ועוד, אך מציינת שספק רב אם גישות אלה מתיישבות עם הוראות החוק ועם הלכות בית המשפט העליון (נזכיר שבעליון יש שני ערעורים וכולנו ממתינים בתקווה לשינוי הלכת בית המשפט העליון).

    בסופו של דבר, למרות שמדובר על בית המשפט בחיפה בו שולטת עדיין הלכת וילנר המיושנת (הפחתה של 25% בלבד כאשר להורים משמורת משותפת והכנסות דומות), קובעת כבוד השופטת ברגר שלמשמרות המשותפת השלכה על חלוקת נטל צרכי הקטינים בין ההורים, ולאור זאת ששני ההורים ממצים את פוטנציאל השתכרותם והילדים שוהים מספר לא מבוטל של ימים בחודש אצל האב אשר בימים אלו נושא בצרכיהם ישירות (סעיף 60) הרי יש להעמיד את סכום המזונות הכולל לילד (מלבד מחציות כמובן) על 850 ₪. נציין שסכום זה נחשב "נמוך" ובהתאם לפסיקה של הגל  החדש כפי שמציינת השופטת.

    מה נשאר לכל אחד מההורים בתיק הנדון לאחר תשלום המזונות שנקבעו ולפני מחציות:

    לאמא –  שכר נטו של 9,925, שכר דירה של 3,000 ומזונות עבור הילדים אותם מעביר לה האב בסך 2,550. האמא פותחת את החודש עם 9,475 ומקבלת גם את קצבת הביטוח הלאומי עבור שלושת הילדים, נקודת זיכוי אחת נוספת עבור כל ילד ובעתיד מענקי חינוך.

    לאבא – שכר נטו של 6,236, אין שכר דירה (למזלו הוריו יכולים לעזור לו) ותשלום מזונות לאם על סך 2,550. האבא פותח את החודש עם 3,686 ₪ ועכשיו עליו למשלם את המחציות ואת כל צרכי הדירה והילדים שהם אצלו.

    שורה תחתונה: כמו תמיד, צדק אמיתי אין כאן והאבא נידון בפסק דין זה לחיי עוני. כיצד יוכל האב להמשיך לכלכל את ילדיו בזמן שהם עמו (כמעט מחצית מהזמן)? ובעיקר נשאלת השאלה האם אכן נקבעה כאן טובת הילדים? אך כך זה תמיד כאשר יש 2 ילדים ומעלה ושכר רגיל. לפחות נקבעו סכומים מופחתים.

    לטעמנו, לאור הפרשנות החדשה של מועצת הרבנות הראשית, נכון יותר לקבוע סכום מזונות אחד עד לגיל 6 וסכום מזונות שני, נמוך בהרבה, מגיל 6 עד גיל 18. אנו תקווה שבעקבות פרשנות מועצת הרבנות כך יהיה בפסקי דין אשר יפורסמו בהמשך הדרך.

    לתקציר חלק המשמורת המשותפת בתיק ראה כאן.

    • את האב ייצגה עו"ד דורית ענבר סברדליק. על פסק הדין הוגש ערעור וסכום המדור בלבד עלה ב 250 ש"ח.

    כבוד השופטת שושנה ברגר, תמ"ש 29969-05-13, זמני שהות כמעט שווים, הגדרה של משמורת משותפת בניגוד להמלצת פקידת הסעד והפחתה ניכרת בשיעור המזונות (הילדים כולם מתחת לגיל 6), מיום 07.12.2015.

    כבוד השופט שאול שוחט, רמ"ש 6698-09-15, קבלת ערעור האב על קביעת סכום המזונות הזמניים עקב אי התייחסות בית המשפט קמא (ורד שביט פינקלשטיין) לחלוקת זמני השהות, מיום 12.11.2015.

    לרוב בית המשפט המחוזי לא מתערב בהחלטות זמניות לנושא המזונות ילדים (והרי זאת רק קביעה זמנית), אך במקרים חריגים כן ישנה התערבות וזהו המקרה כאן, כאשר ההתערבות היא בעיקר כי בית המשפט קמא לא לקח בחשבון את זמני השהות של הילדים אצל האבא. זמני שהות כמעט שווים (עמוד 4 לפסק הדין). ההתייחסות היא רק לזמני השהות שכן אין קשר לנושא ההגדרה המשפטית, אך נציין שלהורים במקרה זה אין הסדר של משמורת משותפת.

    נציין שבמשך שנה היתה חלוקת זמנים 6/8 ובהחלטה למזונות זמניים של בית המשפט קמא אשר התפרסה על 14 עמודים השופטת התייחסה בשתי שורות לזמני השהייה וקבעה שהם "ממילא" לא חצי חצי ואין בפניה תביעה למשמורת משותפת.

    החלטה זו חשובה מאוד שכן המחוזי בעצם אומר שבקביעת סכום מזונות הילדים יש חובה להתייחס לזמני השהות של הילד עם שני הוריו.

    * את האב ייצגה עו"ד הילה צאירי.

    כבוד השופט שאול שוחט, רמ"ש 6698-09-15, קבלת ערעור האב על קביעת סכום המזונות הזמניים עקב אי התייחסות בית המשפט קמא (ורד שביט פינקלשטיין) לחלוקת זמני השהות, מיום 12.11.2015.

    כבוד השופטים שנלר, ורדי וברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, עמ"ש 41769-10-13, אין צורך בתשלום מזונות ילדים כאשר להורים הסדר של משמורת משותפת, זמני שהות שווים והכנסות דומות כאשר הילדים בגיל 15-18, מיום 27.08.2015. 

    "השאלה הנצרכת להכרעה עניינה השפעת משמורת משותפת על חובת תשלום המזונות בהתייחס לילד שהגיע לגיל 15 ועד גיל 18 (להלן: נער או נערה, בהתייחס לבת)."

    "הנה כי כן, בעת שעסקינן במשמורת משותפת, ככל שהשהות אצל כל אחד מההורים זהה לחלוטין, אזי רכיב השוני בזמני הטיפול בילדים כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה הדנה ביישום סעיף 3א לחוק המזונות, אינו נצרך."

    "מנגד, השאלה המרכזית שיהיה מקום להידרש לה, הינה היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים (בראיה רחבה, כפי שנקבע ב-בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (23.6.09)), ובעיקרן ההכנסות הפנויות של כל אחד מן ההורים, וכך היחס בין הכנסות אלו. לא למותר לציין, כי ניתן יהיה להידרש בבואנו לבחון שאלה זו לשאלת אופן יישום הרכיבים מדין צדקה של הורה זה או אחר ובהתחשב בצרכיו הוא, וכפי שמוצאים אנו בפסיקה, בעת שעסקינן בשאלת חיוב מדין צדקה."

    "מכאן, שככל שייקבע שלא קיים פער כלכלי בין ההורים, פער שיש מקום להתחשב בו, אזי לכאורה אין מקום שלא להורות כי ההורים שניהם יישאו באופן שווה בכל צרכי הילדים, ובאופן שלא יוטל חיוב של תשלום מהורה אחד למשנהו, אלא כהחזר חלקו בהוצאה זו או אחרת, ששולמה ע"י ההורה האחר. מכל מקום, בנסיבות שכאלו, לכאורה אין מקום לחייב מי מההורים לשאת במדור או הוצאות מדור לרבות מדין "אירוח", אלא שכל הורה יישא בהוצאות המדור והחזקתו הנדרשות עבור הילדים".

    "יוער, כי במקום ובו קיים פער משמעותי בין ההורים, יכול ובית המשפט יידרש גם לבחינת צרכי הילדים, על מנת להתאים את החיוב של הורה אחד כלפי משנהו, בהתחשב באמור".

    "על בסיס האמור נוכל לקבוע את יחס ההכנסות בין שני ההורים: הכנסתה החודשית הכוללת של האם נאמדת ב-12,768 ₪ נטו, או – לכל הפחות – 21,570 ₪ ברוטו; והכנסתו החודשית (הכוללת) של האב על סך של 13,500 ₪ נטו, או – לכל היותר – 23,460 ₪ ברוטו. עולה מכך, כי הכנסתו החודשית (הכוללת) של האב – בין נטו ובין ברוטו – אינה עולה ביותר מ-9%"

    "המסקנה העולה שבמקרה דנן לא היה מקום לחייב את האב בתשלום מזונות בגין כל אחת מהילדות לתקופה החל מהגיע כל אחת מהן לגיל 15 ועד גיל 18, כל עוד והנסיבות תהיינה כנסיבות כפי שתוארו לעיל."

    "משמעות האמור, כי מחד גיסא האב יהיה פטור מתשלום מזונות לאם כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא בהתייחס לנערה (קטינה מעל גיל 15 ועד גיל 18). מאידך גיסא, יישאו ההורים באופן שווה בהוצאות וצרכי אותה נערה. משכך, לא תחול חובת תשלום של הורה אחד למשנהו, למעט החזר חלקו בהוצאה כללית שהוציא ההורה האחר."

    כבוד השופטים שנלר, ורדי וברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, עמ"ש 41769-10-13, אין צורך בתשלום מזונות ילדים כאשר להורים הסדר של משמורת משותפת וזמני שהות שווים כאשר הילדים בגיל 15-18, מיום 27.08.2015.

    כבוד השופט אלון גביזון, תמ"ש 58090-06-13, הפחתה של 50% בסכום המזונות (כולל מדור) בהסדר של משמורת משותפת וזמני שהות שווים, מיום 07.08.2015.

    להורים שני ילדים בני 11 ו 8. משמורת משותפת וזמני שהות שווים. שני ההורים מרווחים שכר גבוה. האמא כ- 19,000 ש"ח והאבא כ 25,000 ש"ח.

    כבוד השופט גביזון מסביר (סעיפים 19-22) שהדין העברי אינו צודק, שהוא מפלה את הגבר, שהוא מפלה בין יהודי למוסלמי, אך כל עוד זהו החוק והמחוקק לא אמר את דברו יש לפסוק על פי החוק.

    19. בטרם אשיב על השאלה הנ"ל, אבקש " לשים הדברים על השולחן" ולומר באופן ישיר כי הדין העברי החל בעניין מזונות קטין איננו דין שוויוני , ולמעשה מפלה לרעה את האב לעומת האם. יתרה מזו, הדין העברי בסוגיית מזונות קטין, איננו מתאים לרוח התקופה השוויונית בה אנו חיים ולשינויים בתא המשפחתי אשר התחוללו במרוצת השנים. 20. אוסיף כי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) יוצר חוסר שוויון בסוגיית המזונות בין הורים יהודיים שאז חיוב המזונות הינו לפי הדין העברי מכוח סעיף 3(א) לחוק, לבין הורים שלא חל עליהם הדין האישי ואז חיוב המזונות הינו מכוח סעיף 3(א) לחוק. כמו כן סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) יוצר אי שוויון בין קטין יהודי לבין קטין מוסלמי עת הוא מחיל על הוריהם דין אישי שונה. ראה לעניין זה פסק דיני מיום 19.11.2012 בתמ"ש 32288-04-12 עת השוויתי בין צרכיו הבסיסיים של קטין מוסלמי לצרכיו הבסיסיים של קטין יהודי.

    נפסקו מזונות של 1,325 לכל ילד (הפחתה של 50% על המזונות והמדור כאחד) בהתאם להלכה החדשה בבתי המשפט אשר נמצאת כמובן תחת הדין העברי.

    כבוד השופט אלון גביזון, תמ"ש 58090-06-13, הפחתה של 50% בסכום המזונות (כולל מדור) בהסדר של משמורת משותפת וזמני שהות שווים, מיום 07.08.2015.

    כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 28398-07-11, אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים, קביעת מזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה, מיום 07.05.2015.

    להורים 3 ילדים קטינים בני 9,11,15. נקבעה אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים ועכשיו בפסק הדין נקבעים המזונות. האב מרוויח 14,500 ש"ח והאמא 15,000 ש"ח.

    כבוד השופט בן שחר קובעת מזונות של 700 ש"ח לילד אחד ועוד 600 ש"ח לכל אחד מהילדים האחרים. (הפחתה של כ 50%) ומדור של 1,100 ש"ח (25% מהסכום הרגיל) הכוללים כמובן מזון, ביגוד והנעלה לשני הבתים ועוד אחזקת מדור של 370 ש"ח.

    כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 28398-07-11, אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים, קביעת מזונות בהתאם להלכה החדשה, מיום 07.05.2015.

    כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 11240-04-12, משמורת משותפת וזמני שהות שווים, הפחתת מזונות ילדים של 50% בהתאם להלכה החדשה, מיום 26.05.2015.

    להורים שתי ילדות בנות 7 ו 8. אחרי סכסוך ארוך וקשה נקבעה משמורת משותפת (כבוד השופטת בן שחר פוסקת כך במקרים רבים) ונקבעו זמני שהות שווים. כבוד השופטת בן שחר מתארת ארוכות את הגישות החדשות לקביעת סכום המזונות במקרים של זמני שהות שווים ובסוף מציינת שלאור הגישות השונות הגיע הזמן שתהיה אמירה של בית המשפט העליון בנושא. המזונות נקבעים על 700 ש"ח עבור כל ילדה (הפחתה של 50% מ 1,400) לא הגיוני שסכום המזונות יהיה 0 והרי יש לאם עדיין הוצאות כגון קופת חולים, ביגוד והנעלה (700 לכל ילדה לכל חודש לא ממש הגיוני) ובנוסף מדור של 1,100  (20% מדור שזאת הפחתה של 50% מהמקובל וגם קובעת תקרה של 4,000 ש"ח ועוד 300 ש"ח אחזקת מדור) שלא ברור מה ההגיון בה והרי חלוקת זמני השהות היא 50% בכל בית.

    * את האב ייצגה עו"ד דורית ארבל.

    כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 11240-04-12, משמורת משותפת וזמני שהות שווים, הפחתת מזונות של 50% בהתאם להלכה החדשה, מיום 26.05.2015.

    כבוד השופטת רותם קודלר עיאש, תמ"ש 57268-01-13, אחריות הורית משותפת, זמני שהות שווים והפחתה של 50% בסכום המזונות הילדים בהתאם לפסקי הדין "מהדור החדש", מתאריך 28.05.15.

    להורים שלושה ילדים. 6,10,13. בהתאם להמלצת פקידת הסעד נקבע הסכם של אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים לחלוטין, כאשר כבוד השופטת מציינת ששימוש בהגדות של משמורת וכו' אינו נכון ורק מעצים את סכסוכי ההורים (בהתאם להמלצות ועדת שניט). בסעיף 8 לפסק הדין מציינת כבוד השופטת שחלוקת זמנים שכזו תמנע הגדרות של "בית עיקרי" ו "בית מארח". יופי!

    מזונות: בתחילת הדרך האמא ביקשה סך של 19,320!  האמא מרוויחה 9,100 ש"ח נטו והאבא 9,400 ש"ח. כבוד השופטת קובעת את הוצאות הילדים על 4,950 ש"ח ובהתאם ל "דור החדש" של פסקי הדין למזונות ילדים כאשר זמני השהות שווים או קרובים לכך קובעת הפחתה של 50% מסכום המזונות והמדור כאחד.

    האב ישלם סך של 1,250 ש"ח מזונות (50% הפחתה מסכום המחצית של 4,950 והרי מחצית מהזמן הילדים אצל האבא) ועוד מדור בסך 1,200 (הפחתה של 50% גם כן).

    צדק כמובן שאין כאן והרי האמא תפתח את החודש עם 11,550 (9,100 + 2,450) והאב עם 6,950 (9,400-2,450). נציין שכמובן שהמזונות אינם צריכים להיות אפס. מזונות להוצאות שוטפות (למשל תשלום קופת חולים, ביגוד והנעלה  עדיין חייבים להיות והדיון צריך להיות לגבי הסכום עצמו, אך מדור אין כל סיבה שהאב ישלם! ועדיין מדובר על עוד פסק דין בהתאם להלכה החדשה וגם זה יפה, והרי אם היו קובעים כאן מזונות בהתאם להלכות הישנות זה היה בערך 4,900 (2,450 כפול 2) ואז לאב בכלל לא היה סיכוי לגדל את ילדיו.

    *את האב ייצגה עו"ד נירית קרסו ארמוזה.

    כבוד השופטת רותם קודלר עיאש, תמ"ש 57268-01-13, אחריות הורית משותפת, זמני שהות שווים והפחתה של 50% בסכום המזונות בהתאם לפסקי הדין "מהדור החדש", מתאריך 28.05.15.כבוד השופטת רותם קודלר עיאש, תמ"ש 57268-01-13, אחריות הורית משותפת, זמני שהות שווים והפחתה של 50% בסכום המזונות בהתאם לפסקי הדין "מהדור החדש", מתאריך 28.05.15.

    כבוד השופט נמרוד פלקס, תמ"ש 56136-05-14, זמני שהות אצל האב כ 35% (הגדרה של משמורת משותפת) והפחתת מזונות של 40% למזונות הבסיס וללא הפחתה למדור, מתאריך 09.06.2015. 

    החידוש העיקרי בפסק הדין הוא שזמני השהות כאן הם "רק" 35%. פעם ראשונה. להורים שני ילדים. הגדרה של משמורת משותפת כאשר זמני השהות של הילדים אצל האב הם 35% (50% בחופשים) ולכן כבוד השופט מעמיד את זמני השהות על 40%. האם ביקשה מזונות בסך 6,040 והאב הסכים לשלם 2,000 ש"ח. כבוד השופט מנסה לפעול בהתאם לעיקרון השוויון. שני הצדדים הסכימו שצרכיהם ההכרחיים של הילדים הם 1,400 שח כמקובל (לא נבדק מעולם אך כך אכן מקובל). משכורת האב 9,000 ש"ח. משכורת האם 10,200 ש"ח. כבוד השופט אף מנסה להתמודד עם קצבאות הילדים, נקודות הזיכוי וכו בחישוב המזונות. בשורה התחתונה נקבעת הפחתה של 40% מסכום מזונות הבסיס (1,400 במקום 2,320 אחרי קיזוז קצבאות הילדים) אך משום מה אין הפחתה על המדור והסכום נקבע על 1,060 ש"ח כסכום גג. לסיכום: האב ישלם 2,460 ש"ח על שני הילדים. *את האב ייצג עו"ד ונוטריון יאיר סלע.

    כבוד השופט נמרוד פלקס, תמ"ש 56136-05-14, זמני שהות אצל האב כ 35% (הגדרה של משמורת משותפת) והפחתת מזונות של 40% למזונות הבסיס וללא הפחתה למדור, מתאריך 09.06.2015.

    כבוד השופטת רונית גורביץ, תמ"ש 43485-06-14, משמורת משותפת לקטין בן שנתיים וחצי והפחתת מזונות בהתאם לשכר שני ההורים וחלוקת זמני השהות, מתאריך 12.04.2015.

    להורים ילד אחד בן שנתיים וחצי. חלוקת זמני השהות, בהתאם לשני התסקירים שהוגשו, שונתה בהדרגה ובפסק הדין נקבע הסדר של משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות בה הילד יהיה עם האב פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.

    המזונות הזמניים נקבעו על סך של 1,800 ש"ח. האם מרוויחה 6,300 ש"ח והאב 5,640 ש"ח. כבוד השופטת גורביץ מתארת את פסק הדין האחרונים בנושא מזונות ילדים ובסופו של דבר קובעת (כמובן שללא כל נימוק או הסבר – זאת בדיוק הסיבה מדוע צריך לקדם את נוספת שיפמן כך שלשופטים יהיה כלי לחישוב סכום מזונות בדרך אחת בכל התיקים) הפחתה של 35% מסכום המזונות הבסיסי (מ 1,400 ל 910) ו 50% הפחתה על המדור והוצאות המדור (625). בשורה התחתונה האב ישלם 1,400 ש"ח לחודש (כולל המדור).

    כבוד השופטת רונית גורביץ, תמ"ש 43485-06-14, משמורת משותפת לקטין בן שנתיים וחצי והפחתת מזונות בהתאם לשכר שני ההורים וחלוקת זמני השהות, מתאריך 12.04.2015.

    פסק דין מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר לטעמנו החל את השינוי המבורך: עמ"ש 50603-01-14, כבוד השופט צבי וייצמן כתב את פסק הדין ואליו הצטרפו כבוד השופטת מיכל נד"ב וכבוד השופטת ורדה פלאוט. בקשת ערעור על פסק דינו של כבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן, תמ"ש 16785-09-12.  זמני שהות שווים ומשכורות שוות ולכן נקבע שהמזונות כולל המדור יופחתו ב 50%, מתאריך 06.01.2015.

    מסקנות ועדת שיפמן פורסמו באוקטובר 2012. למרות שמסקנות הוועדה טרם קודמו לחוק, בפסיקה ראינו מספר פסקי דין בהם פסקו השופטים ככל יכולתם (כרגע לא מדברים כלל על פסקי דין צודקים) לפי עיקרון הצדק גם בנושא מזונות ילדים. לנושא זה ראה: כבוד השופט יהורם שקד תמ"ש 1781-11-13 ותמ"ש 49165-10-10, כבוד השופטת ענת אלפסי תמ"ש 53490-09-12, כבוד הדיינים הרב אברהם שמן‏, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 אשד׳, כבוד השופטת שירי היימן, תמ"ש 4375-05-13 (לא פורסם) ותמ"ש 1293-06-13 (לא פורסם), כבוד השופטת איריס ארבל-אסל, תמ"ש 26574-04-12, כבוד השופטת תמר סנונית פורר, תמ"ש 4881-10-12 ועוד (כל פסקי הדין מופיעים כאן בדף). נציין גם את הרצאתו של כבוד השופט יהורם שקד בה הוא מנחה את עורכי הדין כיצד ניתן ורצוי להפחית מזונות באותם מקרים בהם האב אכן מגדל את ילדו מחצית מהזמן ושמזונות אסור שיהיו לפי מין ההורה.

    בעמ"ש 50603-01-14 בחן כבוד השופט ויצמן את חובת האב היהודי במזונות ילדיו הקטינים. לא עוד קשר בלתי מופרד בין הגדרתם של ההורים (המשמורת המשותפת – אשר ראוי שתמיד תהיה כהגדרה הורית שווה) לזמני השהות או למזונות ילדים. מעכשיו מזונות נקבעים לא לפי הגדרת ההורים אלא לפי זמני השהות, הכנסות שני ההורים (כולל כושר השתכרותם ומצבם הכלכלי), בחינת אחריותו ההורית האמיתית של כל אחד מההורים לענייני הקטינים ועוד. נציין שבהתאם לעמדתנו, בפסק הדין השימוש הוא רק במונח זמני שהות.

    בישראל 2015 החוק המנחה הוא עדיין הדין האישי. חלק ניכר מפסק הדין מוקדש להסבר מאוד מקיף על התמורות שחלו עם השנים בנושא. נציין שבמידה וכבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן לא היה פוסק בפסק דינו הנהדר "איני יכול עוד" – בו הוא ביקש לאחוז בעקרונות של שוויון וצדק חלוקתי ולהשוות באופן מוחלט בין חובות שני ההורים למזונות ילדיהם – על אי קביעת מזונות כלל, אלא על הפחתה של כ- 90% (כאמירה חזקה) והכל תחת הדין האישי, הרי ייתכן והמחוזי לא היה מקבל את הערעור וצדק, גם אם לא מוחלט, היה נעשה.

    כל עוד החסם של הדין האישי קיים אין כמובן צדק בבתי המשפט, וכבוד השופט ויצמן מפנה אותנו, ובצדק, למחוקק. אך עדיין, ותחת הדין האישי, המהפכה החדשה ששורשיה הם כמובן דו"ח ועדת שיפמן ופסקי דין שהוזכרו לעיל, אומרת שמעכשיו לא רק האב נושא בנטל כלכלת הילד אלא שני ההורים.

    בפסק הדין מוסבר שעד גיל 6 חובת האב במזונות ילדיו היא חובה מוחלטת ואבסולוטית, אך כיום ניתן לרככה בנסיבות חריגות באמצעות דיני היושר העבריים, צמצום הגדרת "הצרכים ההכרחיים" או צמצום הגדרת "אמידותו" של האב.

    מגיל 6 ואילך החובה היא מדיני הצדקה כאשר החבות העיקרית ע"פ דיני צדקה נופלים לשכמו של האב ואילו על האם נופלת חבות מישנית בלבד. דרך זו מאפשרת לבית המשפט גמישות רבה בפסיקת שיעור המזונות, כאשר אחוז ההפחתה בכל תיק ותיק יהיה שונה ויקבע לפי הקריטריונים לעיל.

    האם פסיקה זו תואמת את עיקרון שיווין המינים בהתאם למגילת העצמאות בה נכתב "מדינת ישראל תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"? את חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951? את טובת הילד בהתאם לאמנה לזכויות הילד? האם צודק שעל ילד יהודי יחול דין אחר מאשר על ילד מוסלמי או נוצרי? כל אלו שאלות אשר כנראה יעלו בעתיד.

    בתיק זה הוגשה על ידי האב בקשת ערעור לעליון.

    הגדרה הורית שווה (משמורת משותפת):

    פקידות הסעד (לצד מגשרים, מתאמים הוריים, עורכי דין והשופטים) אינן צריכות יותר לחשוש לתת להורים הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת (הגדרה הורית בלבד שכה חשובה למניעת סכסוכי ההורים והבנת שני ההורים על חשיבות הורותם ומימושה) עקב דאגתן למצב הכספי של האם והחשש שהאב מבקש הגדרה שכזו רק על מנת להפחית את סכום המזונות.

    אמנם ייתכן ועכשיו יעלה הטיעון שהאבות ידרשו יותר זמני שהות עם ילדם מתוך מטרה להוריד את סכום המזונות אך הרי, בראייה של טובת הילד, זה בהחלט מבורך. לרוב האבות שעד היום באמת רצו קשר מהותי עם ילדם זה לא רלוונטי. לאבות שחששו, שלא נתנו להם ולא היה להם כוח למלחמות מול המערכת או שהתחמקו, הרי עכשיו יש להם גם אינטרס כספי לדאוג ליותר זמן שהות עם ילדם וזאת בהחלט טובת הילד בהתאם לדו"ח ועדת שניט ולמחקרים בתחום התפתחות הילד.

    וכן, אם האבות יגדילו את זמני השהות בהתחלה אך לא יעמדו בהם, כמובן שלאמא תמיד יש את האפשרות לפנות ולדרוש שיעמדו בזמני השהות שנקבעו (לשמחתנו כיום כבר יש פסקי דין המטילים קנסות על אבות שלא עומדים בזמני השהות שלהם ואף פסיקות על הרחבת זמני השהות ללא הסכמת האב (כבוד השופטת תמר סנונית פורר, תמ"ש 15756-08-12 (לא פורסם)), ובלית ברירה אף להגדיל בהתאם את סכום המזונות.

    לא נותר לנו אלא לצטט את דברי פרופ' שיפמן מתוך דו"ח הוועדה בראשה עמד:

    "אמנם יש הטוענים שהצעתנו תשמש תמריץ מלאכותי לגברים להרחיב את ימי הטיפול בילד כדי לצמצם את חבותם במזונות. אך נראה לנו שכאן יחול הכלל ש"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה", ואם באמת ובתמים מבקש האב להקדיש זמן רב יותר לילד, והדבר הוא לטובת הילד, אין אלא לברך על כך. כמובן יש לתת את הדעת לחשש של מאבק שלא בתום לב. זה חשש שלא קל להתגבר עליו מראש ואף ועדת שניט נתנה עליו את דעתה".

    תוצאה:

    בשורה התחתונה, בדיוק כמו בעמ"ש 25027-02-14 אשר ניתן כשבוע לפני כן (שתי השופטות היו בשני ההרכבים) נפסק שבמקרה זה אחוז ההפחתה במזונות והמדור כאחד, יהיה של 50%.

    מה נשאר לכל אחד מההורים לאחר תשלום המזונות שנקבע ולפני הוצאות משתנות (זהות כמובן):

    לאמא –  שכר נטו של 13,300 (אחרי תשלום על הרכב מטעם העבודה), שכר דירה של 4,500 ומעכשיו היא תקבל כל חודש מהאב מזונות עבור הילדים בסך 2,875. האמא פותחת את החודש עם 11,675 ₪.

    לאבא – שכר נטו של 12,500, שכר דירה של 6,000 (למרות שהאב נשאר בדירת המשפחה מתוך ראיית יציבות הילדים וטובתם, לשם הגינות החישוב ניקח שכר דירה של 4,500 כמו של האם) ותשלום מזונות לאם על סך 2,875 (צמוד למדד הבסיס משנת 2012). האבא פותח את החודש עם 5,125 ₪ אך עליו, בניגוד לאמא, לשלם גם עבור אחזקת רכבו (כ 2,500 ₪ לחודש).

    שורה תחתונה: בעוד שהאמא (גם אחרי תשלום ההוצאות המשתנות) חיה ברווחה כלכלית והיא תוכל להמשיך לספק לשלושת הילדים חיי רווחה, האבא, לאחר תשלום אחזקת רכב ותשלום ההוצאות המשתנות (כולל חוגים ל 3 ילדים שבמצב הכלכלי של האב זה מאוד מהותי!), נידון בפסק דין זה לחיי עוני. כיצד יוכל עכשיו האב להמשיך להיות אבא בחצי משרה מלאה (זמני השהות שלו) לילדיו? כיצד יכלכל את ילדיו מחצית מהזמן? ובעיקר נשאלת השאלה האם אכן נקבעה כאן טובת הילדים?

    האם בנתונים של פסק הדין הזה אכן ראוי שלא יהיו מזונות כלל? כל עוד הכנסות ההורים שוות, לצד זמני שהות שווים, הרי לכאורה אכן לא ראוי שיהיו מזונות כלל. אך חשוב לזכור שעדיין ישנן הוצאות כגון תשלום לקופת החולים וקניית בגדים. במידה ויש סידור מוסכם ועובד, כך ששני ההורים יחלקו גם הוצאות אלו, ללא העצמת הסכסוך, הרי זה מבורך (בעיקר לנושא קניית הבגדים והרי חשוב שהילד יחווה את חוויית קניית הבגדים עם כל אחד מהוריו), אך במידה ולא הרי הגיוני לקבוע מזונות מתאימים להוצאות אלו על מנת להקל על ההורים. כמובן שבקביעת הסכום יש להתחשב גם בקצבאות שהאמא מקבלת כגון קצבת ילדים ומענק לימודים במידה והן לא נלקחו בחשבון בהוצאות המשתנות כמו בפסק דין זה ובעמ"ש  25027-02-14.

    ומה לגבי העתיד: 

    בעתיד הקרוב, שופטים יוכלו להסתמך על פסיקה זו כבסיס לפסיקה ספציפית שמתייחסת להכנסות כל אחד מההורים ולזמנים שהילדים שוהים איתו. אחוז ההפחתה יכול להיות 50% כמו במקרה זה, אך הוא כמובן יכול להיות גם 10% באותם מקרים בהם האב בקושי נמצא עם ילדיו ו/או מרוויח שכר גבוה משמעותית מהאם, והוא כמובן יכול להיות גם 90% באותם מקרים בהם לשני ההורים שכר שווה וזמני השהות שווים.

    לטווח היותר רחוק, על מנת שאכן המזונות, בכל גיל, יהיו לפי דין צדק ובעיקר על מנת שלשופטים יהיה כלי חישובי מוסכם, אחיד ואמין לאחוז ההפחתה, חובה לקדם את מסקנות ועדת שיפמן לחוק.

    כמובן שאחרי פסק דין זה ומתוך ההבנה שבעקבותיו יבואו פסקי דין רבים במתכונתו, הרי מסקנות שיפמן כבר ייושמו בפועל בפסקי הדין. עכשיו תורו של המחוקק להתאים את עצמו למציאות זו ולשפרה במקומות הנחוצים ולכן יהיה הרבה יותר קל לקדמן לחוק.

    מכתב מטעם העמותה לשופטי משפחה בעקבות פרסום פסק הדין בתיק עמ"ש 50603-01-14

     * את האב ייצגו עו"ד מאיה רוטנברג ועו"ד זרח רוזנבלום.

     

    פסק הדין: עמ"ש 50603-01-14

    כבוד השופטת ורדה פלאוט, רמ"ש 41340-01-15, קבלת ערעור האם וקביעת הפחתה של 60% במזונות שישלם האב, מתאריך 31.03.2015.  

    להורים שני ילדים, חלוקת זמני שהות היא 8 ימים אצל האב ו 6 ימים אצל האם (בשבועיים). להורים שכר דומה. כבוד השופטת בן שחר קבעה שאין צורך במזונות זמניים ועל כך הגישה האם ערעור למחוזי.

    השופטת פלאוט קיבלה את הערעור, אך קבעה שלאור זמני השהות (כאמור יותר אצל האבא) ולאור השכר השווה של ההורים סכום המזונות (גם המדור) אותו ישלם האב יופחת ב 60%.  האב ישלם מזונות זמניים עבור שני ילדיו סך של  1,120 ועוד 600 עבור מדור.

    צדק כמובן שאין כאן, אך עדיין התקדמות נאה יחסית למקובל.

    כבוד השופטת ורדה פלאוט, רמ"ש 41340-01-15, קבלת ערעור האם וקביעת הפחתה של 60% במזונות שישלם האב, מתאריך 31.03.2015.

    כבוד השופט שאול שוחט, כבוד השופטת יהודית שבח וכבוד השופט יצחק ענבר, עמ"ש 1180-05-14, קבלת ערעור מזונות (האב ישלם 560 ש"ח עבור כל ילד כולל מדור) בנוגע לפסק דינו של כבוד השופט נפתלי שילה בתמ"ש 41194-06-13.

    להורים שני בנים מעל גיל 6 והסדר של משמורת משותפת עם זמני שהות שווים. כבוד השופט שילה פסק בבית המשפט לענייני משפחה על מזונות של 3,000 ש"ח לאחר הפחתה של 25% על המשמורת המשותפת (ללא מדור כי לאם דירה משלה). האב הגיש ערעור למחוזי וכבוד השופט שוחט כתב את פסק הדין, בו הסבר נרחב מהם צרכים הכרחיים ומדוע בתי המשפט צריכים לפסוק בהתאם להלכה של העליון והדין האישי (תקנת תש"ד).

    השופט שוחט מציין שיש להתחשב בזמני השהות של הילדים אצל שני ההורים, בהכנסות שני ההורים ומנסה להכניס את כל הפרמטרים לנוסחה ולראות כמה ישאר לכל הורה בתחילת החודש. אכן גישה ראויה, אך פסק הדין בעיקר מראה שלשופטים אין כיום כלים נאותים לחישוב סכום המזונות הנכון, בעיקר במקרים בהם זמני השהות לא שווים והתוצאה בהתאם. חילוקי דעות בין בית משפט מחוזי אחד למשנהו וחילוקי דעות גם בקרב השופטים עצמם באותו פסק דין, כפי שקרה גם במקרה זה.

    בפסק הדין מציין בית המשפט תוך הפנייה למאמרו של ד"ר יואב מזא"ה "הדין הדתי של מזונות ילדים, פסיקת בית המשפט העליון והפרקטיקה בבתי המשפט: בין מיתוס למציאות", כי הסכומים עליהם הועמדו הצרכים ההכרחיים לא נקבעו על בסיס מחקרי או כלכלי כלשהו, ומהווים חזקה שניתנת לסתירה בהתקיים נסיבות מיוחדות/חריגות בהקשר לתא המשפחתי הספציפי והקטינים שבו אשר עניינם עומד לדיון.

    כבוד השופט שוחט פוסק שהאב ישלם עבור שני הבנים סכום של 1,120 ש"ח לחודש (כולל מדור). כבוד השופטת שבח מתנגדת וכבוד השופט ענבר מצטרף להמלצתו של כבוד השופט שוחט.

    * את האב ייצגה עו"ד חנה כהן. עמ"ש 1180-05-14 כבוד השופט שאול שוחט, קבלת ערעור מזונות ילדים מתאריך 26.03.2015

    כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 40204-02-14, מזונות של 850 ש"ח לכל ילד ומדור של 25% לאור זאת שזמני השהות של ההורים הם 60%/40% (לא פורסמו הכנסות ההורים), מתאריך 23.02.2015.

    להורים שתי בנות (7 וחצי ו 4 וחצי שנים). פקידת הסעד המליצה על הסדר של משמורת משותפת והשארת זמני השהות על יומיים באמצע השבוע + כל סוף שבוע שני מלא אצל האבא. כבוד השופטת בן שחר, כהרגלה לנושא הגדרות ההורים, מסבירה בקצרה שהגדרה הורית שווה מאוד חשובה ופוסקת כמובן על אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת).

    בנושא המזונות פוסקת כבוד השופטת בן שחר (שעד היום לא הסכימה להפחית מסכומי המזונות "המקובלים" גם כאשר זמני השהות הם כמו במקרה זה), כנראה בעקבות הערעור על תיק אחר שהתנהל אצלה (ראו כאן בדף עמ"ש 50603-01-14) על מזונות של 850 ש"ח עבור כל אחת מהילדות ותשלום של 25% מדור (במקום 40% "כמקובל").

    אכן, המציאות משתנה לנגד עינינו וזה נהדר.

    * את האב ייצגה עו"ד ומגשרת גילה עיני.

    כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 40204-02-14, מזונות על סך 850 לכל ילדה מתאריך 23.02.2015

    כבוד השופטת חני שירה, תמ"ש 20756-04-14, מזונות בהתאם לזמני השהות ושכר שני ההורים מיום 06.01.2015.

    להורים שתי קטינות בנות 8 ו 4, משמורת משותפת וזמני שהות של 7 ימים אצל האמא ו 7 ימים אצל האבא במהלך שבועיים. שכר האב נטו 9,000 ושכר האם 6,700.

    מתוך פסק הדין: "הערכאות הדיוניות, קרי בתי המשפט לענייני משפחה וערכאות הערעור נדרשו להכרעות במצב של משמורת משותפת או במצבים של חלוקת זמנים שווה או קרובה לכך. המסקנה מהפסיקה היא שלא חל שינוי במהותו של החיוב. דהיינו הדין הדתי, החל על פי חוק, ממשיך לחול, כל עוד לא שונה המצב על ידי המחוקק. אלא שיש להפחית את גובה החיוב, גם לא במשמורת משותפת."

    "עיננו הרואות בתי משפט בצפון, דרום, מרכז, עקרונות הפסיקה הם: שעל אף שהדין האישי לא שונה ועניין הוא למחוקק לשנותו, יש משמעות לזמני השהייה של הקטינים אצל כל הורה, אב שמחזיק בילדים במסגרת של משמורת משותפת או בפועל בזמני שהייה משמעותיים, ממלא את חובתו על פי הדין האישי בהיותו נושא בחלק מצרכיהם של הילדים – עת הילדים שוהים אצלו – באופן ישיר. ובעקר כל תיק על פי נסיבותיו: הוצאות הקטינים, הכנסות הצדדים וחלוקת השהייה של הקטינים."

    כבוד השופטת שירה קובעת: "השתכרויות ההורים אינן זהות ניתן לאמוד באופן גס כי יחס ההשתכרות בין הצדדים הוא כ-1/3 ו-2/3 גם בהתחשב בעובדה ששהיית הקטינות אינה זהה, ממש. לא אניח כי הוצאות הקטינות הינן מתחת המינימום של כ-1,400 ש"ח לקטינה. משכך ישא וישלם הנתבע 1,000 ש"ח עבור כל קטינה כולל הוצאות מדור" וכן "בהתייחס למדור אשר 40% ממנו הינו בשיעור של 1,600 ש"ח לחודש ובהמשך לאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, ישא האב בסכום של 1,060 ש"ח (530 ש"ח לכל בת) סה"כ ישלם האב סכום של 3060 ש"ח (1530 ש"ח לכל בת)."

    * פסק הדין פורסם באותו יום בו פורסם פסק הדין של כבוד השופט ויצמן במחוזי ולכן אין בו התייחסות אליו.

    כבוד השופטת חני שירה, תמ"ש 20756-04-14, מזונות בהתאם לזמני השהות ושכר שני ההורים מיום 06.01.2015.

    כבוד השופט ערן שילה, תמ"ש 25400-02-14, מזונות על סך 1,000 לכל ילד (כולל מדור), מתאריך 21.10.2014.

    להורים תאומים בני כשנתיים. הגדרת ההורים נקבעה כמשמורת משותפת בתמ"ש 50108-12-13 ו 46207-04-14,  כאשר זמני השהות הם 18 ימים אצל האמא ו 12 ימים אצל האבא, מיום 23.7.2014.

    האם מרוויחה 9,700 ש"ח והאב 8,500 ש"ח כאשר הצפי הוא שמשכורות שני ההורים יגדלו בעתיד,  אך כיום מצבם הכלכלי עגום. כבוד השופט שילה כותב שבמקרה זה יש לפסוק לפי "סכומי המינימום" ואף מדגיש בסעיף 18 לפסק הדין שקביעת המזונות בדרך "המקובלת" תשאיר לאב 850 ש"ח לחודש ואילו לאמא יהיו 13,000 ש"ח, כך שפסיקה לפי המקובל תשאיר את האב עני מרוד. בניגוד לשופטים אחרים כבוד השופט שילה לוקח פרט זה בחשבון, בעיקר מתוך ראיית טובת הילדים ולאחר התחשבות בכך שהתאומים ישנים יותר אצל האמא נקבעים מזונות של 1,000 ש"ח עבור כל ילד, כולל המדור.

    * את האב ייצגה בתיק המשמורת ובתיק המזונות עו"ד לורית גרון גלבוע. כבוד השופט ערן שילה, תמ"ש 25400-02-14, מזונות על סך 1,000 לכל ילד (כולל מדור), מתאריך 21.10.2014.

    פסק דין מבית המשפט המחוזי מרכז- לוד:  כבוד השופטות ורדה מרוז, מיכל נד"ב ומיכל ברנט, עמ"ש 25027-02-14, ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר 53517-12-11 ו 47105-02-12, זמני שהות שווים ומשכורות שוות ולכן קובעות השופטות שהמזונות כולל המדור יופחתו ב 50%, מתאריך 04.01.2015.

    להורים שתי בנות קטינות. בנות שש וחצי ושלוש. בבית המשפט למשפחה קבעה כבוד השופטת בן שחר מזונות "רגילים" אשר אין בהם כמובן כל צדק.

    פסק דין זה של בית המשפט המחוזי מנחה את בתי המשפט לענייני משפחה לתת מעתה ואילך, לאבות המשתתפים בגידול ילדיהם לאחר גירושין במסגרת משמורת משותפת, הפחתה של עד 50% מדמי המזונות הרגילים לרבות במרכיב המדור ("דמי-השכירות").

    פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט המחוזי, ולכן הנו תקדים מנחה שכל שופטי המשפחה חייבים להתחשב בו מעתה ואילך. בכך הוא עולה בחשיבותו על מספר פסקי דין דומים שהתפרסמו בשנה האחרונה ואשר בהם נפסקו סכומי מזונות נמוכים יותר (ואף אפסיים ממש) במשמורת משותפת.

    פסק הדין מבשר הקלה כספית משמעותית ביותר לאבות המקיימים משמורת משותפת, אשר תאפשר גם לאבות פחות אמידים לקחת על עצמם הסדר של משמורת משותפת, דבר העשוי להיטיב עם עשרות אלפי ילדים. זוהי בשורה גדולה לאבות, לילדים וגם לאמהות.

    עם זאת, עדיין יישארו מקרים רבים בהם האב ידרש לשאת בנטל מזונות מופרז ובלתי צודק, כאשר האב משתכר סכום זהה או אפילו נמוך יותר מאשר האם. במקרים אלה אין די בהפחתה של 50%, שכן זו מחייבת את האב לממן מצד אחד את כל צרכי הילד בזמן שהוא אצלו, ומצד שני לממן 50% מהוצאות האם בגין הילד בזמנים שהם אצלה. הקהילה המשפטית שוחרת הצדק תמשיך לייחל לפסיקות נוספות אמיצות אף יותר, או לחקיקתו של חוק מזונות חדש.

    אין בהלכה חדשה זו בכדי לתת מענה לאבות, אשר אינם נמצאים בהסדר של משמורת משותפת, ואשר מחויבים בסכומים שהנם לעתים מופרזים עד כדי חוסר איזון כלכלי משווע. החוק החדש, לכשיחוקק, אמור לתת נוסחה הוגנת לחלוקת נטל המזונות בכל המקרים.

    אנו תקווה שהשופטים נאורים (המעטים) במשפחה לא יאמצו את פסק הדין הזה וימשיכו לפסוק במקרים כאלו שאין כלל צורך במזונות.

    *עו"ד אמיר שי ייצג את האב בתיק זה ועזר בכתיבת תקציר זה.

    פסק הדין: כבוד השופטות ורדה מרוז, מיכל נד"ב ומיכל ברנט, עמ"ש 25027-02-14, ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר 53517-12-11 ו 47105-02-12, זמני שהות שווים ומשכורות שוות ולכן קובעות השופטות שהמזונות כולל המדור יופחותו ב 50%, מתאריך 04.01.2015.כבוד השופט ערן שילה, תמ"ש 25400-02-14, מזונות על סך 1,000 לכל ילד (כולל מדור), מתאריך 21.10.2014.

    כבוד השופטת פאני גילת כהן, תמ"ש 30515-07-13, תשלום מזונות זמניים מהאם לאב, מיום 27.01.2014.

    להורים 3 ילדים. 2 קטינים. עדיין לא נקבעה המשמורת על הילדים והנושא בדיונים, אך הילדים מתגוררים עם האב והאם לא מלינה אותם בביתה (באה מידי פעם לראותם בבית האב). האב מרוויח 6,072 ש"ח לחודש ומקבל 2,253 ש"ח קצבת זקנה. האם הרוויחה עד כה (פוטרה) 4,712 ₪ ויש לה גם חובות רבים.

    כבוד השופטת גילת כהן מציינת שבהתאם לדין האישי האם פטורה מתשלום עבור מזונות הכרחיים. מעבר לכך, ניתן לחייבה במזונות מדין צדקה ובחיוב זה שווים האב והאם. כאשר חבות זאת מתייחסת למזונות שהינם מעבר לצרכים בסיסיים וכן למזונות קטין מעל גיל 15 וקובעת מזונות זמניים של 400 ₪ עבור כל אחד מהילדים הקטינים. קצבת הילדים מועברת לאב.

    * את האב ייצג עו"ד ניצן שיקלי ממשרד עורכי דין שחף ושות'.

    כבוד השופטת פאני גילת כהן, תמ"ש 30515-07-13, תשלום מזונות זמניים מהאם לאב, מיום 27.01.2014.

    כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 1781-11-13 ותמ"ש 1745-11-13 למשמורת משותפת לילדה בת 3 וחצי, מניעת מעבר מגורים של האם עם הילדה לצפון וקביעת מזונות בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות, מתאריך 17.08.2014.

    מזונות הילדה: האב מרוויח 9,100 ₪ ושוכר דירה ב 3,850 כך שהוא נשאר עם 5,350 ₪. האמא מרוויחה 8,500 ₪ ושוכרת דירה ב 3,750 כך שהיא נשארת עם 4,900 ₪, כך שלשני ההורים נשאר בסוף החודש סכום דומה מאוד. כבוד השופט לא מקבל את עמדת האם להוצאות אשר ביקשה עבור הילדה (8,100) וקובע את ההוצאות על 1,400 ₪ כמקובל (לא כולל מדור, גן ומשתנות).

    כבוד השופט שקד קובע שיש לאפשר לאב ולילדה קיום מינימאלי בהתאם לחוק ההגיון, אך שהוא לא יכול לצאת באופן מוחלט נגד הדין האישי וקובע שדמי המזונות עד גיל 15 יהיו 800 ₪ לחודש ועוד שכר דירה של 750 המהווים רק 20% (לעומת ה 30% המקובלים).

    לאחר גיל 15 כל אחד מההורים ישלם עבור הוצאות הבת כאשר היא אצלו. קצבת הילדים תועבר לאם. כמו כן, על מנת שהאמא לא תיפגע כלכלית מההגדרה של משמורת משותפת מציין השופט שכל הטבה הנובעת מהגדרת המשמורן תועבר לאם.

    * את האב ייצגה עו"ד עינת סיני. כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 1781-11-13 ותמ"ש 1745-11-13 למשמורת משותפת לילדה בת 3 וחצי, מניעת מעבר מגורים של האם עם הילדה לצפון וקביעת מזונות בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות, מתאריך 17.08.2014.

    כבוד השופטת איריס ארבל-אסל, תמ"ש 26574-04-12 משמורת משותפת, שכר האם גבוה משכר האב, ללא מזונות (כן תשלום מדור) מתאריך 02.06.2014.

    להורים 3 ילדים. הרבני קבע משמורת משותפת. נקבעו גם מזונות זמניים, אך כאן כבוד השופטת ארבל-אסל מחליטה לגבי המזונות הקבועים.

    האם מרוויחה 12,500 נטו, האב מרוויח 9,700. האם ביקשה 10,050 (קצת יותר מכל שכר האב!) + מחציות. כבוד השופטת קובעת שההורים יתחלקו שווה בשווה בהוצאות הילדים ואין צורך בתשלום מזונות.

    כמו כן כבוד השופטת קובעת שהאב ישלם לאם 3,000 מדור, אך זאת בגלל שהאב עדיין גר בדירה המשותפת של בני הזוג.

    "מכלול הנסיבות הביא אותי למסקנה כי השארת דמי המזונות הזמניים כפי שנקבעו על ידי כב השופטת מילר בהחלטתה, היינו: 3,850 ₪ לחודש והפיכתם לדמי מזונות קבועים בשעה שהאם משתכרת בשיעור גבוה מזה של האב והצדדים חולקים משמורת משותפת על ילדיהם – תפגע בנסיבות תיק זה בערכי הצדק ובעיקרון השוויון, שהם מאבני היסוד של כל חברה נאורה ומתוקנת".

    "הדעת נותנת כי יש להותיר בידי האב אמצעי קיום ראויים למחייתו ולמחיית הקטינים עת נמצאים אלה בחזקתו, שאחרת תיפגע טובתם".

    "הטלת נטל כלכלי על האב מעבר לנטל שממילא רובץ עליו במחצית הזמן שהילדים עצמו ובהשתתפות בשכר הדירה של האם עם אמם, עלולה להקשות עליו להשקיע את כל זמנו ומרצו בטיפול בילדים והדבר עלול לפגוע בטובת הקטינים כאשר הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר סבורים שטובת הקטינים לשהות עם אביהם בחצי מהזמן במשמורת משותפת".

    כבוד השופטת איריס ארבל-אסל, תמ"ש 26574-04-12 משמורת משותפת, שכר האם גבוה משכר האב, ללא מזונות (כן תשלום מדור) מתאריך 02.06.2014.

    כבוד השופטת שירי היימן, תמ"ש 4375-05-13 (לא פורסם), מזונות על סך 600 ₪ לילד (שלושה ילדים), משכורות ההורים דומות (כשכר הממוצע במשק) וחלוקת זמני שהות של 8/6, מתאריך 27.05.2014. 

    להורים 3 ילדים. חלוקת זמני השהות היא 8 ימים אצל האמא ו 6 ימים אצל האב. עדיין אין הגדרה של משמורת משותפת קבועה, אך כפי שנכתב בסעיף 7 נראה שבקרוב תהיה הגדרה רשמית וקבועה.

    משכורות ההורים זהות, כשכר הממוצע במשק ובפסק הדין יש דיון לגבי מהו סכום המזונות המתאים למשמורת משותפת.

    השופטת קובעת (סעיף 43 לפסק הדין) שהיא מסכימה עם עמדת האב (סעיף 27) שכל אחד מההורים צריך לכלכל את ילדיו בזמן שהם איתו, אך שיחד עם זאת יש לקבוע את חלוקת הנטל בגין נשיאה בצרכים נוספים של הקטינים וביניהם, ביגוד, הנעלה, צעצועים, קופ"ח ותרופות, ימי הולדת, צרכי כתיבה, בילויים ונסיעות, הוצאות שהן ממין צדקה ולאור העובדה כי גובה הכנסות הצדדים דומה, יחולו בשווה על שני ההורים.

    כבוד השופטת היימן מעמידה את גובה הוצאות אלו, בהתאם לבקשת האם, על סך 3,150 ₪ (סעיף 44), מקזזת חלק מהוצאות הנטענות בגין נסיעות האב (סעיף 46), מוסיפה 300 ש"ח על אותו יום הפרש בין ההורים (סעיף 47 בהתאם להמלצות ועדת שיפמן להתחשב בחלוקת זמני השהות בקבעית סכום המזונות) וקובעת שעל האב לשלם מזונות על סך 600 ש"ח עבור כל לילד.

    כבוד השופטת שירי היימן, תמ"ש 4375-05-13, מזונות על סך 600 ₪ לילד (שלושה ילדים), משכורות ההורים דומות (כשכר הממוצע במשק) וחלוקת זמני שהות של 8/6, מתאריך 27.05.2014.

    כבוד השופטת שירי היימן (לא פורסם), משמורת משותפת, חלוקת זמנים שווה, ללא מזונות, מתאריך 27.05.2014

    בעקבות פרסום פסק הדין של כבוד השופטת היימן (תמ"ש 4375-05-13) פנה אלינו עוד אב גרוש וסיפר שגם הם היו באותו יום אצל כבוד השופטת. השופטת הסבירה להם את עמדתה, בעיקר לאם בנושא המזונות והצדדים קיבלו אותה וחתמו על הסכם פרידה של 4 דפים. כל כך פשוט וקל זה יכול להיות.

    כבוד השופטת שירי היימן, משמורת משותפת, חלוקת זמנים שווה, ללא מזונות. מתאריך 27.05.2014

    כבוד השופטת תמר סנונית פורר, תמ"ש 4881-10-12, משמורת משותפת, משכורות דומות וחלוקה שווה בגידול הוצאות הילדים, מתאריך 10.02.2014.

    להורים 3 ילדים. 8,15 ו 17. המלצת מומחית בית המשפט ד"ר אלישבע זהר רייך היתה למשמורת משותפת. השופטת החליטה, למרות יחסי ההורים שאכן זהו הפתרון הטוב ביותר למשפחה זו.

    כבוד השופטת סנונית פורר החליטה שבמקרה זה אין צורך במזונות, שני ההורים ישאו יחדיו ובאופן שווה בהוצאות שלושת הילדים. קצבת הבן הנכה תעבור לידי האב שכן הבן נמצא אצל האב מרבית הזמן.

    "בסופו של יום ולאור ההשתכרות הדומה של ההורים ולאור הוצאותיהם הדומות ולאור סדרי השהות של הקטינים עימם אני סבורה כי יש מקום לחלוקת נטל הדדית בין ההורים וחיובם ההדדי והשווה בהוצאות שונות של הקטינים, באופן שיפורט להלן. הדבר משקף בפועל את הורותם של ההורים על קטינים ולוקח בחשבון את זמני השהות ויכולתם לשאת בהוצאות אלה הדדית. יתרה מכך כל תוצאה אחרת תביא לפתיחה של מערכה נוספת משפטית בין הצדדים אשר תפגע בקטינים ללא ספק".

    "מדוע דווקא על הורה אחד לשאת במזונות הקטינים בלעדית ומדוע בנסיבות תיק זה על מי מההורים לשלם למשנהו מזונות" .

    "חשיפת הילדים לסכסוך על ידי מי מההורים ושיתופם בסכסוך שבין ההורים ובסיבות לפרידה פוגעת בקטינים ומקשה עליהם להתמודד עם המצב הקיים. בעמוד השלישי לתסקיר מיום 8.8.13 בפיסקה שלפני האחרונה מציינת העו"ס כך: "אנו דואגים מאוד למצבם הרגשי של הילדים החשופים לקונפליקט הקשה בין ההורים ולמצבו של —- שאינו מקיים כלל קשר עם אמו."

    כבוד השופטת תמר סנונית פורר, תמ"ש 4881-10-12, משמורת משותפת, משכורות דומות וחלוקה שווה בגידול הוצאות הילדים, מתאריך 10.02.2014.

    כבוד השופט יעקב כהן, תמ"ש 16785-09-12, משמורת משותפת עם חלוקת זמני שהות שווה, משכורות ההורים שוות, אין צורך במזונות, מתאריך 11.12.2013.

    להורים שלושה ילדים בני 6.5-11. משמורת משותפת, חלוקת זמני שהות שווה ומשכורות שוות. האמא ביקשה מזונות עבור שלושת הילדים בסך 9,000 ש"ח.

    השופט יעקב כהן מביהמ"ש לעניני משפחה בראשון לציון הגיע למסקנה כי השינויים החברתיים וערכי הצדק והשוויון של מדינת ישראל מחייבים את בתי המשפט לקבוע הלכות חדשות בדיני מזונות ילדים.

    לפחות שלושה דברים חשובים ביותר נקבעו בפסק הדין

    בלי קשר למשמורת משותפת, מעל גיל 6 של כל ילד חייבים שני ההורים במזונותיו על פי דיני הצדקה בלבד דהיינו לפי יכולתם הכלכלית היחסית. במשמורת משותפת, אין מקום לחייב אבות בדמי מזונות ילדים, למעט במקרה בו מצבם הכלכלי טוב בהרבה מזה של האם. תביעת אם למזונות ילדים במצב שכזה הינה חסרת תום לב וחסרת הגינות. * על פסק הדין הוגש ערעור. דיון נערך ביום 31.12.2014. כיום התיק נמצא בערעור בעליון.

    כבוד השופט יעקב כהן, תמ"ש 16785-09-12, משמורת משותפת עם חלוקת זמני שהות שווה, הכנסות ההורים שוות, אין צורך בתשלום מזונות, מתאריך 11.12.2013.

    כבוד השופט נמרוד פלקס, תמ"ש 21412-09-11, האב לא ישלם מזונות לבנותיו אשר במשמורת האם (שלושת הבנים המשותפים במשמורת האב), מתאריך 05.11.2013.

    להורים  חמישה ילדים משותפים. האב הינו הורה משמורן של שלושת ילדיו (גילאים 11-14) והאם הורה משמורן של שתי בנות (גילאים 4 ו-6).

    האם הגישה כנגד האב תביעה למזונות הילדים ועקב שינויי המשמורת נותרה תביעה כנגד האב בגין מזונות שתי בנותיו. האם מתגוררת אצל ההורים.

    בשל גילאי הקטינות נוצר מצב אבסורד בו האב חב במזונות שתי הבנות (או לפחות של הקטנה ביניהן) בחובה מוחלטת על פי הדין האישי ובאותה השעה הוא מפרנס לבדו את שלושת הקטינים שבמשמורתו.

    לאחר הליך משפטי ארוך מאוד כתב כבוד השופט פלקס "עם כל ההבנה למצוקת הקטינות הרי, שדמן אינו סמוק מדמם של אחיהם הקטנים, ואין להעדיף את סיפוק צריכהן המינימאליים של הקטינות על סיפוק צריכהם המינימאליים של הקטינים"  ופסק כי האב לא חייב במזונות בנותיו כלל.

    כבוד השופט נמרוד פלקס, האב לא ישלם מזונות, תמ"ש 21412-09-11 מתאריך 05.11.2013

    כבוד השופטת שירי היימן, תמ"ש 1293-06-13 (לא פורסם), מזונות זמניים בהסדר של משמורת משותפת בו חלוקת זמני השהות שווה על סך 800 ש"ח עבור שתי קטנות, מתאריך 13.10.2013.

    להורים שתי ילדות קטנות והסדר משפטי של משמורת משותפת. זמני שהות שווים. מדובר על מזונות זמניים. האמא מבקשת מזונות עבור שתי הילדות בסכום של "רק" 5,319 + 1,626 מדור. האב מרוויח 4,265 והאם 7,570.

    כבוד השופטת היימן פסקה כי "כל אחד מן הצדדים ישא בהוצאות הקטינות השוטפות הכוללות מזון, נסיעות, משחקים, משחקים וצעצועים, מדור ואחזקתו כשהן נמצאות עימו, אולם אקבע סכום אותו יעביר המשיב לידי המבקשת ואשר ישמש את המבקשת להוצאות כגון ביגוד והנעלה, קופ"ח ותרופות, ביטוח רפואי פרטי, הוצאות בגין מתנות וכדומה. מהסכום שאפסוק תקוזז קצבת הילדים אשר תשולם במלואה למבקשת".

    "אני מחייבת את המשיב בתשלום מזונות זמניים עבור הקטינות, באמצעות המבקשת, בסך של 800 ש"ח לחודש….מענק המל"ל אשר משולם בתחילת כל שנת לימודים ישולם לשני הצדדים בחלקים שווים…".

    נציין שכיום הביטוח הלאומי לא מוכן לחלק את אותה קצבה בין ההורים, לכן ההחלטה כאן בנושא מענק הלימודים אינה ישימה. לבטח ישנו אותה בהחלטה למזונות קבועים.

    את האב ייצג עו"ד שמעון רובין.

    כבוד השופטת שירי היימן, תמ"ש 1293-06-13 (לא פורסם) החלטה על מזונות זמניים בסך 800 ש"ח עבור שתי קטינות כאשר להורים הסדר משפטי של משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה, מתאריך 13.10.2013

    כבוד השופטת שפרה גליק, מזונות בתמ"ש 50973-01-12 המדבר על תמש 43398-02-13 בו נפסקה משמורת משותפת.

    כבוד השופטת שפרה גליק, מזונות בתמ"ש 50973-01-12 המדבר על תמ"ש 43398-02-13 בו נפסקה משמורת משותפת.

    כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 49165-10-10 בו נפסק כי גם תחת הדין האישי לא בהכרח יש צורך בתשלום מזונות ומדור, מתאריך 05.08.2013.

    להורים 3 ילדים והסדר משפטי של משמורת משותפת. האב מרוויח 13,282 ש"ח לחודש והאם 17,600 ש"ח ו 733 ש"ח כקצבת ילדים.

    כבוד השופט שקד מסביר "אין הדין העברי מטיל חובה על האב לשלם לידי האם עבור צרכים אלה (ההכרחיים – ג.ר) כברירת מחדל, תוך התעלמות מנשיאתו הישירה בצורכי הילדם".

    פעם ראשונה שבתי המשפט למשפחה מכירים בכך שכאשר הילדים אצל האב הרי הוא מכלכל את ילדיו וכבוד השופט מציין "יש להביא בחשבון כי האב נושא בחלק מצרכיהם של הילדים – עת הילדים שוהים אצלו – באופן ישיר".

    "במקרה שלפניי, בו יש לבחון את החבות במזונות הילדים בהתאם לדין האישי, אשר אינו שולל התחשבות בחלוקת זמני השהות של קטין בין הוריו, קל וחומר  כי יש להביא עניין זה בחשבון ולאפשר לאב לשאת באופן ישיר בחלק ממזונותיהם של הילדים, בהתאם לזמן בו הם שוהים עמו".

    לנושא המדור כותב כבוד השופט שקד: "בעת חישוב הוצאות אחזקת המדור, יש להביא בחשבון את הוצאותיהם עת הם שוהים בבית האב. לפיכך, ממילא נושא האב ב – 50% מהוצאות אלה (מדובר על 3 ילדים ולכן 50% – ג.ר), ואין מקום לחייבו מעבר לכך.

    לאחר בחינה מעמיקה של הכנסות ההורים, חלוקת זמני השהות ובחינת צרכי הילדים (מישהו אמר שיפמן?), והכל עם הסברים מפורטים ומנומקים, קובע כבוד השופט שקד:

    "ואף על פי כן – בשים לב לסכום הזעום שעל האב להעביר לאם, ובשים לב לכך כי התחשיבים שנערכו על ידי הסתמכו על נתונים שבנקל יכולים לבוא לכדי שינוי, ועוד בשים לב לכך שבפועל הילדים שוהים עם האב למעלה ממחצית מהזמן – מצאתי לנכון שלא לחייב את האב להעביר לאם תשלום כלשהו, והריני לקבוע כי שני ההורים ימשיכו לפעול לטובת ילדיהם וימשיכו לשאת באופן ישיר בכל הוצאות הילדים בחלקים שווים ביניהם, אשר כפי שהובא לעיל, אף בהתאם לדין האישי, מובלים לתוצאה נאותה בנסיבותיו של המקרה".

    אין ספק, פסק דין שכולו אור וצדק, בתקווה שזהו פתח לשינוי מהשורש בהסתכלות המקובלת בכל הקשור לחלוקת הנטל הכלכלי על סמך הדין האישי.

    ברכות לעו"ד נלי רוסמן-גליס אשר ייצגה את האב.

    כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 49165-10-10 בו נקבע שגם תחת הדין האישי לא בהכרח יש צורך בתשלום מזונות ומדור, מתאריך 05.08.2013.

    כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 35921-05-13 בנושא מזונות זמניים מתאריך 09.07.2013

    להורים 3 ילדים קטינים. האב טוען שכלל אין צורך בתשלום מזונות שכן הילדים אצלו יותר ממחצית מהזמן. כבוד השופט זגורי דוחה טענה זו עקב הדין האישי.

    האב אינו עובד כיום אך יש לו חסכונות רבים והוא מאוד אמיד. האם ביקשה מזונות בסכום של "רק" 32,007 (כולל מדור) לחודש. כבוד השופט זגורי קבע שהמזונות יהיו 2,500 לילד, בנוסף 1,500 מדור כולל החזקה ובגלל זמני השהות המורחבים הפחית ב 30% את הסכומים.

    שורה תחתונה, האב ישלם מזונות בסך 7,550 לחודש (כולל מדור). כאן האב אמיד, בכל מצב אחר זהו גזר דין לחיי עוני ומכאן מובן מדוע כה חשוב לאמץ את מסקנות ועדת שיפמן.

    בפסק הדין למזונות קבועים נקבע: הוכח שלאב יכולת קיום של 40 אלף שקלים בחודש, וכן בבעלותו בית המגורים בשווי שלושה וחצי מיליון שקלים ללא משכנתא. בית המשפט הבהיר כי אילו היה נקבע שהאם תקבל חצי משווי הבית בהסדר איזון משאבים שכאמור טרם נקבע, האב לא היה מחויב כלל בתשלום מזונות.

    משכך, על פי חישוב האיזון שביצע בית המשפט מסקנתו הייתה כי יש לקבל את עמדת האב, ולכן דחה את תביעת האם וקבע לחייב את האב בתשלום מזונות של 4,000 שקל בלבד, כולל מדור. כמו כן ישלם האב מחצית מהוצאות החינוך והבריאות החריגות של הילדים.

    פסק הדין ייכנס לתוקף לאחר פירוק השיתוף או מתן פסק דין לאיזון משאבים, או לאחר שייקבע הסכם גירושין או הסכם ממון הקובע הסדרים רכושיים, ועד אז ישלם האב מזונות בסכום של 4,000 שקלים בחודש ומדור בסכום של 6,700 שקלים בחודש, וכן את כל הוצאות החינוך והבריאות כפי שנקבע בהחלטת המזונות הזמניים. כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 35921-05-13 בנושא מזונות זמניים מתאריך 09.07.2013

    על פסק הדין הוגש ערעור למחוזי בנצרת, עמ"ש 41385-03-15, אשר נידון בפני כב' השופט הבכיר זיאד הווארי, כב' השופטת אסתר הלמן וכב' השופט שאהר אטרש, קבלת הערעור באופן חלקי, מיום 21.01.2016. פסק הדין מתאר בצורה נרחבת את המגמות האחרונות בנושא מזונות ילדים בבתי המשפט.

    כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 16822-05-13 בנושא מזונות זמניים מתאריך 15.07.2013

    להורים שני ילדים קטינים ולאחר הפרידה כל אחד מההורים גר בשלב זה אצל הוריו. כבוד השופט זגורי העמיד את צרכיהם ההכרחיים של הילדים על 1,500 ש"ח ולאחר בחינת הכנסות שני ההורים, חלוקת זמני השהות ועקרונות שוויון והגינות (האפשריים תחת הדין האישי…) קבע את סכום המזונות הזמני על סך 1,350 עבור כל ילד.

    מכיוון שהאמא גרה אצל הוריה אין בשלב זה צורך במדור. כמובן שאם וכאשר תעבור האם לדירה משלה יקבע מדור בהתאם.

    כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 16822-05-13 בנושא מזונות זמניים מתאריך 15.07.2013

    כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 45124-02-12 בנושא מזונות מינימום " קו פרשת המים" מתאריך 29.05.2013

    במקרה זה להורים הסדר משפטי של משמורת משותפת והאם תובעת עכשיו את הגדלת סכום המזונות (ל 5,164) כאשר בעבר נקבע סכום המזונות בהסכמה בין ההורים ועמד על סך (כולל מדור) של 1,600 שח שכיום הם 1,850 שח.

    השופט שני דן ארוכות בסכום המינימום המקובל ומגדיר אותו כ "קו פרשת המים" וכותב:

    "אם רצוני להקדים מסקנה להסבר, אומר, כי אדם אשר חויב בדמי מזונות נמוכים מן הסך ההכרחי וזאת מכוח הסכם (להבדיל מהליך אשר ברר, לפחות אגב קדם משפט, את צרכי הקטין ויכולות הוריו) צריך לראות עצמו כצפוי לדרישה להגדלת סך המזונות לפחות עד לגובה הרף של מזונות הכרחיים.

    לדעתי המצב המשפטי הוא כזה, שבמקרה בו קבע הסכם שאושר, סך שהוא נמוך מן המינימום ההכרחי, יהא ההסכם, נתפס, כפי שקבע במפורש גם כב' השופט נחמני בעניינם של הצדדים, "כהסכם נאות בנסיבות העניין". ומשכך בפנינו, הסכם שקל יותר להתערב ולשנותו בו, מאשר הסכם הקוצב לקטין לפחות את הסך ההכרחי.

    מכאן גם התפתחות הנוהג הפרקטי בביהמ"ש כנובע מהלכת ע"מ (ת"א) 1167/07 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים משפטיים) להזכיר (אגב הסבר משמעות הסכם הניתן לצדדים ע"י ביהמ"ש) לאדם החייב במזונות, כי במקרה של הסכמה על סך נמוך מן הסך ההכרחי יכול וצפוי הוא בעתיד לתביעה להגדלת דמי המזונות,  תוך שביהמ"ש מעדיפים מתן הסבר שכזה: במקום לסרב לאשר את פרק המזונות בהיות הסך הנקוב בו נמוך מן המינימום ההכרחי."

    במקביל השופט חושב שבתיק זה יש גם שינוי נסיבות מהותי ומתחשב בכך שלהורים משמורת משותפת ולכן ראוי להפחית את הסכום ב 25% וקובע את סכום המזונות כולל מדור על 2,200.

    לעמדתנו הגיע הזמן שיקום שופט וישאל האם סכום מזונות המינימום המקובל (1,250) עדיין רלוונטי? האם לא ראוי להתייחס לחלוקת זמני השהות בכל מקרה ומקרה? בהכנסות שני ההורים? כללי אצבע הם דבר שקל לעבוד איתו, אך הם לא דבר קדוש ויש לבחון אותם מידי פעם.

    כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 45124-02-12 בנושא מזונות מינימום "קו פרשת המים" מתאריך 29.05.2013

    כבוד השופט סארי ג'יוסי,  תמ"ש 40229-02-11 מזונות בהתאם להכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות כאשר להורים הסדר משפטי של משמורת משותפת.

    תביעה זו עוסקת בסכום המזונות אשר ישולם כאשר להורים 4 ילדים קטינים מתחת לגיל 15 והסדר משפטי של משמורת משותפת.

    כבוד השופט סארי ג'יוסי מציין בפסק דינו את תיק 318/05 מבית המשפט המחוזי בחיפה בו נפסק על הפחתת דמי המזונות ב 25% לאור זאת שלהורים משמורת משותפת, קביעה המנוגדת לעמדתנו האומרת שמזונות צריכים להיקבע רק בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות ולא לפי הגדרה הורית זו או אחרת (שאנחנו בכלל בעד לבטלה).

    להורים זמני שהות שווים עם הילדים, את הדירה שהייתה בבעלותם מכרו והתחלקו בכסף.

    לאחר בחינה ארוכה של הכנסות שני ההורים קובע בית המשפט שכיום צרכים הכרחיים הם 1,400 ₪ אך כאשר מדובר על 4 ילדים אין משמעות הדבר הכפלת הסכום פי 4 ובנסיבות תא משפחתי זה קובע את סכום המזונות ההכרחיים של כל קטין על 1,200 ₪ ו 1,740 כולל חינוך ומדור.

    ל 4 ילדים מדובר על סכום של 7,760 ולאחר הורדת הקצבאות 6,860.

    "ובשל הסדר המשמורת המשותפת הרי שהילדים אמורים לצרוך אצל כל אחד מהוריהם, כמחצית הסכום האמור, הינינו סך של כ- 3,400 שח לחודש". לעמדתנו כאשר השופט מציין בפסק דין זה את נושא המשמורת המשותפת לנושא סכום המזונות הוא מתייחס לא להגדרה, וטוב שכך,  אלא לחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים שהיא שווה בתא משפחתי זה.

    לאחר בחינת כושר ההשתכרות של האב והאם כאחד, הסכומים הפנויים של כל אחד מההורים בעקבות מכירת הדירה וכו', קובע השופט כי עבור כל אחד מהילדים, עד גיל 15, ישלם האב לאם סך של 600 שח ולאחר מכן, עד גיל 18 כ 400 ₪.

    כמו כן קובע כבוד השופט כי קצבת הילדים תתחלק שווה בשווה בין הצדדים.

    את האב ייצגה עו"ד מירב פלד. ערעור הוגש על פסק הדין.

    כבוד השופט סארי ג'יוסי, תמ"ש 40229-02-11 מזונות בהתאם להכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות כאשר להורים הסדר משפטי של משמורת משותפת מתאריך 22.04.2013.

    הפחתת סכום המזונות עקב חוב של האם. כבוד השופט זגורי, תמ"ש 24041-07-12 הגבלה על הוצאות משתנות ומהו הסכום לסיפוק צרכיו ההכרחיים של האב (כולל דיור) מתאריך 24.02.2013.

    "היכול במקרים חריגים לשמש קיום חוב מזונות כטעם להפחתת מזונות?"

    "אם בצדק עסקינן, ראוי לנו שנשאל האם גם התנהלותה של הנתבעת הייתה בגדר הבלתי צפוי או הבלתי סביר"

    "מדוע בוחרת האם שלא לעבוד איני יודע ואני מניח שאין היא עובדת, פשיטא, כי כך נוח לה."

    על פסק הדין הוגש ערעור שהתקבל: כבוד השופט זגורי תמ"ש 24041-07-12 הגבלה על הוצאות משתנות וקיום מינימלי לאב

    כבוד השופט זגורי, תמ"ש 59462-03-11, אין צורך במזונות כאשר להורים משמורת משותפת והם חיים בקיבוץ, מתאריך 18.11.2012

    כבוד השופטת שרית גולן, תמ"ש 4597-02-12, האישה מרוויחה יותר? היא תישא בהוצאות השונות – מזונות זמניים.

    כבוד השופטת שרית גולן פסקה, בפסק דין בתביעה למזונות זמניים, כי אין כל סיבה שהאם, אשר משתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים.

    מדובר על זוג הורים אשר להם שני ילדים בני 5 וחצי (כלומר חבות האב במזונותיו הינה חבות אבסולוטית גם אם אין ידו משגת לעשות כן) ו 8 (כלומר חבות הנתבע הינה מכח תקנות הרבנות הראשית תש"ד).

    האם תבעה את הבעל בשם הילדים (וגם כאן יש שימוש נלוז על ידי האם ועורך דינה אשר ציינו בכתב התביעה "באמצעות אמם והאפוט' הטבעית" כאשר ידוע לכולם ששני ההורים תמיד אפוטרופסים לילדיהם) לאחר שזה הפסיק להעביר את משכורתו לחשבון המשותף. האם, בשם הילדים, ביקשה מזונות על סך 7,000 ₪ כאשר משכורת האב הינה 6,800 ₪ לחודש. האם מרוויחה כ 8,250 ₪ לחודש.

    כבוד השופטת העמידה את הוצאות גידול הילדים על סך 4,400 ₪, הורידה את קצבת הביטוח הלאומי והעמידה את סכום המזונות הזמני על 4,000 ₪.

    כבוד השופטת גולן, ואני מזכיר את פסק דין אחר שלה המופיע כאן באתר בו היא פסקה שהאב ישלם 70% מסכום המזונות, פסק דין עליו הוגש ערעור שהתקבל, מצאה את הדרך לצדק ופסקה כי אין סיבה שהאם שכאמור, משתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים. צהרון, חוגים, מספרה, צעצועים, הצגות וסרטים לילדיהם המשותפים.

    "הכנסת אם התובעים גבוהה מהכנסת הנתבע…בשל הפרש זה, אין מקום לחייב הנתבע בצרכים המפורטים בסעיף 14(א) להחלטה שהינם צרכים מדין צדקה והם יחולו על אם התובעים לאור ההחלטה".

    פסק הדין מנומק היטב, מכיל הסבר מורחב על עלויות גידול הילדים, כהרגלה של כבוד השופטת גולן.

    תמ"ש 4597-02-12 כבוד השופטת שרית גולן – האישה מרוויחה יותר? היא תישא בהוצאות השונות – מזונות זמניים.

    התקציר נכתב על ידי גיא רוה.

    פסק דין בנושא קיום מינימלי גם לאב נדון בתמ"ש 15939-10-10 של כבוד השופט אסף זגורי מתאריך 01.12.2010. צרכיהם ההכרחיים של הקטינים נקבעו לסכום של 3,400 ₪ אולם ביהמ"ש מצא לנכון לחייב את האב בתשלום מזונות זמניים בשיעור של 2,800 ₪ בחודש בלבד, שכן, בהסתמך על עקרונות שוויון, צדק, הגינות ויושר, ניתן לצמצם את החיובים למזונות שהדין האישי מטיל (בענייננו, הדין העברי) וזאת עד לרמה המאפשרת קיום מינימלי של החייב במזונות.

    כבוד השופט זגורי, תמ"ש 15939-10-10, צמצום החיובים למזונות שהדין האישי מטיל לרמה כזו המאפשרת קיום מינימלי של החייב במזונות מתאריך 01.12.2010

    פסק דין נוסף ומעניין בנושא פורסם בדצמבר 2010. בפסק הדין (תמ"ש 1630-09)* שניתן על ידי השופטת שרית גולן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בדק ביהמ"ש מהו יחס ההכנסות בין ההורים וקבע כי יחס זהה יתקיים בחיוב המזונות. האב ישלם רק 70% מצרכי הילדים במזונות. פסד הדין נותן משקל למשכורות ההורים ובכך מאמץ חלק ממסקנות ועדת שיפמן עוד בטרם פורסמו והפכו לחוק בישראל.

    ההורים התגרשו, ולהם שלושה ילדים. מזונות זמניים נפסקו על סכום של 5,520. משכורתו של האב היא כ- 8,500 ש"ח ברוטו, מה שמשאיר בידיו כ- 3,000 ש"ח בלבד (פחות משכר מינימום!!). בפסק דין זה, קבעה כבוד השופטת גולן שהחל מגיל 6 של כל ילד, סכום המזונות שישלם האב הינו 70% מסכום המזונות הבסיסי (1,145 שח).

    פסק הדין מכיל נתונים רבים על הכנסות ההורים וההוצאות בגין הילדים, דבר המראה עד כמה נושא חישוב המזונות מורכב וצריך להיות מותאם לכל תא משפחתי (ולא סכום קבוע לילד, כפי שנקבע היום בבתי המשפט למשפחה). מבחינתי, פסק הדין מהווה עוד צעד קדימה לחישוב סכומי מזונות צודקים והוגנים יותר. אין ספק שקריאת פסק הדין  רק ממחישה מדוע יש לשנות את דרך חישוב קביעת סכומי המזונות הנפסקים ולאמץ את מסקנות ועדת שיפמן לקביעת נוסחה מסודרת, אשר תתחשב בימי ההורות של ההורים (הסדרי ראיה) וגובה הכנסתם.

    • בפסק זה הוגש ערעור למחוזי והערעור התקבל.

    תמ"ש 1630-09 כבוד השופטת שרית גולן – 70% תשלום מזונות ערעור שהתקבל במחוזי על פסק דינה של כבוד השופטת גולן פס"ד מחוזי – קבלת ערעור – ביטול חלוקת מזונות ילדים 70 אחוז על אימא – שרית גולן באשדוד[1]

    בפסק דין נוסף של כבוד השופט אסף זגורי נפסק כי יש להתחשב בעובדה שהאב מקיים הסדרי ביקורים נרחבים עם הילדים (פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני – כולל לינה מה שאומר שהילדים אצל האב כמעט 50% מהזמן!) ובכך מקל האב על נטל הטיפול בקטינים מצד האם אך מנגד מעמיס על עצמו הוצאות נוספות מעבר לתשלום המזונות.

    לעניין מינימום הכרחי מציין השופט כי בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים עבור כל קטין, ללא צורך בראיות, סכום המגיע כדי 1,300 ₪ בקירוב, כשהסכום אינו כולל מדור, חינוך והוצאות חריגות ו/או הוצאות מדין צדקה; לעניין גובה הסכום קובעת הפסיקה, כי השיעור ייקבע, לאחר שנקבע החיוב במזונות ההכרחיים, על פי מעמדו הכלכלי של האב, כאשר מילת המפתח בפסיקת מזונות בכלל הינה "איזון": על ההחלטה בדבר חיוב אב במזונות ילדיו לאזן באופן ראוי בין צרכי הילדים, יכולתו הכלכלית של האב ויכולתה הכלכלית של האם. בנסיבות אלו, האב חוייב בתשלום מזונות הכרחיים בשיעור של 1,150 ₪ בלבד עבור כל קטין, כלומר הפחתה של כ- 10%.

    תמ"ש 16450-06-10 כבוד השופט אסף זגורי – מזונות קטינים מופחתים בשל הסדרי ראיה נרחבים

    פסק דין של כבוד השופטת מקייס (לא פורסם) בנושא הפחתת מזונות זמניים:

    כבוד השופטת רבקה מקייס – מזונות זמניים- לא פורסם.

    תמ"ש 59890/08 כבוד השופט נפתלי שילה. האם יש לבטל את תשלומי המזונות שמשלם התובע לשני ילדיו הקטינים מאמר והם הגדר "ילדים מרדנים" וכן מחמת שחלה הרעה ממשית בהשתכרותו של התובע עקב מצבו הרפואי.

    תמ"ש 59890-08 כבוד השופט נפתלי שילה – הפחתת וביטול מזונות עקב טענת בן מרדן