גירושים והילדים

    גירושים והילדים: פרידה בין בני זוג, הורים לילד, אינה ניתוק סופי כשכל אחד מהצדדים פונה לדרכו. הילדים עדיין קושרים ביניכם לשנים ארוכות. טובת הילדים קוראת להמשך שיתוף פעולה של ההורים בכל הקשור לגידולם. מבחינת הילדים, גם אחרי הגירושין, ההורים תמיד יהוו את התא המשפחתי המיידי שלהם, רק שעכשיו הם מתגוררים בבתים נפרדים.

    גם אם בחרתם להתגרש, תפקידכם כהורים הוא לדאוג לילדים ולעשות את כל המאמצים כדי שהם לא ייפגעו בתהליך. מחובתכם להעניק לילדיכם את כל הביטחון והתמיכה לה הם זקוקים בתקופה זו, וכמובן גם בהמשך.

    איך להתגרש נכון?

    העצה החכמה ביותר לזוג הנפרד היא לעשות כל שניתן כדי להיפרד בצורה חברית ויפה. זה ייטיב, מאד עם הילדים, ויפעל גם לטובתכם. ילדים, לרוב, מסתגלים לכל. לשני בתים, למשפחה חדשה, להחלפת ימים וכו'. למריבות בין ההורים הם לא מסתגלים לעולם.

    זה קשה. הכל משתנה, הכל מתערער, העתיד לא ברור, ההווה גדוש בסערות ועומס רגשי, אינטלקטואלי, חברתי. יש כעסים, יש אומללות, וקיימת תחושת בדידות. למרות שהפרידה גוזלת מכם כוחות, אתם באנרגיות נמוכות ואינכם פנויים רגשית או אחרת, עדיין אתם חייבים לדאוג לילדיכם גם בזמן הזה. בייחוד בזמן הזה.

    פגיעה בבן/בת הזוג היא פגיעה, גם אם עקיפה, בילדיך שלך. נסו להישאר הוגנים עד כמה שאפשר, לזכור שכל סיום הוא גם התחלה והתחדשות, שזהו מצב זמני, אחריו תוכלו לארגן מחדש את חייכם.

    לכן אנו ממליצים בחום לסיים את התהליך וחתימת הסכם הגירושין מהר ככל האפשר, כדי לעבור מהשלב הכאוטי לשלב ההתארגנות, הבניה וההתחדשות.

    גירושים והילדים

     

    איך מספרים לילדים על הגירושין? 

    בראיית טובת הילדים ולמרות הסיטואציה הלא נעימה, אנו ממליצים לתכנן שיחה זו מראש. אם אתם יכולים להכיל זה את זו ולא להפוך את השיחה לסדרת האשמות הדדית, רצוי ששניכם תהיו נוכחים בשיחה, כדי לשדר לילדים שהביחד ביחס אליהם נמשך. אם הכעסים גדולים מדי, עדיף שאחד מכם ידבר עם הילדים, או שכל אחד מכם ידבר איתם בנפרד. אם הילדים בגילאים שונים מהותית זה מזה, יש לשקול לספר לכל ילד בנפרד, בהתאם לגילו והבנתו.

    שיחה עם הילדים

    היתרון בשיחה מול כל הילדים יחד, הוא שהם יכולים להיסמך זה על זה. עדיין חשוב לדבר אל כל אחד מהילדים בשפתו, ועל פי יכולת ההבנה והעיבוד שלו – אינטלקטואלית ורגשית. המיקוד צריך להיות שימור הביטחון של הילד בכם כדמויות הוריות והמשך הנוכחות והתפקוד שלכם בחייו. חשוב להסביר לילדים שאמא ואבא החליטו לא להיות יותר יחדיו, שהם כבר לא זוג, אבל להדגיש שתמיד תישארו אבא ואמא שלהם ובהתאם לגיל הילד להסביר שהפרידה היא לא באשמתו.

    חשוב להקפיד לעשות הבחנה בין בני זוג – שיכולים להיפרד, להורות – שהיא לעד. ילדים נוטים לראות את המציאות כנובעת מהם וקשורה רק אליהם ולכן חשוב להסביר. לא מומלץ ליפות את המציאות. הקשיבו לילדים, הקצו זמן לשאלות, ונסו לתת מענה ולעזור להם בקשיים הראשוניים שלרוב הם: איפה אגור? מי ייקח אותי או למי אחזור מבית הספר? ימי הולדת וכו'. חשוב גם לאפשר לילד להביע את רגשותיו – כעס, אכזבה, פחד, תסכול, התנתקות, ולהבין שזה של הילד, לא שלכם, לאפשר לו לחוות את הדברים בדרכו, ולא על פי הצרכים, הרצונות והציפיות שלכם. ניתן כמובן לקרוא ספרי הדרכה בנושא וכן לקרוא ספרי ילדים יחד על הילד.

    חשוב, למרות הקושי הרב, לא להכניס את הילדים לויכוח שבין ההורים, לא עכשיו ולא בהמשך. לא לבקש מהם לקחת צד, להחליט, לבחור, אפילו לא לחוות דעה. אתם ההורים ועליכם להישאר הבוגרים ומקבלי ההחלטות.

    במידה ואתם מרגישים לא בטוחים במסרים וביכולתכם להעביר אותם לילדיכם בצורה המתאימה, ניתן להתייעץ לפני השיחה הזו עם פסיכולוג ילדים או יועץ חינוכי.

    הליך גירושין – שני מסלולים

    חלק ניכר מההורים המתגרשים יעשו זאת בהסכמות, אם בכתיבת הסכם גירושין בעצמם (באתר הסכם גירושים חינם להורדה) ואם באמצעות מתאם הורי/מגשר. זאת כמובן הדרך הנכונה יותר.

    הורים רבים יגיעו לצערנו לבית משפט לענייני משפחה. אנו ממליצים לקרוא וללמוד על השלבים הרבים בהליך ארוך זה ולנסות להימנע ממנו.

    מהו מתאם הורי ומהו תהליך הגישור?

    בשל הרגישות הגבוהה המלווה את תהליך הפרידה, רצוי מאוד להיעזר בגורם חיצוני כבר מתחילתו, שייתן במה לכל אחד מהצדדים ויאפשר לכם להגיע לפתרונות ראויים, תוך ראיה מערכתית הכוללת את שני ההורים והילדים. זהו תפקידו של המתאם ההורי או המגשר.

    מתאם הורי יכול להיות כל אדם שאתם סומכים עליו. לרוב יהיה זה איש מקצוע בתחום. כיום יש אנשי מקצוע רבים לנושא, אך המתאם יכול להיות גם אב או אם של אחד הצדדים, רב הקהילה או חבר שמכיר את התחום ומוכן לקחת על עצמו את הליווי הראשוני שלכם בתהליך הפרידה.

    מגשר ומתאם הורי ליישוב סכסוכים

    מגשר מוגדר כ"מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו" (תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993).

    להשקפתנו יש חשיבות רבה למתאם ההורי או למגשר דווקא בתחילת תהליך הגירושין שכן רבים מן ההורים לא מודעים לזכויותיהם ולחובותיהם. אם נוסיף לכך את הפגיעה, הכעסים, הפחדים, הרצון לנקום, החשדנות ההדדית ושאר המתחים הנובעים מתהליך הפרידה – נושאים קטנים וקלים יחסית לפתרון הופכים במקרים רבים למחלוקות קשות על רקע של מאבקי אגו וכוח או מאבקים על הסמכות ההורית. ההגעה להסכמה שתשרת את שני ההורים ואת הילדים מתרחקת, וגדל הסיכוי להגיע לפתחו של בית המשפט.

    גירושים: חשיבות מעורבות מתאם הורי או מגשר

    פניות רבות אשר הגיעו אלינו בשנים האחרונות מהורים בהליך גירושין המחישו לנו את חשיבות מעורבותם של מתאם הורי או מגשר. דעות שונות, ויכוחים ומחלוקות שהיו חלק משגרת היום יום כשההורים היו יחדיו, הופכים עכשיו, לא פעם, למלחמת עולם. הורים רבים מתווכחים על נושאים בסיסיים של חיי היום יום כמו מתן חיסון לילד, רישום לגן או לבית הספר, חלוקת זמני השהות מייד עם הפרידה, קניית בגדים, הכנת עוגה לגן וכו'. לרוב ההורים כלל לא מודעים לכך שלמרות הפרידה יש צורך בהסכמת שני ההורים על כל החלטה מהותית הנוגעת לילד (ראו אפוטרופסות).

    גם אם אינכם מצליחים להסכים על מתאם, עדיף שכל אחד מכם ייעזר אישית בייעוץ ובהכוונה של מתאם. זה יעיל, חסכוני מאוד לעומת העלויות הגבוהות הכרוכות בפניה לבית המשפט, ומבחינתנו – בעיקר פועל לטובת הילד. פחות מריבות, יותר דו שיח וקבלת החלטות במשותף (גם אם בסיוע גורם שלישי), וסיום מהיר יחסית של תהליך הפרידה, פועלים לטובת כל הצדדים.

    גירושים: כיצד תסייעו לילדיכם להתמודד עם הפרידה?

    התשובה כמובן תלויה בגיל הילד ובמידת בגרותו. מחד גיסא, צריך לשתף את הילדים בתהליך, מאחר ואי הידיעה מפחידה ומאיימת. מאידך גיסא, להשתדל לא להפיל על כתפי הילדים את העומס הרגשי המלווה את פרידתכם. אתם בוודאי כועסים זה על זו ופגועים, או אולי אדישים ומרוחקים, אך חשוב לא לשתף את הילדים ברגשות עצמם. זכרו – אתם נפרדים זה מזו. הילדים אינם נפרדים מאף אחד מכם. למעשה, עכשיו הם זקוקים לשניכם יותר מאי פעם ובכל הקשור אליהם אתם עדיין תא משפחתי.

    חשוב לשתף בפרידה אנשי מקצוע שבאים במגע יומיומי עם ילדיכם, כגון גננ/ת, מחנכ/ת, מורה, מדריכ/ה בחוג וכדומה.

    כאשר הילדים צעירים, ניתן להתייעץ עם מומחה לגיל הרך. מומחה זה יסייע לכם במענה על השאלות איך לספר לילד שאתם מתגרשים? כיצד מסבירים לו שיהיו לו מעכשיו שני בתים? כיצד להקל על המעבר עצמו? בנוסף ישנם ספרי ילדים, אותם ניתן להקריא לילד, או לתת לו לקרוא בעצמו. הספר יכול לשמש בסיס לשיחה שתתחיל מתוכן הספר, ובהמשך תתפתח לשיחה על המשפחה שלכם ועל מה שקורה כעת בביתכם.

    איך תעזרו לילדכם להסתגל לביתו הנוסף?

    שתפו את הילד בעיצוב חדרו החדש ואפשרו לו להביא צעצועים מהבית המשותף. אם הילד צעיר מאד ואתם חוששים שהוא יתקשה בימים הראשונים לישון בביתו החדש, סכמו עם ההורה האחר שהוא יהיה בכוננות. ניתן להתחיל בזמנים קצרים שיתארכו בהדרגה עד לשהיה הכוללת לינה.

    לדוגמה, עצת מומחה לגיל הרך (לפעוט בן שנתיים וחצי) היתה לקחת סדינים משומשים של הילד, על מנת לתת לו את הריח וההרגשה של הבית ובכך להקל עליו. המלצה דומה הייתה לגבי צעצועים וספרים. אם יש בעל חיים שהילד קשור אליו, רצוי להביא גם אותו יחד עם הילד. הקו המנחה הוא להפוך את הבית החדש לכמה שפחות זר. דברים קטנים אלו יכולים לעזור, אך יש לקחת בחשבון שמבחינת הילד, בדיוק כמו מבחינת ההורה, זהו בית חדש ועליו להתרגל אליו, דבר שלוקח זמן.

    סיפור אישי מאת גיא רוה

    "במשך שבועיים עשיתי עם איתי את כל אותם דברים אשר עשינו תמיד לפני השינה – ארוחת ערב, מקלחת ושני סיפורים במיטה – אך אחרי קריאת הסיפורים, איתי בני היה קם מהמיטה, ניגש לדלת ומבקש לישון אצל אמא. לקחתי אותו לאמו. הלב בכה, המחשבות מה יהיה ואיך זה יסתדר הטריפו אותי, אך בדיוק כפי שאמרה המומחית, "צריך לתת לו את הזמן שלו והוא יתרגל', כך היה. אחרי שבועיים, כאילו כך היה תמיד, איתי נשאר לישון אצלי. מאז עברו מספר שנים ואיתי רואה בשני בתי הוריו את ביתו שלו".

    התנהלות בשני הבתים

    ומה לגבי אי הסכמות בין ההורים – מזמני צפייה בטלוויזיה ועד שעת שינה? גם בתקופת הנישואין ההורות אינה דומה. לא במשימות שכל הורה מבצע, לא בזמן שכל הורה נמצא עם הילדים ולא בדרכי החינוך. אלא שבמסגרת הנישואין בני הזוג מקבלים את השונות, מגיעים להסכמות והבנות או שמוותרים אחד לרעהו. עם הגירושין הנטייה היא להתייחס לנושאים השונים, בעיקר לדרכי החינוך של ההורה האחר כאל אסון. אחרי הגירושין, ומאחר וההורים חיים בבתים נפרדים, יתכן, לדוגמה, שאצל אחד ההורים אפשר לראות טלוויזיה כמה שרוצים ואצל ההורה האחר לא. חשוב להבין שהבדלים אלה היו קיימים גם קודם לפרידה. יתרה מזאת, הילדים ידעו לזהות הבדלים אלה "ולנצל" אותם גם קודם לפרידה. צריך פשוט לקבל את ההבדלים האלה ולכבד את האוטונומיה של ההורה האחר. הילדים יכולים להתמודד עם "הבדלי המדיניות" האלה, בעוד שמאבק בין ההורים בעקבות הבדלים אלה תמיד יפגע בילדים עצמם.

    כיצד לקבוע את מקום מגוריכם?

    לינה הינה אחד הדברים החשובים והבסיסיים ביותר בקשר שלכם עם הילד, מאחר ולינה מאפשרת להורה ולילד חווית חיים שלמה ורצופה, ותחושה אמיתית ובטוחה של בית אצל כל אחד מהוריו. לכן מומלץ להורים לגור בסמיכות ככל שביכולתכם שמקום המגורים הנוסף יהיה קרוב לבית המקורי, או במידה ושני ההורים עוברים, עשו מאמץ להתגורר בדירות הממוקמות במרחק הליכה או נסיעה קצרה. כך יתאפשר לשני ההורים להלין את הילד בביתם גם באמצע השבוע (בנוסף לכל סוף שבוע שני).

    לילדים יהיה קל יותר אם הסביבה תישאר קבועה ככל האפשר. החברים נשארים אותם חברים ויכולים לבוא לביקורים בכל אחד מהבתים בהם הם נמצאים. כל ילד נשאר באותו מוסד לימודים וקל לו להגיע אליו. כמו כן, הילדים ממשיכים ללכת אחר הצהריים לאותה גינה, לאותו קניון ולאותה פיצרייה, כך שמבחינתם, החיים, עד כמה שניתן, ממשיכים כסדרם.

    מה לגבי עמידה בזמני שהייה?

    ילדים צריכים יציבות, במיוחד במהלך ולאחר פרידת הוריהם. יציבות משמעה קביעות, המשכיות ורצף גם אחרי הגירושין: חשוב שהילד ידע באילו ימים הוא אצל אמא, באילו ימים הוא אצל אבא, מי לוקח לחוג ומי אוסף אותו משם. הדברים צריכים להיות ברורים, קבועים עד כמה שאפשר וידועים לכל בני המשפחה. הרחבה על כך מופיעה בדף הכנת הסכם גירושין. ראו כאן.

    יחד עם זאת, ילדים מאד סובלים מנוקשות הורית, כלומר מהורים שאינם מצליחים להתאים את החלוקה ביניהם לנסיבות משתנות ובלתי צפויות (כגון אירועים משפחתיים) – ילדים יוצאים נשכרים מגמישות הורית.

    כיצד לקבל עזרה בהליך הגירושין?

    מומלץ וחשוב לשתף ולהתייעץ: עם חברים שעברו את התהליך, עם אנשי מקצוע שאולי אף ילוו אתכם בתהליך, לקרוא חומר בנושא הורים מתגרשים, למצוא קבוצת תמיכה. אולם עליכם להיזהר מאנשים שלמרות שכוונתם טובה עלולים ללבות את האש, לדעת לזהות אינטרסים זרים שאולי קיימים, ולבחון בשימת לב עצות המבוססות על מוסכמות לא בדוקות שעלולות בסופו של יום לפעול לרעתכם.

    רותי מספרת:

    "נפרדנו בקנדה (בה משמורת משותפת בהחלט מקובלת). היה לי ברור שאינני עומדת לחבל בקשר שבין הילדים לאביהם, אבל מעבר לזה? לא היה לי שום מושג. האב העלה את הרעיון של משמורת משותפת. ההסבר שלו: 'אני רוצה לקרוא לילדים סיפור לפני שאני משכיב אותם לישון. אני רוצה להכין להם סנדוויץ' לבית הספר'. לקח לי יומיים להבין שבסך הכל זה גם מה שאני רוצה – שהוא ימשיך להיות אבא (לא אורח), ושההתנגדות הראשונית שלי, שנבעה מרצון להעניק לילדים מיטה אחת, בית אחד, אינה ריאלית – שהרי הילדים נהגו לישון אצל חברים (אז למה לא במיטה אצל אבא?) ומידי שנה היינו מגיעים לארץ לתקופות ארוכות (אז למה לא בבית של אבא?). לתדהמתי, כשבאנו עם פתרון של 'משמורת משותפת' לזוג המגשרות שלנו – עובדת סוציאלית ועורכת דין – הן היו אלה שניסו להניא אותי ממנו ולעודד אותי לדבוק במשמורת יחידנית. הייתי צריכה לעמוד בתוקף על דעתי כדי שנוכל להמשיך בתהליך."

    אנו מזמינים אתכם גם לבלוג הנהדר "בחזקת שניים – בלוג אישי על הורות משותפת" של סיון קונוולינה, אשר בחרה יחד עם הגרוש שלה לפעול בדרך ראויה ונכונה משלהם לטובת ילדתם המשותפת.

    בדף זה סקרנו בקווים כלליים ביותר את הדילמות והקשיים בהם נתקלים הורים בהליך גירושין. המהלך כבד משקל ויש להשקיע בו חשיבה ותכנון מרובים על מנת למנוע פגיעה בילדים. כאמור, אנו ממליצים להיעזר באיש מקצוע על מנת לפתור ולהתאים פתרונות ספציפיים שיענו על צרכי ההורים וייקחו בחשבון בראש ובראשונה את טובת הילדים.

    דף: שאלות ותשובות להורים המתגרשים.

    מאמרים בנושא עצות כלליות להורים מתגרשים:

    מעורבות המדינה בגיבוש הסדרי הורות, בעת גירושים ובמימושם, סקירה משווה. מחלקת המחקר של הכנסת.

    תמיד הורים, מידע להורים בהליכי פרידה וגירושין. משרד הרווחה.