מזונות זמניים

מזונות זמניים, כשמם כן הם – תשלום זמני שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני קובע עד לסיום ההליך בנושא מזונות ומתן החלטה למזונות קבועים. לאור העומס בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, הדיון במזונות יתארך, ולעיתים ייקח זמן רב (שנה ואף יותר) עד לקבלת פסק דין למזונות קבועים.

המזונות הזמניים מהווים סעד זמני, סעד ביניים, משום שגם בתקופה שבין פרידת ההורים לפסק הדין הסופי יש לזון את הילדים, כלומר יש לקבוע איך יחולקו הוצאות כלכלת הילדים בין שני ההורים. 

החוק מאפשר להגיש בקשה למזונות זמניים עוד בטרם הדיון בתביעה העיקרית, ואף לפני או במהלך פגישות המהו"ת במידה ולא הוסכם במהלכן על סכום כלשהו למזונות (פגישות חובה ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט שמטרתן לאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות ביניהם ולא להיזקק לדיון משפטי כלל) וזאת בכדי למנוע מצב בו ילדים קטינים יישארו ללא מזונותיהם, ויתכן ויגיעו למצב קשה ואף לכדי חרפת רעב. 

בשקלו את עניין הסעד הזמני אמור בית המשפט להתחשב באיזון שבין האינטרס של התובע לקבל סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע. 

מזונות זמניים

שיעור המזונות הזמניים

היות ומזונות זמניים הינם סעד מהיר, ללא חקירה ובדיקה מעמיקה, לבתי המשפט אין אפשרות אמיתית לאמוד את היכולת הכלכלית של שני ההורים ואת מצב הילדים ולכן, לרוב, בתי המשפט פוסקים מזונות זמניים בשיעור "המקובל" של 1,250 – 1,400 ש"ח לקטין, מחצית ההוצאות החריגות, כגון מעון או טיפול שיניים ולעיתים אף מדור במידת הצורך. כמובן שייתכן שבמקרים בהם יש הוצאות אחרות, ייחודיות, בית המשפט יבחן גם אותן.   

המזונות הקבועים יכולים להיות נמוכים יותר או גבוהים יותר מאלה שנקבעו כמזונות זמניים. 

חשוב להבהיר שגם אם המזונות הקבועים יהיו נמוכים מהמזונות הזמניים, ברובם המוחלט של התיקים לא תידרש האם להחזיר את שקיבלה ביתר, בטענה שהסכומים שנפסקו ושולמו כבר שימשו את הילדים. 

היה והמזונות הקבועים גבוהים מהמזונות הזמניים, לרוב יידרש האב להשלים את ההפרש שנוצר מיום הגשת התביעה ועד ליום הפסיקה – בסכום אחד, או בפריסה למספר תשלומים, בהתאם לגובה החוב.