מזונות זמניים

    מזונות זמניים, כשמם כן הם – תשלום זמני שנקבע עד לסיום ההליך ומתן החלטה למזונות קבועים. לאור העומס בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, לעיתים הדיון במזונות יתארך וייקח זמן רב (שנה ואף יותר) עד לקבלת פסק דין למזונות קבועים.

    המזונות הזמניים מהווים סעד זמני, סעד ביניים, משום שגם בתקופה שבין פרידת ההורים לפסק הדין הסופי יש לזון את הילדים, כלומר יש לקבוע איך יחולקו הוצאות כלכלת הילדים בין שני ההורים. 

    החוק מאפשר להגיש בקשה למזונות זמניים עוד בטרם הדיון בתביעה העיקרית, ואף לפני או במהלך פגישות המהו"ת במידה ולא הוסכם במהלכן על סכום כלשהו למזונות (פגישות חובה ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט שמטרתן לאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות ביניהם ולא להיזקק לדיון משפטי כלל) וזאת בכדי למנוע מצב בו ילדים קטינים יישארו ללא מזונותיהם, ויתכן ויגיעו למצב קשה ואף לכדי חרפת רעב. 

    בשקלו את עניין הסעד הזמני אמור בית המשפט להתחשב באיזון שבין האינטרס של התובע לקבל סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע. 

    חשוב – כאשר מדובר על ילדים מעל גיל 6 המזונות עבורם צריכים להיקבע בהתאם להלכה החדשה. יש שופטים שעדיין קובעים את המזונות הזמניים כפי שהיה מקובל בעבר, ללא כל התחשבות בהלכה החדשה, כאשר לכאורה זה בסדר לאור זאת שמדובר במזונות זמניים. כדאי מאוד לבקש שכבר בשלב זה תהיה התיחסות להלכה החדשה והרי לעיתים מזונות זמניים נקבעים לזמן רב והכספים לא תמיד מוחזרים.  

    מזונות זמניים

    שיעור המזונות הזמניים

    היות ומזונות זמניים הינם סעד מהיר, ללא חקירה ובדיקה מעמיקה, לבתי המשפט אין אפשרות אמיתית לאמוד את היכולת הכלכלית של שני ההורים ואת מצב הילדים ולכן, לרוב, בתי המשפט פוסקים מזונות זמניים בשיעור "המקובל" של 1,250 – 1,400 ש"ח לקטין, מחצית ההוצאות החריגות (כגון מעון או טיפול שיניים) ולעיתים אף מדור במידת הצורך. כמובן שייתכן שבמקרים בהם יש הוצאות אחרות, ייחודיות, בית המשפט יבחן גם אותן. 

    המזונות הקבועים יכולים להיות נמוכים יותר או גבוהים יותר מאלה שנקבעו כמזונות זמניים. 

    חשוב להבהיר שגם אם המזונות הקבועים יהיו נמוכים מהמזונות הזמניים, ברוב המקרים לא תידרש האם להחזיר את שקיבלה ביתר, בטענה שהסכומים שנפסקו ושולמו כבר שימשו את הילדים. 

    היה והמזונות הקבועים גבוהים מהמזונות הזמניים, לרוב יידרש האב להשלים את ההפרש שנוצר מיום הגשת התביעה ועד ליום הפסיקה – בסכום אחד, או בפריסה למספר תשלומים, בהתאם לגובה החוב. 

    פסקי דין למזונות זמניים

    כבוד השופט ארנון קימלמן, תלה"מ 68474-05-19, הילדים במשמורת האב, האם תשלם לאב מזונות זמניים בהתאם לדין האישי, מיום 09.11.2019.

    להורים שני ילדים בני 6.5 ו 4.5 אשר עקב מצבה של האם נמצאים במשמורת האב, כאשר לאם נקבעו זמני שהות של שעתיים בשבוע עם הילדים. שכר כל אחד מההורים נקבע על 10,000 ש"ח נטו. כמו כן נקבע כי צורכי הקטינים, כולל הוצאת מדור ואחזקת מדור, נאמדים בסך של 2,000 ₪ לחודש לערך לכל קטין, ובתוספת הוצאות בגין חינוך ובריאות.

    "נשאלת אפוא השאלה, האם החובה במזונות קטינים לפי הדין האישי היהודי חלה רק על האב או שמא, במצבים מסוימים, ניתן לחייב גם את האם במזונות ילדיה?"

    כבודו מציין שההלכה החדשה "אינה רלוונטית לענייננו באשר היא מתייחסת למקרים בהם המשמורת על הקטינים נתונה לשני ההורים גם יחד". זה כמובן לא נכון. אמנם שני התיקים שנדונו בזמנו בעליון היו של משמורת משותפת/זמני שהות שווים, אך הפסיקה לאחר מכן קבעה שההלכה תקפה לכל מקרה ומקרה בו הילד מעל גיל 6, והדגישה שאין מדובר יותר על פסיקה בהתאם למגדר ההורה!

    לפיכך, כבודו פוסק בתיק זה בהתאם לדין האישי, דבר שהופף את התיק למעניין מאוד לאור ההחלטה בו. כבודו מציין מהו הדין האישי בהתאם לגיל הילד ואת התיקון שערכה מועצת הרבנות הראשית את תקנות תש"ד שהאריכו את משך החיוב מגיל מצווה ועד לגיל 15 והדעות בנושא ומצצין כי תקנת תש"ד קובעת בחלקה האופרטיבי כך:

    כשם שמאז ומעולם עד היום הזה היה כח בית דין יפה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור, ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של שש שנים, כך יהא מעתה ואילך כוחם יפה לחייבו בחיוב משפטי גמור, ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה" (ראה הלכת פורטוגז).

    על פי הגישה ההלכתית המקובלת, האב והאם שווים לגמרי לעניין החבות המשפטית במזונות מדין צדקה.  אם שני ההורים "אמידים" אזי יחובו שניהם בסיפוק כל אותם צרכי הקטין העולים לכדי צורך ההכרחי.

    בהמשך בוחן כבודו האם האם לפי הדין האישי היהודי ניתן לחייב אם במזונות ילדיה? ומציין:

    עיננו הרואות כי בשונה מחובת מזונות מן הדין החלה על האב לבדו, הרי שבהתייחס לחובת מזונות מדין צדקה, האם שווה לאב, וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה ליתן צדקה, ובקיומם של שאר הסייגים לגבי חיוב אם במזונות ילדיה מדין צדקה:

    "מדין צדקה חבים האם והאב במזונות ילדיהם, כשידו של האב אינה משגת לספק כל צרכיהם, ויש לאל ידה של האם לספקם, כופין אותה" (ראה לעניין זה תמ"ש (ת"א) 2611/18 הינד נ' הינד (לא פורסם).

    חיוב מדין צדקה יוצר חבות על האם והאב יחד לפי יכולתם הן במישור הבסיסי – בצרכים ההכרחיים, והן במישור השני – עד לרמה שבה הורגלו הקטינים.

    בית המשפט העליון קבע בע"א 228/11 . קהאן נ' קהאן, לענין מזונות מדין צדקה, כי יש לבצע חלוקה שוויונית במזונות בין ההורים, דהיינו יש לבחון את הכנסות ההורים ולבצע חלוקה סבירה שתבטיח את צרכי הקטינים.

    לסיכום נקבע:

    פועל יוצא מזה ובשים לב לכך כי הכנסותיו של האב עומדות על כ 10,000 ש"ח לחודש ויכולותיה של האם הוערכו בכ 10,000 ש"ח לחודש, ואין בפניי נתון המוכיח כי הוצאות המחיה האישיות של כל הורה שונות באורח משמעותי, הרי שבהוצאותיהם ההכרחיות של הקטינים יישאו ההורים, בשלב זה, באופן שבו חיובה של האם יעמוד על 50% מצרכיהם של הקטינים, שפורטו לעיל, ואשר עומדים על 2,000 ש"ח לחודש ובתוספת מחצית מהוצאות החינוך והבריאות.

    נראה שייתכן ויש טעות בהחלטה בסעיף 98(א) בה נקבע שעד גיל 6 האם תשלם 360 ש"ח מדיני צדקה.

    את האב ייצגו עו"ד רותם סיביליה ואבי קורנפלד.

    פסק הדין

    כבוד השופט גורודצקי, תלה"מ 37975-06-19, החלטה למזונות זמניים לילד מתחת לגיל 6 תוך התחשבות בזמני השהות והפחתה בהתאם של 30%, ומזונות זמניים לילד מעל גיל 6, מיום 15.07.2019.

    להורים 4 ילדים. שניים בגירים ושניים קטינים. בן יליד שנת 2014, כלומר מתחת לגיל 6 ובת ילידת 2006, כלומר מעל גיל 6. כמובן שיש הבדל מהותי (קצת הזוי אך זה המצב החוקי כיום) בחישוב המזונות של כל אחד מהם. חלוקת זמני השהות של הילדים בכל בית שווה.

    לגבי הבן מתחת לגיל 6 וזה החלק החשוב בהחלטה: צרכי ילד מתחת לגיל 6 המקובלים כיום הם 1,400-1,600 ש"ח. כאן נקבע על 1,600 ש"ח. בהתאם להלכת ורד הסכום נקבע על 1,500 ש"ח והנה, סוף סוף, אנו רואים שכבודו מתחשב גם בזמני השהות של הבן עם האב ומפחית את הסכום ב 30%! כך צריך להיות וברכות לכבודו!

    נושא ההפחתה בהתאם לזמני השהות היה מקובל בכל פסקי הדין עד להלכה החדשה בילי 2017, אחריה משום מה קצת נעלם, והנה כאן, כפי שראוי, יש התחשבות בנושא כפי שהסברנו בהרחבה בנייר העמדה שפרסמנו: מזונות ילדים – מגמות ותקוות לשנת 2019. חשוב לבקש זאת בתיקים שלכם. כמובן שאחוז ההפחתה אינו קבוע ומשתנה מתיק לתיק.

    לגב הבת, ילידת 2006, כאן יש חובה כמובן לבחון את יחס הכנסות שני ההורים. מתחשבים גם בשכר האם. שכר האב נקבע על 9,750 ושכר האם 6,800 ש"ח. יחס הכנסות של 60%/40%. צרכי הבת בכפוף להלכת ורד נקבעו על 1,400 ש"ח. (הבסיס הוא הסכום 1,600 – ייתכן והיה צריך לקחת סכום טיפה גבוה יותר והרי כאן מדובר על צרכי הבת בשני בתי ההורים) ולאחר בחינת יחס הכנסות ההורים הסכום נקבע על 280 ש"ח.

    סכום המזונות נקבע על 1,280 ש"ח. נראה שיש טעות קלה בחישוב והסכום אמור להיות 1,330 ש"ח.

    מדור – לאור זאת שהילדים חולקים זמני שהות שווים, אין צורך בתשלום מדור ואחזקתו.

    קצבת הילדים משולמת לאם. אנו תקווה שבחישוב סכום המזונות הסופי סכום זה של קצבת שני הילדים יתווסף להכנסות האם כמקובל.

    חיוב המזונות נקבע מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ולא מיום הגשת תביעת המזונות שלאחר יישוב הסכסוך שלא צלח.

    את האב מייצג עו"ד אורי זמברג.

    פסק הדין.

    כבוד השופט סילמן, מחוזי חיפה, רמ"ש 20209-07-19, קבלת ערעור האם על מזונות זמניים, מיום 08.08.2019.

    להורים שני ילדים מעל גיל 6. בית המשפט קמא העמיד את צרכיו של כל ילד על 1,600 ש"ח. הכנסת האם 9,400 ש"ח. הכנסת האב 16,000 ש"ח. יחס חלוקת זמני השהות 70%/30%. בהתאם לנתונים אלו המזונות הזמניים נקבעו על סך 1,100 ש"ח עבור שני הילדים יחדיו.

    כבוד השופט סילמן מסביר שיש הבדל במונח "צרכים הכרחיים" לפני ואחרי בע"מ 919/15. בעוד שלפני הבע"מ ההסתכלות היתה שחובת המזונות לקטין מתחת לגיל 15 היא כולה על האב (ללא קשר להכנסתו) ולכן מלוא הצרכים ההכרחיים הוטלו על האב, כאשר מעל לצרכים ההכרחיים קיימים מזונות מדיני צדקה אשר חולקו בין ההורים בהתאם ליחס ההכנסות, ולכן לא היה מקום להתייחס לצרכים בבית האב.

    לאחר הבע"מ, עבור ילדים מעל גיל 6, אנו מדברים רק על דיני צדקה (יחס הכנסות). החובה מתייחסת לחלוקת זמני השהות (כלומר צרכים הן בבית האם והן בבית האב). בנוסף, מכיוון שעכשיו הצרכים מורכבים הן מצרכים הכרחיים והן מצרכים מדיני צדקה, הרי מעגל הצרכים רחב יותר. וכל זה ללא קשר לצרכים שאינם תלויי שהות בהם כמובן אין קשר לחלוקת זמני השהות.

    לפיכך, נקבע שהתיק יחזור לבית המשפט קמא לחישוב מחדש, כאשר בשלב זה יעמוד סכום המזונות הזמניים על 3,200 ש"ח.

    את האם ייצגה עו"ד מאיה הר ציון אטיאס.

    פסק הדין

    כבוד השופט גורודצקי, הפחתת מזונות זמניים גם לאור התמשכות ההליך, מיום 23.05.2019.

    להורים שני ילדים. כמוקבל כיום, נקבעה הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת. זמני השהות 8/6 אך נראה שטרם נקבעו באופן סופי. סכום המזונות הזמניים נקבע ביום 25.08.2017 על סך של 4,400 ש"ח. ביום 08.02.2019 הגיש האב בקשה לעיון חוזר בנושא סכום המזונות הזמניים.

    "ההחלטה למזונות זמניים ניתנה ביום 25.08.2017. התמשכות ההליך, אשר נבעה מהצורך להמתין לתסקיר, כאשר אין אופק לסיימו לאור עתירת המשיבה לקיים הליך של שמיעת ראיות, מהווה לטעמי "נסיבה שהשתנתה" והיא מצדיקה בחינה מחודשת של מזונות זמניים".

    כבוד השופט גורודצקי בוחן את צרכי הילדים, את נושא המדור, מתחשב בהוצאות של בנה של האם מנישואים קודמים (יפה!) ובהתאם לנוסחה המקובלת במקרים כאלו בהם אין הפרשי שכר מהותיים קובע שסכום המזונות הזמניים יהיה 1,188 ש"ח.

    את האב ייצג עו"ד דרור דיין.

    פסק הדין 

    כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 66993-06-18, החלטה על מזונות זמניים לילדה בת חמש וחודשיים וילד בן 7, מיום 06.08.2018.

    להורים שני ילדים. בן כמעט בן 7 ובת בת חמש וחודשיים. במקרה זה יש "נסטינג". הילדים גרים באותו הבית וההורים אם אלו שעוברים.

    האם מבקשת מזונות בסך 14,000! אז נכון, כבודו מציין שכתב התביעה הוא בלתי סביר לחלוטין, אך עד מתי עורכי דין יבקשו סכומים כה מופרכים? הם הרי עושים צחוק מעצמם ופוגעים בלקוחה שלהם.

    כבוד השופט שני דן בסוגיית המזונות לילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 6, העיוות הנורא, וקובע שהלכות שהיו קיימות לפני פרסום בע"מ 919/15 תקפות וקיימות, כולל צינובוי ואוחנה.

    "גם אם תאמר שלאב יש חובה אבסולוטית לשאת במזונות ילדו שהוא צעיר משש שנים, אין משמעות הדבר שאמרת שהוא חייב לשאת במה שנקבע כסך שאינו צריך הוכחה ואין זה משנה אם הסך הוא 1,250 ש"ח או 1,600 ש"ח, כמשתנה מפעם לפעם".

    "אמור אפוא כי הסכום ההכרחי גם הוא נתון לשיקול דעת בנסיבות".

    בסופו של דבר כבודו קובע מזונות זמניים בסך 700 ש"ח.

    את האב מייצג עו"ד אורי זמברג. פסק הדין של כבוד השופט ארז שני.

    האם תמיד יקבעו מזונות זמניים?

    לא. במקרים בהם רואה בית המשפט שלשני ההורים הכנסה נאה ואי תשלום מזונות זמניים לא יפגע ברווחתו של הילד, לא יקבעו מזונות זמניים כלל או שיקבע סכום נמוך "מהמקובל".

    י"ס 11167-02-17 – את האב ייצגה עו"ד חן אודליה.מזונות זמניים

     

    כבוד השופטת רות אטדגי-פריאנטה, תלמ"מ 848-08-17, אין צורך במזונות זמניים לאור המצב בתא משפחתי זה, מיום 11.11.2017.

    להורים 4 ילדים. כולם מעל גיל 6.

    "על פי החומר המונח בפניי בשלב זה, הכנסותיה של המבקשת לרבות קצבת הילדים – בשים לב שכל קצבת הילדים מתקבלת לידיה אף שהקטין — שוהה אצל אביו – מגיעות לסך של 14,600 לחודש  והכנסותיו של המשיב מגיעות לסך של 11,000 ₪, כך  שלכאורה הכנסתה של המבקשת גבוהה מהכנסתו של המשיב. 

    לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בשים לב לדין החל ולהלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 שלעיל- אותה אף ציטטה המבקשת בעצמה – בשים לב להכנסות הצדדים (עפ"י הראיות שהונחו בפניי בשלב זה) שעה שהכנסתה של האם גבוהה מזו של האב, ובשים לב לחלוקת זמני השהות שהינה כמעט שוויונית, ובהינתן כי המבקשת לא נושאת כלל במזונותיו של הקטין — השוהה אצל המשיב, מצאתי לקבוע כי כל צד יישא בהוצאות הקטינים בזמנים בהם הם שוהים אצלו וכי כל צד יישא במחצית מהוצאות החינוך של הקטינים ובמחצית מההוצאות הרפואיות של הקטינים כאשר התשלום יהא כנגד הצגת קבלות או ישירות לידי הגורם הרלוונטי". 

    פסק דין בו נקבעו מזונות זמניים בסך 2,100 ל 4 ילדים (כולם מעל גיל 8). את האב ייצגה עו"ד דורית ענבר סברדליק.

     

    הירשמו לעידכונים