זמני שהות 

זמני שהות: לאחר פרידת ההורים יש לקבוע מתי הילדים יהיו אצל האמא ומתי אצל האבא. ההסתכלות המקובלת לחלוקת זמני השהות היא במהלך שבועיים ימים. למשל, חלוקת זמני שהות של 6/8 אומרת שבמהלך שבועיים הילדים 8 ימים עם הורה א' ו 6 ימים עם הורה ב'.

ההורים יכולים לקבוע בעצמם/בגישור את חלוקת זמני השהות המתאימה להם, דרך המלך כמובן, ובאין הסכמה לפנות להכרעת בית המשפט.

זמני שהות

בדף זה נציג לבחירתכם מספר רב של אפשרויות לחלוקת זמני שהות של 7/7 ו 8/6, נסביר את החשיבות הרבה של לינת הילד בשני בתי ההורים, את דרך הרישום הראויה בהסכם שלכם, נסביר את הקושי במעברים שלא דרך המוסד החינוכי, את חלוקת זמני השהות לפני שיש פסק דין, את האפשרות לקבוע זמני שהות ללא תסקיר לאותם הורים אשר לצערם הגיעו לבתי המשפט, את חלוקת זמני השהות בחגים, וכמובן מספר פסקי דין חשובים בתחום.

חלוקת זמני השהות הוא אחד הנושאים החשובים והמהותיים בהסכם גירושין שלכם.

חשיבות לינת הילד בשני בתי ההורים

לחלוקת זמני שהות רחבה וללינה עצמה אצל שני ההורים חשיבות רבה בבניית קשר הורה – ילד, משום שהיא יוצרת את ההבדל שבין ביקור אצל מישהו, גם אם מוכר ואהוב, לבית.

שינה היא כל מה שמסביב לה. דווקא בגילאים הצעירים, כאשר הילדים עדיין פחות עצמאיים, יש חשיבות מרובה לזמן האיכות שנוצר כמו מאליו לקראת השינה: מקלחת, הקראת סיפורים, חיבוק, נשיקת לילה טוב. כך גם הקימה בבוקר שאחרי. שינה סוגרת את היום ופותחת יום חדש, והיא חלק חשוב ואינטגרלי לשגרת היום ולקשר עם הילדים.

ככל שהילד צעיר יותר יש חשיבות גבוהה יותר לתכיפות המפגשים עם שני ההורים. לכן, גם אם מדובר בתינוק שעדיין יונק ובחרתם לדחות את הלינות עד גיל חצי שנה או שנה, רצוי שהתינוק יראה את שני הוריו מידי יום כדי ליצור התקשרות מבוססת ובטוחה עם שניהם, התקשרות שחשובה במיוחד להתפתחותו של הילד. הנושא מגובה גם במחקרים מדעיים על גירושין והתפתחות הילד.

מתוך כך, האחריות על זמני השהות חלה במלואה על שני ההורים יחד וכל אחד מכם בנפרד – לאפשר, לעמוד בקפדנות בלוחות זמנים, ובעיקר להבין שזמני השהות הם עבור הילד ולטובתו.

טיפ להורים: לפני שאתם מבקשים חלוקה כזאת או אחרת של זמני שהות תחשבו מה מתאים לכם בראייה כוללת, כולל עתידית. נתקלנו במקרים רבים בהם אבות ביקשו זמני שהות רחבים בעיקר על מנת להפחית את סכום המזונות בלי שבדקו כיצד יעמדו בהם, ובאימהות רבות שבתחילת הדרך היה להן קשה 'לשחרר', ורק לאחר מכן הבינו שגם הן רוצות זמן לעצמן, להתפתחות אישית, ללימודים, לעבודה, לבן זוג חדש.

האם לינה בשני בתי ההורים קשה/בעייתית לילד?

כמובן שזהו לא מצב אידיאלי. אך במבט כולל, ומבלי להתעלם מאי הנוחות האפשרית במעברים תכופים ולינה בשני בתים, אין תחליף ללינה בשני בתי ההורים לשמירת קשר רציף ואמיתי בין הילד לשני הוריו. צריך לזכור שגירושין הם לא סיטואציה אידיאלית עבור הילד, אך זמן ואהבה מצד כל הורה הם החשובים.

בתנאים החדשים שנוצרו אנחנו מבקשים את הטוב ביותר האפשרי עבור הילד. בגדול, ילדים מסתגלים להכל, מלבד למריבות ההורים. עוד סיבה להיפרד יפה ובגישור.

השגרה שנוצרת היא שיגרה בטוחה ומגוננת, וכמו שלעיתים קשה לילד לקום כל בוקר בשעה מוקדמת בכדי ללכת לגן או לבית הספר ועדיין, זוהי השגרה ואנחנו דבקים בה, כך גם לגבי המעברים מבית לבית, הם הופכים להיות חלק משגרת חייהם של הילדים, כמו הליכה לגן בבוקר או לחוג אחר הצהרים.

מעברים בין בתי ההורים

איסוף הילד ממוסד הלימודים והבאתו לשם בבוקר מקל מאד על הילד את המעבר בין שני הבתים, שהופך לחלק משגרת היום – סיום בית הספר, הליכה הביתה, בילוי אחר צהרים, ערב, לילה, קימה בבוקר וחזרה לבית הספר. זאת לעומת מעבר מבית לבית שהופך את הפרידה מהורה ומעבר להורה האחר למשהו מאד מודע,  ולפעמים כאוב.

מעבר מבית הורה לבית ההורה האחר, יוצר פתח לחיכוך ומריבות בין הורים, אם מעצם המפגש שאוצר בחובו לא מעט מתח, ואם בגלל איחור או הקדמה, אי מילוי ציפיות רחצה, האכלה, הלבשה, וכד'. כך נחסכים מהילדים סיטואציות קשות (ולחלוטין מיותרות) של מפגשים בין הוריהם.

מעברים שכאלו גורמים למתחים מיותרים אצל הילד, מאחר והם חוזרים ומזכירים לו שההורים אינם חיים ביחד. מעבר שכזה אף עלול ליצור קונפליקט נאמנויות במקום שאחרת לא היה מתעורר.

כמובן שמידי פעם חובה שהמעבר יעשה בין ההורים – למשל בחופשות או בזמן מחלה, אך ככל הניתן חשוב שאלה יהיו המקרים החריגים.

מהניסיון שלנו, הנושא העיקרי שעולה מצד ההורים בעקבות המעברים התכופים הוא כובד התיק שהילד סוחב מכיוון שהוא צריך לקחת חומר לימוד רב יותר או החשש שהילד ישכח חומר לימודי בבית אחד ההורים. כמובן שברוב בתי הספר, בעיקר בחטיבות, יש לוקרים, אפשר לנסות למצוא פתרון מול המורה. לדברים יום יומיים יש פתרונות רבים, וצריך לזכור שמולם עומד הקשר היום יומי עם שני ההורים.

הדרך נכונה לרישום חלוקת זמני השהות:

חשוב: בחלק מפסקי הדין, בחלק מההסכמים אצל מגשרים, יש מקרים (הרגלים ישנים מהעבר) בהם עדיין רושמים רק את זמני השהות של הילדים עם האב. כלומר, הנחת הבסיס היא שהילד אצל האמא 100% מהזמן, ולאחר שבדקנו "מה ניתן לתת לאב" נרשום רק את זמני השהות של הילדים עם האב.

רישום שכזה השתרש מתקופות רחוקות ולצערנו בחלק מהמקרים נשאר. צורת רישום זו צורמת ואינה ראויה! 

חשוב מאוד לרשום את הימים בהם הילד שוהה עם/בבית האם, והימים בהם הילד שוהה עם/בבית האב, כך ששני ההורים יזכו ליחס שווה. נציין שבתסקירים של הרווחה כך אמור להיות ויש הנחיה לנושא, אך חלק מהעו"סיות עדיין לא מקפידות ולכן חשוב לבקש. ראו כאן.

הדרך הנוחה ביותר, בעיקר כשחלוקת הימים היא רחבה היא כזו (דוגמא כמובן) או בטבלה כפי שיש בהמשך:

בימים ב' ו ד' וכל סוף שבוע שני הילדים יהיו עם/בבית האב.

בימים א', ג' ו ה' וכל סוף שבוע שני הילדים יהיו עם/בבית האם.

במידה ובחלק מהימים אין לינה פשוט לציין זאת בסוגריים.

זמני שהות ולינה:

במקרים רבים, עקב הקושי של חלוקה שווה מאחר ובמהלך השבוע מספר אי זוגי של ימים, חלוקת זמני השהות (כולל לינה כמובן) המקובלת כיום היא 8/6. שתי לינות אצל האב ושלוש לינות אצל האם במהלך השבוע, וסוף שבוע מתחלף, כשהאיסוף הוא מהמוסד החינוכי ועד למחרת, למוסד החינוכי.

כמובן שיש מקרים בהם זמני השהות הם שווים 7/7, ומקרים של זמני שהות 'נמוכים' מ 8/6. כל משפחה והמתאים לה.

אנו תקווה שבעתיד הבדיקה תעשה רק לפי טובת הילד, ללא הטיות מגדריות, כך שלצד מקרים בהם בזמני השהות של 8/6  הילד נמצא 8 ימים אצל אמו נראה גם, במקרים המתאימים, הסדר שכזה בו הילד נמצא 8 ימים אצל אביו, והרי לא הגיוני שאין אף מקרה מתאים לכך, כך שהמצב כיום נובע רק מחשיבה מיושנת ומגדרית.

עו"ס לסדרי דין ממליצות על לינה בבית האב כבר מגיל חצי שנה, לעיתים אף קודם לכן. תלוי מאוד גם בהנקה. בכל מקרה, גם אם בזמן כתיבת ההסכם אין לינה בבית האב, חשוב לעגן בהסכם הגירושין ממתי יחלו הסדרי לינה, באילו ימים, תנאי איסוף, וכו'.

לינה במוצאי השבת אצל האב:

לעיתים העו"סיות ימליצו שלא תהיה לינה בבית האב במוצאי השבת. לרוב מיושן וצורם, בעיקר כשבמקביל יש המלצה ללינה באמצע השבוע. צריך להסביר. ראו כאן

האם יש חלוקת זמני שהות 'נכונה' ?

כמובן שלא! החלוקה מאד סובייקטיבית ותלויה במשתנים רבים כגון: הרצון של כל אחד מההורים, שעות עבודה/עבודה במשמרות, מרחק מגורים מהמוסד החינוכי,  ועוד. כל משפחה היא עולם ומלואו, ויש להתאים את זמני השהות לפרמטרים הייחודיים של אותו תא משפחתי.

חלוקת זמני השהות, כשהיא נעשית בהסכמה בין ההורים, יכולה ללבוש מספר פנים וצורות. החל ממעבר יום יומי, דרך הקבצות ימים כאלה או אחרות (ראו טבלת אפשרויות לחלוקת ימים).

לפעמים, כשההורים אינם גרים זה בקרבתו של זה יתכן והילדים יהיו יותר סופי שבוע אצל ההורה שאינו נמצא בקרבה למרכז חייהם (האזור בו נמצאים מוסדות החינוך שלהם) במקום במהלך השבוע.

החלוקה הנפוצה כיום היא 8/6, כאשר הילדים אצל האב בימים ב' ו ד' ואצל האם בימים א', ג' ו ה', וכל סוף שבוע מתחלף. אך שוב, כל משפחה והמתאים לה! היתרון בחלופה זו הוא שהילד רואה את הוריו כמעט כל יום. החיסרון העיקרי הוא בסוף השבוע של האם, שאז הילד לא רואה את האב מיום חמישי בבוקר עד יום שני אחרי הלימודים.  

להלן מספר דוגמאות לחלוקת זמני שהות שווה של 7/7.

בקובץ המצורף תוכלו למצוא דוגמאות נוספות לחלוקת זמני שהות של 7/7. ראו כאן.

להלן מספר דוגמאות לחלוקת של 8/6:

זמני השהות עד לאישור הסכם:

האם בתחילת הדרך, עד שההורים יגיעו להסכמות לבדם או באמצעות בית המשפט, הילד יהיה עם האם בלבד? כמובן שלא.

בעבר, במקרים רבים ועקב תפיסות חברתיות מיושנות, החשיבה הייתה שהילדים, לכאורה, "שייכים" לאמא, הם אצלה והיא זאת "המעניקה" לאב זמני שהות.

מבחינת החוק שני ההורים אפוטרופוסים על הילד, וכל עוד אין החלטה שיפוטית, לכל אחד מההורים זכות זהה ושווה להיות איתם.

לא תמיד שני ההורים מודעים לזכויות של כל אחד מהם, לעיתים הם נמצאים במשבר אישי עקב היציאה מהבית וחווים קשיי התמודדות. לעיתים, עם הפרידה, למשל עקב מעבר מגורים של האם לבית הוריה או למקום מגורים אחר, נוצר מצב בו לא נקבעים זמני שהות ולינה, והאב והילדים לא מתראים זמן רב, ימים עד שבועות!

נתק שכזה, במיוחד עם הטלטלה של פרידת ההורים, מהווה פגיעה חמורה בילד. חשוב מאוד ששני ההורים יבינו שטובת הילד היא לשמור על קשר רציף ועקבי עם שני הוריו, ובלית ברירה לממש את זכותם דרך בית המשפט על ידי הגשת בקשה דחופה לקביעת חלוקת זמני שהות מיידית.

בקשה לקביעת זמני שהות היא מאותן בקשות שעוקפות את הצורך בפגישות יח"ס, כלומר בית המשפט מבין את חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו.

האם עד לאישור ההסכם על ידי בית המשפט יש זמני שהות מקובלים?

לא, חלוקת זמני השהות צריכה להתאים ליכולות ולצרכים של התא המשפחתי הנדון. מרחק מגורים, סוג עבודה, רצון ההורים וכו'.

חשוב מאוד שהילד לא יחווה את היציאה של אחד ההורים את הבית, לרוב האב, כנטישה. לכן, בראייה של טובת הילד, חשוב לשים את המשקעים, במידה וישנם, בצד, ולדאוג לטובת הילד.

זמני שהות ללא תסקיר:

הגשת תסקיר לוקחת המון זמן. 2-8 חודשים. יש שופטים שכבר הבינו זאת, ולא מוכנים להמתין ולא לקבוע זמני שהות זמניים עם שני ההורים עד הגשתו.

ראו את ההחלטה של כבוד השופטת רותם קודלר עיאש ללינת תינוק בן 6 חודשים אצל האב ללא תסקיר. החלטה בתלה"מ 36473-07-25

בתלה"מ 51272-10-19, כב' השופט ליאור ברינגר, לאחר שהובהר לבית המשפט שתסקיר יוגש במקרה הטוב רק בעוד שישה חודשים (תל אביב), נקבעו זמני שהות של 8/6 כמקובל היום. הילד בן 6. על החלטה זו הוגש ערעור למחוזי אשר נדחה על ידי כבוד השופט שוחט: רמ"ש 27434-12-19, דחיית ערעור האם על קביעת זמני שהות לאב והילד ללא קבלת תסקיר עו"ס, מיום 24.12.2019.

מדובר על מקרה בו ההורים בסכסוך בעצימות גבוהה. לצערנו, כך זה במקרים רבים בעיקר בתחילת הדרך עד להפרדת הבתים וסיום ההליך המשפטי. לרוב, דברים נרגעים לאחר סיום ההליך המשפטי הארוך. למרות שלרוב ההמלצה לאב היא לא לעזוב את הבית עד לקביעת חלוקת זמני שהות, מחשש שלא יראה את הילד למשך זמן ממושך, הרי במקרה זה האב בחר לעזוב את הבית לאור זאת שמגורי הצדדים יחד באותה דירה הפכו להיות בלתי נסבלים.

כבוד השופט שוחט ציין כה יפה:

עזיבת המשיב את הדירה אינה יכולה להצטייר כצעד שלילי שאינו לטובת הקטין.

"התרפקות המבקשת על העבר המשותף ועל אותו "סטאטוס קוו" שהתקיים לטענתה עד לפירוד מששימשה היא כמטפלת העיקרית בקטין אינה משנה יותר מדי משאת המצב שהיה קיים עובר לפירוד לא ניתן להשיב. עובר לפירוד לא התקיימו לינות של הקטין עם המשיב בלבד מהטעם הפשוט שהמשפחה התגוררה תחת אותה קורת גג. גם אם זמן האיכות שבילה המשיב בפועל עם הקטין היה קטן יותר מהסדרי השהות הזמניים שנקבעו – מדובר היה בהתנהלות המשפחה וסדרי העדיפויות של הצדדים. אלו השתנו עם הפירוד. לא מדובר בתינוק יונק אלא בקטין בן 6.5 שנים.

המשיב אינו זר לו וגם אם בילה עמו זמן איכות באופן נמוך משמעותית מהמבקשת – מדובר בבילוי שנעשה מדי יום ביומו, דבר שאינו מתאפשר עוד משהצדדים הפרידו מגוריהם. מבחינת בית משפט זה, כל עוד לא הוכח אחרת, שני ההורים במקרה דנן נורמטיביים ובעלי מסוגלות הורית טובה לגידול הקטין. בענייננו טרם הוכח אחרת ונראה שאותה מסוגלות הורית טובה הוכיחה את עצמה עד היום שהרי הקטין גדל לתפארת".

החלטה של בית המשפט המחוזי הינה החלטה מנחה לבתי המשפט למשפחה וניתן להשתמש בהחלטה זו, בטח לקביעת חלוקת זמני שהות זמניים.

ראו גם מחוזי חיפה: החלטה בתיק רמ"ש 30697-05-23 והחלטה ברמ"ש 11918-10-24.  כבוד השופט זיתוני בתמ"ש 51054-04-25. ראו גם פסקי דין ישנים יותר של כבוד השופט שני. י"ס 43369-04-17 מהי ברירת המחדל כשאין תסקיר, תמ"ש 31915-07-16 והחלטה בתיק 11740-07-22 בה הילד בן 7 חודשים.

במידה ויש חשש לאלימות או להתנהגות לא נאותה אחרת, יקבעו המפגשים במרכז קשר. פסק הדין ברמ"ש 22674-05-22

זמני שהות בחגים

ראו כאן

שינוי בחלוקת זמני השהות

לעיתים ההורים קובעים חלוקת זמני שהות, אך לאחר מספר שנים יש רצון מצד אחד ההורים להרחיב את זמני השהות שלו על הילד. לעיתים יש רצון, למשל עקב מעבר מגורים, לצמצם את זמני השהות. מה ניתן לעשות?

שלב ראשון, לנסות לקיים שיחה עם ההורה האחר ולהגיע להסכמות. זאת כמובן דרך המלך. במקרה הצורך ההורים יכולים ללכת למגשר/איש מקצוע אחר על מנת לקבל יעוץ לנושא ולנסות להגיע אצלו להסכמות.

במקרה ודרכים אלו לא הצליחו, תמיד ניתן לפנות לבית המשפט. השלב הראשון הוא פגישות מהות, וכל הורה יכול להגיש בעצמו בקשה ליישוב סכסוך. ראו כאן.

מקרים חריגים לחלוקת זמני השהות:

אצל הורים חילונים יש מקרים בהם ההורים מחלקים את סוף השבוע לשניים, למשל שישי באופן קבוע אצל האמא ושבת באופן קבוע אצל האבא, או פעם שישי אצל האב, ושבת אצל האם ובשבוע העוקב שישי אצל האם ושבת אצל האב.

כאשר אחד ההורים עובד בעבודה המחייבת אותו בנסיעות לחו"ל, יש לנסות להתאים את חלוקת זמני השהות לכך. ימים לא קבועים.

מעבר לכך יש הורים, מפאת לימודים, עבודה, או כל סיבה אחרת, שאינם זמינים בימים מסוימים. במקרים שכאלה חלוקת זמני השהות תיקבע בהתאם לתנאים המגבילים של אותה משפחה.

דוגמאות אלו ממחישות שגם במקרים "שונים מהרגיל" אפשר ורצוי להתאים את זמני השהות והלינה לטובת הילדים, ולמייחד את המשפחה הספציפית.

ככל שניתן, רצוי לדבוק בחלוקה שנקבעה, אבל תמיד יהיו מקרים חריגים, כמו אירועים משפחתיים אליהם גם הילדים מוזמנים, מחלה של הילד או של ההורה או נסיעה של אחד ההורים לחו"ל. במקרים שכאלה מתבקשת גמישות וההורים יכולים להחליף ביניהם ימים ככל שעולה הצורך.

חשוב ללמוד לכבד את הדינאמיות ובמידת האפשר לסייע להורה האחר לעמוד במחויבויות. במהלך הזמן שני ההורים יזדקקו מידי פעם להחלפת ימים, לסיוע, ולכן חשוב לשתף פעולה, לבוא זה לקראת זו, ובעיקר לפעול יחדיו לטובת הילד המשותף.

מאמר דעה של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו

נטען כי טובת הילד הינה מושג תלוי זמן, מקום ומנהג, וכי חז"ל הורו לנו שהלכה זו אינה קבועה במסמרות, אלא, יש לבוחנה בכל מקרה לגופו, ובהקשר של תקופה, תרבות והתנהלות משפחתית רלוונטית. נטען כי על פי היהדות להורים, בכלל, ולאב, בפרט, ישנן 'זכויות' הקודמות לעיתים ל'טובת הילד'. נטען כי אדרבא, כיום טובת ההורים וטובת הילד משתלבות זו בזו, כך שאין צורך יותר בדיון דיכוטומי המעמיד את טובת הילד מול טובת ההורה ובוחר בטובת הילד.

"יחסי הורים וילדים – הסדרי שהות בזמן גירושין. טובת הילד או טובת ההורים או טובת שניהם".

פסקי דין זמני שהות

ראו כאן

לינה בבית האב במוצאי השבת: ראו כאן

אי עמידה בזמני השהות: ראו כאן.