חלוקת זמני שהות 

גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים

חלוקת זמני שהות 

Print Friendly, PDF & Email

חלוקת זמני שהות הוא אחד הנושאים החשובים והמהותיים בהכנת הסכם גירושין. לחלוקת זמני שהות רחבה וללינה עצמה אצל שני ההורים חשיבות רבה בבניית קשר הורה – ילד, משום שהיא יוצרת את ההבדל שבין ביקור אצל מישהו, גם אם מוכר ואהוב, לבית.

שינה היא כל מה שמסביב לה. דווקא בגילאים הצעירים, כאשר הילדים עדיין פחות עצמאיים, יש חשיבות מרובה לזמן האיכות שנוצר כמו מאליו לקראת השינה: מקלחת, הקראת סיפורים, חיבוק, נשיקת לילה טוב. כך גם הקימה בבוקר שאחרי. שינה סוגרת את היום ופותחת יום חדש והיא חלק חשוב ואינטגרלי לשגרת היום ולקשר עם הילדים.

חלוקת זמני שהות

חשוב מאוד שהילד ילון בשני בתי הוריו. ככל שהילד צעיר יותר יש חשיבות גבוהה יותר לתכיפות המפגשים עם שני ההורים, לכן גם אם מדובר בתינוק שעדיין יונק, ובחרתם לדחות את הלינות עד גיל חצי שנה או שנה, רצוי שהתינוק יראה את שני הוריו מידי יום כדי ליצור התקשרות מבוססת ובטוחה עם שניהם, התקשרות שחשובה במיוחד להתפתחותו של הילד. ראו "מחקרים בתחום ההורות והתפתחות הילד".

מתוך כך, האחריות על זמני השהות (אשר בעבר נקראו "הסדרי ראיה" – המונח שונה בעקבות פעילות העמותה) חלה במלואה על שני ההורים יחד וכל אחד מכם בנפרד – לאפשר, לעמוד בקפדנות בלוחות זמנים, ובעיקר להבין שזמני השהות הם עבור הילד ולטובתו. לכן, בטרם אתם מבקשים חלוקה כזאת או אחרת של זמני שהות תחשבו מה מתאים לכם.

חלוקת זמני השהות עד לאישור הסכם

האם בתחילת הדרך, עד שההורים יגיעו להסכמות לבדם או באמצעות בית המשפט, הילד יהיה עם האם בלבד? כמובן שלא.

בעבר, במקרים רבים ועקב תפיסות חברתיות מיושנות, החשיבה הייתה שהילדים, לכאורה, "שייכים" לאמא, הם אצלה והיא זאת "המעניקה" לאב זמני שהות. מבחינת החוק שני ההורים אפוטרופוסים על הילד, וכל עוד אין החלטה שיפוטית, לכל אחד מההורים זכות זהה ושווה להיות איתם.

לא תמיד שני ההורים מודעים לזכויות של כל אחד מהם, לעיתים הם נמצאים במשבר אישי עקב היציאה מהבית וחווים קשיי התמודדות. לעיתים, עם הפרידה, למשל עקב מעבר מגורים של האם לבית הוריה או למקום מגורים אחר, נוצר מצב בו לא נקבעים זמני שהות ולינה, והאב והילדים לא מתראים זמן רב, ימים עד שבועות!

נתק שכזה, במיוחד עם הטלטלה של פרידת ההורים, מהווה פגיעה חמורה בילד.

חשוב מאוד ששני ההורים יבינו שטובת הילד היא לשמור על קשר רציף ועקבי עם שני הוריו, ובלית ברירה לממש את זכותם דרך בית המשפט על ידי הגשת בקשה דחופה לקביעת חלוקת זמני שהות מיידית. בקשה לקביעת זמני שהות היא מאותן בקשות שעוקפות את הצורך בפגישות יח"ס, כלומר בית המשפט מבין את חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו.

האם עד לאישור ההסכם על ידי בית המשפט יש זמני שהות מקובלים? לא, למרות שהנורמה כיום, במיוחד לילדים מעל גיל שנה, היא יומיים בשבוע עם לינה + סוף שבוע מלא מידי שבועיים. הסדר המכונה חלוקה של 8/6. אך כמובן שזמני השהות צריכים להתאים ליכולות ולצרכים של התא המשפחתי הנדון. מרחק מגורים, סוג עבודה, רצון ההורים וכו'.

חשוב מאוד שהילד לא יחווה את היציאה של אחד ההורים את הבית, לרוב האב, כנטישה. לכן, בראייה של טובת הילד, חשוב לשים את המשקעים, במידה וישנם, בצד, ולדאוג לטובת הילד.

זמני שהות ללא תסקיר

הגשת תסקיר לוקחת המון זמן. 2-8 חודשים. יש שופטים שכבר הבינו זאת, ולא מוכנים להמתין ולא לקבוע זמני שהות זמניים עם שני ההורים עד הגשתו.

בתלה"מ 51272-10-19, כב' השופט ליאור ברינגר, לאחר שהובהר לבית המשפט שתסקיר יוגש במקרה הטוב רק בעוד שישה חודשים (תל אביב), נקבעו זמני שהות של 8/6 כמקובל היום. הילד בן 6. על החלטה זו הוגש ערעור למחוזי אשר נדחה על ידי כבוד השופט שוחט:

כבוד השופט שאול שוחט, רמ"ש 27434-12-19, דחיית ערעור האם על קביעת זמני שהות לאב והילד ללא קבלת תסקיר עו"ס, מיום 24.12.2019.

מדובר על מקרה בו ההורים בסכסוך בעצימות גבוהה. כך זה במקרים רבים בעיקר בתחילת הדרך, עד להפרדת הבתים וסיום ההליך המשפטי. לרוב, דברים נרגעים לאחר סיום ההליך המשפטי הארוך.

למרות שלרוב ההמלצה לאב היא לא לעזוב את הבית עד לקביעת חלוקת זמני שהות, מחשש שלא יראה את הילד למשך זמן ממושך, הרי במקרה זה האב בחר לעזוב את הבית לאור זאת שמגורי הצדדים יחד באותה דירה הפכו להיות בלתי נסבלים.

כבוד השופט שוחט ציין כה יפה:

עזיבת המשיב את הדירה אינה יכולה להצטייר כצעד שלילי שאינו לטובת הקטין.

 

התרפקות המבקשת על העבר המשותף ועל אותו "סטאטוס קוו" שהתקיים לטענתה עד לפירוד מששימשה היא כמטפלת העיקרית בקטין אינה משנה יותר מדי משאת המצב שהיה קיים עובר לפירוד לא ניתן להשיב. עובר לפירוד לא התקיימו לינות של הקטין עם המשיב בלבד מהטעם הפשוט שהמשפחה התגוררה תחת אותה קורת גג. גם אם זמן האיכות שבילה המשיב בפועל עם הקטין היה קטן יותר מהסדרי השהות הזמניים שנקבעו – מדובר היה בהתנהלות המשפחה וסדרי העדיפויות של הצדדים. אלו השתנו עם הפירוד. לא מדובר בתינוק יונק אלא בקטין בן 6.5 שנים.

 

המשיב אינו זר לו וגם אם בילה עמו זמן איכות באופן נמוך משמעותית מהמבקשת – מדובר בבילוי שנעשה מדי יום ביומו, דבר שאינו מתאפשר עוד משהצדדים הפרידו מגוריהם. מבחינת בית משפט זה, כל עוד לא הוכח אחרת, שני ההורים במקרה דנן נורמטיביים ובעלי מסוגלות הורית טובה לגידול הקטין. בענייננו טרם הוכח אחרת ונראה שאותה מסוגלות הורית טובה הוכיחה את עצמה עד היום שהרי הקטין גדל לתפארת.

החלטה של בית המשפט המחוזי הינה החלטה מנחה לבתי המשפט למשפחה וניתן להשתמש בהחלטה זו, בטח לקביעת חלוקת זמני שהות זמניים.

פסק הדין ברמ"ש 27434-12-19ראו גם פסקי דין ישנים יותר של כבוד השופט שני. י"ס 43369-04-17 מהי ברירת המחדל כשאין תסקיר, תמ"ש 31915-07-16 והחלטה בתיק 11740-07-22 בה הילד בן 7 חודשים. ראו גם מחוזי חיפה: החלטה בתיק רמ"ש 30697-05-23 

במידה ויש חשש לאלימות או להתנהגות לא נאותה אחרת, יקבעו המפגשים במרכז קשר. פסק הדין ברמ"ש 22674-05-22

דרך נכונה לרישום חלוקת זמני השהות:

חשוב: בחלק מפסקי הדין, בחלק מההסכמים אצל מגשרים, יש מקרים (הרגלים ישנים מהעבר) בהם עדיין רושמים רק את זמני השהות של הילדים עם האב.

כלומר הנחת הבסיס היא שהילד אצל האמא 100% מהזמן, ולאחר שבדקנו מה "ניתן לתת לאב" נרשום רק את זמני השהות של הילדים עם האב.

רישום שכזה השתרש מתקופות רחוקות ולצערנו בחלק מהמקרים נשאר. צורת רישום זו צורמת ואינה ראויה! 

חשוב מאוד לרשום את הימים בהם הילד שוהה עם/בבית האם, והימים בהם הילד שוהה עם/בבית האב, כך ששני ההורים יזכו ליחס שווה. נציין שבתסקירים של הרווחה כך אמור להיות ויש הנחיה לנושא, אך חלק מהעו"סיות עדיין לא מקפידות ולכן חשוב לבקש. ראו כאן.

הדרך הנוחה ביותר, בעיקר כשחלוקת הימים היא רחבה היא כזו (דוגמא כמובן):

בימים ב' ו ד' וכל סוף שבוע שני הילדים יהיו עם/בבית האב.

בימים א', ג' ו ה' וכל סוף שבוע שני הילדים יהיו עם/בבית האם.

  • במידה ובחלק מהימים אין לינה פשוט לציין זאת בסוגריים.

דרך נוספת היא פשוט בטבלה פשוטה כפי שיש בהמשך הדף.

האם לינה בשני בתי ההורים קשה לילד?

כמובן שזהו לא מצב אידיאלי. אך במבט כולל, ומבלי להתעלם מאי הנוחות האפשרית במעברים תכופים ולינה בשני בתים, אין תחליף ללינה בשני בתי ההורים לשמירת קשר רציף ואמיתי בין הילד לשני הוריו. (הנושא מגובה גם במחקרים בתחום ההורות והתפתחות הילד).

לחלק מהילדים הנושא קל, לחלקם פחות. השוני נובע מגיל הילד, מגיל הילד בזמן פרידת ההורים וכו'. צריך לזכור שגירושין הם לא סיטואציה אידיאלית עבור הילד.

בתנאים החדשים שנוצרו אנחנו מבקשים את הטוב ביותר האפשרי עבור הילד. בגדול, ילדים מסתגלים להכל, מלבד למריבות ההורים. עוד סיבה להיפרד יפה ובגישור.

יש לציין שאיסוף הילד ממוסד הלימודים והבאתו לשם בבוקר מקל מאד על הילד את המעבר בין שני הבתים, שהופך לחלק משגרת היום – סיום בית הספר, הליכה הביתה, בילוי אחר צהרים, ערב, לילה, קימה בבוקר וחזרה לבית הספר, זאת לעומת מעבר מבית לבית שהופך את הפרידה מהורה ומעבר להורה האחר למשהו מאד מודע, ולפעמים כאוב.

ככלל, עדיף שכל המעברים יהיו ממוסד חינוך ואליו. מעבר מבית הורה לבית ההורה האחר, יוצר פתח לחיכוך ומריבות בין הורים, אם מעצם המפגש שאוצר בחובו לא מעט מתח, ואם בגלל איחור או הקדמה, אי מילוי ציפיות רחצה, האכלה, הלבשה, וכד'. כך נחסכים מהילדים סיטואציות קשות (ולחלוטין מיותרות) של מפגשים בין הוריהם.

השגרה שנוצרת היא שיגרה בטוחה ומגוננת, וכמו שלעיתים קשה לילד לקום כל בוקר בשעה מוקדמת בכדי ללכת לגן או לבית הספר ועדיין, זוהי השגרה ואנחנו דבקים בה, כך גם לגבי המעברים מבית לבית, הם הופכים להיות חלק משגרת חייהם של הילדים, כמו הליכה לגן בבוקר או לחוג אחר הצהרים.

החלטה נחמדה בנושא מבית הדין הרבני בחיפה בנושא זמני השהות (למשמורת עצמה אין קשר לנושא):

חלוקת זמני שהות 

מעברים בין בתי ההורים

ילדים כן מגלים קושי, במיוחד בגילאים הצעירים יותר, כאשר המעברים נעשים מהורה להורה, לעומת מעבר טבעי יותר דרך המוסד החינוכי.

מעברים שכאלו גורמים למתחים מיותרים אצל הילד, מאחר והם חוזרים ומזכירים לו שההורים אינם חיים ביחד. מעבר שכזה אף עלול ליצור קונפליקט נאמנויות במקום שאחרת לא היה מתעורר. כמובן שמידי פעם חובה שהמעבר יעשה בין ההורים – למשל בחופשות או בזמן מחלה, אך ככל הניתן חשוב שאלה יהיו המקרים החריגים.

מהניסיון שלנו, הנושא העיקרי שעולה מצד ההורים בעקבות המעברים התכופים הוא כובד התיק שהילד סוחב מכיוון שהוא צריך לקחת חומר לימוד רב יותר או החשש שהילד ישכח חומר לימודי בבית אחד ההורים.

כמובן שברוב בתי הספר, בעיקר בחטיבות, יש לוקרים, אפשר לנסות למצוא פתרון מול המורה. לדברים יום יומיים יש פתרונות רבים, וצריך לזכור שמולם עומד הקשר היום יומי עם שני ההורים.

חלוקת זמני שהות ולינה:

במקרים רבים, עקב הקושי של חלוקה שווה, מאחר ובמהלך השבוע מספר אי זוגי של ימים, חלוקת זמני שהות ולינה המקובלת כיום היא 8/6. שתי לינות אצל האב ושלוש לינות אצל האם במהלך השבוע, וסוף שבוע מתחלף, כשהאיסוף הוא מהמוסד החינוכי ועד למחרת, למוסד החינוכי.

כמובן שיש מקרים בהם זמני השהות הם 7/7 ומקרים של זמני שהות 'נמוכים' מ 8/6. כל משפחה והמתאים לה.

אנו תקווה שבעתיד הבדיקה תעשה רק לפי טובת הילד, ללא הטיות מגדריות, כך שלצד מקרים בהם בזמני השהות של 8/6 בהם הילד נמצא 8 ימים אצל אמו נראה גם, במקרים המתאימים, הסדר שכזה בו הילד נמצא 8 ימים אצל אביו, והרי לא הגיוני שאין אף מקרה מתאים לכך, כך שהמצב כיום נובע רק מחשיבה מיושנת ומגדרית.

כמובן שכל מקרה צריך שיבחן לגופו, כך שישנם מקרים בהם חלוקת זמני השהות תהיה שווה לחלוטין ויש מקרים בהם היא תהיה פחותה מהמתואר לעיל.

עו"ס לסדרי דין ממליצות על לינה בבית האב כבר מגיל חצי שנה, לעיתים אף קודם לכן. בכל מקרה, גם אם בזמן כתיבת ההסכם אין לינה בבית האב, חשוב לעגן בהסכם הגירושין ממתי יחלו הסדרי לינה, באילו ימים, תנאי איסוף, וכו'.

לעיתים העו"סיות ימליצו שלא תהיה לינה בבית האב במוצאי השבת. לרוב מיושן וצורם, בעיקר שבמקביל יש המלצה ללינה באמצע השבוע. צריך להתכונן ולהסביר. ראו כאן

האם יש חלוקה "נכונה" של זמני שהות ולינה?

אין חלוקה אחת נכונה של זמני השהות. החלוקה מאד סובייקטיבית ותלויה במשתנים רבים כגון עזרה ממשפחה, חוגים, התארגנות בבוקר לעבודה, הסעות, עבודה במשמרות, מרחק מגורים מהמוסד החינוכי ועוד. כל משפחה היא עולם ומלואו, ויש להתאים את זמני השהות לפרמטרים הייחודיים של אותו תא משפחתי.

חלוקת זמני השהות, כשהיא נעשית בהסכמה בין ההורים, יכולה ללבוש מספר פנים וצורות. החל ממעבר יום יומי, דרך הקבצות ימים כאלה או אחרות (ראו טבלת אפשרויות לחלוקת ימים), ולפעמים כשההורים אינם גרים זה בקרבתו של זה, יתכן והילדים יהיו יותר סופי שבוע אצל ההורה שאינו נמצא בקרבה למרכז חייהם (האזור בו נמצאים מוסדות החינוך שלהם) במקום במהלך השבוע.

להלן מספר דוגמאות לחלוקת זמני שהות ולינה, כשהילד שוהה, במחזוריות של שבועיים, מספר שווה של ימים אצל כל אחד מההורים:חלוקת זמני שהות 

בקובץ המצורף תוכלו למצוא דוגמאות נוספות לחלוקת זמני שהות של 7/7. ראו כאן.

להלן מספר דוגמאות לחלוקת זמני שהות ולינה של 8/6 הנפוצה כיום:

 

חלוקת זמני שהות 

מקרים חריגים:

אצל הורים חילונים יש מקרים בהם ההורים מחלקים את סוף השבוע לשניים, למשל שישי באופן קבוע אצל האמא ושבת באופן קבוע אצל האבא, או פעם שישי אצל האב, ושבת אצל האם ובשבוע העוקב שישי אצל האם ושבת אצל האב.

כאשר אחד ההורים עובד בעבודה המחייבת אותו בנסיעות לחו"ל יש לנסות להתאים את חלוקת זמני השהות לכך. ימים לא קבועים.

מעבר לכך יש והורים, מפאת לימודים, עבודה, או כל סיבה אחרת, אינם זמינים בימים מסוימים. במקרים שכאלה חלוקת זמני השהות תיקבע בהתאם לתנאים המגבילים של אותה משפחה.

דוגמאות אלו ממחישות שגם במקרים "שונים מהרגיל" אפשר ורצוי להתאים את זמני השהות והלינה לטובת הילדים ולמייחד את המשפחה הספציפית.

ככל שניתן, רצוי לדבוק בחלוקה שנקבעה, אבל תמיד יהיו מקרים חריגים, כמו אירועים משפחתיים אליהם גם הילדים מוזמנים, מחלה של הילד או של ההורה או נסיעה של אחד ההורים לחו"ל – במקרים שכאלה מתבקשת גמישות וההורים יכולים להחליף ביניהם ימים ככל שעולה הצורך.

חשוב ללמוד לכבד את הדינאמיות ובמידת האפשר לסייע להורה האחר לעמוד במחויבויות. במהלך הזמן שני ההורים יזדקקו מידי פעם להחלפת ימים, לסיוע, ולכן חשוב לשתף פעולה, לבוא זה לקראת זו, ולפעול יחדיו לטובת הילד המשותף.

חלוקת זמני שהות בחגים + טבלת עזר להורים

לרוב, גם בהמלצות הרווחה בתסקיר וגם בבתי המשפט, קובעים שבחגים חלוקת זמני השהות תהיה שווה, וכל שנה הם יתחלפו.

אם השנה הילדים היו אצל האב בראש השנה, בשנה הבאה הם יהיו אצל האם. כמובן שההורים יכולים להחליט על חלוקה שונה או לקבוע שבחג מסוים הילדים יהיו אצל אחד מההורים.

מקובל שימי החג הם הימים בהם יש חופשה מהמוסד החינוכי ושחג גובר על שבת. את ימי החופשה ניתן למצוא באתר משרד החינוך.

חלוקת החגים, בעיקר בתחילת הדרך, יוצרת ויכוחים רבים בין ההורים. פתאום המעברים הם לא מהמוסד החינוכי, צריך לקבוע שעת מעבר, לעיתים צריך לקחת חופש (ולא, זה לא רק תפקיד האם להישאר עם הילדים בימי החג שההורים עובדים), והעובדה שמספר ימי החג יוצא לעיתים שונה משנה לשנה, וחלק מימי החגים עולה על שבתות. ההמלצה שלנו: להכין טבלת עזר!

בישראל יש שני מקבצי חגים בשנה. חגי חודש תשרי וחגי אביב. אנו ממליצים להורים, בעיקר בשנים הראשונות לאחר הפרידה, להכין לפני כל מקבצי חגים טבלת חגים. כך, מראש, ההורים יוכלו לארגן את חלוקת זמני השהות בחגים, ובשנה הבאה יפעלו באופן הופכי. קל ונוח, ובעיקר מונע ויכוחים מיותרים.

ראו דוגמא לטבלה שכזו.

שינוי בחלוקת זמני השהות

לעיתים ההורים קובעים חלוקת זמני שהות, אך לאחר מספר שנים יש רצון מצד אחד ההורים להרחיב את זמני השהות שלו על הילד. לעיתים יש רצון, למשל עקב מעבר מגורים, לצמצם את זמני השהות. מה ניתן לעשות?

שלב ראשון, לנסות לקיים שיחה עם ההורה האחר ולהגיע להסכמות. זאת כמובן דרך המלך. במקרה הצורך ההורים יכולים ללכת למגשר/איש מקצוע אחר על מנת לקבל יעוץ לנושא ולנסות להגיע אצלו להסכמות.

במקרה ודרכים אלו לא הצליחו, תמיד ניתן לפנות לבית המשפט. השלב הראשון הוא פגישות מהות, וכל הורה יכול להגיש בעצמו בקשה ליישוב סכסוך. ראו כאן.

מאמר דעה של כבוד הרב הדיין אוריאל אליהו

נטען כי טובת הילד הינה מושג תלוי זמן, מקום ומנהג, וכי חז"ל הורו לנו שהלכה זו אינה קבועה במסמרות, אלא, יש לבוחנה בכל מקרה לגופו, ובהקשר של תקופה, תרבות והתנהלות משפחתית רלוונטית.

נטען כי על פי היהדות להורים, בכלל, ולאב, בפרט, ישנן 'זכויות' הקודמות לעיתים ל'טובת הילד'.

נטען כי אדרבא, כיום טובת ההורים וטובת הילד משתלבות זו בזו, כך שאין צורך יותר בדיון דיכוטומי המעמיד את טובת הילד מול טובת ההורה ובוחר בטובת הילד.

"יחסי הורים וילדים – הסדרי שהות בזמן גירושין. טובת הילד או טובת ההורים או טובת שניהם".

פסקי דין חלוקת זמני שהות

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 3221-12-23, קביעת זמני שהות הכוללים לינה לילדה בת שנתיים שהאב חזר מצו 8, מיום 18.01.2024

"בשיקולי הבאתי בחשבון כי לינת ילד אצל הורהו, היא הכלל ולא החריג".

בקשת האב שחזר מצו 8 להרחבת זמני השהות התקבלה, אך חלקית. בהדרגה. למה? כנראה בגלל שלל טענות האם. וכבודה לא מספיק חזקה…

החלטה בתלה"מ 3221-12-23

כב' השופט יחזקאל אליהו, תלה"מ 10892-09-21, זמני שהות מדורגים לתינוק, מיום 03.10.2023.

מדובר על תינוק. בתחילת ההליך בן שלושה חודשים ובסוף ההליך בן שנתיים וחצי…ההורים לא מסכימים על נושא חלוקת זמני השהות והמדרגות לשינויים.

כבודו מעיר להורים על כך שמדובר על הליך די מיותר, והרי האם מסכימה שהילד ישן אצל האב. חבל שכבודו לא מסתכל בראי על עבודתו שלו. מורח ומורח.

בסופו של הליך ארוך, עד גיל 6 נקבע הסדר של 8/6 ומגיל 6 הסדר של 7/7.

פסק הדין בתלה"מ 10892-09-21

כב' השופט ליאור ברינגר, תמ"ש 54405-03-22, קביעת חלוקת זמני השהות לילדה בת 4, מיום 28.11.2023.

קביעת חלוקת זמני השהות לילדה בת 4. עצוב מאוד לקרוא כמה נזק גורמים ההורים, עורכי הדין (בעיקר של האם), וגם בית המשפט לילדה 🙁 5 תסקירים, מינוי מומחים חיצוניים…

בסופו של יום מדובר גם כאן על שני הורים נורמטיביים. נקבעת חלוקת זמני שהות סטנדרטית של 8/6. למה לא 7/7? כנראה הזדהות של העו"סית עם האם, לרצות את האם. לא להרגיז יותר מידי את האם. סיבה מקצועית אין כאן.

פסק הדין בתמ"ש 54405-03-22

כבוד השופט חננאל שרעבי, רמ"ש 14050-10-23, דחיית ערעור האם על החלטת כבוד השופטת שירי היימן להרחבת זמני השהות אצל האב מ 8/6 ל 7/7, מיום 11.10.2023.

דחיית ערעור האם על החלטת כבוד השופטת שירי היימן להרחבת זמני השהות אצל האב מ 8/6 ל 7/7.

מדובר בשני הורים מיטיבים. האב אף העתיק את חייו מאיזור המרכז לעיר מגורי הקטין, על מנת להיות קרוב לקטין. נקבע שאין כל סיבה לא לאפשר לקטין לבלות עם אביו זמן זהה לזמן אותו הוא מבלה עם אמו. אם אין סיבה שלא, אז התשובה היא כן.

החלטה ברמ"ש 14050-10-23

כבוד השופט חננאל שרעבי, רמ"ש 10010-09-23, קבלת ערעור האב על לינה הבת (שנה ו 7 חודשים) בביתו, מיום 26.09.2023.

כבוד השופט שרעבי (מחוזי חיפה) מסביר את עמדתו העקרונית לגבי קבלת/אי קבלת המלצות תסקיר העו"ס, וקובע שלכבוד השופט זיתוני לא הייתה סיבה מספקת לא לקבל את ההמלצות.

פסק הדין דן בשאלה האם הקטינה, בת שנה ו 7 חודשים, תתחיל ללון גם בבית האב. כבוד השופט זיתוני קבע, בניגוד לתסקיר, שלא, עקב התנהגות האב, צריכת מריחואנה, והעובדה שבלילות הקטינה עדיין יונקת. כבוד השופט שרעבי קובע שכן תהיה לינה. חודש אחד בפיקוח, ולאחר מכן, כל עוד לא יהיה משהו חריג, ללא פיקוח.

העו"ס כותבת: "חשוב לציין כי חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו גובר, במיוחד עת מדובר בילד רך בשנים… בגיל רך יש חשיבות רבה לשמירת בקשר ההדוק עם האם והאב כאחד. הגישה הרווחת כיום, מכירה אף במרכזיות האב ובחשיבותו בחיי הילדים בגיל הרך…".

כל הכבוד! אפשר לשכפל את העו"ס?

וכבוד השופט שרעבי מציין: "במצב דברים זה לילה אחד, פעם בשבועיים, ללא הנקה של הקטינה שקול פחות מלילה אחד עם האב, שעל פי המלצות התסקיר יועיל לקטינה ולאב, בחיזוק הקשר ביניהם. ודוק – עסקינן בגיל הרך של הקטינה, שעובר מהר, וראוי להביא בתקופה זו לחיזוק הקשר בין האב לקטינה".

פסק הדין ברמ"ש 10010-09-23

כבוד השופטת מירה רום פלאי, תלה"מ 59222-12-20, קביעת מזונות לשני ילדים מעל גיל 6 כאשר בתא משפחתי זה האם דואגת לצרכיהם הרגשיים והפיזיים של הקטינים, בעוד שהאב מספק להם את רוב צרכיהם החומריים, מיום 26.06.2023.

"לא כל המשפחות דומות ולא כולן מעוניינות בחלוקה שווה בזמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים". בתא משפחתי כאן הילדים ישנים רק אצל האם והיא זו שדואגת לצרכיהם הרגשיים והפיזיים של הקטינים, בעוד שהאב מספק להם את רוב צרכיהם החומריים.

לאור זאת ששני ההורים רוצים להמשיך בדרך זו, נקבעו מזונות ותשלומים מצד האב בהתאם.

פסק הדין בתלה"מ 59222-12-20

כבוד השופטת רונית גורביץ, תמ"ש 61402-06-22, ויכוח בין ההורים על חלוקת זמני השהות, מיום 27.05.2023.

תראו איזה יופי העוסית לסדרי דין פועלת! העו"ס מנטרלת האשמות שונות ומשונות של כל אחד מההורים כנגד ההורה האחר (בעיקר של האם) ורואה לנגד עיניה רק את טובת הילד. פעמים רבות העו"סיות מזדהות עם כאב האם, שלא בהכרח קשור לטובת הילד, כאן הכל מקצועי. רבים מעורכי הדין רוצים "לשכפל" את כבוד השופט ארז שני. אז את העוסית בתיק זה מייד אחריו.

הסעיף המצחיק בפסק הדין: 29 🙂 וגם כאן העו"ס עונה לשופטת באופן מקצועי.

חבל שהדיון בתיק לקח זמן כה רב לאחר הגשת התסקיר. לא טוב.

בפסק הדין הסבר נרחב על נושא התיאום ההורי.

פסק הדין בתמ"ש 61402-06-22

כבוד השופט סארי ג'יוסי, רמ"ש 30697-05-23, דחיית ערעור האם על תחילת לינה בבית האב ללא תסקיר, מיום 12.05.2023.

החלק החשוב בפסק הדין הן האמירות של כבוד השופט ג'יוסי "וסבורני כי קיום הסדרי לינה הוא בבחינת המובן מאליו, כשהחריג לכך, המחייב הנמקה נרחבת, הוא אי קיומם"

החלטה בתיק רמ"ש 30697-05-23 

כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 55306-02-20, קבלת בקשת האב להרחבת זמני השהות מ 8/6 ל 7/7 והפחתת סכום המזונות, מיום 04.05.2023.

כבוד השופטת עפרה גיא לא מקבלת את העמדה המקובעת של העו"ס ומרחיבה את זמני השהות מ 8/6 ל 7/7. האם המטרה היא שבכל תא משפחתי זמני השהות יהיו 7/7? כמובן שלא! זאת צריכה להיות נקודת הפתיחה אשר ממנה בודקים מה מתאים בכל תא משפחתי. אבל כאן ברור שהתוספת הזאת של יום בשבועיים היא שתרגיע את המאבקים, הויכוחים, ובאין סיבה אמיתית לא להרחיב לא ברורה עמדת העו"ס.

על רקע טענות וחשש לפגיעה מינית בקטינה מצד האב והסב האב לא נפגש עם ילדיו 7 חודשים ארוכים! נורא.

לנושא המזונות: שכר האב עלה באופן מהותי (האם היתה צריכה להגיש תביעת מזונות משל עצמה!) והוא עדיין גר אצל ההורים (ולכן משלם מדור מלא לאם…), כבודה קובעת שהאם תהיה הורה מרכז ומחשבת יפה את סכום המזונות החדש.

הייתכן שפסק הדין ניתן 3 שנים לאחר הגשת הבקשות? הזוי.

פסק הדין בתלה"מ 55306-02-20

כבוד השופטת אפרת ונקרט, תמ"ש 9541-10-21, דחיית בקשת האם לצמצום זמני השהות של האב עם הילדים עקב מעבר דירה של האב, מיום 17.04.2023. 

בעקבות מעבר מגורים של האב למרחק של 11 ק"מ (וכפי שהסברנו בעבר מה שחשוב זה זמן הנסיעה בבוקר למוסד החינוכי!) האם הגישה בקשה לשינוי חלוקת זמני השהות כך שבימי חול הילדים ישהו רק אצלה. כמקובל בבתי המשפט למשפחה, האם הסתירה חלק מהדברים…

כבודה מחליטה לתת פסק דין עוד בשלב קדם המשפט, ומנמקת.

"כאשר סבור השופט כי התיק בשל לכך, וכאשר ב[שלב קדם המשפט], לאחר כל הבירורים המוקדמים, אין עוד כל צורך בדיון נוסף", הרי שאין "כל מקום להארכת ההליכים שלא לצורך"

לאור התנהלות האם כבודה מטילה עליה הוצאות ראויות. 15,000 ש"ח. סוף סוף.

פסק הדין בתמ"ש 9541-10-21 

כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, תלה"מ 13534-11-22, קביעת חלוקת זמני השהות לאור טענת האם למסוכנות האב, מיום 01.03.2023.

עוד מקרה עצוב ומכעיס בו האם מנסה לנתק את האב מהילדים. אם לפני 15 ו 10 שנים ההחלטה במקרים כאלו היתה ידועה מראש – קבלה אוט' של טענות האם וקביעת זמני שהות מצומצמים לאב עם הילדים – הרי כיום, רק בחלק מהמקרים כי צריך גם מזל בחיים – אנשי המקצוע והשופט מבינים שקיימת תופעה נפוצה של הגשת תלונות שווא (לעיתים בהדרכת עורך הדין) ובחלק מהמקרים מזהים זאת, רושמים זאת ללא חשש ומורא, ובכך מצילים את הילדים והקשר שלהם עם האב.

אז מאוד עצוב מה שעבר האב, הקושי הנפשי, החששות מה יהיה, זמני שהות מאוד מצומצמים, אך למזלו בתיק זה היו אנשי מקצוע טובים ושופטת שמבינה עניין, והוא וילדיו ניצלו.

בסופו של יום נקבע שאין שום מסוכנות במעשי האב, נקבעה הגדרה הורית של "אחריות הורית משותפת" כמקובל כיום, וזמני השהות הם 8/6 סטנדרטי, ובעוד חודשיים יבחנו האם לעבור לזמני שהות שווים של 7/7.

וכן, לא נתעלם ולא נשכח שיש גם המון מקרים של אלימות משפחתית.

הדבר היחיד שצורם בהחלטה הוא סכום ההוצאות הכה נמוך על מעשים שכאלו מצד האם.

החלטה בתיק תלה"מ 13534-11-22

כבוד השופט מרדכי (מוטי) לוי, תלה"מ 18782-09-22, הרחבת זמני השהות (לינות) של הילדים עם האב, מיום 14.02.2023

להורים שני ילדים. אחד על הרצף האוטיסטי. בתחילת הדרך האם הגישה בקשה לחלוקת זמני שהות שווה, התחרטה, בהמשך האב הגיש את הבקשה ונוספה לינה בימים שני ורביעי.

לא ברור מדוע אין לינה אצל האב במוצאי השבת בסוף השבוע שלו. מיושן. לא ראוי.

פסק הדין בתלה"מ 18782-09-22

כבוד השופט נפתלי שילה, עמ"ש 49264-12-22, האם תינוק בן שנה ושלושה חודשים אשר יונק חלקית ישן גם אצל האב? מיום 01.01.2023.

האם תינוק יונק חלקית צריך לישון גם אצל האב? ואם כן, מאיזה גיל? כמובן שאין תשובה אחת נכונה לנושא ויש מגוון דעות.

להורים במקרה זה תינוק בן שנה ושלושה חודשים. עדיין יונק חלקית. נעזוב לרגע את נושא המסוכנות בתיק שנמצא שקרי.

לעמדתי: כמובן שיש לאפשר לאמא להניק. כל השאלה היא עד איזה גיל? 67"  יום, זו תקופת ההנקה הממוצעת של נשים בישראל ‑ נמוכה משמעותית מהמלצת ארגוני הבריאות, העומדת על חצי שנה מינימום".

אם כך, ראוי לאפשר לאם להניק לפחות כחצי שנה-שנה. וכמובן שלא ראוי שהאם תניק 4 שנים. גם לא שנתיים כאשר מדובר בהורים גרושים. כל מקרה לגופו. לדעתי אחרי חצי שנה-שנה יש לדאוג לכך שהאם תתחיל שימוש בתחליפים ואוכל מוצק, ללא לחץ של עוד חודש יהיה כך וכך…ולאור חשיבות הקשר של התינוק גם עם האב חשוב מאוד שכבר בגיל קטן תהיה לינה אצל האב. לבנות תהליך. מניח שיש שיגידו לי שנה וחצי. לא מתווכח. כל מקרה לגופו.

שאלה נוספת היא מה הייתה ההחלטה אם היה מדובר בכבוד השופט שוחט? ראו החלטה ברמ"ש 18840-08-22 (ובתוכה יש עוד החלטה של שוחט).

פסק הדין בעמ"ש 49264-12-22

כבוד השופט שוחט, רמ"ש 8329-10-22, דחיית בקשת האם לעיכוב הרחבת זמני השהות של האם עם הבן, מיום 06.10.2022.

כבוד השופט שוחט דוחה את בקשת האם לעיכוב המלצת מכון שלם להרחבת זמני השהות להסדר סטנדרטי של 8/6.

החלטה ברמ"ש 8329-10-22 ראו גם ההחלטה על הערעור כאן

כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן, תלה"מ 3345-10-21, האם יש להוסיף לאב יומיים בחודש, מיום 07.10.2022.

האם הגיוני שתיק כזה, קטנוני ומיותר בין ההורים הניצים, הגורם לנזק רב לילד, ייקח יותר משנה? האם משכה ומשכה את הדיונים 🙁

להורים חלוקת זמני שהות של 5/9 בהסכמה. האם – הסובלת מדיכאון לאחר לידה – מתעקשת שלא יוסיפו לאב עוד 2 ימים בחודש. האב לעמדתה "מסוכן". הילד בן 3.5.

האם ביקשה, כי האחריות ההורית הבלעדית תינתן לה. כך גם האב. לפחות האפוטרופא עו"ד נדין חאמד גרה, בניגוד לעורכי הדין, מבינה שמלבד מקרים של שלילת אפוטרופסות, אין כזה דבר שהאחריות ההורית תינתן להורה אחד! אחריות הורית הוא מונח הדומה למונח אפוטרופסות ולכן ברירת המחדל היא אחריות הורית משותפת, ללא כל קשר לחלוקת זמני השהות! 

פסק הדין בתלה"מ 3345-10-21

כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 34631-11-21, האם תהיה לינה בבית האב?, מיום 28.09.2022.

החשוב בהחלטה זו הם סעיפים 7-9. כבוד השופט שני חוזר ומסביר שנקודת המוצא לחלוקת זמני השהות היא ששני ההורים שווים הם, והורה הרוצה להפחית זמני שהות להורה ההורה עליו נטל ההוכחה.

זאת בדיוק עמדתנו. נקודת מוצא צריכה להיות שווה, וממנה יוצאים ובודקים כל מקרה לגופו, מהי חלוקת זמני השהות המתאימה למשפחה הספציפית.

עצוב לקרוא את עמדות הרווחה.

החלטה בתלה"מ 34631-11-21

כבוד השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה, תלה"מ 12146-05-19, קביעת חלוקת זמני השהות בין ההורים, מיום 28.08.20222.

תראו מה צריך לעבור אב גרוש שבסך הכל רוצה את טובת ילדיו… תיק מורכב, קשה, 3.5 שנים של דיונים (3 תסקירים) בהם מוסבר שמצבם הנפשי והלימודי של הילדים התדרדר בצורה עקבית כל עוד הילדים היו בימי שהות עדיפים לאם.

בעקבות מעבר מקום מגורים של האב (לא מוסבר מדוע עבר ולמה לא המשיך לגור ליד הילדות), ההורים גרים יחסית רחוק זה מזו. פסק דין עוסק בשאלה איפה יגורו הילדים.

במקרה מיוחד זה כבוד השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה אימצה את עמדת העו"סיות מעפולה (תסקירים רבים, נראה שנעשתה עבודה יפה, מקצועית, ובעיקר לא מגדרית) על פני עמדת ד"ר חנה קמינר (נראה שלא עשתה עבודתה נאמנה). נקבע שהילדים יעברו לגור בעירz  אצל האב. זמני השהות של הילדים עם האם נקבעו ליום אחד באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני. הכל עם לינה.

לצערי, המלל בפסק הדין מאוד מיושן. מאוד מרגיז. חבל. אם פסק הדין היה עוסק במהות, בקביעת חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, בקביעת מקום המוסד החינוכי, ללא התחרות הכה מיותרת על המונח הישן משמורת, המלחמה הקשה והנזק הרב לילדים היתה נמנעת, לפחות ברובה, והמלל בפסק הדין היה מתאים יותר לתא משפחתי.

בנוסף, לא הגיוני לפרסם פסק דין כה ארוך, כה מפורט, ולא לרשום לקוראים מהו המרחק בין ההורים, והרי זהו הבסיס לבעיה במקרה זה. פשוט הזוי.

פסק דין בתלה"מ 12146-05-19

כבוד השופט טל פפרני, תלה"מ 13225-06-18, אב עקשן שרוצה זמני שהות רחבים עם בנו, מיום 25.07.2022.

תראו מה צריך לעבור אב גרוש נורמטיבי שבסך הכל רוצה לשמר את הקשר עם בנו 🙁

במשך כ- 3 שנים מאבק בלתי מתפשר על זכותו הבסיסית, כולל הגשת מספר ערעורים למחוזי שבכולם ניצח. למזלו הוא לא ויתר, יש לו עו"ד (אמיר שי) שיודע את העבודה ומאמין בזכותו של כל אב גרוש לקשר עם ילדו, ולא הזיק שגם השופט התחלף…

כה עצוב ומקומם לקרוא את החלק של חלוקת זמני השהות. העו"סית לא מקצועית, תפישתה מיושנת מאוד, עשתה לשני ההורים ולילד נזק רב וממושך. 

חבל שיש כל כך הרבה תלונות נגד העו"סיות בנהריה. מזל שכבוד השופט פפרני לא קיבל את עמדתה ופסק על הרחבת זמני השהות.

החלק של חישוב המזונות סביר. כבודו מפרט את כל הנחוץ כיום לקביעת סכום המזונות וקובע סכום אחד עד גיל 6, וסכום נמוך יותר מעל גיל 6.

פסק הדין בתלה"מ 13225-06-18

כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא, רמ"ש 18840-08-22, האם מערערת למחוזי על החלטה שהילדה בת 13 חודשים תתחיל ללון גם אצל האב, מיום 18.08.2022.

לעמדת האם הבת עוד יונקת ויש גם "טקס שינה", בעוד האב טוען שהבת כבר מזמן ניזונה גם מתחליפים.

החלטה ברמ"ש 18840-08-22

כבוד השופט אסף זגורי, מחוזי נצרת, רמ"ש 29157-06-22, בקשת האם לעיכוב ביצוע חלוקת זמני השהות שנרבעה, מיום 20.07.2022.

להבנתי פסק דין ראשון של כבוד השופט זגורי בנושא משפחה במחוזי. האם מבקשת לעכב את זמני השהות (המאוד מצומצמים) שנקבעו לאב עם הילדים.

צורם לקרוא בפסק הדין שכבוד השופטת גורביץ' אישרה את ההמלצה השגויה של העו"ס. לא מאשים את העו"ס בזה.

כבוד השופט זגורי מאשר את זמני השהות, מסביר באריכות את ההתנהלות הפסולה של האם, מדוע יש חובה להטיל הוצאות על האם, אך קובע הוצאות מאוד נמוכות, בטח למחוזי (4,500 שרק חלקן לאב).

ברור לנו שמצבה הכלכלי של האם לא טוב והרי רשום שהאם "שקיבלה פטור מתשלום האגרה והערבון בהליך זה", אך בקביעת סכום כה נמוך בעצם 'אומר' כבודו: לאמהות עניות מותר להתנהג כך. רחמנים בני רחמנים שאחר כך מתפלאים מדוע תופעות כאלה של עלילות דם נגד אבות חוזרות ונשנות באין מפריע. עד ששופטים לא יפחדו להציב גבול תופעת תלונות השווא  תימשך 🙁

מקרה די נדיר בו המשטרה מתייחסת לתלונת האב בנושא אי עמידת האם בחלוקת זמני השהות: "ואם המבקשת מפרה החלטות שיפוטיות ונחקרת או מעוכבת לחקירה הרי שהמשטרה מבצעת מלאכתה נאמנה ואין מקום לבוא בטרוניה כלפיה או להורות על עיכוב הביצוע".

פסק הדין ברמ"ש 29157-06-22

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 34736-10-20, ההורים מסכימים על חלוקת זמני שהות שווה (7/7) אך לא מסכימים על חלוקת הימים עצמם, מיום 01.05.2022.

שני ההורים מסכימים לחלוקת זמני שהות של 7/7, אך האם לא רוצה שיהיו ימים מתחלפים. עוד פסק דין שמראה לנו לא להיות מקובעים בנושא חלוקת זמני השהות, ולהבין שכל משפחה היא עולם ומלואו ומה שמתאים לתא משפחתי אחד לא בהכרח יתאים לתא משפחתי שני.

פסק הדין בתלה"מ 34736-10-20

כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש, תלה"מ 51360-03-22, החלטה בדבר זמני שהות של האב עם הילדה, מיום 15.06.2022.

תיק המזכיר לי את המאמר הנהדר של איה כורם "אבא לא פגום"

לא ברור מדוע רק האב "יאסוף" ורק האב "יחזיר", אך לפחות עכשיו נותנים לו ולמשפחתו לראות את הבת הקטנה. כרגע באופן מצומצם.

החלטה בתיק תלה"מ 51360-03-22

כבוד השופט נפתלי שילה, מחוזי תל אביב, רמ"ש 22674-05-22, קבלת ערעור האב וחידוש הקשר עם התינוק לאלתר, מיום 26.05.2022.

פסק דין חשוב בו מוסבר:

  1. ניתוק ילד מהורה, בטח אחרי נוהל הנשיאה לחידוש קשר, הוא לא סיבה "מספקת" לאי בחינת הנושא – הוא הסיבה החשובה ביותר שיש!! 
  1. בדיוק כפי שקבעו כבוד השופטים ברינגר ושני, לצד שופטים אחרים, השופטים כיום מבינים שתסקיר לוקח המון זמן, ולא ניתן להמשיך עם מצב בו עד להגשת התסקיר יהיה נתק בין הורה לילדו!

בתלה"מ 51272-10-19, כב' השופט ליאור ברינגר, לאחר שהובהר לבית המשפט שתסקיר יוגש במקרה הטוב רק בעוד שישה חודשים (תל אביב), נקבעו זמני שהות של 8/6 כמקובל היום. הילד בן 6. על החלטה זו הוגש ערעור למחוזי אשר נדחה על ידי כבוד השופט שוחט. החלטה של בית המשפט המחוזי הינה החלטה מנחה לבתי המשפט למשפחה וניתן להשתמש בהחלטה זו, בטח לקביעת חלוקת זמני שהות זמניים. פסק הדין ברמ"ש 27434-12-19. 

המשיב אינו זר לו וגם אם בילה עמו זמן איכות באופן נמוך משמעותית מהמבקשת – מדובר בבילוי שנעשה מדי יום ביומו, דבר שאינו מתאפשר עוד משהצדדים הפרידו מגוריהם. מבחינת בית משפט זה, כל עוד לא הוכח אחרת, שני ההורים במקרה דנן נורמטיביים ובעלי מסוגלות הורית טובה לגידול הקטין. בענייננו טרם הוכח אחרת ונראה שאותה מסוגלות הורית טובה הוכיחה את עצמה עד היום שהרי הקטין גדל לתפארת. 

ראו גם פסקי דין ישנים יותר של כבוד השופט שני. י"ס 43369-04-17 מהי ברירת המחדל כשאין תסקיר ותמ"ש 31915-07-16.

פסק הדין ברמ"ש 22674-05-22

כבוד השופט נפתלי שילה, מחוזי תל אביב, רמ"ש 3127-04-22, זמני שהות אצל זוג נשים שנפרדו, מיום 23.05.2022.

מעניין לקרוא את הדומה והשונה בהמלצות הרווחה ובהחלטות בית המשפט כאשר מדובר בזוג נשים. החשוב הוא שפסקו בראייה של טובת הילדים. גם הורה לא ביולוגי הוא הורה. בלי קשר אם זה רשמי כרגע או לא.

על נושא ההתקשרות ניתן לקרוא במאמרם של פרופסור אבי שגיא שְורץ וד"ר תרצה יואלס "אימא, אבא, ומה איתי, אני זקוק לשניכם".

מדוע המלצת הרווחה היא שבשלב ראשון לא תהיה לינה גם במוצאי השבת? עד מתי ימשיכו ברווחה עם ההמלצות האלו? אם האם "כשירה" להלין את הילדים 2 ימים באמצע השבוע, מדוע היא לא כשירה להלין גם בשבת פעם בשבועיים? טוב שהשופט לא קיבל את המלצה זו!

פסק הדין ברמ"ש 3127-04-22 על פסק הדין הוגש ערעור לעליון שנדחה. בע"מ 4400/22

כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 60751-11-20, הרחבת זמני השהות של הילד עם האב לפי בקשתו של הילד, מיום 06.04.2022.

פסק דין יפה הדואג באופן מהיר לטובת הילד ורצונו להרחבת זמני השהות עם האב. חבל שבסעיף 1 יש טעות כה בסיסית, אך היא אינה קשורה למהות ההחלטה.

  1. מונחת בפניי בקשתה הדחופה של האפוטרופא  לדין מיום 3.2022 לשמיעת קולו של הקטין בן ה-**, ש' ט', הלומד בבית הספר ***-** ב****,  והעברתו לאחריותו ההורית של האב המתגורר ב**** *******  לא! לא מדובר כלל על העברת הילד לאחריות הורית של האב! מדובר בתיק בו יש בקשה לשינוי חלוקת זמני השהות בה מרבית הזמן הילד יהיה עם האב. זהו. אין כזה דבר להעביר אחריות הורית מהורה להורה, אלא אם שוללים לאחד ההורים את האפוטרופסות., תוך קביעת זמני שהות עם האם המתגוררת ב****.

פסק הדין בתלה"מ 60751-11-20

כבוד השופטת יפעת שקדי שץ, תלה"מ 61540-12-19, פסק דין בנושא חלוקת זמני השהות בין ההורים, מיום 07.02.2022.

לאב טענות רבות כנגד האם. הכל נבדק ונמצא שאין שום בעיה בתפקוד האם עם הילד (בן 7). לכן, זמני השהות נשארו בחלוקה שווה כהמלצת העו"סית.

פסק הדין בתלה"מ 61540-12-19

כב' השופט הבכיר, אסף זגורי, י"ס 71706-11-21, צו להשבת קטין לצפון כדי שתוכל להיווצר התקשרות לאור גילו של הילד (5 חודשים), 15.01.2022. פחות חלוקת זמני שהות אך חשוב מאוד!

כבוד השופט זגורי בפסק דין תקדימי וכה חשוב! ההסתכלות היא "לא רק בהעתקת מקום מגורים אלא גם בקביעת מקום מגורים"

 

בשבועות הראשונים לחיי הילד, תינוקות מגיבים לגירויים באופן שיעלה את הסבירות למגע וקשר מתמשך עם בני אדם ללא הבחנה בין מטפלים. במהלך השלב הזה נדרשת אינטראקציה פיזית דחופה על מנת להמשיך את תהליך ההתקשרות. כתוצאה מכך הורים עלולים להיחשב במהירות כזרים לתינוקות שלהם אם הקשר והטיפול הרגילים אינם מתאפשרים. לכן הגירה של תינוק בשלב זה הרחק מאחד ההורים תהפוך את ההורה המרוחק לאדם זר לחלוטין ביחס לתינוק. כתוצאה מכך אותו הורה לא יהיה דמות התקשרות לילד ולכן הגירה בשלב זה אינה מומלצת מנקודת המבט של תיאוריית ההתקשרות.

בנוסף

כבוד השופט זגורי מציין: "בכל הנוגע לשיקולי "חזקת הגיל הרך" ודיון במשקפי מושגי "משמורת" עליהם השלום"  כבוד השופט זגורי מחליף אותי 🙂 אני ציינתי משמורת ז"ל, כבודו מעדיף "עליהם השלום". כולי תקווה ששופטי בתי המשפט למשפחה אכן ימנעו מההתחלה את המירוץ אחר התואר משמורן. לא מגישים תביעות למשמורת, לא דנים בו, לא מבקשים לגביו תסקיר מהרווחה.

פסק הדין בי"ס 71706-11-21

כב' השופט ארז שני, תלה"מ 1243-11-20, הוספת לינה במוצאי השבת + יום חמישי פעם בשבועיים בבית האב ואמירות מאוד חשובות בנושא, מיום 29.09.2021.

פסק דין חשוב מאוד של כבוד השופט שני. אמירות היוצאות נגד מוסכמות מיושנות המקובלות ברווחה והגיע הזמן לשנות אותן.

בשנים האחרונות לא נפל דבר, אלא "נפלו דברים" בדין הישראלי.

אם תרצה, תאמר שהדין הישראלי פונה יותר ויותר לכיוון של שוויון הורי גם במטלות וגם בזכויות.

לא עוד תאמר כי אישה שהיא הורה הינה "ברירת מחדל" בהשגחה על הילדים, בעשיית כביסה, בהחלפת חיתולים, הכנת מזון או שטיפת כלים.

 

אם אין הסבר ברור מדוע טובת הילדים מחייבת את שלילת אותו יום חמישי, צריך אני לפנות לשאלה מה אומר הדין. לטעמי הדין אומר, בוודאי במשמורת משותפת, כי שני ההורים הינם בבחינת שווי זכויות בכל, גם בזמני השהות.

 

זמני השהות אינם שאלה של מגדר וזה החפץ להקטין ממעמדו של ההורה האחר, מוטב שייתן לכך טעם כבד משקל, אך טעם כבד משקל כזה לא מצאתי.

פסק הדין בתלה"מ 1243-11-20 – על פסק הדין הוגש ערעור למחוזי והוא בוטל. לצערנו לא פורסם.

כב' השופטת  הדס גולדקורן, תלה"מ 56458-01-20, קביעת חלוקת זמני השהות במצב בו לאב אין בית משלו והוא חזר בתשובה, מיום 25.06.2021.

האם מעוניינת שהמפגשים בין האב לילדים יהיו במרכז קשר. העו"ס מתנגדת כי אין לכך כל סיבה. בפסק הדין ציטוטים מדוע מרכז הקשר הוא כלי של אין ברירה.

 פסק הדין בתיק תלה"מ 56458-01-20

כבוד השופט אריאל ממן, תלה"מ 9918-05-20, זמני שהות כאשר האם דתיה והאב חזר בשאלה + מרחק מגורים, מיום 10.08.2021.

פסק הדין עוסק באכיפת הסכם גירושין, בעיקר בעניין התחייבות לשמור על אורח חיים דתי גם לאחר הגירושין, כאשר אחד ההורים חדל לשמור על אורח חיים זה, בראי טובת הקטינים והאיזון בין הצורך לשמור על היציבות בחייהם אל מול הצורך לשמור על קשר מיטיב ורחב עם אביהם.

בית המשפט לא מצא לקבל, בעת הזאת, את עתירת התובעת להשית על הנתבע סנקציה כספית, באם חלילה יסטה מהוראות ההסכם בעתיד, שכן חזקה על הנתבע כי יפעל בהתאם להסכמות הצדדים ובהתאם למצופה מהורה סביר, הרואה את טובת ילדיו לנגד עיניו.

פסק הדין בתלה"מ 9918-05-20

עמ"ש 30516-10-18, כבוד השופטים שרה דברת, כבוד השופט הבכיר אריאל ואגו וכבוד השופטת  גאולה לוין, מחוזי באר שבע, הרחבת זמני השהות של הילדים עם האב, מיום 02.06.2019.

מתוך פסק הדין:

הסיכון היחיד שנשקף לקטינות, על פי התסקיר, הוא מהימשכות ההליכים המשפטיים.

 

במקרה דנן, כל הגורמים המקצועיים שנדרשו לעניינה של המשפחה, החל משנת 2016 ואילך, המליצו על זמני שהות משמעותיים של הקטינות אצל האב, כולל לינה באמצע השבוע. זמני השהות שנקבעו בהסכם אכן הורחבו ועודכנו מעת לעת, במהלך ההליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה.

 

לא מצאתי יסוד לסטות מנקודת המוצא של הורות שוויונית ומאוזנת

 

לא קיימת עדיפות להורה אחד על פני השני, ואין הצדקה כי אחד מהם יהיה "מטפל עיקרי" והשני "מטפל משני".

 

נעצר משלא חלה רגיעה במערכת ההורית, הקונפליקט התעצם ושיאו בהגשת בקשה לצו הגנה נגד האב.

 

נוכח כל האמור, לא ברור על מה מבוססת קביעת בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין נשוא הערעור, כי הבנות חשו שלא בנוח כשהורחבו זמני השהות וכי האב התקשה להכיל את בנותיו.

 

באשר לקונפליקט החריף וחוסר התקשורת בין ההורים, בנסיבות המקרה, גם אלה אינם מצדיקים חוסר שוויון בזמני השהות, כאשר הקונפליקט וחוסר התקשורת לא נעוצים באב בלבד.

 

תוספת הלינה נעוצה בעיקר בכך שאין הצדקה במקרה דנן להעדיף הורה אחד על פני השני כ"מטפל עיקרי".

פסק הדין המלא של בית המשפט המחוזי באר שבע עמ"ש 30516-10-18

כבוד השופט עובד אליאסתלה"מ 19268-06-20, הרחבת זמני השהות של הילדים (בני 3 ו 2) עם האב וקביעת מזונות הילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6, מיום 22.04.2021.

לצד הגישה הראויה בה נדחו טענות האם שלא ניתן להרחיב את זמני השהות של האב עם הילדים כי הוא נותן להם שוקולד וגלידה במקום ארוחה מזינה, מלביש להם בגדים לא מתאימים ועוד, בנושא מזונות הילדים יש לטעמנו מספר טעויות, וחבל.

הסברנו את עמדתנו לפסק הדין בקובץ עצמו.

תלה"מ 19268-06-20

כב' השופטת  נלי רוסמן גליס, תלה"מ 22195-07-19, הרחבת זמני השהות לחלוקה שווה של 7/7 וקביעת הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת עקב רצון הילדה (14), מיום 09.03.2021.

חבל שכבודה פורשת. תמיד ראתה לנגד עיניה את טובת הילד.

תלה"מ 22195-07-19

שינוי בחלוקת זמני השהות ולינה בעקבות שינוי בגיל הילד והאפשרות לשמוע את דעתו

24680-05-16כבוד השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן וחנה קיציס, בית המשפט המחוזי מרכז, מיום 30.03.2017. שינוי חלוקת זמני השהות של הילד עם ההורים לאור זאת שבהסכם הראשון הילד, אז בן 3 ולא יכול להביע את עמדתו, ואילו כיום הוא בן 6, דעתו נשמעה ונפסק על שינוי בזמני השהות בהתאם לרצון הילד וטובתו.

הכלל הוא כי קביעות המשמורת נתונות לשינוי בכל עת, על פי הנסיבות ובהתאם לטובת הילד.

 

נחה דעתנו כי הנסיבות אכן השתנו באופן המצדיק את שינוי ההסכמה שהיתה בין הצדדים בעבר, באופן שיורחבו הסדרי השהות בינו לבין המשיב עד להחלת שוויון בזמני השהות אצל כל אחד מההורים בבחינת משמורת משותפת. שוכנענו כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין הספציפי שעניינו נדון כאן.

 

גילו של הקטין לכשעצמו מהווה שינוי בנסיבות דנן, ונבהיר – בעוד שבעת אישור ההסכם היה הקטין בגיל בו לא יכל להביע את רצונו, הרי שכיום הוא יכול לעשות כן, עשה כן והביע את דעתו כי רצונו להרחיב את שהייתו בבית המשיב. מהתסקיר עולה כי רצונו של הקטין תואם את טובתו. דומה כי די בכך.

פסק דין (תלהמ 58976-12-16) של כבוד השופט פפרני להרחבת זמני השהות עם האב למרות התנגדות האם.

כבוד השופט חננאל שרעבי, מחוזי חיפה, רמ"ש 22320-03-20, קבלת ערעור האב על כך שהילדה תישן בבית האב ביום שישי, מיום 14.04.2020.

מדובר על תיק בו האב הגיש בקשת ערעור על פסק דינו של כבוד השופט ניר זיתוני. החשיבות בפסק הדין הן האמירות החד משמעיות לגבי חשיבות הלינה גם בבית האב, על מנת לחזק את הקשר בינו לבין הילדה. המחוזי בעצם מעביר ביקורת קשה על בית המשפט למשפחה. ובצדק.

שאלה חשובה נוספת עולה מקריאת פסק הדין: האם הגדרה הורית שווה (אחריות הורית משותפת או משמורת משותפת – ללא קשר לחלוקת זמני השהות) היתה מביאה להפחתת המתח והסכסוך בין ההורים, ואת האם להבין שאסור לה מלנסות למנוע את הקשר בין הילדה לאב? כמובן שאין תשובה חד משמעית לנושא, בטח לא בתיק כה מורכב, אך גם אם נניח שהסיכוי לכך נמוך מאוד, למה לא בעצם? לפגוע באם זה לא פוגע (וכיום גם לא משפיע על נושא המזונות) ובטח שלא פוגע בילדה. ונניח שרק בחלק מהמקרים האלו הגדרה הורית שווה תמנע מאחד ההורים לחשוב שהילד הוא שלו, רכושו, והוא יכול לעשות איתו כרצונו, הרי עשינו את שלנו.

המומחה, רפי בילר, הדגיש כי יש חשיבות להרחבת זמני השהות בין הקטינה לאב כבר בשלב הזה, אותו הגדיר השופט קמא כ"שלב קריטי", שאם לא כן עלול להיגרם נזק לקטינה.

מעל הכל – שוכנעתי כי המשך הרחבת הקשר בין הקטינה לאב, הכוללים לינה בבית האב, פועל לטובת הקטינה בחיזוק הקשר עם האב.

 

בסיטואציות אלו מופעל על הילד לחץ נפשי עז הקורא לו לנאמנות להורה אחד ומשמעות נאמנות זו היא קשר הדוק באופן שאינו מותאם עם אחד ההורים וקשר רופף או ניתוקו מההורה השני. הדרך להביא לשינוי בקונפליקט הנאמנות של הילד היא לא צמצום סדרי השהיה המקבעים את הדפוס המוכר והלא מותאם להתפתחותו של הילד אלא הרחבתו. השארת המצב על כנו אינה מעניקה מספיק זמן לאב ולבת במקרה זה לבנות מערכת רחבה של קשר הורי. ככל שיש לילדים פחות זמן 'הורה' הם מסתגרים ואינם מתאוששים מאחר והם אינם נדרשים להסתגלות והתאמה. כשזמן ההורה-ילד ממושך ועקבי הם נאלצים להסתגל לזה ואכן עושים זאת (טמפלר 2017).

 

כל מפגש בין הבת לאב מחזק את החוסן של … (הקטינה דנן – ח"ש) בקשר בינה לבין אביה. אז, יש הנכחה של דמות התקשרות הורית שמשמעותית מאוד לגבי הבת והתפתחותה הנוכחית והעתידית. רוב חייה של [הקטינה] עוברים עליה באזור שלא רק אינו תומך בקשר הדוק ומותאם בינה לבין האב אלא אף מחבל בו בדרכים סמויות רבות. לכן חשוב שמשך הזמן שלה עם האב יגדל. התקשרות אינה קשורה רק לאיכות אלא גם למשך הזמן של ההתקשרות. נוכחות הורית מתמשכת, נרחבת ופעילה, יוצרת יצוגים מופנמים בקרב הילד שמשמשים אותו לאורך כל חייו. אציין שבמקרה זה, האב כמה לקשר נרחב עם בתו ואינו מוותר על קשר זה, למרות כל הקשיים והמכשולים שניצבים בפניו לאורך השנים…

 

לסיכום: המלצותי…נשארות כבעבר, הרחבת סדרי השהיה כך שיכללו לינה בסופי שבוע לסירוגין, מחצית מחגים וחופשות….

 

היינו העיתוי בהרחבת וביסוס הקשר בין ההורה לקטין חשובה, וככל שיהיה בגיל צעיר יותר של הקטין כך ייטב. לכן לא רצוי היה להמתין בנקיטת הליך ערעורי על ההחלטה קמא עד למתן פסק דין בתיק קמא, שסופו מי ישורנו, ואפילו לא נקבע מועד להוכחות למרות הקשיים הבולטים בהתנהלות ו/או בתקשורת בין הצדדים

פסק הדין בתיק רמ"ש 22320-03-20

לינה בבית האב במוצאי השבת: ראו כאן

אי עמידה בזמני השהות: ראו כאן.

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!