זמני שהות ולינה

זמני שהות ולינה הם אחד הנושאים החשובים בהכנת הסכם גירושין. ללינה חשיבות רבה בבניית קשר הורה-ילד, משום שהיא יוצרת את ההבדל שבין ביקור אצל מישהו, גם אם מוכר ואהוב, לבית. שינה היא כל מה שמסביב לה. דווקא בגילאים הצעירים, כאשר הילדים עדיין פחות עצמאיים, יש חשיבות מרובה לזמן האיכות שנוצר כמו מאליו לקראת השינה: מקלחת, הקראת סיפורים, חיבוק, נשיקת לילה טוב. כך גם הקימה בבוקר שאחרי. שינה סוגרת את היום ופותחת יום חדש והיא חלק חשוב ואינטגרלי לשגרת היום ולקשר עם הילדים.

חשוב מאוד שהילד ילון בשני בתי הוריו. ככל שהילד צעיר יותר יש חשיבות גבוהה יותר לתכיפות המפגשים עם שני ההורים, לכן גם אם מדובר בתינוק שעדיין יונק, ובחרתם לדחות את הלינות עד גיל חצי שנה או שנה, רצוי שהתינוק יראה את שני הוריו מידי יום כדי ליצור התקשרות מבוססת ובטוחה עם שניהם, התקשרות שחשובה במיוחד להתפתחותו של הילד.

מתוך כך, האחריות על זמני השהות חלה במלואה על שני ההורים יחד וכל אחד מכם בנפרד – לאפשר, לעמוד בקפדנות בלוחות זמנים, ובעיקר להבין שזמני השהות הם עבור הילד ולטובתו.

חלוקת זמני השהות עד לאישור הסכם

האם הילד יהיה עם האם בלבד? כמובן שלא. בעבר, במקרים רבים ועקב תפיסות חברתיות מיושנות, החשיבה היתה שהילדים, לכאורה, "שייכים" לאמא, הם אצלה והיא זאת "המעניקה" זמני שהות לאב. מבחינת החוק שני ההורים אפוטרופסים על הילד, וכל עוד אין החלטה שיפוטית, לכל אחד מההורים זכות זהה ושווה להיות איתם. המצב כיום נובע ממספר סיבות עיקריות: שני ההורים לא מודעים לזכויות האב, הם נמצאים במשבר אישי עקב היציאה מהבית וחווים קשיי התמודדות, ויש אבות החוששים לעמוד על שלהם שמא האם תפנה למשטרה (שלרוב לא נכנסת לעובי הקורה ובוחרת בפתרון הקל של גיבוי האם) וכו'. זהו מצב עגום של נורמות חברתיות מיושנות.

לעיתים, עם הפרידה, לרוב עקב מעבר מגורים של האם לבית הוריה או למקום מגורים אחר, נוצר מצב בו לא נקבעים זמני שהות ולינה, והאב והילדים לא מתראים זמן רב, ימים עד שבועות! נתק שכזה, במיוחד עם הטלטלה של פרידת ההורים, מהווה פגיעה חמורה בילד. חשוב מאוד ששני ההורים יבינו שטובת הילד היא לשמור על קשר רציף ועקבי עם שני הוריו ובלית ברירה לממש את זכותם דרך בית המשפט על ידי הגשת בקשה דחופה לקביעת חלוקת זמני שהות מיידית. נכון להיום בקשה לקביעת זמני שהות היא מאותן בקשות שעוקפות את הצורך בפגישות יח"ס, כלומר בית המשפט מבין את חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו.

האם עד לאישור ההסכם על ידי בית המשפט יש זמני שהות מקובלים? לא, למרות שהנורמה כיום, במיוחד לילדים מעל גיל שנה-שנתיים היא יומיים בשבוע עם לינה + סוף שבוע מלא מידי שבועיים. זמני השהות צריכים להתאים ליכולות ולצרכים של התא המשפחתי הנדון, אך רצוי ומומלץ שהילד ישהה ואף ילון בשני בתי ההורים. חשוב מאוד שהילד לא יחווה את היציאה של אחד ההורים את הבית, לרוב האב, כנטישה. לכן, בראייה של טובת הילד, חשוב לשים את המשקעים, במידה וישנם, בצד, ולדאוג לטובת הילד.

דרך רישום זמני השהות:

חשוב: בפסקי הדין, בהסכמים אצל מגשרים, בתסקירים של הרווחה, רבים רושמים כיום רק זמני שהות ולינה של הילדים עם האב. כלומר הנחת הבסיס היא שהילד אצל האמא 100% מהזמן, ומנקודת מוצא זו בודקים מה יהיו זמני השהות של הילדים עם האב, ואותם רושמים. זה השתרש מתקופות רחוקות ונשאר. לטעמנו גם בנושא רישומי זה רצוי לשנות את צורת הכתיבה, ולפרט את הימים בהם הילד שוהה אצל אמו, והימים בהם הילד שוהה אצל אביו, כך ששני ההורים יזכו ליחס שווה.

בהסכם הגירושין שלנו המלצנו על דרך הרישום הבאה:

מפורטת בזאת תוכנית חלוקת זמני השהות של הילדים עם הוריהם, באופן שבו בכל עת יהיה הורה שאחראי לילדים.

במחזוריות של שבועיים, ישהו הילדים אצל ההורים בהתאם לפירוט המופיע להלן (מוסד חינוכי מוגדר כגן, בי"ס, צהרון, פעוטון, מעון, מטפלת וכד') מסיום השהות במסגרת החינוכית, ועד למחרת, למסגרת החינוכית:

□  במהלך השבוע הראשון הילדים ישהו אצל _________ (האם, שם ההורה), בימים:
א', ב', ג', ד', ה' (סמנו בעיגול את הימים הרלבנטיים)
ואצל_________ (האב, שם ההורה), בימים:
א', ב', ג', ד', ה' (סמנו בעיגול את הימים הרלבנטיים).
אנא וודאו שהימים אצל האם והאב אכן מקיפים את כל ימי השבוע.

□  במהלך השבוע השני הילדים ישהו אצל _________ (האם, שם ההורה), בימים:
א', ב', ג', ד', ה' (סמנו בעיגול את הימים הרלבנטיים)
ואצל_________ (האב, שם ההורה), בימים:
א', ב', ג', ד', ה' (סמנו בעיגול את הימים הרלבנטיים).
אנא וודאו שהימים אצל האם והאב אכן מקיפים את כל ימי השבוע.

להלן דוגמא לרישום זמני שהות ולינה מפסק דין תלה"מ 17237-01-17. נציין כמובן שילד לא "משיבים" ולא "מחזירים" למוסד החינוכי, אלא מביאים.

זמני שהות ולינה

האם לינה בשני בתי ההורים קשה לילד?

צריך לזכור שגירושין הם לא סיטואציה אידיאלית עבור הילד. בתנאים החדשים שנוצרו אנחנו מבקשים את הטוב ביותר האפשרי עבור הילד. במבט כולל, ומבלי להתעלם מאי הנוחות האפשרית במעברים תכופים, אין ספק (בהתאם למחקרים פסיכולוגיים עדכניים בחקר התפתחות הילד) שלילד עדיפים המעברים, כשבצדם קשר הדוק עם שני הוריו. יש לציין שכאשר המעברים הם באמצעות מוסד חינוך, לילד יותר קל עם המעבר מאחר ואין מעבר ישיר בין ההורים. סיבה נוספת לחשיבות הלינה של הילד בשני בתי הוריו.

השיגרה שנוצרת היא שיגרה בטוחה ומגוננת, וכמו שלעיתים קשה לילד לקום כל בוקר בשעה מוקדמת בכדי ללכת לגן או לבית הספר ועדיין, זוהי השגרה ואנחנו דבקים בה, כך גם לגבי המעברים מבית לבית, הם הופכים להיות חלק משגרת חייהם של הילדים, כמו הליכה לגן בבוקר או לחוג אחר הצהרים.

החלטה נחמדה בנושא מבית הדין הרבני בחיפה:

מחקרים בנושא חשיבות לינה בשני בתי ההורים וחשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו:

לינת לילה גם אצל אבות – לטובת כולם – פרופסור וויליאם פבריציוס

פרופ' ריצ'רד וורשאק: לינה בשני בתי ההורים אחרי פרידה או גירושין

פרופ' אבי שגיא-שְורץ וד"ר תרצה יואלס: אימא, אבא, ומה איתי, אני זקוק לשניכם

ילדים כן מגלים קושי, במיוחד בגילאים הצעירים יותר, כאשר המעברים נעשים מהורה להורה לעומת מעבר טבעי יותר דרך המוסד החינוכי. מעברים שכאלו גורמים למתחים מיותרים אצל הילד מאחר והם חוזרים ומזכירים לו שההורים לא חיים ביחד. מעבר שכזה אף עלול ליצור קונפליקט נאמנויות במקום שאחרת לא היה מתעורר.

כמובן שמידי פעם חובה שהמעבר יעשה בין ההורים – למשל בחופשות או בזמן מחלה, אך חשוב שאלה יהיו המקרים החריגים. מהניסיון שלנו הנושא העיקרי שעולה מצד ההורים בעקבות המעברים התכופים הוא כובד התיק שהילד סוחב מכיוון שהוא צריך לקחת חומר לימוד רב יותר או החשש שהילד ישכח חומר לימודי בבית אחד ההורים. כמובן שברוב בתי הספר, בעיקר בחטיבות, יש לוקרים, אפשר לנסות למצוא פתרון מול המורה, ובכל מקרה זהו קושי שולי יחסית לשמירת הקשר עם שני ההורים.

חלוקת זמני שהות ולינה:

לרוב, עקב הקושי של חלוקה שווה, מאחר ובמהלך השבוע מספר אי זוגי של ימים, חלוקת זמני שהות ולינה המקובלת כיום היא 8/6. שתי לינות אצל האב ושלוש לינות אצל האם במהלך השבוע וסוף שבוע מתחלף, כשהאיסוף הוא מהמוסד החינוכי ועד למחרת, למוסד החינוכי. אנו תקווה שבעתיד הבדיקה תעשה לפי טובת הילד בלבד, ללא הטיות מגדריות, כך שלצד מקרים בהם בזמני השהות של 8/6 בהם הילד נמצא 8 ימים אצל אמו נראה גם, במקרים המתאימים, הסדר שכזה בו הילד נמצא 8 ימים אצל אביו והרי לא הגיוני שאין אף מקרה מתאים לכך, כך שהמצב כיום נובע רק מחשיבה מיושנת.

כמובן שכל מקרה צריך שיבחן לגופו, כך שישנם מקרים בהם חלוקת זמני השהות תהיה שווה לחלוטין ויש מקרים בהם היא תהיה פחותה מהמתואר לעיל. עו"ס לסדרי דין ממליצות על לינה בבית האב כבר מגיל שנה, לעיתים אף קודם לכן. בכל מקרה, גם אם בזמן כתיבת ההסכם אין לינה בבית האב, חשוב לעגן בהסכם הגירושין ממתי יחלו הסדרי לינה, באילו ימים, תנאי איסוף, וכו'.

חלוקה נכונה של זמני שהות ולינה?

אין חלוקה אחת נכונה של זמני השהות. החלוקה מאד סובייקטיבית ותלויה במשתנים רבים כגון עזרה ממשפחה, חוגים, התארגנות בבוקר לעבודה, הסעות, עבודה במשמרות, מרחק מגורים מהמוסד החינוכי ועוד. כל משפחה היא עולם ומלואו ויש להתאים את זמני השהות לפרמטרים הייחודיים של אותו תא משפחתי.

חלוקת זמני השהות, כשהיא נעשית בהסכמה בין ההורים, יכולה ללבוש מספר פנים וצורות. החל ממעבר יום יומי, דרך הקבצות ימים כאלה או אחרות (ראה טבלת אפשרויות לחלוקת ימים בהמשך), ולפעמים כשההורים אינם גרים זה בקרבתו של זה, יתכן והילדים יהיו יותר סופי שבוע אצל ההורה שאינו נמצא בקרבה למרכז חייהם (האיזור בו נמצאים מוסדות החינוך שלהם) במקום במהלך השבוע. כאמור, אין המלצה אחת לחלוקת זמני שהות נכונה. תפקיד ההורים הוא להגיע לחלוקת זמני השהות המתאימה לתא המשפחתי שלהם.

להלן מספר דוגמאות לחלוקת זמני שהות ולינה, כשהילד שוהה, במחזוריות של שבועיים, מספר שווה של ימים אצל כל אחד מההורים:
להלן מספר דוגמאות לחלוקת זמני שהות ולינה של 8/6 הנפוצה כיום:

אקסל עם מספר אפשרויות לחלוקת זמני השהות למקרים של 8/6 ו 5/9 ששלחה לנו מורן הרוש אוחיון

אצל הורים חילונים יש מקרים בהם ההורים מחלקים את סוף השבוע לשניים, למשל שישי באופן קבוע אצל האמא ושבת באופן קבוע אצל האבא, או פעם שישי אצל האב ושבת אצל האם ובשבוע העוקב שישי אצל האם ושבת אצל האב.

כאשר אחד ההורים עובד בעבודה המחייבת אותו בנסיעות לחו"ל: בפסק דין של הרבני בו להורים 3 ילדים, משמורת משותפת וזמני שהות שווים, כשבמסגרת העבודה האב צריך לטוס לחו"ל 1-3 פעמים בחודש, כל פעם למספר ימים. הדיינים קבעו שזאת חובתם של שני ההורים להגיע להסדר מתחלף כל פעם, בהתאם לנסיעות, כדי לקיים את זמני השהות של האב עם הילדים.

דוגמאות אלו ממחישות שגם במקרים "שונים מהרגיל" אפשר ורצוי להתאים את זמני השהות והלינה לטובת הילדים ולמייחד את המשפחה הספציפית.

ככל שניתן, רצוי לדבוק בחלוקה שנקבעה, אבל תמיד יהיו מקרים חריגים, כמו אירועים משפחתיים אליהם גם הילדים מוזמנים, מחלה של הילד או של ההורה או נסיעה של אחד ההורים לחו"ל – במקרים שכאלה מתבקשת גמישות וההורים יכולים להחליף ביניהם ימים ככל שעולה הצורך. חשוב ללמוד לכבד את הדינאמיות ובמידת האפשר לסייע להורה האחר לעמוד במחויבויות. במהלך הזמן שני ההורים יזדקקו מידי פעם לסיוע, ולכן חשוב לשתף פעולה, לבוא זה לקראת זו, ולפעול יחדיו לטובת הילד המשותף.

מעבר לכך יש והורים, מפאת לימודים, עבודה, או כל סיבה אחרת, אינם זמינים בימים מסוימים. במקרים שכאלה חלוקת זמני השהות תיקבע בהתאם לתנאים המגבילים של אותה משפחה.

שינוי בחלוקת זמני השהות ולינה בעקבות שינוי בגיל הילד והאפשרות לשמוע את דעתו

24680-05-16, כבוד השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן וחנה קיציס, בית המשפט המחוזי מרכז, מיום 30.03.2017. שינוי חלוקת זמני השהות של הילד עם ההורים לאור זאת שבהסכם הראשון הילד, אז בן 3 ולא יכול להביע את עמדתו, ואילו כיום הוא בן 6, דעתו נשמעה ונפסק על שינוי בזמני השהות בהתאם לרצון הילד וטובתו.

"הכלל הוא כי קביעות המשמורת נתונות לשינוי בכל עת, על פי הנסיבות ובהתאם לטובת הילד".

"נחה דעתנו כי הנסיבות אכן השתנו באופן המצדיק את שינוי ההסכמה שהיתה בין הצדדים בעבר, באופן שיורחבו הסדרי השהות בינו לבין המשיב עד להחלת שוויון בזמני השהות אצל כל אחד מההורים בבחינת משמורת משותפת. שוכנענו כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין הספציפי שעניינו נדון כאן."

"גילו של הקטין לכשעצמו מהווה שינוי בנסיבות דנן, ונבהיר – בעוד שבעת אישור ההסכם היה הקטין בגיל בו לא יכל להביע את רצונו, הרי שכיום הוא יכול לעשות כן, עשה כן והביע את דעתו כי רצונו להרחיב את שהייתו בבית המשיב. מהתסקיר עולה כי רצונו של הקטין תואם את טובתו. דומה כי די בכך."

פסק דין (תלהמ 58976-12-16) של כבוד השופט פפרני להרחבת זמני השהות עם האב למרות התנגדות האם.

מתווה ברירת מחדל להוספת לינה במוצאי השבת אצל האב.

בעבר, ללא סיבה ברורה, וכנראה מתפיסות חברתיות שהיו מקבלות בעבר אך אינן תקפות יותר, היו מקרים רבים בהם הילד לא ישן בבית אביו במוצאי השבת. כמובן שיש מקרים בהם זה הגיוני, למשל מרחק רב מבית הספר, אך אין לכך כל הצדקה במקרים "הרגילים". בנושא זה ראו גם את עמדת משרד הרווחה.

כבוד השופט ארז שני, תמ"ש 31915-17-16, מתווה ברירת מחדל להוספת לינה במוצאי השבת אצל האב, מיום 19.10.2017.

להורים ילד אחד בן שבע וחצי. האם מתגוררת בתל אביב. האב גר במבשרת ציון, אך עבר לאחרונה לתל אביב ומבקש שהבן ישן אצלו גם במוצאי השבת. אין ויכוח בין ההורים על עצם הלינה, אלא רק מתי היא תתחיל.

פקידת הסעד ביקשה לראות את הילד בטרם תיתן את עמדה, ההורים לא חושבים שנכון לילד לראות עוד אנשי מקצוע.

בפסק הדין מספר אמירות חשובות של כבוד השופט ארז שני:

"נושאי משמורת צריכים להיות מוכרעים במהירות הרבה ביותר שניתן".

"לא דומה הליך של קשר בין קטין לבין הוריו להליך אזרחי שיינזק פחות אם יימשך שנים, שהרי בחייו של קטין כל תקופה קצרה יש לה לא מעט משמעות".

האם טענה שתהליך הוספת הלינה צריך להיות מדורג, שזה לא צריך להיות מיידי מאחר והילד רואה את אביו לא מעט והלינה כשלעצמה אינה נחוצה לשימור הקשר הטוב בין האב לקטין, ולכן היא מעדיפה להמתין לחוות דעתה של פקידת הסעד.

כבוד השופט שני מסביר מהי מבחינתו ברירת המחדל:

"כאשר חפץ הורה לשהות עם ילדו וגם להלינו בביתו ואין זה משנה האם מדובר באם או באב, זכותו לעשות כן. אדם אינו צריך להוכיח כי הלינות אצלו עולים בקנה אחד עם טובת הקטין. זה הסובר כי הלינות אינן עולות בקנה אחד עם טובת הקטין, עליו הנטל. אם תרצה, במילים אחרות, הכלל הוא שגם קטין המצוי במשמורת אמו לן אצל אביו, זולת אם תוכיח האם כי נשקף סיכון לקטין או שאותן עילות הסותרות את טובתו".

ומסכם כבוד השופט שני:

"ברור כי אם לא תצביע פקידת הסעד בתוך 30 ימים, במפורש על טעם בגינו ייפגע הקטין אם יוחל בלינות סוף השבוע – מן הסתם תצטרך היא לקבוע, לאור הכלל שציינתי לעיל, את תחילת הלינות".

"אין בדעתי להתערב בשיקול דעתה המקצועי של פקידת הסעד, אולם הבהרתי, כאמור, את ברירת המחדל למען תהא ברורה לכל. מצפה אני לכן מפקידת הסעד, גם לאור גילו של הקטין, להעלות את סדרי השהות על התלם הרגיל, תוך שבועות ולא יותר מחלוף (לצורך כילוי התהליך) שלושה חודשים מהיום."

לפסק הדין המלא של כבוד השופט שני.

אי עמידה בזמני השהות:

ראו כאן.