תקשורת כתנאי למשמורת משותפת: בעבר, תקשורת שוטפת ומלאה בין ההורים הייתה תנאי למתן הגדרה של הורים שווים (משמורת משותפת) וכך לאמא הייתה זכות וטו.
מאז הבינו שתקשורת יכולה (ולעיתים עדיפה) להיות גם במייל, ווטסאפ וכו' ושהתקשורת הייתה במקרים רבים כלי בידי האם למנוע מהאב זמני שהות רחבים והגדרה הורית שווה.
כמו כן, כיום, לפחות בבתי המשפט למשפחה, כבר לא משתמשים במונח "משמורת".
תקשורת כתנאי למשמורת משותפת – המצב בשטח
כיום, לאור השינויים הטכנולוגיים כמו וואטסאפ, מסרונים, מייל וכו', ההסתכלות היא על תקשורת פונקציונלית בלבד.
כיום מבינים שהדרישה לתקשורת מלאה ושוטפת היא דרישה שגויה – שהרי מדובר ביחסי הורה-ילד, ולא במערכת היחסים שבין ההורים שבנקודת זמן זו נפרדים כל אחד לדרכו.
יתרה מכך – התניה זו, המובילה לא פעם לקביעת משמורן יחיד, ומתוך כך ליצירת מעין היררכיה בין ההורים (גם אם תפיסתית בלבד), עלולה להעמיק ולהחריף את העוינות ואי שיתוף הפעולה בין ההורים, את חוסר התקשורת וכד'.
תקשורת פונקציונלית
במונח "תקשורת פונקציונלית" כלולים וואטסאפ, מייל וsms – הנחשבים כצורת תקשורת לגיטימית ביותר, יש האומרים אף המועדפת במקרים מסוימים על מנת להפחית את הקונפליקט ההורי.
עמדת משרד הרווחה
משרד הרווחה עבר מזמן לתקשורת פונקציונלית. הדברים נאמרו לנו על ידי סימונה שטיינמץ, עו"ס ראשית לעניין סדרי דין בפגישה איתה לפני מספר שנים ולאחרונה בתכתובת המצורפת.
גיא רוה: "אין ספק שתקשורת בין ההורים היא דבר חשוב. יחד עם זאת, אם אני זוכר נכון, גם בפגישה איתך לפני מספר שנים הסברת שהתקשורת לכל הפחות צריכה להיות פונקציונלית שתפעל לטובת הילד.
כמו כן נושא התקשורת, וטוב שכך, כבר לא מופיע בתע"ס לנושא מתן הגדרה שווה להורים וחלק ניכר משופטי המשפחה כבר מתייחסים לנושא התקשורת בשונה מהעבר ביודעם שזה שימש כלי "וטו" בידי האמהות למתן משמורת משותפת.
אם כך, מדוע עדיין נכתבים משפטים שכאלו בתסקירים?"
סימונה: "לעניין התייחסותך לסוגיית רמת ואופי התקשורת, אני עדיין עומדת מאחורי הדברים. יחד עם זאת שיקולי המלצה למשמורת לא נובעים מרמת התקשורת וגם לא שוויון בין הורים , אלא צרכי הקטינים".
פסקי דין לנושא תקשורת בין הורים גרושים
כמובן שיש גם פסקי דין בנושא בהם השופטים מסבירים שלא ייתכן לקבוע את נושא התקשורת כתנאי דווקא בעיצומו של המשבר כאשר היחסים מאוד לא טובים.
פסק דינו של מחוזי חיפה מיום 24.05.2018.
בפסק דינו (תמ"ש 07\17120 – פורסם באוגוסט 2010) נדרש כבוד השופט סילמן לסוגיית תקשורת בין הורים גרושים כתנאי למשמורת משותפת והוא טוען, ובצדק רב:
"סבורני כי יש מקום להבחין בין מועד בדיקה 'אגב הליך' ובין בחינת הדברים לפני ההליך ולאחריו".
"לא יעלה על הדעת ליתן במה לשאלת התקשורת (כתנאי בלעדיו אין), ובכך לעודד חוסר תקשורת בין הורים, על ידי קביעה כי תנאי לקיומה של משמורת משותפת הנה התקשורת האופטימלית הבין הורית; היעלה על הדעת כי צד אשר אינו חפץ במשמורת משותפת, יחבל בעצמו בתקשורת, יחטא בפגיעה בטובת הקטינים, ואף יזכה לפרס?
דא עקא ששאלת המשמורת לא נבחנת בתנאי האופטימום; שאלת המשמורת נבחנת דווקא כאשר הצדדים ניצים".
"לטעמי, הן בפן המשפטי (כגישה ראויה), הן בפן העובדתי (התנהלות ההורים שניהם, העדויות, התסקירים), הוכח כי טובת הבנות להיות במשמורת שני ההורים, המשותפת.
סבור אני, כמאמר התסקיר, כי עם תום ההליך, יתם המדון בין הצדדים, ודווקא המשמורת המשותפת היא שתסייע בבניית קשר הורי ראוי ביניהם (כפי שהתנהל כל עוד לא עמדו הצדדים בפני דיון)".
בפסק דין (תמ"ש 53472-12-11) כותבת כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר:
"מסקנה נוספת אליה הגעתי במהלך השנים לאחר קביעת משמורת משותפת בלא מעט מקרים שאין להעמיד את התקשרות החיובית והערכה ההדדית בין ההורים כתנאי לקיומה משני טעמים האחד שבתחילת ההליכים, כל עוד לא ניתן פסק הדין הצד שמסתייג ממשמורת משותפת ימנע מלפתח קשר חיובי עם ההורה האחר כדי שיוכל להשתמש בחוסר התקשרות כטעון נגד.
הטעם השני הוא שהניסיון מראה שכאשר מדובר בשני הורים מיטיבים, בעלי מסוגלות הורית טובה המעוניינים בטובת ילדיהם, תתפתח עם הזמן תקשורת סבירה ועניינית מספקת ביניהם, לאחר מתן פסק הדין.
יש לציין שבפסיקה התפתח מושג חדש של תקשורת פונקציונאלית שאליה צריך לשאוף לפחות בתקופה הראשונה."
בתמ"ש 7856-02-10 ראשון לציון מציינת כבוד השופטת בן שחר:
"אמנם נדרשת תקשורת טובה בין הורים על מנת לקיים משמורת משותפת, אך עצם הדרישה לתקשורת טובה עשויה לשמש כחרב פיפיות כנגד קביעת משמורת משותפת שכן ההורה המתנגד למשמורת משותפת יכול לשבש את התקשורת כדי לסקל את האפשרות לקביעת משמורת משותפת. לכן, ביהמ"ש סבור, כי בשלב שביהמ"ש קובע משמורת משותפת הוא איננו יכול ברוב המקרים, לעמוד על התנאי של תקשורת ברמה טובה ושיתוף פעולה מירבי בין ההורים אלא לצפות לתקשורת סבירה שתלך ותשתפר לאחר ההכרעה השיפוטית תוך מתן הדרכה לשני ההורים לתיאום הורי כל זאת כמובן כשמדובר בשני הורים ראויים בעלי מסוגלות הורית טובה ומעורבים בחיי ילדיהם ודורשים טובתם".
ומתוך פסק דין נוסף שלא פורסם:
ראו גם פסק דינו של כבוד השופט זגורי תמ"ש 12148-04-10 מתאריך 28.04.2011 בו יש דיון מעמיק ברכיב התקשורת הבין-הורית ושיתוף הפעולה ביניהם כתנאי מרכזי (סעיפים 60-84).
הואיל ויודע היום כל בעל דין, כי תקשורת, שיתוף פעולה פורה, שוטף ואיכותי עם ההורה אחר הינם בבחינת תנאים חיוניים לפסיקת משמורת משותפת והואיל ומדובר בעניין שניתן לסכלו חד צדדית, הרי יוכל בעל הדין המבקש לזכות במשמורת בלעדית להסלים הקונפליקט או להימנע מיצירת תקשורת בתקופת הסכסוך המשפטי ובכך לגרום לגורמים המקצועיים ולבית המשפט לסבור שלא ניתן בנסיבות להורות על משמורת משותפת בשל רמת הקונפליקט הגבוהה. ובלשונו הציורית של כב' השופט סילמן :
"היעלה על הדעת כי צד אשר אינו חפץ במשמורת משותפת, יחבל בעצמו בתקשורת, יחטא בפגיעה בטובת הקטינים, ואף יזכה לפרס??"
22/08/2010 , (סעיף 45 לפסק הדין).