ועדת שיפמן מזונות ילדים: מונתה בשנת 2006 על ידי שר המשפטים דאז חיים רמון, כדי לבחון באופן מקיף את נושא מזונות הילדים במדינת ישראל, קביעתם, תשלומם והבטחת גבייתם לאור אמנת האו"ם בעניין זכויות הילד.
ועדת שיפמן מזונות ילדים
מדוע המלצות הוועדה טרם קודמו לחוק?
בכנסת וגם בקרב מרבית ארגוני הנשים יש הסכמה רחבה לעקרונות ועדת שיפמן, אך במקביל יש ניסיונות צורמים לקפוץ על העגלה ולדרוש כחבילה אחת קידומם של נושאים נוספים כגון נישואים אזרחיים ופתרון לנושא מסורבות הגט והעגונות.
אין ספק שרצוי לקדם בכל דרך אפשרית את נושא מסורבות הגט והעגונות והרי מדובר על שלילת חירותו של אדם, אך אסור לקשור דבר בדבר.
התניה שכזו תשאיר את ילדינו בני ערובה לקידום מטרות, חשובות ככל שיהיו, הזרות לצרכיהם. את טובת ילדינו, כמו כל נושא חשוב אחר, יש לקדם בזכות עצמה בלי להתנותה בפתרון עוול אחר.
כמובן שהקושי הגדול יותר הוא עם הסיעות החרדיות ובתי הדין הרבניים, שכן הם כמובן לא רוצים שקביעת המזונות תעבור מהדין הדתי לדין האזרחי, אך מצד שני גם לא מעדכנים את הדין האישי לימינו אנו.
נציין שבעבר היה אולי הגיון לכך שהאב ישלם לבדו את כלכלת הילד כי לפי ההלכה גם כל הרכוש עבר לאבא, אך כיום שנושא הרכוש עודכן מזמן והוא מתחלק לרוב שווה בשווה בין ההורים, נוצר עוול נורא בנושא המזונות שעדיין מוטלים רק על האב.
פרסום ההלכה החדשה (בע"מ 919/15 בשנת 2017) הביא לפתרון סביר עבור ילדים מעל גיל 6 אשר התיק נידון בבתי המשפט למשפחה (בתי הדין הרבניים לא פוסקים בהתאם להלכה החדשה).
עבור ילדים מתחת לגיל 6 העוול הנורא בהתאם לדין הדתי עדיין קיים, ולכן כה חשוב לקדם חוק מסודר לכל נושא המזונות, כפי שאף נכתב מפורשות בפסק הדין של בית המשפט העליון.
המלצות ועדת שיפמן למזונות ילדים
נקודת המוצא החדשה עליה ממליצה וועדת שיפמן בראשות פרופ' פנחס שיפמן היא אחריותה של המדינה להבטיח שהורים ימלאו את אחריותם ההורית לתמיכה בילדיהם.
ועדת שיפמן ממליצה שקביעת התמיכה הכלכלית תהיה לפי הדין האזרחי ושעל שני ההורים תהיה מוטלת החובה לכלכל את ילדיהם – על פי יכולתם הכלכלית וביחס לזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מהם.
הוועדה בחנה באופן מקיף את העלות על פי נוסחאות שונות במדינות העולם והנוסחה שנקבעה על ידה מתבססת על הנתונים בארץ ועל מחקר משווה זה.
הוועדה אומרת בפשטות שהאחריות הכלכלית לילדים חלה על שני ההורים. ההבדלים הקיימים היום בעת קביעת מזונות הילדים, הנובעים מדתו ומיגדרו של ההורה, יומרו בנוסחה קבועה ושווה החלה על כל הילדים באשר הם.
קביעת סכום המזונות
ההמלצה העיקרית של וועדת שיפמן היא על נוסחה שקופה וברורה לקביעת סכום המזונות.
המטרה העיקרית בקביעת נוסחה שכזו היא להמעיט ככל שניתן את ההתמקחויות וההתדיינויות בנושא, כך שהמאבקים האינסופיים על גובה המזונות יעברו מהעולם.
ברגע שהרגענו את שני ההורים וביטלנו את מוקד הסכסוך העיקרי – פעלנו בעיקר לקידום טובת הילד.
כאשר תהייה נוסחה שכזו לחישוב סכום המזונות, כל הורה יוכל להיכנס לאינטרנט, להקליד את הנתונים המאפיינים את התא המשפחתי שלו ולקבל באופן מיידי את סכום המזונות, ועל מי מההורים לשלמו. הויכוחים המרובים פשוט ייעלמו, הרגענו את שני ההורים ובעיקר פעלנו לטובת הילד.
יתרה מכך, מאחר והנוסחה פשוטה וזמינה, הרי שעדכון הסכומים בעקבות שינוי בנסיבות – משינוי הכנסה, ועד שינוי בזמני השהות, מכל סיבה שהיא – יהיה תהליך קצר ופשוט. באותם מקרים בהם יגיעו ההורים לבתי המשפט, רשם בית המשפט למשפחה יקבע את שיעור התמיכה הכלכלית וחלוקתה בין ההורים בהתאם לנוסחה. על קביעת הרשם ניתן יהיה לערער לבית המשפט למשפחה רק במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל המנויים בחוק.
שיעור התמיכה הכלכלית
דו"ח ועדת שיפמן אינו עוסק במינוח "מזונות" אלא על זכות הילד לתמיכה כלכלית. child support כמקובל במדינות המערב.
שיעור התמיכה הכלכלית יקבע בנוסחה מחייבת, אשר מתחשבת ביכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, כך שמאליו, מעצם הנוסחה, יש התחשבות בפערי השכר שעדיין קיימים במשק בין גברים לנשים, ובזמנים בהם שוהה הילד אצל כל אחד מהוריו, כאשר נושא זמני השהות נכנס לנוסחה רק במקרים בהם לכל אחד מההורים זמני שהות של לפחות 5 ימים בשבועיים.
מנוסחה זו ניתן יהיה לסטות רק במקרים יוצאים מהכלל, דבר המבטיח עקביות, יציבות ושקיפות מלאה.
מאחר ששני ההורים יגיעו לתוצאה דומה, אם לא זהה, הרי שיש בכך לתאם ציפיות ומתוך כך לבטל את מוקד הסכסוך הכספי שהוא כה מהותי.
"מחציות"
הוצאות נוספות מעבר למזונות הבסיס המכונות כיום "מחציות", כגון חוגים, שעורי עזר, משקפיים, טיפולי שיניים וכו', יתחלקו מעתה אף הן בין ההורים על פי יחס ההכנסות ולא באופן שווה כנהוג היום – מה שכמובן יקל, יחסית למצב הנוכחי, על בעל ההכנסה הנמוכה, לרוב האמהות.
נוסחת שיפמן
נוסחת שיפמן מתאימה לרובם הגדול של המקרים.
במקרי קיצון בהם, למשל, אחד הילדים מקבל קיצבת נכות או שלילד יש צרכים מיוחדים הדורשים הוצאה חריגה, הצדדים יגיעו לדיון בפני שופט.
במקרים הרגילים, אם ההורים לא מגיעים להסכמות על תוצאות התחשיב, הם לא יצטרכו להגיע לדיון משפטי אלא יופנו להחלטת רשם בית המשפט.
יתרה מכך, מאחר והנוסחה פשוטה וזמינה, הרי שעדכון הסכומים בעקבות שינוי מהותי בנסיבות – משינוי הכנסה ועד אי עמידה בזמני השהות – יהיה תהליך קצר ופשוט.
במקרי הקצה בהם שכר ההורים שווה וגם זמני השהות שווים, בדומה לשני ערעורי המזונות בבית המשפט העליון אשר הוגשו בעבר (בע"מ 919/15), כל הורה יישא באחריות הכלכלית היומיומית לילדים כשהם שוהים איתו, והתמיכה הכלכלית היחידה תהיה לנושאים נקודתיים כגון ביגוד, הנעלה ותשלום לקופת החולים.
מחשבון מזונות ילדים חינם – חישוב דמי מזונות הילדים
הנוסחה לחישוב מזונות ילדים נשענת על שלושה פרמטרים עיקריים:
גובה הכנסתו (ברוטו) של כל אחד מההורים
מספר הילדים
מספר הימים בהם שוהים הילדים אצל כל אחד מהוריהם. זמני שהות.
נוסחה פשוטה ומובנת שכזו תאפשר לבנות מחשבון מזונות זמין ונגיש לציבור כמו זה המוצע להלן, בעזרתו יוכל כל הורה לחשב את מאזן כלכלת הילדים בתא המשפחתי שלו ולבדוק האם יש צורך בהעברת כספים מהורה להורה, ובמידה וכן, איזה סכום יועבר.
תודה רבה לאבי זיגדון ואביאור ניסים שהכינו את גליון האקסל המהווה את הבסיס לחישובים. מחשבון מזונות ילדים זה נבנה על פי הנתונים בדו"ח שיפמן, כך שמדובר במשהו מקורב ולא רשמי.
פרמטרים נוספים
נציין שבנוסחת ועדת שיפמן ישנם עוד פרמטרים שלא נכנסו לנוסחה שלנו, כגון הורה שיש לו ילדים נוספים, "שכר טיפול" המופיע בדוח הוועדה, מקרים בהם אחד מבני הזוג מתגורר בדירה ללא תשלומי שכ"ד ולכן יש להוסיף את שווי שכ"הד להכנסתו, ועוד.
בהתאם לדו"ח ועדת שיפמן רק כאשר יש מינימום של 5 ימי הורות מתוך 14 יום, ישנה התחשבות בהוצאות ההורה עם זמני השהות הנמוכים יותר.
זה אומר שאב אשר מלין את ילדו 4 לילות בשבועיים (ופחות מכך) לא יתחשבו בכך. לטעמנו ההחלטה בעייתית, שכן הראייה שלנו היא טובת הילד ולכן רצוי לנסות לפעול גם מול אותם אבות שממעטים להיות בקשר עם ילדם, ואם זה דרך הכיס וזה פועל לטובת הילד אז זה רק לטובה.
לא נותר לנו אלא לצטט את דברי פרופ' שיפמן מתוך דו"ח הוועדה בראשה עמד, כאשר לעמדתנו יש לבטל לחלוטין את מגבלת הימים:
"אמנם יש הטוענים שהצעתנו תשמש תמריץ מלאכותי לגברים להרחיב את ימי הטיפול בילד כדי לצמצם את חבותם במזונות. אך נראה לנו שכאן יחול הכלל ש"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה", ואם באמת ובתמים מבקש האב להקדיש זמן רב יותר לילד, והדבר הוא לטובת הילד, אין אלא לברך על כך. כמובן יש לתת את הדעת לחשש של מאבק שלא בתום לב. זה חשש שלא קל להתגבר עליו מראש ואף ועדת שניט נתנה עליו את דעתה".
* חשוב לזכור שנוסחת ועדת שיפמן נכתבה לפני מספר שנים והנתונים המספריים לעלות גידול ילד עלו מאז (הצמדה למדד ועוד). כמו כן, כל עוד משרד המשפטים לא מקדם את המלצות הוועדה לחוק הנוסחה היא בגדר שאיפה לעתיד.
מכתב ששלחנו לשופטי בתי המשפט למשפחה בנושא מזונות ילדים
הודעה לעיתונות שפרסם משרד המשפטים עם סיום עבודת ועדת שיפמן (אוקטובר 2012)
דו"ח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל הוגש היום לשר המשפטים
הוועדה בראשותו של פרופ' פנחס שיפמן אשר מונתה על ידי שר המשפטים, מר חיים רמון, ביום ט' בסיוון תשס"ו (5 בינוי 2006) הגישה היום מסקנותיה לשר המשפטים יעקב נאמן.
מטרתה של הוועדה היתה בחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל. צורך זה עלה על רקע אימוץ מתמשך של עקרונות היסוד של אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד וקליטתם במשפט הישראלי.
לנגד עיני חברי הוועדה עמדה כל העת בראש ובראשונה טובת הילד.
המלצות ועדת שיפמן
הצעת החוק אותה גיבשה ועדת שיפמן מהווה מפנה יסודי בדין מזונות הילדים.
נושא מורכב זה של תהליך גירושים מצריך חשיבה מחודשת בסדרי העדיפויות, כאשר זכותו של הילד לתמיכה כלכלית הינה בעדיפות עליונה. מסקנות הוועדה התקבלו לאחר שהוועדה קיימה דיונים רבים ובהם מחקר משווה בנושא אשר תואם את הנעשה במדינות רבות בעולם.
הצעת החוק עליה ממליצה הוועדה עולה בקנה אחד עם מסקנות "הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין" (וועדת שניט) אשר הוגשו גם הן לאחרונה לשר המשפטים יעקב נאמן הקובעות כי האחריות הטיפולית והכלכלית בילדים מן הדין שתחול עקרונית באופן שווה בין שני ההורים.
בכך משנה הוועדה הנוהג הקיים של חלוקה מגדרית בכל הקשור לגידולם וכלכלתם של הילדים.
הוועדה ממליצה לבחון מחדש השלכות מסקנותיה לאחר שנה מיום יישומן ובמידת צורך לשקול ביצוע שינויים.
שר המשפטים יעקב נאמן ביקש להודות ליו"ר הוועדה, פרופ' פנחס שיפמן ולכלל חברי הוועדה על עבודתם החשובה והיסודית.
זכות הילד לתמיכה כלכלית
המלצות וועדת שיפמן כוללת הצעת חוק לעיגון זכות הילד לתמיכה כלכלית כזכות עצמאית של הילד, לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, ששני ההורים אחראיים למלאה.
נקודת המוצא היא אחריותה של המדינה להבטיח שההורים ימלאו את מחויבותם לתמיכה כלכלית בילדיהם. לפיכך, במקום שמזונות הילדים יהיו חלק מהמשא ומתן וההתדיינות בין ההורים בעת הגירושין, החוק דואג שהילד יקבל את התמיכה הכלכלית שלה הוא זכאי, בלי קשר להסדר הממוני בין הוריו בגירושין.
לאור זאת, האבחנות הקיימות היום בישראל בין דיני מזונות הילדים לפי הדינים הדתיים השונים, בין ילדים בגילאים שונים ובין אב ואם, הומרו בנוסחה קבועה ושווה החלה על כל הילדים בני הדתות השונות, ללא הבדל גיל ובאחריות שני ההורים.
הנוסחה שהוועדה קבעה ניתנת, בדרך כלל, להפעלה פשוטה ונוחה ללא צורך בריבוי התדיינות, ממנה סובלים בראש ובראשונה הילדים עצמם.
תמצית המלצות וועדת שיפמן
- זכות הילד והאחריות ההורית – מוצע להשתית את זכות הילד לתמיכה כלכלית כזכות עצמאית שלו ששני הוריו אחראים למימושה. זכות הילד היא עד הגיעו לגיל 21.
- שיעור התמיכה הכלכלית – קביעת שיעור התמיכה הכלכלית לפי הכנסות שני ההורים ומספר ילדיהם. ההורים ישאו בתמיכה הכלכלית לפי שיעור הכנסת כל אחד מהם ולפי הזמן שהם מקדישים לטפל בילד, לפי נוסחה כלכלית שבחוק. הורה שמטפל בילד בשעות העבודה על גיל 12 או בילד עם מוגבלות זכאי לשכר טיפול.
- הסכם בין ההורים -הסכמה של ההורים שפוגעת בזכות הילד לתמיכה הכלכלית או בשיעור שכל הורה חייב בה בטלה.
- קביעת התמיכה כלכלית על ידי רשם בית המשפט למשפחה – רשם בית המשפט למשפחה יקבע את שיעור התמיכה הכלכלית וחלוקתה בין ההורים. על קביעת הרשם ניתן יהיה לערור לבית המשפט למשפחה במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל המנויים בחוק.
- הוצאת דיני מזונות הילדים מדיני המעמד האישי – הדינים הדתיים שחלים על נושאי המעמד האישי לא יחולו על מזונות הילדים.
קידום המלצות ועדת שיפמן לחוק
המלצות ועדת שיפמן טרם קודמו לחוק.
ביום 20.12.2015 פורסמה הצעת החוק הפרטית "הצעת חוק זכות הילד לתמיכה כלכלית, התשע"ו–2015" של ח"כ יואב קיש וח"כ יפעת שאשא ביטון (נוסח זהה להמלצות ועדת שיפמן): הצעת החוק המלאה. חבר הכנסת קיש החליט להעלות את הצעת החוק לוועדת שרים לחקיקה למרות שהיה ברור מראש שהיא לא תעבור (המטרה הייתה בעיקר דיון ציבורי). ועדת שרים לחקיקה אכן לא קיבלה את הצעת החוק.
בחודש ינואר 2016, בכנס בבית המשפט העליון, אמרה שרת המשפטים איילת שקד שאם היו לה עוד 2-3 שנים בתפקידה, היא הייתה מקדמת גם את דו"ח ועדת שיפמן. כל אחד ייקח אמירה זו לפי הבנתו. לדעתנו הסיכוי לשנות את הדין הדתי במזונות ילדים דרך החוק (אימוץ מסקנות ועדת שיפמן בהתאם למקובל בכל העולם המערבי) קלוש ביותר.
מצגת של גיא רוה לחברי ועדת שיפמן
בתחילת עבודת הוועדה (שנת 2007) הציג גיא בפני חברי ועדת שיפמן את עמדתנו בנושא (ותודה לעו"ד אמיר שי שהראה לנו מה קורה בעולם בתחום זה) – נוסחה פשוטה וברורה לחישוב סכום המזונות כאשר שני הפרמטרים העיקריים לקביעת סכום המזונות הם משכורות ההורים וחלוקת זמני השהות באותו תא משפחתי.
"כלכלת ילדים במדינות ה- OECD – השוואה בין מדינות"
חישוב סכום המזונות במדינות השונות בארצות הברית, קנדה ואנגליה.