פסקי דין אפוטרופסות הורה

גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים

פסקי דין אפוטרופסות הורה

Print Friendly, PDF & Email

פסקי דין אפוטרופסות הורה: בדף זה פסקי דין רבים לנושא אפוטרופסות הורה בנושאים שונים כמו קביעת מוסד חינוכי ומתן טיפול רפואי, וניתן לקרוא בהם על חשיבות המונח אפוטרופסות במשפט הישראלי.

כבוד השופט נפתלי שילה, מחוזי תל אביב, עמ"ש 61506-06-24, האב מערער על משך טיול הבר המצווה עם הבן בארצות הברית, מיום 09.07.2024.

האב מעוניין לטוס על הילד (בן 13 – טיול בר מצווה) לארצות הברית. כבוד השופטת ז'יטניצקי רקובר אישרה לאב רק 14 יום. האב מערער למחוזי, ולאחר שמיעת רצונו של הילד נפסק שהטיול יהיה ל 23 יום.

נשאלת השאלה מדוע ההורים (בעיקר האמא) לא מצליחים לראות את טובת הילד, ולתת לו להנות בחוויה נהדרת בארצות הברית?

נשאלת גם השאלה מדוע כבוד השופט ז'יטניצקי רקובר חושבת שיש להגביל את הטיול ל 14 יום בלבד, והאם במידה והאם היא זו שהייתה מבקשת לטוס האם היא הייתה מגבילה גם אותה?

פסק הדין בעמ"ש 61506-06-24

כבוד השופטת מירב אליהו, תלה"מ 71053-03-24, לאור התנהגות האם ניתנות לאב סמכויות בלעדיות לנושאים היום יומיים, מיום 25.06.2024.

חבל שכך האם מנהגת. לא ראוי. לא ברור. הסמכות לרישום לבית הספר, טיפולים, הוצאת דרכון וכו' ניתנת לאב.

האם האופנה החדשה של מינוי אפוטרופוס לדין בכל כך הרבה מקרים ראויה? יש להם כישורים מקצועיים לבחינת הנושא?

החלטה בתלה"מ 71053-03-24

כב' השופטת ציפי כהן אביטן, תלה"מ 37269-07-22, דחיית בקשת האם לשלילת האפוטרופסות של האב וקביעת מזונות הילדה הנכה, מיום 01.01.2024.

האם מבקשת לשלול את האפוטרופסות של האב לאור זאת שלאחרונה מצבו לא טוב (לעמדתו) והוא ניתק את הקשר עם הילדה הנכה. בקשתה של האם לא מתקבלת, ובראייה של טובת הילדה בצדק כמובן. זה נראה כמו נקמה, ולא משהו מעבר לכך. נתנו לאם אישור לפעול בחתימת יחיד בכל נושא כמו חינוך, רפואה, משרד הפנים וכו. כל הכבוד לעו"סית על ההמלצה ולכבודה על החלטה ראויה.

לנושא המזונות: שני ההורים מרוויחים יפה. הילדה מקבלת קצבת נכות של מעל 10,000 ₪. לאם יש מטפלת במשרה מלאה. כבודה קובעת שההוצאות הרפואיות העודפות והתשלום למטפלת יהיו מקצבת הנכות. לא בטוח שההחלטה ראויה.

פסק הדין בתלה"מ 37269-07-22

כבוד השופט סארי ג'יוסי, רמ"ש 3104-06-23, דחיית בקשת האם שקיבלה אישור לחתימת יחיד לנושאי חינוך ובריאות שהאב לא יקבל מידע הנוגע לבת המשותפת, מיום 17.01.2024.

מה עושים כאשר אחד ההורים (לרוב האב) לא בקשר עם הילד וההורה המגדל את הילד, לעיתים גר בחול, לעיתים במרחק רב, ולעיתים סתם מנסה לנגח את ההורה המגדל את הילד באי שיתוף פעולה בנושאים יום יומיים המצריכים את אישורו כמו חינוך ובריאות?

בעבר הדרך הייתה לנסות לשלול להורה את האפוטרופסות. דרך מאוד בעייתית.

כיום מבינים שהדרך היא לבדוק שאכן זהו המצב, ואם כן פשוט לתת להורה המגדל את הילד אישור לאשר נושאים אלו בחתימת יחיד. למשל לרשום לבדו למוסד חינוכי, לאשר טיפול רפואי מהותי בילד, ולעיתים גם הוצאת דרכון.

פסק הדין של כבוד השופט ג'יוסי – הדוחה את ערעור האם לכך שהאב לא יקבל מידע הנוגע לילדו – מסביר לנו יפה שמדובר בנושאים שונים, ושגם אם הוחלט שהאב לא שותף לקבלת ההחלטות בנושאי חינוך ובריאות, הוא עדיין אפוטרופוס של הילד וזכאי לקבל את המידע הנוגע לילד.

החלטה ברמ"ש 3104-06-23

כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 49539-06-22, החלטה על מתן תרופת "מינרין" (הורמון) לילד הסובל מהרטבת לילה, מיום 30.07.2023.

כבוד השופט שני מתרגז על האב על הגשת הבקשה למניעת טיפול תרופתי לבריחת שתן, מה עוד שהאם רופאה במקצועה. לאור זאת שמדובר על תרופה שהיא בעצם הורמון, לטעמי כבודו מגזים בעמדתו.

החלטה בתלה"מ 49539-06-22

כב' השופט יהורם שקד, תלה"מ 17018-04-23, קבלת בקשת האם לרישום הילדה לבית ספר ממלכתי דתי בניגוד להסכם, מיום 11.07.2023.

ההורים רשמו בהסכם הגירושין שהילדה תלמד בבית ספר של זרם החינוך החרדי של חב"ד. הילדה עולה עכשיו לכיתה א', והאמא רוצה לרשום אותה לבית ספר ממלכתי דתי.

בקשתה מתקבלת בראייה של טובת הילדה שגרה רוב הזמן אצל האם. אפשר להבין את כאבו של האב כאדם דתי. מעניין אם במקרה בו העו"סית הייתה חרדית או שהתיק היה נידון ברבני אם היה נפסק אותו דבר…

פסק הדין בתלה"מ 17018-04-23

כבוד השופטת שירי היימן, תלה"מ 22865-08-21, דחיית בקשת האם לא לחסן את התינוק, מיום 23.07.2023.

ההורים חלוקים בשאלה האם יש לחסן את הקטין בחיסוני השגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות. האם מתנגדת. האב רוצה לחסן. בית המשפט מינה רופא מומחה אשר המליץ על מתן החסונים. וכך נקבע.

פסק הדין בתלה"מ 22865-08-21

כב' השופט ערן שילה, תלה"מ 42942-11-22, האם לבקש תסקיר עו"ס לסדרי דין על מנת לבחון את בקשת הנתבע אשר אפוטרופסותו על ששת ילדיו הקטינים נשללה לקביעת הסדרי קשר – במתווה זה או אחר – בינו לבין הקטינים או מי מהם,מיום 04.06.2023.

החלטה מאוד מעניינית בה נקבע, בניגוד לעמדת היועמ"ש (לא רשום אך לדעתי של הרווחה), שגם במצב של שלילת האפוטרופסות של האב על ילדיו, כיום עציר בכלא, יש לאב זכות לבקש לקבוע הסדרי קשר עם הילדים בראייה של טובת הילדים. לי זה חדש. למדתי.

החלטה בתלה"מ 42942-11-22

כבוד השופטת, סגנית הנשיא אביבית נחמיאס, תלה"מ 17723-03-22, קבלת בקשת האם לחתימת יחיד, מיום 24.07.2022.

האם מבקשת אישור לחתימת יחיד בענייני חינוך, בריאות ודרכון. מזה שנים ארוכות האב אינו בקשר עם הקטינה כלל, לא נטען כי האם מנעה קשר כאמור ולא נראה כי האב עשה מעשה מינימאלי כלשהו "לאותת" על רצונו בקשר כאמור.

העו"ס השקיעה מאמצים רבים לאתרו ואין מקום להטיל על האם אחריות להשקיע מאמצים באיתור האב בכל מקרה בו נדרשת עמדת האב בעניינה של הקטינה.

בקשת האם מתקבלת. בצדק.

פסק הדין בתלה"מ 17723-03-22

כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא, רמ"ש 1603-09-22, דחיית ערעור האם המתנגדת לרישום ילדיהם המשותפים של הצדדים לצהרונים, מיום 11.09.2022.

האם מערערת למחוזי. לא מוכנה שהילד הקטן, בעל צרכים מיוחדים, ייסע בהסעות לצהרון. בהתאם להסכם הגירושין, לצד אי מתן הסבר מדוע יש לעמדתה בעיה עם ההסעה, הבקשה נדחית.

החלטה ברמ"ש 1603-09-22

כבוד השופט ארז שני, י"ס 1971-08-22, בקשת האם להעביר את הילד (2.5) גן לאחר שעבר בגן התעללות, מיום 30.08.2022.

מקרה בו הילד עבר התעללות בגן 🙁 כל כך הרבה מקרים יש בנושא שזה נורא!

האם רוצה להעביר את הילד לגן חדש עם מצלמות "בזמן אמיתי". האב מתנגד למעבר.

כבוד השופט שני חד כהרגלו, מסביר שהוויכוח כלל לא קשור לטובת הילד אלא לנוחות ההורים, ומאשר לאם לרשום את הילד לגן החדש.

החלטה בי"ס 1971-08-22

כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן, תלה"מ 16097-05-21, דחיית בקשת האם לאישור מעבר מוסד חינוכי לילדה (בת 7), מיום 14.08.2022.

פסק דין יפה ומרשים של כבוד השופטת ג'וליאן.

להורים הסכם גירושין הקובע שהאם היא זו שתבחר את בית הספר של הבת, אך שזה חייב להיות בעיר x. לא ברור מדוע האב חתם על הסכם שכזה, אך החלק שרשמו שזה חייב להיות ב x  הציל אותו.

פסק דין ארוך של 21 עמודים בו ההורים רבים על גב הילדה, גורמים לה נזקים, נמצאים בתחרות בעייתית הפוגעת בילדה, וכבוד השופטת ג'וליאן מתארת פעם אחר פעם את שקרי האם. בנוסף האם הגישה בקשות מיותרות שבסופו של יום נמחקו.

חבל שכבודה לא טרחה לרשום לקוראים את המרחק בין x ל y, אך ניתן להבין שהמרחק עולה על 15 ק"מ.   

בהתאם לעמדת כל המומחים, ולאחר שכבודה עשתה עבודת בילוש נאה והבינה יפה את התנהלות האם ובעיקר מה הם המניעים שלה, הוחלט לדחות את בקשת האם.

פסק הדין בתלה"מ 16097-05-21

כבוד השופטת מאיה לוי, תלה"מ 50532-03-22, בקשת האב לשינוי המסגרת הלימודית לקטין והעברתו לגן חילוני, מיום 28.07.2022.

הויכוח בין ההורים הוא האם הילד שנמצא בגן מעורב (חילוני/דתי) ועולה לכיתה א', ילמד בבית ספר חילוני או דתי. האב מתגורר בחו"ל. האם בארץ.

בקשת האב נדחית. הסעיף המעניין בפסק הדין הוא סעיף 13. האם צריכה להגיש תצהיר לבית המשפט שבעתיד לא תגיש בקשה נוספת להעברת הילד לבית ספר דתי יותר מהנוכחי.

פסק הדין בתלה"מ 50532-03-22

כבוד הרב צבי בירנבאום – אב"ד, הרב אריה אוריאל, הרב נפתלי הייזלר, רבני תל אביב, תיק ‏1125820/9, באיזה בית ספר תלמד הילדה, חילוני או דתי, מיום 02.03.2022.

האם הפכה לחילונית. למרות שיש הסכם, ההורים רבים לאיזה בית ספר לרשום את הילדה שעולה לכיתה א'. חילוני או דתי. האם רוצה חילוני, האב רוצה ממ"ד.

נקבע שבהתאם לטובת הילדה, היא תירשם לבית ספר ממלכתי דתי.

"החלטה זו מתבססת אך ורק על טובת הבת ולא בגלל שיקול של העדפת חינוך דתי על פני חינוך חילוני". ייתכן. אולי במקרה זה אכן כך הוא. אך עצם זה שדואגים לרשום זאת מראה שמבינים שעד היום החלטות רבות ניתנו לפי שיקול דתי/חילוני ולא בהתאם לטובת הילד.

פסק הדין בתיק 1125820/9

כבוד השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה, תלה"מ 44648-06-21, בקשה בעניין מסגרת החינוך בה ילמד הקטין, דתית, חילונית ובאיזה מקום, מיום 26.06.2022.

האם והאב מתווכחים האם הילד ירשם לגן במושב בו היה עד כה (מקום מגורי האב) או יעבור לגן בעיר (מקום מגורי האם), והאם דתי או חילוני. נראה עוד מקרה "רגיל" בו האם לא מודעת לכך שבכל החלטה מהותית הנוגעת לילד על שני ההורים להחליט לגביה, והאב מתוסכל מהתנהלות האם ומידורו. 

לאב נודע שהאם רשמה את הילד לגן דתי. בית המשפט דחה את בקשת האב בנושא (בהמשך נרשם שבית המשפט כלל לא ידע על הנושא הדתי). גם המחוזי דחה את הערעור האב. האב פנה לעליון שקיבל את עמדתו! 

ביהמ"ש העליון בהחלטתו מיום 27/12/2021  קיבל את הערעור בנימוק כי בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה לא נתנו דעתם לעניין הטענה של האב כי, הקטין הועבר לגן ממלכתי דתי בניגוד לרצונו, שכן החלטות הנוגעות לחינוכו של הקטין נתונות לשני הוריו ללא קשר לשאלת המשמורת. כה בסיסי. כבוד לעליון! איך המחוזי החליט אחרת? הזוי! 

בפסק הדין ביקורת נוקבת על העו"ס: ועל כן ההמלצה של העו"ס להשאיר הקטין בגן דתי, מקום שאף אחד מההורים אינו מקיים אורח חיים דתי, אינה ברורה, אינה נכונה ואינה מתיישבת עם  המציאות בה חי הקטין ולא עם ההיגיון והשכל הישר. 

בהחלטה יש שימוש מיותר במונח משמורת. חבל.

החלטה בתלה"מ 44648-06-21 

כבוד השופטת שירי היימן, תלה"מ 69324-07-20, ויכוח בין ההורים החילונים האם הקטינים ילמדו בבית ספר חילוני או דתי, מיום 21.03.2022.

הוויכוח בין ההורים הוא לאיזה מוסד חינוכי לרשום את הקטינים. או את הקטן יותר. חילוני או דתי. נקבע ששני הילדים ירשמו לבית ספר חילוני בהתאם לבקשת האם. נבדקה מהי טובת הקטינים (סעיף 30) וזה נראה בסדר גמור.

פסק הדין בתלה"מ 69324-07-20

כבוד השופטת הבכירה שושנה ברגר, תה"ס 27909-06-21, דחיית בקשת ההורים לשלילת אפוטרופסות האב, מיום 30.03.2022.

ההורים מעוניינים לאשר הסכם בו מבטלים את האפוטרופסות של האב. העו"סית מסבירה שזו לא טובת הקטין (כל הכבוד). בקשת ההורים נדחית, אך נקבעת פשרה בה על האם לעדכן את האב, ועל האב להשיב תוך 72 שעות מהי עמדתו. לא השיב, לאם מותר לחתום חתימת יחיד.

פסק הדין בתה"ס 27909-06-21

כבוד השופטת ו. פלאוט, אב"ד, כבוד השופט צ. ויצמן וכבוד השופט א. גורמן, מחוזי מרכז, עמ"ש 44516-10-21, האם יש להורות על חיסון בנותיהם הקטינות של הצדדים בחיסוני שיגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות, כאשר אחד ההורים מתנגד לכך? מיום 20.03.2022.

פסק הדין של בת המשפט המחוזי מהווה פסיקה מנחה. נקבע שיש לחסן את הבנות.

פסק הדין בעמ"ש 44516-10-21.

כבוד השופט סארי ג'יוסי, מחוזי חיפה, רמ"ש 28711-02-22, דיון בבקשת האב להורות לאם להודיע לו, מבעוד מועד, על כל פעולה רפואית הנוגעת לקטינים, לרבות חיסונים, כדי לאפשר לו להיות נוכח בפעולה שכזו יחד עימם, מיום 24.02.2022.

בקשת האב נדחתה, אך הדיון המשפטי מעניין.

"בית משפט קמא דחה, כאמור כבר לעיל, את בקשת המבקש, וקבע, כי לא ברור מדוע המבקש זקוק לצו-שיפוטי כדי לדעת מראש על כל טיפול רפואי שמקבלים הקטינים, מקל וחומר שעה, שכפי שעולה מטיעוני שני הצדדים המחלוקת ביניהם נטועה בסוגית החיסונים בלבד, ולא בנוגע לטיפולים אחרים. לא נטען, כך נקבע, וממילא לא הוכח, כי למבקש אין גישה ישירה לקבלת מידע רפואי, הנוגע לילדי הצדדים".

בית המשפט בתוך עמו הוא יושב? דבר ידוע לכל אב גרוש הוא שמידע שכזה נשלח רק לאם!!

פסק הדין בתיק רמ"ש 28711-02-22

כב' השופט ליאור ברינגר, תלה"מ 16619-02-21, האם רוצה להמשיך בלימוד ביתי לילדה (שנתיים וחודשיים), האב רוצה לרשום לגן, מיום 12.01.2022.

להורים מחלוקת האם הבת המשותפת תמשיך להיות בבית עם האם או תירשם לגן עירייה. לאור היחסים המאוד לא טובים בין ההורים נקבע שהילדה תירשם לגן.

פסק הדין בתלה"מ 16619-02-21

כבוד השופטים נ' סולברג, ד' מינץ, י' וילנר מבית המשפט העליון, בע"מ 8219/21, קבלת ערעור האב על כך שהאם רשמה את הילד בן ה 3 לגן עירייה בעפולה ללא הסכמתו ואישורו, בניגוד לנהלים של העירייה.

כולי תקווה שהאב אכן יתבע את העירייה או את האם!

פסק הדין בבע"מ 8219/21

הרב צבי בן יעקב – אב"ד (תל אביב), תיק 1073371, מתן אפשרות לאב לחסן את שני הילדים (תאומים בני 6) בחיסון קורונה למרות התנגדות האם, מיום 27.12.2021.

פסק דין מרשים, עם הסברים מעמיקים ובחינת כל הטיעונים. יפה מאוד!

מכל הפניות לעמותה, ממה שאני קורא בתקשורת (בעיקר הכתבה של יואב אבן – מצורף קישור), נראה שמשרד הבריאות וקופות החולים כלל לא דאגו לנושא!! ייתכן והם מסתמכים על החזקה שאם הורה אחד הסכים (וחיסן), אז מדובר גם על הסכמת ההורה האחר כל עוד הוא לא פנה והתנגד. לטעמי זהו מצב הזוי. אני יודע שמאוחדת למשל כבר שינו את נוהל עבודתם. כך למדנו לפחות מפניות של 3 הורים גרושים.

פסק הדין בתיק 1073371

כב' השופטת ענת אלפסי, י"ס 5201-12-21, עתירת האב לאפשר מתן חיסון שני לקורונה ביחס לילדם המשותף של בן הצדדים (בן 7), מיום 19.12.2021.

האב כבר חיסן את הילד בחיסון הראשון. "האב ציין כי בדק מפורשות מול קופת החולים מה הנהלים ובקופת החולים נמסר לו כי אין צורך בקבלת אישור ההורה השני". אכן, אלו ההנחיות כיום. הזוי ביותר! מכל הפניות לעמותה, ממה שאני קורא בתקשורת (בעיקר הכתבה של יואב אבן – מצורף קישור), נראה שמשרד הבריאות וקופות החולים כלל לא דאגו לנושא!! ייתכן והם מסתמכים על החזקה שאם הורה אחד הסכים (וחיסן), אז מדובר גם על הסכמת ההורה האחר כל עוד הוא לא פנה והתנגד. לטעמי זהו מצב הזוי. אני יודע שמאוחדת למשל כבר שינו את נוהל עבודתם. כך למדנו לפחות מפניות של 3 הורים גרושים.

נקבע שההורים יופנו להדרכה לשיפור התקשורת ושהבן יקבל את החיסון השני.

פסק הדין בי"ס 5201-12-21

כב' השופט פליקס גורודצקי, א"פ 2122-05-19, תביעה האם למשמורת בלעדית ולהענקת סמכויות מיוחדות (חתימה עם מסמכים שונים בחתימת יחיד), מיום 18.11.2021. 

לעמדתנו, פסק דין מאוד בעייתי. כבודו מאוכזב מהתנהגות האב, גם אנחנו, אנחנו לא יודעים מה הסיבה הבריאותית – נפשית של האב לכך, אבל מה שחשוב זה לא לנגח את האב, אלא לעזור לו, לשמר את הסיכוי, קטן ככל שיהיה, לחידוש הקשר עם הילדה, בראייה של טובת הילדה!! לגבי צודק/לא צודק משפטית אין לי מושג. מקווה שיוגש ערעור על ידי האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים. הבקשה למשמורת יחיד נדחתה כמובן. לא דנים יותר על משמורת.

כבוד לעו"סית לסדרי דין על עמדתה וגם לאפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים שבחר להגיש בתיק זה את עמדתו.

פסק הדין בתיק א"פ 2122-05-19

כבוד השופטת אפרת שהם דליות, תלה"מ 39345-03-21, החלטה באיזו עיר ילמדו הילדים בעקבות מעבר מגורים של האם, מיום 18.08.2021.

פסק דין מרשים מעצם כך שהוא לא מגדרי בשום צורה ואופן. הוחלט שהילדים ילמדו בעיר בה מתגורר האב. האם החלטה טובה? כפי שכתבתי בעבר, מה שחשוב בבתי המשפט למשפחה הוא שבשנים האחרונות אנחנו רואים שכל מקרה נבדק לגופו, מהי טובת הילדים בתא משפחתי זה, ושיש מקרים בהם נפסק "לטובת" האם ויש מקרים שנפסק "לטובת" האב, מה שמראה שהבחינה כבר אינה מגדרית, ועל כך נברך. לצערנו בבתי הדין הרבניים לא כך הוא, והפסיקה בנושא בהחלט מגדרית (מלבד מקרים בודדים).

פסק הדין בתלה"מ 39345-03-21

כבוד השופט שני, תלה"מ 21892-06-21, בקשה של אם לאפשר לה ליתן לבנותיהן של הצדדים כל שירות רגשי, רפואי או חינוכי בחתימתה בלבד וכן לאפשר לאם לבקש להוציא למי מהקטינות או לשתיהן דרכון, בלא צורך בחתימתו של האב, מיום 09.11.2021.

פסק הדין בתלה"מ 21892-06-21

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה, תלה"מ 43505-09-21, האם הילד בן ה 6 ימשיך ללכת לגן או יעבור לכיתה א', מיום 07.10.2021.

להורים ויכוח האם הילד יעלה לכיתה א'. האם רוצה, האב מתנגד. האם שולחת יום לפני הדיון את הילד לבית הספר, קובעת עובדות בשטח, וכך אכן הוחלט.

פסק הדין בתלה"מ 43505-09-21

כבוד השופט בן שלו, תלה"מ 13079-09-21, לאיזה בית ספר ירשמו הילדים לאחר פתיחת שנת הלימודים, מיום 07.10.2021.

שני ההורים עברו מקום מגורים. פתיחת שנת הלימודים החלה, והילדים עדיין לא הולכים לבית הספר בגלל ויכוח בין ההורים.

פסק הדין בתלה"מ 13079-09-21

כב' השופט הבכיר, אסף זגורי, א"פ 11916-07-21, תביעת אם לייחד לה האפוטרופסות לבנה הקטין כיוון שהאב תושב חוץ ולא מקיים תקשורת עמה, מיום 11.10.2021.

האב מתגורר בארצות הברית. לא נפגש עם הילד, אך כן בקשר מועט איתו. כיצד נאזן בין הנוחות של האם בחיי היום כאשר אין תקשורת בין ההורים בקביעת דברים מהותיים לבין הזכויות של האב ואולי גם שימור הקשר המועט שלו עם הילד.

מכלול נימוקים אלה מביאים את בית המשפט לכלל קביעה זו: יש לייחד האחריות לטיפול היומיומי והשגרתי לאם וכן יש לייחד לה האחריות גם על כל יתר העניינים המרכזיים בחיי הילד כגון קביעת מסגרת חינוך, הנפקת דרכון, הסכמה לאבחון וטיפול רפואי מכל מין וסוג, הסכמה לחיסון קורונה, קביעת זרם חינוכי, קביעת מקום מגורים, הסכמה ליציאה לחו"ל וכיו"ב. יחד עם זאת, האם מחויבת ליידע את האב בwhatsapp בדבר כוונתה לקבל כל החלטה בעניינים מרכזיים כאמור, 4 ימים טרם חתימה או מתן הסכמה כאמור לטיפול כלשהו בקטין או קבלת החלטה בעניינו.

פסק הדין בא"פ 11916-07-21

כב' השופט ארנון קימלמן, תמ"ש 66989-11-20, תביעה לייחוד אפוטרופוס בענייני קטינים אותה הגישה ביום 25.11.20 התובעת, אימם של הקטינים, מיום 01.09.2021.  

למעשה השאלה שעורר תיק זו – האם בנסיבות יש מקום להיעתר לבקשת מי מאפוטרופסיו הטבעיים של קטין לייחד רק לו את סמכויות האפוטרופסות, כאשר ההורה האחר נעלם לפתע מחייהם של הקטינים,  יורדת לשיתי השיתין של מוסד האפוטרופסות.

משכך מצאתי לנכון לצלול קמעא לרקע ההיסטורי ליצירת אותו מוסד בו עושה המשפט שימוש תדיר ויומיומי, ולעתים מבלי להעלות הרהור אודות שאלת הנורמה הבסיסית של האפוטרופסות.

פסק הדין בתמ"ש 66989-11-20

כבוד השופטת נאוה גדיש, י"ס 21-03-4895, דחיית בקשת אם לרישום יחיד למוסד החינוכי באמצע שנת הלימודים, מיום 04.05.2021.

הנחיות משרד החינוך ברורות! מעבר קטין למוסד חינוכי חדש מחייב את אישור שני הורי הילד. האם ניסתה לרשום את הילדה בעיר חדשה, ללא ידיעת האב וכמובן ללא הסכמתו, ובקשה נדחתה כמובן.

י"ס 48954-03-21

כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 16505-06-15, קבלת בקשת האב למתן חיסונים לילד כבן 3 למרות התנגדות האם, מיום 14.08.2017.

להורים ילד בן 2 ו 9 חודשים אשר מתחיל השנה ללכת לגן הילדים. האם מסרבת לתת לילד את החיסונים וטוענת שאין בהם צורך, שיש להם תופעות לוואי וכו'. האב לא הסכים לקחת את הסיכון, פנה לבית המשפט וטען שיש לתת לילד את החיסונים.

כבוד השופטת שביט פינקלשטיין אשר דנה בתיק עקב בקשה דחופה שהוגשה בפגרה, הסתמכה על עמדת מומחה חיצוני, פרופ' יונה אמיתי, שהילד יקבל את החיסונים, מלבד שניים שבשלב זה אינם נחוצים.

את האב ייצגו עו"ד יעקב קצין ועו"ד ושמעון שפיבק.

כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 16505-06-15, קבלת בקשת האב למתן חיסונים לילד כבן 3 למרות התנגדות האם, מיום 14.08.2017. 

כבוד השופט יהורם שקד, י"ס 22398-08-16, קבלת (זמנית) בקשת האב להמשך לימודי הילדים בבית הספר הנוכחי, מיום 07.09.2016.

הילדים לומדים בבני ברק. האמא פנתה למעון לנשים מוכות ב….ורוצה שהילדים יעברו ללמוד שם. כבוד השופט שקד בוחן את נסיבות המקרה, רואה שמעבר האמא למקלט לנשים מוכות לא היה בגלל איום ממשי, שהאמא נותנת "פנצ'ים" (מכות) לילדים, וקובע כהחלטה זמנית עד למתן תסקיר שהילדים ימשיכו ללמוד בבני ברק.

את האב ייצג עו"ד אברהם קורחוב.

כבוד השופט יהורם שקד, י"ס 22398-08-16, קבלת (זמנית) בקשת האב להמשך לימודי הילדים בבית הספר הנוכחי, מיום 07.09.2016.

כבוד השופטת שלי אייזנברג, תמ"ש 51250-0316, קבלת רצון הקטין ללמוד בבית ספר חילוני למרות התנגדות האם, מתאריך 25.07.2016.

בכיתה ד' עבר הילד בהסכמת שני ההורים ללמוד בבית ספר שהוא חילוני ודתי כאחד. הילד סיים לאחרונה כיתה ז' ומעוניין לעבור לבית ספר חילוני. האם מתנגדת והאב מסכים. העו"סית לסדרי דין לא ממש בחנה את רצון הילד, אך בית המשפט בחר לשמוע את הילד ישירות ובהתאם לכך פסק שהאב יכול לרשום את הילד באישור הורה יחיד לבית ספר חילוני בהתאם לרצון הילד.

כבוד השופטת שלי אייזנברג, תמ"ש 51250-0316, קבלת רצון הקטין ללמוד בבית ספר חילוני למרות התנגדות האם, מתאריך 25.07.2016.

כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 42164-07-14 קבלת בקשה הקטינה (בת 12) למעבר בית ספר למרות התנגדות האב מתאריך 30.08.2014.

השאלה נשוא ההליך: האם יש להיענות לבקשת המבקש וליתן צו מניעה האוסר על שינוי מסגרת החינוך של הקטינה (בת 12) המבקשת לעבור ללמוד בבית ספר "רגיל" ב*** מבית ספר ב*** בשיטת החינוך האנתרופוסופית?

בסופו של דבר ולאחר בחינת מכלול הנסיבות, תוך הסתמכות על האמור בתסקיר הסעד ובחוות דעת של גורמי חינוך וטיפול בקטינה (כפי שהובאו בתסקיר), ולאחר שימוש בכללי ההכרעה המודרנים שנתונים לרשות בית המשפט, ראה האחרון לנכון לבכר את רצון הנערה, להעניק לו משקל מכריע ולאפשר לה לממש עצמה באמצעות שינוי מסגרת החינוך תוך הצטרפות לאמון של כל סובבי הנערה עם אישיותה ויכולותיה לצלוח המהלך ולממש את רצונה. בכך אין משום ביטול מקומו של האב בחיי הקטינה, נהפוך הוא.

בית המשפט דוחה איפוא את בקשת האב אך רואה לנכון להעניק בשמו ובשם האב את ברכת הדרך לקטינה תוך תקווה, כי האב והקטינה ימצאו הנתיבים בלבם ובנפשם להשלים עם מהלך זה ונסיבותיו.

לשם כך, אני מחייב את הצדדים והילדה לפנות ליחידת הסיוע שליד בית משפט זה לשם השתתפות בהליך גישורי ושיקומי של היחסים. בהליך זה מצופה מכל הצדדים להבין היטב את תפקיד ההורים בהגשמת זכויות ילדיהם, להכיר בנפרדות של הילדים מהמבוגרים ללא ניתוק הקשר ההכרחי ביניהם, שכן הילדים זקוקים להוריהם הן לסיפוק צרכיהם והן הדרכתם לקראת עצמאותם. (ראה מאמרה של זפרן בעמ 156).

כבוד השופט אסף זגורי, תמ"ש 42164-07-14 קבלת בקשה הקטינה למעבר בית ספר למרות התנגדות האב מתאריך 30.08.2014.

כבוד השופט סארי ג'יוסי, רמ"ש 27081-07-14, דחיית בקשת רשות ערעור לשינוי מיקום גן הילדה מתאריך 17.08.2014.

כבוד השופט ג'יוסי קבע בית המשפט: "טובת הקטינה אינה נבחנת בהכרח במנותק מטובת הוריה". ג'יוסי ציטט את בימ"ש לענייני משפחה שם נקבע, כי ראוי לאפשר לקטינה יציבות לפחות בגיזרה של המסגרת החינוכית, בסביבה הפיזית המוכרת, והכרות הקטינה עם החברים והגננות.

בית המשפט הביא בחשבון את האפשרות שהסכסוך בין הצדדים לא יגיע לרגיעה, ודחיית המעבר של הקטינה לגן חדש יאפשר לה להתחזק ולהסתגל לשינויים המשמעותיים המתרחשים בחייה.

עוד הוסיף:

"בית משפט קמא היה עד לרכיב הנסיעות ובצדק גם ציין כי זה קיים לשני הכיוונים כאשר קרבתו של האב לקטינה במהלך שעות היום ככל שהיא שוהה בגן, מהווה יתרון עצום הנמנע לרוב במרבית ילדי הגנים, כאשר מעבר לנוחותו של האב, המדובר בטובת הקטינה".

כבוד השופט סארי ג'יוסי, רמ"ש 27081-07-14, דחיית בקשת רשות ערעור לשינוי מיקום גן הילדה מתאריך 17.08.2014.

כבוד השופטת עליסה מילר, תמ"ש 35431-06-11, דיון האם זמני שהות הם זכות או חובה ופסיקה כי במקרה זה טובת הילד היא כי האב יהיה בקשר עם ילדו למרות שכרגע האב מנסה להתחמק מהורותו. הגיע הזמן. (סעיפים 52-77 לפסק הדין).

"אם כן, עינינו הרואות, כי חובות הורה, כלפי ילדיו, לתמוך בהם ולגדלם, אינן חובות מוסריות בלבד, אלא משפטיות ממש. הורה, אינו יכול, להתנער מאחריותו ההורית ולנתק קשר עם ילדו בטענה כזו או אחרת, ובפרט כאשר עסקינן בקטינים".

"הנה כי כן, קיום קשר בין הורה לקטין אינו בגדר זכות אלא היא חובה מוסרית ומשפטית כאחת. חשיבותו של הקשר בין המשמורן ובין ההורה שאינו משמורן, מצויה בלב לבה של בחינת טובתם של קטינים. הקשר ההדוק, התכוף והסדיר, הוכר כאבן בוחן להתפתחות תקינה של קטינים. הורה הפוגם באיכות הקשר, פוגם למעשה בהתפתחות הקטין עליו הוא מופקד".

אפוטרופסות הורה פסקי דין:

כבוד השופטת עליסה מילר, תמ"ש 35431-06-11 בנושא חובת האב לזמני שהות עם ילדו מתאריך 31.10.2013. (סעיפים 52-77 לפסק הדין).

כבוד השופטת תמר סנונית פורר, תמ"ש 15756-08-12 (לא פורסם), חיוב האב להגדלת זמני השהות.

עמ"ש 44200-06-13, הסבר אפוטרופסות בערעור בחיפה מתאריך 07.01.2014

כבוד השופט יעקב כהן, תמ"ש 6121-09-10 הילדים ילמדו איפה שהם רוצים למרות רצון האב לבתי ספר חרדיים.

כבוד השופטת יהודית שטופמן (לא פורסם), משמורת משפטית משותפת, קביעת מוסד חינוכי 28.03.2011

כבוד השופט טל פפרני, תמ"ש 25800-03-12, דחיית בקשת האם למעבר מחינוך ממלכתי לחינוך ביתי מתאריך 16.12.2013

12.06.2011 תמ"ש 11897-06-08 ו 15583-03-09 כבוד השופטת אלה מירז קביעת מקום לימודיו של הקטין

אפוטרופסות הורה פסקי דין: כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר – קביעת בית ספר לילדה, תמ"ש 14489-08-12

ההורים לא הסכימו לאיזה בית ספר תעלה הילדה לכיתה א'. האב רצה שהילדה תעלה לבית הספר הממלכתי באזור מגוריהם, האמא רצתה לבית ספר פרטי אנתרופוסופי.

כבוד השופטת בן שחר פסקה שהילדה תלמד בבית הספר הממלכתי.

כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר – קביעת בית ספר לקטינה, תמ"ש 14489-08-12 מתאריך 12.09.2012

אפוטרופסות הורה פסקי דין: כבוד השופט סילמן מסביר היטב נושא זה בתמ"ש  11425-08-12

תמצית פסק הדין:

פסק דין חשוב ביותר המבהיר כי אמהות אינן רשאיות לשנות את אזור מגורי הילדים, ואת מקום לימודי הילדים על דעת עצמן, ללא הסכמה, או היתר מפורש מביהמ"ש, וכי ביהמ"ש לא יהסס לחייב אם כזו להשיב הגלגל לאחור תוך 5 ימים. כן נקבע כי אפילו אם משמורנית אינה רשאית לעשות כן משום שמקום מגורים ומקום לימודים הם ענייני אפוטרופסות ולא ענייני משמורת. עם זאת ביהמ"ש התיר לאם להתגורר במרחק של עד 25 ק"מ ממקום המגורים המשותף האחרון, ולא שלל ממנה את המשמורת הזמנית (שניתנה לה במעמד צד אחד ימים אחדים לפני כן).

"העובדה כי הורה אחד משמש כמשמורן (או הומלץ לשמש כמשמורן) אינה מקנה בידו הזכות להחליט לבד מהו מקום מגורי הקטינים, ומהו מוסד החינוך של הקטינים".  "רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יותר מעבר בלא בחינת אנשי מקצוע, גורמי טיפול, ובחינת טובת הקטינים, דרכי שימור הקשר, והכל בבחינות עומק ולא אגב גחמה של מי מהצדדים".

כבוד השופט סילמן פסק שעל האם לחזור תוך 5 ימים למרחק של 25 ק"מ מהעיר בה גרו ההורים.

כבוד השופט סילמן, תמ"ש 11425-08-12 אסור לאמא לשנות אזור מגורים ומקום לימודים ללא אישורו של האב או בהחלטת בית המשפט מתאריך 19.08.2012

* התקציר נכתב על ידי עו"ד אמיר שי.

אפוטרופסות הורה פסקי דין: כבוד השופט זגורי, בפסיקתו מיום 23.10.11 בתמ"ש 5782-08-09 ובתמ"ש 23346-04-10 מסביר היטב נושא זה:

לפנינו פסק דין הדן ארוכות בהגדרות של "משמורת" מול "חזקה", ובהבדלים בין "משמורת פיזית משותפת" ל"משמורת משפטית משותפת".

כבוד השופט זגורי, בפסיקתו מיום 23.10.11 בתמ"ש 5782-08-09 ובתמ"ש 23346-04-10

פסקי דין אפוטרופסות הורה

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!