משמורת משותפת

    משמורת משותפת הינו הסדר משפטי בו לשני ההורים המתגרשים הגדרה הורית שווה* כפי שהיה כאשר היו נשואים. אמא ואבא, אבא ואמא. הגדרתם של ההורים יסודה מעצם היותם הורים לילד. בהתאם להמלצות ועדת שניט, טובת הילד דורשת שלא תיווצר היררכיה בין ההורים בעקבות פרידתם וששני ההורים יהיו במעמד הורי שווה, גם אם חלוקת זמני השהות אינה שווה.

    כיום, לאחר פרסום המלצות ועדת שניט ועקב השינוי הדרמטי בעמדת העוסיות לסדרי דין, הסדר של הגדרה הורית שווה נפוץ מאוד בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים, כאשר לצד המונח הישן והמקובל "משמורת משותפת" כיום מקובל גם המונח "אחריות הורית משותפת" ולעיתים, מבחירה ובמודע, שום הגדרה.

    * גם כאשר להורים הגדרה הורית שווה אין מדובר על הורים השווים זה לזו בכל דבר ועניין. זמני השהות לא בהכרח יהיו בחלוקה של 50% וזה כמובן הגיוני. מען הילד יהיה חייב להיות אצל אחד ההורים, שכן כיום לא ניתן לרשום לילד שני מענים במרשם האוכלוסין. הטבות שונות כמו קצבת ילדים ומענק לימודים משולמות כיום רק להורה אחד, האם.

    חשיבותה של הגדרה הורית שווה

    כיום, במקרים רבים, בעיקר לאחר פרסום הלכת המזונות החדשה בה נפסק בעצם הקשר בין ההגדרה ההורית השווה לנושא המזונות, יש אנשי מקצוע רבים המסבירים להורים המתגרשים שאין חשיבות להגדרה ההורית השווה. זאת כמובן טעות!

    לעיתים אנשי המקצוע לא מכירים מספיק את כל המשמעויות של הנושא, לעיתים מדובר על מצב של "מה שרואים מכאן לא רואים משם" ולעיתים מדובר על "דרך נוחה" להגיע להסכם גירושין כמה שיותר מהר. לכן, חשוב לקרוא ולהכיר את חשיבותה של ההגדרה ההורית השווה, הן מהבחינה ההצהרתית והן מהבחינה המעשית של חיי היום יום. כמובן שהגדרה הורית שווה היא לא פתרון קסם לכל סכסוכי ההורים, אך הסיכוי למעשים חד צדדים מצד אחד ההורים פוחת.

    חשיבות הצהרתית:

    1. הגדרה הורית שווה היא הכרזה בפני הילדים, המשפחה והחברה כולה, שגם לאחר הגירושין הורותם של שני ההורים חשובה ומשמעותית לילדים.
    2. הגדרה הורית שווה יכולה להפחית מקרים בהם אחד ההורים מבצע החלטה חד צדדית ומביא לסכסוך בין ההורים. למשל, מעבר מגורים לא חוקי למרחק גדול ללא הסכמת האב, מצב בו ההורה המשמורן הבלעדי מקבל החלטות מהותיות לבדו, דבר המנוגד ללשון החוק.
    3. ההגדרה ההורית של האב לא נלקחת ממנו כפי שהיה מקובל בעבר. זה כשלעצמו יכול למנוע מקרים של ניתוק הקשר בין האב לילדו ולהפחית מקרים  של אי עמידה בזמני השהות.
    4. אין היררכיה בין ההורים. שני ההורים ממשיכים בתפקודם ההורי כמו לפני הפרידה (תוך התאמה לתנאי החיים החדשים).
    5. מונעת בלבול וויכוחים מיותרים בנושא החלטות הנוגעות לילד – למרות שהחלטות אלו נמצאות חוקית תחת אפוטרופסות ההורים, הורים רבים רואים בהגדרת המשמורת סמכות להיות המחליט האחרון ביחס לילד, ולעיתים אף מחליט בלעדי.

    חשיבות מעשית:

    1. שינוי מען הילדים חייב להיעשות בהסכמת שני ההורים, בניגוד למצב בו יש הורה משמורן יחיד היכול לשנות את המען לבדו.
    2. כאשר ההורים גרים באותה רשות, שניהם זכאים להסעה עבור הילד לבית הספר.
    3. למרות שקבלת החלטות מהותיות חייבת להיעשות בהסכמת שני ההורים, בהתאם לאפוטרופסותם, הגדרה של משמורת משותפת מסייעת לא פעם לאב לפתוח דלתות מול גופים שונים כמו מוסדות החינוך, קופת החולים והעירייה שם הצוות לא בהכרח מודע לחוק ולנדרש.
    4. במידה וההורים מגיעים לבית המשפט בנושא מהותי, כמו מעבר של האם והילד למקום מגורים מרוחק, הגדרה הורית שווה  יכולה להשפיע על נקודת המבט של השופט, למרות שלהגדרה עצמה לא אמורה להיות כל השפעה.
    5. כיום, כפי שהסברנו במאמר האחרון שהפצנו, להגדרה הורית שווה אין כל השפעה על נושא המזונות. ועדיין, בדיוק כמו בסעיף לעיל, לא כל הדיינים והשופטים מפרידים בין ההגדרה לזמני השהות, ולכן הגדרה שווה רק יכולה לעזור.
    6. בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, כאשר להורים משמורת משותפת, הילד יקבל שתי תעודות מקור, בעוד כאשר יש משמורן יחיד הילד יקבל עבורו תעודת מקור ובעבור ההורה הלא משמורן העתק. נציין שרוב המורות, בעיקר לאחר בקשה, לא פועלות בהתאם לסעיף מיושן זה.

    הרחבה עם הנושאים לעיל תוכלו למצוא בהמשך הדף.

    משמורת משותפת – שאלות ותשובות:

    האם כאשר חלוקת זמני השהות היא שווה או קרובה לכך, למשל חלוקה של 7/7 או 8/6, באופן אוט' תהיה גם הגדרה של משמורת משותפת?

    לא. לכן חשוב מאוד לדאוג להסביר ולבקש שתהיה הגדרה שווה בפגישות ביחידת הסיוע, ברווחה, בגישור ובבית המשפט.

    האם הגדרה של משמורת משותפת אומרת בהכרח זמני שהות שווים או רחבים?

    כיום, לרוב התשובה היא כן. עדיין מקובל לחבר את שני המונחים השונים, הגדרה הורית וזמני שהות. חיבור בין שני המונחים הוא מיותר ולא נכון כמוסבר בהמשך.

    הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת ניתנת כיום לרוב כאשר יש זמני שהות רחבים. אחד הפתרונות למתן הגדרה הורית שווה גם בזמני שהות לא רחבים הוא מתן הגדרה של 'אחריות הורית משותפת' במקום 'משמורת משותפת'.

    הגדרה הורית נובעת מעצם ההורות, ולכן חייבת להיות שווה. משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת.

    ומה עם זמני השהות? נקודת המוצא לחלוקת זמני השהות צריכה להיות שווה בין שני ההורים, וממנה תותאם חלוקת זמני השהות על פי מדדים שונים הרלבנטיים לאותו תא משפחתי, כמו רצון ההורים, מרחק מגורים, תנאי עבודה וכו', והכל בראייה של טובת הילד הספציפי ושני הוריו.

    האם משמורת משותפת אומרת ביטול המזונות?

    כמובן שלא.

    בעבר, כאשר להורים הייתה הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת זה בהכרח אמר שיש גם זמני שהות רחבים, ולכן בחלק מהמקרים הופחת סכום המזונות. ההפחתה נבעה כמובן עקב חלוקת זמני השהות, אך מכיוון שהמונחים היו "מחוברים", לעיתים רבות נכתב בפסק הדין שתהיה הפחתה עקב המשמורת המשותפת, דבר שהביא לבלבול רב ואי רצון מצד אמהות לקבוע הסדר של הגדרה הורית שווה.

    כיום, לאחר פרסום המלצות ועדת שניט, הגדרה הורית שווה, לאור חשיבותה הרבה, ניתנת במקרים רבים ולא בהכרח בהתאם לחלוקת זמני השהות, אך להגדרה זו אין כל השפעה על נושא המזונות.

    לאחר פרסום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15, התחדדה ההבנה – בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט למשפחה כאחד –  שישנם מקרים בהם ראוי להפחית את סכום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות, אך להפחתה זו אין כל קשר להגדרה ההורית.

    בבתי המשפט למשפחה, כאשר הילדים מעל גיל 6, הרי חלה ההלכה החדשה ולכן השופטים בוחנים רק את חלוקת זמני השהות (יחד עם יחס הכנסות ההורים) ולהגדרה ההורית השווה – משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת – אין כל חשיבות לנושא הכספי.

    כאשר הילדים מתחת לגיל 6, נקבעת במקרים המתאימים הפחתה בשיעור המזונות בהתאם לזמני השהות, ללא קשר להגדרה ההורית. ראו בדף מזונות ילדים.

    בבתי הדין הרבניים אין הפחתות בשיעור סכום המזונות בהתאם להגדרה ההורית. לעיתים יש הפחתה בהתאם לחלוקת זמני השהות.

    משמורת משותפת מחייבת תקשורת טובה?

    תקשורת טובה בין ההורים תמיד פועלת לטובת הילד. אך המציאות מראה שלא תמיד ההורים מסוגלים לכך, בעיקר בשלבים הראשונים בהם יש הליכים חריפים בבית המשפט. בעבר היה מקובל לחשוב שבאין תקשורת טובה אין אפשרות למתן משמורת משותפת. לצערנו ישנם שופטים שמכוח ההרגל ממשיכים לציין זאת בפסקי הדין. ברווחה, וגם חלק מהשופטים כמובן, הבינו מזמן שלא ניתן לתת לצד אחד, האם, זכות וטו על ההגדרה ההורית בטענה של תקשורת לקויה. לכן, כיום מדברים על תקשורת פונקציונלית ראו כאן.

    משמורת משותפת מאיזה גיל?

    לטעמנו ההגדרה ההורית השווה, ככותרת להסכם הגירושין, צריכה להיות בכל גיל וגיל והיא אינה קשורה לחלוקת זמני השהות. בפועל, יש עדיין אנשי מקצוע רבים אשר יקשרו בין הדברים. לכן חשוב להסביר כמה ההגדרה ההורית חשובה, ובמקרה שיש התנגדות להגדרה של משמורת משותפת עקב זמני שהות מועטים לבקש הגדרה של אחריות הורית משותפת.

    משמורת משותפת מרחק מגורים

    גם כאשר ההורים לא גרים בסמיכות, דבר אשר יש לו השפעה על חלוקת זמני השהות ובפועל היא לא קרובה לחלוקה שווה, אין סיבה לקחת לאחד ההורים את הגדרתו ההורית. מדובר על שני נושאים נפרדים.

    נציין שישנם שופטים אשר בראייה של טובת הילד קובעים הגדרה של משמורת משותפת/אחריות הורית משותפת גם "במקרי קיצון". לטעמנו, כמוסבר בהמשך, זאת הדרך לשמור על טובת הילד והקשר שלו עם שני הוריו! לנושא זה ראו למשל תלה"מ 9654-01-18 בו ילד עובר לגור עם האב במרחק מהותי מבית האם ונקבעת הגדרה של אחריות הורית משותפת על מנת לא לפגוע בקשר של האם והילד יותר מהנדרש.

    משמורת משותפת והטבות כספיות

    יש הטוענים שבהסדר של משמורת משותפת האם, שבעבר הוגדרה משמורנית יחידה, מאבדת זכויות כספיות רבות. בגדול, אין זה נכון

    בהתאם לחוק הביטוח הלאומי קצבת הילדים ומענק הלימודים מוענקים כיום לאם, למעט מקרים חריגים.

    במקרים של משמורת משותפת, לעיתים ההנחה בארנונה מתחלקת בין שני ההורים. כל רשות פועלת בצורה שונה בנושא. ההנחה לשני ההורים ניתנת על סמך ההגדרה "משמורת משותפת" ולא מחייבת זמני שהות שווים. כאמור, להגדרה ההורית השווה חשיבות עצומה והורים נורמטיביים לא יפסלו אותה בגלל נושא כספי זה. כמו כן, ההורים יכולים לקבוע שלמרות ההגדרה ההורית השווה ההנחה תינתן רק לאחר ההורים.

    הנחה נוספת ניתנת במתן סיוע בשכר דירה על ידי משרד השיכון. במקרים בהם להורים הגדרה של משמורת משותפת יחד עם זמני שהות שווים, ההנחה ניתנת לשני ההורים. כאשר זמני השהות לא שווים, ההורה לו זמני שהות רחבים יותר יקבל את ההנחה.

    הגדרה הורית שווה

    לאחר פרידת ההורים, ילד לפתע "זוכה" בהורה מועדף, המוגדר משמורן, והורה נוסף – פחות נחשב, פחות משמעותי, פחות 'ראוי', הן בעיני החברה והן בעיני ההורה האחר.

    חלוקת התפקידים במשפחה נקבעה, בהסכמה – ולעיתים באי הסכמה או בלית ברירה, על ידי בני הזוג. בין אם החלוקה ביניהם היתה של אבא מפרנס עיקרי ואמא שהשקיעה יותר בבית ובילדים, או להיפך – שני ההורים תרמו כמיטב יכולתם וכישוריהם לרווחת המשפחה. שינוי התנאים של אותה משפחה, הפרידה, יוביל בהכרח לשינוי בחלוקת התפקידים. החוק אמור להכיר בשינוי זה, ולאפשר אותו, תוך שהוא מבטיח לילד את נוכחותם הפעילה של שני הוריו, כנדרש כדי לקיים את טובתו.

    אין חולק שגם אותם אבות שעיקר תרומתם למשפחה היתה כלכלית, עדיין היו שותפים בחיי הילדים, גם אם הם רק קילחו והשכיבו לישון, או בילו עם הילדים בסופי השבוע. אבות אלה, עם שינוי הנסיבות בעקבות הפרידה, יוכלו, ירצו, וחובה לאפשר להם ואף לדרוש מהם, להיות יותר עם הילדים, לקחת אחריות רחבה וכוללת על הורותם, ליצור סדר עדיפויות חדש, ולהיות עם הילד על פי צרכיו ובהתאם לנסיבות החדשות.

    הורה הוא תמיד הורה, והתחרות על ההגדרה ההורית, שצצה לה לפתע אחרי הגירושין, מיותרת. הצבת שני ההורים במעמדות הוריים שונים היא מסר המשפיע לא רק על התפקוד היומיומי של ההורים בינם לבין עצמם, אלא גם על המסר שמועבר הלאה לילדיהם. אל לנו להתעלם מהעובדה שעיוות זה מעצב עם הזמן את תפיסתם ואת הדרך בה רואים הילדים הורות בכלל ואת הוריהם שלהם בפרט, ובהמשך את עצמם כבני זוג וכהורים.

    המלצות ועדת שניט

    בשנת 2008 פורסם דו"ח הביניים של ועדת שניט, ובו המלצה חד משמעית לביטול חזקת הגיל הרך וביטול המונח "משמורן", ללא קביעת כל חזקה חלופית על הילד. בכך ביקשה הוועדה ליצור הפרדה מוחלטת בין ההגדרה ההורית שתמיד חייבת להיות שווה, לבין חלוקת זמני השהות אותה יש לקבוע בהתאם למייחד כל תא משפחתי. אחת ממטרותיה של תפיסה חדשה זו היא הפסקת מאבקי ההורים על ההגדרה ההורית.

    פרסום הדו"ח שינה את המצב בשטח מקצה לקצה. הוועדה העלתה למודעות של שופטים, עורכי דין, מגשרים וההורים המתגרשים, את העובדה שעל פי חוק האפוטרופסות, האחריות על הילדים חלה באופן זהה על שני ההורים, ללא קשר להגדרת המשמורת, וכי זמני השהות של הילדים עם כל הורה צריכים להיקבע ללא קשר להגדרת המשמורת, אלא בהתאם למייחד כל תא משפחתי. בדרך זו מתייתר למעשה הצורך להילחם על הגדרת המשמורת. בהתאם לזאת הוועדה המליצה על קביעת אחריות הורית משותפת תוך שהיא נמנעת במכוון מהגדרה של משמורת משותפת או קביעת כל חזקה חלופית.

    השינוי בשטח

    במהלך יותר מעשר השנים שעברו מאז פרסום מסקנות הביניים של הוועדה, הסכמים ופסיקות של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת הפכו להיות הכלל, ולא היוצא מן הכלל. אמהות נשארו אמהות, על כל המשתמע מכך, אבות קיבלו חזרה את הגדרתם ההורית, וההבנה כיום היא שהסדר שכזה תורם לכל הצדדים בתא המשפחתי.

    המתגרשים של העשור האחרון רואים בהגדרה הורית שווה דבר מובן מאליו, ומצפים שזו תהיה הקביעה. כך הם לומדים מחברים, כמו גם מאנשי המקצוע בתחום. כיום אמהות רבות יודעות כי משמורת משותפת עם זמני שהות רחבים, מאפשרת להן להתפתח, לצמוח, והדבר לא גורע מהורותן לילדים. במקביל, אנו רואים דרישה הולכת וגוברת של אבות להרחבת זמני השהות ולמימוש הורותם בכל אספקט ואספקט, כולל הגדרתם ההורית כהורה שווה מעמד.

    כפועל יוצא משינוי חברתי מבורך זה, הורים רבים מגיעים להסכמות ביניהם על הגדרה הורית שווה, בלי להזדקק למלחמות הכה מיותרות בבתי המשפט. זאת כמובן דרך המלך.

    חלק מהשופטים כבר הולכים צעד נוסף קדימה ופשוט לא קובעים שום הגדרה הורית להורים ומשאירים אותם תחת ההגדרות אמא, אבא, הורים לילד. לעמדתנו זהו הכוון הנכון. 

    פסק דין של בית הדין הרבני בתל אביב לנושא.

    משמורת משותפת

    הורותו של האב המוגדר הורה סוג ב'

    במקרים בהם לא נקבעה בפסק הדין הגדרה הורית שווה, האב נשאר מתוסכל. לאור זאת שכיום ההגדרה ההורית השווה נפוצה, האב מרגיש שהחברה כולה מתייחסת אליו כאילו יש פגם בהורותו. ישנם אבות שעקב ההגדרה ההורית המפלה, הרימו ידיים, הסירו מעצמם אחריות ונמנעו מלקחת חלק פעיל בחיי ילדיהם וחלקם אינם עומדים בזמני השהות עם הילד.

    המטרה שלנו כחברה צריכה להיות כזו שעושים כל מה שניתן על מנת שיישמר קשר בין הילדים לשני ההורים. זה אומר במקום לדחוק את האב מהורותו, במקום להקשות על הורותו, לחבק את האב ואת הורותו, בדיוק כפי שמתייחסים להורותה של האם. הגדרה הורית זה הדבר הבסיסי ביותר ליחס שכזה.

    מאבקי ההורים על הגדרתם ההורית

    הורים אשר מגיעים לבית המשפט יעברו, לצערם, תהליך ארוך ומיותר להכרעה מי מהם יהיה ההורה המועדף, ההורה שיזכה להגדרה "משמורן". אמנם בסופו של יום במקרים רבים פסק הדין יהיה להגדרה הורית שווה, אך הנזק כבר נעשה. ההורים עברו הליך שוחק שנמשך כשנתיים, בו כל אחד מהם ניסה, בעזרת עורך דינו, להוכיח שהוא הורה טוב יותר (על ידי הכפשת והשמצת ההורה האחר), הליך שמעשית דרש העצמת מאבקי ההורים, כשהילדים באמצע בין ההורים הניצים.

    הגדרה הורית שווה כבר בשלב הראשוני של הדיונים תצמצם את הסיבה לאחד המאבקים הכואבים ביותר לאחר גירושים. וכאשר אין על מה להילחם, פשוט מפסיקים לעשות זאת. מכאן קל יותר לשתף פעולה בעניינים הנוגעים לילד.

    ל "תוית" ול "כותרת" יש חשיבות עצומה

    פסק הדין הממחיש היטב את חשיבותה של הגדרה הורית שווה לשני ההורים, גם בגלל שהוא מקרה "הפוך", הוא תמ"ש 11657/03 של כבוד השופט ויצמן מיום 16.06.2011 (בהמשך הדף יש ציטוטים נוספים מפסקי דין נוספים) :

    מדובר בשתי בנות, בנות 16, ו- 12, שמשמורתן אצל האב. זמני השהות אצל האם הם פעמיים באמצע השבוע, אחת מהן בלבד עם לינה, וכל סופ"ש שני, עם לינה ביום שישי בלבד.

    בקריאת פסק הדין ברור כי מעייניו של כבוד השופט ויצמן בטובת הבנות ובמתן אפשרות נוחה להידוק וחיזוק הקשר שלהן עם אימן.

    "גם ל"תוית" ול"כותרת" יש את חשיבותן שלהן שעיקרה בתחושה שהיא מעניקה להורים ולקטין".

    "הכתרת מַתְכּוֹנֶת ההחזקה והסדרי הראיה עם הקטינים כ"משמורת משותפת" יש בה להעביר מסר מחנך לקטין באשר לנוכחותם של שני ההורים בחייו נוסף למתן תחושה נוחה יותר לכל אחד מההורים כי הורתו לא נפגמה או "הופקעה" על אף הפרידה מבן זוגו".

    כבוד השופט ויצמן מדגיש כי במתן משמורת משותפת ניתן מענה לצרכי כל הנוגעים בדבר:

    "במעשה זה נמצא כי כיבדנו בנדון שְנַיִים – הן את הקטינות שרצונן בכל הקשור למתכונת הסדרי הראיה וההחזקה והשהיה אצל הוריהם קוים במלואו והן את תחושת ההורות של האֵם אשר כעת תהא שלמה יותר. ובמה נפגע מכך האב ? – במאומה !"

    ובמיוחד ייטיב הדבר עם הקטינות:

    "מתן משמורת משותפת לשני ההורים בענין דנן, יש בו בכדי לרמוז לקטינות כי בכל עת שרצונן יהא בכך, הן תוכלנה להרחיב את הסדרי הראיה עם אמן וזאת מבלי שיש מי הלוחץ וכופה אותן לנהוג כך. הדבר יחליש או יעמם את קונפליקט הנאמנויות בו הן מצויות כיום ויש בו בכדי לחזק ולתמוך בקשר שנרקם עם האם מבלי לפגוע כהוא זה ברצונן, או באינטרס כזה או אחר של האב."

    חשיבותה בפועל של הגדרה הורית שווה

    שינוי מען – חשיבות מכרעת להגדרה הורית שווה.

    במקרים רבים שופטי בתי המשפט למשפחה מציינים בדיון או בפסק הדין שאין באמת חשיבות להגדרה ההורית השווה. שמיותר לריב על כך.

    נכון הוא שכיום, לאחר בע"מ 919/15, לנושא ההגדרה ההורית אין יותר כל קשר למזונות הילדים (כאמור, מזונות ילדים נקבעים כיום בהתאם לזמני השהות ויחס הכנסות ההורים), אך להגדרה ההורית השווה – משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת – חשיבות מכרעת בנושא שינוי המען.

    רק כאשר להורים הגדרה הורית שווה שינוי המען לילדים מצריך את הסכמת שני הורי הילד.

    ראו:  שינוי מען ילדי הורים גרושים ופרודים.

    הסעות תלמידים להורים החיים בנפרד

    ישנם כמובן גם נושאים בהם להגדרה של משמורת משותפת חשיבות לחיי היום יום:

    באתר משרד החינוך, תחת "הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים" נרשם:

    2.5. הסעות תלמידים להורים פרודים או גרושים

    א. משרד החינוך ישתתף, בהתאם לכללי הזכאות המפורטים בחוזר זה, בהסעתם של תלמידים להורים פרודים או גרושים בהתקיים התנאים האלה:

    1) ההורים הפרודים או הגרושים מתגוררים בתחומה של אותה רשות חינוך מקומית.

    2) בעניינם של ההורים ניתן פסק דין של ערכאה משפטית מוסמכת שלפיו להורים תהיה משמורת משותפת (אחריות הורית משותפת) והתלמיד יתגורר אצל כל אחד מההורים החיים בנפרד.

    3) ימי השהות של התלמיד אצל כל אחד מההורים קבועים למשך כל שנת הלימודים.

    ב) למען הסר ספק, הזכאות להשתתפות משרד החינוך בהסעות לשתי כתובות כאמור לעיל תחול רק לגבי המקרה שבו הייתה נוצרת זכאות להשתתפות המשרד אילו היה זה מקום מגוריו היחיד של התלמיד.

    הגדרה הורית שווה – חשיבות חברתית

    הגדרה הורית שווה היא הכרזה בפני הילדים, המשפחה והחברה כולה, שהורותם של שני ההורים חשובה ומשמעותית לילדים. כיום, חזקת הגיל הרך, הלכה למעשה, אינה באה לידי ביטוי בדיונים בבתי המשפט. התהליך בבתי המשפט הוא בכוון אחד בלבד, בחינה של טובת הילד ללא צורך בחזקות.

    ההגדרה ההורית היא בעלת חשיבות עצומה, הן לילד, שהוריו משמשים לו דוגמא ומודל, הרואה את שני הוריו במעמד הורי זהה, והן מבחינת ההורים עצמם שכן היא תבהיר שאין מקום שאיש מהם יראה את עצמו כבעל סמכות עליונה כלפי הילד. בכך יחסך מההורים הצורך להתייחס לילדיהם כאל 'פרס' שיש לזכות בו, וככלי למאבק בהורה האחר. כאשר שני ההורים יהיו מודעים לכך שהם חייבים להיות שותפים באחריותם לילד, הסיכוי שהם ישתפו פעולה ביניהם בדאגה לעניינים הקשורים לילד גבוה יותר.

    האיום על מעמדו של אחד ההורים מחד גיסא, ותחושת הניצחון או העליונות של אחד ההורים מאידך גיסא, יוצרים תחרות נוראית בין ההורים במטרה לזכות בתואר הנכסף של ההורה המועדף, תחרות הגורמת לכל אחד מההורים להקצין את עמדותיו ולנסות לשלול את הורותו של ההורה האחר. מעשית זו תחרות מיותרת, שרק מעצימה ומלבה את סכסוך ההורים, ואין בה כל דבר ועניין עם טובת הילד.

    הגדרה הורית שונה, מפלה, יוצרת מציאות בה קיים קושי של אחד ההורים, לרוב האב, לממש את חובותיו וזכויותיו ההוריות כלפי ילדו.

    משמורת משותפת ואפוטרופסות

    הטיעון שאפוטרופסות היא ממילא של שני ההורים נכון, אך משפטי במהותו. ההורים, והמערכות השונות איתן הם באים במגע, לא מודעים להבדלים המשפטיים הדקים בין 'אפוטרופסות' לבין 'משמורת'. פעמים רבות ההורה המשמורן מתרגם את התואר שהוענק לו כמתן בעלות ואחריות עליונה על הילדים, כזכות להטלת וטו ובעלות על המילה האחרונה וההחלטה הסופית. גם המערכות השונות הקשורות בילדים, קופות החולים, מוסדות החינוך, צהרונים ועוד, אינן מבדילות בין המונחים המשפטיים, וכך נוצרים מצבים בהם המערכות הללו מאפשרות קבלת החלטות מהותיות הקשורות בילדים על ידי ההורה המשמורן, ללא התייחסות לאפוטרופסות – הקובעת כי החלטות אלו הן בידי שני ההורים.

    לעיתים מצב זה אף מביא למקרים קשים של מניעת קיום זמני שהות וניכור הורי.

    ניתן להמשיך ולטעון שהחוק הוא כזה שיוצר הפרדה בין אפוטרופסות לבין משמורת, אך בפועל, בקרב ההורים הגרושים, בקרב החברה כולה אשר מכירה רק את המונח "משמורן", הגדרות הוריות שונות יוצרות מעמדות הוריים שונים והתוצאה בהתאם.

    חלק מעו"סיות לסדרי דין, מגשרים, שופטים ודיינים כבר הבינו שמתן הגדרה הורית שווה "אחריות הורית משותפת" או "משמורת משותפת" – היא הדרך הנכונה להבהיר להורים, כבר בתחילת הדרך, שהם חשובים לילד, ששניהם אחראים לילד, ושהם נשארים הורים מלאים גם אחרי הגירושין.

    חשוב – במקרים של מעבר מגורים למרחק מהותי או כל החלטה מהותית אחרת תהיה להגדרה ההורית השווה משמעות רבה בבית המשפט, למרות שלכאורה נושא ההחלטות המהותיות אמור להיות רק תחת הגדרת האפוטרופסות.

    ההבדל בין הגדרה של משמורת משותפת להגדרה של אחריות הורית משותפת

    משמורת משותפת הוא המונח הישן והמוכר יותר. ראוי לציין שהמונח כלל לא מוזכר בחוק אלא הוא "תוצר" של המערכת המשפטית. תחת הגדרה זו שני ההורים הם משמורנים שווים לילד, כלומר הגדרתם ההורית, ללא קשר לחלוקת זמני השהות, שווה.

    בעקבות המלצות ועדת שניט נכנס לשיח גם המונח "אחריות הורית משותפת" בו אף אחד מההורים לא מוגדר משמורן, ויש הרואים בו מונח המתאר את הגדרת אפוטרופסות שני ההורים. גם כאן, שני ההורים בעלי הגדרה הורית שווה, ללא קשר לחלוקת זמני השהות.

    הגדרה הורית שווה זו אומרת למעשה שאין כל הורה המחזיק בילד. אין כל הגדרה הורית מלבד אמא ואבא. לאור זאת ששני ההורים תמיד אפוטרופסים לילדם, ניתן לקבוע הגדרה זו בכל מקרה ומקרה, ללא כל קשר לחלוקת זמני השהות, ולכן לעיתים היא נוחה יותר לשימוש במקרים בהם זמני השהות לא שווים (או קרובים לכך) או שההורים מתווכחים על נושא המשמורת המשותפת.

    ההבדלים בין הגדרה של "משמורת משותפת" לבין "אחריות הורית משותפת" לא משמעותיים. בשני המקרים מדובר על הגדרה הורית שווה, אך הציבור הרחב והגופים השונים כמו העירייה עדיין מכירים בעיקר את המונח משמורת משותפת, ולכן בקשה לקבלת הנחה בארנונה תהיה קלה יותר תחת המונח הישן, אך יש כבר מספר אבות שקיבלו הגדרה של אחריות הורית משותפת, הסבירו בעירייה את המונח החדש וקיבלו גם הם את ההנחה. זאת רק שאלה של זמן עד שהמונח החדש בהמלצות ועדת שניט יחליף את המונח הישן.

    פסק דין עמ"ש 1472-02-17 דן בסוגיה זו ובעצם מסביר שהסדר של אחריות הורית משותפת הוא ברור מאליו לאור אפוטרופסות שני ההורים.

    משמורת משותפת

    חשיבותה של הגדרה הורית שווה בבתי המשפט

    כיום, רוב השופטים ערים לעובדה שמתן אפשרות לשני ההורים לשמור על קשר הדוק עם ילדיהם אף לאחר הגירושין, ומתוך כך גם הענקת סטטוס זהה לשני ההורים, הן תפישתית והן מעשית, היא הדרך הנכונה לשימור טובת הילדים.

    הגדרה הורית שווה היא הכרזה בפני הילדים, המשפחה והחברה כולה, שהורותם של שני ההורים חשובה ומשמעותית לילדים. הגדרתם של ההורים יסודה מעצם היותם הורים לילד ולכן חייבת גם לאחר הגירושין להיות שווה. טובת הילד דורשת שלא תיווצר היררכיה בין ההורים בעקבות פרידתם.

    עמדת שופטי בתי המשפט להגדרה הורית שווה

    איילת שקד, שרת המשפטים בכנסת הקודמת, ביקשה משוב על עמדת השופטים לנושא החזקה. הדו"ח לא פורסם, אך שרת המשפטים ציינה מספר פעמים שרוב רובם של השופטים ציינו שבפועל הם פוסקים רק בהתאם לטובתו של הילד.

    את חשיבותה של ההגדרה ההורית השווה ניתן לראות בפסקי דין רבים שיצאו מאז פרסום דו"ח הביניים של ועדת שניט. פסקי הדין ישנים יחסית, שכן כיום הגדרה שווה היא דבר שבשגרה והשופטים כבר לא מנמקים ומסבירים את הברור מאליו. בזמנו זה היה חדש:

    כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר כתבה באחד מפסקי הדין שלה (לא פורסם):

    "התחושה שלי היא שהמילה משמורת משותפת הפכה לאיזה שהוא מושג סמנטי שנלחמים עליו. כאשר מדובר בשני הורים טובים, מטיבים, ראויים, כאשר ממילא ישנם הסדרי ראיה נרחבים, כולל לינה, אינני רואה מדוע שלא לתת לשני ההורים את האפשרות לקחת אחריות משותפת לגבי הילדים".

    בפסק דין נוסף שלה (תמ"ש 53472-12-11), מציינת כבוד השופטת ורדה בן שחר (ניתן ב- 12.03.2014):

    "בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית, כשהשאיפה היא לאחריות הורית משותפת.

    מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק (לילדים) תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם.

    עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר עד כדי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר."

    כבוד השופטת נאוה גדיש בתמ"ש 603-09-12 (ניתן ב- 10.04.2014):

    "לדידי, מינוחים כמו "מי יחזיק בקטין" ומה תהיינה זכויות ההורה האחר "לבוא עימו במגע" מעוררים אי נוחות מסוימת ודומה כי התאימו לשנות ה- 60 עת נחקק החוק. מונחים אלה כבר אינם תואמים את מציאות החיים של ישראל 2014, בה מקובל כי ההורים, שניהם, מגלים אחריות הורית מלאה ביחס לקטינים ובמקרים רבים, עדים אנו לילדים אשר שוהים חלק מהזמן בבית האם וחלק מהזמן בבית האב."

    כבוד השופטת תמר סנונית פורר כותבת בתמ"ש 4881-10-12 (ניתן ב-  10.02.2014):

    "לעיתים במסגרת ההליך ניכר היה כי זירת האגרוף המרכזית של ההורים הינה שלושת הילדים וכי תפיסתם את הסכסוך הינה כי מי "שיקבל" את הקטינים הוא שייזכה ב"פרס" ומי שלא ייקבלם משמע קיבל "עונש". לא למותר לציין כי רטוריקה כזו ותפיסה כזו הינה שגויה מן היסוד. הקטינים אינם "של" הוריהם. הם אינם חפץ ואינם כלי. שהותם עם הוריהם וחייהם איננה פרס או עונש. השיקול היחידי הרלוונטי בבואו של בית המשפט להכריע בגורלם של הקטינים הינו ניסיון לזקק מה היא טובת כל אחד מהקטינים ומה ישרת הכי טוב את צרכיו, רצונותיו וחייו".

    "בסופו של יום סברתי כי לאור התרשמותי מההורים לכל אורך הדיונים שבפניי ושמיעת פעמים רבות וכן בחינת הגורמים המקצועיים ושמיעת הקטינים עצמם – כי יש להעביר להורים מסר חד משמעי כי טובת שלושת ילדיהם הוא במשמורת משותפת ואחריות הורית משותפת לשניהם ומחוייבות הדדית משותפת לשניהם. לא מצאתי כל עילה לקבוע כי הורה אחד עדיף על פני משנהו לעניין המשמורת, על אף הניסיונות העיקשים של שני ההורים לשכנעני כך במסגרת ההליכים בפניי".

    כבוד השופט בנימין יזרעאלי בתמ"ש 22141-07-11 (ניתן ב- 22.01.2016):

    "במקרה בו מתרשם ביהמ"ש באופן חד משמעי כי המאבק סביב סוגיית המשמורת הפך להיות מאבק אישי בין ההורים, הרי שלא רק שאין מקום להכריע מיהו ההורה המשמורן, אלא דווקא ישנה חשיבות להימנע מ"להעניק" הגדרה זו לאחד מההורים, דווקא מתוך ראיית טובתם של ההורים ובעיקר את טובתם של ילדיהם".

    כבוד השופטת רותם קודלר עיאש בתמ"ש 13620-07-12 (ניתן ב- 06.01.2015):

    "מצאתי לברר הסוגיות שבמחלוקת, מבלי להידרש להגדרות של "משמורת" ו"חזקה", אלא לחלק את האחריות ההורית בין ההורים, כמו גם את חלוקת זמני שהות הילדים אצל כל אחד מהוריהם, והכל מתוך תקווה להביא לסיום המאבק בין הצדדים, שכן למדתי מבירור התובענה בכלל ומפגש עם שתי בנותיהן הקטינות של הצדדים בפרט, כי הוא גורם לכל בני המשפחה קושי רב וצער גדול".

    "יש להביא בחשבון כי בשנים האחרונות התפתחה והתגבשה גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית, על רקע שאיפה לאחריות הורית משותפת המביאה לידי ביטוי את האפוטרופסות המשותפת שנקבעה בחוק הישראלי. מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק לילדים תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם."

    כבוד השופט טל פפרני בתמ"ש 28124-07-12 (ניתן ב- 28.09.2014):

    "עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר עד כדי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר."

    "לפיכך, מצאתי לקבוע אחריות הורית משותפת, כפי שאף קובע החוק במדינת ישראל ובמקביל לקבוע חלוקת זמני שהות באופן שיביא לידי ביטוי את המורכבות המשפחתית, את רצונות הילדים והמצב בו מצויה נכון להיום המשפחה."

    "לאחר ששמעתי את עדותה של התובעת, אני סבור כי עמדתה למשמורת הקטינים, קשורה לרצונה לקבוע ולהחליט באופן בלעדי בענייני הקטינים, תוך שהיא מאמינה כי זהו תפקידה כאם. דומה כי האם מתקשה להכיר בחשיבות הקשר שבין האב לקטינים, ולזכותו של האב להיות שותף מלא בגידול הילדים וכן בקבלת החלטות מהותיות הקשורות בהם."

    פסק הדין נהדר לנושא משמורת משותפת פורסם גם על ידי בית הדין הרבני בחיפה:

    כבוד הדיין הרב יצחק אושינסקי — אב"ד, תיק ‏995674/8, משמורת משותפת לילד בן 3 למרות התנגדות האם, מיום 23.11.2016.

    שינוי החוק

    ביטול מונח המשמורת (חזקה) והתחרות ההורית על הגדרתם תעלים את המריבות על הגדרת ההורה המועדף. כל שנשאר יהיה לקבוע הוא את חלוקת זמני השהות של הילד עם כל אחד מההורים. עד כה המחוקק טרם התאים את עצמו למציאות בבתי המשפט.

    אנו מאמינים ששינוי החוק והחלת מדיניות שכזאת יכולה לקדם שינוי חברתי, לקדם את מיצובם של שני ההורים כהורים שותפים, להפחית את התסכול ואת חוסר האונים של אבות רבים משלילת הגדרתם ההורית, להפחית את המקרים בהם אמהות משתמשות בילד ככלי ניגוח נגד האב, ולהנחיל את ההכרה ששני ההורים חייבים לקבל כל החלטה מהותית יחדיו, נושא שלא מוכר למרבית הציבור ואנשי המקצוע ולכן גורם לסכסוכים רבים.

    דפים נוספים באתר בנושא משמורת משותפת

    לדף פסקי דין למשמורת משותפת או אחריות הורית משותפת ראו כאן.

    לדף משמורת ילדים ואפוטרופסות ראו כאן

    לדף משמורת אב ראו כאן

    מאמרים וחומר נוסף בנושא משמורת משותפת

    מחלקת המחקר של הכנסת: חזקת גיל הרך בישראל ובעולם

    עתיד בית המשפט לענייני משפחה: פראדיגמות חדשות, תיקוני חקיקה ועוד, פיליפ מרכוס, שופט בדימוס, ינואר 2013.

    מסמך לועדת רוטלוי עו"ד שמואל מורן חזקת גיל הרך"

    מאמר של ד"ר דניאל גוטליב

    הירשמו לעידכונים