משמורת אב

הסיפא של סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המכונה חזקת הגיל הרך קובע: "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". המשמעות היא שרק במקרי קיצון נקבעת משמורת אב.

במרבית מקרים בהם מועברת המשמורת לאב מדובר על אי כשירות ברורה של האם (נציין שיש גם פסק דין שקבע שהאמא שעיסוקה זונה תהיה המשמורנית של הילדים שכן היא עדיין כשירה כאם) או במקרים נדירים בהם האם פשוט מוותרת על המשמורת.

לעמדתנו גם במקרים קשים אלו, בהם נהוג כיום שהילדים עוברים לגור אצל האב ונקבעת משמורת אב, יש לקבוע הגדרות הוריות שוות של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת. אין כל טעם להשפיל את האם ולקבוע שהיא הורה משני לילדיה. זה לא פועל לטובת הילדים ולא מחזק את האם לשמור ככל יכולה על קשר עם הילדים.

פסקי דין למשמורת אב:

כבוד הדיינים, הרב מאיר פרימן – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יצחק רפפורט, תיק 338311/28 מיום 14.11.2017.

כבוד השופט ארז שני, תלה"מ  63939-06-17 מיום 01.11.2017.

תמ"ש 50716-0714, כבוד השופטת נלי רוסמן גליס, העברת קטינים למשמורת אב, בנסיבות בהן נסתרה "חזקת הגיל הרך", מיום 28.01.2017. 

 

משמורת אב

ד”ר ריקי פלח גליל: משמעות היחסים עם האב בתהליך ההתבגרות של הבן

"היעדרות פיזית או רגשית של האב מחיי הבן קשורה לשורה ארוכה של חוליים של בנים: דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, קשיים ביצירת קשרים, מעורבות באלימות, עבריינות, פשע וסמים"

התמונה ההתפתחותית העולה מהמחקר מתארת מפנה ביחסים עם האב בתקופת ההתבגרות המוקדמת. מדמות ברקע החיים, ממישהו שנחווה כזר ולא מוכר, הופך האב להיות מישהו שפתאום מרכז סביבו את תשומת לִבו של הבן. הבנים מגלים את האב מחדש. כלומר, הם רואים אותו בדרך שונה מבעבר. הם מתבוננים בו וביחסים ביניהם, מעריכים אותם, מודדים את המרחק – או את הקרבה – ביניהם, מתעסקים באופן שהאב רואה אותם, בציפיותיו, בהיכרותו אותם, בהערכתו אותם. משמעות הגילוי מחדש של האב היא כניסת האב לעולמו הפנימי של הבן.

תחושת החיבור בין הבן לאב

איכות היחסים עם האב, רמת הקרבה, האותנטיות והאינטימיות שיש בהם, כל אלה משמשים מדדים להתבוננות של הבן בעצמו דרך האב. הדמיון, כמו ההיכרות העמוקה, כמו היכולת לדבר דיבור משמעותי, כל אלה מאפשרים לבן לחוש אותה תחושת חיבור לאב הנדרשת כל כך כמשענת לתחושת העצמי בדרך לבגרות.

למרחק מן האב וליחסים אינסטרומנטליים אִתו מוענקת משמעות של אכזבה של האב מהבן – גם אם האב אינו מתכוון לבטא אכזבה. לעומת זאת, לתחושת הקרבה לאב מוענקת משמעות של אישור של האב, הכרה בבן והערכה אליו, ואלה משמשים משענת לבן בגיבוש תחושת העצמי שלו. מאחר שבתקופת ההתבגרות תחושות העצמי ממילא נתונות לתנודות חזקות, אישור האב, ההכרה שלו בבן והערכתו הופכים לקריטיים, ולכן הבנים נאבקים על הקרבה הזאת.

המאבק הנואש של הבנים להתקרב אל האב, להתחבר אליו מחדש, נראה כאן כמשימה התפתחותית קריטית לגיבוש תחושת עצמי חיובית של הבן המתבגר. הבנים שהתייאשו וויתרו על מאבק זה נתונים בסיכון. ממצאים אלה והמסקנות הנובעות מהם עשויים להסביר מדוע רמת האינטימיות עם האב, מעורבותו ותמיכתו קשורות בבריאותו הנפשית של הבן, בתפקודו ובהישגיו, ומאידך – מדוע היעדרו הפיזי או הפסיכולוגי של האב קשור בדיכאון, בהערכה עצמית נמוכה ובמעורבות של בנים מתבגרים בהתנהגויות מסכנות".

משמעות היחסים עם האב בתהליך – ד”ר ריקי פלח גליל.

חווית האבהות של אבות גרושים המגדלים את ילדיהם בעצמם – משמורת אב

אורנה כהן ז"ל, ריקי פינצי-דותן וגלי טנג'יר, חברה ורווחה לד, 03.09.2014, 359-383.

אבות גרושים המגדלים את ילדיהם בעצמם

הקשר בין מערכת הטיפול ותפיסת המסוגלות ההורית למעורבות האב

הקשר בין מערכת ה Caregiving ותפיסת מסוגלות הורית למעורבות האב המגדל את ילדיו בעצמו בעקבות גירושין

בשם האבות – מעורבות אבות גרושים בחיי ילדיהם

מעורבות אבות גרושים בחיי ילדיהם – נועה עינבר