ניכור הורי

הורות משותפת = טובת הילד

ניכור הורי

Print Friendly, PDF & Email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

ניכור הורי – תופעה בה ילד מסרב לקיים קשר עם אחד מהוריו, כאשר אין צידוק אובייקטיבי לכך, וכאשר ההתנגדות הנה תולדה של הסתה או עידוד של ההורה המנכר/המועדף על הילד להתנכר להורה האחר. התופעה מתקיימת בד"כ על רקע של גירושין בין בני זוג ומאבקי משמורת.

הניכור יתבטא בדרכים שונות אשר נוגעות הן להורה אליו מתנכר הילד והן להורה ה"אהוב": הילד המתנכר יפגין פיצול חריף בין שני ההורים, ההורה המנכר יתואר כמושלם והתמיכה בו תהיה רפלקסיבית, ואילו ההורה המנוכר יתואר כרע, דמוני ומסוכן. הילד יפגין ברית פתולוגית עם ההורה המנכר ויצהיר על פחדים מההורה המנוכר אשר אין להם הצדקה או היסטוריה מוקדמת התומכת בכך. הילד עלול להפגין התנהגות אכזרית, עוינת כלפי ההורה המנוכר והוא יתאפיין במחיקה של כל זיכרון חיובי קודם עם ההורה המנוכר.

קיימים תאורטיקנים שונים שהמשיגו את המושג 'ניכור הורי', אולם המשותף לכולם הוא ההבנה שהתופעה מתרחשת סביב שימוש של הורה בילד בניהול מאבק בהורה האחר, וההכרה ההולכת וגוברת כי ניכור הורי מהווה כסוג של התעללות רגשית ופסיכולוגית של ההורה בילד.

ההורה המנכר עושה שימוש בשליטה פסיכולוגית בילד, מייצר אצלו חשיבה כוזבת אודות ההורה האחר כמסוכן, מזניח, ונוטש, מטמיע בילד זיכרונות שווא ומעודדו להתלונן על ההורה במסגרות פורמליות כגון משטרה, רווחה ובימ"ש. הילד, שחווה מסר מתמשך של הפחדה שנועד להגביר את התלות שלו בהורה המנכר, מפגין פחד או סלידה מההורה המנוכר ללא שיש לכך ביסוס במציאות וחרף יחסים קודמים תקינים. ילדים אלו נתונים לתהליכים של 'שבי פסיכולוגי' בו על מנת לשרוד הם מאמצים את הנרטיב של ההורה המנכר, מגלים כלפיו נאמנות מוחלטת ומוחקים לחלוטין ואף משחירים את ההורה המנוכר.

ניכור הורי – ניתוק הילד מהוריו

במקרים רבים הילד יתעקש כי הנתק מההורה נעשה מיוזמתו בלבד. הילד יצדיק את הנתק באמצעות טיעונים שהושאלו מדברי ההורה המנכר (לדוגמא, ילד בן עשר הטוען כי אמו היא "הפרעת אישיות לא בשלה" או "אבא שלי פדופיל"). לחלופין, הילד עלול להצדיק את הנתק באמצעות טיעונים בלתי רציונליים כגון "ניתקתי איתו את הקשר כי הוא איחר לקחת אותי מהחוג בכמה דקות".

כמו כן, הילד יפגין אדישות לרגשותיו של ההורה הדחוי ואף הבעת הנאה לסבלו של ההורה המנוכר ("שמחנו שהוא ישב במעצר") ולניסיונותיו לחדש עמו את הקשר, ובמקרים רבים ינתק את הקשר גם עם משפחתו המורחבת של ההורה הדחוי.  הטיפול בניכור הורי אינו יכול להיות וולונטרי שכן הילד וההורה מתנגדים לחידוש קשר ומפעילים מאמצים לסיכול כל סממן של הצלחה. לפיכך, קיימת חשיבות מכרעת לטיפול פסיכו-משפטי תחת צו בימ"ש המחייב את ההורה המנכר להביא את הילד לחידוש קשר (לקוח מסקירת ספרות שהוגשה למשרד העבודה והרווחה). ללא טיפול ייעודי מסוג זה סיכויי חידוש הקשר הנם נמוכים מאוד ואף קלושים.

ניכור הורי – נוהל הנשיאה

ביום 08.10.2020 פורסם נוהל 2-20 – "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם".

מספר דברים חשובים:

  1. בהתאם לסעיף 11, נוהל תל אביב ממשיך לעבוד בנוהל הרגיל. חשוב ומבורך.
  2. הנוהל אינו נוהל רק למקרים של ניכור הורי, אלא נועד להבטחת קשר באופן כללי בין ההורים לילדיהם. הנוהל תקף גם למקרים בהם אין זמני שהות רציפים, ללא קשר אם יש כבר החלטה שיפוטית או לא. התובענה רלוונטית לניתוק קשר למעלה מ 90 יום. האם מספר הימים הגיוני? ברור שלא. אך לאור זאת שבתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016 יש התייחסות לנושא בסעיף 12, כנראה שבפועל זה בסדר.
  3. גם כאשר אחד הצדדים הגיש בקשה לפי טופס 6 לפגישות מהו"ת ביחידות הסיוע שלצד בתי המשפט, הרי במקרים המתאימים בהם בית המשפט יקבע שהמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לקשר בין הורה לילדו, יקבע בית המשפט דיון דחוף תוך 14 יום.
  4. בשלב ראשון, כנראה בגלל לחצים שונים, מדובר על הוראת שעה לשנה.
  5. הנוהל תקף גם למקרים בהם יש חשש לפגיעה למגונתו של הילד.
  6. לצערנו, הנוהל לא תקף לבתי הדין הרבניים.

נוהל 2-20 – "נוהל טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם".

האם נוהל הנשיאה חיות הצליח?

בתל אביב העבודה לא השתנתה. כבוד השופט שני פועל בצורה נמרצת, מפרסם פסקי דין והחלטות לרוב, מסביר ומלמד והכל חשוף לציבור. בשאר המחזות, לפחות ככל הידוע לנו, השופטים אכן מטפסים בבקשות תוך 14 יום בהתאם לנוהל, אך פסקי דין יש בודדים בלבד.

אנו ממליצים לקרוא בנושא הניכור ההורי:

1. ניכור הורי סקירת ספרות – ד"ר ענבל בר-און החוג לייעוץ ולהתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה, ד"ר יואב מזא"ה הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו, בשיתוף ד"ר בני ביילי, האקדמית גליל מערבי, דצמבר 2019.

משרד העבודה והרווחה הוציא קול קורא לקבלת סקירת ספרות בנוגע לניכר הורי, המשגה, אבחון והתערבות.

הזוכים בקול הקורא הגישו סקירת ספרות הסוקרת מאמרים עדכניים והתייחסויות מקצועיות באשר לכיצד ממשיגים ניכור, מה הם המאפיינים הפסיכולוגיים העיקריים מהם סובלים ילדים המתאפיינים בכך ומה הן דרכי ההתערבות הרצויים בהיבטים פסיכו משפטיים. מהסקירה עולה כי ניכור הורי הנו מצב פסיכולוגי המקשה מאוד על חוויתם הרגשית של ילדים ופוגע במידה ניכרת וחריפה בהתפתחותם לאורך חייהם.

ציטוטים מסיכום המאמר:

ניכור הורי הוא תופעה קשה ביותר שנחשבת להתעללות פסיכולוגית בילד ופוגעת בצורה אנושה ברווחתו האישית ובבריאותו הנפשית, הן בהווה והן בעתיד

 

כדי להגן על הילד, יש לאבחן את הניכור בשלב מוקדם ככל הניתן. אבחון מהיר ומיידי מאפשר התערבות שיכולה למנוע התקבעות של תהליכי חשיבה מעוותים, שעשויה לסייע להתאוששות מהירה של מערכות עיבוד המידע והוויסות שנפגעות בצורה דרמטית במהלך תהליך הניכור שעובר הילד.

2. עיון ביקורתי בנייר עמדה "סרבנות קשר וניכור הורי", מכון רקמן, אפריל 2020 מאת כבוד השופט (בדימוס) פיליפ מרכוס, בית משפט לענייני משפחה, ירושלים וד"ר ענבל בר-און החוג לייעוץ ולהתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה.

 

נייר עמדה זה מוגש לאחר שהתברר שנייר העמדה של מכון רקמן מאפריל 2020 , סרבנות קשר וניכור הורי: רקע תאורטי, אבחון ושיטות טיפול בראי עיקרון טובת הילד, מתעלם מהנזק שנגרם לילד כאשר אחד ההורים גורם לניתוק הקשר בין הילד להורה האחר, ללא כל הצדקה הקשורה לצרכי הילד וטובתו.

3. אמתי מגד, עובד סוציאלי, מטפל ומדריך מוסמך בטיפול זוגי ומשפחתי: שמונה שלבים ביצירה של ניכור הורי.

 

4. ניכור הורי וסרבנות קשר: כיצד למנוע כישלון קשר בין ילד להורה – כבוד השופט (בדימוס) פיליפ מרכוס.

חומר מקצועי נוסף יש בסוף הדף.

ניכור הורי טיפול:

מדובר על אחד הנושאים הקשים והכאובים בקרב הורים גרושים. ישנם אנשי מקצוע רבים שזהו תחום עיסוקם והתמחותם, יש להם ניסיון עם מקרים דומים ומומלץ מאוד לנסות להיעזר באיש מקצוע ייעודי לטיפול בחידושי קשר על רקע של ניכור הורי. ניתן לחפש איש מקצוע בקבוצות הפייסבוק השונות, בגוגל וכו'. ייתכן וגם פקידת הסעד שלכם תוכל להמליץ על איש מקצוע מיומן שהיא מכירה מהשדה המקצועי.

חשוב מאוד לנסות ולפתור את הבעיה מוקדם ככל הניתן. ככל שהזמן עובר הניתוק מעמיק ודפוסי החשיבה של הילד המנוכר הופכים נוקשים יותר. ככל שעובר הזמן הפרוגנוזה לחידוש קשר הולכת וקטנה. יתרה מכך, מרגע שמתחילות התנהגויות של פיצול, הספרות מראה שלוקח בין 3-5 חודשים עד לניתוק חריף וניכור עמוק. לכן, תגובתיות מהירה וערנית חשובה וקריטית.

כמובן שבמקביל ניתן לפנות לבית המשפט מתוך מטרה להטיל קנסות כספיים על ההורה המנכר על אי אפשרות לקיים את זמני השהות בגלל ניכור הורי או בקשה להפחתת/ביטול המזונות עקב ניכור הורי. ראו למשל כבוד השופט זגורי בתלה"מ 44950-12-18.

התוכנית של צופית גרנט

בסוף שנת 2018 העלתה צופית גרנט בתוכנית "קשר השתיקה" 3 פרקים בנושא ניכור הורי. לשמחתנו התוכנית הצליחה להסביר בצורה מעולה את הנושא הכה כאוב והצליחה להעיר את שופטי בתי המשפט למשפחה.

בעקבות התוכנית השופטים החלו להבין שמחובתם לנסות ולטפל בבעיה. ראו בנושא זה את הפרויקט שהתחיל בבתי המשפט למשפחה בתל אביב ומספר פסקי דין שפורסמו לאחר מכן, אשר ניכר בהם שהתוכנית של צופית גרנט הצליחה להביא לתחילתו של שינוי.

מחוז תל אביב

בכנס עורכי הדין באילת בחודש דצמבר ציינה כבוד השופטת מירה דהן שהחל מינואר הקרוב (2019) יערך בבית המשפט למשפחה בתל אביב פרויקט בנושא. לעמדתה, הדבר החשוב ביותר הוא קיצור תהליך הזיהוי והטיפול. כיום, עד שתיק מגיע לשופט שיזהה את תופעת הניכור ההורי עוברים 8 חודשים! זה המון זמן כמובן, ומצב זה לא יכול להימשך והרי מדובר על זמן קריטי בחיי ילד!

כיום, במידה ויחידת הסיוע מזהה שייתכן ומדובר על מקרה של ניכור הורי, היא מציינת זאת בטופס לפי סעיף 3א. במסגרת הפרויקט בתל אביב, מעכשיו טפסים אלו של טיפול מיידי יגיעו לשופט מוקד אשר תפקידו יהיה לזמן דיון דחוף תוך 14 יום לבחינת הטענה. במידה ויש עילה לטענה הוא ישלח את ההורים לאיש מקצוע מתוך מאגר אנשי טיפול שכבר הוכן. לאחר ששופט המוקד יקבל את עמדת איש המקצוע, ובמידת הצורך, התיק יועבר מיידית לשופט המטפל. התקווה היא, שקיצור הזמן, שהוא כאמור החשוב והקריטי, יביא את השינוי. כמובן שבמקרים המתאימים גם יוטלו סנקציות בהתאם לתיק, כולל העברת משמורת במקרי קיצון.

מחוז מרכז – בעקבות פניית העמותה להנהלת בתי המשפט המודל בוטל.

בהמשך לפעילות הנחושה במחוז תל אביב, הצטרף גם מחוז מרכז במודל משלו "מודל להתמודדות עם תופעת הפגיעה בקשר בין הורה לילד – מחוז מרכז". אנו כמובן שמחים שהשופטים מבינים כמה חשוב לטפל בנושא במהירות האפשרית, אך לטעמנו המודל היה מאוד בעייתי, בעיקר השאלון היה לא ראוי לטעמנו. המודל בוטל בעקבות פנייתו לכבוד נשיאת בית המשפט. כתבה על ביטול המודל – נשיאת העליון הקפיאה את "מודל הניכור ההורי" של השופטת רבקה מקייס

פסקי דין בנושא ניכור הורי ניתן למצוא כאן.

מאמרים ומצגות

ממצאי מחקר עדכניים באשר לניכור הורי ומערכת המשפט בעולם המערבי – ג'ניפר הרמן ודמוסתנס לורנדוס.

Attachment goes to court: child protection and custody issues

Parental Alienating Behaviors – An Unacknowledged Form of Family Violence

Amy Baker's 17 PA Strategies 

Ten Parental Alienation Fallacies That Compromise Decisions in Court and in Therapy

ניכור הורי – רקע, מושגים והגדרת התופעה – מחלקת "מעברים" סדרי דין עיריית ירושלים

רונית סמדר דרור, עו"ס קלינית ומטפלת פרטנית וזוגית: ניכור הורי- תסמונת או לאו- הינה הרסנית לכול המערכת המשפחתית.

מחשבה נוספת תסמונת הניכור ההורי מנקודת המבט של התפתחות הילד, יעל לסר משרד הרווחה.

ספר הניקור ההורי, נכתב על ידי אחד האבות בעמותה

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!