מחשבון מזונות ילדים

מחשבון מזונות ילדים: ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון ונקבעה הלכה חדשה למזונות ילדים מעל גיל 6. פסק הדין קובע שלגבי ילדים מעל גיל 6 (ועד 18) סכום המזונות יקבע בהתאם ליחס ההכנסות (מכל המקורות) של שני ההורים וחלוקת זמני השהות. לכן, המחשבון המצורף הוא רק לילדים מעל גיל 6.

"בגילאי 15-6 חבים שני ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה. אימוצה של פרשנות זו יביא לכך שבגילאים האמורים תוטל החבות במזונות באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך בחינת יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה; הסדר המשמורת הפיזית שנקבע; ויתר הנסיבות הצריכות לעניין". (סעיף 142 לפסק הדין).

עד גיל 6 האפליה המגדרית ממשיכה ותשלום המזונות עבור הצרכים ההכרחיים הוא על האב בלבד. הנוסחה הבלתי רשמית המהווה את הבסיס לחישוב שיעור מזונות הילדים עד גיל 6 ואשר משמשת כיום את השופטים היא: כ- 1,250 עד 1,400 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור + מחצית ההוצאות החריגות. סכום מזונות הילדים מוצמד למדד. ראו כאן

אחת התוצאות החשובות הנוספות מפסק הדין של בית המשפט העליון היא ביטול הקשר בין ההגדרה ההורית – משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת – לנושא המזונות. אם בעבר בוצעה הפחתה כזאת או אחרת בסכום המזונות במקרים של הגדרה הורית שווה בלבד, הרי בהתאם להלכה החדשה אין יותר קשר בין הנושאים, ואת מזונות הילדים יש לקבוע בהתאם לשני הפרמטרים שקבע בית המשפט העליון, דבר שכמובן הוריד עוד חסם, גם אם בחלק מהמקרים הוא לא היה גלוי לעין, למתן הגדרה הורית שווה לשני הורי הילד, דבר שלטעמנו חשוב מאוד.

מחשבון מזונות ילדים

בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון:

1. כאשר היכולות הכלכליות מכל מקור שהוא של ההורים שוות, לצד זמני שהות שווים, כל הורה יישא בהוצאות הישירות עבור ילדיו בביתו. הוצאות אלו מהוות מרכיב עיקרי בהוצאות הילדים, ואין כל צורך בתשלום בגינן. במקרים בהם היכולות הכלכליות שונות, או שזמני השהות שונים, ייבחן כל מקרה לגופו בהתאם ליחס היכולות הכלכליות מכל מקור (יחס הכנסות ההורים) וחלוקת זמני השהות.

2. לגבי הוצאות שאינן תלויות זמני שהות (מעיל, נעליים, תספורת, תשלום חובה לביטוח בריאות ממלכתי וכו'), תשלום המזונות מהורה אחד להורה השני יהיה בהתאם ליחס ההכנסות, בדומה להוצאות החריגות (סעיף 3).

לטעמנו הוצאות שאינן תלויות זמני שהות ראוי שיעברו לסעיף של הוצאות חריגות (משתנות). כמובן שבהעברת הוצאות אלו להוצאות חריגות אין כל שינוי כספי בהוצאות גידול הילד, מדובר רק בדרך הגיונית ונוחה יותר לחישוב סכום המזונות. 

3. ההורים ישתתפו בהוצאות "חריגות" (לשעבר "מחציות"), כגון חוגים, צהרונים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי, חוג, שיעורי עזר, הוצאות חינוך בתחילת כל שנה וכו', בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של כל הורה. 

4. כאשר זמני השהות שווים או קרובים לכך, כל הורה יישא בעלויות מדור הילדים בביתו. במקרים בהם זמני השהות מעטים ייבחן כל מקרה לגופו.

5. פסיקת המזונות צריכה להתחשב במכלול נסיבות כל תא משפחתי, כאשר שיקול העל צריך להיות טובת הילדים ורווחתם בשני בתי ההורים.

מחשבון מזונות ילדים מעל גיל 6

המטרה העיקרית בפרסום מחשבון מזונות ילדים היא להמעיט ככל שניתן את ההתמקחויות וההתדיינויות בנושא, כך שהמאבקים האינסופיים על גובה המזונות יעברו מהעולם. כל הורה או איש מקצוע יכול להיכנס לאתר, להקליד את הנתונים המאפיינים את התא המשפחתי שלו ולקבל באופן מיידי את סכום המזונות, ועל מי מההורים לשלמו, ואף להדפיסו על מנת להציגו בפני הצד השני או בית המשפט. הוויכוחים המרובים פשוט ייעלמו, וברגע שהרגענו את שני ההורים וביטלנו את מוקד הסכסוך העיקרי – פעלנו בעיקר לקידום טובת הילד.

מחשבון לא מגדרי

לשמחתנו ההלכה החדשה אינה תלויה יותר במגדר ההורה, ולכן אנו משתמשים במונחים "הורה א' " ו "הורה ב' ". כמובן שיהיו מקרים בהם התשלום יהיה מהורה א' להורה ב', ובמקביל גם מקרים בהם התשלום יהיה מהורה ב' להורה א'. המחשבון מראה מי מההורים צריך להעביר את הסכום להורה האחר.

סה"כ הכנסתו הכוללת של כל הורה

כוללת את סך ההכנסה של כל הורה, מכל המקורות, למשל קבלת שכר דירה מדירה מושכרת או כל הכנסה אחרת נוספת.

לאחר פרסום ההלכה החדשה פורסמו מספר פסקי דין בהם השופטים הורידו את חלקו של ההורה בשכר הדירה מהכנסות ההורה, על מנת לקבוע את הכנסתו הפנויה לאחר תשלום המדור. בפסקי דין אחרים השופטים בחנו רק את ההכנסה הכוללת, ללא הורדת שכר הדירה. בחרנו לאפשר במחשבון שלנו את שתי הדרכים. כמובן ובמידה ובחרתם להכניס שכר דירה, מומלץ להכניס את חלקו של ההורה בשכר הדירה (ללא המדור של הילדים) כסכום ממוצע וסביר לשני הבתים.

בחלק מהמקרים יקבע השכר הפוטנציאלי של ההורים. נזכיר ששכר המינימום במשק הוא כ- 5,100 ₪ נטו.

אחוז הכנסתו הכוללת כל הורה מסה"כ הכנסתם הכוללת של שני ההורים

מהו יחס (אחוזים) הכנסתו הפנויה של כל הורה מהכנסתם הפנויה המצרפית של שני ההורים בכל תא משפחתי.

צרכי הילדים

צרכי הילד המקובלים כיום הם 1,250 – 1,400 ₪ לילד. חשוב לציין שלסכומים אלו אין כל בסיס כלכלי אמיתי, וראוי שבכל תא משפחתי יעשה חישוב אמיתי של צרכי הילדים. מדובר כמובן על הוצאות הילד ללא מדור וללא הוצאות משתנות חריגות (לשעבר "מחציות"). על נושא מזונות הילדים ניתן לקרוא כאן.

כבוד השופט שוחט ציין בעמ"ש 14612-10-16 שיש לחלק את ההוצאות ההכרחיות של הילדים להוצאות תלויות זמני שהות והוצאות שאינן תלויות זמני שהות. לטעמנו אכן ראוי להפריד בין הוצאות אלו, ואת ההוצאות שאינן תלויות שהות להעביר לסעיף הוצאות חריגות.

כאשר יש יותר מילד אחד לא מכפילים את סכום צרכי הילד במספר הילדים, ולכן במחשבון יש לרשום את ההוצאה הכוללת עבור כל הילדים. למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי ילד הם 1,300 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 3,900 אלא סכום נמוך ממנו. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם.

הוצאות חריגות (לשעבר "מחציות")

לעיתים יקבע יחס הכנסות ההורים גם את יחס תשלום ההוצאה של כל הורה להוצאות "חריגות" (משתנות) כגון: חוגים, שעורי עזר, הוצאות רפואיות חריגות וכו', כתחליף לקביעה שכל הורה ישלם מחצית מההוצאות ("מחציות"). 

זמני שהות

מקובל לקבוע את זמני השהות במחזוריות של שבועיים. כמה ימים מתוך 14 יום נמצא הילד אצל הורה א', וכמה ימים אצל הורה ב'. זמני שהות של 8/6 המקובלים כיום אומרים שהילד ישן אצל הורה א' 8 ימים במחזוריות של שבועיים, ואצל הורה ב' 6 ימים.

עולה השאלה מה לגבי ימים בהם הילד נמצא אצל ההורה, אך לא ישן בביתו. כיום אין לנושא זה תשובה משפטית, כאשר לטעמנו יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם למספר השעות בו נמצא הילד בבית ההורה. בחרנו לאפשר הזנת חצאי ימים למקרים שכאלו.

זמני שהות בחגים

מקובל שזמני השהות בחגים וימי חופשה אחרים מחולקים שווה בשווה. (למעט מקרים חריגים). מכיוון שבמדינת ישראל חופשות לרוב, בחרנו לאפשר חישוב הכולל את זמני השהות בחופשים במקרים בהם החלוקה אכן שווה. הערכנו את ימי החופש ב 25% מכלל ימי השנה. כאשר זמני השהות רחבים ההשפעה שולית, אך כאשר זמני השהות מעטים מאוד בימים רגילים, אך שווים בחגים וחופשות (למשל במקרים שההורים מתגוררים במרחק רב) ההשפעה בהחלט יותר מהותית. בחרנו לדייק ככל הניתן.  

מדור

כאמור, המחשבון אינו כולל מדור. בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון, הרי כאשר כל הורה מלין את ילדיו בביתו, שילם עבורם באופן ישיר את מדורם, אין צורך בתשלום מדור. לגבי מקרים בהם זמני השהות מאוד מועטים לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט מה מתאים בכל מקרה ומקרה.

סיכום תוצאות המחשבון

המחשבון מראה, בהתאם לנתוני כל תא משפחתי, את סכום המזונות אשר יש להעביר, ואיזה הורה צריך להעביר לאיזה הורה. הסכום הוא ההפרש בין הסכום שההורה אמור לשאת בפועל לפי יחס הכנסות לבין הסכום אותו ההורה נושא בפועל בזמני השהות שלו. כמו כן המחשבון מראה מהו יחס תשלום ההוצאות החריגות המתאים לתא משפחתי זה. כמובן שתמיד אפשר לעגל את המספרים לשם הנוחות.

תודה רבה לעו"ד עדי לנקרי שיזם את פרסום המחשבון, לרן שמואל ו י', אבות בקבוצה, אשר עזרו לי מאוד בהליך החשיבה ובהקמת המחשבון ולמעצבת רונית בורשט רייס על העיצוב היפה. תודה מקרב לב גם למתכנת עופר ליבני oferli@gmail.com. עופר פרסם לפני מספר חודשים פוסט בקבוצת פייסבוק שהוא מוכן לעזור בהתנדבות לעמותות, למזלנו הגדול ראיתי את הפוסט, פניתי אליו, ומאז עופר עוזר ומקדם את האתר. על אנשים כמו עופר כתבה נעמי שמר את המילים "אנשים טובים באמצע הדרך".

עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"

* שדה חובה

נתוני התא המשפחתיסה”כ הכנסותמדור (אופציונלי)הכנסות (מכל מקור)

הורה א’ - בעל הכנסה גבוהה (נטו)

*

הורה ב’ - בעל הכנסה נמוכה (נטו)

*

צרכי הילד/ים (ללא מדור והוצאות חריגות)

*

זמני שהות אצל הורה א’ (מס’ ימי שהות מתוך 14 ימים)

*

זמני שהות אצל הורה ב’

האם חלוקת חגים וחופשות שווה?

*

חישוב נתוני התא המשפחתי

יחס סה”כ הכנסות

סה”כ הכנסות הורה א’

%

סה”כ הכנסות הורה ב’

%

הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

הורה ב’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

יחס זמני שהות

זמני שהות הורה א’

%

זמני שהות הורה ב’

%

הורה א’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של

הורה ב’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של

עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"

סיכום תוצאות המחשבון

הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

הורה א’ נושא בפועל על פי יחס זמני שהות בסך של

לפיכך הורה יעביר להורה עבור מזונות הילדים סך של

*

יחס תשלום הוצאות חריגות

תשלום הוצאות חריגות הורה א’

%

תשלום הוצאות חריגות הורה ב’

%

להדפסת תוצאות המחשבון לחץ כאן אנא וודאו באפשרויות הדפדפן שהדפסת רקע מאופשרת בכדי לקבל הדפסה מלאה

בקרו באתר שלנו http://www.shared-parenting.co.il

 

מספר הערות לתוצאות החישוב במחשבון:

1. סעיף 126 בפסק הדין של בית המשפט העליון:

"וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים".

אם כך, במקרים המתאימים, יש להתאים את סכום המזונות במחשבון כך שטובת הילדים תישמר, כלומר שבשני הבתים כל אחד מההורים יפתח את החודש עם סכום בסיסי וסביר לגידול הילדים. ראוי לציין שהמציאות הכלכלית אחרי גירושין לעיתים מחייבת ירידה ברמת החיים, כאשר המטרה היא לשמור על רמה בסיסית ומספקת לטובתם של הילדים בשני הבתים. כמובן שאין הכוונה להשוות בין שני הבתים, והרי אם אחד ההורים גר בדירת 6 חדרים וההורה האחר בדירת 4 חדרים אין בכך כל בעיה, כל עוד נשמרת טובת הילדים לתנאים כלכליים סבירים וטובים בשני הבתים.  

הרצנו מספר רב של תרחישים וראינו שבחלק מהמקרים ישנה פגיעה כלכלית קשה בביתו של ההורה עם השכר הנמוך (לרוב האמא), בעיקר כאשר פערי השכר מאוד גבוהים. אם לפני פרסום ההלכה החדשה היתה פגיעה כואבת ואנושה באבות הגרושים והסכומים שהם שילמו היו מאוד גבוהים, דבר שהביא לבית עני אצל האבא, הרי, בחלק מהמקרים, התהפכו היוצרות ובית ההורה בעל ההכנסה הנמוכה (לרוב האמא) הוא העני. מצב זה כמובן שאינו פועל לטובת הילדים ולא זאת המטרה.

לשם המחשת הדברים ניקח דוגמא מספרית:

דוגמא – פערי הכנסות גבוהים: הורה א' מרוויח 20,000 ₪ נטו לחודש והורה ב' 5,000 ₪ נטו. חלוקת זמני השהות היא שווה, 7/7. צרכי כל הילדים נקבעו על 3,000 ₪. דוגמא זאת הוצגה על ידי כבוד השופט שוחט בהרצאתו בכנס לשכת עורכי הדין.

אם נציב את הנתונים במחשבון המצורף, הרי הסכום לתשלום מזונות יהיה של 900 ₪. הורה א' יתחיל את החודש עם 19,100 ₪ והורה ב' עם 5,900 ₪. כמובן שזהו סכום נמוך מאוד, ולא הגיוני לאור פערי השכר, ולכן ויש לבחון סכום מזונות אחר ייטיב עם רווחת הילדים בשני בתי ההורים.

2. האם במקרים כמו שהיו בבית המשפט העליון – הכנסות שוות לצד זמני שהות שווים – סכום 0 במחשבון הוא אכן תשובה סופית ונכונה לסכום המזונות הראוי בתא משפחתי זה? לא.

הורה אחד, לרוב האם, הוא זה אשר משלם את הוצאות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום חובה) של הילד. אמנם מקובל שהוצאה זו כלולה בתשלום המזונות, אך כאשר המחשבון מראה שאין תשלום חודשי לתא משפחתי זה, יש לקחת הוצאות אלו בחשבון, ולקבוע מי מההורים ישלם עבורן וכיצד יתבצע ההחזר.

דוגמא נוספת, מוכרת יותר, היא נושא הביגוד. ראשית, נבחין בין בגדים "רגילים" לבגדים לבית הספר (תלבושת אחידה) אשר נכללים בהוצאות החינוך. לגבי בגדים "רגילים", הרי גם כאן, יש לבדוק האם בתא משפחתי זה הורה אחד אחראי על קניית הביגוד לשני הבתים, ואז יש לדאוג לחישוב שונה מאשר במצב בו כל הורה קונה ביגוד זה לביתו.

פתרון נכון למצבים שכאלו הוא העברת הוצאות שכאלו לסעיף הוצאות "חריגות".

חשוב: כאשר הורה משלם מזונות הוא זכאי לנקודת זיכוי אחת ממס הכנסה. כאשר אין כלל תשלום מזונות מאבדים את נקודת הזיכוי.

המחשבון המוצג כאן נבנה על סמך פסק הדין של בית המשפט העליון ופסקי הדין אשר פורסמו בעקבותיו עד סוף שנת 2017. כמובן שהוא אינו מחייב בבית המשפט ויש לראות בו רק כלי עזר.