מחשבון מזונות ילדים מבוסס על ההלכה שקבע בית המשפט העליון ביולי 2017 (בע"מ 919/15) והוא תקף רק עבור תיקים בבתי המשפט לענייני משפחה (לא לרבני), ורק עבור ילדים מעל גיל 6.
מחשבון מזונות ילדים
למי המחשבון יכול לעזור?
הורים אשר נמצאים בגישור יכולים לבדוק מה סכום המזונות המתאים למקרה שלהם, ומסכום זה שהוא לרוב סכום המינימום לגשת למשא ומתן מעשי יותר. כנ"ל כמובן לגבי המגשרים עצמם.
להורים ולעו"ד המייצגים בהליך משפטי בבתי המשפט למשפחה אנחנו ממליצים לבדוק מהו סכום המזונות בתא המשפחתי שלהם, ואז לדאוג להסביר בהרחבה ולנמק (לא להשאיר זאת לחסדי השופט) מה לדעתם צרכי הילד במקרה שלהם ומהו סכום המזונות הראוי. אין צורך להציג את הנתונים ממחשבון המזונות שלנו, אלא רק להשתמש בו ככלי עזר עבורכם.
מחשבון מזונות הילדים נותן הערכה לסכום המזונות שישולם בהתאם לפרמטרים של כל תא משפחתי. אנו ממליצים במקביל לקרוא על נושא המזונות בדף מזונות ילדים ואת ההסברים בדף זה על מנת לקבל תמונה מלאה ונכונה יותר למצב בשטח.
ניתן לקרוא גם פסקי דין בנושא על מנת להבין כיצד פוסקים השופטים בפועל.
נדגיש – המחשבון הוא כמובן רק כלי עזר!
חישוב דמי מזונות – כמה משלמים מזונות על ילד:
הסבר – ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6
בתאריך 17.09.2017 בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), בהרכב מורחב של 7 שופטים, אימץ בפסק דינו את חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ואת העמדה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, והגדיר הלכה חדשה לקביעת שיעור מזונות עבור ילדים יהודים.
הלכה זו קובעת שחישוב מזונות ילד מעל גיל 6 יקבע בהתאם לשני פרמטרים: הכנסות שני ההורים (השינוי המהותי הוא שעכשיו מתחשבים גם בהכנסות האם) לצד חלוקת זמני השהות. על פי הפסיקה מקובל לחשב את ההכנסה ברוטו לאחר ניכויי חובה.
פסק הדין מתייחס רק לילדים מעל גיל 6, לכן לגבי ילדים מתחת לגיל 6 האפליה המגדרית בהתאם לדין הדתי ממשיכה, והתשלום יהיה ברובו על האב בלבד!
תשלום לילד בן 5.5 יהיה שונה מהותית מסכום המזונות לאותו ילד ובאותה משפחה, בגיל 6.5. הזוי, אך כיום זה המצב. בהתאם לדין האישי תשלום המזונות עבור הצרכים ההכרחיים הוא על האב בלבד, ואין כל התחשבות בשכר האם.
חשוב לציין שבקביעת סכום המזונות מתחת לגיל 6 ישנה הפחתה בסכום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות גם בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים, אך כמובן שצריך להסביר ולבקש זאת. ראו הסבר מורחב עם פסקי דין לנושא בדף מזונות ילדים.
האם המחשבון מיושם בבתי המשפט?
בהחלט כן, אך ראוי להבין שהמחשבון הוא רק כלי עזר וכל מקרה נבחן לגופו! השופטים מחויבים לפעול לפי העקרונות שנקבעו בפסק הדין של העליון, אך כותבים שיש לשקול כל מקרה לגופו ולבוחנים האם יש פרמטרים נוספים בתא המשפחתי הנקודתי שלפניהם. גם ככיסוי תחת וגם הגיוני כמובן. למשל, כאשר זמני השהות שווים/דומים, ההנחה היא שכל אחד מההורים נושא בימים שלו בפועל באחריות ההורית. לוקח לרופא, לחוגים, נשאר עם הילד כאשר הוא חולה וכו'. כאשר לא זה המצב, ראוי שזה יבוא לידי ביטוי בסכום המזונות. כנ"ל לגבי מצב בו בזמני השהות שלו הורה לוקח את הילדים מההורה האחר רק אחר הצהריים ולא ממוסדות החינוך (לרוב האב). כנ"ל לגבי מקרים בהם יש פערי שכר מהותיים בין ההורים (כיום זה בעיקר מצבים שהאב מרוויח יותר. לא תמיד כמובן).
מחשבון מזונות ילדים מטעם עמותת "הורות משותפת=טובת הילד".
למי שמשתמש במחשבון בפעם הראשונה אנו ממליצים לקרוא קודם את ההסברים לו בהמשך הדף.
* שדה חובה
נתוני התא המשפחתיסה”כ הכנסותמדור (אופציונלי)הכנסות (מכל מקור)
הורה א’ - בעל הכנסה גבוהה (נטו)
*הורה ב’ - בעל הכנסה נמוכה (נטו)
*צרכי הילד/ים (ללא הוצאות חריגות)
*זמני שהות אצל הורה א’ (מס’ ימי שהות מתוך 14 ימים)
*זמני שהות אצל הורה ב’
חישוב נתוני התא המשפחתי
יחס סה”כ הכנסות
סה”כ הכנסות הורה א’
%סה”כ הכנסות הורה ב’
%הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של
הורה ב’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של
יחס זמני שהות
זמני שהות הורה א’
%זמני שהות הורה ב’
%הורה א’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של
הורה ב’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של
סיכום תוצאות המחשבון
הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של
הורה א’ נושא בפועל על פי יחס זמני שהות בסך של
לפיכך הורה יעביר להורה עבור מזונות הילדים סך של
*יחס תשלום הוצאות חריגות
תשלום הוצאות חריגות הורה א’
%תשלום הוצאות חריגות הורה ב’
%* סכום המזונות שיעביר אחד ההורים להורה האחר. נזכיר שוב, הסכום במחשבון מזונות שלנו לא כולל מדור! המדור יחושב בנפרד באופן ידני. ראו הסבר בהמשך.
יחס תשלום הוצאות חריגות – לאחר תשלום מזונות:
הוספנו מחשבון קטן לנושא על מנת להסביר שתי נקודות:
1. מבחינה כלכלית, ההיגיון אומר שאת חישוב יחס ההוצאות החריגות ("מחציות" בעבר) נעשה לאחר העברת תשלום המזונות המלא (מזונות ומדור). נושא זה לא מיושם כיום בבתי המשפט באופן 'רשמי', אך חלק מהשופטים פשוט קובעים יחס נמוך יותר מיחס הכנסות ההורים וכך פותרים נושא זה.
אין לנו שאיפה שבכל מקרה יעשה חישוב כה מדויק לנושא, זה לרוב מיותר. המטרה שלנו היא להראות את הכיוון לכך שברוב המקרים בהם יחס שכר ההורים לא שווה אך הפערים באחוזים לא מהותיים, רצוי וראוי לקבוע יחס של חצי חצי.
2. בפסיקה אנחנו רואים שיש שופטים שאכן פוסקים על יחס תשלום של חצי חצי במקרים של פערים לא מהותיים, וחלקם אף מסבירים שיש מקרים בהם יחס שונה מחצי חצי יכול להביא למאבקים מיותרים בין ההורים. אז גם כאן, כל מקרה לגופו.
יחס תשלום הוצאות חריגות - לאחר תשלום מזונות
תשלום חודשי (מזונות, מדור ואחזקת מדור)
*תשלום הוצאות חריגות הורה א’
%תשלום הוצאות חריגות הורה ב’
%להדפסת תוצאות המחשבון לחץ כאן אנא וודאו באפשרויות הדפדפן שהדפסת רקע מאופשרת בכדי לקבל הדפסה מלאה
הסבר מילולי על דרך חישוב סכום המזונות במחשבון.
אין צורך להיבהל מהמחשבון. ההסבר פשוט מאוד ואפשר לחשב את הסכום ידנית. לאחר קביעת הפרמטרים הבסיסיים (שכר ההורים, חלוקת זמני השהות, וצרכי הילדים – אשר יש להקליד בחלק העליון של המחשבון) החישוב עצמו קל גם באופן ידני.
דוגמא מהשטח: להורים ילדה אחת מעל גיל קו הצדק (גיל 6). צרכי הילדה 2,000 ש"ח. חלוקת זמני השהות היא 8/6, אשר נחשבת כיום סטנדרטית. כלומר, יחס זמני השהות הוא 57%-43%. כל הורה משלם שכר דירה של 4,000 ש"ח (החלק של הילדה הוא 30% כמקובל). נציין שכאשר שני ההורים שוכרים דירה זה מקרה 'קל' לחישוב. כאשר לאחד ההורים יש דירה משלו או דירה עליה הוא משלם משכנתא הדברים מורכבים יותר, ואין פסיקה אחידה לנושא. שכר האב 24,000 ש"ח. לאחר תשלום מדור ההכנסה הפנויה שלו היא 20,000 ₪. שכר האם 17,400 ש"ח. לאחר תשלום המדור ההכנסה הפנויה שלה היא 13,400 ש"ח. כלומר, יחס שכר של 60/40.
נחשב את סכום המזונות (ללא המדור):
קביעת החיוב בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של ההורים:
האם – 2,000 ₪ (צרכי הקטינה) * 40% (חלקה של האם בהכנסה הפנויה המצרפית) = 800 ש"ח.
האב – 2,000 ₪ (צרכי הקטינה) * 60% (חלקו של האב בהכנסה הפנויה המצרפית) = 1,200 ש"ח.
קביעת החיוב בהתאם לזמני השהות:
בשהייתה אצל האם – 2,000 ₪ * 57% (זמני השהות שהילדה עם האם) = 1,140 ש"ח.
בשהייתה אצל האב – 2,000 ₪ * 0.43% (זמני השהות שהילדה עם האב) = 860 ש"ח.
סיכום חישוב המזונות: האב צריך לשלם את חלקו בצרכי הילדה בהתאם ליחס ההכנסה הפנויה של ההורים פחות התשלום שהוא משלם באופן ישיר בזמני השהות שלו: כלומר האב צריך להעביר לאם 1,200 ש"ח פחות 860 ש"ח. 340 ש"ח.
את המדור כל הורה משלם בביתו עבור חודש שלם, ולכן מקובל לקבוע שהוא אינו תלוי בחלוקת זמני השהות ולכן נחשב אותו ידנית. ראו לנושא זה את עמדו של פרופסור שחר ליפשיץ.
במקרה בו יש חלוקת זמני שהות רחבה (נניח 6/8 ו 7/7) ושכר דומה, החישוב יראה שאין צורך בתשלום מדור. אך במקרה שלנו יש שוני בשכר ההורים (יחס של 60/40) ולכן ניקח את חלק הילדים במדור בכל בית שהוא 1,200 ש"ח בכל בית (4,000 ש"ח * 0.3%) מה שאומר שהמדור המצרפי בשני הבתים הוא 2,400 ש"ח. האב אמור לשלם 60% ממנו (יחס שכר 60/40) שזה 1,400 ש"ח ₪ ומזה נפחית כמובן את התשלום שהאב משלם באופן ישיר שהוא 1,200 ₪. כלומר האב אמור להעביר לאם על חלקו במדור סכום של 200 ₪. לא מסובך לחישוב.
סך התשלום במקרה זה יהיה 340 ש"ח עבור החלק של המזונות + 200 ש"ח על החלק במדור = 540 ש"ח.
כאמור, סכום זה הוא החישוב המתמטי הנקי. ממנו השופטים לעיתים בודקים נושאים נוספים כמוסבר לעיל. הורים בגישור ייקחו סכום זה כסכום מינימום, וממנו יפתחו במשא ומתן לפי התא המשפחתי הספציפי שלהם.
מזונות ילדים כאשר לאחד ההורים אין כלל זמני שהות עם הילדים:
כאמור, מעל גיל 6 ישנם 2 פרמטרים לחישוב סכום המזונות. הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות, לצד צרכי הילד. אך מה עושים כאשר מדובר על מקרי קצה? כמובן שהמחשבון נותן מענה גם למקרים אלו. על מנת להסביר את ההיגיון בחרנו להציג 2 פסקי דין בהם שכר ההורים שווה, אך לאב כלל אין זמני שהות עם הילדים. לצערנו לא חסרים מקרים שכאלו.
כאשר שכר ההורים שווה, זה אומר כמובן שבחלק החישוב של יחס שכר ההורים על האב לשלם מחצית מצרכי הילד. לאחר מכן ניגשים לחלק של החישוב בהתאם לזמני השהות. ראו לנושא זה את פסק דינה של כבוד השופטת אביבית נחמיאס בתלה"מ 53794-06-22. שכר שני ההורים מאוד נמוך, אך מכיוון שהשכר דומה נשאר חישוב לפי יחס זמני שהות שהם כאמור רק אצל האם, ולכן המזונות יהיו חצי מצרכי הילדים.
גם בפסק הדין בתלה"מ 26447-04-21 של כבוד השופטת שירי היימן לא מתקיימים כלל זמני שהות בין האב לילדים. זה אומר שהאב צריך לשלם את מחצית צרכי הילדים (שכר ההורים שווה), אך לאור זאת שכל הנטל בגידול הילדים הוא על האם, כבודה קובעת שבמקום יחס שכר של 50% כאן יחס השכר יהיה 65%. בסדר גמור כל עוד יש הסבר לנושא. כל שופט ודרכו והתא המשפחתי שלפניו.
אלו מקרים 'קלים' יותר לחישוב ידני. כאשר שכר ההורים לא שווה ו/או שקיימת חלוקת זמני שהות עם שני ההורים, החישוב טיפה יותר מורכב (גם מקרים אלו ניתן כמובן לחשב ידנית והרי מדובר על חישוב פשוט), ולכן נשתמש במחשבון.
הסבר על מחשבון מזונות הילדים
מחשבון לא מגדרי
ההלכה כיום (כאמור, לילדים מעל גיל 6 בבתי המשפט למשפחה בלבד) אינה תלויה יותר במגדר ההורה. בהתאם לזאת אנו משתמשים במונחים "הורה א' " ו "הורה ב' ".
כמובן שיהיו מקרים בהם התשלום יהיה מהורה א' להורה ב', ובמקביל גם מקרים בהם התשלום יהיה מהורה ב' להורה א'. המחשבון אינו מגדרי ומראה מי מההורים צריך להעביר את הסכום להורה האחר.
סה"כ הכנסתו הכוללת של כל הורה
כוללת את הכנסתו של כל הורה, מכל המקורות, למשל קבלת שכר דירה מדירה מושכרת, קצבת נכות, קצבת הילדים (חשוב מאוד להזכיר זאת לשופט כי לא כולם זוכרים ורובם פשוט מחפפים ורושמים שקצבת הילדים תועבר לאם בנוסף למזונות – זה תקין כי רק הורה אחד יכול לקבל את קצבת הילדים – אך הם לא מתחשבים בסכום זה בחישוב המזונות וזה כמובן לא תקין!) או כל הכנסה אחרת נוספת.
עזרה כספית מההורים לרוב לא נחשבת לחלק מהכנסות ההורה, כמו שהלוואות קצרות מועד לא נלקחות בחשבון בחישוב שכר ההורים.
הכנסה פנויה
ברוב פסקי דין השופטים מורידים את חלקו של ההורה (ללא חלקם של הילדים!) בשכר הדירה מהכנסות ההורה, על מנת לקבוע את הכנסתו הפנויה לצורך חישוב המזונות. חלק מהשופטים מורידים את כל עלות המדור מהכנסת ההורה. אולי מתעצלים לחשב. למה זה כך? למה רק מדור? לא ממש ברור.
בפסקי דין אחרים השופטים בחנו רק את ההכנסה הכוללת, ללא הורדת שכר הדירה. בחרנו לאפשר במחשבון שלנו את שתי הדרכים.
בחלק מהמקרים יקבע השכר הפוטנציאלי של ההורים. בעיקר כאשר מדובר על עצמאי או הורה שעובד במשרה חלקית או אצל הוריו. נזכיר ששכר המינימום במשק הוא כ- 5,880 ₪ נטו.
אחוז הכנסתו הכוללת כל הורה מסה"כ הכנסתם הכוללת של שני ההורים
מהו יחס (באחוזים) הכנסתו הפנויה של כל הורה מהכנסתם הפנויה המצרפית של שני ההורים בכל תא משפחתי.
מרכיבי תשלום מזונות הילדים
ניתן לחלק את רכיבי תשלום המזונות ל 4 חלקים. שניים שהם חובה בכל תא משפחתי ולכן מופיעים במחשבון (צרכי הילדים והוצאות חריגות/משתנות לשעבר "מחציות") ושניים שיש לחשב ידנית רק בחלק מהמקרים (מדור והוצאות שאינן תלויות שהות).
המחשבון נותן את התוצאה רק לשני סעיפי החובה, אך הוספנו הסבר מילולי להוצאות החריגות/משתנות וגם כיצד להוסיף ידנית את המדור.
צרכי הילדים
ראשית נדגיש, סכום צרכי עלות גידול הילד הוא כמובן לא סכום המזונות שישולם! אחרי שקובעים את סכום צרכי הילד יש לחלק אותו בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות ויחס שכר ההורים! עורכי דין רבים עדיין רושמים לבית המשפט את צרכי הילד כסכום המזונות המבוקש. זאת כמובן טעות בסיסית.
כיום צרכי הילד (שוב, לא סכום המזונות הסופי) הם בטווח של 1,600 ש"ח – *2,250 ש"ח+ (בהתאם לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הילדים, לצד הטענה שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה העלויות גבוהות יותר). וגם כאן, כאשר יש יותר מילד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד).
כמובן שיש מקרים חריגים בהם צרכי הילד יהיו גבוהים יותר/נמוכים יותר.
* הסכום שקבע בית המשפט המחוזי מרכז למקרים של חלוקת זמני שהות רחבה – 2,250 ש"ח+ כבר כולל בתוכו את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25.
במחוזות אחרים ייתכן ויקבעו מזונות באזור הטווח הנמוך (כ – 1,600 ש"ח). בנושא זה ראו פסק דין ממחוזי חיפה בעמ"ש 59345-11-22.
ההמלצה שלנו – לרשום במחשבון סכום של 1,800 ש"ח – 2,000 ש"ח לילד בהתאם לאזור המגורים ולשכר ההורים. כמובן שבמקרים בהם שכר שני ההורים נמוך אפשר לרשום גם סכום של 1,300 ש"ח ובמקרים של שכר מאוד גבוה ניתן לרשום סכום גבוה מ 2,250 ש"ח.
במחשבון רושמים את צרכי כל הילדים כסכום אחד.
הלכת ורד
כאשר יש יותר מילד אחד, ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם.
למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 2,250 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות צרכי הילדים לא יהיה 6,750 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 6,000-6,500 ש"ח.
כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לרוב לשליש הסכום, ולכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר.
הוצאות חריגות/משתנות (לשעבר "מחציות")
יחס הכנסות ההורים יקבע את יחס התשלום של כל הורה להוצאות "חריגות" (משתנות), וזאת בניגוד למצב לפני פרסום פסק הדין בו כל הורה שילם מחצית מההוצאות ("מחציות").
לטעמנו, בכל המקרים שיחס הכנסה דומה, ניתן להמשיך בדרך בה כל הורה משלם מחצית מההוצאה (בעיקר בגלל שכיום חישוב יחס הכנסות ההורים הוא לפני תשלום המזונות).
שאלה למחשבה: האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות?
ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן. בפועל, עדיין, הנושא לא ממש נידון בפסקי הדין, פשוט כי עורכי הדין לא העלו אותו.
במחשבון המזונות שלנו יש גם מחשבון קטן נוסף לחישוב היחס לאחר תשלום המזונות. ראו הסבר לעיל.
זמני שהות
מקובל לקבוע את זמני השהות במחזוריות של שבועיים, דהיינו, כמה ימים מתוך 14 יום נמצא הילד אצל כל אחד מהוריו.
זמני שהות של 8/6 המקובלים כיום משמעם שהילד ישן אצל הורה א' 8 ימים במחזוריות של שבועיים, ואצל הורה ב' 6 ימים.
עולה השאלה מה לגבי ימים בהם הילד נמצא אצל ההורה, אך לא ישן בביתו?
כיום אין לנושא זה תשובה משפטית, אך לרוב הולכים לפי לינות.
יום חול לעומת סוף שבוע:
כמובן שיש הבדל בין יום באמצע השבוע (לרוב למספר שעות, ואז לא בטוח שיש סיבה לכלול אותו בחלוקת זמני השהות) לבין יום בסוף השבוע (בחלק מהמקרים אין לינה במוצאי השבת אצל האב) אך הילד נמצא בבית האב מהבוקר עד לערב, וביום זה לרוב גם ההוצאות גבוהות יותר. בילויים, טיולים, ויותר ארוחות.
לטעמנו יום שבת שכזה אומר שיש להוסיף כ- 0.75 יום להורה. גם בנושא זה עורכי הדין טרם העלו את הנושא בפני השופטים ואנחנו לא מכירים פסקי דין בנושא. במחשבון ניתן להזין חצאי ימים למקרים שכאלו.
כאשר זמני השהות שווים/דומים, ההנחה היא שכל אחד מההורים נושא בימים שלו בפועל באחריות ההורית. לוקח לרופא, לחוגים, נשאר עם הילד כאשר הוא חולה וכו'. כאשר לא זהו המצב, ראוי שמצב זה יבוא לידי ביטוי בחישוב של סכום המזונות.
זמני שהות בחגים וחופשים
ברוב ההסכמים יש חלוקת זמני שהות 'רגילה' לימי חול בהתאם למה שמתאים לכל תא משפחתי, וחלוקה שונה, לרוב שווה, בחופשות וחגים.
עקרונית, ראוי להתחשב גם בנושא זה בקביעת חלוקת זמני השהות השנתית לחישוב סכום המזונות. כמובן שככל שהחלוקה בימי חול מצומצמת לאחד ההורים, לחלוקה השווה בחגים ובחופשים תהיה השפעה גבוהה יותר באחוזים על החלוקה השנתית.
לדוגמא: בחלוקת זמני שהות של 4/10 ההשפעה של חלוקה שווה בחגים תהיה מהותית יותר מאשר בחלוקת זמני שהות של 6/8. כנ"ל אם החופשה הגדולה כולה מחולקת גם היא שווה בשווה.
גם בנושא זה עורכי הדין טרם העלו את הנושא בפני השופטים ואנחנו לא מכירים פסקי דין בנושא.
ביגוד
ראשית, נבחין בין בגדים "רגילים", לבין בגדים לבית הספר (תלבושת אחידה) אשר נכללים בהוצאות החינוך.
לגבי בגדים "רגילים", בבתי הדין הרבניים זה כלול במזונות. במשפחה, לאחר ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6, יש מקרים של אי וודאות. לכן, חשוב לבקש שהנושא יירשם, בדיוק כפי שרושמים את נושא המחציות לגבי הוצאות חינוך ובריאות.
אם בפסק הדין נרשם שיש גם תשלום על הוצאות שאינן תלויות שהות, הרי נושא הביגוד כלול בסכום זה. ועדין, רצוי לבקש שזה יהיה רשום.
הורה מרכז?
נושא זה לא כלול במחשבון. יש משפחות בהן האם אחראית על כל נושא קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים. יש כמובן גם מקרים הפוכים.
במקרים שכאלו הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר, שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי ("הורה מרכז") על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות. זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור חלקו בהוצאות אלו.
ישנם מקרים בהם זאת דרך הפועלת לטובת הילדים, אך לעיתים זאת דרך להעמיס מזונות נוספים על האב ללא שום סיבה, ובעיקר יש כאן פגיעה בקשר של האב עם הילדים.
לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, כל אחד קונה לביתו בגדים לילדים, נעליים, לוקח להסתפר, לחוגים, לרופא וכו', ראוי להסביר זאת, להראות דוגמאות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.
סיכום תוצאות מחשבון מזונות ילדים:
מחשבון מזונות הילדים שלנו מראה, בהתאם לנתוני כל תא משפחתי, את סכום המזונות אשר יש להעביר עבור מזונות הילדים תלויי השהות, ואיזה הורה צריך להעביר לאיזה הורה.
הסכום הוא ההפרש בין הסכום שההורה אמור לשאת לפי יחס הכנסות, לבין הסכום אותו ההורה נושא בפועל בזמני השהות שלו. במחשבון עצמו יש הסבר.
כמו כן המחשבון מראה מהו יחס תשלום ההוצאות החריגות/משתנות המתאים לתא משפחתי זה. לפני/אחרי תשלום המזונות לבחירתכם. כמובן שתמיד אפשר לעגל את המספרים לשם הנוחות.
תשלום מדור – חישוב ידני
ראשית, נבהיר שוב שהמחשבון אינו כולל מדור.
נושא המדור מורכב, יש מקרים שונים, ולכן כיום אין כמובן פסיקה אחידה. יש מקרים 'קלים יותר' בהם כל הורה שוכר דירה, ויש מקרים 'מורכבים יותר לחישוב' בהם להורה יש דירה משלו ללא משכנתא או עם תשלום משכנתא.
מצב עולם 1 – להורים חלוקת זמני שהות רחבה (נניח 5/9 עד 7/7). במקרה שכזה לרוב מקובל שאת המדור מחשבים רק לפי יחס הכנסת ההורים, כלומר ללא קשר לחלוקת זמני השהות והרי כל הורה משלם מדור חודשי מלא ללא קשר לזמן בו הילד עימו ובביתו. גישה זו מבוסס על מאמרו של פרופסור שחר ליפשיץ ראו בנושא זה עמודים 49-50 במאמרם של ליפשיץ וליפשיץ.
דוגמא: נניח שעלות שכר הדירה הוא 4,500 ש"ח בכל בית. 9,000 ש"ח בשני הבתים. להורים ילד אחד, ולכן יש לקחת 30%, כלומר 1,350 ש"ח בכל בית ו 2,700 ש"ח עבור שני הבתים. את המדור יש לחשב לפי יחס שכר ההורים בלבד! ולכן במקרה כזה נחשב את המדור ידנית! נניח ויחס ההכנסות הוא 60/40, אזי על הורה א' לשאת ברכיב המדור בסך של 1,620, אך מתוכם ההורה כבר משלם בפועל 1,350 ש"ח, ולכן ההורה צריך להעביר להורה האחר עבור המדור סך של 270 ש"ח.
בבתי המשפט למשפחה ישנם מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.
מצב עולם 2 – הילד מתגורר רוב הזמן בבית אחד (נניח בחלוקת זמני שהות של 0/14 עד 2/10). במצב שכזה לרוב לוקחים את עלות המדור אצל ההורה אצלו גדלים הילדים, לרוב האם. 30% לילד אחד, 40% לשני ילדים ו50% ל 3 ילדים ומעלה.
'ההיגיון' אשר עומד מאחורי גישה זו הוא שבזמני שהות כה מצומצמים, אם בכלל, האב בעצם לא שוכר בדירה חדר לילדים.
כמובן שבחלוקה של מקרי האמצע 5/9, 4/10 ו 3/11 קשה יותר להחליט, ואז כל שופט ועמדתו.
כיצד נתייחס להטבות שונות?
קצבת הילדים משולמת היום, למעט מקרים חריגים, לאם. זה בסדר, כי כיום רק הורה אחד יכול לקבל את קצבת הילד.
אך בחישוב המזונות כמובן שיש חובה להתחשב בסכום זה, בעיקר כאשר יש מספר ילדים ואז הסכום יותר מהותי!
הדרך הקלה ביותר להתחשב בהטבה זו היא להוסיף את סכום ההטבה להכנסת ההורה המקבל אותה.
דרך אחרת, ויש שיגידו נכונה יותר, היא לחשב את סכום המזונות ואז להפחית מסכום זה את מחצית קצבת הילדים שמקבלת האם.
עורכי הדין רבים לא דואגים לנושא זה בפני השופטים, וחבל. בנושא זה ראו סעיף 43 בהחלטת כבוד השופט סארי ג'יוסי, בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, וסעיף 14 בפסק דינו הישן של כבוד השופט ח' פורת בע"מ (תל-אביב) 1018/99.
לגבי מענק הלימודים: לרוב מקבל אותו ההורה אשר מקבל את קצבת הילד. האם. מקובל ראשית להשתמש במענק (וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין ולמנוע מריבות מיותרות) ואת ההפרש, אם נשאר, לחלק בין שני ההורים בהתאם ליחס שכרם. כלומר המענק לא בא לידי ביטוי במחשבון.
יוזמה לפרסום מחשבון מזונות הילדים
תודה רבה לעו"ד עדי לנקרי שיזם את פרסום המחשבון, לרן שמואל ו י', אבות בקבוצה, אשר עזרו לי מאוד בהליך החשיבה ובהקמת המחשבון ולמעצבת רונית בורשט רייס על העיצוב היפה.
תודה מקרב לב גם למתכנת עופר ליבני oferli@gmail.com. עופר פרסם לפני מספר חודשים פוסט בקבוצת פייסבוק שהוא מוכן לעזור בהתנדבות לעמותות, למזלנו הגדול ראיתי את הפוסט, פניתי אליו, ומאז עופר עוזר ומקדם את האתר. על אנשים כמו עופר כתבה נעמי שמר את המילים "אנשים טובים באמצע הדרך".
נציין שגם למכון רקמן יש מחשבון מזונות ילדים, ובו יש חישוב גם למזונות מתחת לגיל 6. מוזמנים לבדוק ולהשוות.