מחשבון מזונות ילדים

ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 ונקבעה הלכה חדשה למזונות ילדים מעל גיל 6. פסק הדין קובע שלגבי ילדים מעל גיל 6 (ועד 18) סכום המזונות יקבע בהתאם לשני פרמטרים: יחס ההכנסות (מכל המקורות) של שני ההורים וחלוקת זמני השהות. לכן, המחשבון המצורף הוא רק לילדים מעל גיל 6.

"בגילאי 15-6 חבים שני ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה. אימוצה של פרשנות זו יביא לכך שבגילאים האמורים תוטל החבות במזונות באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך בחינת יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה; הסדר המשמורת הפיזית שנקבע; ויתר הנסיבות הצריכות לעניין". (סעיף 142 לפסק הדין).

עד גיל 6 האפליה המגדרית ממשיכה ותשלום המזונות עבור הצרכים ההכרחיים הוא על האב בלבד. הנוסחה הבלתי רשמית המהווה את הבסיס לחישוב שיעור מזונות הילדים עד גיל 6 ואשר משמשת כיום את השופטים היא: כ- 1,250 עד 1,500 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור + מחצית ההוצאות החריגות. במקרים של משמורת משותפת (והבחינה הנכונה יותר: זמני שהות שווים או קרובים כך) תבוצע הפחתה של 25%-50% (תלוי מחוז). דרך נוספת וחדשה יותר לקביעת מזונות ילדים עד גיל 6 היא התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו. ראו תלה"מ 55934-03-17.

מטרת פרסום המחשבון

המטרה העיקרית בפרסום מחשבון מזונות ילדים היא לעשות סדר בכאוס שנוצר בעקבות פסק הדין ולהמעיט ככל שניתן את ההתמקחויות וההתדיינויות על גובה המזונות. כל הורה או איש מקצוע יכול להיכנס לאתר, להקליד את הנתונים המאפיינים את התא המשפחתי הנדון, ולקבל באופן מיידי את סכום המזונות, ועל מי מההורים לשלמו. ניתן אף להדפיסו על מנת להציגו בפני ההורה האחר או בית המשפט.

אחת התוצאות החשובות הנוספות מפסק הדין של בית המשפט העליון היא ביטול הקשר בין ההגדרה ההורית – משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת – לנושא המזונות. אם עד לפרסום ההלכה בוצעה הפחתה כזאת או אחרת בסכום המזונות במקרים של הגדרה הורית שווה בלבד, הרי בהתאם להלכה החדשה, כאמור לילדים מעל גיל 6, אין יותר קשר בין הנושאים, ואת מזונות הילדים יש לקבוע בהתאם לשני הפרמטרים שקבע בית המשפט העליון, דבר שכמובן הוריד עוד חסם, גם אם בחלק מהמקרים הוא לא היה גלוי לעין, למתן הגדרה הורית שווה לשני הורי הילד, דבר שלטעמנו חשוב מאוד.

מחשבון מזונות ילדים

בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון:

1. כאשר היכולת הכלכלית של ההורים שווה, לצד זמני שהות שווים, לא יהיה תשלום מזונות וכל הורה יישא בהוצאות הישירות עבור ילדיו כשהם בביתו.

2. במקרים בהם היכולת הכלכלית שונה, או זמני השהות שונים, ייבחן כל מקרה לגופו בהתאם ליחס הכנסות ההורים (מכל מקור) וחלוקת זמני השהות.

3. לגבי הוצאות שאינן תלויות זמני שהות (תספורת, תשלום חובה לביטוח בריאות ממלכתי, טלפון סלולארי), התשלום מהורה להורה יהיה בהתאם ליחס ההכנסות, בדומה להוצאות החריגות (סעיף 4).

לטעמנו, הוצאות שאינן תלויות זמני שהות ראוי שיעברו לסעיף של הוצאות חריגות מאחר וחישוב גובה ההשתתפות של כל הורה זהה בשני המקרים. מדובר רק בדרך הגיונית ונוחה יותר לחישוב סכום המזונות.

4. ההורים ישתתפו בהוצאות "חריגות" (לשעבר "מחציות"), כגון חוגים, צהרונים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי, חוג, שיעורי עזר, הוצאות חינוך וכו', בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של כל הורה.

5. כאשר זמני השהות שווים או קרובים לכך, כל הורה יישא בעלויות מדור הילדים בביתו. במקרים בהם זמני השהות שונים משמעותית, ייבחן כל מקרה לגופו.

6. פסיקת המזונות צריכה להתחשב במכלול נסיבות התא המשפחתי הספציפי, כאשר שיקול העל צריך להיות טובת הילדים ורווחתם הבסיסית אצל שני ההורים.

מחשבון מזונות ילדים מעל גיל 6

מחשבון לא מגדרי

לשמחתנו ההלכה החדשה אינה תלויה יותר במגדר ההורה, ולכן אנו משתמשים במונחים "הורה א' " ו "הורה ב' ". כמובן שיהיו מקרים בהם התשלום יהיה מהורה א' להורה ב', ובמקביל גם מקרים בהם התשלום יהיה מהורה ב' להורה א'. המחשבון מראה מי מההורים צריך להעביר את הסכום להורה האחר.

סה"כ הכנסתו הכוללת של כל הורה

כוללת את סך ההכנסה של כל הורה, מכל המקורות, למשל קבלת שכר דירה מדירה מושכרת או כל הכנסה אחרת נוספת.

טיפ – במקרים רבים התביעה למזונות ילדים מוגשת על ידי האם כאשר ההורים טרם התגרשו רשמית. זה אומר שהאם טרם מקבלת ממס הכנסה את נקודות הזיכוי עבור הילדים, ותתחיל לקבל אותן לאחר אישור הגירושין, אך תלושי השכר כבר הוגשו לבית המשפט. לכן חשוב להסביר ששכר האם שהוגש אינו כולל את נקודות הזיכוי ויש להוסיפן לשכר נטו של האם. כאשר מדובר על מספר ילדים יש לנושא משמעות כספית.

לאחר פרסום ההלכה החדשה פורסמו מספר פסקי דין בהם השופטים הורידו את חלקו של ההורה בשכר הדירה מהכנסות ההורה, על מנת לקבוע את הכנסתו הפנויה לאחר תשלום המדור. בפסקי דין אחרים השופטים בחנו רק את ההכנסה הכוללת, ללא הורדת שכר הדירה. בחרנו לאפשר במחשבון שלנו את שתי הדרכים. כמובן ובמידה ובחרתם להכניס שכר דירה, יש להכניס את חלקו של ההורה בשכר הדירה (ללא המדור של הילדים) כסכום ממוצע וסביר לשני הבתים. במידת הצורך, ניתן להוסיף גם הוצאות אחרות (למשל עלות נסיעות) ולרשום את כולן יחד בסעיף "מדור".

בחלק מהמקרים יקבע השכר הפוטנציאלי של ההורים. נזכיר ששכר המינימום במשק הוא כ- 5,100 ₪ נטו.

אחוז הכנסתו הכוללת כל הורה מסה"כ הכנסתם הכוללת של שני ההורים

מהו יחס (אחוזים) הכנסתו הפנויה של כל הורה מהכנסתם הפנויה המצרפית של שני ההורים בכל תא משפחתי.

מרכיבי תשלום מזונות הילדים

ניתן לחלק את רכיבי תשלום המזונות ל 4 חלקים. שניים שהם חובה בכל תא משפחתי ולכן מופיעים במחשבון (צרכי הילדים והוצאות חריגות) ושניים שיש לחשב רק בחלק מהמקרים (הוצאות שאינן תלויות שהות, במקרים בהם הן לא תחת הוצאות "חריגות", ומדור). המחשבון נותן את התוצאה לשני סעיפי החובה, אך הוספנו הסבר מילולי גם להוצאות האחרות והסבר כיצד ניתן להוסיף גם את נושא המדור למחשבון.

צרכי הילדים

ב"צרכי הילד" כלולות הוצאות שוטפות של הילד המוגדרות תלויות זמני שהות, ללא מדור וללא הוצאות משתנות חריגות (לשעבר "מחציות"). הסכום המקובל עד לפסיקת העליון היה 1,250 – 1,500 ₪ לילד, סכום אשר כלל גם את ההוצאות שאינן תלויות שהות. חשוב לציין שלסכומים אלו אין כל בסיס כלכלי אמיתי, וראוי שבכל תא משפחתי יעשה חישוב מציאותי של צרכי ילדיו. במספר פסקי דין שפורסמו לאחרונה אכן ראינו חישוב פרטני של צרכי כל ילד, אך לשם השימוש במחשבון ניתן פשוט להקליד את הסכומים המקובלים.

כבוד השופט שוחט ציין בעמ"ש 14612-10-16 שיש לחלק את ההוצאות ההכרחיות של הילדים להוצאות תלויות זמני שהות והוצאות שאינן תלויות זמני שהות. לטעמנו אכן ראוי להפריד בין הוצאות אלו, אך לשם הנוחות ניתן את ההוצאות שאינן תלויות שהות להעביר לסעיף הוצאות חריגות.

במידה וישנן הוצאות שאינן תלויות שהות שלא הועברו להוצאות חריגות, הרי יש להוסיף אותן, והחישוב לגביהן יהיה כמובן רק לפי אחוז יחס ההכנסות. למשל: מעיל, נעליים, תספורת, תשלום חובה לביטוח בריאות ממלכתי, טלפון סלולארי. ביגוד נכנס עד לפרסום ההלכה תחת צרכי הילד, במזונות הרגילים, כאשר מקבל המזונות (לרוב האמא) היה אחראי על קניית ביגוד לשני בתי הילד. מכיוון שעכשיו ישנה הפרדה בין הוצאות תלויות שהות והוצאות שאינן תלויות שהות, הרי ביגוד יהיה תחת הוצאות שאינן תלויות שהות, או הכי נוח להעבירו להוצאות חריגות. 

כאשר יש יותר מילד אחד לא מכפילים את סכום צרכי הילד במספר הילדים, ולכן במחשבון יש לרשום את ההוצאה הכוללת עבור כל הילדים. למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי ילד הם 1,300 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 3,900 אלא סכום נמוך ממנו. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם.

הוצאות חריגות (לשעבר "מחציות")

יחס הכנסות ההורים יקבע את יחס התשלום של כל הורה להוצאות "חריגות" (משתנות), כתחליף למצב לפני פרסום פסק הדין בו כל הורה שילם מחצית מההוצאות ("מחציות").

זמני שהות

מקובל לקבוע את זמני השהות במחזוריות של שבועיים, דהיינו, כמה ימים מתוך 14 יום נמצא הילד אצל כל אחד מהוריו. זמני שהות של 8/6 המקובלים כיום משמעם שהילד ישן אצל הורה א' 8 ימים במחזוריות של שבועיים, ואצל הורה ב' 6 ימים, ונחשבים, לחישוב המזונות, כזמני שהות שווים.

בפסקי דין רבים שפורסמו עד כה, ובניגוד להלכה החדשה, לא היתה התחשבות בהוצאות הישירות שמוציא האב על הילדים בזמני השהות שלו. המחשבון, לאחר הקלדת הנתונים, מבצע חישוב זה באופן אוטומטי.

עולה השאלה מה לגבי ימים בהם הילד נמצא אצל ההורה, אך לא ישן בביתו. כיום אין לנושא זה תשובה משפטית, כאשר לטעמנו יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם למספר השעות בו נמצא הילד בבית ההורה. בחרנו לאפשר הזנת חצאי ימים למקרים שכאלו.

זמני שהות בחגים

מקובל שזמני השהות בחגים וימי חופשה אחרים מחולקים שווה בשווה. (למעט מקרים חריגים). מכיוון שבמדינת ישראל חופשות לרוב, בחרנו לאפשר חישוב הכולל את זמני השהות בחופשים במקרים בהם החלוקה אכן שווה. הערכנו את ימי החופש ב 25% מכלל ימי השנה. כאשר זמני השהות רחבים ההשפעה שולית, אך כאשר זמני השהות מעטים מאוד בימים רגילים, אך שווים בחגים וחופשות (למשל במקרים שההורים מתגוררים במרחק רב) ההשפעה בהחלט יותר מהותית. בחרנו לדייק ככל הניתן.  

מדור

בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון, הרי כאשר כל הורה מלין את ילדיו בביתו, שילם עבורם באופן ישיר את מדורם, אין צורך בתשלום מדור.

כמובן שניתן במקרים מסוימים כן לקחת בחשבון גם את הוצאות המדור: נניח שעלות שכר הדירה שאינו תלוי שהות (מים, חשמל וכו') הוא 4,500 ש"ח בכל בית. 9,000 ש"ח בשני הבתים. להורים ילד אחד, ולכן יש לקחת 30%, כלומר 3,000 ש"ח עבור שני הבתים. את הסכום הזה מוסיפים לצרכי הילדים במחשבון והחישוב שיבוצא יכלול את נושא המדור. לדוגמא: נניח ויחס ההכנסות הוא 60/40, לכן על הורה א' לשאת ברכיב המדור בסך של 1,800, אך מתוכם ההורה כבר משלם בפועל, 1,500 ש"ח, ולכן ההורה צריך להעביר להורה האחר עבור המדור סך של 300 ש"ח.

לגבי מקרים בהם זמני השהות מאוד מועטים לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט מה מתאים בכל מקרה ומקרה.

סיכום תוצאות המחשבון

המחשבון מראה, בהתאם לנתוני כל תא משפחתי, את סכום המזונות אשר יש להעביר עבור צרכי הילדים תלויי השהות, ואיזה הורה צריך להעביר לאיזה הורה. הסכום הוא ההפרש בין הסכום שההורה אמור לשאת בפועל לפי יחס הכנסות לבין הסכום אותו ההורה נושא בפועל בזמני השהות שלו. כמו כן המחשבון מראה מהו יחס תשלום ההוצאות החריגות המתאים לתא משפחתי זה. כמובן שתמיד אפשר לעגל את המספרים לשם הנוחות.

לסכום זה, במידת הצורך וכמוסבר לעיל, יש להוסיף את ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות (במידה ולא הועברו להוצאות חריגות – נניח ביגוד) ואת הוצאות המדור.

כיצד נתייחס להטבות שונות?

קצבת הילדים משולמת היום, ברובם הגדול של המקרים, לאם. הדרך הקלה ביותר להתחשב בהטבה זו היא להוסיף את סכום ההטבה להכנסת ההורה המקבל אותה. דרך נוספת היא קיזוז רעיוני, דהיינו, במקרים בהם האב הוא זה שאמור להעביר סכומים לאם, להוריד מחצית מסכום קצבת הילדים שנכנסת לחשבון האם מסכום המזונות שנקבע. פתרון זה נפוץ כיום בפסיקה. כאשר האם אמורה להעביר כספים לאב, יש להוסיף לחישוב מחצית מסכום הקיצבה.

לגבי מענק הלימודים, הרי מקובל לחלק את הוצאות פתיחת שנת הלימודים בין שני ההורים. לאחר ההלכה החדשה החלוקה היא בהתאם ליחס הכנסות ההורים, והרי מדובר על הוצאה משתנה. כמובן שיש לחשב את הסכומים לאחר קיזוז מענק הלימודים אשר מקבלת האם בתחילת כל שנת לימודים.

תודה רבה לעו"ד עדי לנקרי שיזם את פרסום המחשבון, לרן שמואל ו י', אבות בקבוצה, אשר עזרו לי מאוד בהליך החשיבה ובהקמת המחשבון ולמעצבת רונית בורשט רייס על העיצוב היפה. תודה מקרב לב גם למתכנת עופר ליבני oferli@gmail.com. עופר פרסם לפני מספר חודשים פוסט בקבוצת פייסבוק שהוא מוכן לעזור בהתנדבות לעמותות, למזלנו הגדול ראיתי את הפוסט, פניתי אליו, ומאז עופר עוזר ומקדם את האתר. על אנשים כמו עופר כתבה נעמי שמר את המילים "אנשים טובים באמצע הדרך".

עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"

* שדה חובה

נתוני התא המשפחתיסה”כ הכנסותמדור (אופציונלי)הכנסות (מכל מקור)

הורה א’ - בעל הכנסה גבוהה (נטו)

*

הורה ב’ - בעל הכנסה נמוכה (נטו)

*

צרכי הילד/ים (ללא הוצאות חריגות)

*

זמני שהות אצל הורה א’ (מס’ ימי שהות מתוך 14 ימים)

*

זמני שהות אצל הורה ב’

האם חלוקת חגים וחופשות שווה?

*

חישוב נתוני התא המשפחתי

יחס סה”כ הכנסות

סה”כ הכנסות הורה א’

%

סה”כ הכנסות הורה ב’

%

הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

הורה ב’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

יחס זמני שהות

זמני שהות הורה א’

%

זמני שהות הורה ב’

%

הורה א’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של

הורה ב’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של

עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"

סיכום תוצאות המחשבון

הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

הורה א’ נושא בפועל על פי יחס זמני שהות בסך של

לפיכך הורה יעביר להורה עבור מזונות הילדים סך של

*

יחס תשלום הוצאות חריגות

תשלום הוצאות חריגות הורה א’

%

תשלום הוצאות חריגות הורה ב’

%

להדפסת תוצאות המחשבון לחץ כאן אנא וודאו באפשרויות הדפדפן שהדפסת רקע מאופשרת בכדי לקבל הדפסה מלאה

בקרו באתר שלנו http://www.shared-parenting.co.il

 

שתי הערות לתוצאות החישוב במחשבון:

1. סעיף 126 בפסק הדין של בית המשפט העליון:

"וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים".

אם כך, במקרים המתאימים, יש להתאים את סכום המזונות במחשבון כך שטובת הילדים תישמר, כלומר שבשני הבתים כל אחד מההורים יפתח את החודש עם סכום בסיסי וסביר לגידול הילדים. ראוי לציין שהמציאות הכלכלית אחרי גירושין לעיתים מחייבת ירידה ברמת החיים, כאשר המטרה היא לשמור על רמה בסיסית ומספקת לטובתם של הילדים בשני הבתים. כמובן שאין הכוונה להשוות בין שני הבתים, והרי אם אחד ההורים גר בדירת 6 חדרים וההורה האחר בדירת 4 חדרים אין בכך כל בעיה, כל עוד נשמרת טובת הילדים לתנאים כלכליים סבירים וטובים בשני הבתים.  

הרצנו מספר רב של תרחישים וראינו שבחלק מהמקרים ישנה פגיעה כלכלית קשה בביתו של ההורה עם השכר הנמוך (לרוב האמא), בעיקר כאשר פערי השכר מאוד גבוהים. אם לפני פרסום ההלכה החדשה היתה פגיעה כואבת ואנושה באבות הגרושים והסכומים שהם שילמו היו מאוד גבוהים, דבר שהביא לבית עני אצל האבא, הרי, בחלק מהמקרים, התהפכו היוצרות ובית ההורה בעל ההכנסה הנמוכה (לרוב האמא) הוא העני. מצב זה כמובן שאינו פועל לטובת הילדים ולא זאת המטרה.

לשם המחשת הדברים ניקח דוגמא מספרית:

דוגמא – פערי הכנסות גבוהים: הורה א' מרוויח 20,000 ₪ נטו לחודש והורה ב' 5,000 ₪ נטו. חלוקת זמני השהות היא שווה, 7/7. צרכי כל הילדים נקבעו על 3,000 ₪. דוגמא זאת הוצגה על ידי כבוד השופט שוחט בהרצאתו בכנס לשכת עורכי הדין.

אם נציב את הנתונים במחשבון המצורף, הרי הסכום לתשלום מזונות יהיה של 900 ₪. הורה א' יתחיל את החודש עם 19,100 ₪ והורה ב' עם 5,900 ₪. כמובן שזהו סכום נמוך מאוד, ולא הגיוני לאור פערי השכר, ולכן ויש לבחון סכום מזונות אחר אשר ייטיב עם רווחת הילדים בשני בתי ההורים.

2. האם במקרים כמו שהיו בבית המשפט העליון – הכנסות שוות לצד זמני שהות שווים – סכום 0 במחשבון הוא אכן תשובה סופית ונכונה לסכום המזונות הראוי בתא משפחתי זה? לא.

הורה אחד, לרוב האם, הוא זה אשר משלם את הוצאות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום חובה) של הילד. אמנם מקובל שהוצאה זו כלולה בתשלום המזונות, אך כאשר המחשבון מראה שאין תשלום חודשי לתא משפחתי זה, יש לקחת הוצאות אלו בחשבון, ולקבוע מי מההורים ישלם עבורן וכיצד יתבצע ההחזר.

דוגמא נוספת, מוכרת יותר, היא נושא הביגוד. ראשית, נבחין בין בגדים "רגילים" לבגדים לבית הספר (תלבושת אחידה) אשר נכללים בהוצאות החינוך. לגבי בגדים "רגילים", הרי גם כאן, יש לבדוק האם בתא משפחתי זה הורה אחד אחראי על קניית הביגוד לשני הבתים, ואז יש לדאוג לחישוב שונה מאשר במצב בו כל הורה קונה ביגוד זה לביתו.

פתרון נכון למצבים שכאלו הוא העברת הוצאות שכאלו לסעיף הוצאות "חריגות".

חשוב: כאשר הורה משלם מזונות הוא זכאי לנקודת זיכוי אחת ממס הכנסה. כאשר אין כלל תשלום מזונות מאבדים את נקודת הזיכוי.

המחשבון המוצג כאן נבנה על סמך פסק הדין של בית המשפט העליון ופסקי הדין אשר פורסמו בעקבותיו עד סוף שנת 2017. כמובן שהוא אינו מחייב בבית המשפט ויש לראות בו רק כלי עזר.