מחשבון מזונות ילדים

    מחשבון זה מיועד רק עבור תיקים בבתי המשפט למשפחה (לא לרבני) ועבור ילדים מעל גיל 6. ראו הסבר לנושא גם בדף מזונות ילדים

    הלכה החדשה – מחשבון מזונות ילדים

    ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 ונקבעה הלכה חדשה למזונות ילדים מעל גיל 6. פסק הדין קובע שעבור ילדים מעל גיל 6 (ועד 18) סכום המזונות יקבע בהתאם לשני פרמטרים: יחס ההכנסות (מכל המקורות) של שני ההורים וחלוקת זמני השהות. לא עוד פסיקה לפי מגדר. 

    "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה. אימוצה של פרשנות זו יביא לכך שבגילאים האמורים תוטל החבות במזונות באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך בחינת יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה; הסדר המשמורת הפיזית שנקבע; ויתר הנסיבות הצריכות לעניין". (סעיף 142 לפסק הדין).

    פסק הדין מתייחס רק לילדים מעל גיל 6, לכן לגבי ילדים מתחת לגיל 6 האפליה המגדרית בהתאם לדין הדתי ממשיכה! תשלום המזונות עבור הצרכים ההכרחיים הוא על האב בלבד. אין כל התיחסות לשכר האם. ראו לציין שכיום יש הפחתה בסכום המזונות בהתאם לזמני השהות גם בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים. ראו בדף מזונות ילדים.

    האם המחשבון מיושם בבתי המשפט?

    המחשבון הוא רק כלי עזר!

    בתחילת הדרך, לאחר פרסום פסק הדין של בית המשפט העליון, רוב שופטי בתי המשפט למשפחה אכן השתמשו בנוסחת המחשבון. כיום מבינים שהמחשבון מתאים בעיקר למקרים בהם שכר ההורים דומה וחלוקת זמני השהות דומה. חשוב להבין, ככל שמתרחקים ממצב עולם זה, ככל שיש פער גדול יותר בשכר ההורים, המחשבון פחות מתאים ויש לקחת את הפער בחשבון בקביעת סכום המזונות שיקבע.

    פנה אלינו אב גרוש ששכרו כ – 20,000 ש"ח נטו בעוד שכר האם כ- 10,000 ש"ח. זמני שהות שווים. מדובר על פערי שכר מהותיים, וכמובן שיש להתחשב בזה ולא לעבוד עם המחשבון באופן אוטומטי. המטרה היא לשמר לילדים רמת חיים סבירה בשני בתי ההורים למרות ירידה צפויה ברמת החיים לאחר הגירושין. זה אומר שיש להתאים את תוצאת סכום המזונות במחשבון כך שטובת הילדים תישמר. כמובן שאין כוונה להשוות בין שני הבתים, אלא לשמור על טובת הילדים לתנאים כלכליים סבירים בשני הבתים

    סעיף 126 בפסק הדין של בית המשפט העליון מבהיר נקודה זו היטב:

    "וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם.

    בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים".

    דוגמא מאחד הכנסים של לשכת עורכי הדין:

    הורה א' מרוויח 20,000 ₪ נטו לחודש והורה ב' 5,000 ₪ נטו. חלוקת זמני השהות היא שווה, 7/7. צרכי כל הילדים נקבעו על 3,000 ₪. דוגמא זאת הוצגה על ידי כבוד השופט שוחט בהרצאתו בכנס לשכת עורכי הדין. כיום מבינים שאין זה הגיוני, והרי אם נציב את הנתונים במחשבון, הסכום לתשלום מזונות יהיה של 900 ₪. הורה א' יתחיל את החודש עם 19,100 ₪ והורה ב' עם 5,900 ₪. כמובן שזהו סכום נמוך מאוד, ולא הגיוני לאור פערי השכר, ולכן ויש לבחון סכום מזונות אחר אשר ייטיב עם רווחת הילדים בשני בתי ההורים.

    זמני שהות

    כאשר זמני השהות שווים/דומים ההנחה היא שכל אחד מההורים נושא בימים שלו בפועל באחריות ההורית. כאשר זמני השהות עם הילד מועטים (לרוב אצל האב) יש לקחת בחשבון שלהורה אצלו הילדים מרבית הזמן (לרוב האם) יש הוצאות שלא כולן נמדדות בכסף. למשל זמן הסעה לחוגים ולחברים, צורך בבייביסטר כאשר יש אירוע או פשוט רוצים לצאת לבלות.

    ביטול הקשר בין משמורת משותפת ומזונות

    אחת התוצאות החשובות הנוספות מפסק הדין של בית המשפט העליון היא ביטול הקשר בין ההגדרה ההורית – משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת – לנושא המזונות.

    אם עד לפרסום ההלכה בוצעה הפחתה כזאת או אחרת בסכום המזונות במקרים של משמורת משותפת בלבד (כאשר ההסתכלות היתה כמובן על זמני השהות), הרי בהתאם להלכה החדשה, כאמור לילדים מעל גיל 6 בלבד, אין יותר קשר בין הנושאים! את מזונות הילדים יש לקבוע בהתאם לשני הפרמטרים שקבע בית המשפט העליון, יחס שכר ההורים וייחס זמני השהות, דבר שכמובן הוריד עוד חסם למתן הגדרה הורית שווה לשני הורי הילד, דבר שלטעמנו חשוב מאוד.

    כיום אנו רואים פסקי דין רבים בהם בית המשפט פשוט לא מתייחס לנושא החזקה/משמורת. נציין שגם חלק מהעו"סיות אימצו מגמה נהדרת זו. אין כל טעם להכניס את ההורים למריבות כה קשות על הגדרה הורית עודפת וכה מיותרת, לאחד ההורים. ראו נייר עמדה קצר בנושא כאן.

    מחשבון מזונות ילדים

     

    בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון:

    1. כאשר היכולת הכלכלית של ההורים שווה, לצד זמני שהות שווים, לא יהיה תשלום מזונות וכל הורה יישא בהוצאות הישירות עבור ילדיו כשהם בביתו.

    2. במקרים בהם היכולת הכלכלית שונה, או זמני השהות שונים, ייבחן כל מקרה לגופו בהתאם ליחס הכנסות ההורים (מכל מקור) וחלוקת זמני השהות.

    3. לגבי הוצאות שאינן תלויות זמני שהות (תספורת, תשלום חובה לביטוח בריאות ממלכתי, טלפון סלולארי), התשלום מהורה להורה יהיה בהתאם ליחס ההכנסות, בדומה להוצאות החריגות (סעיף 4).

    לטעמנו, הוצאות שאינן תלויות זמני שהות ראוי שיעברו לסעיף ההוצאות החריגות מאחר וחישוב גובה ההשתתפות של כל הורה זהה בשני המקרים. מדובר בדרך הגיונית וישירה יותר לחישוב עלויות כלכלת הילדים וחלוקתן בין ההורים. בפסקי הדין אנחנו אכן רואים שהשופטים, לאור הסכום הנמוך מאוד של הוצאות אלו לא מגדירים הוצאות שאינן תלויות שהות בנפרד והן כלולות בצרכי הילד, וטוב שכך.

    טיפ 

    יש משפחות בהן האם אחראית על כל נושא קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים. יש כמובן גם מקרים הפוכים. במקרים שכאלו הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר, שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות. "הורה מרכז". זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור חלקו בהוצאות אלו.

    ישנם מקרים בהם זאת דרך הפועלת לטובת הילדים, אך לעיתים זאת דרך להעמיס מזונות נוספים על האב ללא שום סיבה ובעיקר יש כאן פגיעה בקשר של האב עם הילדים. לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, כל אחד קונה בביתו הוא בגדים לילדים, נעליים, לוקח להסתפר וכו', ראוי להסביר זאת, להראות דוגמאות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.

    4. ההורים ישתתפו בהוצאות "חריגות" (לשעבר "מחציות"), כגון חוגים, מעון יום, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי, שיעורי עזר, הוצאות חינוך וכו', בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של כל הורה.

    5. כאשר זמני השהות שווים או קרובים לכך, כל הורה יישא בעלויות מדור הילדים בביתו. במקרים בהם זמני השהות שונים משמעותית, ייבחן כל מקרה לגופו.

    6. פסיקת המזונות צריכה להתחשב במכלול נסיבות התא המשפחתי הספציפי, כאשר שיקול העל צריך להיות טובת הילדים ורווחתם הבסיסית אצל שני ההורים.

    מחשבון מזונות ילדים בבתי המשפט למשפחה (לא ברבני) לילדים מעל גיל 6

    מחשבון לא מגדרי

    לשמחתנו ההלכה החדשה אינה תלויה יותר במגדר ההורה. בהתאם לזאת אנו משתמשים במונחים "הורה א' " ו "הורה ב' ". כמובן שיהיו מקרים בהם התשלום יהיה מהורה א' להורה ב', ובמקביל גם מקרים בהם התשלום יהיה מהורה ב' להורה א'. המחשבון מראה מי מההורים צריך להעביר את הסכום להורה האחר.

    חשוב: באותם מקרים בהם האם היא זו שהגישה את תביעת המזונות ובדיונים הובהר ששכרה גבוה יותר, לא יפסקו מזונות מהאם לאב לאור זאת שהאב לא הגיש תביעה מתאימה! לכן, במקרים שכאלו, יש חובה של האב להגיש תביעה מתאימה מטעמו. סרטון בנושא: שאלה של עו"ד אייל גבע את כבוד השופט יהורם שקד בכנס של לשכת עורכי הדין.

    סה"כ הכנסתו הכוללת של כל הורה

    כוללת את הכנסתו של כל הורה, מכל המקורות, למשל קבלת שכר דירה מדירה מושכרת, קצבת הילדים או כל הכנסה אחרת נוספת. עזרה כספית מההורים לרוב לא נחשבת לחלק מהכנסות ההורה.

    ישנם פסקי דין בהם בהם השופטים הורידו את חלקו של ההורה (ללא חלקם של הילדים!) בשכר הדירה מהכנסות ההורה, על מנת לקבוע את הכנסתו הפנויה לצורך חישוב המזונות. בפסקי דין אחרים השופטים בחנו רק את ההכנסה הכוללת, ללא הורדת שכר הדירה. בחרנו לאפשר במחשבון שלנו את שתי הדרכים.

    במידה ובחרתם להכניס שכר דירה לחישוב הכנסתו הכוללת של ההורה, יש להכניס רק את חלקו שלו בשכר הדירה (ללא המדור של הילדים) כסכום ממוצע וסביר לשני הבתים. נניח ושכר ההורה הוא 10,000 ש"ח והוא שוכר דירה ב 4,000 ש"ח. להורה השוכר שני ילדים. חלקם במדור הוא 40% (ראו הסבר בדף מזונות ילדים) כלומר 1,600 ש"ח. הכנסתו הפנויה של ההורה היא 10,000 ש"ח פחות 2,400 ש"ח = 7,600 ש"ח.

    בחלק מהמקרים יקבע השכר הפוטנציאלי של ההורים. נזכיר ששכר המינימום במשק הוא כ- 5,300 ₪ נטו.

    אחוז הכנסתו הכוללת כל הורה מסה"כ הכנסתם הכוללת של שני ההורים

    מהו יחס (באחוזים) הכנסתו הפנויה של כל הורה מהכנסתם הפנויה המצרפית של שני ההורים בכל תא משפחתי.

    מרכיבי תשלום מזונות הילדים

    ניתן לחלק את רכיבי תשלום המזונות ל 4 חלקים. שניים שהם חובה בכל תא משפחתי ולכן מופיעים במחשבון (צרכי הילדים והוצאות חריגות/משתנות) ושניים שיש לחשב רק בחלק מהמקרים (מדור והוצאות שאינן תלויות שהות. כאמור, לעמדתנו הוצאות שאינן תלויות שהות הן לרוב סכומים זניחים וראוי לכלול אותם בצרכי הילד).

    המחשבון נותן את התוצאה לשני סעיפי החובה, אך הוספנו הסבר מילולי הן להוצאות החריגות/משתנות והן כיצד להוסיף גם את נושא המדור למחשבון.

    צרכי הילדים

    ההלכה החדשה הביאה לשינוי גם בנושא זה, כמובן שרק בבתי המשפט למשפחה ולא בבתי הדין הרבניים שם לא קיבלו את ההלכה החדשה ולא פוסקים בהתאם לה.

    עד גיל 6 צרכי הילד ההכרחיים בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים כאחד הם בטווח של 1,200-1,500 ש"ח, כמובן לפני הפחתות שונות, למשל עקב נושא חלוקת זמני השהות, כמוסבר בדף מזונות ילדים. חלק זה אינו קשור לנושא המחשבון והרי הוא מתאים רק לילדים מעל גיל 6.

    לגבי ילדים מעל גיל 6 בבתי המשפט למשפחה, הרי שמאז שניתנה הלכת 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינם הכרחיים ויש לאמוד את הצרכים בכללותם. כיום הסכום המקובל למקרים אלו הוא 1,400-2,250 ש"ח. אכן, טווח גדול ובמקרים רבים סכומים גבוהים מאוד ולא הגיוניים. כל שופט קובע את הסכום בהתאם לרצונו, לרמת החיים של ההורים, מקום המגורים ושאר הפרמטרים בתיק העומד מולו. בפסק הדין של בית העליון נקבע שראוי שבכל תא משפחתי יעשה חישוב מציאותי של צרכי ילדיו.

    ב"צרכי הילד" כלולות הוצאות שוטפות של הילד, ללא מדור וללא הוצאות משתנות חריגות (לשעבר "מחציות"). במחשבון מכניסים סכום אחד לכל צרכי הילדים יחדיו. 

    הלכת ורד

    כאשר יש יותר מילד אחד ובהתאם להלכת ורד אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם. למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,500 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 4,500 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,000 ש"ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לכן נהוג לקבוע שההוצאות בגיל הילד הבכור הן הנמוכות יותר בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר.

    ביגוד

    ראשית, נבחין בין בגדים "רגילים" לבין בגדים לבית הספר (תלבושת אחידה) אשר נכללים בהוצאות החינוך.

    לגבי בגדים "רגילים", יש לבדוק האם בתא משפחתי זה הורה אחד אחראי על קניית הביגוד לשני הבתים, ואז יש לדאוג לחישוב שונה (ההורה האחר צריך להחזיר בתשלום המזונות את מלוא חלקו בקניית הבגדים) מאשר במצב בו כל הורה קונה ביגוד זה לביתו. כאשר נקבע הורה מרכז הכוונה היא שהורה זה יקנה בגדים והנעלה לילדים עבור שני הבתים כפי שמקובל כיום בכל מקרה בו נקבעים מזונות. ראו נושא ההורה המרכז בדף מזונות ילדים.

    הוצאות חריגות/משתנות (לשעבר "מחציות")

    יחס הכנסות ההורים יקבע את יחס התשלום של כל הורה להוצאות "חריגות" (משתנות) וזאת בניגוד למצב לפני פרסום פסק הדין בו כל הורה שילם מחצית מההוצאות ("מחציות"). לטעמנו, במקרים שיחס ההכנסה דומה, ניתן לשם הנוחות להמשיך בדרך בה כל הורה משלם מחצית מההוצאה.

    זמני שהות

    מקובל לקבוע את זמני השהות במחזוריות של שבועיים, דהיינו, כמה ימים מתוך 14 יום נמצא הילד אצל כל אחד מהוריו. זמני שהות של 8/6 המקובלים כיום משמעם שהילד ישן אצל הורה א' 8 ימים במחזוריות של שבועיים, ואצל הורה ב' 6 ימים.

    עולה השאלה מה לגבי ימים בהם הילד נמצא אצל ההורה, אך לא ישן בביתו. כיום אין לנושא זה תשובה משפטית, כאשר לטעמנו יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם למספר השעות בו נמצא הילד בבית ההורה. במחשבון ניתן להזין חצאי ימים למקרים שכאלו.

    זמני שהות מועטים:

    במקרים בהם זמני השהות מאוד מועטים לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט מה מתאים בכל מקרה ומקרה, כאשר ההגיון אומר שיהיה תשלום מדור "רגיל", כפי שהיה מקובל לפני ההלכה החדשה. כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 14465-12-15

    זמני שהות בחגים

    מקובל שזמני השהות בחגים וימי חופשה אחרים מחולקים שווה בשווה. (למעט מקרים חריגים). מכיוון שבמדינת ישראל חופשות לרוב (בעיקר בחופשת הקיץ), קיימת במחשבון אפשרות חישוב הכוללת את זמני השהות בחופשים במקרים בהם החלוקה אכן שווה.

    הערכנו את ימי החופש ב 25% מכלל ימי השנה. כאשר זמני השהות רחבים ההשפעה שולית, אך כאשר זמני השהות מעטים מאוד בימים רגילים, אך שווים בחגים ובחופשות (למשל במקרים שההורים מתגוררים במרחק רב) ההשפעה בהחלט יותר מהותית. בחרנו לדייק ככל הניתן. נציין שבבתי המשפט אין כיום התייחסות לנושא זה ולכן חשוב להסביר.  

    מדור

    ראשית, נבהיר שהמחשבון אינו כולל מדור. אנו מצרפים הסבר עם מספר פסקי דין למצבים שונים לקביעת המדור.

    הכנסות דומות לצד זמני שהות שווים:

    כבוד השופט עובד אליאס, תלה"מ 50999-07-17. כבודו קובע מה יהיה המדור עד גיל 6, ומסביר שאחרי גיל 6 בתא משפחתי זה אין כל צורך בתשלום מדור לאור השכר הדומה וחלוקת זמני השהות הדומה. ראו גם כבוד השופט יהורם שקד כאשר האם משלמת משכנתא, תלה"מ 55934-03-17

    פערי שכר מהותיים והתחשבות במדור הילדים בשני בתי ההורים:

    כבוד השופטת חגית מטלין, תמ"ש 30397-12-15. לאור פערי השכר המהותיים בין ההורים כבודה מוסיפה את החלק של הילדים בכל בית לצרכי הילדים, כך שהמדור מחושב גם הוא לפי יחס הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות.

    דוגמא: נניח שעלות שכר הדירה הוא 4,500 ש"ח בכל בית. 9,000 ש"ח בשני הבתים. להורים ילד אחד, ולכן יש לקחת 30%, כלומר 1,350 ש"ח בכל בית ו 2,700 ש"ח עבור שני הבתים. את הסכום הזה מוסיפים לצרכי הילדים במחשבון והחישוב שיבוצע יכלול את נושא המדור.

    נניח ויחס ההכנסות הוא 60/40 לצד חלוקת זמני שהות שווה, לכן על הורה א' לשאת ברכיב המדור בסך של 1,620, אך מתוכם ההורה כבר משלם בפועל, 1,350 ש"ח, ולכן ההורה צריך להעביר להורה האחר עבור המדור סך של 270 ש"ח.

    סיכום תוצאות המחשבון

    המחשבון מראה, בהתאם לנתוני כל תא משפחתי, את סכום המזונות אשר יש להעביר עבור צרכי הילדים תלויי השהות, ואיזה הורה צריך להעביר לאיזה הורה. הסכום הוא ההפרש בין הסכום שההורה אמור לשאת לפי יחס הכנסות לבין הסכום אותו ההורה נושא בפועל בזמני השהות שלו.

    כמו כן המחשבון מראה מהו יחס תשלום ההוצאות החריגות/משתנות המתאים לתא משפחתי זה. כמובן שתמיד אפשר לעגל את המספרים לשם הנוחות.

    כיצד נתייחס להטבות שונות?

    קצבת הילדים משולמת היום, למעט מקרים חריגים, לאם. הדרך הקלה ביותר להתחשב בהטבה זו היא להוסיף את סכום ההטבה להכנסת ההורה המקבל אותהלנושא זה ראו החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, כבוד השופט סארי ג'יוסי

    לגבי מענק הלימודים, הרי מקובל לחלק את הוצאות פתיחת שנת הלימודים בין שני ההורים בהתאם ליחס שכרם. כמובן שיש לחשב את הסכומים לאחר מיצוי סכום מענק הלימודים אותו מקבלת האם בתחילת כל שנת לימודים. חשוב לרשום סעיף זה בהסכם הגירושין שלכם.

    תודה רבה לעו"ד עדי לנקרי שיזם את פרסום המחשבון, לרן שמואל ו י', אבות בקבוצה, אשר עזרו לי מאוד בהליך החשיבה ובהקמת המחשבון ולמעצבת רונית בורשט רייס על העיצוב היפה. תודה מקרב לב גם למתכנת עופר ליבני oferli@gmail.com. עופר פרסם לפני מספר חודשים פוסט בקבוצת פייסבוק שהוא מוכן לעזור בהתנדבות לעמותות, למזלנו הגדול ראיתי את הפוסט, פניתי אליו, ומאז עופר עוזר ומקדם את האתר. על אנשים כמו עופר כתבה נעמי שמר את המילים "אנשים טובים באמצע הדרך".

    עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"

    * שדה חובה

    נתוני התא המשפחתיסה”כ הכנסותמדור (אופציונלי)הכנסות (מכל מקור)

    הורה א’ - בעל הכנסה גבוהה (נטו)

    *

    הורה ב’ - בעל הכנסה נמוכה (נטו)

    *

    צרכי הילד/ים (ללא הוצאות חריגות)

    *

    זמני שהות אצל הורה א’ (מס’ ימי שהות מתוך 14 ימים)

    *

    זמני שהות אצל הורה ב’

    האם חלוקת חגים וחופשות שווה?

    *
    חשב

    חישוב נתוני התא המשפחתי

    יחס סה”כ הכנסות

    סה”כ הכנסות הורה א’

    %

    סה”כ הכנסות הורה ב’

    %

    הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

    הורה ב’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

    יחס זמני שהות

    זמני שהות הורה א’

    %

    זמני שהות הורה ב’

    %

    הורה א’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של

    הורה ב’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של

    עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"

    סיכום תוצאות המחשבון

    הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של

    הורה א’ נושא בפועל על פי יחס זמני שהות בסך של

    לפיכך הורה יעביר להורה עבור מזונות הילדים סך של

    *

    יחס תשלום הוצאות חריגות

    תשלום הוצאות חריגות הורה א’

    %

    תשלום הוצאות חריגות הורה ב’

    %

    להדפסת תוצאות המחשבון לחץ כאן אנא וודאו באפשרויות הדפדפן שהדפסת רקע מאופשרת בכדי לקבל הדפסה מלאה

    בקרו באתר שלנו http://www.shared-parenting.co.il

     

     

    הירשמו לעידכונים

    במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
    במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com