מחשבון מזונות ומדור ילדים

הסבר מילולי על דרך חישוב סכום המזונות והמדור במחשבון.

אין צורך להיבהל מהמחשבון. ההסבר פשוט מאוד. לאחר קביעת הפרמטרים הבסיסיים (שכר ההורים, חלוקת זמני השהות, וצרכי הילדים – אשר יש להקליד בחלק העליון של המחשבון) החישוב עצמו קל, ואפשר כמובן לחשבו גם ידנית.

דוגמא מהשטח: להורים ילדה אחת מעל גיל קו הצדק (גיל 6). צרכי הילדה 2,000 ש"ח. חלוקת זמני השהות היא 8/6. כלומר, יחס זמני השהות הוא 57%-43%.

כל הורה משלם שכר דירה של 4,000 ש"ח (החלק של הילדה הוא 30% כמקובל בפסיקה). נציין שכאשר שני ההורים שוכרים דירה זה מקרה 'קל' לחישוב. שכר האב 24,000 ש"ח. לאחר תשלום מדור ההכנסה הפנויה שלו היא 20,000 ₪. שכר האם 17,400 ש"ח (לאחר שהוספנו לשכרה את קצבת הילדה – טיפ 8). לאחר תשלום המדור ההכנסה הפנויה שלה היא 13,400 ש"ח. כלומר, יחס שכר של 60/40.

נחשב את סכום המזונות (למדור יש מחשבון נפרד!):

קביעת החיוב בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של ההורים:

האם – 2,000 ₪ (צרכי הקטינה) * 40% (חלקה של האם בהכנסה הפנויה המצרפית) = 800 ש"ח.

האב – 2,000 ₪ (צרכי הקטינה) * 60% (חלקו של האב בהכנסה הפנויה המצרפית) = 1,200 ש"ח.

קביעת החיוב בהתאם לזמני השהות:

בשהייתה אצל האם – 2,000 ₪ * 57% (זמני השהות שהילדה עם האם) = 1,140 ש"ח.

בשהייתה אצל האב – 2,000 ₪ * 0.43% (זמני השהות שהילדה עם האב) = 860 ש"ח. 

האב צריך לשלם את חלקו בצרכי הילדה בהתאם ליחס ההכנסה הפנויה של ההורים פחות התשלום שהוא משלם באופן ישיר בזמני השהות שלו: כלומר האב צריך להעביר לאם 1,200 ש"ח פחות 860 ש"ח. 340 ש"ח. ללא המדור.

הסבר על מחשבון מזונות הילדים 

מחשבון לא מגדרי

ההלכה כיום (כאמור, לילדים מעל גיל 6 בבתי המשפט למשפחה בלבד) אינה תלויה יותר במגדר ההורה. בהתאם לזאת אנו משתמשים במונחים "הורה א' " ו "הורה ב' ".

כמובן שיהיו מקרים בהם התשלום יהיה מהורה א' להורה ב', ובמקביל גם מקרים בהם התשלום יהיה מהורה ב' להורה א'. המחשבון אינו מגדרי ומראה מי מההורים צריך להעביר את הסכום להורה האחר. וכן, בשטח יש בבתי המשפט למשפחה מקרים בהם האם היא זו שמשלמת מזונות לאב. ברבני כמובן שלא. 

סה"כ הכנסתו הכוללת של כל הורה

כוללת את הכנסתו של כל הורה, מכל המקורות, למשל קבלת שכר דירה מדירה מושכרת, קצבת נכות, קצבת הילדים (חשוב מאוד להזכיר זאת כי לא כל השופטים זוכרים ורובם פשוט מחפפים ורושמים שקצבת הילדים תועבר לאם בנוסף למזונות – זה תקין כי רק הורה אחד יכול לקבל את קצבת הילדים – אך הם לא מתחשבים בסכום זה בחישוב המזונות וזה כמובן לא תקין!) או כל הכנסה אחרת נוספת.

עזרה כספית מההורים לרוב לא נחשבת לחלק מהכנסות ההורה, כמו שהלוואות קצרות מועד לא נלקחות בחשבון בחישוב שכר ההורים. 

הכנסה פנויה

אחוז הכנסתו הכוללת כל הורה מסה"כ הכנסתם הכוללת של שני ההורים

מהו יחס (באחוזים) הכנסתו הפנויה של כל הורה מהכנסתם הפנויה המצרפית של שני ההורים בכל תא משפחתי.

צרכי הילדים

אז מה נקליד במחשבון כסכום צרכי הילדים? כל משפחה והסכום המתאים לה. לא דין משפחה חרדית מרובת ילדים בבני ברק למשפחה חילונית בתל אביב. 

ראשית נדגיש שוב: סכום צרכי עלות גידול הילד הוא כמובן לא סכום המזונות שישולם! אחרי שקובעים את סכום צרכי הילד, יש לחלק אותו בין שני ההורים, בהתאם לחלוקת זמני השהות ויחס שכר ההורים!

כיום צרכי הילד (מעל גיל 6 זה כל הצרכים, לא הכרחיים בלבד) הם בטווח רחב של 1,600 ש"ח – 2,500 ש"ח. התפקיד של העו"ד הוא להסביר לבית המשפט מהם צרכי הילדים לפי הכנסות שני ההורים, אזור המגורים, רמת החיים, חלוקת זמני השהות, מספר הילדים (הלכת ורד) וכו'.

כאשר זמני השהות מצומצמים, טווח צרכי הילדים הוא כ- 1,600 ש"ח עד 2,000 ש"ח.

כאשר זמני השהות רחבים, טווח צרכי הילדים הוא 1,800 ש"ח עד 2,500 ש"ח. 

הסכום הנפוץ, 'המקובל' כיום למקרים של חלוקת זמני שהות רחבה, 2,250 ש"ח, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי מרכז ברמ"ש 59188-10-18 בשנת 2018, כאשר הטענה היא שבמצב של זמני שהות רחבים העלויות גבוהות יותר. במחוזות אחרים, בהם עלות המחייה נמוכה יותר ממחוז מרכז, בהחלט הגיוני ויקבעו מזונות באזור טווח נמוך יותר. צריך להסביר. לנמק. ראו פסק דין (2023) ממחוזי חיפה בעמ"ש 59345-11-22 בו כבוד השופט ג'יוסי קבע שהסכומים שנקבעו במחוז מרכז אינם מתאימים לעלויות צרכי הילד במחוז חיפה.

כמובן שבמקרים בהם שכר שני ההורים נמוך מאוד אפשר לרשום גם סכום של 1,300 ש"ח ובמקרים של שכר מאוד גבוה ניתן לרשום סכום גבוה מ 2,500 ש"ח.

נדגיש: כיום סכום צרכי הילדים כולל בתוכו את החזקת המדור (טיפ 3). הסכום שנקבע בזמנו, 2,250 ש"ח, כבר כולל בתוכו את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25.

במחשבון רושמים את צרכי כל הילדים כסכום אחד. יש להתחשב גם בהלכת ורד.

הוצאות שאינן תלויות שהות:

בחלק מהמקרים השופטים יחלקו את סכום צרכי הילד לצרכים תלוי שהות (בדוגמא לעיל בסכום 2,000 ש"ח אין הפרדה כזו. גם לא במחשבון) וצרכים שאינם תלוי שהות.

חישוב הוצאות שאינן תלויות שהות מחושב באופן אחר, רק בהתאם ליחס הכנסות ההורים. אם נמשיך עם הדוגמא לעיל, אז נניח ו 1,500 ש"ח יהיו צרכים תלוי שהות – אשר אותם נחשב במחשבון – ועוד 500 ש"ח יהיו צרכים שאינם תלוי שהות, ואותם נחשב ידנית, רק לפי יחס שכר ההורים.

כאן חשוב לציין:

א. תחת הוצאות שאינן תלויות שהות יש מספר מצומצם מאוד של נושאים, בסכומים יחסית קטנים. למשל: שימוש חודשי בטלפון נייד, ביטוח בריאות חובה לקופת חולים, תספורת, ביגוד והנעלה. מדובר על הוצאות בסכומים נמוכים, וברור שאין שום היגיון כלכלי לקבוע את סכום ההוצאות שאין תלויות שהות על הסכומים הגבוהים שנקבעים בחלק מהמקרים כיום בבתי המשפט. ראו בנושא זה פסק דינו של כבוד השופט ג'יוסי בעמ"ש 59345-11-22.

ועדיין, בפסיקה, אנחנו רואים ששופטים רבים קובעים את יחס ההוצאות תלויות השהות להוצאות שאינן תלויות שהות כיחס שווה או קרוב לו, וכך, במקרים רבים, הסכומים עבור הוצאות שאינן תלויות שהות מופרזים ושגויים הם.

ביטוח בריאות הוא סכום נמוך וקבוע, שימוש חודשי בטלפון נייד גם הוא סכום נמוך וקבוע (בניגוד לקנייה של טלפון חדש). רק בנושא ביגוד והנעלה יש הבדלים בסכומים בין המשפחות השונות, ישנם מקרים אצל אנשים דתיים בהם הסכומים נמוכים מהותית מאשר אצל חילונים, כנ"ל לגבי משפחות מבוססות ולא מבוססות, אם יש מספר רב של ילדים או מעט ילדים, וכמובן גם בהתאם לגיל הילדים ולעיתים מגדרם.

לעמדתנו, כל סכום מעל 500 ₪ לחודש להוצאות שאינן תלויות שהות נראה לנו מופרז ולא ראוי כלכלית. כמו כן, ראוי שהשופטים ירשמו להורים מה כלול בסכום זה, דבר שימנע ויכוחים מיותרים בין ההורים, למשל על נושא הביגוד וההנעלה.

ב. כאשר שופט קובע את סכום ההוצאות שאינן תלויות שהות שישלם הורה א' להורה ב', לרוב, עדיין, האב לאם, ישנה הנחה סמויה שהאם משלמת לבדה את כל ההוצאות האלו.

ברור שאת התשלום עבור קופת החולים והטלפון רק הורה אחד משלם, לא תמיד אותו הורה, אך במקרים רבים שני ההורים קונים ביגוד והנעלה לילדם. יש לבדוק מה משלם כל אחד מההורים תחת סעיף זה, ולהתחשב בסכומים בקביעת סכום ההוצאות תלויות השהות.

דרך החישוב זהה לחישוב של הוצאות משתנות (לשעבר מחציות): לנכות מהסכום שהאב מעביר לאם את הסכום שמוציא, אם מוציא, האב במישרין על ההוצאות שאינן תלויות שהות. ראו דוגמא שגויה בסעיף 55 בפסק הדין בתלה"מ 49912-11-23.

הלכת ורד

כאשר יש יותר מילד אחד, ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם.

למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 2,250 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות צרכי הילדים לא יהיה 6,750 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 6,000-6,500 ש"ח.

כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לרוב לשליש הסכום, ולכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר.

הוצאות חריגות/משתנות (לשעבר "מחציות")

יחס הכנסות ההורים יקבע את יחס התשלום של כל הורה להוצאות "חריגות" (משתנות), וזאת בניגוד למצב לפני פרסום פסק הדין בו כל הורה שילם מחצית מההוצאות ("מחציות"). לטעמנו, בכל המקרים שיחס הכנסה דומה, ניתן להמשיך בדרך בה כל הורה משלם מחצית מההוצאה (בעיקר בגלל שכיום חישוב יחס הכנסות ההורים הוא לפני תשלום המזונות).

שאלה למחשבה: האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות? ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן. בפועל, עדיין, הנושא לא ממש נידון בפסקי הדין, פשוט כי עורכי הדין לא העלו אותו.

במחשבון המזונות שלנו יש גם מחשבון קטן נוסף לחישוב היחס לאחר תשלום המזונות. ראו הסבר לעיל.

זמני שהות

מקובל לקבוע את זמני השהות במחזוריות של שבועיים, דהיינו, כמה ימים מתוך 14 יום נמצא הילד אצל כל אחד מהוריו. זמני שהות של 8/6 המקובלים כיום משמעם שהילד ישן אצל הורה א' 8 ימים במחזוריות של שבועיים, ואצל הורה ב' 6 ימים.

עולה השאלה מה לגבי ימים בהם הילד נמצא אצל ההורה, אך לא ישן בביתו? (ראו טיפ 10) כיום אין לנושא זה תשובה משפטית, אך לרוב הולכים לפי לינות. 

אפשר להסביר את עמדתה של כבוד השופטת מטלין שכל יומיים ללא לינה באמצע השבוע יחשבו לחישוב זמני השהות כיום אחד. על נושא זה הוגש ערעור למחוזי, וכבוד השופט ויצמן לא ראה סיבה לקבל את הערעור בנושא זה. פסק הדין בעמ"ש 29755-02-23. ראו ההחלטה של כבוד השופטת מטלין בתלה"מ 32384-07-24 וגם בתלה"מ 37697-12-24 ותלה"מ 31866-08-23.

כיצד נקבע את זמני השהות כאשר הילדים אצל הורה ביום שבת מהבוקר עד הערב, אך לא ישנים אצלו?

כמובן שיש הבדל בין יום באמצע השבוע ללא לינה (מספר שעות) לבין יום שבת שהילד נמצא בבית ההורה (לרוב האב) מהבוקר עד לערב, וביום זה לרוב גם ההוצאות גבוהות יותר. בילויים, טיולים, ויותר ארוחות.

לטעמנו יום שבת שכזה אומר שיש להוסיף כ- 0.75 יום להורה. גם בנושא זה עורכי הדין טרם העלו את הנושא בפני השופטים ואנחנו לא מכירים פסקי דין בנושא. במחשבון ניתן להזין חצאי ימים למקרים שכאלו.

כאשר זמני השהות שווים/דומים, ההנחה היא שכל אחד מההורים נושא בימים שלו בפועל באחריות ההורית. לוקח לרופא, לחוגים, נשאר עם הילד כאשר הוא חולה וכו'. כאשר לא זהו המצב, ראוי שמצב זה יבוא לידי ביטוי בחישוב של סכום המזונות.

מזונות ילדים כאשר לאחד ההורים אין כלל זמני שהות עם הילדים:

כאמור, מעל גיל 6 ישנם 2 פרמטרים לחישוב סכום המזונות. הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות, לצד צרכי הילד. אך מה עושים כאשר מדובר על מקרי קצה? כמובן שהמחשבון נותן מענה גם למקרים אלו. על מנת להסביר את ההיגיון בחרנו להציג 2 פסקי דין בהם שכר ההורים שווה, אך לאב כלל אין זמני שהות עם הילדים. לצערנו לא חסרים מקרים שכאלו.

כאשר שכר ההורים שווה, זה אומר כמובן שבחלק החישוב של יחס שכר ההורים על האב לשלם מחצית מצרכי הילד. לאחר מכן ניגשים לחלק של החישוב בהתאם לזמני השהות. ראו לנושא זה את פסק דינה של כבוד השופטת אביבית נחמיאס בתלה"מ 53794-06-22. שכר שני ההורים מאוד נמוך, אך מכיוון שהשכר דומה נשאר חישוב לפי יחס זמני שהות שהם כאמור רק אצל האם, ולכן המזונות יהיו חצי מצרכי הילדים.

גם בפסק הדין בתלה"מ 26447-04-21 של כבוד השופטת שירי היימן לא מתקיימים כלל זמני שהות בין האב לילדים. זה אומר שהאב צריך לשלם את מחצית צרכי הילדים (שכר ההורים שווה), אך לאור זאת שכל הנטל בגידול הילדים הוא על האם, כבודה קובעת שבמקום יחס שכר של 50% כאן יחס השכר יהיה 65%. בסדר גמור כל עוד יש הסבר לנושא. כל שופט ודרכו והתא המשפחתי שלפניו.

אלו מקרים 'קלים' יותר לחישוב ידני. כאשר שכר ההורים לא שווה ו/או שקיימת חלוקת זמני שהות עם שני ההורים, החישוב טיפה יותר מורכב (גם מקרים אלו ניתן כמובן לחשב ידנית והרי מדובר על חישוב פשוט), ולכן נשתמש במחשבון.

זמני שהות בחגים וחופשים

ברוב ההסכמים יש חלוקת זמני שהות 'רגילה' לימי חול בהתאם למה שמתאים לכל תא משפחתי, וחלוקה שונה, לרוב שווה, בחופשות וחגים. עקרונית, ראוי להתחשב גם בנושא זה בקביעת חלוקת זמני השהות השנתית לחישוב סכום המזונות.

כמובן שככל שהחלוקה בימי חול מצומצמת אצל אחד ההורים, לחלוקה השווה בחגים ובחופשים תהיה השפעה גבוהה יותר באחוזים על החלוקה השנתית.

לדוגמא: בחלוקת זמני שהות של 3/11 ההשפעה של חלוקה שווה בחגים תהיה מהותית יותר מאשר בחלוקת זמני שהות של 6/8. כנ"ל אם החופשה הגדולה כולה מחולקת גם היא שווה בשווה.

רכישת ביגוד הורים גרושים

ראשית, נבחין בין בגדים "רגילים", לבין בגדים לבית הספר (תלבושת אחידה) אשר נכללים בהוצאות החינוך.

לגבי בגדים "רגילים", בבתי הדין הרבניים זה כלול במזונות. במשפחה, לאחר ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6, יש מקרים של אי וודאות. לכן, חשוב לבקש שהנושא יירשם, בדיוק כפי שרושמים את נושא המחציות לגבי הוצאות חינוך ובריאות.

אם בפסק הדין נרשם שיש גם תשלום על הוצאות שאינן תלויות שהות, הרי כנראה שנושא הביגוד כלול בסכום זה. ועדין, על מנת למנוע ויכוחים מיותרים בעתיד, רצוי לבקש שזה יהיה רשום.

סיכום תוצאות מחשבון מזונות ילדים:

מחשבון מזונות הילדים שלנו מראה, בהתאם לנתוני כל תא משפחתי, את סכום המזונות אשר יש להעביר עבור מזונות הילדים תלויי השהות, ואיזה הורה צריך להעביר לאיזה הורה.

הסכום הוא ההפרש בין הסכום שההורה אמור לשאת לפי יחס הכנסות, לבין הסכום אותו ההורה נושא בפועל בזמני השהות שלו. במחשבון עצמו יש הסבר.

כמו כן המחשבון מראה מהו יחס תשלום ההוצאות החריגות/משתנות המתאים לתא משפחתי זה. לפני/אחרי תשלום המזונות לבחירתכם. כמובן שתמיד אפשר לעגל את המספרים לשם הנוחות.

מחשבון תשלום מדור:

כיצד נחשב את סכום המדור כאשר שכר ההורים לא שווה ו/או חלוקת זמני השהות אינה שווה?

ראו נייר עמדה "טעות מהותית בחישוב מדור ילדים בבתי המשפט" (מרץ 2025).

ומה קורה כאשר לאחר ההורים יש משכנתא? ראו בנושא זה את מאמרו של כבוד השופט יהורם שקד "בין משכנתא למדור" ואת פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 1061/24.

מחשבון מזונות ומדור ילדים – כיצד נתייחס להטבות שונות?

קצבת הילדים משולמת היום, למעט מקרים חריגים, לאם. זה בסדר, כי כיום רק הורה אחד יכול לקבל את קצבת הילד. אך בחישוב המזונות כמובן שיש חובה להתחשב בסכום זה, בעיקר כאשר יש מספר ילדים ואז הסכום יותר מהותי!

הדרך הקלה ביותר להתחשב בהטבה זו היא להוסיף את סכום ההטבה להכנסת ההורה המקבל אותה.

דרך אחרת, ויש שיגידו נכונה יותר, היא לחשב את סכום המזונות ואז להפחית מסכום זה את מחצית קצבת הילדים שמקבלת האם.

עורכי הדין רבים לא דואגים לנושא זה בפני השופטים, וחבל. בנושא זה ראו סעיף 43 בהחלטת כבוד השופט סארי ג'יוסי, בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, וסעיף 14 בפסק דינו הישן של כבוד השופט ח' פורת בע"מ (תל-אביב) 1018/99.

לגבי מענק הלימודים: לרוב מקבל אותו ההורה אשר מקבל את קצבת הילד. האם. מקובל ראשית להשתמש במענק (וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין ולמנוע מריבות מיותרות) ואת ההפרש, אם נשאר, לחלק בין שני ההורים בהתאם ליחס שכרם. כלומר המענק לא בא לידי ביטוי במחשבון.

יוזמה לפרסום מחשבון מזונות ומדור ילדים.

תודה רבה לעו"ד עדי לנקרי שיזם את פרסום המחשבון, לרן שמואל ו י', אבות בקבוצה, אשר עזרו לי מאוד בהליך החשיבה ובהקמת המחשבון ולמעצבת רונית בורשט רייס על העיצוב היפה.

תודה מקרב לב גם למתכנת עופר ליבני oferli@gmail.com. עופר פרסם לפני מספר חודשים פוסט בקבוצת פייסבוק שהוא מוכן לעזור בהתנדבות לעמותות, למזלנו הגדול ראיתי את הפוסט, פניתי אליו, ומאז עופר עוזר ומקדם את האתר. על אנשים כמו עופר כתבה נעמי שמר את המילים "אנשים טובים באמצע הדרך".

מחשבון מזונות ומדור ילדים