החוק בנושא מסירת מידע הנוגע לילד

    החוק בנושא מסירת מידע הנוגע לילד: בשנת 2010 ו 2012 קידמנו שני חוקים בנושא, אשר מופיעים כיום בסעיף 18(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אין ספק שהחוק הנוכחי הוא חלמאי, אך משקף היטב את יחס המדינה להורותם של האבות הגרושים.

    18.     (א)  בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לענין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.

               (ב)  (1)   גוף המנוי הן בתוספת הראשונה לחוק זה והן בתוספת לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005 (בסעיף זה – חוק עדכון כתובת), ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, ישלח את המידע גם לכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין כאמור בחוק עדכון כתובת;

    (2)   גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק זה ואינו מנוי בתוספת לחוק עדכון כתובת, המחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע להורה בעניין ילדו הקטין, שקיבל מהורה של קטין הודעה בכתב על רצונו לקבל את המידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר, ימסור את המידע גם להורה המבקש.

               (ג)   עם קבלת הודעה בכתב כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או קבלת בקשה לרישום כתובת נוספת כאמור בסעיף 2א לחוק עדכון כתובת (בסעיף זה – בקשה), ישלח גוף המנוי בתוספת הראשונה או פקיד הרישום כהגדרתו בחוק האמור, לפי העניין, הודעה על הבקשה למען הרשום של הקטין.

               (ד)  לא יישלח ולא יימסר מידע בעניין קטין על ידי גוף המנוי בתוספת הראשונה או על ידי פקיד רישום כהגדרתו בחוק עדכון כתובת, אם הורה או גורם אחר המציא להם החלטה של בית משפט שלפיה נשללה או הוגבלה לעניין זה האפוטרופסות של ההורה שהגיש את הבקשה, או החלטה של בית משפט המונעת את מסירת המידע כאמור לאותו הורה.

               (ה)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

    חוק "מסירת מידע להורה"

    חוק "מסירת מידע להורה" הוגש, לבקשתנו, על ידי ח"כ יריב לוין וח"כ דב חנין, ואושר בכנסת במרץ 2010. על פי חוק זה:

    "גוף המנוי בתוספת ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, קיבל מהורהו של הקטין הודעה בכתב על רצונו לקבל עותק מהמידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר של הקטין, ימסור את המידע גם לאותו הורה".

    כלומר על ההורה לפנות בכתב לכל גוף מהגופים המצויינים בלשון החוק (מוסדות פיננסיים, מוסד חינוך ומוסד רפואי) ממנו הוא מעוניין לקבל את המידע.

    החיסרון הברור בלשון החוק הוא רב פנים

    1. ההורה נדרש לפעולה אקטיבית, נפרדת, ביחס לכל אחד מהגופים המצויינים ברשימה.
    2. אין להורה דרך זמינה ופשוטה לדעת על עצם קיומו של החוק, ומתוך כך על הגופים המנויים בו (והגופים שאינם מנויים).
    3. הורה אשר מסיבות כאלה ואחרות לא יפנה לקבל את המידע לא יקבלו, בעוד זאת חובתו, כאפוטרופוס לילדיו, לקבל את כל המידע לגביו כדי שיוכל לדאוג לו.

    מאחר ונוסח חוק זה לא נתן מענה ראוי לנושא קבלת מידע הנוגע לילד, קידמה העמותה חוק נוסף:

    חוק "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין"

    חוק "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" הוגש, לבקשתנו, על ידי ח"כ מאיר שטרית, אושר בכנסת בינואר 2012 ונכנס לתוקף בחודש יוני 2012. על פי חוק זה:

    "הורהו של קטין אשר מענו הרשום במרשם האוכלוסין אינו המען הרשום של ילדו הקטין, רשאי לבקש מפקיד הרישום לרשום את מענו הרשום במרשם האוכלוסין או את כתובתו למשלוח דואר ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין".

    כלומר ההורה אמור לעדכן במרשם האוכלוסין (משרד הפנים) את כתובתו שלו ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין. ארבעת הגופים הרשומים בתוספת לחוק זה (עיריה והרשות המקומית, הביטוח הלאומי, רשות המיסוי, משרד התחבורה – כיום רק הרשות המקומית והביטוח הלאומי (רק בנושא תוכנית חסכון לכל ילד) שולחים מידע הנוגע לילד) יקבלו את הכתובת הנוספת ישירות ממרשם האוכלוסין, וכל מידע ישלח לשני ההורים גם יחד.

    גם בתוספת חוק זו רבים החסרונות:

    1. החוק אינו מכסה את כל הגופים, ובולטים בחסרונם משרד החינוך ומשרד העבודה (האחראי על מעונות יום) המלווים את הילד ביום יום ולמשך שנים ארוכות.
    2. אין להורים דרך זמינה ופשוטה לדעת על עצם קיומו של החוק, איזה גופים הוא מכסה, איזה גופים מכוסים על ידי חוק "מסירת מידע להורה", ומידע מאיזה גופים כלל אינו נגיש להורה.

    לאחר דיונים ארוכים והתנגדות של משרדי הממשלה השונים הוחלט שהמידע לא ישלח, כפי שרצינו וקידמנו, לשני ההורים באופן אוטומטי וכברירת מחדל, אלא שניתן לרשום במרשם האוכלוסין כתובת שנייה אליה ישלח המידע הנוגע לילד, אך רק מ- 4 גופים.

    מדובר במידע טריוויאלי ושוטף לגבי הילד וחייו. מידע על מועדי רישום לבתי ספר וגנים, מידע רפואי, וכו'. המסר המטלטל משני חוקים אלו הוא התייחסות שונה בעליל לכל אחד מההורים, ולמעשה חתירה תחת אפוטרופסותו (המעוגנת בחוק!) של אחד ההורים.

    אין זה מפתיע, אם כך, שמרבית הגופים לא "התנדבו" לעמוד בלשון החוק.

    כיום, שנת 2017, רק כמה מאות אבות רשמו את כתובתם ככתובת נוספת לקבלת המידע הנוגע לילדו. אין ספק שהחוק נכשל בייעודו.