המחלקה המשפטית של עמותת הורות משותפת = טובת הילד

במסגרת פעילות העמותה לקידום זכויות שני הורי הילד, הוגשו על ידי המחלקה המשפטית מספר בגצים ועתירות מנהליות:

סגורות: 

עתירה כנגד קופות החולים – עת"מ 34659-05-14.

קיבלנו עשרות פניות מהפעילים בעמותת "הורות משותפת = טובת הילד" על כך שכל 4 קופות החולים טרם עומדות בלשון חוק "מסירת מידע להורה" ולכן הגשנו כנגדן עתירה מנהלית. בעתירה ביקשנו שקופות החולים יחויבו לפרסם נוהל מוסדר לחוק באתר שלהן (מתוך תקווה שהם הן יפרסמו הן גם יעמדו בלשון החוק).  עת"מ 34659-05-14. דיון היה בדצמבר 2014. פסק הדין פורסם ביום 09.03.2015 ובו נקבע שכל קופות החולים, בהתאם לעמדתנו, חייבות לפרסם את האפשרות לקבל את המידע באתר קופת החולים כאשר בפסק הדין נכתב "הפרסום יעשה בצורה בולטת באתרי האינטרנט של המשיבות, ולא תוך הבלעה במלל של זכויות אחרות, כפי שהוא נעשה כיום.". קופות החולים (מלבד כללית) הגישו לעליון ערעור על פסק הדין ופסק הדין של המחוזי בוטל.

בג"ץ 4642/15 הוגש כנגד מספר משרדי ממשלה להחלפת המונח חד הוריות בהתאם לתיקון לחוק.

בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא צו על תנאי כנגד המשיבים (משרד הרווחה, משרד הכלכלה, נציב שרות המדינה, משרד הבריאות, משרד הבינוי והביטוח הלאומי), שיבואו וינמקו מדוע לא ידאגו באופן מיידי לעמוד בתיקון מס 4' לחוק משפחות חד-הוריות, התשע"ד-2014 (להלן – החוק) ויחליפו את שם החוק הקודם: "חוק משפחות חד הוריות" לשמו החדש: "סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי" ואת המונח הקודם: "הורה יחיד" למונח החדש: "הורה עצמאי". בג"ץ 4642/15. אמנם הבג"ץ נדחה, אך מספר משרדי ממשלה פעלו לשינוי המונחים באתר שלהם ובטפסים שונים.

עתירות כנגד עיריות שונות בנושא החלפת המונח חד הוריות.

עת"מ 55980-03-15. בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו על תנאי כנגד המשיבים, שיבואו וינמקו מדוע לא ידאגו באופן מיידי לעמוד בתיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות, התשע"ד-2014 (להלן – החוק) להחלפת שם החוק "חוק משפחות חד הוריות" לשמו החדש "סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי" ולהחלפת המונח "הורה יחיד" למונח החדש "הורה עצמאי".

בפסק הדין נקבע שעל המשיבות לעמוד בלשון החוק. כמו כן נקבעו לעמותה הוצאות של 3,000 ש"ח מכל משיבה. את העמותה ייצג עו"ד אורי פז.

בעקבות פסק הדין במחוז תל אביב הגשנו עתירות מנהליות דומות בעוד שני מחוזות. עת"מ 14645-08-15 במחוז חיפה (10 ערים) ועת"מ 18240-08-15 במחוז באר שבע (6 ערים).

עת"מ 25592-05-15 הוגש כנגד משרד החינוך:

בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו על תנאי כנגד המשיב, שיבוא וינמק מדוע לא ידאג באופן מיידי:

1. להנפיק קבלות בגין תשלומי הורים למוסדות החינוך השונים על שם ההורה המשלם בלבד.

2. לתקן את נוסח סעיף 3.7 בחוזר מנכ"ל משרד החינוך "2.3-8 הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים" מתאריך 3 במרס 2014 (להלן: "חוזר מנכ"ל") כך ששני הורי הילד יקבלו תעודת מקור, זהה לכל דבר ועניין, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות") ובהתאם לטובת הילד.

עת"מ 25592-05-15. תשובת המדינה התקבלה ביום 02.07.2015. דיון נקבע לתאריך 09.07.2015. החלטה: בית המשפט הסביר לנו שבנושא הקבלות האחריות היא לא על משרד החינוך אלא רק על הרשויות. צודק. לגבי התעודות, נטען על ידי משרד החינוך והשופט שקבלת 2 תעודות מקור אינה פועלת לטובת הילד. לא הבנתי את הטיעון. בהמלצת השופט העתירה נמחקה ללא הוצאות.

עת"מ 51499-03-15 כנגד משרד החינוך בנושא רישום ילדים להורים החיים בנפרד למוסדות החינוך.

העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ובה התבקש משרד החינוך:

"בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו על תנאי כנגד המשיב, שיבוא וינמק מדוע לא ידאג באופן מיידי:

א. להוציא לרשויות המקומיות והמועצות האזוריות (להלן – "הרשויות") הנחיות מתאימות, כולל טפסים מעודכנים, בכל הקשור לרישום (כולל העברה וביטול רישום) ילדי הורים החיים בנפרד למוסדות החינוך ברשויות השונות, זאת בהתאם לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949; חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953; ותקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק לימוד חובה", "חוק חינוך ממלכתי", "תקנות הרישום" – בהתאמה).

ב. להתאים הנחיות וטפסים אלו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 (להלן – "חוק הכשרות") וחוזר מנכ"ל משרד החינוך 2.3-8 "הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים", כך שרישום (כולל העברה וביטול) למוסד חינוכי יבוצע רק באישור והסכמת שני הורי הילד, בכל מקרה ואלו חיים בנפרד".

עת"מ 51499-03-15. המדינה השיבה ביום 31.05.2015. בדיון, בהמלצת בית המשפט, נמחקה העתירה. לעמדת השופטת לא ניתן לדרוש מהרשויות שההורה הרושם יגיע עם שתי תעודות זהות (של שני הורי הילד) ואם הבנתי נכון למרות שמדובר על נושא מהותי אין חובת אישור של שני הילד לרישום למוסד חינוכי. מצד שני מעכשיו יש בהנחיות משרד החינוך לרשויות (הרשויות הן אלו שמבצעות את הרישום בפועל) הוראה לשלוח לשני הורי הילד החיים בנפרד הודעה בדואר על ביצוע הרישום. הישג נהדר!

בג"ץ 7455/13 כנגד רשות המיסים בנושא נקודות זיכוי להורים בהסדר של משמורת משותפת

הוגש בג"ץ 7455/13 בית המשפט הגבוה לצדק כך שרשות המיסים תדאג לכך שכאשר הורים חיים בנפרד ולהם הגדרה משפטית של חזקה (משמורת) משותפת (הורים שווים לכל דבר ועניין), נקודות הזיכוי המוענקות בגין הילדים תחולקנה ביניהם אוטומטית ובאופן שווה, בכפוף להצגת אישורים מתאימים מבית המשפט למשפחה. בנוסף התבקש המשיב לפרסם, בהתאם לחובתו בחוק חופש המידע, חוזר מוסדר ופומבי בנושא.

תגובה מקדמית מטעם המדינה התקבלה בסוף חודש ינואר 2014,  בית המשפט נתן לנו 10 ימים להחליט האם להמשיך בעתירה. בתאריך 16.02.2014 הוגשה תגובתנו לבית המשפט. תגובת המדינה התקבלה ביום 23.10.2014. הדיון בתיק היה בתאריך 29.10.2014. ביום 19.11.2014 בית המשפט ביקש שנגיש עתירה מתוקנת ולאחר מכן הוגשה תגובת המדינה שחזרה בה מהחוזר וטענה שצריך להמתין עם הנושא עד ליישום המלצות ועדת שיפמן. בכך בעצם חזרנו לנקודת הפתיחה. בפסק הדין דחה בית המשפט את העתירה (כי צריך להמתין לועדת שיפמן) אך פסק לזכות העמותה הוצאות של 7,500 ש"ח. את העמותה ייצג בהתנדבות עו"ד אמיר שי.

החוזר האחרון. " נקודות הזיכוי בעד ילדים לפי סעיף 40(ב)(1) לפקודה, יוענקו להורה במשפחה חד הורית המקבל נקודות קצבה על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור ילדיו בהתאם לסעיף 40(א) לפקודה. ההורה השני במשפחה חד הורית, יהיה זכאי לנקודות הזיכוי עבור ילדיו בהתאם לסעיף 40 (ב)(1א)."

 

קבלת מידע בהתאם לחוק "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין"

חוק "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" קודם על ידי העמותה יחד עם ח"כ מאיר שטרית, אושר בינואר 2012 ונכנס לתוקף בחודש יוני 2012.

החוק אומר שההורה האחר יוכל לגשת למשרד הפנים, להוסיף את כתובת מגוריו ככתובת שנייה למשלוח דואר, ואז 4 גופים הרשומים בלשון החוק ישלחו להורה את כל המידע באופן אוטומטי: עירייה והרשות המקומית, הביטוח הלאומי, רשות המיסוי ומשרד התחבורה.

מכיוון שכל הגופים המוזכרים בתוספת לחוק בחרו שלא לעמוד בחובתם בהתאם ללשון החוק, הגשנו כנגדם עתירות מנהליות (נציין שכיום הנושא רלוונטי אך ורק לגבי הרשות המקומית שכן שאר שלושת הגופים אינם שולחים מידע הקשור לילד):

עירייה והרשות המקומית: העמותה הגישה 6 עתירות מנהליות בכל המחוזות בארץ, בעיקר כנגד ערים, זכתה בכולן  וכיום ערים ורשויות רבות (לא כולן) עומדות בלשון החוק. פסק הדין בעת"מ 49817-12-13 מחוז צפון כנגד 32 ערים ורשויות.

חשבנו שזה יביא לכך ששאר הרשויות יבינו את חובתן לחוק, אך לצערנו לא כך הוא ולכן הוגשה עתירה מנהלית מספר 7 כנגד 33 ערים ורשויות במחוז מרכז. עת"מ 30241-10-14. דיון נערך בתאריך 04.03.2015 ונפסק שעל כל המשיבות לעמוד בלשון החוק תוך 60 יום.

לסיכום: כיום מעל 150 רשויות עומדות בלשון החוק. כאשר התחלנו את הפעילות עמדו רק 5 בלשון החוק. אמנם יש מעל 250 רשויות, אך את שלנו השגנו.

עתירה מנהלית 38289-02-15 כנגד מרשם האוכלוסין בנושא נוהל הוצאת דרכון להורים החיים בנפרד.

באוקטובר 2014 שינה מרשם האוכלוסין את נוסח "נוהל הטיפול בבקשה לדרכון / תעודת מעבר לקטין". בוצע תיקון אחד מרכזי ונכון והוא התאמת המלל לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כך שהוצאת הדרכון במקרה של הורים שאינם נשואים תהיה בהתאם לאפוטרופסות שני ההורים ולא כפי שנכתב בחוזר הישן, בהתאם לחזקה (משמורת). הבעיה היא שמרשם האוכלוסין שינה את הנוסח רק בסעיף אחד ולא הקפיד לתקן סעיפים נוספים הקשורים לתיקון. כך נוצר מצב שבנוהל החדש ישנם סעיפים הסותרים זה את זה ו/או סעיפים אשר עדיין מנוגדים ללשון החוק, ולכן הוגשה העתירה. עתירה מנהלית 38289-02-15 נוהל דרכון מרשם האוכלוסין. דיון נקבע לסוף חודש אפריל. בפסק הדין נקבע בהסכמה שמרשם האוכלוסין יטפל בנושא הטפסים תוך שלושה חודשים ולאחר מכן יעדכן אותנו כך שנוכל לבדוק מה בוצע. הוחזרה לנו האגרה ששולמה ונפסקו לנו הוצאות מהמשיב על סך 1,000 ש"ח.

בג"ץ 7551/14 כנגד משרד החינוך בנושא רישום ילדי ההורים החיים בנפרד למוסדות החינוך (כולל ביטול רישום והעברה) באישור הורה אחד בלבד.

בית המשפט הגבוה לצדק מתבקש להוציא מלפניו צו על תנאי וצו ביניים כנגד המשיב, שיבוא וינמק מדוע לא ידאג באופן מיידי ובהתאם לחובתו, להוציא לרשויות המקומיות והמועצות האזוריות (להלן – הרשויות) הנחיות חדשות, כולל טפסים מתאימים, בכל הקשור לרישום ילדי ההורים החיים בנפרד למוסדות החינוך ברשויות השונות (כולל העברה וביטול)  כך שיהיו מותאמים לאפוטרופסות שני ההורים, זאת בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962 (להלן – החוק), כך שעוד ברישום לשנת הלימודים הקרובה, המתחיל בתאריך א' בשבט, הרישום יבוצע בהתאם לחוק.

בגץ 7551/14 כנגד משרד החינוך הוגש בתאריך 09.11.2014. תשובה מקדמית  (כולל נספחים) הוגשה ביום 30.12.2014. בית המשפט החליט לדחות את העתירה על הסף בטענה שיש לנו סעד חלופי ושהעתירה היתה צריכה להיות מוגשת בבית המשפט המחוזי כעתירה מנהלית וחייב את העמותה בהוצאות המשיב בסך 2,500 ש"ח. בעקבות זאת הגשנו מחדש את העתירה כעתירה מנהלית עת"מ 51499-03-15.

 

בג"ץ כנגד מרשם האוכלוסין לגבי טופס "הודעה על שינוי מען"

בתאריך 29.10.2014 הגשנו את בגץ 7248/14 כנגד מרשם האוכלוסין:

בית המשפט הגבוה לצדק מתבקש להוציא מלפניו צו על תנאי וצו ביניים כנגד המשיב, שיבוא וינמק מדוע לא ידאג באופן מיידי, בהתאם לחובתו ל"חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962" (להלן – החוק), לשנות את נוסח סעיף 3 בטופס "הודעה על שינוי מען" (להלן – הטופס) כך ששינוי מען לקטינים, במקרה של הורים אשר אינם נשואים זה לזו, יעשה אך ורק בידיעת ובהסכמת ההורה האחר, או באישור בית המשפט וכן להורות למשיב לדאוג לפרסום נוהל מקצועי ועדכני בנושא לעובדיו.

בגץ 7248/14 כנגד מרשם האוכלוסין. בתאריך 29.10.2014 החליט בית המשפט העליון לא לקבל את צו הביניים אך הורה למשיב להגיש את תשובתו עד לתאריך 01.12.2014. המדינה ביקשה ארכה להגשת תשובתה עד לתאריך 15.12.2014 וכמו תמיד קיבלה. ביום 16.12.2014 פורסם פסק הדין. העתירה נדחתה ללא הוצאות.

עתירות נגד הביטוח הלאומי

העמותה הגישה שתי עתירות מנהליות כנגד הביטוח הלאומי על מנת שזה יעמוד בלשון החוק וישלח להורה האחר את כל המידע הנוגע לילדו. בעת"מ 55792-10-12 נפסק שעל הביטוח הלאומי להטמיע מערכת מיחשוב לנושא. להבנתנו הם קידמו ממשק מול מרשם האוכלוסין בלבד והם אכן מקבלים את פרטי אותם הורים שנרשמו במשרד הפנים וביקשו לקבל את המידע. לכן הגשנו עתירה מנהלית נוספת לנושא המיחשובי וגם לנושא פרטי המידע שכן הביטוח הלאומי שולח כיום רק 3 פרטי מידע. הדיון בעתירה המנהלית המתקיים כיום בבית המשפט בתל אביב יקבע האם עליו להטמיע מערכת מיחשוב לשליחת המידע או שמותר לו שהמידע ישלח ידנית והאם עליו לשלוח עוד פרטי מידע בסיסיים כמו מענק לימודים.

עת"מ 40137-07-13 הוגש בבית המשפט בתל אביב והדיון בו היה במרץ 2014.

פסק הדין פורסם ביום 08.07.2014. השופטת שיצר דחתה את העתירה וחייבה את העמותה בהוצאות המשיב בסך 20,000 ש"ח.

עתירות נגד רשות המיסוי

אמנם המידע הנוגע לילד המתקבל מרשות המיסוי הוא מועט ביותר, אם בכלל, אך כמי שקידמו את החוק ורואים בנושא רישום שני ההורים במערכות המיחשוב כדבר עקרוני, חשוב לנו שכל הגופים המוזכרים בו יערכו עם מערכת מיחשוב מתאימה לנושא, כך שכל מידע אכן ישלח להורה האחר ובעיקר אם בעתיד יהיו עוד פרטי מידע שיוחלט לשלוח גם הם ישלחו, אוטומטית, להורה האחר. תשובת המדינה התקבלה ביום 02.04.2014.

עת"מ 34062-01-14 הוגש בבית המשפט בירושלים. בפסק הדין נקבע שרשות המיסים תדאג לקבל את הקובץ ובמידת הצורך לשלוח את המידע.

עתירות נגד משרד התחבורה

כיום משרד התחבורה לא שולח כלל מידע הנוגע לילד. ועדיין, בהתאם לקו המנחה אותנו, הוגשה עתירה מנהלית עת"מ 19745-09-13 ונפסק בה שעל משרד התחבורה להטמיע מערכת מיחשוב מתאימה לנושא עד סוף יוני 2014.

מעונות לגיל הרך

למשרד הכלכלה אין חוזר מוסדר ופומבי בכל הקשור להורים החיים בנפרד. לאחר פניות רבות שלא הביאו לתוצאות הגשנו כנגדם עתירה מנהלית (עת"מ 9491-05-14) מתוך מטרה לקדם חוזר לנושא. בית המשפט דחה את העתירה.

קבלת מידע הנוגע לילד, באופן אוטומטי וכברירת מחדל לשני הורי הילד.

בעקבות שני החוקים שקידמנו בכנסת, אשר לא הביאו אותנו למטרה הרצויה, הגשנו בנושא בגץ ומספרו 1273/13 אשר לצערנו נדחה.

מען נוסף להורים בהסדר של משמורת משותפת

הוגשה עתירה מנהלית בבית המשפט בירושלים, עת"מ 15821-09-13, כנגד מרשם האוכלוסין מתוך מטרה שזה ידאג לרשום מען נוסף לילדים אשר להוריהם הסדר משפטי של חזקה – משמורת משותפת ו/או אחריות הורית משותפת, כך שלילדים אלו יהיו רשומים במרשם האוכלוסין שני מענים, מען אצל כל הורה, על כל המשתמע מכך, זאת כדי לשקף את המציאות בה הם חיים ולהביא לידי ביטוי מעשי את ההסכם המשפטי אשר להוריהם. תשובת המדינה התקבלה ביום 18.03.2014. ביום 27.03.2014 שלחנו את תגובתנו לתגובת המדינה. תגובת המדינה לתגובה התקבלה ביום 02.04.2014. הדיון בעתירה נערך בתאריך 06.04.2014. בפסק דין העתירה נדחתה והעמותה חויבה בהוצאות למשיב בסך 3,000 ש"ח.

קבלת מידע בהתאם לחוק חופש המידע ממרשם האוכלוסין

הוגשה עתירה מנהלית בבית המשפט בירושלים, עת"מ 7855-01-14, מתוך מטרה שמרשם האוכלוסין ימלא אחר חובתו ויספק לעמותה מענה מקצועי, מלא ומפורט למידע אותו ביקשה, זאת בהתאם לחוק חופש המידע. תגובת המדינה התקבלה ביום 27.02.2014. בפסק הדין נקבע שחלק מהמידע שביקשנו לקבל על מרשם האוכלוסין לשלוח לנו, חלק לא. לא נקבעו הוצאות.

יש לכם רעיונות נוספים שחשוב לקדם? נשמח לשמוע על כך.