פגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה

גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים

פגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה

Print Friendly, PDF & Email

פגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה – חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 (פגישות מהו"ת) נועד לסייע להורים המתגרשים לנסות ליישב סכסוכי גירושין בדרך ההסכמה ולצמצם את מספר ההורים אשר יגיעו לצערם לבתי המשפט ולרווחה.

בתי המשפט לרוב מעצימים את סכסוך ההורים, העלות הכספית גבוהה וההשלכות הרגשיות של ההתנהלות המשפטית והדיונים הארוכים רוב לוקחים מספר שנים. הנזק להורים ולילדים ברור. ראו גם תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016. בהמשך נציג נתונים מספריים ונבחן האם החוק הצליח? הנתונים לא משהו…

מהו"ת – בקשה ליישוב סכסוך במשפחה: פגישות מידע, הערכה ותיאום ביחידות הסיוע של משרד הרווחה הנמצאות בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים.

פגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה

המדינה בעצם קובעת בחוק: לפני שההורים עוברים לבתי המשפט יש חובה להסביר להורים ביחידות הסיוע של משרד הרווחה על ההשלכות לצעד זה, את המחיר, ולנסות להביא את ההורים לסיים את הליך הגירושין בדרכים יותר נעימות, נוחות, זולות ומהירות – בגישור. מבורך וחשוב מאוד! 

החוק בעצם אומר להורים, לפני שאתם פונים לבתי המשפט ומגישים תביעות מרובות עמודים בהן אתם, בעזרת עורך הדין שלכם, משמיצים את ההורה האחר במטרה לנצח, מעכשיו יש "תחנת ביניים".

תחנת רגיעה בה קודם מסבירים לכם שיש דרכים נוחות יותר להתגרש, ואין חובה להגיע למלחמות בבתי המשפט או בתי הדין הרבניים. זהו הדבר החשוב והמהותי בחוק.

החוק קובע כי הורה המעוניין להגיש תובענה לבית המשפט בעניין של סכסוך גירושין, יידרש תחילה להגיש בקשה ליישוב הסכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייניי משפחה או בית הדין הרבני.

חשוב לדעת (1) – במהלך התקופה בה מתנהל יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע ובכל תקופה אחרת שעליה החליטו הצדדים, חל עיכוב הליכים והצדדים לא יכולים להגיש תובענה, וערכאה משפטית לא תדון בעניין הסכסוך המשפחתי, למעט בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לסעד דחוף (למשל קביעת זמני שהות מידיים על מנת שלא ייוצר נתק בין אחד ההורים לילדו או מזונות זמניים). ראו בלשון החוק ובתקנות.

חשוב לדעת (2) – מטרתן של יחידות הסיוע הוא לא להכין עם ההורים הסכם גירושין! תפקידם להסביר להורים את האפשרויות שלהם, כאשר המטרה היא כמובן שיגיעו לגישור מקצועי ולא למלחמות בבתי המשפט.

הגשת בקשה לפגישות המהות ליישוב סכסוך במשפחה

איך ואיפה מגישים?

כיום (2023), בניגוד לעבר, ניתן להגיש את הטופס באינטרנט. גם ברבני וגם במשפחה. גם העו"ד יכול להגיש בשם הלקוח שלו. רק חשוב לזכור לשלם את האגרה אחרת הטופס לא מטופל.

רשימת בתי המשפט למשפחה וכתובתם.  רשימת בתי הדין הרבניים וכתובתם

טופס בקשה לפגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה – מהו"ת

הטופס לבית המשפט ולבית הדין הרבני אחיד ומאוד פשוט. בכוונה, והרי מי שמגיש אותו הוא אחד ההורים ולא עורכי הדין. טופס הבקשה ליישוב סכסוך. הבקשה תוגש ב- 2 עותקים. ניתן כמובן למלא את הטופס בבית, לצלם ולהגיע עם שני העותקים להגשה.

עלות הגשת בקשה לפגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה

כיום הסכום הוא 111 ₪. ניתן לשלם את האגרה באמצעות כרטיס אשראי או במזומן (ניתן לשלם במזומן בסניף הדואר בשובר תשלום המונפק במזכירות בית המשפט) במזכירות בית המשפט.

פגישת מהות ראשונה

לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לעד ארבע פגישת מהו"ת (פגישות מידע, הערכה ותיאום) ביחידת הסיוע. הפגישות הן ללא עלות, ויש חובה להגיע אליהן. כמוסבר בהמשך, לצערנו לא כל ההורים אכן מגיעים לפגישות. הפגישות אמורות להיות תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה.

בפגישה הראשונה אנו ממליצים לא לחתום על שום מסמכים של הסכמות כאלו או אחרות. רק להקשיב.

מטרת פגישת המהות הראשונה

הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים, צורכיהם, ולהבין את אופי הסכסוך על מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה.

בפגישות יינתן להורים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות הרגשיות החברתיות והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושין בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי.

לפגישה הראשונה מתייצבים הצדדים לבדם, ללא ליווי עורך דין.

אנו ממליצים להורים לבוא בראש פתוח, להקשיב, ולנסות להגיע להסכמות להליכה לגישור מקצועי. תמיד עדיף להגיע להסכמות בגישור מאשר לעבור הליך משפטי. ההליך קצר יותר, זול יותר, מכבד יותר, ידידותי יותר, ומאפשר מערכת יחסים טובה גם בהמשך.

במידה ונדרש, אתם מוזמנים לנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולהגיע להסכמות בדבר עניינים דחופים או זמניים.

בפגישות ההמשך, במידה ויהיו ובמידת הצורך, ישתתף בפגישה גם עורך דין מטעם יחידת הסיוע. כמובן שאם בשלב זה כבר לקחתם עורך דין, תוכלו להתייעץ איתו או עם כל גורם אחר בכל עת.

מהי יחידת הסיוע?

יחידות הסיוע הן יחידות טיפוליות המשתייכות למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ובהן צוות הכולל עובדים סוציאליים, עורכי דין ומומחים נוספים בעלי הכשרה בטיפול ובגישור במשפחה וניסיון טיפולי עם משפחות בהליכי פרידה וגירושין.

הן פועלות לצד כל בית משפט / בית דין במטרה לסייע לבני המשפחה בהתמודדות מיידית עם המשבר, ובניסיון להציע להם ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

מפגשי המהו"ת (בין 1-4 מפגשים), יערכו תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה וליחידת הסיוע סמכות להאריך בעוד 15 ימים. במהלך התקופה יתקיימו מפגשים משותפים ונפרדים עם כל אחד מההורים. במפגשים תוכלו לשוחח על כל נושא בחסיון מלא ומבלי שהדברים יועברו לבית המשפט/בית הדין או לכל גורם אחר.

מי ישתתף במפגשים?

בפגישות המהו"ת תיפגשו עובד/ת סוציאלי/ת אשר ייתן לכם מידע על ההיבטים הרגשיים של הסכסוך המשפחתי ויסייע לכם להעריך את מצבכם ומצב ילדיכם, במטרה להגיע להחלטות הנכונות עבורכם. כמו כן תקבלו מידע על ההשלכות המשפטיות של הסכסוך.

פגישות מהו"ת – מספר נקודות חשובות

  • בתום הפגישה הראשונה יחליטו ביחידת הסיוע האם יש טעם לזמן את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך.
  • עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד, ורשאים להזמין לפגישה כל אדם שנוכחותו יכולה לסייע לפתרון הסכסוך, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך.
  • יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.
  • בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

סיום ההליך ביחידת הסיוע – מהו"ת

  • בתוך 5 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס 3 בתוספת לתקנות על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה  אם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.
  • אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, למשל ללכת יחדיו לגישור, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו לגורם לבחירתם, או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע. המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הוא בתשלום כמובן. מי שזכאי לקבל סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים עשוי להיות זכאי, לאחר שיפנה ויאשרו את זכאותו, להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר. שווה לבדוק. מידע בנושא סיוע משפטי בתחום דיני משפחה ראו כאן. מידע בנושא בקשה לסיוע משפטי באתר משרד המשפטים ראו כאן. נוהל עבודה של הסיוע המשפטי ראו כאן.
  • אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם. ראו הסכם גירושין חינם להורדה מטעם העמותה כאן.
  • במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
  • אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

האם החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הצליח?

נתונים מספריים לפגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה – מהו"ת:

פגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה

הנתון בטבלה באדום מראה את אחוז ההורים שכלל לא הגיעו לפגישה הראשונה למרות חובתם בחוק! שליש מההורים אשר לא מגיעים לפגישות זה דבר מאוד בעייתי! ולא נראה שבמשרד הרווחה פועלים לשינוי המצב 🙁 

הנתונים בשחור מראים את ההתפלגות של ההורים שכן הגיעו לפגישות. אנו רואים שהאחוזים לא משתנים. אין באמת שיפור עם השנים. זה מאכזב כמובן. נתונים אלו נשלחים על ידי משרד הרווחה לוועדת החוקה כל שנה באזור חודש יולי. 

דווח משרד הרווחה פגישות מהות לשנים אמצע שנת 2021 עד אמצע שנת 2023 – שנה שביעית.

דווח משרד הרווחה פגישות מהות לשנים אמצע שנת 2020 עד אמצע שנת 2022 – שנה שישית

דווח משרד הרווחה פגישות מהות לשנים אמצע שנת 2019 עד אמצע שנת 2021. – שנה חמישית

דווח משרד הרווחה פגישות מהות לשנים אמצע שנת 2018 עד אמצע שנת 2020. – שנה רביעית

עמדתנו:

ועדיין, כעמותה הרואה בטובת הילד את הדבר החשוב ביותר, אנחנו כמובן תומכים בחוק זה. מבחינתנו, גם אם הנתונים המספריים לא מספיק טובים, אנו מקווים שיהיה תהליך למידה של גורמי הרווחה והדברים ישתפרו. גם אם זוג אחד ניצל מהקרבות המיותרים בבתי המשפט, זה עדיין חשוב.

נקודה נוספת ומעניינת שעלתה בדיון בכנסת היא שבמקביל להצלחה של חוק הסדר התדיינויות, הדבר הביא לכך שבבתי המשפט זמן הדיונים בתיקים התארך. זה כנראה נובע מכך שהתיקים שהגיעו מאופיינים באי הסכמות. זאת כמובן נקודה חשובה, והרי גם לפני יישום החוק זמן הדיונים היה ארוך מאוד, דבר שהביא לפגיעה בהורים ובילדם.

אמיר זימן, מגשר ונוטריון, הסביר בדיון שלטעמו עצם הידיעה שהחוק קיים מביאה הורים רבים ללכת לגישור מראש, לא ליחידות הסיוע, ולכן הם כלל לא נכללים בתוך הסטטיסטיקה שדווחה לכנסת, כך שאחוז הזוגות המיישבים סכסוך מחוץ לערכאות משפטיות הוא גבוה עוד יותר. אין נתונים לנושא, אך חשוב ומעניין.

בטבלה ניתן לראות שיפור בנושא ההגעה, אך בנושא האחוזים של ההורים שהגיעו לפגישות אין שום שיפור. וחבל. מכתב ששלחנו בנושא למשרד הרווחה.

פסקי דין – בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

כב' השופט הבכיר, אסף זגורי, י"ס 9157-03-21, האם ניתן להגיש בקשת סעד דחוף למזונות לאחר סגירת תיק י"ס ובתום תקופת עיכוב ההליכים? 

תקציר שהכינו בדוברות בתי המשפט:

1.      בעקבות תיקון חוק להסדר התדיינויות לא ניתן להגיש בקשת סעד דחוף לאחר תקופת סיום ההליכים

1.1.   בית המשפט דחה בקשת סעד דחוף למזונות שהוגשה לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, תקופה שקוצרה לבקשת המבקשת.

1.2.    נוסח תקנות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מניח כי לכאורה לא ניתן להגיש בקשת סעד דחוף לאחר ישיבת מהו"ת ראשונה. עם זאת ולפי פסיקה שניתנה בעבר ונוכח הוראת סעיף 3(ז)(1) לחוק להסדר התדיינויות המאפשר להגיש בקשת סעד דחוף בכל עת, הרי שהתיבה "בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין" אינה חוסמת הגשת בקשת סעד דחוף גם לאחר ישיבת מהו"ת ראשונה.

1.3.    בעבר הייתה קיימת הוראת סעיף 3(ו) לחוק הסדר התדיינויות שגם הסמיכה מפורשות את בית המשפט לפסוק סעד דחוף במקרים שבהם הצדדים לא הגיעו להסכמות בענייני המזונות ו/או החזקת קטין עד לתם תקופת עיכוב ההליכים, אלא שכעת עם תיקון החוק להסדר התדיינויות וצמצום תקופת עיכוב ההליכים וביטול תקופת הצינון, נמחק בכוונת מכוון סעיף 3(ו) לחוק

1.4.    מדובר במצב בעייתי שעלול להגביר התדיינות: מצד אחד המחוקק מעוניין לעודד הסכמות ואי הגשת בקשות בטרם ישיבת מהו"ת ראשונה בענייני מזונות והסדרת קשר (שהן עיקר הבקשות שמוגשות בהליך י"ס). מצד שני, אם לא הגיעו הצדדים להסכמות בישיבת המהו"ת והסתיימה תקופת עיכוב ההליכים, הרי שלא ניתן עוד להגיש בקשות בעניינים אלה, אלא לפעול להגישן כבקשות לסעדים זמניים במסגרת תביעות עיקריות. בעל דין שחושש שמא לא יגיע להסכמות בעניין זה בישיבת המהו"ת מצד אחד ולוקח בחשבון שתקופת עיכוב ההליכים עלולה להסתיים סמוך לאחר מכן מצד שני, עשוי לפיכך לפעול "להבטיח את עצמו" בכך שיגיש בקשת סעד דחוף בשלבים מוקדמים של הליך יישוב הסכסוך. הדבר עלול להוביל הגשת בקשות רבות יותר על ידי בעלי דין בטרם ישיבת מהו"ת ראשונה ולהחטיא מטרת המחוקק שלפיה יש להסדיר עניינים אלה בהסכמה בישיבת מהו"ת או לכל הפחות להמתין לישיבת מהו"ת ראשונה. בכך עלולה להתגבר ההתדיינות בניגוד למטרת החוק.

1.5.    עם זאת, בשעה שהמחוקק קבע את שקבע בכוונת מכוון אין דרך לאפשר עוד הגשת בקשות לסעד דחוף במסגרת הליך בקשת יישוב סכסוך לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים.

1.6.   לאור זאת, כאשר צד עותר לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כדי לעתור בתביעה בסכסוך משפחתי בעניין מזונות עליו לדעת שאם בקשתו תיענה בחיוב לא יוכל לעתור לסעד דחוף.

1.7.   גם לגופה של הבקשה יש לדחותה, שעה שהמשיב משלם ללא צו שיפוטי מזונות שלפי חישוב פשוט מגיעים כדי המקסימום שהמבקשת יכולה הייתה לתבוע לאור יחס ההכנסות ביניהם.

1.8.   בשעה  שהמבקשת לא ציינה שהמשיב משלם מזה חודשים ארוכים מזונות ובקשתה נדחתה היא גם חוייבה בתשלום הוצאות למשיב.

פסק הדין בי"ס 9157-03-21

חומרים נוספים בנושא חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה – פגישות מהות

על החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה –2014, מאת אמיר זימן, מגשר ועו"ד (מאי 2021)

תקציר סיכום עבודת וועדת ההיגוי במשרד המשפטים למעקב אחר יישום החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014.

וועדת ההיגוי ליישום החוק להסדר התדיינויות, (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 – סיכום עבודת הוועדה לקראת תום הוראת השעה

החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה – מחלקת המחקר של הרשות השופטת, מאי 2019.

הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020  

נוהל עבודה – משרד המשפטים הסיוע המשפטי

בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

 

פגישות מהות ליישוב סכסוך במשפחה

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!