בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – פגישות מהות

    בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – פגישות מהות: החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, נועד לסייע להורים המתגרשים לנסות ליישב סכסוכי גירושין בדרך ההסכמה ולצמצם את מספר ההורים אשר יגיעו לצערם לבתי המשפט למשפחה או בתי הדין הרבניים, אשר לרוב מעצימים את סכסוך ההורים לאור העלות הכספית הגבוהה, ההשלכות הרגשיות של ההתנהלות המשפטית והדיונים הארוכים אשר לרוב לוקחים מספר שנים. הנזק להורים ולילדים ברור.

    מטרת הפגישות ליישוב סכסוך

    החוק בעצם אומר להורים, לא עוד הגשת תביעות מרובות עמודים בהן אתם, בעזרת עורך הדין שלכם, משמיצים את ההורה האחר במטרה לנצח, מעכשיו יש "תחנת ביניים". תחנת רגיעה בה קודם מבינים שיש דרכים נוחות יותר להתגרש, ואין חובה להגיע למלחמות בבתי המשפט או בתי הדין הרבניים. זהו הדבר החשוב והמהותי בחוק.

    החוק קובע כי הורה המעוניין להגיש תובענה בעניין של סכסוך גירושין, יידרש תחילה להגיש בקשה ליישוב הסכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייניי משפחה/בית הדין הרבני.

    חשוב לדעת – במהלך התקופה בה מתנהל יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע ובכל תקופה אחרת שעליה החליטו הצדדים, חל עיכוב הליכים והצדדים לא יכולים להגיש תובענה, וערכאה משפטית לא תדון בעניין הסכסוך המשפחתי, למעט בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לסעד דחוף (למשל קביעת זמני שהות מידיים על מנת שלא ייוצר נתק בין אחד ההורים לילדו או מזונות זמניים).

    שלב ראשון – הגשת בקשה ליישוב סכסוך

     

    איפה מגישים?

    את טופס הבקשה ליישוב סכסוך מגישים בבית המשפט או בית הדין הרבני (לבחירתכם) לו הסמכות לדון בבקשה לפי מקום מגורים משותף אחרון של בני הזוג.

    רשימת בתי המשפט למשפחה וכתובתם

    רשימת בתי הדין הרבניים וכתובתם

    טופס הבקשה ליישוב סכסוך

    הטופס לבית המשפט ולבית הדין הרבני אחיד. טופס הבקשה ליישוב סכסוך. הבקשה תוגש ב- 2 עותקים. ניתן כמובן למלא את הטופס בבית, לצלם ולהגיע עם שני העותקים להגשה.

    עלות הגשת בקשה ליישוב סכסוך

    102 ₪. ניתן לשלם את האגרה באמצעות כרטיס אשראי או במזומן (ניתן לשלם במזומן בסניף הדואר בשובר תשלום המונפק במזכירות בית המשפט) במזכירות בית המשפט.

    פגישה ראשונה

    לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לעד ארבע פגישת מהו"ת (פגישות מידע, הערכה ותיאום) ביחידת הסיוע. הפגישות הן ללא עלות, ויש חובה להגיע אליהן. כמוסבר בהמשך, לצערנו לא כל ההורים אכן מגיעים לפגישות. הפגישות אמורות להיות תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. בפגישה הראשונה לא אמורים לחתום על שום מסמכים של הסכמות כאלו או אחרות.

    מטרת הפגישה הראשונה

    הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים, צורכיהם, ולהבין את אופי הסכסוך על מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה. בפגישות יינתן להורים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות הרגשיות החברתיות והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושים בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי. לפגישה זו מתייצבים הצדדים לבדם ללא ליווי עורך דין.

    אנו ממליצים להורים לבוא בראש פתוח, להקשיב, ולנסות להגיע להסכמות על הליכה לגישור מקצועי. תמיד עדיף להגיע להסכמות בגישור מאשר לעבור הליך משפטי. ההליך קצר יותר, מכבד יותר, ידידותי יותר, ומאפשר מערכת יחסים טובה גם בהמשך.

    במידה ונדרש, אתם מוזמנים לנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולהגיע להסכמות בדבר עניינים דחופים או זמניים. בפגישות ההמשך, במידה ויהיו ובמידת הצורך, ישתתף בפגישה גם עורך דין מטעם יחידת הסיוע. כמובן שאם בשלב זה כבר לקחתם עורך דין, תוכלו להתייעץ איתו או עם כל גורם אחר בכל עת.

    מהי יחידת הסיוע?

    יחידות הסיוע הן יחידות טיפוליות המשתייכות למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובהן צוות הכולל עובדים סוציאליים, עורכי דין ומומחים נוספים בעלי הכשרה בטיפול ובגישור במשפחה וניסיון טיפולי עם משפחות בהליכי פרידה וגירושין. הן פועלות לצד כל בית משפט / בית דין במטרה לסייע לבני המשפחה בהתמודדות מידית עם המשבר, ובניסיון להציע להם ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

    מפגשי המהו"ת (בין 1-4 מפגשים), יערכו תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה וליחידת הסיוע סמכות להאריך בעוד 15 ימים. בימים אלו נדונה בכנסת הצעה לקבוע תקופה אחת של 60 ימים ללא הארכה. במהלך התקופה יתקיימו מפגשים משותפים ונפרדים עם כל אחד מההורים. במפגשים תוכלו לשוחח על כל נושא בחסיון מלא ומבלי שהדברים יועברו לבית המשפט/בית הדין או לכל גורם אחר.

    מי ישתתף במפגשים?

    בפגישות המהו"ת תיפגשו עובד/ת סוציאלי/ת אשר ייתן לכם מידע על ההיבטים הרגשיים של הסכסוך המשפחתי ויסייע לכם להעריך את מצבכם ומצב ילדיכם, במטרה להגיע להחלטות הנכונות עבורכם. כמו כן תקבלו מידע על ההשלכות המשפטיות של הסכסוך.

    הכנסת הסכם גירושין ביחידות הסיוע

    חשוב – במידה והצלחתם להגיע להבנות ביחידת הסיוע, והסכם הגירושין שלכם מקודם ביחידת הסיוע, חשוב מאוד לשים לב שדברים שחשובים לכם כהורים אכן נרשמים בהסכם. הגדרה הורית שווה, סכום מזונות הוגן, ועוד. אנו מציעים לכם לעיין בהסכם הגירושין שלנו ולראות שבהסכם שלכם יש את כל הנושאים החשובים לכם.

    כמובן שלא לחתום על הסכמים שאתם לא שלמים איתם. לא לקבל את הדברים שמוצגים לכם כתורה מסיני. לא תמיד אנשי מקצוע מציגים לכם את כל התמונה, אם מחוסר ידע ואם מדעות אישיות. הרבה יותר קשה לשנות הסכמים שכאלו אחרי שיש פסק דין.

    מספר נקודות חשובות
    • בתום הפגישה הראשונה יחליטו ביחידת הסיוע האם יש טעם לזמן את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך.
    • עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד, ורשאים להזמין לפגישה כל אדם שנוכחותו יכולה לסייע לפתרון הסכסוך, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך.
    • יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.
    • בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

    סיום ההליך ביחידת הסיוע

    • בתוך 10 ימים מיום הפגישה האחרונה (בימים אלו נדונה בכנסת הצעה לצמצם את התקופה ל- 5 ימים), יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעותטופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה (טופס 3 בתוספת לתקנות) אם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.
    • אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, למשל ללכת יחדיו לגישור, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו לגורם לבחירתם, או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע. המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הוא בתשלום כמובן. מי שזכאי לקבל סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטיבמשרד המשפטים עשוי להיות זכאי, לאחר שיפנה ויאשרו את זכאותו, להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר. שווה לבדוק. מידע בנושא סיוע משפטי בתחום דיני משפחה ראו כאן. מידע בנושא בקשה לסיוע משפטי באתר משרד המשפטים ראו כאן. נוהל עבודה של הסיוע המשפטי ראו כאן.
    • אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם. ראו הסכם גירושין חינם להורדה מטעם העמותה כאן.
    • במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתוםתקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
    • אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

    נתונים מספריים – בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – פגישות מהו"ת:

    ביום 24.06.2020 נערך דיון בכנסת בנושא החוק. הגברת יהודית אסף, עו"ס מומחית, מנהלת ארצית שירות יח' הסיוע שליד ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הדתיים במשרד הרווחה הציגה את הנתונים המספריים לשנה השלישית והרביעית לחוק. (לא מדובר על נתונים לשנה קלנדרית).

    נתונים מספריים לשנה השלישית:

    נפתחו 24,256 תיקים. מתוכם, במשפחה 16,817 וברבני 7,439. נערכו 23,157 פגישות, כאשר מספר הפגישות הממוצע לתיק הוא 2 פגישות.

    מתוך 24,256 תיקים שנפתחו, רק 13,500 טופלו. זה נתון מדאיג מאוד. למרות החובה בחוק להגיע לפגישת המהות הראשונה, כ- 45% מההורים פשוט לא מגיעים.

    ההתפלגות לשנה השלישית: 15% מהתיקים הסתיימו ביחידת הסיוע עצמה. תיקים בנושאים כגון הוצאת דרכון לילד, טיפול פסיכולוגי ושינוי בחלוקת זמני השהות. 25% מהתיקים הופנו לגישור חיצוני או להליך אחר של ישוב סכסוך כגון טיפול, מ"ומ בין עו"ד, גשת"פ, או מו"מ בסיוע גורם אחר. 43% לא הגיעו להסכמות, לא הסכימו לפנות לגישור או הליך אחר לישוב סכסוכים, ולצערנו כנראה הגיעו לבתי המשפט/בתי הדין הרבניים. האחוז המשלים למאה הוא האחוז של מטופלים שלא החזירו תשובה ליחידת הסיוע לאחר סיום התהליך, למרות החובה בחוק (באמצעות טופס 3 ), ולכן אין מידע לגביהם.

    נתונים מספריים לשנה הרביעית: (הנתונים ישתנו במעט שכן הם אינם כוללים את כל חודש יוני) :

    בגדול התמונה זהה. נפתחו 21,705 תיקים, מתוכם כ- 15,000 במשפחה ו 6,500 ברבני. טופלו 13,112 תיקים ב 19,600 פגישות.

    ההתפלגות לשנה הרביעית: 14.6% מהתיקים הסתיימו ביחידת הסיוע עצמה. 26% מהתיקים הופנו לגישור חיצוני. 42% לא הגיעו להסכמות. השאר, כמו בשנה השלישית, הם  מטופלים שלא החזירו תשובה.

    נקודה נוספת ומעניינת שעלתה בדיון היא שבמקביל להצלחה של חוק פגישות המהות, הדבר הביא לכך שבבתי המשפט זמן הדיונים בתיקים התארך. זה כנראה נובע מכך שהתיקים שהגיעו מאופיינים באי הסכמות. זאת כמובן נקודה חשובה, והרי גם לפני יישום החוק זמן הדיונים היה ארוך מאוד, דבר שהביא לפגיעה בהורים ובילדם.

    אמיר זימן, מגשר ונוטריון, הסביר בדיון שלטעמו עצם הידיעה שהחוק קיים מביאה הורים רבים ללכת לגישור מראש, לא ליחידות הסיוע, ולכן הם כלל לא נכללים בתוך הסטטיסטיקה שדווחה לכנסת, כך שאחוז הזוגות המיישבים סכסוך מחוץ לערכאות משפטיות הוא גבוה עוד יותר. אין נתונים לנושא, אך חשוב ומעניין.

    חומרים נוספים בנושא בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – פגישות מהות

    תקציר סיכום עבודת וועדת ההיגוי במשרד המשפטים למעקב אחר יישום החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014.

    וועדת ההיגוי ליישום החוק להסדר התדיינויות, (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 – סיכום עבודת הוועדה לקראת תום הוראת השעה

    החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה – מחלקת המחקר של הרשות השופטת, מאי 2019.

    הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020  

    נוהל עבודה – משרד המשפטים הסיוע המשפטי

    קובץ הסבר שכתב עבורנו עו"ד ומגשר אמיר זימן

    בקשה ליישוב סכסוך במשפחה - פגישות מהות

    הירשמו לעידכונים

      במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
      במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com