יחידות הסיוע

    החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקף ביולי 2016. חשוב להכיר את החוק החדש, מהן פגישות המהות וכיצד ניתן להגיע להסכמות ללא צורך להגיע למאבק בבתי המשפט לענייני משפחה.

    יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין

    יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין הוקמו במטרה לעזור לבני זוג בהליך הגירושין הנמצאים בסכסוך אשר הגיעו כבר לבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, לקבל תמיכה נפשית וליווי פסיכולוגי וטיפולי, מגורמי רווחה.

    היחידות פועלות לסייע לבני המשפחה ליישב את הסכסוך בדרכי הידברות והסכמה, והן פועלות באמצעות צוות בין מקצועי המורכב בעיקר מעובדות סוציאליות, מטפלות משפחתיות ומגשרות וכן פסיכולוגים יועצים.

    הסיוע ניתן בסכסוכים שונים בין בני משפחה: בני זוג, הורים וילדים, אחים, סבים ונכדיהם, קשיי ילדים בצל הגירושין ואלימות במשפחה. ההפניה ליחידות הסיוע נעשית על פי החלטת שופט/דיין, אך ניתן לבקש הפניה לטיפול ביחידה.

    מהן יחידות הסיוע?

    כתב לנו המגשר נדב נישרי: ביחידות הסיוע פועלות עובדות סוציאליות מטעם משרד הרווחה שתפקידן המוגדר הוא ללוות את המשפחה המתגרשת בכל הקשור להיבטים הרגשיים והטיפוליים של הגירושין ולהמליץ לערכאה המשפטית הרלוונטית, כיצד יהיה נכון לפעול בכל תיק ותיק. יחידות הסיוע הוקמו על מנת ולתת תמיכה טיפולית למתדיינים המגיעים לערכאות משפטיות העוסקות בסכסוכים משפחתיים: בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. יחידות הסיוע הוקמו לאחר פרסום המלצות ועדת שינבוים (1986), שקבעה שיש צורך להפריד בין הצורך המערכתי לקבל החלטות שיפוטיות בתיקי גירושין, לבין הצורך לטפל באופן פרטני בהיבטים הרגשיים של משבר הגירושין העובר על ההורים המתגרשים ועל ילדיהם. המחקרים עליהם התבססה ועדת שינבוים, יחד עם אלפי דוגמאות מהשטח, קבעו שכאשר במסגרת הליכי גירושין לא ניתן מקום מספק, להיבטים הרגשיים שעוברים על בני הזוג המתגרשים, הסכסוך המשפטי מחריף ומצבה של המשפחה נהיה גרוע יותר ויותר.

    ועדת שנהב (2005) שהוקמה במטרה להסדיר את הליכי הגירושין בישראל ולמנוע את מאבקי הגירושין הנוראיים המוכרים לכולנו, הרחיבה ואמרה – "שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין על מצבם הרגשי של ילדים ועל החרפתן של השפעות אלה ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני". מסקנותיה של ועדת שנהב היו שיש לחוקק חוק אשר יחייב את ההורים המתגרשים לנהל את מאבקי הגירושין שלהם, בדרך שתצמצם למינימום ההכרחי את המאבקים המשפטיים ותאפשר לסכסוכים קשים אלו, להיפתר בדרך אנושית ומכבדת. בעקבות המלצות ועדת שנהב, פורסם בשנת 2005 תזכיר החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה שהפך לאחר דיונים רבים, שינויים ותהפוכות לחוק שנכנס לתוקף ביולי 2016.

    חוברת שרות יחידות הסיוע סיכום נתוני שנת 2016

    על החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

    החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

    החל מיום 17.07.2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. החוק עוסק בנושא רגיש ומורכב והדעות לגביו חלוקות.  נשאלת השאלה האם תחת החוקים המאוד מיושנים כיום, חזקת הגיל הרך וחוק מזונות ילדים, היוצרים הורה סוג א' לו יתרון מהותי בחוק, ולפיכך יתרון מכריע גם בפגישות מהות או הגישור, והורה סוג ב', החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה יכול בכלל להיות יעיל? להביא את ההורים המתגרשים לפתרון מהיר ויעיל ללא פגיעה בילדים?

    ביום 26.04.2017 פרסם משרד המשפטים תיקון לתקנות לקראת אישורו בכנסת. ראו כאן.

    לעמדתנו טוב היה עושה המחוקק אם קודם היה מעמיד את שני הורי הילד במעמד הורי שווה על ידי אימוץ המלצות ועדת שניט וביטול חזקת הגיל הרך לצד תיקון חוק מזונות הילדים בהתאם להמלצות ועדת שיפמן, אך גם במצב הנוכחי אנו תקווה שהחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה יביא לכך שהורים יתגרשו בדרך נעימה יותר, מהירה ושכמה שפחות הורים יגיעו לבתי המשפט לענייני משפחה ולעו"סיות לסדרי דין.

    כל ההתחלות קשות, ונכון לחודש דצמבר עדיין יש קשיים רבים, בעיקר תורים ארוכים. אנו מאמינים ומקווים שהזמן יעשה את שלו.

    הגעתם לפגישות המהות וקיבלתם יחס לא ראוי? יחס מפלה? בכל תלונה אתם מוזמנים לפנות לגברת ענת ענבר, מנהלת שרות יחידות הסיוע ליד ביה"מ לענייני משפחה וביה"ד הרבניים, בפקס פקס: 02-5085954. גברת ענבר הבטיחה לנו שכל פניה תיבדק.

    היכרות עם החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

    היות והחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה חדש ולא מוכר לכל אנשי המקצוע וההורים המתגרשים, פנינו לעו"ד ומגשר אמיר זימן  וביקשנו ממנו לכתוב לנו את עמדתו המקצועית לחוק החדש, כך שכל ההורים שיופנו מהיום והלאה ליחידות הסיוע יכירו את העומד בפניהם ויתכוננו. אנו ממליצים להורים לקרוא את החומרים המצורפים ולהתכונן לפגישות עם העובדת הסוציאליות ביחידת הסיוע בהתאם להמלצות שלנו לפגישה עם העו"ס לסדרי דין.

    על החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014, מאת אמיר זימן, מגשר ועו"ד (ספטמבר 2016).

    כאן תוכלו לקרוא את עיקרי הדברים, כולל מספר רב של שאלות ותשובות לנושא, אך לאור אורכו של המאמר מאת המגשר ועו"ד אמיר זימן בחרנו להעלות את המאמר כולו בסוף המלל כקובץ. כמו כן תוכלו לעיין בהמשך הדף במצגת לנושא מאת כבוד השופט אריה נאמן ומאמר של פליאה כהן סעדון, עו"ד ומגשרת.

    הפרוצדורה לפתיחת בקשה ליישוב סכסוך ולקיום פגישות המהו"ת

    מתוך ההבנה כי כתבי טענות ארוכים לא אחת רק הסלימו את המשבר בין בני הזוג וגרמו לכך שלא ניתן היה לעצור את "כדור השלג", קבע המחוקק כי בקשה ליישוב סכסוך תיפתח בטופס בקשה בלבד בהתאם לרוח החוק שנועדה למנוע פירוט כלשהו של פרטי הסכסוך כדי לאפשר את קיומו המיטבי של ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. הסטטיסטיקה המוכרת ממדינות בהם קיים הליך דומה מדברת על כך שכ- 80% מהמקרים הנפתחים בצורה כזו וללא כתבי טענות, מסתיימים בהסכם.

    את טופס הבקשה יכול להגיש המבקש עצמו או בא כוחו, שהוא עורך דין, טוען רבני או טוען שרעי, למזכירות בית המשפט או בית הדין הרבני שתעביר את הבקשה ליחידת הסיוע הצמודה. עלות הגשת הבקשה נקבעה בתקנות ל- 100 ₪. יחידת הסיוע המקבלת בקשה ליישוב סכסוך, תמציא עותק לצד השני ותזמן את הצדדים לישיבה בהקדם. לישיבה זו חובה על הצדדים להתייצב ואף ניתן להטיל סנקציות ולחייב בהוצאות את מי שלא התייצב.

    פגישת המהות הראשונה

    פגישת המהו"ת הראשונה תיפתח בהיכרות עם הצדדים, בכדי לקבל מהם מידע אודות הסכסוך המשפחתי שנתגלע ביניהם, ובכדי לאפשר לעובדי יחידת הסיוע להעריך את האפשרויות העומדות לפתרון הסכסוך. בפגישה הראשונה יהיו נוכחים הצדדים לבדם ללא מלווים וללא באי כוחם, במידה והם מיוצגים, וזאת על מנת לאפשר מיצוי ההליך הטיפולי. אם עובדי יחידת הסיוע יסברו שיש צורך בנוכחות גורם נוסף לטובת הצלחת ההליך הטיפולי, ולשם קידום האפשרות לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי הערכאה השיפוטית, ניתן יהיה לזמנו וניתן יהיה לקיים עם הצדדים מפגשים פרטיים או משותפים, לפי שיקול דעת עובדי יחידת הסיוע.

    מכיוון שבאי כוח הצדדים לא ינכחו בפגישה הראשונה, לא ייעשה בה כל ניסיון ליישב את הסכסוך מבחינה משפטית. אולם מכיוון שמטרת הפגישות היא כן לנסות ולהגיע להסכמות, במיוחד בעניין הסדרים זמניים למזונות ומשמורת הילדים או הסדרי שהייה עימם בתקופת יישוב הסכסוך, ניתן יהיה לפעול לכך בישיבה הראשונה בתנאי שהצדדים מסכימים לכך, ולאחר שניתנה להם הזדמנות להיוועץ בבאי כוחם.

    מה קורה לאחר הפגישה הראשונה?

    בתום הפגישה הראשונה תחליט יחידת הסיוע על קביעת מועדים לפגישות נוספות, במידת הצורך. מטרת הפגישות הנוספות היא המשך התהליך הטיפולי אולם אם ייועדו פגישות לנושאים משפטיים או לפתרונות הסכסוך המשפטי, אזי רשאים הצדדים לצרף לישיבה את באי כוחם, במידה והם מיוצגים.

    בכל מקרה, חובה יהיה לאפשר לצדדים להתייעץ עם באי כוחם או עם כל אדם אחר, במידה וירצו זאת, לפני שייחתם הסכם, או שתתקבל כל החלטה שיש בה התחייבות משפטית, כולל הסכמות לגבי הסדרים זמניים.

    מכיוון שבהכרח סכסוכים מסוג זה משפיעים גם על הילדים, שאינם צד ישיר להליך, מצא המחוקק לנכון לאפשר ליחידת הסיוע להזמין קטין כדי שישמיע את עמדתו, צרכיו ורצונותיו, הכל כמובן בהסכמת הוריו. במקרים בהם לדעת יחידת הסיוע זכותו של הקטין עלולה להיפגע אם לא יהיה מיוצג, למשל במקרים בו ברור כי ההורים מקבלים החלטות שלא לטובת הקטין, רשאית היחידה לפנות לערכאה שיפוטית בבקשה למנות לקטין אפוטרופוס לדין.

    בהקשר זה חשוב להדגיש שכל ההליך בפני יחידת הסיוע הינו חשאי ובמיוחד חל חיסיון על פגישה עם קטין.

    באילו מקרים יש חובה לפנות בבקשה ליישוב סכסוך ?

    החוק חל על כל עניין שבמחלוקת בין בני זוג, נשואים או שאינם נשואים, גרושים או פרודים ועל הורים וילדיהם. במיוחד מדובר בכל עניין הקשור למערכות היחסים בין בני זוג, בכל עניין הקשור לנישואין וגירושין, ביחסי ממון בין בני זוג (למשל סכסוכים כספיים או רכושיים אבל לא נושאי ירושה), נושאי מזונות ומדור לילדים, אפילו ענייני אבהות ואמהות.

    לפי תקנה 17 לתקנות, החוק אינו חל ואין צורך לפתוח בקשה ליישוב סכסוך, בתובענות בעניין של סכסוך משפחתי שהוגשו לערכאה שיפוטית לפני 17 ליולי 2016. מדובר בתובענות קיימות אך רק לגבי אותם הנושאים שנמצאים כבר בהליך משפטי. לגבי הליכים אחרים – חדשים, בעילות שאינן נמצאות בדיון המשפטי, חל החוק ויש לגביהם צורך לפתוח בבקשה ליישוב סכסוך.

    לכאורה, בני זוג המנהלים ביניהם הליכים משפטיים, צריכים להמשיך ולנהל אותם מול הערכאה השיפוטית. אולם, החוק למעשה יוצר הזדמנות חדשה למי שנמצא בהליך משפטי ונגרר אליו בעל כורחו, לעצור את "הקזת הדם", לפתוח בקשה ליישוב סכסוך, בין אם בעילה קיימת ובין אם בעילה חדשה, על מנת לגרום לצד השני להגיע לפגישה ביחידת הסיוע, מתוך תקווה שבדרך זו ובעזרת אנשי המקצוע ביחידת הסיוע, ניתן יהיה לשכנע את הצד השני לשתף פעולה ולבחור בדרך אחרת ליישוב הסכסוך במקום להמשיך בהליכים משפטיים.

    באילו מקרים אין חובה לפנות בבקשה ליישוב סכסוך ?

    החוק והתקנות מאפשרים לצד מעוניין לפנות בהליך משפטי לבית המשפט או לבית הדין לקבלת סעד במקרים חריגים מאוד שהוגדרו בתקנות. כוונת המחוקק היתה לגרום לכך שעד כמה שאפשר, יעשה ניסיון תחילה ליישב את הסכסוך בדרכי שלום. יחד עם זאת, המחוקק מכיר בכך שייתכן וקיימים מצבים הדורשים התערבות משפטית דחופה או זמנית והוא מתיר במקרים אלו פנייה יישרה לערכאה שיפוטית מבלי לעבור קודם כל ביחידות הסיוע ואלו הם:

    בקשה לסעד זמני:
    • לשמירת מצב קיים
    • לעיכוב יציאה מהארץ
    • למתן צו עיקול

    רשימה זו אינה רשימה סגורה ויכולים להיות סעדים נוספים שיחסו תחת ההגדרה של "שמירה על מצב קיים", למשל: בקשה להורות על המשך הכנסת משכורת לחשבון משותף או בקשה להימנע מעשיית פעולה שיש בה כדי לגרום להוצאות מרובות, הברחת רכוש וכיו"ב.

    בקשה לסעד דחוף:
    • לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים.
    • להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, כמובן רק כאשר אין הסכמה בין ההורים.
    • בעניין  מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    • לצורך הגשת תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכל ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.

    זו היא רשימה סגורה של מקרים דחופים ובמסגרת הבקשה, יש צורך לפרט מדוע נסיבות המקרה הן דחופות.

    הגבלת פרוט התגובה

    המחוקק מגביל את המבקש ובעקבותיו גם את המשיב, שלא לפרט בבקשה או בתגובה יתר על המידה, מתוך הבנה שכתבי טענות מפורטים מדי עלולים לסכל את מטרת החוק ולמנוע את האפשרות שבעתיד יקיימו בני הזוג הליך ליישוב סכסוך, ומחייב שהבקשה או התגובה יהיו קצרות ותמציתיות ויופיעו בהן רק עיקרי העובדות הדרושות לדיון עם אסמכתאות (לרבות אסמכתאות לעניין הדחיפות) ותצהיר. הערכאה השיפוטית אף רשאית להורות על תיקון או מחיקת בקשה או תשובה לסעד זמני שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון או שנכתבו בלשון פוגענית, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

    החוק אינו שולל אפשרות להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם במקרים המפורטים למעלה אך הוא אינו מחייב זאת. יחד עם זאת, החוק מסמיך את בית המשפט למחוק את הבקשה או להימנע מלדון בה ולהורות למבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, אם ראה כי לא היתה דחיפות בבקשה. ויתרה מכך, אם מתקיים הליך יישוב סכסוך, יכולה הערכאה השיפוטית להפנות את המבקש ליחידת הסיוע על מנת שהנושא לגביו הוגשה בקשה דחופה ידון גם הוא במסגרת הליך יישוב הסכסוך.

    מקרה נוסף בו החוק אינו מגביל הגשת תובענה,  אם בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד שחלפה תקופת עיכוב ההליכים.

    כמו כן, החוק אינו חל במקרים בהם הפנייה לבית המשפט היא לקבלת סעד לפי החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב, 2001. ואינו חל בהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי.

    תקופת עיכוב ההליכים

    החוק אוסר על הגשת תובענות לתקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. בתקופה זו אמורות להתקיים עד 4 פגישות המהו"ת ביחידות הסיוע ובמידת הצורך, רשאית יחידות הסיוע להאריך תקופה זו בעוד 15 ימים. כמובן שעל פי נוהלי יחידות הסיוע, הארכה כזו תעשה בתיאום ובהסכמת בני הזוג ורק אם יש בה טעם לטובת יישוב הסכסוך בדרכי שלום.

    בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים על הדרך ליישוב הסכסוך ביניהם ולצדדים עומדים 10 ימים כדי לתת תשובתם האם הם מעוניינים להמשיך בהליך חליפי ליישוב הסכסוך.

    בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, ובמידה והצדדים לא הגיעו להסכמות, עומדת למגיש הבקשה הזכות לבחור לאיזו ערכאה שיפוטית (בית משפט או בית דין רבני) להגיש תובענה. בתקופה זו, הצד השני מנוע מלהגיש את התובענה.

    מכאן, שתקופת עיכוב ההליכים היא בין 60 ימים ובין 85 ימים לכל המאוחר, עבור מגיש הבקשה, ו- 15 יום נוספים לאחר מכן לצד השני, אלא אם הצדדים האריכו אותה בהסכמה.

    על פי נוהלי העבודה של יחידת הסיוע, אין כל כוונה למשוך את תקופת עיכוב ההליכים ואת הליך יישוב הסכסוך. אם יחידות הסיוע יראו, כבר בפגישות הראשונות, כי אין תוחלת ליישוב סכסוך בדרכים חלופיות, הם לא יטרחו ולא ימשיכו להשקיע מאמצים עם אותם בני זוג כך שבמרבית המקרים תקופת עיכוב ההליכים תהיה לא יותר מ- 60 ימים.

    באילו מקרים ניתן לקצר את תקופת עיכוב ההליכים ?

    למרות שהמחוקק מכיר בחשיבות האדירה של הניסיונות ליישב סכסוך בדרכי שלום, הוא גם מאפשר את קיצור תקופת עיכוב ההליכים ומשאיר לערכאה שיפוטית את שיקול הדעת להתיר הגשת תובענות עוד בטרם חלפו התקופות האמורות, במקרים מסוימים ואלו הם:

    • לצורך הגשת בקשה דחופה בענין העברת ילד למסגרת חינוכית.
    • לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי לקטין או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין.
    • אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה קודמת ליישוב סכסוך, אך מתקיימים או רק הסתיימו הליכים משפטיים בין הצדדים.
    • לצורך הגשת בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר (זמני שהות), במקרים חריגים בהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    • אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת.
    • לצורך הגשת תובענה אם הוגש  כתב אישום נגד הצד השני, עקב עבירות אלימות או מין  כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של  בני הזוג  או של אחד מהם.
    • לצורך הגשת תובענה של אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות.
    • לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שכן ההליך המשפטי כבר הסתיים ורק מדובר בכיבוד החלטה של ערכאה זרה.
    • לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל.
    • במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

    באילו מקרים ניתן להאריך את תקופת עיכוב ההליכים ?

    מצד שני, המחוקק התיר בידי הערכאה השיפוטית את שיקול הדעת להאריך את תקופת עיכוב ההליכים במקרים בהם לא מוצו ההליכים ליישוב הסכסוך בדרכים חליפיות מסיבות שונות ואלו הם:

    • הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.
    • נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה.
    • מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב תוך זמן קצר.

    שאלות ותשובות – החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

    אני מעוניין/נת להתגרש ובן/בת זוגי מסכים/מה ואנו מעוניינים לקיים הליך גישור. האם עלינו לפתוח בקשה ליישוב סכסוך ?

    במקרה כזה, בו יש הסכמה על הגירושין ועל קיומו של ההליך גישור, אין כל צורך לפנות בבקשה ליישוב סכסוך וניתן לבחור מגשר/ת, על מנת לקיים את הליך הגישור ולהכין הסכם באמצעות עו"ד שאותו תוכלו להגיש לאישור בי"מ.

    כמה עולה הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע ?

    הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע הינו ללא עלות והוא כולל עד 4 פגישות. במהלך הפגישות יופנו הצדדים להליכים אחרים ליישוב הסכסוך שהם יהיו בעלות בהתאם לסכום שיבקש הגורם המקצועי בו בחרו הצדדים. במידה ומדובר בגישור, הצדדים יופנו לרשימת מגשרים שתפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה, ברשימה זו יפורט הסכום אותו גובה כל מגשר.

    האם אני צריך/כה לשכור עו"ד לשם הגשת בקשה ליישוב סכסוך ?

    ממש לא, בקשה כזו ניתן להגיש בטופס שאורכו עמוד אחד ובו פרטי הצדדים ואין כל צורך בשכירת עו"ד לשם כך, הגם שהדבר אפשרי. יש לשקול הסתייעות בעורך דין לצורך ליווי בהליך יישוב הסכסוך ובמו"מ שיתפתח במהלכו אולם כאמור, אין כל חובה כזו. טופס בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו – 2016.

    אנחנו כבר גרושים אך הגרוש/ה לא מקיים/מת את הסדרי השהות שנקבעו בפסק הדין/בהסכם הגירושין – מה עלי לעשות ?

    לכאורה, החוק לא מחייב פתיחת בקשה ליישוב סכסוך במקרה של תיקים שכבר התנהלו לפני 17.7.16 אולם קיימת הזדמנות לעשות כן ולגרום לצד השני להגיע לשולחן המו"מ. במקרה הזה, אפשר להגיש בקשה ישירות לערכאה השיפוטית אולם אנו ממליצים לנסות בכל זאת ליישב את הסכסוך בצורה אחרת ולפתוח בקשה ליישוב סכסוך.

    ניהלנו הליך גישור שלא צלח, האם עלינו לפתוח בקשה ליישוב סכסוך או לפנות ישר לבי"מ ?

    במקרה כזה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך אולם ניתן לבקש לקצר את תקופת עיכוב ההליכים לאור העובדה שכבר התקיים הליך גישור שלא צלח. יש סיכוי שבי"מ יעתר לבקשה ובמידה ולא, ניתן לנסות שוב לפנות בבקשה לאחר פגישה ראשונה ביחידת הסיוע ובמידה ובאמת יתברר כי אין כל תוחלת לעיכוב ההליכים.

    בן/בת הזוג מעוניין/נת להעביר את הילד לבית ספר אחר בניגוד לדעתי – מה עלי לעשות ?

    אפשר להגיש בקשה לסעד זמני לבית המשפט למנוע שינוי המצב הקיים ובמקביל לפתוח בקשה ליישוב סכסוך.

    בן/בת הזוג הפסיק/ה להעביר משכורת לחשבון המשותף – מה עלי לעשות ?

    אפשר להגיש בקשה לסעד זמני לבית המשפט למנוע שינוי המצב הקיים או אפילו לבקש לפסוק מזונות זמניים ובמקביל לפתוח בקשה ליישוב סכסוך.

    הילד צריך לצאת לחו"ל לטיול מטעם בית ספר בעוד שבועיים ובן/בת הזוג לא מסכימ/ה לכך – מה עלי לעשות ?

    אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף לבית המשפט להסביר את דחיפות העניין ולבקש להורות על מתן אשור ליציאה לחו"ל, לפי תקנה 12(2).

    כמה עולה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ?

    אגרת פתיחת בקשה הינה 100 ₪.

    אני מעוניין/נת להגיש בקשה ליישוב סכסוך. האם זה משנה אם אגיש אותה לבי"ד רבני או לבית המשפט למשפחה ?

    הבקשה מוגשת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הרבני. אין משמעות לאן מגישים את הבקשה מכיוון שלזה שיגיש ראשון את הבקשה שמורה הזכות לבחור לאן תוגש התביעה ומה תהיה תכולתה, לאחר תום עיכוב ההליכים ובמידה ולא יסתיים הסכסוך בהסכם. מרוץ הסמכויות בין בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים לא השתנה במובן הזה.

    בן/בת זוגי פתח בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט וטרם זומנו לישיבת מהו"ת ראשונה. אני מעוניין/נת להגיש בקשה למזונות זמניים, האם עלי להגיש אותה לאותו בית משפט ?

    התשובה היא שלילית, אין חובה להגיש סעד זמני לאותה ערכאה בו נפתחה הבקשה ליישוב הסכסוך וניתן להגיש לערכאה אחרת ובלבד שיש לה סמכות מקומית ועניינית לדון בבקשה. יחד עם זאת, את יתר הבקשות עליך להגיש לאותה ערכאה בה בחרת להגיש את הבקשה הראשונה במידה ואותה ערכאה מוסמכת לכך. לתשומת לבך, במידה והבקשה בכל זאת תועבר ליישוב סכסוך, היא ככל הנראה תופנה ליחידת הסיוע בערכאה בה פתח/ה בן/בת הזוג את הבקשה המקורית ליישוב הסכסוך.

    אני חושש להציע הצעות פשרה ביחידת הסיוע על מנת שבן/בת זוגי לא ישתמש בזה כנגדי במידה ולא נסיים בהסכם.

    לא אמור להיות כל חשש בעניין הזה מכיוון שההליך ביחידת הסיוע הינו חשאי ולא יועבר לערכאה השיפוטית כל מידע שהועלה בו, במידה וההליך לא יסתיים בהסכם.

    הבן שלי בן 16 מעוניין להגיע ליחידת הסיוע על מנת להסביר את רצונו לגור איתי ולא עם בן/בת זוגי. האם זה אפשרי?

    ככלל, הפגישות בישיבת הסיוע יהיו בנוכחות הצדדים בלבד והחל מהפגישה השנייה, ניתן לשתף את באי כוח הצדדים במידה והצדדים יהיו מעוניינים בכך. יחד עם זאת, יחידת הסיוע רשאית להזמין לישיבה כל צד אחר שיכול לסייע בהליך, והיא יכולה גם לשמוע קטינים, במידה והוריהם מסכימים לכך. במידה ובן/בת הזוג מסכימים, ניתן יהיה להזמין גם את הבן. במידה ובן/בת הזוג אינם מסכימים, הבן לא יוכל להיות נוכח בישיבה.

    נאמר לי שלא אוכל להגיש תובענה למזונות או החזקת הילדים במשך כל תקופת עיכוב ההליכים. מה המשמעות ? שלא אוכל לקבל מזונות ולא אוכל לראות את ילדיי בתקופה זו אם לא נגיע להסכמות ביחידת הסיוע ?

    ממש לא. החוק מאפשר פנייה ישירה לבית המשפט או לבית הדין הרבני בבקשה למתן סעד זמני למזונות או לקביעת זמני שהות, עוד בטרם התקיימה ישיבת המהו"ת הראשונה. יתרה מכך, גם אם היו כבר ישיבות מהו"ת ועדיין לא הגעתם להחלטה מוסכמת על מזונות זמניים או על הסדרי שהייה, בתקופת הביניים עד הסדר קבע, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לפסיקת מזונות זמניים או לקביעת הסדרי שהייה והחזקת ילדים, לפי סעיף 3ו לחוק.

    אני נכה/מתגורר בחו"ל, וזומנתי ליחידת הסיוע למפגש ראשון לאחר שבן/בת הזוג הגיש בקשה ליישוב סכסוך. אין באפשרותי להגיע בשל מוגבלותי/היעדרותי מהארץ. מה עלי לעשות ?

    החוק מאפשר לקיים ישיבות מהו"ת, במקרים במיוחדים, גם מחוץ ליחידות הסיוע, או באמצעות שימוש באמצעי תקשורת וללא התייצבות צד מהצדדים. כל שעליך לעשות הוא להגיש בקשה מתאימה על מנת לאפשר זאת.

    המאמר המלא: החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014, מאת אמיר זימן, מגשר ועו"ד (ספטמבר 2016).

    טופס בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו – 2016.

    תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016 – אתר נבו.

    חומר מקצועי נוסף בנושא החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה

    מצורפת מצגת בנושא של כבוד השופט אריה נאמן מבית המשפט למשפחה קריות – הגשר בין המשפחה לבית המשפט. מצגת החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה – "הגשר בין המשפחה לבית המשפט".

    גשר על פני מים סוערים: מאת: פליאה כהן סעדון, עו"ד ומגשרת

    יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה עשור לפעילותן מאת ענת ענבר, חיה נבו, סוזן להמן.

    מידע ויעוץ לגבי ילדים בתקופת משבר הגירושין: תמיד הורים מידע להורים בהליכי פרידה וגירושין.

    צו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), תשנ"ו-1996

    כתובות יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין:

    יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה

    יחידות הסיוע ליד בתי הדין הרבניים