החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקף ביולי 2016. חשוב להכיר את החוק החדש, מהן פגישות המהות וכיצד ניתן להגיע להסכמות ללא צורך להגיע למאבק בבתי המשפט לענייני משפחה.

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

מספר המלצות לקראת הפגישות ביחידת הסיוע:

  1. לבוא בראש פתוח וחיובי. המטרה של הפגישה הראשונה היא לראות מהו הסיכוי של בני הזוג ליישב את הסכסוך ביניהם ומה הדרך המומלצת לעשות זאת. ככל הניתן, עדיף להגיע להסכמות בגישור או בהליך "גירושין בשיתוף פעולה" מאשר לעבור הליך משפטי. ההליך קצר יותר, מכבד יותר, ידידותי יותר, ומאפשר מערכת יחסים טובה גם בהמשך.
  2. הפגישה הראשונה הינה פגישת הכרות, בה אתם לא אמורים לחתום על שום מסמכים של הסכמות וכו'. מדובר על פגישת הכרות ולמידה.
  3. חשוב לדעת מה אתם רוצים שיהיה בהסכם הגירושין שלכם. הגדרה הורית שווה, זמני שהות, מזונות, וכו'. לכן מומלץ לקרוא קצת על הנושא לפני ולבוא מוכנים.
  4. בכל שלב שהוא, אם מופעל עליכם לחץ מצד אחד הנוכחים, זה צריך להדליק נורה אדומה (להזכיר – מדובר בשיח של הסכמות). לחץ שכזה מחייב בדיקה יסודית של הנושא.
  5. לא לחתום על הסכמים שאתם לא שלמים איתם. לא לקבל את הדברים שמוצגים לכם כתורה מסיני. לא תמיד אנשי מקצוע מציגים לכם את כל התמונה, אם מחוסר ידע ואם מדעות אישיות. הרבה יותר קשה לשנות הסכמים שכאלו אחרי שיש פסק דין.
  6. גם אם מגיעים להסכמות, חשוב מאד להתייעץ עם גורם חיצוני נוסף לפני חתימה, כדי לוודא שההסכם אכן ישרת אתכם לאורך השנים.

היכרות עם החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

פנינו לעו"ד ומגשר אמיר זימן, מגשר, עו"ד ונוטריון העוסק ביישוב סכסוכים בכלל ובגישור משפחה ובגירושין בשיתוף פעולה בפרט, וביקשנו ממנו לכתוב לנו את עמדתו המקצועית לחוק, כך שכל ההורים שיופנו מהיום והלאה ליחידות הסיוע יכירו את העומד בפניהם ויתכוננו. אנו ממליצים לעורכי הדין ולהורים לקרוא את החומרים המצורפים ולהתכונן לפגישות עם העובדת הסוציאליות ביחידת הסיוע.

תוכלו לקרוא כאן את עיקרי הדברים, כולל מספר רב של שאלות ותשובות לנושא, אך לאור אורכו של המאמר בחרנו להעלות את המאמר כולו בסוף המלל כקובץ (קובץ אחרון מעודכן לחודש מרץ 2018).

גם כאשר בני זוג כבר גרושים ואינם מסכימים בנושאים מסוימים, כל עוד הם משתפים פעולה, ניתן היה לפנות לאיש מקצוע, למשל מתאם הורי, שיסייע בידם להגיע להסכמות.

אולם, כאשר אחד מבני הזוג לא שיתף פעולה, לא היתה ברירה בידי הצד המעוניין, והדרך היחידה שעמדה בפניו היתה פתיחה בהליכים משפטיים לגירושין או לקבלת החלטה בנושא שבמחלוקת. הליכים משפטיים כאלה הינם הליכים ארוכים מאוד, יקרים מאוד לשני הצדדים, וכואבים מאוד מבחינה רגשית לבני הזוג ובמיוחד לילדיהם.

עם כניסת החוק החדש לתוקף, נשללה האפשרות לפתוח בהליכים משפטיים (למעט במקרים מסוימים שהחוק והתקנות מאפשרים אותם) והדרך היחידה העומדת בפני בני זוג שאינם משתפים פעולה, היא פנייה בבקשה ליישוב סכסוך ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט או בתי הדין הדתיים באמצעות המזכירות של אותה ערכאה שיפוטית.

הפרוצדורה לפתיחת בקשה ליישוב סכסוך ולקיום פגישות המהו"ת

מתוך ההבנה כי כתבי טענות ארוכים לא אחת רק הסלימו את המשבר בין בני הזוג וגרמו לכך שלא ניתן היה לעצור את "כדור השלג", קבע המחוקק כי בקשה ליישוב סכסוך תיפתח בטופס בקשה בלבד בהתאם לרוח החוק שנועדה למנוע פירוט כלשהו של פרטי הסכסוך כדי לאפשר את קיומו המיטבי של ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. הסטטיסטיקה המוכרת ממדינות בהם קיים הליך דומה מדברת על כך שכ- 80% מהמקרים הנפתחים בצורה כזו וללא כתבי טענות, מסתיימים בהסכם.

כיום, לאחר שחלפו מעל שנה וחצי מכניסת החוק לתוקף, הצטברו נתונים ראשוניים מהם ניתן להסיק מידע לגבי יעילותו של החוק. בינואר 2018 פרסם מכון ברוקדייל מחקר שערך בקרב זוגות שעברו מפגשי מהו"ת ביחידות הסיוע לאחר כניסת החוק לתוקף ומצא כי ב- 15% מהמקרים הצליחו הזוגות לסיים את הסכסוך בהסכם במהלך פגישות המהו"ת, 20% נוספים סיימו את הסכסוך ללא התדיינות משפטית מחוץ ליחידות הסיוע ועוד 15% לא דיווחו על החלטתם אבל בחרו שלא להמשיך בהליכים משפטיים, כלומר הצליחו ליישב את הסכסוך בדרך אחרת. רק 50% מהזוגות המשיכו לערכאות משפטיות.

נתונים אלו אינם כוללים מידע על כל אותם זוגות שבחרו במודע להגיע להסכם ולאשרו בבית משפט, בין אם במו"מ ישיר, או בגישור או לאחר הליך "גירושין בשיתוף פעולה", מבלי לעבור כלל ביחידת הסיוע.

כבר עתה ניתן לראות את תוצאותיו החיוביות של החוק, הגורם להפחתה של לפחות מחצית מהדיונים והתוצאות בוודאי ישתפרו מכיוון שהמחקר נערך לגבי תקופת החוק הראשונה במהלכה חוו יחידות הסיוע קשיים רבים בין אם בשל מחסור כ"א, בין אם בשל מחסור בבינוי מתאים הנדרש ליחידות הסיוע ובין אם בעומסים שנוצרו עקב פתיחת בקשות כפולות ליישוב סכסוך (אפשרות שבוטלה לאחר שתוקנו התקנות באפריל 2017).

טופס בקשה ליישוב סכסוך

את טופס הבקשה יכול להגיש המבקש עצמו או בא כוחו, שהוא עורך דין, טוען רבני או טוען שרעי, למזכירות בית המשפט או בית הדין הרבני שתעביר את הבקשה ליחידת הסיוע הצמודה. עלות הגשת הבקשה נקבעה בתקנות ל- 100 ₪. יחידת הסיוע המקבלת בקשה ליישוב סכסוך, תמציא עותק לצד השני ותזמן את הצדדים לישיבה בהקדם. לישיבה זו חובה על הצדדים להתייצב ואף ניתן להטיל סנקציות ולחייב בהוצאות את מי שלא התייצב.

פגישת המהות הראשונה

פגישת המהו"ת הראשונה תיפתח בהיכרות עם הצדדים, בכדי לקבל מהם מידע אודות הסכסוך המשפחתי שנתגלע ביניהם, ובכדי לאפשר לעובדי יחידת הסיוע להעריך את האפשרויות העומדות לפתרון הסכסוך. בפגישה הראשונה יהיו נוכחים הצדדים לבדם ללא מלווים וללא באי כוחם, במידה והם מיוצגים, וזאת על מנת לאפשר מיצוי ההליך הטיפולי. אם עובדי יחידת הסיוע יסברו שיש צורך בנוכחות גורם נוסף לטובת הצלחת ההליך הטיפולי, ולשם קידום האפשרות לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי הערכאה השיפוטית, ניתן יהיה לזמנו וניתן יהיה לקיים עם הצדדים מפגשים פרטיים או משותפים, לפי שיקול דעת עובדי יחידת הסיוע.

מכיוון שבאי כוח הצדדים לא ינכחו בפגישה הראשונה, לא ייעשה בה כל ניסיון ליישב את הסכסוך מבחינה משפטית. אולם מכיוון שמטרת הפגישות היא כן לנסות ולהגיע להסכמות, במיוחד בעניין הסדרים זמניים למזונות ומשמורת הילדים או זמני שהות עימם בתקופת יישוב הסכסוך, ניתן יהיה לפעול לכך בישיבה הראשונה בתנאי שהצדדים מסכימים לכך, ולאחר שניתנה להם הזדמנות להיוועץ בבאי כוחם.

מה קורה לאחר הפגישה הראשונה?

בתום הפגישה הראשונה תחליט יחידת הסיוע על קביעת מועדים לפגישות נוספות, במידת הצורך. מטרת הפגישות הנוספות היא המשך התהליך הטיפולי אולם אם ייועדו פגישות לנושאים משפטיים או לפתרונות הסכסוך המשפטי, אזי רשאים הצדדים לצרף לישיבה את באי כוחם, במידה והם מיוצגים.

בכל מקרה, חובה יהיה לאפשר לצדדים להתייעץ עם באי כוחם או עם כל אדם אחר, במידה וירצו זאת, לפני שייחתם הסכם, או שתתקבל כל החלטה שיש בה התחייבות משפטית, כולל הסכמות לגבי הסדרים זמניים.

באילו מקרים יש חובה לפנות בבקשה ליישוב סכסוך ?

החוק חל על כל עניין שבמחלוקת בין בני זוג, נשואים או שאינם נשואים, גרושים או פרודים ועל הורים וילדיהם. במיוחד מדובר בכל עניין הקשור למערכות היחסים בין בני זוג, בכל עניין הקשור לנישואין וגירושין, ביחסי ממון בין בני זוג (למשל סכסוכים כספיים או רכושיים אבל לא נושאי ירושה), נושאי מזונות ומדור לילדים, אפילו ענייני אבהות ואמהות.

לפי תקנה 17 לתקנות, החוק אינו חל ואין צורך לפתוח בקשה ליישוב סכסוך, בתובענות בעניין של סכסוך משפחתי שהוגשו לערכאה שיפוטית לפני 17 ליולי 2016. מדובר בתובענות קיימות אך רק לגבי אותם הנושאים שנמצאים כבר בהליך משפטי. לגבי הליכים אחרים – חדשים, בעילות שאינן נמצאות בדיון המשפטי, חל החוק ויש לגביהם צורך לפתוח בבקשה ליישוב סכסוך.

לכאורה, בני זוג המנהלים ביניהם הליכים משפטיים, צריכים להמשיך ולנהל אותם מול הערכאה השיפוטית. אולם, החוק למעשה יוצר הזדמנות חדשה למי שנמצא בהליך משפטי ונגרר אליו בעל כורחו, לעצור את "הקזת הדם", לפתוח בקשה ליישוב סכסוך, בין אם בעילה קיימת ובין אם בעילה חדשה, על מנת לגרום לצד השני להגיע לפגישה ביחידת הסיוע, מתוך תקווה שבדרך זו ובעזרת אנשי המקצוע ביחידת הסיוע, ניתן יהיה לשכנע את הצד השני לשתף פעולה ולבחור בדרך אחרת ליישוב הסכסוך במקום להמשיך בהליכים משפטיים.

באילו מקרים אין חובה לפנות בבקשה ליישוב סכסוך ?

החוק והתקנות מאפשרים לצד מעוניין לפנות בהליך משפטי לבית המשפט או לבית הדין לקבלת סעד במקרים חריגים מאוד שהוגדרו בתקנות. כוונת המחוקק היתה לגרום לכך שעד כמה שאפשר, יעשה ניסיון תחילה ליישב את הסכסוך בדרכי שלום. יחד עם זאת, המחוקק מכיר בכך שייתכן וקיימים מצבים הדורשים התערבות משפטית דחופה או זמנית והוא מתיר במקרים אלו פנייה יישרה לערכאה שיפוטית מבלי לעבור קודם כל ביחידות הסיוע ואלו הם:

בקשה לסעד זמני:
  1. לשמירת מצב קיים
  2. לעיכוב יציאה מהארץ
  3. למתן צו עיקול

רשימה זו אינה רשימה סגורה ויכולים להיות סעדים נוספים שיחסו תחת ההגדרה של "שמירה על מצב קיים", למשל: בקשה להורות על המשך העברת משכורת לחשבון משותף או בקשה להימנע מעשיית פעולה שיש בה כדי לגרום להוצאות מרובות, הברחת רכוש וכיו"ב.

בקשה לסעד דחוף:
  1. לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים.
  2. להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, כמובן רק כאשר אין הסכמה בין ההורים.
  3. בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר (זמני שהות) של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
  4. לצורך הגשת תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכל ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.

רשימה זו אינה רשימה סגורה ויכולים להיות סעדים נוספים שיחסו תחת ההגדרה של "שמירה על מצב קיים", למשל: בקשה להורות על המשך הכנסת משכורת לחשבון משותף או בקשה להימנע מעשיית פעולה שיש בה כדי לגרום להוצאות מרובות, הברחת רכוש וכיו"ב.

הגבלת פרוט התגובה

המחוקק מגביל את המבקש ובעקבותיו גם את המשיב, שלא לפרט בבקשה או בתגובה יתר על המידה, מתוך הבנה שכתבי טענות מפורטים מדי עלולים לסכל את מטרת החוק ולמנוע את האפשרות שבעתיד יקיימו בני הזוג הליך ליישוב סכסוך, ומחייב שהבקשה או התגובה יהיו קצרות ותמציתיות ויופיעו בהן רק עיקרי העובדות הדרושות לדיון עם אסמכתאות (לרבות אסמכתאות לעניין הדחיפות) ותצהיר. הערכאה השיפוטית אף רשאית להורות על תיקון או מחיקת בקשה או תשובה לסעד זמני שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון או שנכתבו בלשון פוגענית, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

החוק אינו שולל אפשרות להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם במקרים המפורטים למעלה אך הוא אינו מחייב זאת. יחד עם זאת, החוק מסמיך את בית המשפט למחוק את הבקשה או להימנע מלדון בה ולהורות למבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, אם ראה כי לא היתה דחיפות בבקשה. ויתרה מכך, אם מתקיים הליך יישוב סכסוך, יכולה הערכאה השיפוטית להפנות את המבקש ליחידת הסיוע על מנת שהנושא לגביו הוגשה בקשה דחופה ידון גם הוא במסגרת הליך יישוב הסכסוך.

מקרה נוסף בו החוק אינו מגביל הגשת תובענה, אם בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד שחלפה תקופת עיכוב ההליכים.

כמו כן, החוק אינו חל במקרים בהם הפנייה לבית המשפט היא לקבלת סעד לפי החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב, 2001. ואינו חל בהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי.

תקופת עיכוב ההליכים

החוק אוסר על הגשת תובענות לתקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. בתקופה זו אמורות להתקיים עד 4 פגישות המהו"ת ביחידות הסיוע ובמידת הצורך, רשאית יחידות הסיוע להאריך תקופה זו בעוד 15 ימים. כמובן שעל פי נוהלי יחידות הסיוע, הארכה כזו תעשה בתיאום ובהסכמת בני הזוג ורק אם יש בה טעם לטובת יישוב הסכסוך בדרכי שלום.

בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים על הדרך ליישוב הסכסוך ביניהם ולצדדים עומדים 10 ימים כדי לתת תשובתם האם הם מעוניינים להמשיך בהליך חליפי ליישוב הסכסוך.

בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, ובמידה והצדדים לא הגיעו להסכמות, עומדת למגיש הבקשה הזכות לבחור לאיזו ערכאה שיפוטית (בית משפט או בית דין רבני) להגיש תובענה. בתקופה זו, הצד השני מנוע מלהגיש את התובענה.

מכאן, שתקופת עיכוב ההליכים היא בין 60 ימים ובין 85 ימים לכל המאוחר, עבור מגיש הבקשה, ו- 15 יום נוספים לאחר מכן לצד השני, אלא אם הצדדים האריכו אותה בהסכמה.

על פי נוהלי העבודה של יחידת הסיוע, אין כל כוונה למשוך את תקופת עיכוב ההליכים ואת הליך יישוב הסכסוך. אם יחידות הסיוע יראו, כבר בפגישות הראשונות, כי אין תוחלת ליישוב סכסוך בדרכים חלופיות, הם לא יטרחו ולא ימשיכו להשקיע מאמצים עם אותם בני זוג כך שבמרבית המקרים תקופת עיכוב ההליכים תהיה לא יותר מ- 60 ימים.

באילו מקרים ניתן לקצר את תקופת עיכוב ההליכים ?

למרות שהמחוקק מכיר בחשיבות האדירה של הניסיונות ליישב סכסוך בדרכי שלום, הוא גם מאפשר את קיצור תקופת עיכוב ההליכים ומשאיר לערכאה שיפוטית את שיקול הדעת להתיר הגשת תובענות עוד בטרם חלפו התקופות האמורות, במקרים מסוימים ואלו הם:

  1. לצורך הגשת בקשה דחופה בענין העברת ילד למסגרת חינוכית.
  2. לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין.
  3. אם לא חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה קודמת ליישוב סכסוך, או מתקיימים או הליכים משפטיים בין הצדדים או שהסתיימו לפני פחות משנה.
  4. לצורך הגשת בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר (זמני שהות), במקרים חריגים בהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
  5. אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת.
  6. לצורך הגשת תובענה אם הוגש כתב אישום נגד הצד השני, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של  בני הזוג  או של אחד מהם.

6א. לצורך הגשת תובענה אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים.

  1. לצורך הגשת תובענה של אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות.
  2. לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שכן ההליך המשפטי כבר הסתיים ורק מדובר בכיבוד החלטה של ערכאה זרה.
  3. לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל.

10.במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

באותם מקרים בהם מוגשת בקשה ליישוב סכסוך ביחד עם בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים, לא יוזמנו הצדדים לפגישות מהו"ת עד החלטה בבקשה לקיצור תקופת ההליכים.

באילו מקרים ניתן להאריך את תקופת עיכוב ההליכים ?

מצד שני, המחוקק התיר בידי הערכאה השיפוטית את שיקול הדעת להאריך את תקופת עיכוב ההליכים במקרים בהם לא מוצו ההליכים ליישוב הסכסוך בדרכים חליפיות מסיבות שונות ואלו הם:

  1. הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.
  2. נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה.
  3. מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב תוך זמן קצר.

כתובות יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין:

יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה

יחידות הסיוע ליד בתי הדין הרבניים

שאלות ותשובות – החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

  • אני מעוניין/נת להתגרש ובן/בת זוגי מסכים/מה ואנו מעוניינים לקיים הליך גישור. האם עלינו לפתוח בקשה ליישוב סכסוך ?

במקרה כזה, בו יש הסכמה על הגירושין ועל קיומו של ההליך גישור, אין כל צורך לפנות בבקשה ליישוב סכסוך וניתן לבחור מגשר/ת, על מנת לקיים את הליך הגישור ולהכין הסכם באמצעות עו"ד שאותו תוכלו להגיש לאישור בי"מ.

  • כמה עולה הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע ?

הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע הינו ללא עלות והוא כולל עד 4 פגישות. במידה ובני הזוג יגיעו להסכם ביחידת הסיוע, הם יוכלו להגישו לאישור בי"מ ללא עלות נוספת מעבר לתשלום האגרה ששילמו כשנפתחה בקשה ליישוב סכסוך בסך 100 ש"ח.

  • האם אני צריך/כה לשכור עו"ד לשם הגשת בקשה ליישוב סכסוך ?

ממש לא, בקשה כזו ניתן להגיש בטופס שאורכו עמוד אחד ובו פרטי הצדדים ואין כל צורך בשכירת עו"ד לשם כך, הגם שהדבר אפשרי. יש לשקול הסתייעות בעורך דין לצורך ליווי בהליך יישוב הסכסוך ובמו"מ שיתפתח במהלכו אולם כאמור, אין כל חובה כזו. מצורף טופס להגשת בקשה ליישוב סכסוך לדוגמא.

  • אנחנו כבר גרושים אך הגרוש/ה לא מקיים/מת את זמני השהות שנקבעו בפסק הדין/בהסכם הגירושין ומתנהל בינינו הליך שהחל לפני כניסת החוק לתוקף – מה עלי לעשות ?

לכאורה, החוק לא מחייב פתיחת בקשה ליישוב סכסוך במקרה של תיקים שכבר התנהלו לפני 17.7.16 אולם קיימת הזדמנות לעשות כן ולגרום לצד השני להגיע לשולחן המו"מ. במקרה הזה, אפשר להגיש בקשה ישירות לערכאה השיפוטית אולם אנו ממליצים לנסות בכל זאת ליישב את הסכסוך בצורה אחרת ולפתוח בקשה ליישוב סכסוך.

  • ניהלנו הליך גישור שלא צלח, האם עלינו לפתוח בקשה ליישוב סכסוך או לפנות ישר לבי"מ ?

במקרה כזה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך אולם ניתן לבקש לקצר את תקופת עיכוב ההליכים לאור העובדה שכבר התקיים הליך גישור שלא צלח. יש סיכוי שבי"מ יעתר לבקשה ובמידה ולא, ניתן לנסות שוב לפנות בבקשה לאחר פגישה ראשונה ביחידת הסיוע ובמידה ובאמת יתברר כי אין כל תוחלת לעיכוב ההליכים.

  • בן/בת הזוג מעוניין/נת להעביר את הילד לבית ספר אחר בניגוד לדעתי – מה עלי לעשות ?

אפשר להגיש בקשה לסעד זמני לבית המשפט למנוע שינוי המצב הקיים ובמקביל לפתוח בקשה ליישוב סכסוך.

  • בן/בת הזוג הפסיק/ה להעביר משכורת לחשבון המשותף – מה עלי לעשות ?

אפשר להגיש בקשה לסעד זמני לבית המשפט למנוע שינוי המצב הקיים או אפילו לבקש לפסוק מזונות זמניים ובמקביל לפתוח בקשה ליישוב סכסוך.

  • הילד צריך לצאת לחו"ל לטיול מטעם בית ספר בעוד שבועיים ובן/בת הזוג לא מסכימ/ה לכך – מה עלי לעשות ?

אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף לבית המשפט להסביר את דחיפות העניין ולבקש להורות על מתן אשור ליציאה לחו"ל, לפי תקנה 12(2).

  • כמה עולה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ?

אגרת פתיחת בקשה הינה 100 ₪. לא ניתן להגיש בקשה באופן מקוון ונדרש להגיע פיזית ליחידת הסיוע כדי להגיש את הבקשה.

  • אני מעוניין/נת להגיש בקשה ליישוב סכסוך. האם זה משנה אם אגיש אותה לבי"ד רבני או לבית המשפט למשפחה ?

הבקשה מוגשת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הרבני. אין משמעות לאן מגישים את הבקשה אולם לזה שיגיש ראשון את הבקשה שמורה הזכות לבחור לאן תוגש התביעה ומה תהיה תכולתה, לאחר תום עיכוב ההליכים ובמידה ולא יסתיים הסכסוך בהסכם. מרוץ הסמכויות בין בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים לא השתנה במובן הזה.

  • בן/בת זוגי פתח בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט וטרם זומנו לישיבת מהו"ת ראשונה. אני מעוניין/נת להגיש בקשה למזונות זמניים, האם עלי להגיש אותה לאותו בית משפט ?

התשובה היא שלילית, אין חובה להגיש סעד זמני לאותה ערכאה בו נפתחה הבקשה ליישוב הסכסוך וניתן להגיש לערכאה אחרת ובלבד שיש לה סמכות מקומית ועניינית לדון בבקשה. יחד עם זאת, את יתר הבקשות עליך להגיש לאותה ערכאה בה בחרת להגיש את הבקשה הראשונה במידה ואותה ערכאה מוסמכת לכך. לתשומת לבך, במידה והבקשה בכל זאת תועבר ליישוב סכסוך, היא ככל הנראה תופנה ליחידת הסיוע בערכאה בה פתח/ה בן/בת הזוג את הבקשה המקורית ליישוב הסכסוך.

  • אני חושש להציע הצעות פשרה ביחידת הסיוע על מנת שבן/בת זוגי לא ישתמש בזה כנגדי במידה ולא נסיים בהסכם.

לא אמור להיות כל חשש בעניין הזה מכיוון שההליך ביחידת הסיוע הינו חשאי ולא יועבר לערכאה השיפוטית כל מידע שהועלה בו, במידה וההליך לא יסתיים בהסכם.

  • הבן שלי בן 16 מעוניין להגיע ליחידת הסיוע על מנת להסביר את רצונו לגור איתי ולא עם בן/בת זוגי. האם זה אפשרי ?

ככלל, הפגישות בישיבת הסיוע יהיו בנוכחות הצדדים בלבד והחל מהפגישה השנייה, ניתן לשתף את באי כוח הצדדים במידה והצדדים יהיו מעוניינים בכך. יחד עם זאת, יחידת הסיוע רשאית להזמין לישיבה כל צד אחר שיכול לסייע בהליך, והיא יכולה גם לשמוע קטינים, במידה והוריהם מסכימים לכך. במידה ובן/בת הזוג מסכימים, ניתן יהיה להזמין גם את הבן. במידה ובן/בת הזוג אינם מסכימים, הבן לא יוכל להיות נוכח בישיבה.

  • נאמר לי שלא אוכל להגיש תובענה למזונות או זמני שהות עם הילדים במשך כל תקופת עיכוב ההליכים. מה המשמעות ? שלא אוכל לקבל מזונות ולא אוכל לראות את ילדיי בתקופה זו אם לא נגיע להסכמות ביחידת הסיוע ?

ממש לא. החוק מאפשר פנייה ישירה לבית המשפט או לבית הדין הרבני בבקשה למתן סעד זמני למזונות או לקביעת זמני שהות, עוד בטרם התקיימה ישיבת המהו"ת הראשונה. יתרה מכך, גם אם היו כבר ישיבות מהו"ת ועדיין לא הגעתם להחלטה מוסכמת על מזונות זמניים או על זמני שהות, בתקופת הביניים עד הסדר קבע, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לפסיקת מזונות זמניים או לקביעת זמני שהות, לפי סעיף 3ו לחוק.

  • אני נכה/מתגורר בחו"ל, וזומנתי ליחידת הסיוע למפגש ראשון לאחר שבן/בת הזוג הגיש בקשה ליישוב סכסוך. אין באפשרותי להגיע בשל מוגבלותי/היעדרותי מהארץ. מה עלי לעשות ?

החוק מאפשר לקיים ישיבות מהו"ת, במקרים במיוחדים, גם מחוץ ליחידות הסיוע, או באמצעות שימוש באמצעי תקשורת וללא התייצבות צד מהצדדים. כל שעליך לעשות הוא להגיש בקשה מתאימה על מנת לאפשר זאת. 

אתם מוזמנים להעלות שאלות נוספות ואנו ניתן להן מענה ונצרף לרשימה את השאלה והתשובה

הקובץ המלא שכתב עבורנו עו"ד ומגשר אמיר זימן

טופס בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו – 2016