בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

הורות משותפת = טובת הילד

בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

Print Friendly, PDF & Email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print

בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – פגישות מהות: חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, נועד לסייע להורים המתגרשים לנסות ליישב סכסוכי גירושין בדרך ההסכמה ולצמצם את מספר ההורים אשר יגיעו לצערם לבתי המשפט ולרווחה, אשר לרוב מעצימים את סכסוך ההורים לאור העלות הכספית הגבוהה, ההשלכות הרגשיות של ההתנהלות המשפטית והדיונים הארוכים אשר לרוב לוקחים מספר שנים. הנזק להורים ולילדים ברור. ראו גם תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016. בהמשך נציג נתונים מספריים ונבחן האם החוק הצליח?

מטרת הפגישות ליישוב סכסוך

המדינה בעצם קובעת בחוק, לפני שההורים עוברים לבתי המשפט, מחובתנו להסביר להורים על ההשלכות לצעד זה, את המחיר, ולנסות להביא את ההורים לסיים את הליך הגירושין בדרכים יותר נעימות, נוחות, זולות ומהירות – בגישור. חשוב מאוד! 

החוק בעצם אומר להורים, לפני שאתם פונים לבתי המשפט ומגישים תביעות מרובות עמודים בהן אתם, בעזרת עורך הדין שלכם, משמיצים את ההורה האחר במטרה לנצח, מעכשיו יש "תחנת ביניים". תחנת רגיעה בה קודם מבינים שיש דרכים נוחות יותר להתגרש, ואין חובה להגיע למלחמות בבתי המשפט או בתי הדין הרבניים. זהו הדבר החשוב והמהותי בחוק.

החוק קובע כי הורה המעוניין להגיש תובענה לבית המשפט בעניין של סכסוך גירושין, יידרש תחילה להגיש בקשה ליישוב הסכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייניי משפחה/בית הדין הרבני.

חשוב לדעת – במהלך התקופה בה מתנהל יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע ובכל תקופה אחרת שעליה החליטו הצדדים, חל עיכוב הליכים והצדדים לא יכולים להגיש תובענה, וערכאה משפטית לא תדון בעניין הסכסוך המשפחתי, למעט בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לסעד דחוף (למשל קביעת זמני שהות מידיים על מנת שלא ייוצר נתק בין אחד ההורים לילדו או מזונות זמניים). ראו בלשון החוק ובתקנות.

על החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה –2014, מאת אמיר זימן, מגשר ועו"ד (מאי 2021)

שלב ראשון – הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

איפה מגישים?

את טופס הבקשה ליישוב סכסוך מגישים בבית המשפט או בית הדין הרבני (לבחירתכם) לו הסמכות לדון בבקשה לפי מקום מגורים משותף אחרון של בני הזוג.

רשימת בתי המשפט למשפחה וכתובתם.  רשימת בתי הדין הרבניים וכתובתם

טופס הבקשה ליישוב סכסוך

הטופס לבית המשפט ולבית הדין הרבני אחיד ומאוד פשוט. בכוונה, והרי מי שמגיש אותו הוא אחד ההורים ולא עורכי הדין.  טופס הבקשה ליישוב סכסוך. הבקשה תוגש ב- 2 עותקים. ניתן כמובן למלא את הטופס בבית, לצלם ולהגיע עם שני העותקים להגשה.

עלות הגשת בקשה ליישוב סכסוך

כיום הסכום הוא 101 ₪. ניתן לשלם את האגרה באמצעות כרטיס אשראי או במזומן (ניתן לשלם במזומן בסניף הדואר בשובר תשלום המונפק במזכירות בית המשפט) במזכירות בית המשפט.

פגישה ראשונה

לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לעד ארבע פגישת מהו"ת (פגישות מידע, הערכה ותיאום) ביחידת הסיוע. הפגישות הן ללא עלות, ויש חובה להגיע אליהן. כמוסבר בהמשך, לצערנו לא כל ההורים אכן מגיעים לפגישות. הפגישות אמורות להיות תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. בפגישה הראשונה אנו ממליצים לא לחתום על שום מסמכים של הסכמות כאלו או אחרות. רק להקשיב.

מטרת הפגישה הראשונה

הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים, צורכיהם, ולהבין את אופי הסכסוך על מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה. בפגישות יינתן להורים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות הרגשיות החברתיות והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושין בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי. לפגישה זו מתייצבים הצדדים לבדם, ללא ליווי עורך דין.

אנו ממליצים להורים לבוא בראש פתוח, להקשיב, ולנסות להגיע להסכמות על הליכה לגישור מקצועי. תמיד עדיף להגיע להסכמות בגישור מאשר לעבור הליך משפטי. ההליך קצר יותר, זול יותר, מכבד יותר, ידידותי יותר, ומאפשר מערכת יחסים טובה גם בהמשך.

במידה ונדרש, אתם מוזמנים לנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולהגיע להסכמות בדבר עניינים דחופים או זמניים. בפגישות ההמשך, במידה ויהיו ובמידת הצורך, ישתתף בפגישה גם עורך דין מטעם יחידת הסיוע. כמובן שאם בשלב זה כבר לקחתם עורך דין, תוכלו להתייעץ איתו או עם כל גורם אחר בכל עת.

מהי יחידת הסיוע?

יחידות הסיוע הן יחידות טיפוליות המשתייכות למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובהן צוות הכולל עובדים סוציאליים, עורכי דין ומומחים נוספים בעלי הכשרה בטיפול ובגישור במשפחה וניסיון טיפולי עם משפחות בהליכי פרידה וגירושין. הן פועלות לצד כל בית משפט / בית דין במטרה לסייע לבני המשפחה בהתמודדות מידית עם המשבר, ובניסיון להציע להם ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

מפגשי המהו"ת (בין 1-4 מפגשים), יערכו תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה וליחידת הסיוע סמכות להאריך בעוד 15 ימים. במהלך התקופה יתקיימו מפגשים משותפים ונפרדים עם כל אחד מההורים. במפגשים תוכלו לשוחח על כל נושא בחסיון מלא ומבלי שהדברים יועברו לבית המשפט/בית הדין או לכל גורם אחר.

מי ישתתף במפגשים?

בפגישות המהו"ת תיפגשו עובד/ת סוציאלי/ת אשר ייתן לכם מידע על ההיבטים הרגשיים של הסכסוך המשפחתי ויסייע לכם להעריך את מצבכם ומצב ילדיכם, במטרה להגיע להחלטות הנכונות עבורכם. כמו כן תקבלו מידע על ההשלכות המשפטיות של הסכסוך.

הכנת הסכם גירושין ביחידות הסיוע

חשוב – במידה והצלחתם להגיע להבנות ביחידת הסיוע, והסכם הגירושין שלכם מקודם ביחידת הסיוע (דבר חריג, ולא זאת מטרת החוק), חשוב מאוד לשים לב שדברים שחשובים לכם כהורים אכן נרשמים בהסכם. הגדרה הורית שווהסכום מזונות הוגן, ועוד. אנו מציעים לכם לעיין בהסכם הגירושין שלנו ולראות שבהסכם שלכם יש את כל הנושאים החשובים לכם.

כמובן שלא לחתום על הסכמים שאתם לא שלמים איתם. לא לקבל את הדברים שמוצגים לכם כתורה מסיני. לא תמיד אנשי מקצוע מציגים לכם את כל התמונה, אם מחוסר ידע ואם מדעות אישיות. הרבה יותר קשה לשנות הסכמים שכאלו אחרי שיש פסק דין.

מספר נקודות חשובות

  • בתום הפגישה הראשונה יחליטו ביחידת הסיוע האם יש טעם לזמן את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך.
  • עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד, ורשאים להזמין לפגישה כל אדם שנוכחותו יכולה לסייע לפתרון הסכסוך, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך.
  • יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.
  • בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

סיום ההליך ביחידת הסיוע

  • בתוך 5 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה (טופס 3 בתוספת לתקנות) אם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.
  • אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, למשל ללכת יחדיו לגישור, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו לגורם לבחירתם, או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע. המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הוא בתשלום כמובן. מי שזכאי לקבל סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים עשוי להיות זכאי, לאחר שיפנה ויאשרו את זכאותו, להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר. שווה לבדוק. מידע בנושא סיוע משפטי בתחום דיני משפחה ראו כאן. מידע בנושא בקשה לסיוע משפטי באתר משרד המשפטים ראו כאן. נוהל עבודה של הסיוע המשפטי ראו כאן.
  • אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם. ראו הסכם גירושין חינם להורדה מטעם העמותה כאן.
  • במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
  • אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

האם החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הצליח?

נתונים מספריים – פגישות מהו"ת:

כעמותה הרואה בטובת הילד את הדבר החשוב ביותר, אנחנו כמובן תומכים בחוק זה. מבחינתנו, גם אם הנתונים המספריים, בתקווה שזה רק בשלב זה, לא מספיק טובים, אנו מקווים שיהיה תהליך למידה של גורמי הרווחה והדברים ישתפרו.

בסעיף 8 לחוק ישנה חוות דיווח לכנסת. הדיווח אינו קלנדרי.

דווח משרד הרווחה פגישות מהות לשנים אמצע שנת 2019 עד אמצע שנת 2021.

דווח משרד הרווחה פגישות מהות לשנים אמצע שנת 2018 עד אמצע שנת 2020.

בדיון שנערך בכנסת, ועדת החוקה, בחודש אוגוסט 2020 'נפלה פצצה'! בדיון עצמו התגלה לראשונה שהנתונים המספריים מאוד מאוד בעיתיים: מילא רק 15% מהתיקים שנסגרו בהצלחה, אך למדנו ש 45% מההורים כלל לא מגיעים לפגישה הראשונה למרות החובה בחוק וש 16% שכן הגיעו, פשוט לא החזירו תשובה ליחידות הסיוע כפי שמחייב החוק, כך שאין לאף אחד מושג מה קרה איתם. בקיצור, כאוס מוחלט וחבל. אנו תקווה שלאחר שהדברים עלו על פני השטח יהיה שיפור, נוכל לבדוק זאת בנתונים שיפורסמו לתקופה של 01.07.2020 – 30.06.2021. לצרנו הרב, פרסום הנתונים מראה שלא רק שלא היה שיפור, אלא הלכנו קצת אחורה. מאוד חבל.

נתונים מספריים לשנה השלישית (30.06.2019 – 01.07.2018):

נפתחו 23,719 תיקים. מתוכם, במשפחה 16,821 וברבני 7,438. טופלו 13,852 תיקים ונערכו 22,908 פגישות.

ב 13,852 הטיפול הסתיים. למרות החובה בחוק להגיע לפגישת המהות הראשונה, כ- 45% מההורים פשוט לא מגיעים. זהו נתון מדאיג מאוד.

ההתפלגות לשנה השלישית: 15% מהתיקים הסתיימו ביחידת הסיוע עצמה. תיקים בנושאים כגון הוצאת דרכון לילד, טיפול פסיכולוגי ושינוי בחלוקת זמני השהות. 26% מהתיקים הופנו לגישור חיצוני או להליך אחר של ישוב סכסוך כגון טיפול, מ"ומ בין עו"ד, גשת"פ, או מו"מ בסיוע גורם אחר. 43% לא הגיעו להסכמות, לא הסכימו לפנות לגישור או הליך אחר לישוב סכסוכים, ולצערנו כנראה הגיעו לבתי המשפט/בתי הדין הרבניים. האחוז המשלים למאה הוא האחוז (16%) של מטופלים שלא החזירו תשובה ליחידת הסיוע לאחר סיום התהליך, למרות החובה בחוק (באמצעות טופס 3 ), ולכן אין מידע לגביהם.

נתונים מספריים לשנה הרביעית (01.07.2019 – 30.06.2020): 

בגדול התמונה זהה. נפתחו 22,866 תיקים, מתוכם כ- 16,071 במשפחה ו 6,795 ברבני. 22,983 פגישות.

ההתפלגות לשנה הרביעית: 15% מהתיקים הסתיימו ביחידת הסיוע עצמה. 26% מהתיקים הופנו לגישור חיצוני. 43% לא הגיעו להסכמות. השאר, 16%, כמו בשנה השלישית, הם  מטופלים שלא החזירו תשובה. הנתונים זהים לחלוטין. מוזר.

נקודה נוספת ומעניינת שעלתה בדיון בכנסת היא שבמקביל להצלחה של חוק הסדר התדיינויות, הדבר הביא לכך שבבתי המשפט זמן הדיונים בתיקים התארך. זה כנראה נובע מכך שהתיקים שהגיעו מאופיינים באי הסכמות. זאת כמובן נקודה חשובה, והרי גם לפני יישום החוק זמן הדיונים היה ארוך מאוד, דבר שהביא לפגיעה בהורים ובילדם.

אמיר זימן, מגשר ונוטריון, הסביר בדיון שלטעמו עצם הידיעה שהחוק קיים מביאה הורים רבים ללכת לגישור מראש, לא ליחידות הסיוע, ולכן הם כלל לא נכללים בתוך הסטטיסטיקה שדווחה לכנסת, כך שאחוז הזוגות המיישבים סכסוך מחוץ לערכאות משפטיות הוא גבוה עוד יותר. אין נתונים לנושא, אך חשוב ומעניין.

נתונים מספריים לשנה החמישית (01.07.2020 – 30.06.2021): 

נפתחו 22,980 תיקים. מתוכם, במשפחה 16,343 וברבני 6,637. טופלו 16,289 תיקים ונערכו 37,360 פגישות. בגדול מספר התיקים כל שנה זהה, כ- 23,000 תיקים. אך כאן יש גידול עצום במספר הפגישות. 37,360 לעומת 22,983 בשנה הקודמת. בדקנו, והבנו שהיו הרבה יותר פגישות מכיוון שבמהלך חודשים ארוכים עיקר הפגישות התקיימו באמצעים מקוונים (זום), מה שהקל על המשתתפים ואיפשר לגייס אותם לניצול טוב יותר של מפגשי המהו"ת. בנוסף, כדי לגייס אותם למפגשים מרחוק, העובדים פנו לכל אחד מהמוזמנים עוד לפני הפגישה ולמעשה עלה הסיכוי לקשר של אמון עם העו"ס ונכונות למצות הליכים.

ב 13,852 תיקים הטיפול הסתיים.

לצערנו לא דווח כמה מההורים כלל לא מגיעים לפגישה הראשונה למרות שהוזמנו וזאת חובה. בהנחה שהאחוז נשאר דומה, 45%, המשמעות היא שאת הנתונים המספריים של סעיפי ההצלחה צריך בעצם לחלק לחצי…

ההתפלגות לשנה החמישית: 12% מהתיקים הסתיימו ביחידת הסיוע עצמה (ירידה של 3%). תיקים בנושאים כגון הוצאת דרכון לילד, טיפול פסיכולוגי ושינוי בחלוקת זמני השהות. 24% מהתיקים (ירידה של 2%) הופנו לגישור חיצוני או להליך אחר של ישוב סכסוך כגון טיפול, מ"ומ בין עו"ד, גשת"פ, או מו"מ בסיוע גורם אחר. כלומר יש לנו ירידה של 5 אחוז שעברו מהצלחה לאי הצלחה. 42% לא הגיעו להסכמות, לא הסכימו לפנות לגישור או הליך אחר לישוב סכסוכים, ולצערנו כנראה הגיעו לבתי המשפט/בתי הדין הרבניים. האחוז המשלים למאה הוא האחוז (22% – עלייה של 6%) של מטופלים שלא החזירו תשובה ליחידת הסיוע לאחר סיום התהליך, למרות החובה בחוק (באמצעות טופס 3 ), ולכן אין מידע לגביהם.

הנתונים בהחלט מאכזבים. חוק חשוב מאוד וקיווינו שתהיה למידה, שיהיה שיפור, אך הנתונים די זהים. חבל. יחד עם זאת, חשוב בהחלט ייתכן שזה נובע מתקופת הקורונה. נקווה לנתונים טובים יותר בעתיד.

האם הפסקת השימוש במונח משמורת משפיע גם על הצלחת יחידות הסיוע? אם זה אכן יתפוס, אנו מניחים שעוד שנתיים-שלוש נראה שיפור רב עקב נושא זה. הלוואי.

פסקי דין – בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

כב' השופט הבכיר , אסף זגורי, י"ס 9157-03-21, החלטה לדחיית בקשת סעד דחוף למזונות לאחר תקופת סיום עיכוב ההליכים, מיום 28.04.2021.

תקציר שהכינו בדוברות בתי המשפט:

1.      בעקבות תיקון חוק להסדר התדיינויות לא ניתן להגיש בקשת סעד דחוף לאחר תקופת סיום ההליכים

1.1.   בית המשפט דחה בקשת סעד דחוף למזונות שהוגשה לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, תקופה שקוצרה לבקשת המבקשת.

1.2.    נוסח תקנות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מניח כי לכאורה לא ניתן להגיש בקשת סעד דחוף לאחר ישיבת מהו"ת ראשונה. עם זאת ולפי פסיקה שניתנה בעבר ונוכח הוראת סעיף 3(ז)(1) לחוק להסדר התדיינויות המאפשר להגיש בקשת סעד דחוף בכל עת, הרי שהתיבה "בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין" אינה חוסמת הגשת בקשת סעד דחוף גם לאחר ישיבת מהו"ת ראשונה.

1.3.    בעבר הייתה קיימת הוראת סעיף 3(ו) לחוק הסדר התדיינויות שגם הסמיכה מפורשות את בית המשפט לפסוק סעד דחוף במקרים שבהם הצדדים לא הגיעו להסכמות בענייני המזונות ו/או החזקת קטין עד לתם תקופת עיכוב ההליכים, אלא שכעת עם תיקון החוק להסדר התדיינויות וצמצום תקופת עיכוב ההליכים וביטול תקופת הצינון, נמחק בכוונת מכוון סעיף 3(ו) לחוק

1.4.    מדובר במצב בעייתי שעלול להגביר התדיינות: מצד אחד המחוקק מעוניין לעודד הסכמות ואי הגשת בקשות בטרם ישיבת מהו"ת ראשונה בענייני מזונות והסדרת קשר (שהן עיקר הבקשות שמוגשות בהליך י"ס). מצד שני, אם לא הגיעו הצדדים להסכמות בישיבת המהו"ת והסתיימה תקופת עיכוב ההליכים, הרי שלא ניתן עוד להגיש בקשות בעניינים אלה, אלא לפעול להגישן כבקשות לסעדים זמניים במסגרת תביעות עיקריות. בעל דין שחושש שמא לא יגיע להסכמות בעניין זה בישיבת המהו"ת מצד אחד ולוקח בחשבון שתקופת עיכוב ההליכים עלולה להסתיים סמוך לאחר מכן מצד שני, עשוי לפיכך לפעול "להבטיח את עצמו" בכך שיגיש בקשת סעד דחוף בשלבים מוקדמים של הליך יישוב הסכסוך. הדבר עלול להוביל הגשת בקשות רבות יותר על ידי בעלי דין בטרם ישיבת מהו"ת ראשונה ולהחטיא מטרת המחוקק שלפיה יש להסדיר עניינים אלה בהסכמה בישיבת מהו"ת או לכל הפחות להמתין לישיבת מהו"ת ראשונה. בכך עלולה להתגבר ההתדיינות בניגוד למטרת החוק.

1.5.    עם זאת, בשעה שהמחוקק קבע את שקבע בכוונת מכוון אין דרך לאפשר עוד הגשת בקשות לסעד דחוף במסגרת הליך בקשת יישוב סכסוך לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים.

1.6.   לאור זאת, כאשר צד עותר לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כדי לעתור בתביעה בסכסוך משפחתי בעניין מזונות עליו לדעת שאם בקשתו תיענה בחיוב לא יוכל לעתור לסעד דחוף.

1.7.   גם לגופה של הבקשה יש לדחותה, שעה שהמשיב משלם ללא צו שיפוטי מזונות שלפי חישוב פשוט מגיעים כדי המקסימום שהמבקשת יכולה הייתה לתבוע לאור יחס ההכנסות ביניהם.

1.8.   בשעה  שהמבקשת לא ציינה שהמשיב משלם מזה חודשים ארוכים מזונות ובקשתה נדחתה היא גם חוייבה בתשלום הוצאות למשיב.

פסק הדין בי"ס 9157-03-21

חומרים נוספים בנושא בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – פגישות מהות

על החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה –2014, מאת אמיר זימן, מגשר ועו"ד (מאי 2021)

תקציר סיכום עבודת וועדת ההיגוי במשרד המשפטים למעקב אחר יישום החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014.

וועדת ההיגוי ליישום החוק להסדר התדיינויות, (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 – סיכום עבודת הוועדה לקראת תום הוראת השעה

החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה – מחלקת המחקר של הרשות השופטת, מאי 2019.

הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020  

נוהל עבודה – משרד המשפטים הסיוע המשפטי

 

בקשה ליישוב סכסוך במשפחה - פגישות מהות

חפשו באתר:

חפשו מאמר לפי קטגוריה

הרשמה לעדכונים

במידה ואת/ה מקבל/ת את המיילים באופן שוטף אין צורך ברישום נוסף.
במידה ובוצע רישום והמיילים אינם מגיעים אליך ניתן לפנות למייל guyraveh04@gmail.com

אישור הרשמה לעדכונים

הרישום בוצע בהצלחה!