אי עמידה בזמני השהות
גירושין - מידע מקיף להורים המתגרשים
אי עמידה בזמני השהות
אי עמידה בזמני השהות: מקרים בהם אחד ההורים לא עומד בזמני השהות שנקבעו. מגיע מתי שנוח לו, מתי שמתאפשר לו.
בראייה של טובת הילדים מדובר כמובן על תופעה מאוד בעייתית.
אי עמידה בזמני השהות
חלק מהאבות (לרוב) מרגישים נוח שלא לעמוד בהסכמות לגבי חלוקת זמני השהות כלשונן, ומקיימים קשר לא סדיר עם ילדיהם, מאחרים להגיע לקחת את הילדים או מבטלים ברגע האחרון את המפגש.
בכך הם גם פוגעים בילדים, וגם דוחקים את האם לפינה. מחייבים את האם לשנות תוכניות, להישאר עם הילדים או לארגן בייבי סיטר, וכמובן להתמודד עם שברון הלב של הילדים.
ישנן סיבות רבות לאי עמידה בזמני השהות שנקבעו, ולא ניתן להצביע על סיבה אחת ויחידה לכל המקרים. חלק מהסיבות הן: מרחק מגורים, שעות עבודה, הקמת משפחה חדשה, רצון לנקום באם, פחד אישי עקב אי ניסיון להיות עם הילדים שעות כה רבות לבדו (בעיקר כשהם קטנים), פעולות שונות של האם למניעת זמני השהות ועוד.
כמובן שאין הצדקה להתנהלות שכזו. גם אם יש שינויים בחיים, גם אם יש רצון לשנות את זמני השהות, על ההורים להגיע להסכמות על חלוקת זמני שהות חדשה ומתאימה.
במקביל, חלק מהאימהות מתייחסות לזמני השהות של האב עם הילדים כ'רשות' או 'זכות' (בעבר כך היה אף רשום בחלק מההסכמים – מצב מיושן ולא נכון) – ולעיתים מונעות מפגשים מסיבות שונות.
שוב אנו רוצים לחזור ולהדגיש את חשיבות הקשר שבין הילד לשני הוריו, ומתוך כך את חשיבותם של זמני שהות קבועים.
מה ניתן לעשות?
הדבר החשוב ביותר, הבסיסי, הוא לתעד. לרשום את המועדים בהם ההורה לא קיים את זמני השהות שלו. ייתכן ויהיה צורך להציג את זה בהמשך הדרך. אם בגישור, ואם בבית המשפט.
ואחרי שתעדנו, מה בפועל ניתן לעשות?
הדברים להלן נכונים למקרים בהם הורה לא עומד בזמני השהות שלו באופן קבוע. לא מקרה חריג נקודתי כזה או אחר.
בזמן חתימת הסכם הגירושין:
1. אמא גרושה שחשובה לה טובת הילדים, ומבינה כמה חשוב שהילדים ילונו גם אצל האבא, ו/או פשוט רוצה גם זמן לעצמה להתפתחותה האישית, מציאת זוגיות פרק ב', לימודים, חברות, וכו', צריכה לדאוג שיקבעו זמני שהות המתאימים לרצונה זה עוד בתחילת הדרך. בהסכם הגירושין.
חשוב כמובן לדאוג שזמני השהות לא ירשמו תחת 'רשות' או 'זכות' של האב.
הערה: ישנם אנשי מקצוע (עורכי דין ומגשרים) אשר בוחרים להכניס אוטומטית סעיף קנסות על אי עמידה בזמני השהות. לטעמנו זהו צעד שגוי! צריך לזכור שברגע שרשום סעיף שכזה, להורים יש גם אינטרסים שלא בהכרח קשורים לטובת הילד. כמובן שבמקרים המתאימים בהחלט אפשרי להוסיפו. כמו תמיד, כל מקרה לגופו.
לאחר חתימת הסכם הגירושין:
1. שלב ראשון אנחנו ממליצים לנסות להבין מדוע האב אינו מקיים את זמני השהות שלו. הבנת הבעיה יכולה להביא לפתרון קל ומהיר.
אולי האבא חושש וצריך עזרה התחלתית כאשר מדובר על ילדים קטנים, ובחיי הנישואין האב לא היה הורה פעיל בכל התחומים? אולי נוצרה בעיה של מרחק מגורים? שינוי בשעות העבודה? האב עובד יותר שעות על מנת לעמוד בתשלומי המזונות?
אנו ממליצים לנסות ולהבין את הסיבה, ואז לנסות בשיחה ישירה (אפשר גם במייל) או אצל מגשר לנסות להגיע להבנות ופתרון הבעיה.
2. פניה לעו"סית לסדרי דין/מגשר/מתאם הורי:
במקרים רבים פוסקים השופטים בפסק הדין שלעוסית לסדרי דין יהיו סמכויות בתיק למשך שנה או שנתיים לשנות ולאכוף את זמני השהות, כך שהיא תוכל לפשר בין ההורים במקרי אי עמידה בזמני השהות (וכמובן נושאים אחרים). זה רשום בסוף פסק הדין. במידה ולא עבר מועד הסמכויות שלה, ניתן כמובן לפנות אליה לעזרה.
כמובן שאפשר, ואף רצוי, ללכת יחד למגשר או מתאם הורי, ולנסות לפתור בעזרתם את הבעיה. בהידברות. בהסכמות. לזה צריך כמובן הסכמה של שני ההורים.
3. פגישות מהות:
כאשר אין הסכמות ללכת לגישור/מתאם הורי, צריך להחליט האם ללכת למסלול המשפטי. לפעמים זה יכול להועיל, לפעמים להעצים את המריבות. כל מקרה לגופו.
שלב ראשון ברוב המקרים יהיה הגשת בקשה לפגישות מהות. בסכום זניח של קצת מעל 100 ש"ח. ושם לנסות להגיע להסכמות.
4. פניה לבית המשפט:
במידה וכל ניסיונות ההידברות וההסברים, כולל פגישות המהות, לא עזרו, תמיד ישנה אפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה (או לבית הדין הרבני).
לעיתים זה רק יחריף את המצב, ולעיתים יעזור. כל משפחה והמאפיין אותה. ניתן לפנות בבקשה להטלת קנסות על האב/האם על אי עמידה בזמני השהות/בקשה לקבוע זמני שהות חדשים שיהיו קבועים כך שלילדים תהיה יציבות, ולעיתים אף בקשה להגדלת המזונות החודשיים עקב השינוי בחלוקת זמני השהות.
ומה לגבי פניה למשטרה?
פניה למשטרה, מתאימה רק למקרים נקודתיים. נניח שהורה לא משיב את הילד לאחר ששהה אצלו. פנייה למשטרה פחות מתאימה למקרים של אי עמידה בזמני השהות באופן עקבי.
לעיתים צריך לפנות למשטרה על מנת להראות בהמשך הדרך לבית המשפט שאכן ישנה בעיה של אי עמידה בזמני השהות. כל מקרה לגופו.
מדוע המחוקק לא נותן לשופטים יותר כלים להתמודד על מקרים של אי עמידה בזמני השהות?
כיום, גם בגלל שאחד ההורים, לרוב האב, מוגדר כהורה משני, חלק מאנשי המקצוע ובעיקר חלק מההורים חושבים שלאב אין חובה הורית לעמוד בזמני השהות שלו, שזאת בחירה שלו והוא יכול לממשם כשנוח לו.
לצערנו המלצות ועדת שניט טרם קודמו, בעיקר עקב התנגדות ארגוני הנשים, ולכן גם נושא זה שפוגע קשות בטובת הילד והאמהות לא קודם.
מצב שכזה אינו פועל לטובת הילדים אשר צריכים יציבות בחייהם, וכמובן שאינו פועל לטובת האם שצריכה להתאים את עצמה למצבי אי ודאות שכאלו, האם הפעם האב יממש או לא יממש את זמני השהות עם ילדיו.
המלצת ועדת שניט לנושא:
אכיפת של הסדרי הורות – כדי להבטיח מימוש הסדרי האחריות ההורית על ידי שני ההורים מוצע לקבוע בחוק זכות להפעיל אמצעי אכיפה משפטיים, לפי שיקול דעת בית המשפט, כלפי הורה המפר אחריותו ההורית, לרבות זכות לפיצוים מהורה שמתרשל במילוי אחריותו ההורית (אתר משרד המשפטים).
תיקון החוק:
סעיף החוק המוצע על ידינו:
(1) הפר הורה באופן עקבי הסכם הורות, ובפרט את חלוקת זמני השהות עם הילד, רשאי בית המשפט לקבוע הסכם הורות חדש או לשנות את חלוקת זמני השהות בהסכם ההורות, לפי העניין, וכן רשאי הוא להורוֹת על נקיטת אמצעים אלו:
(א) הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לשם גיבוש דרכים למימוש הסכם ההורות;
(ב) מינוי צד שלישי שילווה את ההורים במימוש הסכם ההורות, לרבות קביעה בעניין ההוצאות הכרוכות בכך;
(ג) חיוב ההורה שהפר את הסכם ההורות להשתתף בהדרכה וטיפול מקצועיים אצל גורם שיקבע בית המשפט, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך;
(ד) חיוב ההורה שהפר את הסכם ההורות בתשלום להורה האחר, ובכלל זה פיצויים בשל נזק שנגרם לו;
(2) אין בהוראות סעיף קטן (1) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, או שימוש בסעדים בנוגע לתובענה להבטחת קשר.
דברי הסבר
מטרתו של הסעיף היא לתת מענה למקרים שבהם אחד ההורים הפר באופן עקבי את הסכם ההורות, ובפרט את חלוקת זמני השהות, ומסמיך את בית המשפט לשנות את הסכם ההורות, ובכך לפעול באופן יעיל ומהיר באותם מקרים בהם, למשל, אחד מההורים התעקש לקבוע זמני שהות רחבים ככל הניתן רק מתוך מטרה להפחית את דמי מזונות הילדים, ואינו עומד בהם.
הסעיף נותן לבית המשפט כלים מדורגים להורוֹת על נקיטת אמצעים אלו: הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, מינוי צד שלישי שילווה את ההורים במימוש ההסכם, חיוב של ההורה המפר להשתתף בהדרכה או בטיפול, חיוב ההורה המפר בפיצוי ההורה האחר.
כבר כיום אנשי המקצוע יכולים להשתמש באפשרויות השונות בסעיף המוצע.
ראשית, לא לרשום בהסכמי הפרידה את זמני השהות של אחד מההורים (לרוב האב) כבחירה או זכות. אמנם רישום שכזה היה נפוץ בעיקר לפני שנים רבות, כיום הוא די נדיר, אך עדיין חשוב להקפיד שהניסוח לא יפתח פתח להשתמטות ההורה מאחריותו ההורית.
שנית, במקרים של אי עמידה רציפה בזמני השהות, אם מסיבות של מעבר מגורים או מכל סיבה אחרת, ניתן לשלוח את ההורים להדרכה מקצועית בה יוסבר להם כמה חשוב הקשר הורה – ילד, וכמה חשוב לשמור על יציבות בחיי הילד ועמידה בזמני השהות.
ובלית ברירה, פשוט לקבוע הטלת קנסות או הסדר חדש בו שני ההורים כן מסוגלים ומתחייבים לעמוד, תוך בחינה האם בעקבות המעבר להסדר החדש יש לשנות את סכום מזונות הילדים.
פסקי דין בנושא אי עמידה בזמני שהות:
כב' השופטת איריס ארבל-אסל, תלה"מ 21207-03-21, האב הפר את זמני השהות 155 פעמים, מיום 11.06.2026.
כזה עוד לא ראיתי. האב ישלם קנסות על 155 הפרות של זמני השהות!
כבודה עושה עבודתה נאמנה, בודקת את כל 'סוגי' ההפרות, חלק מקבלת וחלק לא, ומסבירה יפה את חובתו ההורית של האב לעמוד בזמני השהות.
כב' השופט משה בראון, תלה"מ 72011-07-25, חיוב האב בקנסות על אי עמידה בזמני השהות, מיום 07.06.2026.
האב לא עמד מספר פעמים בזמני השהות שלו. כבוד השופט בראון (בהתאם למה שנקבע בעבר) מטיל עליו קנסות, אך עושה זה בהגיון ובשיקול דעת.
בנוסף, על האב למסור לאם את כתובת מגוריו.
כבוד השופט אריאל ממן, תמ"ש 70847-12-25, במקום הטלת קנסות ההורים מופנים לתאום הורי, מיום 06.05.2026.
אהבתי את הגישה של כבודו. האם טוענת שהאב לא עמד (לשון עבר) בזמני השהות שלו עם הילדים (16 מקרים), ומבקשת הטלת קנסות. האב מצדו טוען שהיו מקרים שהאם מנעה ממנו את המפגשים. האם המציאה שיש צו כנגד האב (מעשה פלילי)…והגננת כלל לא בדקה זאת.
השאלה העקרונית כאן היא האם ללכת ישר להטלת קנסות כפי ש'מקובל' כיום?
כיום, אנשי מקצוע רבים מכניסים, כדבר שבשגרה, סעיף קנסות על אי עמידה בזמני השהות להסכמי גירושין. לטעמי צעד שגוי. הטלת קנסות הוא רק אפשרות אחת מתוך מגוון כלים שיש לבית המשפט. לעיתים הוא בהחלט יכול לעזור, אך לעיתים יכול גם להזיק ולהחמיר את סכסוך ההורים. לכן, יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לפעול על אוטומט. בטח לא להכניס סעיף שכזה כדבר שבשגרה להסכמי גירושין.
נזכיר שבהתאם להמלצות ועדת שניט לבית המשפט יהיו מספר כלים מדורגים להתמודד עם הנושא: הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, מינוי צד שלישי שילווה את ההורים במימוש ההסכם, חיוב של ההורה המפר להשתתף בהדרכה או בטיפול, חיוב ההורה המפר בפיצוי ההורה האחר, ואם בית המשפט רואה שזמני השהות שנקבעו לא מתאימים עוד, פשוט לשנות אותם. חבל שהן לא מקודמות.
כבודו השתכנע שבמקרה זה ההסתכלות על מה היה בעבר פחות חשובה ועדיף להסתכל קדימה, ולכן הטלת קנסות היא לא הדרך הנכונה. כבודו בוחר לשלוח את ההורים לתאום והדרכה הורית. יופי. נקווה שזה יצליח.
הסעיף החשוב בפסק הדין הוא סעיף 22.
כב' השופט פליקס גורודצקי, תלה"מ 49397-07-22, קבלת בקשת האב לקיום זמני השהות עם הבת, מיום 23.10.2025.
מקרה לא קל להחלטה. אשתו החדשה של האב סבלה מדיכאון לאחר לידה, ולפני 3 שנים היה מקרה אלים אחד בו היא משכה בשערות הילדה והטיחה אותה במדרכה. עכשיו האב מבקש לדאוג ולאכוף את זמני השהות שלו עם הילדה, האם מתנגדת.
כבוד השופט ניר זיתוני, תלה"מ 8303-06-23, מימוש קנסות על האם שלא מאפשרת את זמני השהות בין האב לילדה, מיום 15.10.2025.
האם לא מאפשרת את קיום זמני השהות שנקבעו לאב עם הילדה. יש לה שלל טיעונים שכבודו דוחה. גם מחוזי והעליון דחו את טענות האם.
כבודו מאשר את מימוש הקנסות. האם תשלם לאב 36,000 ₪ ועוד 1,000 ₪ הוצאות משפט.
כב' השופטת עפרה גיא, תלה"מ 27206-07-21, האב ישלם 88,250 ₪ בגין הפרת זמני השהות, מיום 27.02.2025.
האב לא עומד בזמני השהות המצומצמים שלו עם הילדים. האם, לבדה, מגישה בקשה למימוש סעיף הקנסות, ומצליחה (חלקית). הרבה כבוד לאם.
מדוע האם פנתה לבית המשפט ולא להוצאה לפועל? להבנתי כי עברו מעל שנתיים.
אם האב אכן גר בדירה של 15 מטר, האם הוא אכן יכול להלין את התאומים (בני 17+) בסופי השבוע שלו?
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 43881-06-23, בקשת האם לאכיפת זמני השהות נדחתה כי במקרה זה היא לא ראלית, אך הוטלו הוצאות על האב, מיום 27.06.2024.
האם מבקשת אכיפה של זמני השהות. במקרה זה קובע כבודו שמצב בתא משפחתי זה הבקשה לא ראלית. בכלל האב כמובן. בקשת האם נדחתה, אך כבודו הטיל על האב הוצאות של 6,000 ₪.
כב' השופטת כרמית חדד, תלה"מ 21310-06-22, לכל אחד מההורים דעה שונה מדוע זמני השהות לא מתקיימים למרות שאין ויכוח על חלוקת זמני השהות עצמה, מיום 24.06.2024.
מדובר על ויכוח בו למרות שההורים מסכימים על חלוקת זמני השהות, לכל הורה טענה שונה לגבי אי עמידת האב בזמני השהות המצומצמים שנקבעו לו.
כבודה בעצם משמשת כגננת להורים ונותנת הנחיות חד משמעיות שזה החשוב בתא משפחתי זה. בתקווה שיעזור. ייתכן ומפגש של כבודה עם ההורים במקום מספר תסקירים היה מקדם מהר יותר את הנושא לטובת הילדים.
כב' השופטת אורית בן דור ליבל, תלה"מ 15749-02-21, תובענה של האם לשינוי ואכיפת זמני השהות של האב עם ילדי הצדדים, מיום 29.03.2022.
תודה רבה וכל הכבוד לאם שהגישה את התביעה!!
ההורים חתמו על הסכם בו האב רשאי להיות על הילדים. מזעזע!! כך היה מקובל בעבר הרחוק, אך כיום זה מאוד צורם! ולרוב בעייתי בראייה של טובת הילדים! אז יש ויכוח האם הילדים ילונו אצל האב בסופי השבוע.
בפסק הדין יש אמירות מאוד יפות וחשובות של כבוד השופטת אורית בן דור ליבל אשר מסבירה את חובתו של האב לילדיו.
כבודה אף מסבירה יפה את נושא הטלת קנס על אי עמידה בזמני השהות: "סנקציה היא בעלת היבט עונשי ומהווה כרגיל אמצעי אכיפה הננקט בדיעבד, לאחר אזהרה מתאימה ותוך שיקול דעת, וככלל אין זה מתאים לקבוע סנקציה מראש ובוודאי שלא מתוך כוונה לעודד קשר הורה ילד"
כב' השופטת ענת אלפסי, תלה"מ 15941-05-19, קבלת בקשת האם להגדלת סכום המזונות עקב אי עמידת האב בזמני השהות והוצאות המדור החדשות, מיום 09.08.2022.
במהלך שנות הפעילות שלנו פנו אלינו עשרות אמהות וכתבו שהאב אינו עומד בחלוקת זמני השהות שנקבעה. תופעה מוכרת ועצובה.
צריך להבדיל כמובן בין מצב שזה חד פעמי, נקודתי, והאב מודיע מראש או מבקש החלפת ימים – ואז על ההורים להגיע להבנות והרי ברור לכל שמידי פעם יש מקרים בהם יש צורך בשיתוף פעולה והחלפת ימים או גיבוי למספר שעות – לבין מצב מתמשך בו האב אינו עומד בזמני השהות בעקביות ולאורך זמן.
הלוואי ויותר אמהות היו פונות עם הנושא לבתי המשפט. וכן, זה לא קל, לפעמים זה יכול להביא להרעה נוספת ביחסים, וצריך כמובן לבחון כל מקרה לגופו.
לטעמנו גם במקרים בהם האב בוחר לעבור למרחק מגורים מהותי ללא שההורים הגיעו להסכמות בנושא זמני השהות והמזונות, יש מקרים בהם רצוי לפנות לבית המשפט! נכון, לכל אדם מותר לעבור לגור איפה שהוא רוצה כל עוד זה בלי הילדים, אך כאשר מדובר על הורים גרושים ויש במעבר פגיעה בילדים, באם שעכשיו צריכה להשקיע בילדים יותר זמן וכסף, אין סיבה שלא יהיו תביעות של אמהות לצו מניעה למעבר עד שההורים יגיעו להסכם גירושין חדש שיותאם למעבר. חלוקת זמני שהות, מזונות וכו. נקווה שמישהי תרים את הכפפה.
במקרה שלנו אישרו לאם את הגדלת סכום המזונות כי לצד נושא אי העמידה בזמני שהות יש את נושא המדור.
כב' השופט נחשון פישר, תלה"מ 37134-01-22, הטלת מזונות גבוהים על אב שלא מממש את הורותו לילדיו "באופן ראוי", מיום 23.06.2022.
כבוד השופט פישר יוצא נגד האב (וכנראה גם נגד התופעה הכללית) בנושא הורותו לילדיו, וקובע מזונות בהתאם לכך. וקובע מועד דיון יחסית קרוב בתקווה שעד אז האב ישנה את דרכיו.
השימוש במילה "מתרועע" מיותר.
כבוד השופטת אפרת ונקרט, תלה"מ 39163-08-20, המשיב ישלם לידי המבקשת סך של 150 ₪ בגין כל מפגש שהופר, מיום 17.04.2021.
תיק לא קל, זמני השהות של האב עם הילדים מצומצמים, וגם בהם הוא לא תמיד עומד. אהבנו את עמדת כבודה. אם האב לא יכול לעמוד בזמני השהות, או רוצה לצמצמם, יעשה זאת בדרך המקובלת. לא בהחלטת יחיד, דבר שמהווה פגיעה בקטינים.
החלטות שיפוטיות יש לקיים ואין לעשותן פלסתר, מה גם שבמקרה הנדון מעורבים הקטינים, אשר טובתם מחייבת יציבות, עקביות וודאות. ככל שהמשיב אינו מקיים את ההחלטות שניתנו לעניין זמני השהות שלו עם ילדיו ומפרן ברגל גסה, פוגע הוא לא רק במבקשת ובכבודו של בית המשפט אלא פוגע הוא בראש ובראשונה בילדיו הוא, בטובתם וברווחתם ואף בזכותם לקשר הורי מיטיב.
כבוד השופט ארז שני, תלה"מ 13078-09-18, הגדלת סכום המזונות עקב זאת שהאב אינו מממש את זמני השהות עם ילדיו, מיום 26.04.2020.
אישה היא אדם שווה זכויות ובעל אוטונומיה אישית. אין מדובר בסוג אדם שאינו זכאי לחירות אישית. למעט חופשה ולמעט מנוחה, אישה ואם אינה "בייבי סיטר" מובנה הצריך לדאוג לבדו לילדי בני הזוג ובקצרה, אדם היא כמוני, כמו שאר בני האדם וכמו הנתבע.
להורה, גם אם …. הוא, קיימת חובה לסייע באמת אגב מאמץ סביר והוגן, גם אגב השתדלות בגידול הילדים, השגחה עליהם ותרומה משמעותית גם בעצמו (ולא על ידי הסבים שהם בגדר תוספת מבורכת).
נהדר!
העמותה שלנו מקדמת את האחריות ההורית המשותפת. עקב המצב החוקי והחברתי המיושן בארץ, במקרים רבים ההתייחסות שלנו היא למקרים בהם יש פגיעה/עוול בהורותם של האבות. האפשרות שלהם לממש את הורותם ולקבל הגדרה הורית שווה. זאת זכותם הבסיסית, אך חשוב מכך, זאת זכות טבעית של הילד.
ציטוטים אלו של כבוד השופט שני פשוט נהדרים! כפי שכתבנו באתר מספר פעמים, לצד הזכות של האב להורותו, יש לו גם חובה הורית! זאת אותה השקפת עולם חברתית ואמא היא לא בייביסיטר חינם! כמובן שאין הכוונה להכריח, כי לפעמים זה פועל לא לטובת הילד, בדיוק כפי שכבוד השופט שני מסביר בפסק הדין.
מדובר על זוג אשר להם 6 ילדים בגילאים 7-13. האב לא מממש את הורותו. רוצה שהמפגשים יהיו כרצונו. נפגש רק עם חלק מהילדים וגם זה למפגשים בודדים. כל נטל הגידול על האם, אשר מבקשת להגדיל את סכום המזונות.
כבוד השופט שני מסביר היטב שחובתו של האב להיות הורה לילדיו. שעבודה במשמורת, כדוגמא, היא לא תירוץ ומקבל את הבקשה.
לפי ההסכם האב משלם 5,400 ₪ מזונות ועוד 2,900 ₪ מדור. סך תשלום 8,300. שכר האב 12,000 ש"ח. כבוד השופט שני מחליט להגדיל את סכום המזונות ב 800 ₪. כאן, כל אחד ועמדתו. אמנם מדובר על 6 ילדים, אך סכום המזונות הנוכחי גבוה והשאלה היא כמה נשאיר לאב למחיתו שלו…
את האם ייצגה עו"ד שירן כהן דניאל
פסק דין בתיק 13078-09-18
כבוד השופט נמרוד פלקס, תלה"מ 63032-07-17, בקשת אם להורות על הרחבת זמני השהות של האב עם הילדים, מיום 03.02.2019.
להורים שלושה ילדים. בני 10,8,5. בהסכם נקבע שהאב ייפגש עם הילדים ביום שני בשעות 16:30-20:00. כאן מקור הבעיה כמובן. האם הגישה בקשה להרחבת זמני השהות. בתסקיר מצוין שהילדים מאוד רוצים קשר עם האב, אך האב מרוכז רק בחייו שלו. האב לא מכיר את המורים ואין לו נוכחות אקטיבית בחיי ילדיו.
לאור ההתעקשות של האב שלא להרחיב את זמני השהות, אפילו לא לקחת את הילדים מהמוסד החינוכי אלא מבית האם, בתירוצים שונים, כבוד השופט פלקס מציין את החשש מקביעת זמני שהות רחבים יותר שיגרמו לתוצאה הפוכה ופגיעה בילדים. זה בהחלט הקו המנחה שצריך להיות בכל החלטה שכזו.
לפיכך, קובע כבודו שהאב ישלם דמי טיפול של 800 ש"ח. כשאר יסכים האב לקחת את הילדים מהמוסד החינוכי דמי הטיפול יבוטלו.
סוף סוף אנו רואים אם שמגישה תביעה להרחבת זמני השהות של האב (יופי) ופסק דין שמבין את החשיבות של קשר בין הילדים לאב ועושה מה שניתן במסגרת תיק מורכב זה. אנו מקווים שזהו פתח לשינוי המצב במקרים נוספים.
לא פחות קשה היא תופעת סרבנות קשר של ילדים עם אחד ההורים. דבר יום ביומו ילדים נקלעים בעל כרחם למשבר שאינם חלק ממנו, והתנהלות הוריהם יכולה לפגוע בהם ולגרום לנזקים שיותירו בהם חותם לאורך שנים. כאן לא יימצאו בנקל ארגונים שונים המסייעים להורים ולילדיהם, והזירה מתנהלת במישור המשפטי בעזרת שירותי הרווחה הנושאים בעול כמעט בלתי אפשרי.
דומה שתופעת סרבנות הגט הולכת וקטנה, ולעומתה תופעת סרבנות הקשר אינה מטופלת באותה אינטנסיביות. זעקתם של מסורבי הגט נשמעת מפיהם ומפי ארגונים שונים התומכים בהם, אך לזעקתם האילמת של ילדים אין פה.
שנת 2016
כבוד הדיין אדרי, תיק 583990/14, הטלת קנס של 1,500 ש"ח על האב בגין כל מקרה של הפרת זמני השהות, מיום 17.03.2016. את האם ייצגה עו"ד אודליה חן.
כבוד השופטת אורלי שמאי-כתב, תמ"ש 28718-06-13, הטלת קנסות על האב על הפרת זמני השהות עם הילדים. 50 ש"ח עבור כל ילד ליום באמצע השבוע (להורים 4 ילדים) ו 100 ש"ח עבור כל ילד ליום בסוף השבוע, 07.02.2015. במקביל הגיש האב בקשה נפרדת להפחתת סכום המזונות ונדחה. תמ"ש 6789-04-12.
שנת 2014
על פסק הדין הוגש ערעור: רמ"ש 7489-07-14 בפני כבוד השופט סארי ג'יוסי, בקשת הערעור נדחתה, מתאריך 15.12.2014.
כבוד השופטת נילי מימון, תמ"ש 48750-07-12, קנס על אי קיום זמני שהות מתאריך 10.02.2014
כבוד השופטת תמר סנונית פורר, תמ"ש 15756-08-12 (לא פורסם), חיוב האב להגדלת זמני השהות.
ראו גם כאן.
