ניכור הורי וחידוש קשר – בדף זה נסביר מהו המונח "ניכור הורי", כיצד ניתן לנסות ולטפל במקרים של ניכור הורי על מנת לחדש את הקשר בין ההורה לילדו, כולל המלצות של ד"ר ענבל קיבנסון בר-און להורים ולעורכי הדין, הסבר מהו נוהל 2.20 של כבוד הנשיאה חיות, התקף כמובן רק בבתי המשפט למשפחה, דוגמאות לתביעות נזיקין, הפסקת תשלום מזונות עקב ניכור הורי, חומר מקצועי בתחום ופסקי דין בתחום חידוש הקשר הורה-ילד.
ניכור הורי וחידוש קשר
מצב פסיכולוגי לפיו ילד מסרב לקיים קשר עם אחד מהוריו, כאשר אין צידוק אובייקטיבי לכך, וכאשר ההתנגדות הנה תולדה של הסתה או עידוד של ההורה המנכר/המועדף על הילד להתנכר להורה האחר.
המצב מתקיים בד"כ על רקע של גירושין בין בני זוג ומאבקים על חלוקת זמני השהות והגדרות הוריות.
ניכור הורי יכלול ארבעה קריטריונים מרכזיים:
1) היסטוריית יחסי הורה ילד תקינה.
2) היעדר מצבים של אלימות, הזנחה, ונטישה.
3) התנהגויות של שליטה פסיכולוגית, הסתה ומידור של ההורה המנכר.
4) מאפיינים של חשיבה, אפקט והתנהגות אצל הילד המנוכר שמעידים על ניכור.
חשוב לזכור כי לא כל ניתוק קשר מהווה ניכור הורי, אלא לפי הקריטריונים הנ"ל.
טיפול בחידוש קשר על רקע של ניכור הורי
מדובר על אחד הנושאים הקשים והכאובים בקרב הורים גרושים.
ישנם אנשי מקצוע שזהו תחום עיסוקם והתמחותם, יש להם ניסיון עם מקרים דומים ומומלץ מאוד לנסות להיעזר באיש מקצוע ייעודי לטיפול בחידושי קשר על רקע של ניכור הורי.
ניתן לחפש איש מקצוע בקבוצות הפייסבוק השונות, בגוגל, וברשימת מומחי בימ"ש וכו'.
ייתכן וגם פקידת הסעד שלכם תוכל להמליץ על איש מקצוע מיומן שהיא מכירה מהשדה המקצועי.
חשוב מאוד לנסות ולפתור את הבעיה מוקדם ככל הניתן ולהגיב במהירות.
ככל שהזמן עובר, הניתוק מעמיק ודפוסי החשיבה של הילד המנוכר הופכים נוקשים ומקובעים יותר ויותר.
ככל שעובר הזמן הניבוי לחידוש קשר הולכת וקטנה.
יתרה מכך, מרגע שמתחילות התנהגויות של פיצול, הספרות מראה שלוקח בין 3-5 חודשים עד לניתוק חריף וניכור עמוק.
לכן, תגובתיות מהירה וערנית חשובה וקריטית.
כיצד ניכור הורי בא לידי ביטוי
בעקבות פרסום פודקאסט בעל שלושה פרקים בכאן 11 על ניכור הורי עם ד"ר ענבל קיבנסון בר-און (baroninbal1@gmail.com) פנינו לד"ר קיבנסון בר-און, ראשת התוכנית לתואר שני בחוג ליעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, ומי שמשמשת מומחית מטעם בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים לתהליכי הערכה של פרקטיקות הורות, התערבות במשפחות בקונפליקט גבוה, תאום הורי וחידוש קשר על רקע של ניכור הורי, וביקשנו את עמדתה בנוגע לטיפול בניכור הורי וחידוש קשר הורה-ילד, לצד מספר המלצות להורים ולעורכי הדין למשפחה:
"ניכור הורי יתבטא בדרכים שונות אשר נוגעות הן להורה אליו מנוכר הילד והן להורה ה"מועדף":
הילד המנוכר יפגין פיצול חריף בחשיבה, אפקט והתנהגות, כאשר הדבר יבוא לידי ביטוי בכך שההורה המנכר יתואר כמושלם והתמיכה בו תהיה רפלקסיבית, ואילו ההורה המנוכר יתואר כרע, דמוני ומסוכן, ללא כל ביסוס ומותאמות לכך.
הילד יפגין ברית פתולוגית עם ההורה המנכר, ויצהיר על פחדים מההורה המנוכר אשר אין להם כל הצדקה או היסטוריה מוקדמת התומכת בכך.
הילד עלול להפגין התנהגות אכזרית, עוינת כלפי ההורה המנוכר והוא יתאפיין במחיקה של כל זיכרון חיובי קודם עם אותו הורה שהייתה לו היסטוריית יחסים תקינה עמו בעבר.
קיימים תאורטיקנים שונים שהמשיגו את המושג 'ניכור הורי', אולם המשותף לכולם הוא ההבנה שמצב פסיכולוגי זה מתרחש סביב שימוש של הורה בילד תחת ניהול מאבק בהורה האחר, וההכרה ההולכת וגוברת כי ניכור הורי מהווה סוג של התעללות רגשית ופסיכולוגית של ההורה בילד (למשל, עידוד הילד להפגין אלימות מילולית, פיסית או כלי רכושו של ההורה כלפי ההורה המנוכר, מניעת קשר עם דמות התקשרות של הילד, המרדת הילד וכיו"ב).
ההורה המנכר אף עושה שימוש בשליטה פסיכולוגית, מייצר אצל הילד חשיבה כוזבת אודות ההורה האחר כפוגעני, מזניח, ונוטש, מטמיע בילד זיכרונות שווא ומעודדו להתלונן על ההורה במסגרות פורמליות כגון משטרה, רווחה ובימ"ש.
הילד, שחווה מסר מתמשך של הפחדה שנועד להגביר את התלות שלו בהורה המנכר, מפגין פחד או סלידה מההורה המנוכר, ללא שיש לכך ביסוס במציאות וחרף יחסים קודמים נורמטיביים.
ילדים אלו נתונים לתהליכים של 'שבי פסיכולוגי' בו על מנת לשרוד הם מאמצים את הנרטיב של ההורה המנכר, מגלים כלפיו נאמנות מוחלטת ומוחקים לחלוטין ואף משחירים את ההורה המנוכר.
במקרים רבים הילד יתעקש כי הנתק מההורה נעשה מיוזמתו בלבד.
הילד יצדיק את הנתק באמצעות טיעונים שהושאלו מדברי ההורה המנכר (לדוגמא, ילד בן עשר הטוען כי אמו היא "בעלת הפרעת אישיות לא בשלה" או אומר בהחצנה נלהבת "אבא שלי פדופיל").
לחלופין, הילד עלול להצדיק את הנתק באמצעות טיעונים בלתי רציונליים כגון "ניתקתי איתו את הקשר כי הוא איחר לקחת אותי מהחוג בכמה דקות".
כמו כן, הילד יפגין אדישות לרגשותיו של ההורה הדחוי ואף הבעת הנאה כלפי סבלו של ההורה המנוכר ("שמחנו שהוא ישב במעצר") ולניסיונותיו לחדש עמו את הקשר, ובמקרים רבים ינתק את הקשר גם עם משפחתו המורחבת של ההורה הדחוי."
הטיפול הייעודי לחידוש קשר
טיפול בניכור הורי הנו טיפול ייעודי המצריך התמחות מיוחדת בטיפול משפחתי אינטגרטיבי ובהתמודדות עם אנשים אשר לרוב אין להם כל הפנמה של סמכות בימ"ש, שהנם מפרים צווים שיפוטיים ושהמוטיבציה שלהם לשינוי המצב אינה קיימת.
לשם כך נדרש טיפול סמכותי, פסיכו משפטי (מפוקח בימ"ש).
הטיפול בניכור הורי אינו יכול להיות וולונטרי, שכן הילד וההורה מתנגדים לחידוש קשר ומפעילים מאמצים רבים לסיכול כל סממן של סיכוי לחידוש קשר בין הילד להורה המנוכר. טיפול בחידוש קשר אינו המטרה אלא הבאה לקשר נורמלי ותקין בין הילד לשני הוריו.
לפיכך, קיימת חשיבות מכרעת לטיפול פסיכו-משפטי תחת צו בימ"ש המחייב את ההורה המנכר להביא את הילד לחידוש קשר (לקוח מסקירת ספרות שהוגשה למשרד העבודה והרווחה).
ללא טיפול ייעודי מסוג זה סיכויי חידוש הקשר הנם נמוכים מאוד, ואף קלושים.
הורים מנוכרים רבים חווים טראומה ממשית עקב ריבוי תלונות השווא כלפיהם, והעובדה שילדיהם נלקחים מהם באחת, פעמים רבות ללא מסוגלות ממשית של מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל.
אזלת ידה של מערכת המשפט ושל המשטרה מעוררים בהורים מנוכרים תחושת חוסר אונים קשה.
אולם, חשוב לזכור שכל עוד הילדים הנם קטינים יש מה לעשות, לגייס, לרתום ולדרוש פעולה אקטיבית של מערכת המשפט, הרווחה והטיפול.
פעמים רבות הורים מנוכרים מכחישים את הסימנים המוקדמים (הפקעת סמכות ההורה, זלזול של הילדים, שינוי של 180 מעלות בהתנהגות הילדים, הקלטות וצילום ההורה על ידי הילדים, הגשת תלונות שוב ושוב לאנשי מקצוע מטעם הילדים, הפגנת עוינות ואכזריות כלפי ההורה, סירוב לאכול או לשבת בביתו של ההורה, סירוב שההורה יתלווה לילד בבי"ס וכיו"ב) ומאמינים ש'הדברים יסתדרו'.
חשיבה נאיבית זו מובילה לקריסה בבת אחת, ולניתוק קשר כה חריף שלאחר מכן נדרשת עבודה טיפולית אינטנסיבית וסיכויי ההחלמה אינם גבוהים.
לכן, על הורים מנוכרים להיות ערים לכל סימן של קונפליקט נאמנויות אצל ילדיהם, להיות אקטיביים ולא להמתין, לפנות לאיש מקצוע מומחה בתחום שיכול לזהות את חומרת והיקף הסממנים של הניכור ולפנות להתערבות פסיכו משפטית."
המלצות של ד"ר קיבנסון בר-און להורים מנותקי קשר/מנוכרים במטרה לחידוש הקשר
- עם התהוות הסימנים הראשוניים של ניכור הורי כדאי לפנות להתייעצות עם איש מקצוע על מנת לקבל תמונה מעמיקה ומדויקת יותר. לעיתים מדובר בקונפליקט שאינו קשור להסתה ולשליטה פסיכולוגית (למשל, מריבות גיל ההתבגרות, ילד בעל צרכים מיוחדים שמתקשה במעברים בין הבתים, או ילדים בגיל הרך שמתעוררת בהם חרדת נטישה) ולכן יש לדייק את המכניזמים שמובילים לסמנים הראשונים כפי שפורט מעלה.
- לא להמתין. לפעול מיידית. אחת האפשרויות הראשוניות הנה לנסות ולגייס את ההורה המועדף על הילד לטיפול בקהילה, ניתן לפנות למטפל משפחתי באחת מהתחנות לטיפול משפחתי בארץ או לחלופין למטפל פרטי בעל ניסיון בטיפול במשפחות בקונפליקט גבוה ובתהליכי גירושין ופרידה. יש להתעקש שכל בני המשפחה יהיו בטיפול ולא רק הילד או הילד וההורה המנוכר, שכן אז ההורה המנכר מוציא עצמו החוצה, משעין את כל כובד האחריות על ההורה המנוכר, מחבל 'מבחוץ', ומייצר עמדה של חוסר מעורבות ועניין שהילד חש בהם היטב.
- באם ההורה המועדף אינו שועה לבקשת ההורה לשילוב בני המשפחה בטיפול ובמידה וקיים ניתוק קשר ישנה אפשרות מיידית להגשת סעד דחוף, נוהל הנשיאה (2-20), נוהל הבטחת קשר. זהו נוהל שפועל בצורה חרומית (כמו במתכונת של מתן צו הגנה) ותוך 14 ימים מהגשתו בימ"ש חייב לקיים דיון במעמד שני הצדדים. באותו המעמד השופט יכול להתרשם מניכור, קשיי קשר, סרבנות קשר וכיו"ב ויכול למנות מתוך ארגז הכלים שבידיו טיפול ציבורי, טיפול פרטי, מינוי מומחה לניכור או לחידוש קשר, הפנייה לאבחון דיאגנוסטי, מינוי אפוטרופוס לדין וכיו"ב.
- הורים מנוכרים צריכים להתעקש על מינוי של טיפול משפחתי כוללני MMFI; Multi Model of Family Intervention אצל מטפל המומחה בחידושי קשר (רשימת המומחים של בתי המשפט ויחידות הסיוע), ולא להסכים להגיע למטפלים חסרי ידע וניסיון כיצד לערוך טיפול שלוב ידיים עם מערכת המשפט. מדובר בטיפול הנתון לפיקוח של בימ"ש, מדווח לבית המשפט על אי שיתוף פעולה והתעמרות בילדים, וחושף תהליכי הסתה וניכור.
- מרגע שהופנו ההורים לטיפול חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות של המטפל. פעמים רבות מטרת הילד הנה לא להקשר לטיפול ולהורה, תוך הבעת התנגדות עזה. קיימת חשיבות להבנה כיצד 'עובדים' עם ילד מתנגד, עוקפים את ניסיונותיו לייצר קונפליקט וזעם בחדר, כיצד מפתחים דרכי פתרון קונפליקטים, הקשבה, קומוניקציה פתוחה שמתקפת לילד את רגשותיו ונותנת לו מקום להבעת המרי שלו. ללא הליכה צמודה לאור הנחיות הטיפול יהיה קשה עד מאוד לחדש קשר.
- להורים מנוכרים אסור להסכים להיות בטיפול שנשאר אך ורק בחדר הטיפולים. טיפול בחידוש קשר חייב לשלב עם הזמן הבאה לנורמליזציה, הווה אומר לחתור לקיום זמני שהות (כל ילד באופן המדורג והנכון לקצב שלו), ולכן כאשר הקשר מתפתח יש לעודדו ליציאות במנות קצובות בתחילה החוצה (על כל שעת טיפול שעה בחוץ, לאחר מכן שעתיים, ארבע ועד ליום שלם וכן הלאה). יש לדרוש זאת ולא להישאר אך ורק בתחום השיח אלא לחתור ליצירת חוויות חדשות.
- חשוב שהורים מנוכרים ישקיעו ביצירת חוויות מהנות וחיוביות ללא שיח מכוון על 'הניכור'. באופן כללי יש להימנע משיח על כך ללא תמיכה טיפולית, שכן ילדים יכולים בקלות להתבצר שוב ואז ישנו סיכון שהשיח עם ההורה המנוכר יגרה את קונפליקט הנאמנויות של הילד. הזהרו מכך מאוד. העזרו באיש מקצוע לשם שיח מסוג זה.
- הורים מנוכרים חשים תסכול עז, ולעיתים תחושת נבגדות מילדיהם. הם בעצמם צוברים מתח רב עקב הכתישה הפסיכולוגית שהם עוברים מצד ההורה המנכר ולעיתים המערכות שמתקשות לסייע להם. לכן, חשוב מאוד ללמוד טכניקות של ויסות והרגעה עצמית (ניתן לעשות שימוש בטכניקות של מיינדפולנס וכלים פסיכו ביולוגיים הקשורים לדיכוי ולמיתון עוררות, מדיטציה, תרגול נשימתי להפגת לחץ). זאת, על מנת להגיע למפגשים עם הילד המנוכר באופן מווסת ותחת עוררות נמוכה של רגשות שליליים. הדבר יסייע ביצירת החיבור מחדש לילד.
- להתאזר בסבלנות, תקווה ואמונת הדרך. לעסוק לא רק בתהליך המשפטי או הטיפולי אלא למלא את העצמי בחוויות, והחזקה עצמית שיכולה לאפשר נטילת פרספקטיבה חיובית ואופטימיות.
- לא להרפות מבימ"ש עד שימונה טיפול כוללני, לבקש מבימ"ש אכיפה והתייחסות אינטנסיבית ועם סף תגובה מהיר.
המלצות של ד"ר קיבנסון בר-און לעורכי דין למשפחה בתיקים של ניכור הורי וחידוש קשר.
- במקרים של ניכור הורי על רקע של הסתה ושליטה פסיכולוגית אין להסכים למפגשים במרכז קשר, אלא תחת טיפול משפחתי אינטגרטיבי מבוקר ומפוקח בימ"ש, אשר כורך את כל בני המשפחה. מעצם היותו, מרכז קשר מופנה לקטינים שהוריהם סיכנו אותם תחת מגוון בעיות וקשיים בחיי היום יום (התעללות, הזנחה וכיו"ב). הורים מנוכרים אינם מתעללים ואינם נדרשים ל'השגחה' ופיקוח עליהם. לכן, עדיף שחידוש הקשר יעשה במסגרת טיפולית שאינה מקבעת את מעמדו של ההורה המנוכר כמסוכן או כזה שיש לפקח עליו, ובודאי שאינה משרתת את הנרטיב של ההורה המנכר בדבר 'מסוכנותו' של ההורה המנוכר.
- לא להסכים לצמצום זמני שהות של ההורה המנוכר עם הילד כשיש 'בעיות' וכשניכרת הסתה. הילד לא מקבל מכך תמיכה אלא אישוש לנרטיב שמוטמע בו שההורה המנוכר ממילא נוטש אותו, לא אכפת לו ממנו, מוותר עליו בקלות וכיו"ב. זוהי טעות קלאסית שהורים רבים עושים כשהם מנסים 'להתחשב' בילד ולתת לו תקופות של הפסקה כדי שיפתח עמדה חיובית יותר. אולם, בפועל לאחר מספר חודשים נראה הגברה של העוינות ושל הנרטיב שההורה המנוכר מזניח (הילד קיבל לכך הצדקה בדוגמת זה שההורה המנוכר 'שיחרר' אותו) והחודשיים הופכים בקלות לשנה, שנתיים וכיו"ב כשבשלבים מתקדמים אין כבר דרך לעצור את הניתוק והעמקתו.
- לדרוש טיפול פסיכו משפטי הכולל דיווח שוטף לבימ"ש על שיתוף פעולה, התנגדות, חבלה, הסתה וכיו"ב. לא מדובר בטיפול קלאסי רגיל אלא כזה המסוגל לשלב היבטים סמכותיים.
- טיפול פרטני לילד המנוכר אך ורק תחת מסגרת הטיפול הכולל ולא באופן נפרד. הדבר יסייע למניעת פיצולים והתקפות על תהליך חידוש הקשר.
- לדרוש תיק פתוח. לא ניתן לחדש קשר עם תיק סגור ולרוב לא ניתן להטיל בו סנקציות.
- לבקש מדרוג, שימוש ואכיפה של סנקציות מטעם בימ"ש במקרה של התנגדות וחבלה בקשר ובטיפול.
- בעת חידוש הקשר להימנע מהגשת בקשות סביב הילדים, לחתור ליישוב סכסוכים בתהליך גישורי, להקפיא סוגיות פחות חשובות ולהמתין עמן.
- להגיש תובענה להבטחת קשר (נוהל הנשיאה 2-20), לזירוז תהליך חידוש הקשר ומניעת התקבעות ניכור הורי בתודעתו של הילד.
- לדעת שהחלפת מטפלים, שימוש רב בהליכי ביניים, שימוש שוב ושוב בהפניות לאבחונים- פוגעים בתהליך חידוש הקשר ובסיכוייו הקשים ממילא.
- להרגיע את הלקוחות, לווסת אותם, להזכיר להם שהם תמיד צריכים לחשוב את הילד שלהם. להימנע מהזמנות של משטרה והבאת ילדים לעדות בבימ"ש. לזכור שיש שם ילד שהוא הוא הקורבן הפגיע וחסר האונים בכל הקונסטלציה הזו.
ניכור הורי – נוהל הנשיאה לחידוש קשר
ביום 08.10.2020 פורסם נוהל הנשיאה לחידוש קשר כהוראת שעה.
ביום 01.08.2023 הנוהל הפך להוראת קבע. 2-20 – "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם".
ביום 20.08.2023: פורסם מחקר על נוהל הנשיאה על ידי מחלקת המחקר של הרשות השופטת – בחינת נוהל נשיאת בית המשפט העליון בנושא הבטחת קשר ומוגנות בין הורים וילדיהם. ד"ר תהילה רוזנצוויג פלדמן וד"ר גלי אביב.
מספר דברים חשובים לגבי נוהל הנשיאה:
- הנוהל אינו נוהל הנועד לשימוש רק למקרים של ניכור הורי, אלא נועד להבטחת קשר באופן כללי בין ההורים לילדיהם ותחת מצבי ניתוק קשר. הנוהל תקף גם למקרים בהם אין זמני שהות רציפים, ללא קשר אם יש כבר החלטה שיפוטית או לא.
- גם כאשר אחד הצדדים הגיש בקשה לפי טופס 6 לפגישות מהו"ת ביחידות הסיוע שלצד בתי המשפט, הרי במקרים המתאימים בהם בית המשפט יקבע שהמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לקשר בין הורה לילדו, יקבע בית המשפט דיון דחוף תוך 14 יום.
- הנוהל תקף גם למקרים בהם יש חשש לפגיעה למגונתו של הילד.
- לצערנו, הנוהל לא תקף לבתי הדין הרבניים.
ניכור הורי – נתונים ממשרד הרווחה
לקראת דיון שנערך בוועדה לזכויות הילד בנושא "ניכור הורי – התמודדות עם התופעה" הגיש משרד הרווחה את המסמך המצורף.
לנו המסמך היה מאוד לא ברור ולכן שלחנו את הבקשה המצורפת לקבלת מידע.
והנה תשובת משרד הרווחה. הנתונים מפחידים.
ראשית, אנחנו רואים שבכל שנה בשש השנים האחרונות מספר ההורים המגיעים לרווחה לתסקיר בנושא משמורת וזמני שהות הוא קבוע!!
אין שום שיפור בעקבות חוק פגישות המהות.
שנית, מספר המשפחות בהן זוהו קשיים בקשר הורה ילד הוא עצום!! כ- 75%. וכך גם לגבי מספר המשפחות בהן זוהה ניכור הורי! כ- 11%!! פנינו למשרד הרווחה בבקשה נוספת להסבר, וזאת תשובתם.
ניכור הורי – תביעות נזיקין
ישנם מקרים בהם ההורה המנוכר מגיש תביעת נזיקין כנגד ההורה המנכר. במספר פסקי דין נקבעו סכומי נזיקין גבוהים יחסית, במטרה ליצור הרתעה להורים המנכרים.
ראו למשל פסק הדין המפורסם של כבוד השופטים במחוז באר שבע, כבוד השופטת העמיתה ש' דברת – אב"ד, כבוד השופט א' חזק, כבוד השופטת ג' לוין, בעמ"ש 72323-10-21 אשר קבעו שהאם המנכרת תשלם לאב סכום של 400,000 ש"ח על מעשיה!
כבוד השופט פפרני מסביר בתלה"מ 43670-04-21 מיום 24.03.2024 לעומק מה צריך להוכיח על מנת שתביעה שכזו תתקבל, קובע כי לאם אשם תורם בשיעור של 25%, ופוסק לאם 165,000 ₪ פיצויים + 55,000 ש"ח הוצאות משפט.
ראו גם פסק דינה של כבוד השופטת מירה רום פלאי בתה"ס 63501-03-18 בו האם, יחד עם בעלה בחדש, גרמו לנתק בין הילדים לאב. נפסק שהאם תשלם 100,000 ש"ח נזיקין על מעשיה ועוד 100,000 ש"ח הוצאות משפט.
בתמ"ש 26682-06-20 מיום 19.03.2023 כבוד השופט שני אמנם דוחה את התביעה הכספית של האב, אך מסביר ומפרט באריכות על כל הנושא של תביעה כספית בגין ניכור הורי.
ניכור הורי – הפסקת תשלום המזונות
ישנם מספר פסקי דין בנושא הפסקת תשלום המזונות כאשר הילד הוא מרדן. ראו גם בדף פסקי הדין. בנושא זה אנו ממליצים לקרוא את פסק דינו של כבוד השופט ארז שני בתלה"מ 55069-12-20 (מיום 13.03.2022) – אך נציין שהוגש עליו ערעור למחוזי שהתקבל חלקית! ראו בע"מ 314/23.
כבוד השופט שני סוקר באריכות ובצורה מעוררת כבוד את כל התחום, הפסיקות הרבות בו, ובעצם מכין את כל החומר "לעוס" לעורכי הדין שיצטרכו בעתיד להגיש תביעות בנושא כאוב זה.
- ראשית, לא רק שהאם היא הורה מנכר ולא הועילו כל המאמצים והקביעות לעניין זה חלוטות הן.
- שנית, אין עוד כל תקווה ותוחלת לאחר שמוצו האפשרויות לחידוש הקשר בין הבת לבין האב. לצורך העניין האב אינו אלא מקור כספי בעיני האם והילדים, ולדמותו כאב, אין שום מקום (זולת לרעה) בחיי ילדיו ובכללם הקטינה.
במצב המצער בו כלו כל הקיצין גם התקוות לחידוש הקשר, נפתחות בפני ההורה הנפגע שתי אפשרויות מקבילות והוא יכול לנקוט בשתיהן:
- האחת, כגון התובענה שלפניי, היא עתירה להפחתת או להפסקת החיוב במזונות.
- האחרת היא תובענה נזיקית ו/או חוזית לפיצוי בשל הנזק שנגרם.
בסופו של יום תשלום המזונות בוטל החל מתחילת שנת 2021, והאם תשלם הוצאות בסך 35,000 ₪.
ראו גם כבוד השופט זגורי בתלה"מ 44950-12-18 ומחוזי מרכז בעמ"ש 45248-10-21 ופסק הדין של הדיינים הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז בתיק 1178177/16
חומר מקצועי בנושא ניכור הורי וחידוש קשר
1. ניכור הורי סקירת ספרות – ד"ר ענבל בר-און החוג לייעוץ ולהתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה, ד"ר יואב מזא"ה הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו, בשיתוף ד"ר בני ביילי, האקדמית גליל מערבי, דצמבר 2019.
משרד העבודה והרווחה הוציא קול קורא לקבלת סקירת ספרות בנוגע לניכר הורי, המשגה, אבחון והתערבות.
הזוכים בקול הקורא הגישו סקירת ספרות הסוקרת מאמרים עדכניים והתייחסויות מקצועיות באשר לכיצד ממשיגים ניכור, מה הם המאפיינים הפסיכולוגיים העיקריים מהם סובלים ילדים המתאפיינים בכך ומה הן דרכי ההתערבות הרצויים בהיבטים פסיכו משפטיים. מהסקירה עולה כי ניכור הורי הנו מצב פסיכולוגי המקשה מאוד על חוויתם הרגשית של ילדים ופוגע במידה ניכרת וחריפה בהתפתחותם לאורך חייהם.
ציטוטים מסיכום המאמר:
ניכור הורי הוא תופעה קשה ביותר שנחשבת להתעללות פסיכולוגית בילד ופוגעת בצורה אנושה ברווחתו האישית ובבריאותו הנפשית, הן בהווה והן בעתיד
כדי להגן על הילד, יש לאבחן את הניכור בשלב מוקדם ככל הניתן. אבחון מהיר ומיידי מאפשר התערבות שיכולה למנוע התקבעות של תהליכי חשיבה מעוותים, שעשויה לסייע להתאוששות מהירה של מערכות עיבוד המידע והוויסות שנפגעות בצורה דרמטית במהלך תהליך הניכור שעובר הילד.
נייר עמדה זה מוגש לאחר שהתברר שנייר העמדה של מכון רקמן מאפריל 2020 , סרבנות קשר וניכור הורי: רקע תאורטי, אבחון ושיטות טיפול בראי עיקרון טובת הילד, מתעלם מהנזק שנגרם לילד כאשר אחד ההורים גורם לניתוק הקשר בין הילד להורה האחר, ללא כל הצדקה הקשורה לצרכי הילד וטובתו.
3. אמתי מגד, עובד סוציאלי, מטפל ומדריך מוסמך בטיפול זוגי ומשפחתי: שמונה שלבים ביצירה של ניכור הורי.
4. ניכור הורי וסרבנות קשר: כיצד למנוע כישלון קשר בין ילד להורה– כבוד השופט (בדימוס) פיליפ מרכוס.
5. תיקי ניכור הורי בבתי הדין הרבניים – זיהוי, דרכי התמודדות והצעת פתרונות– מאת: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, בית הדין הרבני ירושלים.
קצת היסטוריה על קידום התחום בארץ:
התוכנית של צופית גרנט
בסוף שנת 2018 העלתה צופית גרנט בתוכנית "קשר השתיקה" 3 פרקים בנושא ניכור הורי. לשמחתנו התוכנית הצליחה להסביר בצורה מעולה את הנושא הכה כאוב והצליחה להעיר את שופטי בתי המשפט למשפחה.
בעקבות התוכנית השופטים החלו להבין שמחובתם לנסות ולטפל בבעיה. ראו בנושא זה את הפרויקט שהתחיל בבתי המשפט למשפחה בתל אביב ומספר פסקי דין שפורסמו לאחר מכן, אשר ניכר בהם שהתוכנית של צופית גרנט הצליחה להביא לתחילתו של שינוי.
מחוז תל אביב – כבוד השופטת מירה דהן
בכנס עורכי הדין באילת בחודש דצמבר ציינה כבוד השופטת מירה דהן שהחל מינואר הקרוב (2019) יערך בבית המשפט למשפחה בתל אביב פרויקט בנושא.
לעמדתה, הדבר החשוב ביותר הוא קיצור תהליך הזיהוי והטיפול. כיום, עד שתיק מגיע לשופט שיזהה את תופעת הניכור ההורי עוברים 8 חודשים! זה המון זמן כמובן, ומצב זה לא יכול להימשך והרי מדובר על זמן קריטי בחיי ילד!
כיום, במידה ויחידת הסיוע מזהה שייתכן ומדובר על מקרה של ניכור הורי, היא מציינת זאת בטופס לפי סעיף 3א. במסגרת הפרויקט בתל אביב, מעכשיו טפסים אלו של טיפול מיידי יגיעו לשופט מוקד אשר תפקידו יהיה לזמן דיון דחוף תוך 14 יום לבחינת הטענה.
במידה ויש עילה לטענה הוא ישלח את ההורים לאיש מקצוע מתוך מאגר אנשי טיפול שכבר הוכן. לאחר ששופט המוקד יקבל את עמדת איש המקצוע, ובמידת הצורך, התיק יועבר מיידית לשופט המטפל. התקווה היא, שקיצור הזמן, שהוא כאמור החשוב והקריטי, יביא את השינוי.
כמובן שבמקרים המתאימים גם יוטלו סנקציות בהתאם לתיק, כולל העברת משמורת במקרי קיצון.
מחוז מרכז – בעקבות פניית העמותה להנהלת בתי המשפט המודל בוטל.
בהמשך לפעילות הנחושה במחוז תל אביב, הצטרף גם מחוז מרכז במודל משלו "מודל להתמודדות עם תופעת הפגיעה בקשר בין הורה לילד – מחוז מרכז".
אנו כמובן שמחים שהשופטים מבינים כמה חשוב לטפל בנושא במהירות האפשרית, אך לטעמנו המודל היה מאוד בעייתי, בעיקר השאלון היה לא ראוי לטעמנו. המודל בוטל בעקבות פנייתו לכבוד נשיאת בית המשפט. כתבה על ביטול המודל – נשיאת העליון הקפיאה את "מודל הניכור ההורי" של השופטת רבקה מקייס
פסקי דין בנושא ניכור הורי ניתן למצוא כאן.
מאמרים ומצגות
1. פודקאסט בעל שלושה פרקים בכאן 11 על ניכור הורי בהשתתפות דר' ענבל קיבנסון בר-און.
3. סקירת ספרות עבור משרד העבודה והרווחה מאת דר' ענבל קיבנסון בר-און ודר' יואב מזא"ה.
4. אבא שלך מפלצת" – כתבה של משה ויסטוך
5.ממצאי מחקר עדכניים באשר לניכור הורי ומערכת המשפט בעולם המערבי – ג'ניפר הרמן ודמוסתנס לורנדוס.
6.Attachment goes to court: child protection and custody issues
7.Parental Alienating Behaviors – An Unacknowledged Form of Family Violence
8.Amy Baker's 17 PA Strategies
9.Ten Parental Alienation Fallacies That Compromise Decisions in Court and in Therapy
10.ניכור הורי – רקע, מושגים והגדרת התופעה – מחלקת "מעברים" סדרי דין עיריית ירושלים
12.מחשבה נוספת תסמונת הניכור ההורי מנקודת המבט של התפתחות הילד, יעל לסר משרד הרווחה.
13.ספר הניכור ההורי, נכתב על ידי אחד האבות בעמותה
