מזונות – טיפים

כמוסבר בדף מזונות ילדים, שיעור המזונות הנקבע כיום גורם לעוול נורא כלפי האבות. ככל שזמני השהות רחבים יותר ומספר הילדים גבוה יותר, העוול הולך וגדל.

יחד עם זאת בשנתיים האחרונות, בין היתר בעקבות המלצות ועדת שיפמן, אנו רואים ניצנים של שינוי חשיבה ורצון מצד שופטי המשפחה להקל קצת על האבות, במסגרת מגבלות הדין העברי.

הנימוקים להחלטות החדשניות בנושא מזונות מגוונים. במידה והנך עומד לפני הגשת כתב כלשהו בנושא מזונות, חשוב להכיר את הפסיקות השונות ולוודא שיעשה שימוש ראוי בפסיקות המתאימות למקרה שלכם.

מזונותמזונות – מספר טיפים:

 

הפחתה בשיעור דמי המזונות

1. יותר ויותר שופטים מתחשבים כיום בחלוקת זמני השהות. במחוז תל אביב והמרכז יש מספר פסקי דין עם הפחתה של כ- 50% משיעור המזונות (כולל מדור), כאשר במחוז חיפה שיעור ההפחתה הוא כ- 25%. נכון שמדובר בשלב זה רק על פסקי דין בהם זמני השהות שווים או קרובים לכך (לרוב מדובר על מקרים בהם להורים הגדרה של משמורת משותפת אך לא בהכרח), ועדיין, גם אם יש זמני שהות פחותים יש מקום לבקש הפחתה יחסית במזונות.

כמה הכנסה תישאר לכל אחד מההורים?

2. אין טוב ממראה עיניים: חשוב מאוד לציין בכתב התשובה לבית המשפט את התוצאה המעשית לאחר תשלום המזונות – כמה ישאר בידי האב, כמה יהיה לאם. אם נוצר פער משמעותי בין שני בתי ההורים, חשוב להסביר את המשמעות של פערים אלה. במקרים רבים מידי הילדים זוכים לבית אחד מבוסס כלכלית (אצל האמא) ובית שני (אצל האבא) בו ההורה מתקשה לספק לילדים את צרכיהם הבסיסיים.

3. כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, יש להדגיש גם את ההכנסה הפנויה הנשארת בידי כל אחד מההורים, לאחר תשלום שכ"ד שהוא הוצאה גדולה, קבועה ומחויבת. אם יש חצאים גבוהים, מחויבים, כמו מעון, גנים או צהרון – ראוי לציין גם אותם. הכנסה פנויה הוא הסכום שנותר למחייה לאחר כל ההוצאות ההכרחיות.

מזונות ילדים מדורגים

4. מזונות מגיל 15 ואילך הם מדין צדקה בלבד. במידה והכנסות ההורים דומות, המשמורת משותפת וזמני השהות שווים או קרובים לכך, יש מקום לבקש, גם אם כיום הילד צעיר יותר, שלפחות מגיל 15 כל הורה ישא בצרכי הילדים כשהם אצלו והם יחלקו ביניהם הוצאות חריגות. פסיקה של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 27.8.2015, בעמ"ש 41769-10-13 יכולה להוות תימוכין לבקשה שכזו.

חלוקת הקצבאות

5. כיום לא ניתן לחלק את קצבאות הביטוח הלאומי בין ההורים, אך ניתן לבקש חלוקה רעיונית, כזו או אחרת, של ההטבות השונות, בהתאם לזמני השהות ויחס ההכנסות של שני ההורים. כבוד השופט משה דרורי ברמ"ש 58470-01-16, פסק על קיזוז מחצית קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) מדמי המזונות. מאחר וזו החלטת בית משפט מחוזי ניתן להשתמש בה לחיזוק הבקשה. ראו גם תמ"ש 6639-08-13. במידה ויש לכם שני ילדים או יותר, רצוי לבקש באותו אופן גם חלוקה של נקודות הזיכוי.

6. במידה ונקבעה משמורת משותפת (כהגדרה וללא קשר לזמני שהות) חשוב לבקש שיירשם בפסק הדין שכל אחד מההורים זכאי להנחה בתשלום המים.

חלוקת נטל הנסיעות

7. נטל הנסיעות – בעבר הרחוק, למרבית המשפחות היה רכב אחד, לרוב ברשות האב המפרנס. למרות שכיום בד"כ לכל אחד מבני הזוג יש רכב, נוצרה "מסורת" לא ברורה לפיה האב הוא שאחראי לנסיעות. זוהי "נורמה" חברתית מיושנת שאין לה אזכור בחוק. לכן חשוב להכניס להסכם הורות או לפסק הדין סעיף שעניינו חלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. כיום כבר יש מספר פסקי דין הדנים בנושא.

כבוד השופטת מירב אליהו, תמ"ש 38012-12-12 השתתפות האם בנסיעות למרות שההורים גרים קרוב זה לזו, פשוט כי זהו צדק, מיום 28.01.2015.

כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 22544-09-13 נטל הנסיעות גם על האם מתאריך 15.01.2014

כבוד השופטת שלי אייזנברג (לא פורסם) חלוקת נטל הנסיעות והטלת קנס של 250 על כל הפרה של האם 2 מתאריך 03.07.2012

עמ"ש 29859-10-10 (לא פורסם), בית המשפט המחוזי בחיפה לגבי החלטת כבוד השופט שלי אייזנברג בנושא נטל הנסיעות מתאריך 31.1.2013

8. האם סכום המזונות המקובל כיום (1,250-1,400 ₪ לילד) אכן הגיוני ומשקף מציאות? בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בעמ"ש 1180-05-14  מציין בית המשפט תוך הפנייה למאמרו של ד"ר יואב מזא"ה  "הדין הדתי של מזונות ילדים, פסיקת בית המשפט העליון והפרקטיקה בבתי המשפט: בין מיתוס למציאות" (ראו כאן), כי הסכומים עליהם הועמדו הצרכים ההכרחיים לא נקבעו על בסיס מחקרי או כלכלי כלשהו, ומהווים חזקה שניתנת לסתירה בהתקיים נסיבות מיוחדות/חריגות בהקשר לתא המשפחתי הספציפי והקטינים אשר עניינם עומד לדיון. המשמעות היא שיש להגיש לבית המשפט הוכחות על גובה ההוצאות האמיתיות בגין הילדים. ככל שירבו פניות הדורשות מזונות הולמים לילדים, על פי הוצאותיהם האמיתיות, הסיכוי שהפסיקה תהיה בהתאם עולה.

שכר ההורים

9. חשוב מאוד לדאוג שהשכר המוצג לבית המשפט יהיה נכון ובעיקר מובן לשופט. לא פעם קיבלנו פניות בהן נכתב שהשופטים לא דייקו בשכר. יש לזה כמובן השפעה על קביעת שיעור המזונות, אך גם אם יוגש ערעור למחוזי השופטים ברוב המקרים לא בודקים מחדש את השכר אלא מקבלים את הנתונים שרשם השופט במשפחה.  

וכמובן שכולנו עדיין ממתינים לפסק הדין של בית המשפט העליון על שתי בקשות הערעור שהוגשו (בע"מ 919/15 ו- 1709/15), בתקווה שלפחות עבור ילדים מעל גיל 6 יהיה קצת יותר צדק ויותר הגיון בקביעת מזונותיהם במדינת ישראל.