מזונות ילדים המשולמים על ידי האם פסקי דין:

    מזונות ילדים המשולמים על ידי האם פסקי דין: במדינת ישראל, תחת החוק הדתי, בודדים מאוד הם המקרים בהם האמא היא המשלמת את מזונות הילדים לאב.

    ועדיין, בדיוק כמו שיש שינוי מהותי בנושא המשמורת המשותפת (בעבר, עד שנת 2008, כלל לא היתה אפשרות לקבל בבתי המשפט הגדרה של משמורת משותפת וכיום זה דבר שבשגרה) וניצנים של שינוי בקביעת שיעור מזונות הילדים (ראו כאן), אנו מקווים ומאמינים שבעתיד קביעת שיעור סכום המזונות לא תהיה לפי מגדר ההורה, אלא בהתאם לחלוקת זמני השהות והשכר של שני ההורים כפי שהמליצה ועדת שיפמן.

    כיום יש מספר פסקי דין בנושא, וגם בהם הסכומים נמוכים מהסכומים אשר היה משלם האב במקרה דומה.

    מכירים עוד פסקי דין בתחום? נשמח כמובן לקבלם.

    פסקי דין בהם נקבע שהאם היא זו שתשלם את מזונות הילדים:

     

    כבוד השופט בנימין יזרעאלי, תמ"ש 55549-11-15, הילד מתגורר אצל האב ולכן תחת דיני צדקה האמא תשלם מזונות לאב, מיום 05.04.2017.

    להורים 3 ילדים. אחד הבנים עבר בגיל 17 לגור אצל האב. לאור זאת שהבן מעל גיל 15 חל במקרה זה דין צדקה ולכן קבע כבוד השופט יזרעאלי, לאחר שבחן את משכורות שני ההורים, שהאמא תשלם לאבא מזונות בסך 1,000 ש"ח לחודש ושליש בזמן השרות הצבאי.

    את האב ייצגה עו"ד דורית ענבר – סברדליק

    כבוד השופט בנימין יזרעאלי, תמ"ש 55549-11-15, הילד מתגורר אצל האב ולכן תחת דיני צדקה האמא תשלם מזונות לאב, מיום 05.04.2017.

    כבוד השופטת אלה מירז, תמ"ש 43781-01-14, קביעת משמורת הילדה אצל האב, האמא תשלם מזונות לאבא, מתאריך 29.02.2016.

    להורים ילדה אחד כבת 14. האב מתגורר יחד עם הבת אצל אימו. נקבע שהמשמורת תהיה יחידנית לאבא.

    לטעמנו, גם במקרה קשה זה, ראוי היה לקבוע הסדר עם כותרת של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת, ללא קשר לזמני השהות שנקבעו (שלרוב אף לא מקוימים). אין כל טעם לדחוק או להשפיל את האמא, זה רק יפגע בקשר העתידי שלה עם בתה. מתן כותרת הורית שווה אולי היה מעודדת את האמא לשמור על קשר יציב עם הבת.

    האמא משתכרת למעלה מ-15,000 ₪ נטו. האבא חי מקצבת נכות. כבוד השופטת מירז מעמידה את יחס הכנסות ההורים על 70:30 לטובת האם וקובעת שהיא מותירה את ההחלטה הקודמת שלה על 950 ₪ לחודש יחד עם יתר החיובים מההחלטה.

    בפסק הדין למזונות זמניים ציינה כבוד השופטת מירז שחיוב מזונות הקטינה יכול ויעשה באחת משלוש הדרכים: סעיף 3א שנדחה במקרה זה, חיוב על פי צמצום רכיבי המזונות ההכרחיים והגדלת רכיב ההוצאות הלא הכרחיות, דרך שלא צלחה במקרה זה ודרך חיוב האם מכח דיני היושר במשפט העברי ומכח עקרון השוויון.

    ואכן בהתאם לזאת פוסקת כבוד השופטת מירז שהאם תשלם לאב מזונות עבור הילדה בסך 950 ש"ח.

    * את האב ייצגה עורכת הדין דורית ענבר סברדליק.

    מזונות קבועים: כבוד השופטת אלה מירז, תמ"ש 43781-01-14, קביעת משמורת הילדה אצל האב, האמא תשלם מזונות לאבא, מתאריך 29.02.2016.

    מזונות זמניים: כבוד השופטת אלה מירז תמ"ש 43781-01-14 האם תשלם מזונות לאב מתאריך 16.07.2014

    כב' הרשמת  אורית אביגיל יהלומי (פסק דין בהעדר הגנה), תמ"ש 55777-07-14, העברת הילדים למשמורת האב, האם רואה את הילדים מרצונה פעם בחודש, מזונות על האמא לא ניתן לקבוע אך השתתפות במזונות ילדים מעבר לצרכים ההכרחיים בהחלט כן, מתאריך 22.01.2016.

    להורים 5 ילדים. האמא עברה לגור עם בת זוג ורואה את הילדים פעם בחודש. מדובר בבני זוג יהודיים, ומשכך אין עילה בדין האישי לחייב את האם בדמי המזונות הבסיסיים של הקטינים, לגביהם יש חובה אבסולוטית לאב. עם זאת, לגבי הוצאות הקטינים מעבר לאותם צרכים הכרחיים – בהם חייבים שני ההורים מדין צדקה, בהתאם ליכולתם הכלכלית – יש עילה לתביעה. לפיכך, ובהעדר הגנה מצד הנתבעת, ביהמ"ש מקבל את התביעה ומורה על ביטול חיוב המזונות של האב מכוח הסכם הגירושין ומחייב את האם להשתתף במזונות הקטינים בסכום כולל של 2,500 ₪ לחודש, החל מיום הגשת התביעה. בנוסף, תישא הנתבעת במחצית הוצאות החינוך והבריאות החריגות של הקטינים.

    תמ"ש 55777-07-14, כב' הרשמת אורית אביגיל יהלומי (פסק דין בהעדר הגנה), העברת הילדים למשמורת האב, האם רואה את הילדים מרצונה פעם בחודש, מזונות ילדים על האמא לא ניתן לקבוע אך השתתפות במזונות מעבר לצרכים ההכרחיים בהחלט כן, מתאריך 22.01.2016.

    כבוד השופט נצר סמארה, תמ"ש 59153-12-12, הילדים במשמורת האב והאם תשלם מזונות עבורם החל מגיל 15, מיום 10.08.2014.

    להורים שני ילדים בני 14 ו 11. בתחילת הדרך המשמורת היתה אצל האם אך בהסכמה ובהדרגה עברו הילדים למשמורת האב. זמני השהות כיום הם 8 ימים אצל האב ו 6 ימים אצל האם. שני ההורים מרוויחים היטב והאמא חיה עם ידוע בציבור אמיד (החידוש בפסק הדין הוא שהיכולת הכלכלית של האם נקבעה בין היתר מכוח השיתוף הכלכלי עם בן הזוג החדש).

    בהעברת משמורת הילד הגדול לאב קבעו ההורים בהסכם כתוב שהאב לא ישלם יותר מזונות לאם עבורו, אך לא קבעו שהאם תשלם מזונות לאב. כבוד השופט סמארה "מנצל" נושא זה וקובע בדרך פתלתלה את אותו עיקרון לגבי הילד השני (לגביו לא היה כל הסכם) על מנת להקל על עצמו (למרות אי הצדק בהחלטה) לא לסתור את הדין האישי. לאחר גיל 15 כל אחד מההורים ישלם בהתאם ליכולתו (השופט קובע את הכנסות ההורים ביחס של 1:1) ולכן נקבע שעבור כל ילד סכום המזונות הוא 1,400 ולכן האם תשלם 700 ש"ח עבור כל ילד.

    בנוסף נקבע שהאם תשלם לאב מדור עבור שני הילדים בסך 746 ש"ח לחודש. לא נקבע מאיזה תאריך. קצבת הילדים תועבר לאב.

    * את האב ייצגה עו"ד שירי רובינס גולן.

    כבוד השופט נצר סמארה, תמ"ש 59153-12-12 מיום 10.08.2014

    כבוד השופטת יוכבד גרינוולד-רנד, תמ"ש 10968-06-10, האם תשלם מזונות לאב המשמורן מיום 05.06.2013.

    תביעה זו עוסקת בתביעת אב משמורן למזונות ילדים מאמם של הילדים.

    מדובר על תיק קשה, מורכב, לא קל לקרוא את פסק הדין בו מתוארת בהרחבה התנהלות שני ההורים בכל הקשור לילדים. לאחר שהאם בעצם ויתרה על הילדים וכיום היא אינה בקשר איתם, הצליחו גורמי הרווחה לשכנע את האב לקחת את הילדים למשמורתו. בתביעה זו תובע האב מזונות ילדים מהאם.

    כבוד השופטת גרינוולד מקבלת את תביעת האב וכותבת "אשר על כן, אני מורה כי תביעת האב למזונות הילדים מתקבלת, ואני תקווה כי תהווה גשר לחידוש הקשר של האם עם ילדיהם".

    כבוד השופטת יוכבד גרינוולד-רנד, תמ"ש 10968-06-10, האם תשלם מזונות לאב המשמורן מיום 05.06.2013.

    תמ"ש 34681-06-01 כבוד השופטת אספרנצה אלון – הילד בחזקת האב, האם תשלם מזונות.

    פסיקה מיוחדת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה:

    כבוד השופטת אספרנצה אלון קובעת: צריך לקרוא את הדין העברי בראייה התואמת את התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו בתא המשפחתי המסורתי.

    "כשם שהורים נשואים חולקים ביניהם בהוצאות המשפחה במשותף.. כך יש לשמור על הרצף שעה שמתפרק התא המשפחתי המסורתי ויש לשמור על שיתוף גם בין הורים גרושים"

    כך כותבת השופטת אספרנצה אלון, מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפסק דין יוצא דופן, שבו חייבה את האם, בתשלום מזונות עבור בנה בן ה-13 הנמצא בחזקתו של האב.

    ההורים ניהלו קשר כידועים בציבור במשך כשנה וחצי, מקשר זה נולד הבן ובהיותו כבן שנה נפרדו ההורים. בתביעה האחרונה, שהגיש האב, באמצעות עו"ד טל איטקין מחיפה, הוא תבע לחייב את האם בדמי מזונות לבנם הנמצא ברשותו.

    לטענתו, האם משתכרת מדי חודש הרבה יותר ממנו, ברשותה רכוש רב הכולל דירה באזור יוקרתי ועתודות גדולות לפנסיה, כולל הפרשה חודשית של 4000 שקל בעוד שהוא עצמו חי בדוחק רב ומגדל בן נוסף מנישואין קודמים.

    האם לעומת זאת טענה כי על פי הדין העברי "חובת האב לשאת במזונות הקטין הינה אבסולוטית ובלעדית" וכן טענה שאין בידה הכנסה פנויה להשתתפות במזונות בנה הקטין.

    מפסק הדין:

    בפסק דין מנומק בוחנת השופטת אספרנצה אלון את הנושא לעומקו. לדבריה אומנם "דיני המשפחה בישראל ובהם דיני המזונות כרוכים בדין הדתי" ובמקרה זה חל על שני בני הזוג "הדין האישי העברי" שמטיל "חובה מוחלטת על האב לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15", אולם, מציינת כב' השופטת כי "ערך השוויון הוכר כעקרון על במערכת המשפט הישראלית"  ובעשור האחרון ניכר בפסקי הדין של בית המשפט העליון, רצון לקיים צדק שוויון ויחסים הוגנים בחברה ובמשפט בישראל, כך נוצר מימד נוסף בדיני משפחה הקרוי "דיני המשפחה האזרחיים".

    השופטת ציינה גם את דו"ח הביניים של "ועדת שניט" שבו הומלץ לבטל את "חזקת הגיל הרך" כ "ניסיון להחדיר את עקרון השוויון לתא המשפחתי".

    לדבריה "אין ספק כי ניתן וצריך לקרוא את הדין העברי בראייה התואמת את התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו בתא המשפחתי המסורתי, וניתן לפרש את הדין הדתי מבלי לפגוע בשלמותו". הפרשנות הראויה בעיניה של השופטת היא "במצב שבו מעמדו הכלכלי של האב דומה למעמדה הכלכלי של האם, יצומצם חיובו".

    הכלל החדש שקובעת השופטת אלון בפסק דינה הוא "הדין העברי ייושם תוך בחינת יכולת כל אחד מההורים לצאת ולהשתכר…בכך תושג תוצאה הוגנת כלפי ההורים והתוצאה המטיבה עבור הקטין".

    * התקציר נכתב על ידי עו"ד טל איטקין אשר ייצגה בתיק זה את האב.

    שבועון לאישה עו"ד טל איטקין יכול להיות שגם את תשלמי מזונות- לאשה 13.8.12.

     

    מזונות ילדים המשולמים על ידי האם פסקי דין