בקשה לפרסום פסק דין

בקשה לפרסום פסק דין: למרות החשיבות הרבה בפרסום פסקי הדין של בתי המשפט למשפחה, עדיין רק חלק קטן מפסקי הדין מתפרסמים לציבור.

ביוני 2024 פורסמה בגלובס כתבה על הנחיות חדשות לשופטים: "דיונים בבתי משפט למשפחה מתנהלים בדלתיים סגורות וכל שופט מחליט אם להתיר את פרסום פסק הדין • כעת כל שופט משפחה יחויב להתיר פרסום של לפחות 40 החלטות בשנה באופן שעשוי להביא לשינוי דרמטי בתחום".

הגשת בקשה פרסום פסק דין

טיוטה בקובץ וורד להגשת בקשה לפרסום פסק דין של בית המשפט למשפחה:

מתוך מטרה שעורכי הדין יגישו בקשה לפרסום פסק הדין באותם פסקי דין שהשופט לא ציין שהוא מאשר את פרסום פסק הדין, הכנו לעורכי הדין מכתב בקשה מתאים. מוזמנים להשתמש בו.

בקשה לפרסום פסק דין.

פסקי דין לחשיבות פרסום פסקי הדין:

כבוד השופטת יפעת שקדי כץ מציינת בה"ט 50251-03-24:

"ככלל, אני סבורה, כי יש להרבות ולפרסם הכרעות שיפוטיות של בתי המשפט לענייני משפחה, ובכלל כך החלטות שגרתיות שאין בהן כל חידוש, שכן ניהול ההליכים מבלי שהפירות של ניהולם (פסקי דין והחלטות) מוצגים לציבור הרחב פוגע באמון הציבור, אינו מאפשר לציבור לכלכל צעדיו ולבחון את הסיכון והסיכוי בניהול הליך ואת ההתפתחות המשפטית שחלה בהכרעות השגרתיות שאינן מכילות חידוש משפטי. 

עוד אני סבורה, כי יש חשיבות לפרסום הכרעות שיפוטיות בהיבט המחקרי (מתוך הנחה שריבוי חומרי מקור יוביל להרחבת המחקר שיערך על תוצרים שיפוטיים והצגת תוצרים אקדמיים שייטיבו עם המערכת כולה ויאפשרו שיפורה והתפתחותה) וכן בהיבט של היערכות עורכי הדין.  

יש לתת את הדעת גם לשיקולים של עידוד פשרות (מתוך הבנה שחשיפה מירבית של הכרעות תאפשר צפי של תוצאה שיפוטית וגיבוש פשרה), של למידת עמיתים, שקילת שיקולים נוספים על ידי הערכאות ויצירת בסיס נתונים רחב שיוביל גם לשיפור בעשייה המשפטית וגם איתור נקודות כשל (למשל פערים בין מחוזות שונים ושוני בין בתי משפט) אשר הכרחי בכדי להשתפר".

בג"ץ 8001/19, צבי טריגר נ' מנהל בתי המשפט מיום 30.11.2020 אשר הוגש כנגד הנהלת בלתי המשפט – הודגש נושא חשיבות פסקי הדין:

"רשמנו אפוא לפנינו כי במבט צופה פני עתיד תודיע הנהלת בתי המשפט על קידום צעדים פנימיים שיציפו את הצורך והחשיבות של פרסום פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה תוך הסרת פרטים מזהים; ואף אנו סבורים כי ישנה חשיבות לשינוי תפיסתי שיאפשר פרסום פסיקת בתי משפט אלה במתכונת שתמנע פגיעה בפרטיות ובאינטרסים אחרים של בעלי הדין."

בעמ"ש (מחוזי מרכז) 58735-05-19 פלוני נ' פלונית מיום 13.04.2021 הודגש על ידי הרכב בית המשפט המחוזי: 

"ראשון יאמר – פרסומו של פסק דינו אינו תלוי כלל ועיקר בחשיבותו. פסק דין נקרא על ידי רבים ושונים, ועניין החשוב לאחד אפשר שאינו חשוב לשני. לא הרי העניין שמגלים הצדדים לתיק בפסק הדין כעניין שמגלה בו הקורא מן החוץ, ולא הרי חשיבותו של דבר למלומד העוסק בסוגיה פלונית כעניינו להדיוט מן השוק, כך סטודנט הלומד לבחינה, עיתונאי, עורך דין הנדרש לתקדימים, ובלוגר נלהב, לכל אחד מהם עניין שונה בפירות המשפטיים היוצאים מבית המשפט וחשיבות הכתוב בפסק הדין משתנה מאחד לאחד.  לפיכך, אין מאזניים אחידים בהן נמדוד את חשיבותו של פסק דין  ואיננו נדרשים לשמש "כשַׁמַּאֵי פסיקה" על מנת  לבחון איזה פסק דין יש לפרסם ואיזה לא. דברים כגון דא מצאנו בפסיקתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין רמש (חיפה) 53787-01-20 – ד.ב.ש נ' ע.ג, (2020) במסגרתו הובהר מפי כב' הש' א. אלון בלשון שיש להעתיקה לענייננו – "השאלה האם ההחלטה היא בעלת חשיבות משפטית או ציבורית כטענת המבקש או שהיא נעדרת תועלת כטענת המשיבה, אינה מהותית בעיניי". 

הכלל הוא שבית המשפט אינו "כותב למגירה"  ופסק הדין לעולם נועד לעין הציבורית, לפיכך יש לפרסמו.  אכן דיונים בעניינים שהצנעה יפה להם, כדיוני בית המשפט לענייני משפחה הנסובים סביב המרחב המשפחתי הפרטי של המשפחות המתדיינות,  ראוי שיתנהלו בדלתיים סגורות, כמצוות המחוקק (דוגמת סע' 68 (א)  ו – (ה) לחוק בתי המשפט) שהרי מה לו לאדם מן החוץ להלך רכיל בעניינה הפרטית של משפחה מסויימת. ואולם, בצד זה, פרי הדיונים ותוצאתם הסופית, היינו – פסק הדין, ככל שאין נימוק ראוי לחסותו, יפורסם באופן ראוי כאשר פרטי הצדדים אינם חשופים. ככלות הכל, על דרך הכלל, מעת שנחסה את שמות הצדדים ופרטים המהותיים הקשורים לזהותם יהיו הם בגדר פלונים וילמד הקורא מתוכנם של דברים ולא מגופם של אנשים.  

בדרך הנזכרת ימצא האיזון הראוי שבין הגנה על עניינם הפרטי של הצדדים לבין עניינו הכללי של הציבור ללמוד ממסקנות פסק הדין. וגם לכאן יפים הדברים שנאמרו בעניין רמש (חיפה) 53787-01-20 הנ"ל – "פרסום החלטות ופסקי דין בדיני משפחה הינו עניין חשוב כשלעצמו, בעל תכלית עצמאית, וזאת ללא כל תלות וקשר מחייב בחשיבותה המשפטית או הציבורית של ההחלטה או פסק הדין עצמו. הידע המשפטי המתהווה בפסיקותיו של בתי המשפט, הינו ידע חברתי כללי ולא של מאן דהוא פרטי. הנגשתו מאפשרת לציבור המתדיינים ולבאי כוחם ללמוד לעומק מצבים משפטיים, לנתחם, ולעשות בהם שימוש (עיינו: רות הלפרין ועדי בלוטנר, "תורת הנסתר", עורך דין, אפריל 2013, 112). בנוסף, ככל שגוף הידע המונגש לציבור ולסוכני המשפט יהיה רחב יותר, כך תתקבלנה תמונה מציאותית ונכונה יותר לגבי המצב המשפטי הקיים בישראל, וזאת בניגוד להותרת מצב בו פסקי הדין והחלטות של בית המשפט ישמרו סמויים מן העין. עיקרון פרסום הדיון באופן רחב ומלא מאפשר את פיתוח המשפט, המותנה בביקורת אקדמאית מקצועית, המסוגלת לנתח את הפסיקה, להצביע על כשליה, חוזקותיה ותוצאותיה, ביקורת שיש בה כדי לשמש תמריץ לשינוי חקיקה ולשינויי מדיניות, שינוי קביעת הלכות משפטיות קיימות, וקביעת הלכות משפטיות חדשות". 

ברמ"ש (מחוזי חיפה) 53787-01-20 ד.ב.ש נ' ע.ג מיום 15.12.2020 נקבע:

"השאלה האם ההחלטה היא בעלת חשיבות משפטית או ציבורית כטענת המבקש או שהיא נעדרת תועלת כטענת המשיבה, אינה מהותית בעיניי. 

כפי שהוטעם לעיל, פרסום החלטות ופסקי דין בדיני משפחה הינו עניין חשוב כשלעצמו, בעל תכלית עצמאית, וזאת ללא כל תלות וקשר מחייב בחשיבותה המשפטית או הציבורית של ההחלטה או פסק הדין עצמו. הידע המשפטי המתהווה בפסיקותיו של בתי המשפט, הינו ידע חברתי כללי ולא של מאן דה הוא פרטי. הנגשתו מאפשרת לציבור המתדיינים ולבאי כוחם ללמוד לעומק מצבים משפטיים, לנתחם, ולעשות בהם שימוש (עיינו: רות הלפרין ועדי בלוטנר, "תורת הנסתר, "עורך דין, אפריל, 2013 112). בנוסף, ככל שגוף הידע המונגש לציבור ולסוכני המשפט יהיה רחב יותר, כך תתקבלנה תמונה מציאותית ונכונה יותר לגבי המצב המשפטי הקיים בישראל, וזאת בניגוד להותרת מצב בו פסקי הדין והחלטות של בית המשפט ישמרו סמויים מן העין .עיקרון פרסום הדיון באופן רחב ומלא מאפשר את פיתוח המשפט, המותנה בביקורת אקדמאית מקצועית, המסוגלת לנתח את הפסיקה, להצביע על כשליה, חוזקותיה ותוצאותיה, ביקורת שיש בה כדי לשמש תמריץ לשינוי חקיקה ולשינויי מדיניות, שינוי קביעת הלכות משפטיות קיימות, וקביעת הלכות משפטיות חדשות." 

ובסוף פסק הדין הודגש:

"מרבית ההחלטות ופסקי הדין לענייני משפחה, עיקרם דיני נפשות וממון הרלבנטיים לכל אדם בישראל, החלטות ופסקי דין אלה אינם חשופים לביקורת ציבורית לגיטימית וצודקת, היעדר פרסומם פוגע בכל סוכני המשפט ובשיטת המשפט כולה. פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה, וראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור, תוך איזון ושמירת אינטרסים העומדים מנגד". 

בתמ"ש (משפחה אשדוד) 46300-06-16 פלוני נ' פלונית מיום 21.02.2021 נקבע:

"ככלל דיונים בבימ"ש לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות ומטבע הדברים פסקי הדין והחלטות הניתנים בבימ"ש לענייני משפחה אינם מתפרסמים באופן בו מפורסמות החלטות בהליכים אחרים שאינם מתנהלים בדלתיים סגורות ואולם אין בכך כדי לבטא תפיסה לפיה פסקי דין והחלטות של בתי משפט למשפחה אינם צריכים לבוא לידיעת הציבור, אלא כי תוכנם המשפטי והעובדתי יובא לידיעת הציבור בזהירות המתחייבת תוך השמטת פרטים מזהים שלא יפגעו בחסיון שהוטל על ניהול ההליך עצמו. דיון בדלתיים סגורות אין משמעו כי אין זו זכותם של ציבור בעלי הדין והאזרחים במדינת ישראל להחשף לתוכן הפסיקה ולענין זה, כמובן בין אם הפסיקה הובאה לפתחה של ערכאת הערעור, בין אם לאו וללא קשר לתוצאת ההליך בערכאת הערעור".

ראו גם תלונה שקיבלה נציבות תלונות הציבור על שופטים כנגד כבוד השופט בר יוסף בנושא. ותלונה נוספת כנגד כבוד השופט ארז שני.

ומה עושים כאשר השופט שוכח לפרסם?

יש מקרים בהם השופטים מאשרים את פרסום פסק הדין, אך משום מה "שוכחים" להעביר אותו לדוברות בתי המשפט לפרסום.

בנושא זה הגשנו מספר פעמים תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים. ראו החלטה על פסק דין שכזה של כבוד השופטת ונקרט שפורסם רק לאחר שהגשנו תלונה. ותלונה נוספת. יש לכם מקרה דומה? רצוי לפנות בנימוס לשופט לתזכורת. לא הצליח? יכולים לשלוח לנו ואנחנו נגיש תלונה כנגד השופט.

ועדת אנגלרד – הוועדה הציבורית לבחינת שאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי-דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בתי המשפט.

הוועדה הוקמה בשנת 2010 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' יעקב נאמן ז"ל, והתבקשה ליתן דעתה, נוכח השינוי הטכנולוגי בתהליכי פרסום דיגיטלי של פסקי דין, למכלול השאלות הקשורות למתח בין עיקרון פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת והרצון לאפשר ביקורת ומחקר על בתי המשפט מחד גיסא, לבין הזכות לפרטיות, הגנה על קטינים וחסויים, איסור לשון הרע וזכויות נוספות מאידך גיסא.

הוועדה התבקשה להגיש לשר המשפטים את המלצותיה ומסקנותיה באשר למדיניות המומלצת אשר לחשיפתם של פרטים מזהים על אודות אדם בפסקי-דין ובהחלטות בית המשפט – בהתחשב בין היתר בפרסומם של פסקי-דין והחלטות במאגרים משפטיים ממוחשבים ובאינטרנט.

דו"ח ועדת אנגלרד המלא אשר פורסם בשנת 2023. כן, 13 שנים אחרי מינוי הוועדה.