משמורת משותפת – אחריות הורית משותפת: "משמורת" הינו המונח בו השתמשו בעבר. כיום, בבתי המשפט לענייני משפחה, עברו להשתמש במונח "אחריות הורית משותפת". בבתי הדין הרבניים עדיין משתמשים במונח משמורת.
משמורת משותפת – אחריות הורית משותפת
לאחר פסק דינו החשוב של כבוד השופט שוחט (בית המשפט המחוזי תל אביב, מאי 2021) ותיקון תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) – 2020, בבתי המשפט לענייני משפחה המגמה כיום היא לא להשתמש יותר במונח "משמורת"!
ברגע שכל שופטי בתי המשפט לענייני משפחה יאמצו פסק דין מנחה זה, ומראש יבהירו להורים הניצים ועורכי דינם שאין יותר אפשרות להגיש בקשה בנושא המשמורת, ואין צורך להגיש הררי מסמכים בהם מוסבר מדוע ההורה האחר 'בעייתי' ויש לקחת ממנו את הגדרתו, שאין בכוונת השופט לבקש מהרווחה המלצה בנושא המשמורת בתסקיר, שאין בכוונת השופט לדון בנושא המשמורת, הרי שאז תחלחל ההבנה לאנשי המקצוע ולהורים שתמה המלחמה הכה מיותרת על הגדרתם. כמובן שכל עוד הנושא לא מקודם בחוק מדובר על תהליך שיארך זמן.
כמי שהסבירו את הנושא בעשור האחרון (בהתאם להמלצות ועדת שניט כמובן) אנו כמובן מאוד שמחים שסוף סוף נפל האסימון.
ממשמורת משותפת לאחריות הורית משותפת:
פסק הדין שהביא את השינוי המיוחל הוא של כב' השופט שאול שוחט בעמ"ש 13008-02-21 (שבעצם מצטט פסק דין ישן שלו עמ"ש 49158-07-13) והוא מבוסס כמובן על המלצות ועדת שניט.
נדגיש:
- לטעמנו מדובר באחד מפסקי הדין החשובים שפורסמו בשנים האחרונות בראייה של טובת ילדי ההורים המתגרשים החדשים.
- לא מדובר על שינוי טרמינולוגיה כפי שחלק מהאנשים (בטעות כמובן) חושבים!
- לביטול השימוש במונח משמורת אין כל השפעה על חלוקת זמני השהות או נושא מזונות הילדים. השינוי המבורך קשור לסיום המאבק על ההגדרה עצמה, שמייצרת קונפליקטים ומלחמות מיותרות! לא עוד תחרות, מריבות ודיונים כה מיותרים על ההגדרה ההורית. כה פשוט, כה חכם.
מה יעשה הורה או עו"ד למשפחה שהצד השני הגיש תביעה למשמורת?
- ניתן להגיש בקשה לתקן את כתב התביעה או לסלק את כתב הטענות (למחוק את התביעה).
- גם אם בחרתם שלא להשתמש בסעיף 1 לעיל, או שהבקשה לא אושרה, החשוב ביותר הוא להסביר כבר בראשית ההליך המשפטי שמתוך מטרה לצמצם את ויכוחי ההורים, ובהתאם לפסק דינו של כבוד השופט שוחט בעמ"ש 13008-02-21 ובהתאם לתקנות בתי המשפט החדשות, בית המשפט הנכבד מתבקש למנוע מראש ויכוח מיותר זה, ובמידה ומבוקש תסקיר ממחלקת הרווחה שהבקשה תהיה רק לדברים כמו זמני שהות, נסיעות וכו', ללא בקשה להמלצה על המונח משמורת!
- גם בהמשך ניתן לחזור ולציין נושא זה של אי שימוש ובחינת נושא המשמורת. אולם המטרה היא למנוע את הויכוח מוקדם ככל הניתן. צריך לזכור שמי שניזוק מהימשכות התהליכים המשפטיים הנם ההורים והילדים כאחד, ולכן כה חשוב שלא להגיע לדיון ומאבקים על המושג משמורת.
מהי בעצם משמורת?
ראשית, המונח משמורת כלל לא מוזכר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בחוק מוזכר רק המונח "חזקה" על הילד. המונח משמורת פשוט השתרש בשפה המשפטית, וכיום מבינים כמה הוא מיותר. נציין שגם בתקנות החדשות מחקו את המונח.
מבחינה משפטית המשמורת מתחלקת לשני חלקים: משמורת משפטית (האפוטרופסות של שני ההורים שהיא תמיד שווה ומשותפת, וכל החלטה מהותית הנוגעת לילד חייבת להתקבל בהסכמת שני ההורים, ובאי הסכמה רק בהחלטת בית המשפט) והמשמורת הפיזית (חלוקת זמני השהות). הערבוב, החיבור של שני הנושאים יחדיו, הוא זה שיצר מלחמות נוראיות בין ההורים.
פסק דינו של כבוד השופט שוחט עושה סדר בדברים ומפריד בין שני הנושאים השונים.
זמני שהות ימשיכו להיקבע כמו היום, בהתאם למייחד כל תא משפחתי, ובמקביל תיקבע לשני ההורים "אחריות הורית משותפת" על ילדיהם, בדומה למונח האפוטרופסות הטבעית של ההורה על הילד.
החשיבות העצומה לאי שימוש במונח משמורת:
עד לפסק דין זה של כבוד השופט שוחט, ההליך המשפטי – בלי קשר להחלטה בסוף ההליך המשפטי על הגדרות ההורים – גרם לנזק עצום!
לאורך שנים ארוכות רבו ההורים מי יהיה ההורה בעל ההגדרה ההורית העודפת, מי יוגדר הורה משמורן ומי לא, מי יוגדר הורה סוג א' ומי מההורים יוגדר הורה סוג ב'. ההורים ראו בהגדרה זו סוג של 'שליטה' על הילד, ועורכי הדין הוסיפו שמן למדורה כי כך בתי המשפט לימדו אותם לפעול.
כאשר השופט שלח את ההורים לקבלת תסקיר ברווחה על הגדרתם ההורית (המשמורת) – בניגוד לבקשת תסקיר רק על חלוקת זמני השהות – השופט הוא זה שבעצם הכריז על פתיחת 'המלחמה' ביניהם, משפטית ומשפחתית, מלחמה בגדרה ניתן לעשות שימוש בקטינים לצרכי קבלת סטטוס, כוח, ועמדה טובים יותר על פני ההורה האחר.
ידיעה זו מכתיבה את דרך התנהלותם של חלק ניכר מההורים ועורכי דינם. להילחם עד חורמה בהורה האחר, לעיתים על ידי שימוש בשפה אלימה, הטחת שקרים, שימור הסכסוך וליבויו, התשה של ההורה האחר, התעמרות בו, ולעיתים אף שימוש בצווי הרחקה שקריים ותלונות שווא, והכל על מנת 'לזכות' בהגדרה ההורית העודפת.
כך הורגלנו כולנו לאורך השנים תחת השפה האדברסרית שמזמנת זאת.
הדבר מהווה קרקע פורייה לשימוש לרעה בקטינים – כשהמאבק סובב סביב הילדים שמעולם לא ביקשו 'להתגרש' ממי מההורים, ושלא ביקשו לקחת צד ולצדד בהורה אחד כנגד ההורה האחר או לשמש עדות כנגד אחד מהוריהם על מנת לתמוך במתן עדיפות להורה כזה או אחר…
חשוב מאוד למנוע את המאבק הכה מיותר על המונח משמורת מראש!
כבוד השופט שוחט
בפסק דינו בעמ"ש (ת"א) 13008-02-21 הסביר כבוד השופט שוחט שחשוב להימנע מקביעת אחד ההורים תחת ההגדרה ההורית "משמורן בלעדי", ושראוי, ובראייה של טובת הילד אף חשוב, להפסיק את השימוש במונח משמורת אשר מעצים את מאבקי ההורים ללא כל סיבה או תכלית ובטווח הארוך פוגע בטובתם של קטינים, והכל ללא קשר לחלוקת זמני השהות.
הלכה למעשה מדובר על ביטול השימוש במונח משמורת, כאשר את זמני השהות ימשיכו לבחון בדיוק כפי שעשו עד היום, ותהיה הגדרת ברירת מחדל של "אחריות הורית משותפת" שדומה למונח אפוטרופסות.
לא עוד הגדרות של הורה סוג א' והורה סוג ב', לא עוד הורה ראשי לעומת הורה משני, לא עוד הורה מרכזי/עיקרי לעומת הורה משני בחשיבותו.
נדגיש: המונח החדש "אחריות הורית משותפת" דומה למונח "אפוטרופסות", ולכן אין כזה דבר הגדרה של הורה בעל אחריות הורית עודפת/פחותה (המונח "אחריות הורית משותפת" לא קשור כמובן לחלוקת זמני השהות).
וכן, גם במקרי קיצון בהם הילדים גרים רק אצל האם/האב, אין צורך להעליב את ההורה האחר בהגדרה הורית משנית כזו או אחרת, והרי המטרה שלנו היא תמיד לנסות ולשמור את אותו הורה בתמונה בתקווה שדברים ישתנו.
במקרים שכאלו אפשר לרשום שהילדים יגורו אצל האם/האב, ילמדו במוסדות החינוך במקום מגוריו, ללא שימוש בהגדרות הוריות מפלות/מלחמתיות.
תתארו לכם עולם
שלמה ארצי שר: "תתארו לכם עולם"
תארו לכם עולם יפה
פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים
ומעל גגות, הכוכבים
והזמן עובר בלי פחד
ואני הולך לפגוש אותה בגן העדן
אז תארו לכם עולם חדש בו השופטים מסבירים להורים, ובעיקר לעורכי דינם, שבאולם הדיונים שלהם לא יהיה יותר מאבק מיותר על ההגדרה הורה משמורן, עולם בו השופטים בפנייתם לרווחה לשם תסקיר לא יבקשו עוד המלצה על המונח משמורת, אלא רק על חלוקת זמני השהות, מקום מגורים וכו', עולם חדש בו ההורים ידעו שהם מגיעים לבתי המשפט לענייני משפחה ולשירותי הרווחה בידיעה שהם לא באים למאבק, לא מחרחרים מלחמה, לא נדרשים להשיג הוכחות באמצעות ילדיהם כנגד ההורה האחר על מנת לחזק את 'כשירותם' ולהקטין את מסוגלותו של ההורה האחר, עולם חדש בו כלל לא יהיה דיון על הגדרתם ההורית.
עולם יפה כזה, נעים יותר, שקט יותר, רגוע יותר!
הפסקת השימוש במונח משמורת תביא לסיום כל מאבקי ההורים?
כמובן שלא. עדיין יהיו הורים שיריבו על חלוקת זמני השהות, מעבר מקום מגורים, מזונות וכו'.
ביטול השימוש במונח "משמורת" הוא לא מילת קסם שתביא להפסקת כל המריבות בין ההורים, והרי יש הורים שלעיתים מחפשים בכוח על מה לריב, אך אם נבטל את הנושא 'הגדול', הנפיץ, שכלל לא מובן למרבית ההורים והם מפחדים ממנו מאוד ומתנהגים בהתאם כי מלמדים אותם שמדובר על סוג של 'שליטה' על הילד, נוכל לא רק לקדם את טובת הילדים, שזה הדבר החשוב מכל, אלא גם נקל מאוד על עבודתם של שופטי המשפחה ושל העו"סיות לסדרי דין שיוכלו לחסוך זמן רב בעבודתם ולהתמקד בבחינת טובת הילדים.
במצב עולם חדש זה, לאחר שיוטמע, ניתן יהיה גם להגיש את התסקיר בזמן קצר בהרבה מהיום!
בשיחה הראשונה ברווחה העו"סית תסביר לשני ההורים שהם באו לתסקיר על חלוקת זמני השהות, חלוקת נטל הנסיעות וכו', אך לא יהיה דיון על המונח משמורת שהורים רבים – מקריאה בפייסבוק וכו', משיחות עם חברים, מעורכי דינם – רואים בו עדיין נושא מאוד חשוב ומהותי להגדרתם כהורים לילד, ולעיתים הגדרה שתעניק להם גם הנחות כלכליות (שגוי לחלוטין מלבד נושא הארנונה).
כך תוכל העו"סית למנוע מראש ויכוח מר ומיותר זה, ויתאפשר לה להתמקד בחשוב שהוא טובת הילד והוריו. ההורים יהיו רגועים יותר, בתקווה גם ישתפו פעולה באופן נעים יותר, והדיון יתרכז בחלוקת זמני השהות, שלעיתים יהיו בו חילוקי דעות, וזה בסדר, אך לרוב זה ייפתר מהר ובצורה רגועה יותר, מה עוד שלא כל ההורים כיום מעוניינים בחלוקת זמני שהות רחבה או שווה (בעיקר האבות, אך לא תמיד).
אם כך, ברגע שהורדנו מסדר היום את הויכוח 'הגדול' והכה מיותר על מי יהיה ההורה שיקבל את ההגדרה ההורית המועדפת יתאפשר לקצר את משך הכנת התסקיר ואת ההליך המשפטי, ולצמצם ככל הניתן את הזמן בו ההורים נמצאים בהליך המשפטי אשר במקרים רבים מעצים ומלבה את הסכסוכים ובכך פוגע בהורים עצמם אך בעיקר בילדיהם.
רק במקרים בהם נשללה מהורה האפוטרופסות או שניתנה להורה אחד האפשרות המשפטית לחתום לבדו על נושאים הקשורים לילד – החלטות בנושא חינוך ובריאות ולעיתים אף הוצאת דרכון – מה שאומר שבית המשפט החליט לשלול להורה את האפוטרופסות שלו (מלאה או חלקית), רק אז מדובר על מקרה בו יש רק הורה אחד המוגדר כאפוטרופוס לילד ולא מקרה של "אחריות הורית משותפת".
אז מה יבוא במקום המונח משמורת?
כאמור, במונח "משמורת" כבר לא משתמשים בבתי המשפט למשפחה לאחר פסק דינו הנהדר של כבוד השופט שוחט.
רבים עדיין שואלים, והרי קשה להתרגל לשינויים כה מהותיים של שנים ארוכות, בסדר, הבנו שלא עוד משמורת, אך מה מחליף את המונח משמורת?
והתשובה היא שום דבר! זה כל היופי. כאן טמונה חשיבות השינוי! המונח משמורת מכיל בתוכו גם את נושא חלוקת זמני השהות (משמורת פיזית) וגם את האפוטרופסות הטבעית של שני ההורים (המשמורת המשפטית) ומעכשיו אנחנו מפרידים אותם.
עורכי דין שואלים אותי "אז איך תגדיר מקרה בו האב בקושי נפגש עם הילדים?" והתשובה שלי היא כמובן שלא צריך להגדיר!
בראייה שלנו המבוגרים – בטח אצל עורכי הדין שהתרגלו שנים ארוכות למאבקים הכה מיותרים מי ההורה שיוכתר כמנצח ומי ההורה שיוכתר כמפסיד – אנחנו רגילים להגדרות. מי המנצח? אבל בראייה של טובת הילדים וההורים עצמם, לא עוד!
מעכשיו ירשמו את חלוקת זמני השהות אצל כל הורה, מתי הילדים אצל האם ומתי הילדים אצל האב, וירשמו גם כאן "אחריות הורית משותפת" והרי זאת הגדרת ברירת המחדל, והילד יהיה במוסד חינוכי ליד בית ההורה שאצלו הוא רוב הזמן. פשוט וקל.
התהליך בבתי המשפט למשפחה:
כמו כל שינוי מהותי, בעיקר אחרי שנים ארוכות שכל אנשי המקצוע התרגלו למריבות על המשמורת, ברור שההליך לוקח זמן ובדרך יש טעויות. אי הבנת השינוי.
מצורפת דוגמא לנושא מפסק דין של כבוד השופט זגורי. ולא, אני לא מאשים את העו"סית שטרם הבינה, אני פונה לכבוד השופטת גורביץ' שאישרה המלצה שגויה זו.
"25. העו"סית המליצה בתסקיר על קביעת אחריות הורית זמנית על הקטינים בידי האם".
עו"ס נכבדה, אין כזה דבר להעניק אחריות הורית לאחד ההורים! המונח "אחריות הורית משותפת" הוא מונח חליפי למונח אפוטרופסות, לא למונח הישן משמורת.
ולכן, כל עוד לא נשללה מאחד ההורים האפוטרופסות, האחריות ההורית היא תמיד משותפת. זה לא משהו שצריך לבחון או לפסוק לגביו!
בתי הדין הרבניים – משמורת
בבתי הדין הרבניים המצב שונה גם בנושא זה.
- עדיין מדברים על משמורת. מיותר. נקווה שגם לשם יגיע השינוי.
- מבחינת רוב הדיינים הגדרה של "משמורת משותפת" תהיה רק במקרים של חלוקת זמני שהות שווה. שגוי כמובן.
- ועדיין, חשוב להסביר ולבקש שהתסקיר יהיה רק בנושא חלוקת זמני השהות ולא על המונח משמורת.
חשיבותה של הגדרה הורית שווה ("משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת")
הגדרתם של ההורים יסודה מעצם היותם הורים לילד, וכך היא צריכה להישאר – אמא ואבא, אבא ואמא.
בהתאם להמלצות ועדת שניט ולמחקרים רבים בתחום, טובת הילד דורשת שלא תיווצר היררכיה בין ההורים בעקבות פרידתם, כלומר ששני ההורים יהיו במעמד הורי זהה.
חלק ניכר מהעו"סיות לסדרי דין, מגשרים, שופטים ודיינים, כבר אימצו את הגישה שמתן הגדרה הורית שווה – "אחריות הורית משותפת" – היא הדרך הנכונה להבהיר להורים, כבר בתחילת הדרך, ששניהם חשובים לילד, אחראים לו, ושהם נשארים הורים בתפקוד מלא גם אחרי הגירושין.
חשיבות הצהרתית וחברתית:
- האיום על מעמדו של אחד ההורים מחד גיסא, ותחושת הניצחון או העליונות של אחד ההורים מאידך גיסא, יוצרים תחרות קשה בין ההורים במטרה לזכות בתואר הנכסף של ההורה המועדף, תחרות הגורמת לכל אחד מההורים להקצין את עמדותיו ולנסות לשלול את הורותו של ההורה האחר. מאבק שכזה נוגד את טובת הילד.
- ההגדרה ההורית היא בעלת חשיבות עצומה, הן לילד, שהוריו משמשים לו דוגמא ומודל, הרואה את שני הוריו במעמד הורי שווה, והן מבחינת ההורים עצמם, שכן היא מדגישה שאף אחד מההורים אינו בעל סמכות עליונה כלפי הילד או כלפי ההורה האחר. בכך יחסך מההורים הצורך להתייחס לילדיהם כאל 'פרס' שיש לזכות בו, וככלי למאבק בהורה האחר. כאשר שני ההורים מודעים לכך ששניהם אחראים לילד, הסיכוי שהם ישתפו פעולה ביניהם בדאגה לעניינים הקשורים לילד גבוה יותר.
- הגדרה הורית לא שוויונית, מפלה, יוצרת מציאות המקשה על אחד ההורים, לרוב האב, לממש את חובותיו וזכויותיו ההוריות כלפי ילדו.
- לאחר פרידת ההורים, ומעבר לצורך להתמודד עם עצם הפרידה, הילד לפתע "זוכה" בהורה מועדף, המוגדר משמורן, והורה נוסף – פחות נחשב, פחות משמעותי, פחות 'ראוי', הן בעיני החברה והן בעיני ההורה האחר. כיום, מובן לכל שהגדרה הורית שווה היא הכרזה בפני הילדים, המשפחה והחברה כולה, שגם לאחר הגירושין הורותם של שני ההורים חשובה ומשמעותית לילדים. אין היררכיה בין ההורים. שני ההורים ממשיכים בתפקודם ההורי תוך התאמה לתנאי החיים החדשים.
חשיבות מעשית:
- ההגדרה ההורית של ההורה לא נלקחת ממנו. הערך העצמי כאדם, כהורה, נשמר. זה כשלעצמו יכול למנוע מקרים של ניתוק קשר בין ההורה לילדו, ולהפחית מקרים של אי עמידה בזמני השהות. כמובן שלא מדובר על פתרון קסם, אך גם אם ההגדרה ההורית השווה תמנע חלק מהמקרים, הרי בראייה של טובת הילד עשינו את שלנו.
- שינוי מען הילדים חייב להיעשות בהסכמת שני ההורים, בניגוד למצב בו הורה משמורן יחיד יכול לשנות את המען לבדו. ראו כאן. גם לכך יש השפעה על המשכיות הקשר של שני ההורים עם הילד.
מיתוסים שיש להפריך ומספר שאלות ותשובות: משמורת משותפת – אחריות הורית משותפת:
פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 קובע ברורות שאין כל קשר בין ההגדרה ההורית לשיעור המזונות!
בפסקי דין שקדמו לבע"מ 919/15 (יולי 2017) נהגו חלק מהשופטים להפחית את סכום המזונות בשיעור של 25%-50% כאשר להורים נפסקה משמורת משותפת.
הכוונה הייתה להתחשב בהוצאות הישירות שהאב מוציא על הילדים כשהם שוהים אצלו, כלומר ההתייחסות היא לזמני השהות ולא להגדרה ההורית, אך מאחר ושני המושגים היו שלובים זה בזה, כך, באופן שגוי, זה נרשם. גם כיום רבים עדיין לא מבחינים בין שני הנושאים.
כאשר הילדים מתחת לגיל 6, נקבעת במקרים המתאימים הפחתה בשיעור המזונות בהתאם לזמני השהות, ללא קשר להגדרה ההורית. ראו בדף מזונות ילדים.
יש הטוענים שבהסדר של משמורת משותפת האם, שבעבר הוגדרה משמורנית יחידה, מאבדת זכויות כספיות רבות. מלבד, לעיתים, נושא הארנונה אין זה נכון! ראו כאן.
האם הגדרה של אחריות הורית משותפת אומרת בהכרח זמני שהות שווים או רחבים?
לא! את חלוקת זמני השהות טוב שימשיכו לקבוע בתי המשפט והע"וסיות לסדרי דין בדיוק כפי שזה נעשה כיום, בהתאם למייחד כל תא משפחתי.
הגדרה הורית שווה כאשר קיים מרחק מגורים
גם כאשר ההורים לא גרים בסמיכות, דבר אשר יש לו השפעה על חלוקת זמני השהות ובפועל היא לא קרובה לחלוקה שווה, אין סיבה לקחת לאחד ההורים את הגדרתו ההורית. מדובר על שני נושאים נפרדים.
לטעמנו, כמוסבר בהמשך, זאת הדרך לשמור על טובת הילד והקשר שלו עם שני הוריו!
לנושא זה ראו למשל תלה"מ 9654-01-18 בו ילד עובר לגור עם האב במרחק מהותי מבית האם ונקבעת הגדרה של אחריות הורית משותפת על מנת לא לפגוע בקשר של האם והילד יותר מהנדרש.
המלצות ועדת שניט – אחריות הורית משותפת
בשנת 2008 פורסם דו"ח הביניים של ועדת שניט, ובו המלצה חד משמעית לביטול חזקת הגיל הרך וביטול המונח "משמורן", ללא קביעת כל חזקה חלופית על הילד.
ועדת שניט ממליצה, בהתאם לאמנה הבין לאומית לזכויות הילד אשר משתיתה את הקשר בין הורים לבין ילדיהם על מושג "האחריות ההורית" ולא על ה-"אפוטרופסות" של ההורים על ילדיהם, כפי שנוקט חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית) בסעיפים 14 ו-15, על "אחריות הורית משותפת יחד ולחוד". זה אומר מעבר מאפוטרופסות לאחריות הורית משותפת.
בכך ביקשה הוועדה ליצור הפרדה מוחלטת בין ההגדרה ההורית שתמיד חייבת להיות שווה, לבין חלוקת זמני השהות אותה יש לקבוע בהתאם למייחד כל תא משפחתי. אחת ממטרותיה של תפיסה חדשה זו היא הפסקת מאבקי ההורים על ההגדרה ההורית.
פרסום הדו"ח שינה את המצב בשטח מקצה לקצה. הוועדה העלתה למודעות של שופטים, עורכי דין, מגשרים וההורים המתגרשים, את העובדה שעל פי חוק האפוטרופסות, האחריות על הילדים חלה באופן זהה על שני ההורים, ללא קשר להגדרת המשמורת, וכי זמני השהות של הילדים עם כל הורה צריכים להיקבע ללא קשר להגדרת המשמורת, אלא בהתאם למייחד כל תא משפחתי.
בדרך זו מתייתר למעשה הצורך להילחם על הגדרת המשמורת ועל הענקת סטטוס של חשיבות להורה אחד על פני משנהו. בהתאם לזאת הוועדה המליצה על קביעת אחריות הורית משותפת תוך שהיא נמנעת במכוון מהגדרה של משמורת משותפת או קביעת כל חזקה חלופית.
נייר עמדה:
את חשיבותה של ההגדרה ההורית השווה ניתן לראות בפסקי דין רבים שיצאו מאז פרסום דו"ח הביניים של ועדת שניט. פסקי הדין ישנים יחסית, שכן כיום הגדרה שווה היא דבר שבשגרה ולרוב השופטים כבר לא מנמקים ומסבירים את הברור מאליו. בזמנו זה היה חדש:
טובים השניים מן האחד – הגדרה הורית שווה, הפרכת מיתוסים והשינוי המתבקש.
מאמרים וחומר נוסף בנושא משמורת משותפת – אחריות הורית משותפת
מחלקת המחקר של הכנסת: חזקת גיל הרך בישראל ובעולם
מסמך לועדת רוטלוי עו"ד שמואל מורן חזקת גיל הרך"
