מחשבון מזונות ילדים זה מיועד רק עבור מקרים בבתי המשפט למשפחה (לא לרבני), ועבור ילדים מעל גיל 6.
המחשבון הוא רק כלי עזר! המחשבון נותן הערכה לסכום המזונות. אנו ממליצים לקרוא על נושא המזונות בדף מזונות ילדים ואת ההסברים בדף זה על מנת לקבל תמונה מלאה ונכונה יותר למצב בשטח.
ניתן לקרוא גם פסקי דין בנושא על מנת להבין כיצד פוסקים השופטים בפועל.
מחשבון מזונות ילדים
הסבר – ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6
בתאריך 17.09.2017 בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), בהרכב מורחב של 7 שופטים, אימץ בפסק דינו את חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ואת העמדה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, והגדיר הלכה חדשה בקביעת שיעור מזונות עבור ילדים יהודים.
ההלכה החדשה קובעת שחישוב מזונות ילד מעל גיל 6 יקבע בהתאם להכנסות שני ההורים (השינוי המהותי הוא שמעכשיו מתחשבים גם בהכנסות האם) לצד חלוקת זמני השהות.
פסק הדין מתייחס רק לילדים מעל גיל 6, לכן לגבי ילדים מתחת לגיל 6 האפליה המגדרית בהתאם לדין הדתי ממשיכה, והתשלום יהיה ברובו על האב בלבד!
כן, תשלום לילד בן 5.5 יהיה שונה מהותית מסכום המזונות לאותו ילד ובאותה משפחה, בגיל 6.5. הזוי, אך כיום זה המצב. בהתאם לדין האישי תשלום המזונות עבור הצרכים ההכרחיים הוא על האב בלבד. אין כל התייחסות לשכר האם.
חשוב לציין שבקביעת סכום המזונות עד גיל 6 ישנה הפחתה בסכום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות גם בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים, אך כמובן שצריך להסביר ולבקש זאת. ראו הסבר מורחב עם פסקי דין לנושא בדף מזונות ילדים.
האם המחשבון מיושם בבתי המשפט?
ברמה העקרונית בהחלט כן, אך ראוי להבין שהמחשבון הוא רק כלי עזר וכל מקרה נבחן לגופו!
גם למכון רקמן יש מחשבון מזונות ילדים (כולל מחשבון עד גיל 6) וגם למכון קהלת. חלק מהדברים דומים, חלק שונים. מוזמנים להשוות.
מחשבון מזונות ילדים
למי שמשתמש במחשבון בפעם הראשונה אנו ממליצים לקרוא קודם את ההסברים לו בהמשך הדף.
* שדה חובה
נתוני התא המשפחתיסה”כ הכנסותמדור (אופציונלי)הכנסות (מכל מקור)
הורה א’ - בעל הכנסה גבוהה (נטו)
*הורה ב’ - בעל הכנסה נמוכה (נטו)
*צרכי הילד/ים (ללא הוצאות חריגות)
*זמני שהות אצל הורה א’ (מס’ ימי שהות מתוך 14 ימים)
*זמני שהות אצל הורה ב’
חישוב נתוני התא המשפחתי
יחס סה”כ הכנסות
סה”כ הכנסות הורה א’
%סה”כ הכנסות הורה ב’
%הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של
הורה ב’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של
יחס זמני שהות
זמני שהות הורה א’
%זמני שהות הורה ב’
%הורה א’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של
הורה ב’ נושא בפועל בזמני השהות שלו בסך של
סיכום תוצאות המחשבון
הורה א’ אמור לשאת על פי יחס סה”כ הכנסות בסך של
הורה א’ נושא בפועל על פי יחס זמני שהות בסך של
לפיכך הורה יעביר להורה עבור מזונות הילדים סך של
*יחס תשלום הוצאות חריגות
תשלום הוצאות חריגות הורה א’
%תשלום הוצאות חריגות הורה ב’
%יחס תשלום הוצאות חריגות - לאחר תשלום מזונות
תשלום הוצאות חריגות הורה א’
%תשלום הוצאות חריגות הורה ב’
%להדפסת תוצאות המחשבון לחץ כאן אנא וודאו באפשרויות הדפדפן שהדפסת רקע מאופשרת בכדי לקבל הדפסה מלאה
הסבר על מחשבון מזונות הילדים
מחשבון לא מגדרי
ההלכה כיום (כאמור, לילדים מעל גיל 6 בבתי המשפט למשפחה בלבד) אינה תלויה יותר במגדר ההורה. בהתאם לזאת אנו משתמשים במונחים "הורה א' " ו "הורה ב' ". כמובן שיהיו מקרים בהם התשלום יהיה מהורה א' להורה ב', ובמקביל גם מקרים בהם התשלום יהיה מהורה ב' להורה א'. המחשבון מראה מי מההורים צריך להעביר את הסכום להורה האחר.
סה"כ הכנסתו הכוללת של כל הורה
כוללת את הכנסתו של כל הורה, מכל המקורות, למשל קבלת שכר דירה מדירה מושכרת, קצבת נכות, קצבת הילדים (חשוב מאוד לבקש זאת כי לא כל השופטים זוכרים ורובם פשוט מחפפים ורושמים שקצבת הילדים תועבר לאם בנוסף למזונות – זה תקין כי רק הורה אחד יכול לקבל את קצבת הילדים – אך לא מתחשבים בסכום זה בחישוב המזונות וזה כמובן לא תקין!) או כל הכנסה אחרת נוספת. עזרה כספית מההורים לרוב לא נחשבת לחלק מהכנסות ההורה.
הכנסה פנויה
ישנם פסקי דין בהם השופטים הורידו את חלקו של ההורה (ללא חלקם של הילדים!) בשכר הדירה מהכנסות ההורה, על מנת לקבוע את הכנסתו הפנויה לצורך חישוב המזונות.
בפסקי דין אחרים השופטים בחנו רק את ההכנסה הכוללת, ללא הורדת שכר הדירה. בחרנו לאפשר במחשבון שלנו את שתי הדרכים.
במידה ובחרתם להכניס את שכר דירה לחישוב הכנסתו הפנויה של ההורה, יש להכניס רק את חלקו שלו בשכר הדירה (ללא המדור של הילדים) כסכום ממוצע וסביר לשני הבתים:
נניח ושכר ההורה הוא 10,000 ש"ח והוא שוכר דירה ב 4,000 ש"ח. להורה שני ילדים. חלקם במדור הוא 40% (ראו הסבר בדף מזונות ילדים) כלומר 1,600 ש"ח. הכנסתו הפנויה של ההורה היא 10,000 ש"ח פחות 2,400 ש"ח (4,000-1,600) = 7,600 ש"ח.
בחלק מהמקרים יקבע השכר הפוטנציאלי של ההורים. נזכיר ששכר המינימום במשק הוא כ- 5,300 ₪ נטו.
אחוז הכנסתו הכוללת כל הורה מסה"כ הכנסתם הכוללת של שני ההורים
מהו יחס (באחוזים) הכנסתו הפנויה של כל הורה מהכנסתם הפנויה המצרפית של שני ההורים בכל תא משפחתי.
מרכיבי תשלום מזונות הילדים
ניתן לחלק את רכיבי תשלום המזונות ל 4 חלקים. שניים שהם חובה בכל תא משפחתי ולכן מופיעים במחשבון (צרכי הילדים והוצאות חריגות/משתנות) ושניים שיש לחשב רק בחלק מהמקרים (מדור והוצאות שאינן תלויות שהות).
המחשבון נותן את התוצאה רק לשני סעיפי החובה, אך הוספנו הסבר מילולי הן להוצאות החריגות/משתנות וגם כיצד להוסיף גם את נושא המדור למחשבון למי שצריך.
צרכי הילדים
ראשית נדגיש, סכום צרכי עלות גידול הילד זה כמובן לא סכום המזונות שישולם! אחרי שקובעים את סכום צרכי הילד יש לחלק אותו בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות ושכר ההורים!
לגבי ילדים מעל גיל 6 בבתי המשפט למשפחה, הרי שמאז שניתנה הלכת 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינם הכרחיים. יש לבדוק את הצרכים בכללותם. כיום צרכי הילד (כאמור, לא סכום המזונות הסופי) הם בטווח של 1,600 ש"ח – *2,250 ש"ח+ (בהתאם לרמת הכנסות שני ההורים, רמת החיים בה גדלו הילדים, לצד הטענה שכאשר הילד מתגורר בשני הבתים בחלוקת זמני שהות רחבה העלויות גבוהות יותר). וגם כאן, כאשר יש יותר מילד אחד זה לא לינארי (הלכת ורד). כמובן שיש מקרים חריגים בהם צרכי הילד יהיו גבוהים יותר/נמוכים יותר.
* הסכום שקבע בית המשפט המחוזי מרכז למקרים של חלוקת זמני שהות רחבה – 2,250 ש"ח+ כבר כולל בתוכו את הוצאות אחזקת המדור! ראו עמ"ש 5121-05-20 סעיף 25.
במחוזות אחרים ייתכן ויקבעו מזונות באזור הטווח הנמוך (כ – 1,600 ש"ח), אך לרוב זה ללא הוצאות אחזקת המדור. בנושא זה ראו פסק דין ממחוזי חיפה בעמ"ש 59345-11-22.
ההמלצה שלנו – לרשום במחשבון סכום של 1,600 ש"ח – 2,000 ש"ח לילד בהתאם לאזור המגורים ולשכר ההורים (זהו סכום צרכי גידול הילד ללא החזקת מדור). ככל ששכר שני ההורים גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק ו/או חלוקת זמני השהות היא 8/6 או 7/7 – הסכום יהיה לכוון 1,800 ש"ח +. אם יש 2 ילדים ומעלה הרי שיש להפחית קצת את הסכומים עבור כל ילד (הלכת ורד). במחשבון רושמים את כל צרכי הילדים כסכום אחד.
הלכת ורד
כאשר יש יותר מילד אחד, ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם. למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,500 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות צרכי הילדים לא יהיה 4,500 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,200 – 4,000 ש"ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לרוב לשליש הסכום, ולכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר.
הוצאות חריגות/משתנות (לשעבר "מחציות")
יחס הכנסות ההורים יקבע את יחס התשלום של כל הורה להוצאות "חריגות" (משתנות), וזאת בניגוד למצב לפני פרסום פסק הדין בו כל הורה שילם מחצית מההוצאות ("מחציות"). לטעמנו, בכל המקרים שיחס ההכנסה דומה, ניתן להמשיך בדרך בה כל הורה משלם מחצית מההוצאה (בעיקר בגלל שכיום חישוב יחס הכנסות ההורים הוא לפני תשלום המזונות).
שאלה למחשבה: האם ראוי שאת יחס הכנסות ההורים ניקח לפי שכר ההורים לפני או אחרי תשלום המזונות? ההיגיון הכלכלי אומר אחרי כמובן. בפועל, עדיין, הנושא לא ממש נידון בפסקי הדין, פשוט כי עורכי הדין לא העלו אותו. במחשבון המזונות שלנו יש חישוב בשתי הדרכים.
זמני שהות
מקובל לקבוע את זמני השהות במחזוריות של שבועיים, דהיינו, כמה ימים מתוך 14 יום נמצא הילד אצל כל אחד מהוריו. זמני שהות של 8/6 המקובלים כיום משמעם שהילד ישן אצל הורה א' 8 ימים במחזוריות של שבועיים, ואצל הורה ב' 6 ימים.
עולה השאלה מה לגבי ימים בהם הילד נמצא אצל ההורה, אך לא ישן בביתו? כיום אין לנושא זה תשובה משפטית, כאשר לטעמנו יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם למספר השעות בו נמצא הילד בבית ההורה. במחשבון ניתן להזין חצאי ימים למקרים שכאלו.
יום חול לעומת סוף שבוע:
כמובן שיש הבדל בין יום באמצע השבוע (לרוב למספר שעות ואז לא בטוח שיש סיבה לכלול אותו בחלוקת זמני השהות) לבין יום בסוף השבוע (בחלק מהמקרים אין לינה במוצאי השבת אצל האב) אך הילד נמצא בבית האב מהבוקר עד לערב, וביום זה לרוב גם ההוצאות גבוהות יותר. בילויים, טיולים, ויותר ארוחות.
לטעמנו יום שבת שכזה אומר שיש להוסיף 0.75 יום להורה. גם בנושא זה עורכי הדין טרם העלו את הנושא בפני השופטים ואנחנו לא מכירים פסקי דין בנושא.
כאשר זמני השהות שווים/דומים, ההנחה היא שכל אחד מההורים נושא בימים שלו בפועל באחריות ההורית. לוקח לרופא, לחוגים, נשאר עם הילד כאשר הוא חולה וכו'. כאשר לא זהו המצב, ראוי שמצב זה יבוא לידי ביטוי בסכום המזונות.
זמני שהות בחגים וחופשים
ברוב ההסכמים יש חלוקת זמני שהות 'רגילה' בהתאם למה שמתאים לכל תא משפחתי, וחלוקה שונה, לרוב שווה, בחופשות וחגים.
עקרונית, ראוי להתחשב גם בנושא זה בקביעת חלוקת זמני השהות השנתית לחישוב סכום המזונות. כמובן שככל שהחלוקה "הרגילה" מצומצמת לאחד ההורים, לחלוקה השווה בחגים ובחופשים תהיה השפעה גבוהה יותר באחוזים על החלוקה השנתית.
בחלוקת זמני שהות של 4/10 (לדוגמא) ההשפעה תהיה מהותית יותר מאשר בחלוקת זמני שהות של 6/8. כנ"ל אם החופשה הגדולה כולה מחולקת גם היא שווה בשווה. גם בנושא זה עורכי הדין טרם העלו את הנושא בפני השופטים ואנחנו לא מכירים פסקי דין בנושא.
זמני שהות מועטים
במקרים בהם זמני השהות מאוד מועטים לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט מה מתאים בכל מקרה ומקרה, כאשר ההיגיון אומר שיהיה תשלום מדור "רגיל", כפי שהיה מקובל לפני ההלכה החדשה. כבוד השופטת ענת אלפסי, תמ"ש 14465-12-15
הורה מרכז?
נושא זה לא כלול במחשבון. יש משפחות בהן האם אחראית על כל נושא קניית הביגוד, הנעלה, תספורות, קניית מתנות וכו' לשני הבתים. יש כמובן גם מקרים הפוכים. במקרים שכאלו הראייה היא שעל מנת שלילדים לא יחסר דבר, שלא יהיו מריבות בין ההורים ואז דברים לא יבוצעו, ראוי למנות הורה אחד כהורה האחראי ("הורה מרכז") על כל ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות. זה אומר שהורה אחד, לרוב האב, יעביר סכום חודשי להורה המרכז, לרוב האם, עבור חלקו בהוצאות אלו.
ישנם מקרים בהם זאת דרך הפועלת לטובת הילדים, אך לעיתים זאת דרך להעמיס מזונות נוספים על האב ללא שום סיבה, ובעיקר יש כאן פגיעה בקשר של האב עם הילדים. לכן, כאשר שני ההורים דואגים לנושאים אלו, כל אחד קונה לביתו בגדים לילדים, נעליים, לוקח להסתפר, לחוגים, לרופא וכו', ראוי להסביר זאת, להראות דוגמאות, ולדאוג שלא ימונה הורה מרכז, אלא שכל אחד מההורים ימשיך לממש את הורותו, והכל כל עוד ההורים אכן פועלים כך ואין שום פגיעה בילד.
ביגוד
ראשית, נבחין בין בגדים "רגילים", לבין בגדים לבית הספר (תלבושת אחידה) אשר לרוב נכללים בהוצאות החינוך.
לגבי בגדים "רגילים", בבתי הדין הרבניים זה לרוב כלול במזונות. במשפחה, לאחר ההלכה למזונות ילדים מעל גיל 6, יש מקרים של אי וודאות. לכן, חשוב לבקש שהנושא יירשם, בדיוק כפי שרושמים את נושא המחציות לגבי הוצאות חינוך ובריאות.
אם בפסק הדין נרשם שיש גם תשלום על הוצאות שאינן תלויות שהות, הרי נושא הביגוד כלול בסכום זה. ועדין, רצוי לבקש שזה יהיה רשום.
במקרים שיש בכך צורך, כיצד נוסיף את הוצאות המדור למחשבון?
ראשית, נבהיר שהמחשבון אינו כולל מדור.
אנו מצרפים הסבר עם מספר פסקי דין למצבים שונים לקביעת המדור וניתן פשוט להוסיף את הסכומים לצרכי הילד ולחשב את סכום המזונות כולל המדור.
הכנסות דומות לצד זמני שהות שווים:
כבוד השופט עובד אליאס, תלה"מ 50999-07-17: כבודו קובע מה יהיה המדור עד גיל 6, ומסביר שאחרי גיל 6 בתא משפחתי זה אין כל צורך בתשלום מדור לאור השכר הדומה וחלוקת זמני השהות הדומה. ראו גם כבוד השופט יהורם שקד כאשר האם משלמת משכנתא, תלה"מ 55934-03-17. פסקי דין כאלו יש רבים.
פערי שכר מהותיים והתחשבות במדור הילדים בשני בתי ההורים:
כבוד השופטת חגית מטלין, תמ"ש 30397-12-15: לאור פערי השכר המהותיים בין ההורים כבודה מוסיפה את החלק של הילדים בכל בית לצרכי הילדים, כך שהמדור מחושב גם הוא לפי יחס הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות. לטעמנו החישוב שגוי כי לא ראוי להתחשב בחלוקת זמני השהות בחישוב המדור.
דוגמא: נניח שעלות שכר הדירה הוא 4,500 ש"ח בכל בית. 9,000 ש"ח בשני הבתים. להורים ילד אחד, ולכן יש לקחת 30%, כלומר 1,350 ש"ח בכל בית ו 2,700 ש"ח עבור שני הבתים. את המדור יש לחשב לפי יחס שכר ההורים בלבד! ולכן במקרה כזה נחשב את המדור ידנית! נניח ויחס ההכנסות הוא 60/40, לכן על הורה א' לשאת ברכיב המדור בסך של 1,620, אך מתוכם ההורה כבר משלם בפועל, 1,350 ש"ח, ולכן ההורה צריך להעביר להורה האחר עבור המדור סך של 270 ש"ח.
גישת פרופסור שחר ליפשיץ לנושא המדור במשפחה עבור ילדים מעל גיל 6: בחישוב תשלום המדור אין צורך להתייחס לחלוקת זמני השהות. ראו בנושא זה עמודים 49-50 במאמרם של ליפשיץ וליפשיץ.
בבתי המשפט למשפחה ישנם מקרים נוספים בהם אין צורך בתשלום מדור: לאם בית משלה, האם גרה אצל ההורים או חברת קיבוץ, אך כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.
סיכום תוצאות מחשבון מזונות ילדים:
המחשבון מראה, בהתאם לנתוני כל תא משפחתי, את סכום המזונות אשר יש להעביר עבור מזונות הילדים תלויי השהות, ואיזה הורה צריך להעביר לאיזה הורה.
הסכום הוא ההפרש בין הסכום שההורה אמור לשאת לפי יחס הכנסות, לבין הסכום אותו ההורה נושא בפועל בזמני השהות שלו. במחשבון עצמו יש הסבר.
כמו כן המחשבון מראה מהו יחס תשלום ההוצאות החריגות/משתנות המתאים לתא משפחתי זה. לפני/אחרי תשלום המזונות לבחירתכם. כמובן שתמיד אפשר לעגל את המספרים לשם הנוחות.
כיצד נתייחס להטבות שונות?
קצבת הילדים משולמת היום, למעט מקרים חריגים, לאם. זה בסדר, כי כיום רק הורה אחד יכול לקבל את קצבת הילד.
אך בחישוב המזונות כמובן שיש חובה להתחשב בסכום זה, בעיקר כאשר יש מספר ילדים ואז זה מאוד מהותי!
הדרך הקלה ביותר להתחשב בהטבה זו היא להוסיף את סכום ההטבה להכנסת ההורה המקבל אותה. דרך אחרת, ויש שיגידו נכונה יותר, היא לחשב את סכום המזונות ואז להפחית מסכום זה את מחצית קצבת הילדים שמקבלת האם. עורכי הדין רבים לא דואגים לנושא זה בפני השופטים, וחבל. בנושא זה ראו סעיף 43 בהחלטת כבוד השופט סארי ג'יוסי, בית המשפט המחוזי בעמ"ש 8885-11-18, וסעיף 14 בפסק דינו הישן של כבוד השופט ח' פורת בע"מ (תל-אביב) 1018/99.
לגבי מענק הלימודים: לרוב מקבל אותו ההורה אשר מקבל את קצבת הילד. מקובל ראשית להשתמש במענק (וחשוב לרשום זאת בהסכם הגירושין ולמנוע מריבות מיותרות) ואת ההפרש, אם נשאר, לחלק בין שני ההורים בהתאם ליחס שכרם. כלומר המענק לא בא לידי ביטוי במחשבון.
יוזמה לפרסום מחשבון מזונות הילדים
תודה רבה לעו"ד עדי לנקרי שיזם את פרסום המחשבון, לרן שמואל ו י', אבות בקבוצה, אשר עזרו לי מאוד בהליך החשיבה ובהקמת המחשבון ולמעצבת רונית בורשט רייס על העיצוב היפה. תודה מקרב לב גם למתכנת עופר ליבני oferli@gmail.com. עופר פרסם לפני מספר חודשים פוסט בקבוצת פייסבוק שהוא מוכן לעזור בהתנדבות לעמותות, למזלנו הגדול ראיתי את הפוסט, פניתי אליו, ומאז עופר עוזר ומקדם את האתר. על אנשים כמו עופר כתבה נעמי שמר את המילים "אנשים טובים באמצע הדרך".
